1. פאי גארדן (והאלפאבית ז"ל)

ביתי השני כבר קרוב לשבע שנים. שם הכרתי, למדתי וגדלתי לכל מה שאני עושה היום. פסיליטי מהמם, סאונד טוב והצוות הכי יפה וצבעוני בעיר. דעתי (המשוחדת אך אובייקטיבית) היא שהפאי הוא המקום היחיד בתל אביב כרגע שמספק חוויה נכונה של חיי לילה: קהילתיים, אומנותיים ופוליטיים. זה גם המקום היחיד בתל אביב שהוא בית לקהילות שוליים בכלל ולקהילה הלהט"בית בפרט, ועדיין פונה לקהל רחב יותר ומקבל את כולם כפי שהם.

2. גזוז

ליין מסיבות קווירי דו חודשי שהתפתח לו בימי הקורונה בפאי ותפס תאוצה ממסיבה למסיבה. עם דגש גדול על ליינאפים להט"בים, נשיים וקווירים, מבלי להתפשר על האיכות והצבע הייחודיים לליין. בכל מסיבה רואי פרז (רזידנט) מזמין אמן גדול אחר מחול לנגן איתו – לרוב מרתונים ארוכים שמתחילים באור יום ונגמרים בלילה, ואת זה אנחנו עוטפים ברזידנטים קבועים (יעלי) ואמנים מקומיים משתנים.

3. חוף הכלבים

קרוב לבית ומלא בכלבים. מה עוד אפשר לבקש?

4. פארק המסילה

עלול להיראות דל ממבט ראשון אך מי שמכיר יודע שזו גינת הכלבים השווה ביותר בתל אביב. הכלבה שלי נעמי הייתה מלכת הפארק עד שעברנו לברלין.

5. צפון אברקסס

ליום ההולדת הבא שלי אני רוצה מגש שלם של עוגת כרוב.

>> דרינקים, אקספרימנטים ואלקטרו: זאת העיר של טרי פויזן ב-2010
>> השניצל של מאיר אריאל והבר האחרון בלילה. העיר של רד אקסס

• העיר שלי
• פאי
• אלפאבית
• צפון אברקסס
• פארק המסילה

בעוד ימים ספורים, אולי שבוע או שניים, ייפול דבר אצלנו בשכונה. סניף חדש של ויקטורי הולך להיפתח במרחק של כ-300 מטר מדירתי במרכז העיר. הוא יתווסף לסניף של סיטי שנמצא במרחק של קצת יותר מ-200 מטר מביתי, סניף של אמפם שממוקם גם הוא במרחק דומה וסניף חדש-דנדש של סופר יודה שקרוב גם כן, עזבו מרחק מדויק, זה לא באמת משנה. מחילה בפני החנויות ששכחתי.

כל העיר מתמלאת באחרונה במינימרקטים. זה התחיל לפני הקורונה אבל צבר תאוצה במהלכה. בשנתיים האחרונות הצלחנו למצוא נחמה בקופסת שימורים עם טונה או ברביולי קפוא, נראה שכתוצאה משנמוך הסטנדרטים בימי המגיפה. אבל מה נעשה עם כל חנויות הנוחות הללו שמציעות מוצרי בסיס במחירים מופרכים כשהעולם יחזור לסורו באופן מלא?

שלא יובן אחרת. זה מאוד נחמד להתגורר בלב עיר שבה אפשר לרכוש בטריות וחבילת פריכיות באמצע הלילה. מדובר באחד מעמודי התווך של החלום האורבני המודרני, לחיות בתודעה שבכל רגע נתון תוכל לסור לחנות הקרובה ולרכוש את הדבר הכי מופרך שאתה יכול לדמיין. שאיבה טוטאלית אל הקיום הקפיטליסטי שרודף אותך בתוך ומחוץ לחנות, 24/7. משהו להיאחז בו כשאין כמעט שום דבר אחר.

בעבר למשל נאחזנו בחיי הלילה הנפלאים שמילאו כמעט כל פינה בלב העיר. גם עכשיו הם קיימים, שלא יובן אחרת, אבל משהו פה זז. במקום שבו ייפתח בקרוב הסניף של ויקטורי באחד העם 54, פעם ופעל האלפאבית,אחד המועדונים הטובים והחשוביםשידענו בעיר בעשור האחרון. במרחק לא גדול משם ניצב סגור ונטוש מה שהיה פעם הבוקסה וקומפלקס הלילה שהיה אלנבי 99 נגרס גם הוא עבור פרויקט דיור מכוער שנראה כמו גלויה פרובינציאלית להחריד ממודיעין.

הלילה והתרבות וכל מה שלא מלוטש מתקיימים עדיין בלב העיר בפורמטים מסוימים, אבל מרחבי המחייה שלהם מצטמצמים יותר ויותר במקביל לנפח העבודות בעיר. במקומם צומחים על בסיס כמעט חודשי מלונות בוטיק, מינימרקטיםוגלריות שמוכרות ציורים של דונלד דאקים מעשנים.

האדם המעודכן אולי יטען בתגובה שמסיבה בסלמה או סיור גלריות בקריית המלאכה הם הדבר, ואכן – מסיבה בסלמה וסיור גלריות בקריית המלאכה הם בהחלט דבר – אבל האם יישאר גם במרכז העיר מקום לפעילויות האלו? האם זה רק עניין של זמן עד שכולנו נידחק מפה החוצה?

בקרוב יתרחבו העבודות על קווי הרכבת הקלה ומרכז העיר, בעיקר אזור אלנבי, יתהפך לחלוטין וקשה לדעת עדיין מה יצא ממנו כשהעבודות יסתיימו. כלומר, תצא רכבת, זה בטוח וזה דבר מעולה, ובטח גם יותר שבילי אופניים ומדרכות רחבות – כמו ביהודה הלוי המחודש, וזה באמת טוב ומעולה ויפה.

אבל איזו עיר נפגוש בבניינים הסמוכים לרחובות המחודשים? עדיין אין לדעת, אבל אני די בטוח שיהיה שם מינימרקט ברדיוס הקרוב.

• הבועה
• טור אישי
• אלפאבית
• ❤ תל אביב
• AMPM

זה כבר היה באוויר זמן מה, אבל עכשיו מקבל תעודת פטירה רשמית: מועדון האלפאבית, מהטובים והנכונים שידענו בעיר הזו, נסגר רשמית. לא עוד ליפול מהמדרגות בחלל המרכזי, לא עוד התחפרות בפינות נסתרות לשם החטאים שלנו, לא עוד גמא קטן ואינטימי עד השעות המאוחרות של הבוקר.

כמו שכבר קורה ממילא בתקופה האחרונה, שלא נאמר בשנה האחרונה – הקבוצה שניהלה את האופרציה מתרכזת בגינת הפאי הסמוכה. האמת היא שהמעבר בוצע בצורה די טבעית, כשנראה שרוב הקהל מעדיף את הגינה היפה והמטופחת. רק בסופ"ש האחרון נערך בהפסטיבל גמאלעילוי נשמתו של החדר הקטן במועדון. עכשיו קיבלנו גם קונטקסט.

ועדיין, קשה שלא להיות מוצפים באוקיינוס של נוסטלגיה כשנזכרים במועדון האיקוני. להתראות אלפאבית, היה לנו כיף ממש.

• חיי לילה
• לילה בתל אביב
• פאי
• אלפאבית
• אלפא