עם כל האהבה למסעדות חדשות וההתרגשות הכרוכה בסיפור חדש, אין כמו פריטה על בלוטות הנוסטלגיה. לכן אפשר להבין את הבאזז שנוצר בכל פעם שמסעדה מהעבר הרחוק מפציעה שוב, ואת ההתרפקות של שפים וסועדים כאחד על טעמים מפעם. כבר חווינו אתאהרוני משיב לחיים את ין יאנג, אתהסינית האדומה מתארחת בהצלחה בקפה בטאיזוואתמסעדת קרן המיתולוגית שחוזרת מדי פעם ליפו תל אביב, והקהל מצביע ברגליים. כעת מצטרפת לרשימה אדורה, המסעדה האהובה של שף אבי ביטון, שלמשך שלושה ימים קמה לתחייה בקפה פופולר.

אדורה נפתחה בשנת 2005 ופעלה במשך 11 שנים בהצלחה רבה. ביטון היה אז בן 25, שף אלמוני שכמו רפי כהן בשעתו העמיד במרכז הבמה את המטבח הביתי־עדתי בצורתו המשודרגת. "האוכל של ביטון הוא אוכל נדיב, לא רק מבחינת התמחור אלא גם כהצהרת טעם ואופי. זהו אוכל עשיר שלוחץ על כל הנקודות הנכונות במה שנקרא 'הטעם הישראלי'",כתב מבקר המסעדות שלנו דאז יובל (ג'וב) הרגיל בשנת 2012."עלי גפן וסיגרים ממולאים הם קלאסיקות מקומיות די שחוקות. אלא שביטון לא מתייחס אליהם באגביות, ולכן הוא לוקח אותם היישר אל המקורות: את עלי הגפן, שממולאים באורז עגול ובשר עגל הוא לוקח לתורכיה, עם יוגורט עזים נהדר ונענע יבשה, ואת הסיגרים הוא מטיס עד למרוקו עם תבלון נהדר ומתקתק".

אותו סיגר חלקי פנים הועתק מאדורה לקפה פופולר, והוא מככב בתפריט כבר שנים. "אנשים מאוד אוהבים אותו. הוא על זמני והוא יהיה פה לנצח", מסביר ביטון ומצביע על העל־זמניות כגורם המכריע בהצלחתה של אדורה. "היא הייתה שילוב של טיימינג נכון וצמא לאוכל ביתי משודרג. זה היה חלק מהקסם שלה. באותה תקופה היו בעיר רק מסעדות מזרחיות ומסעדות מפונפנות ואני דאגתי שאדורה תהיה נגישה, כמו 'פילהרמונית בג'ינס'. הייתי מהראשונים שעשו מסעדה באמצע, שאפשר להגיע אליה לאו דווקא ביום הולדת כשאתה חנוט בחליפה, אלא לרדת מהבית בכפכפים ולאכול ארוחה טובה ב-200 ש"ח לזוג".

בפופ אפ שיחל מחר (שני) יצטרפו לסיגר האיקוני בקלוואה כבד אווז ורביולי סרטנים בחמאת פרג, סביצ’ה תרד טורקי וטחינת יוגורט, אוסובוקו טלה עם ראס אל חנות ומנות דגל נוספות מאדורה, בביצוע שהוא העתק נאמן למקור. המחירים השתנו כמובן: אם באדורה דאז סביצ'ה עלה 32 ש"ח ומנת סרטנים עלתה 38 ש"ח, בפופ אפ תשאירו 78-138 ש"ח למנה. על חישוב ההתייקרות באחוזים ויתרנו, כי למה לדכא.

הפופ אפ שיימשך שלושה ימים פותח את חגיגות 8 שנים להקמת קפה פופולר. לשאלה מהו החוט שמקשר בין שתי המסעדות, מלבד היד שלו כמובן, משיב ביטון ש"זו אותה מתודיקת בישול וחשיבה על אוכל ים תיכוני שמגיע בצורה נקייה יותר. כשהכנתי את המנות מאדורה מחדש הרגשתי קצת כמו להסתכל על עצמי רוקד בסרט וידיאו מהבר מצווה, שזה מאוד מביך", הוא צוחק. "אבל כשהטבחים שלי טעמו הם אמרו שאלו מנות שמתאימות לעכשיו. זו פעם ראשונה מאז, כולל הזמן שהייתי במטבח של אדורה, שהבנתי שנעשה פה משהו על זמני".
קפה פופולר, שני-חמישי (1-3.12), דיזנגוף 197,להזמנות

• אוכלים שותים
• אדורה
• קפה פופולר
• אבי ביטון
• מסעדת פופ אפ

• Facebook
• Twitter
• Email

חריימה

למה בחרת להיפגש כאן?
״כשהייתי ילד, בגיל 5־6, הייתי בא עם אבא שלי לאכול פה ב־11 בבוקר. זו השעה הכי מלאה כי כל עובדי הבניין קמים בארבע, ובשבילם 11 זה כבר צהריים.
אני חושב שלא משנה בן כמה אתה, השלב שהכי תופס אותך בחיים הוא הילדות שלך. אתה מתעצב עד גיל 10 וזהו. גם כשאתה בן 30, 40, 50 – אתה פועל על פי מה שקרה לך אז. אם יש לך ביטחון עצמי או אין לך ביטחון עצמי, אם אתה מונע מאגו או לא. הכל בילדות.

המקום הזה מחבר אותי לילדות שלי בפרדס כץ. לא נשאר לי הרבה ממנה. את פרדס כץ עזבתי אחרי הצבא, אין לי פה משפחה יותר. מה נשאר שמחבר? האוכל.
שושי – שעל שמה ועל שם בעלה בכור נקרא המקום – הייתה מאכילה את כל הילדים בשכונה. היו פה גם ילדים שאין להם, ולא משנה אם היה לך כסף או לא – היית בא לפה ודבר ראשון מקבל ממנה את הכובע של הלחם עם שעועית בפנים. בלי כסף. היה לה חוק – מגיל 13 היית משלם שקל אחד, כי אז – גמרנו, אתה בוגר ויכול לעבוד. אני זוכר את עצמי בתור ילד יושב פה ואוכל את הסנדוויץ׳ הזה, וגם היום אני מתגעגע לטעמים האלו. הקציצת עוף שלהם היא הקציצה הכי טובה בעולם.
נורא כיף לי לבוא לפה, זה נורא מרגש אותי. את יודעת כמה חברים נהיו לי מאז קפה פופולר? מאות. כולם רוצים להיות חברים, אבל יש לי חברים מפעם. חברי ילדות״.

קוסקוס ומפרום

אבא שלך נפטר לפני ארבעה חודשים, ובשבעה הראית לי כלים לפיצוח אויסטרים שהיו שלו. התשוקה לאוכל, זה משהו שקיבלת ממנו?

״אבא שלי היה איש מיוחד מאוד. הוא היה האדם היחיד שהכרתי שהיה בן 74 ועדיין ביישן. הייתה לו גם כריזמה אדירה. מצד אחד הייתה לו יכולת להתחבב על אנשים תוך שנייה, ומצד שני – ביישנות. עד גיל מאוחר הוא היה ברמן – בקפה רוול, בקפה מרסנד. הוא גדל ברמת גן אבל היה תל אביבי במהות שלו, הכיר המון אנשים והיה חלב מהבליינות התל אביבית של פעם. והוא אהב מאוד מסעדות. הוא לא אכל כשר, וזה היה יוצא דופן כי הוא בא מבית מרוקאי, אבל מהחברים האשכנזים שלו בתל אביב הוא למד לאכול לא כשר. בגיל 5־6 אני זוכר את עצמי אוכל איתו סטייק פלפל בכיכר אתרים, שרימפס בסינית האדומה.

והוא אהב מאוד מאוד את החיים, וזה מה שהיה הכי קשה במחלה שלו. כשפתחתי את קפה פופולר הוא כבר היה חולה. הייתי נוסע מהמסעדה למחלקה בתל השומר ללוות אותו בטיפולים. את יודעת כמה פניות יש בכביש שמחבר בין המסעדה בדיזנגוף למחלקה בתל השומר? אפס. הייתי בקו ישר אחד עובר מהמסעדה והחיוכים והצורך להיות שמח ולהעמיד פנים במקום שבו אנשים מקבלים טיפולים כימותרפיים. בגלל זה אני יודע היום שטוב לי בחיים, אני בא בבוקר למסעדה ושואלים אותי מה שלומי ואני אומר – הכי טוב שיש. כי מה רע לי? בזמן שאנחנו יושבים ואוכלים פה, יש אנשים שמקבלים כימו. אני יודע את זה, אני ראיתי אותם. אז הכי טוב לי שאפשר״.

בשר עם שעועית

פתחת את אדורה כילד פלא בן 24, מה השתנה מאז?
"זה נורא מצחיק, כשפתחתי את אדורה לא היה פייסבוק ולא היה אינסטגרם. זה נראה כאילו הכל קרה לפני אלפי שנים אבל זה היה בסך הכל בשנת 2005. כאילו עולם אחר. זו הייתה תקופה טובה מאוד במסעדנות בתל אביב – דברים קרו, מסעדות נפתחו, אלו היו שנים טובות. שילה נפתחה, מסה נפתחה, שגב פתח, לא היה פוד פורן ולא היו מצלמים כל דבר, אבל אנשים ממש ישבו במסעדות, היה אקשן, לא כמו היום שהאינסטגרם מפוצץ ואתה מגיע למסעדה ורואה מקום שלא עובד. אדורה תפסה מהרגע הראשון, והמנות נמכרו כמעט באותו המחיר שבו מנות נמכרות היום, אבל השכירות הייתה מגוחכת במונחים של היום – שילמתי 6,000 ש"ח שכירות על המסעדה. היה קל יותר לעשות כסף".

היית מהשפים הראשונים שהביאו את המטבח העדתי הביתי למטבח העילי.
"כן. לדעתי הייתי הראשון שהגיש חריימה פירות ים ובקלאווה כבד אווז. אימא שלי הייתה מכינה בבית סיר גדול של מג'דרה עם מלא בצל מטוגן והייתה מביאה לי אותו למסעדה כמו שהוא, חם. הייתי מקפיץ פירות ים, שם שליכה של ציזיקי ומגיש, אנשים השתגעו על זה. ככה הייתי מוציטא מהסיר איזה 12־15 מנות וזהו".

המציאות שלך היום שונה מאוד.
"מאוד. הייתי שף, צעיר, התפרעויות, עניינים. היום חציתי את הקווים, אני יותר מסעדן משף, וזו אחריות אחרת לגמרי. יש 100 עובדים שתלויים בי לפרנסה שלהם. אני עובד המון המון שעות, אבל אני אלוף בניהול זמן אז לפעמים אפילו מספיק לישון צהריים".

תה מתוק מתובל בציפורן ופרוסות תפוזים

איך זה להיות שף סלב בגיל 24? בטח הרגשת מלך העולם.
"יש פעמים בקריירת שף שבהן קורים לך דברים שלא קורים לאנשים רגילים. מטיסים אותך במחלקה ראשונה כדי לבשל לאנשים עשירים מאוד, משכנים אותך במלונות פאר. אתה יכול תוך שנייה להתבלבל ולחשוב שאתה חלק מזה, אבל אתה לא. בסוף אנחנו טבחים, אנחנו לא מדעני אטום, לא זכינו בפרס נובל. אני לא ממעיט בערך המקצוע שלנו אבל אנחנו כולה מכינים אוכל. יטיסו, יביאו, זה נורא כיף, אבל כשנועה הבת שלי בת ה־4 אומרת לי 'זה לא טעים' על משהו שאני מכין לה לאכול, או כשרועי הבן שלי בן ה־7 לא מרוצה מארוחת הערב ומבקש שנזמין סושי – זה מנחית אותי על הקרקע. הם לא רוצים. לא טעים להם. זה מה שמגניב אותי".

לקח לך שלוש שנים וחצי מרגע שמכרת את אדורה עד שפתחת את קפה פופולר. היה רגע שבו חשבת שזהו, גמרת את הסוס? שרגעי התהילה מאחוריך?
"לא, מה פתאום. נכון שזו הייתה תקופה בעייתית כי פתאום הכל קורה לך – אתה כבר לא במדיה, אין לך את המסעדה שלך לארח בה אנשים. הייתה חרדה כלכלית גדולה מאוד – יש לי ילדים, אני צריך לפרנס. אבל למזלי אני לא מפונק, יש לי תמיד זוג ידיים ואני יודע לבשל. זה משהו שאי אפשר לקחת ממני. הקמתי את פיורי, התחלתי לעבוד על סוליקה, עשיתי ייעוצים, ארוחות פרטיות. אף פעם לא הרגשתי שאני איזה שף. אני מבשל, זו העבודה שלי. בגלל זה אני גם עובד על עצמי לא לפחד מהחרדה הכלכלית, כי אני יודע לבשל ותמיד תהיה לי עבודה".

• אוכלים שותים
• סוליקה
• אדורה
• אבי ביטון

• Facebook
• Twitter
• Email

בן יהודה פינת פריז

אם לתרגם את שם הרוטסרי החדש שנפתח בבן יהודה L'AILE OU LA CUISSE אז זה יהיה משהו כמו "כנף או פולקע" כשם הסרט הצרפתי בכיכובו של לואי דה פינס, המתאר את תלאותיו של שף צרפתי מול אימת הג'אנק פוד המשתלט על צרפת, והפחד הגדול מכל: אובדן התיאבון. מי שפותחים את הרוטסרי, באותו מקום ששימש כמשכנו של ביסטרו אדורה, הם משפחת עולים מצרפת, כשהבת לולה נקש, עתידה לנהל את המקום שיפתח בימים הראשונים של חודש אפריל, והאב שהוא קצב מומחה ובעל רוטסרי בפריז, יביא את הידע הקולינרי.

ההומור מורגש היטב בעיצוב, מלבד כרזת הסרט של לואי דה פינס התלויה על קיר הלבנים, משתלשל בכניסה שנדלייר דרמטי שמורכב מבקבוקי ג'ק דניאלס. כמובן שתוכלו להזמין נתחי עוף שיצלו בתנור הרוטסרי המיוחד, אבל התפריט מתרחב מעבר לכנף או פולקע. יציעו לכם פה גם המבורגרים בלחמניית בריוש עם תוספות מיוחדות כמו כבד אווז או גבינה טבעונית (המקום כשר), מנות של אנטריקוט, וכן מנות של צ'יקן בורגר, ומנות של ביצי עין ברוטב שמפיניון או פלפלים (50-150 ₪ לעיקרית). לראשונות יציעו קרפצ'יו בקר או כבד אווז (45-70 ₪). בהתחשב בעובדה שנפתחו בשנה האחרונה ההמבורגריות כשרות ומושקעות נוספות כמו ממפיס ובורגר פקטורי אקספרס, נראה ששוק הבשר הכשר בעיר מתלהט.

לללקאיס. בן יהודה 226. ראשון-חמישי 10:00-24:00 שישי 10:00-עד שעה לפני כניסת השבת מוצ"ש- משעה אחרי צאת השבת-24:00.

תבנית נוף ילדותו

ואם במתחם של אדורה עסקינן, השף אבי ביטון יפתח במהלך השבועות הקרובים מעדנייה בטונים אישיים בבניינים החדשים שמתנוססים בקצה המערבי של רחוב אינשטיין. מדובר במעדנייה מרווחת, עם מקומות ישיבה, ובישולים שמחזירים את ביטון למטבח הטורקי-מרוקאי של בית ילדותו בפרדס כץ. ביטון, שעבר את כל מסלול ההכשרה של המטבח העילי כולל יועזר בר יין המיתולוגית, קורדיליה של ניר צוק, ורפאל של רפי כהן, כיהן מאז 2005 כשף של מסעדת אדורה ובה במשך למעלה מעשור עיצב שפת בישול צרפתי-ים תיכוני מוקפד וברמת מחירים הוגנת במיוחד. במעדנייה ינטוש ביטון את הבישול הצרפתי לטובת המטבח הבייתי-אישי-חם-ומחבק. נשמע לנו בול בפוני.

• אוכלים שותים
• אדורה
• אבי ביטון
• רוטיסרי
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

פתיחות

בר א וין

עינב אזגורי, שעד לא מזמן הגיש טאפאס מושחת, מוגזם (בקטע טוב) ומלא אלכוהול בסרווסריה, עשה סיבוב פרסה, גיאוגרפית וקולינרית, וחצה את הגבול לצרפת עם בר יין שמגיש קלאסיקות נטולות רעש מהמטבח הצרפתי.

פלורנטין האוס

שנות ה־90 אולי עושות קאמבק, אבל בכל הנוגע לפלורנטין הג'נטריפיקציה של השכונה מצליחה להאפיל אפילו על הלכלוך והרעש המוכרים. השלב הבא הוא כמובן מסעדת שף. המסעדה של שרון כהן מכוונת למקום יותר עממי, בתמחור ובאווירה, ומגישה אוכל אסייתי עם דגש על כיסונים מאודים.

גריג

השרפה הטראומטית של מול ים הייתה אבדה גדולה לעיר, אבל כמו שקורה בג'ונגל, היא הובילה לפריחה מחודשת ודחפה לא מעט מהצוות המוכשר של המסעדה לנסות את מזלם בכוחות עצמם. המסעדה האירופית למהדרין של איש האלכוהול אורי כפתורי ועידו פיינר, סו־שף לשעבר במול ים, מנסה להמשיך את הסגנון הקלאסי של יורם ניצן תוך כדי שילוב מאוד לא ישראלי של טכניקות מטבח מודרני ואוכל אירופי.

OCD

אפשר לעקם את האף מול החוצפה החיובית של רז רהב, שהפך מטבח במסעדת פופינה וכוכב אינסטגרם לשף של אחת המסעדות הכי שאפתניות בעיר, ואפשר גם לברך על כך שכמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום הקולינריה סוף סוף יש במה לכישרונות שגדלו וצברו קהל ברשתות החברתיות. בינתיים מדובר בהצלחה.

קפטן קארי

רכבת ההרים שהייתה הקריירה של יונתן רושפלד בשנה האחרונה הביאה אותו לפתוח את קפטן קארי בשרונה מרקט ולהצטרף לגל ההודי שגורם לתל אביב להיראות כמו שלוחה של קאסול, מינוס דוכני הג'חנון לתיירים. כבר כמה שנים שרושפלד מפזר רמזים עבים בכיוון תת היבשת ויהיה מעניין לעקוב אחרי השנה הקרובה שלו (במילה אחת: תבלינים).

מאייאר

אחרי שבשנתיים האחרונות הצליח אוסמה דלאל להביא את כל הפודיז של גוש דן לעכו, עד שנאלץ לסגור, פתח השף הצעיר במלון עלמה מסעדה שמגישה פרשנויות עכשוויות לקלאסיקות של המטבח הערבי. המעבר של הדג הכי מעניין באקווריום של עכו לטנק הכרישים בתל אביב הוא אחד הסיפורים המעניינים של השנה.

קלאש

והנה שף שהעדיף להישאר בגליל הרבה זמן לפני שעלה על כביש 6 דרומה. חיים טיבי (מוסקט, טיבי'ז) מצטרף לאופנת מסעדות השף בבתי מלון עם מסעדת פיוז'ן ופרויקט קולינרי מפתיע, בייחוד מפני שמדובר בשף לא צעיר שיש לו הרבה מה להפסיד.

בק דור ביי סאני

הרוקסטארית־קונדיטורית סאני דרעי היא אחת הקונדיטוריות המעניינות באזור, ובקונדיטוריית הנקסט דור שפתחה השנה יחד עם שחף שבתאי לניטן תאי היא מדגימה בדיוק למה, עם שבירת המחיצות בין קינוחים למנות קלאסיות ועם שילוב בין טעמים אסייתיים לפטיסרי צרפתי. וכמובן מקופלת המאצ'ה, אי אפשר בלי מקופלת המאצ'ה.

סנטה רוזה

אחרי הגל התאי, המקסיקני וההודי כבר הבנו את הכיוון, הבו לנו מטבחים ממקומות שגם בהם בא לך קצת למות בקיץ. בהתאם, סנטה רוזה הביאה את המטבח הקליפורני לתל אביב. המסעדה של חן שמגר, שנמצאת בין הדר יוסף לנאות אפקה, מסמנת כיוון חדש למסעדות בתל אביב: צפונה.

יהלומה בנמל

אחד המהלכים המפתיעים של השנה האחרונה היה הרגע שבו יהלומה לוי, שהמסעדונת שלה הייתה מזוהה עם שוק לוינסקי, החליטה לעשות "אחד העם 101" ולהיות השריף החדשה של צפון העיר, עם העתקה של הביסטרון לנמל תל אביב שממש משווע למסעדות שלא עשויות מפלסטיק.

ביסטרו נח

הפרויקט השני של יהלומה, עם השותפה עינב ברמן, מסמן עוד נקודת ציון של הגירל פאוור בצפון העיר. המסעדה, שהוקמה במקום שבו שכנה רוקח 73, מציעה אוכל נגיש ומספקת עוד סיבה טובה לחצות את הירקון.

מגאזינו

האחים ירזין לא מפחדים ממתחם העבודות של הרכבת הקלה, כפי שהוכיחה כבר הטאקרייה. המסעדה האיטלקית העצומה על דרך בגין נראית כמו עוד מקרה של ללכת על בטוח ולהפוך לקלאסיקה תל אביבית בעוד כמה שנים.

מה פאו

כמו כינים על ראסטות של ישראלי בטיול אחרי צבא, הודו פה כדי להישאר. המסעדונת־מזללה ההודית החדשה מה פאו מציעה אלטרנטיבה למוסדות הוותיקים (טנדורי ואינדירה) או מסעדות השף (קפטן קארי) עם קלאסיקות של המטבח ההודי במחיר סופר זול ובלי בולשיט.

פיפיז

מתברר שאפשר לפתוח מסעדות קטנטנות בלוינסקי שמגישות עוד דברים חוץ מעלי גפן, בורקס וערק. המסעדונת התאית שנפתחה במקום הביסטרון של יהלומה מביאה לסועדים את הבשורה שאליה הם הכי התגעגעו מתאילנד: אוכל טוב וזול.

אל עשי

אחרי הסגירה הטראומטית של מסעדתו אל ג'מילה פותח סלאח כורדי (שעבר גם ב"משחקי השף") את המסעדה החדשה שלו באחד הלוקיישנים הכי מקוללים ביפו: עולי ציון 4. במסעדות ששכנו שם בעבר ניתן למצוא את… אל ג׳מילה. ככה מתמודדים עם שדים.

סגירות

חאן מנולי

חומוסיית הבוטיק הקטנה והכיפית בשוק הפשפשים, שהתפרסמה במסבחה הלא שגרתית שלה, נפלה גם היא קורבן לאינתיפאדה ונאלצה להודיע לקהל על סגירה באמצעות פוסט בפייסבוק, שבו הבטיח פליקס רוזנטל, השף והבעלים, לחזור. והוא אכן חוזר: למטבח של הביסטרו דובנוב 8.

ג'ראלד

הפטיסרי השווייצרי הנהדר הכריז על סגירה באוגוסט, דווקא בתקופה שבה הפך רחוב אבן גבירול לאבן שואבת עבור חובבי קולינריה.

זו ביזו

ההוכחה שלא תמיד קל לנהל סופרגרופ היא הסגירה של הבר המתוקשר שהיה שיתוף פעולה בין צוות בנדיקט לצוות נוקס וצירף אליו לשירותיו את השף סלב דיוויד פרנקל כדי להציע אוכל ברים סופר משודרג. הסגירה השקטה של המקום עמדה ביחס הפוך לכותרות שליוו אותו במהלך פעילותו.

אדורה

המסעדה שהחליפה שף (אלי שטיין במקום אבי ביטון) שינתה תפריט ועברה שיפוץ נרחב לא הצליחה להחזיק יותר משלושה חודשים ונקלעה לקשיים כלכליים שחייבו את המקום לסגור את שעריו. עוד הוכחה לכמה קשוח ענף המסעדנות בתל אביב.

שולחן

המסעדה של עומר מילר, שכבר זכתה להפוך למזוהה עם שדרות רוטשילד כמעט כמו הפסל של מאיר דיזנגוף, סגרה את שעריה והוכיחה שלפעמים אפילו שף סלב, אלפי עוקבים ברשתות החברתיות ומיקום אולטרה מרכזי לא יכולים תמיד לספק יציבות.

ברטי

המסעדה שהייתה הטוענות לתואר החמקמק והאמורפי של "מטבח שף ישראלי" נסגרה דווקא לאחר שיפוץ נרחב. למרות זאת השף המוכשר רועי ענתבי נשאר בלוקיישן כדי לפתוח בית קפה־מעדנייה בשם קפה אל־נור.

ניר צוק

שום שף ברשימה הזאת לא חווה שנה קשה כמו השף ניר צוק, שנאלץ לסגור את מסעדת קורדליה לאחר 18 שנה, לאחר הסגירה של הג'אפה בר וביסטרו נועה באותו מתחם, וגם המיזם של מסעדת מקלובר לא עלה יפה. עכשיו צוק מבשל במסעדת המלון הכשרה מאפו.

ליטל איטלי

חוסר ההצלחה של עיריית תל אביב להפוך את מתחמי האוכל היקרים והמתוקשרים לאיים של יציבות ניכר בסגירה של מתחם ליטל איטלי בשרונה, שכלל פרויקטים יפים כמו פיקניק והמסעדה הטבעונית הנהדרת מיס קפלן, שהתחילה כפופ אפ ונאלצה לסגור באופן אירוני דווקא לאחר ההכרזה על המשך הפרויקט.

מול ים

זה היה באוויר כמובן, אבל עדיין עצוב לכתוב על הסגירה של אחת המסעדות החשובות בישראל, כארבעה חודשים לאחר השרפה. מפעל החיים של שלום מחרובסקי ויורם ניצן נסגר באופן סופי השנה ושבר את הלב של גרגרנים, אוליגרכים וספקים של חומרי גלם עיליים.

הרברט סמואל

הסיפור של מסעדת הרברט סמואל, קבוצת עדי'ס לייפסטייל ויונתן רושפלד מזכיר טלנובלה שמגיעה לשלב שבו כולם כבר הספיקו למות, לגלות קשרי דם סודיים, לחזור מהמתים, להתאהב ולהיפרד. בקיצור: המסעדה שהייתה מזוהה עם רושפלד נסגרה אחרי תשע שנים ומעתיקה את מקומה ליפו כדי להיפתח שוב בגרסה כשרה. במקומה תיפתח מסעדה של רושפלד.

• אוכלים שותים
• קפטן קארי
• מה פאו
• פיפי'ז
• סנטה רוזה
• גריג
• ביסטרו נח
• קלאש
• מאייאר
• בר א וין
• אל עשי
• OCD
• מגזינו
• ליטל איטלי
• הרברט סמואל
• חאן מנולי
• מול ים
• שולחן
• ניר צוק
• אדורה
• ברטי
• ג'ראלד
• זו-ביזו
• בק דור ביי סאני
• חדשות האוכל
• פלורנטין

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי סגירתה של אדורה ביסטרו שלושה חודשים בלבד אחרי פתיחתה, לטיים אאוט נודע כי השף אלי שטיין נמצא במגעים עם קבוצת הבוקסה. הקבוצה, שלה בר גלרייה בשדרות רושטשילד, עתידה לפתוח מקום חדש בשוק הטורקי ביפו. בעלי הקבוצה פנו למספר שפים בעיר במטרה לבנות תפריט למקום החדש, ובהם גם שטיין. שטיין בתגובה: "אם אחליט לעבוד איתם זה יהיה נחמד. כרגע אני בוחן הרבה הצעות".

לדברי אחד הבעלים של הבוקסה, המקום החדש עתיד להיפתח בחודשים הקרובים והוא יהיה שונה בתחליט מהמקום בשדרות רוטשילד.

[tmwdfpad]

בנצי ארבל עושה את בן גוריון

השף בנצי ארבל (מפגש האושר, סורא מארה, אספרנטו) יפתח לקראת סוף מרץ את "ויה סאן גוריון", בית אוכל בשדרות בן גוריון פינת ריינס. הבוטקה, שיחליף את קפסיטו השכונתי, עתיד להיפתח מחדש כקיוסק אירופאי. "אנחנו רוצים לגרום לכל אחד או אחת להרגיש, גם אם זה לרגע אחד קטן, כמו במקום שהם היו בו פעם באירופה", משתף ארבל על הפרויקט העתידי. "התפריט יתבסס על אירופה כמו שאנחנו מכירים אותה היום – אוכל שכולו השפעות מהגרים". בנוסף לתפריט המסקרן, האווירה כולה תשדר אירופה: הזמנות שנלקחות ללא צעקות כשהמנה מוכנה, חיבור חופשי ל־WiFi ומיתוג מהוקצע. "חלמתי על הקונספט עוד מהימים שגרתי באיטליה" ארבל מוסיף בהתרגשות. "ויה סאן גוריון תהיה קצת ברלין, קצת לונדון, קצת רומא, קצת פריז ולא מעט תל אביב"

בבוקר תמצאו במקום קפה, סנדביץ' ומאפה, ומהצהריים ייתווספו גם פסטות, פיצות וסנדביצ'ים עם שמות וטעמים מיוחדים כמו רומא־מומבאי עם הרבה קארי וסנדביץ' טונה־קלברזה עם נוכחות מרשימה של חריף. הקיוסק, שמתפרש על פני שמונה מטרים שלמים, יכיל בכל סנטימטר את הדנ"א של ארבל: אוכל שמח ואווירה נהדרת. והשוס? עשרות מגזינים מחו"ל שרק יחכו שתעלעלו בהם.

משפדים את רוטשילד

מאז אביב 2012 קפה אירופה הוא אחד ממקומות הבילוי עם ההייפ הכי מבעבע בעיר, שלא לדבר על התפריט המבריק שהשף שרון כהן בנה בו של מנות סקסיות בתמחור הגיוני ונוח. עכשיו קבוצת השותפים של קפה אירופה מקימה את שיפודי אירופה, בשדרות רוטשילד 9א', במבנה הצמוד לקפה אירופה, ובמקום מסעדת האוכל הבריא קפה לואיז. מזללת השיפודים אמורה להיפתח באפריל.

אסייתית חדשה במקום הביסטרון של יהלומה

פיפי (פעמיים בפ' לא דגושה) הוא הכינוי שבו מוכרת השפית יפעת תבואה. אחרי 15 שנים של עבודה במטבחי העיר, ובהם במסעדת האנוי, תבואה תפתח בית אוכל אסייתי בשם פיפי'ז ברחוב זבולון, במקום הביסטרון של יהלומה (שעבר לנמל תל אביב). תבואה תנסה לתת במקום ייצוג למנות אסייתיות החביבות עליה באופן אישי מהמטבח הוויטנאמי, הסיני וההודי, ובמחירים נגישים במיוחד של עד 55 ש"ח למנה.

רכש חדש בז'אז'ו

לאחר עזביתה של השפית עדי לוי, ז'אז'ו בר יין במתחם שרונה גייס רכש חדש. תכירו את אילון פרבר, אקס טאיזו, שיעמוד בראש המטבח של ז'אז'ו בחודשים הקרובים. פרבר נמצא במקום על תקן זמני עד שיימצא מנהל מטבח קבוע.

• אוכלים שותים
• בוקסה
• אספרנטו
• מפגש אושר
• מפגש האושר
• בנצי ארבל
• עדי לוי
• ז'אז'ו בר יין
• קפה אירופה
• אלי שטיין
• סורה מארה
• חדשות האוכל
• אדורה