Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: האם זו תהיה שירת הברבור של קתי בייטס?
באמת? בפעם האחרונה? קתי בייטס ב"מטלוק". צילום: CBS
השחקנית הוותיקה וכוכבת "מיזרי" כבר אמרה על תפקידה בריבוט ההיפוך המגדרי של "מטלוק" שהוא "הריקוד האחרון שלי", אבל האם היא רצינית? עדיין לא ברור, אבל כן כבר מובן שלכל הפחות, לא כדאי לכם לפספס את דרמת בית המשפט הזו
זה אולי מרגיש שקתי בייטס איתנו כבר שנים, אבל די מדהים להבין שהיא פרצה רק בגיל 42, כשכיכבה בתור האישה הפסיכוטית ב"מיזרי", העיבוד לספרו של סטיבן קינג. מאז בייטס הפכה לשחקנית מוכרת ומוערכת, שהיתה מועמדת ל-7 פרסי אמי והשאירה מאחוריה קטלוג תפקידים איכותי למדי. וכעת, בגיל 76, נראה שבייטס מסמנת שעייפו כוחותיה.
בריאיון שערכה עם הניו יורק טיים לפני כשבועיים אמרה בייטס שהתפקיד הקרוב שלה יהיה "הריקוד האחרון שלי". האם זה נכון? רק זמן יגיד. אבל זה בהחלט גורם לנו לרצות שהסדרה החדשה "מטלוק", שעלתה ב-CBS ופרמאונט, תשרוד לפחות 9 עונות כמו הסדרה עליה מבוססת, שרצה בין 1986 ל-1995. הסדרה ההיא עקבה אחר בן מטלוק, סנגור חד ואדיב שתמיד מוצא את הרמזים שהמשטרה פספסה, ותמיד שובר את העד בבית המשפט. לא משהו שהיום לא מכירים. אז למה בדיוק הוליווד עשתה לזה רימייק?
טוב, קודם כל כי כמו הבדיחה עם הכלבים – כי הם יכולים. אחרי שהוצאנו את זה מהדרך, האמת היא שהרימייק החדש דווקא נשמע מעניין מאוד, ולא בזכות ההיפוך המגדרי, אלא דווקא בשל הטוויסט שבסוף הפרק הראשון. הפרק הראשון אולי ירגיש לכם חמוד, מוכר אפילו – אישה מבוגרת מנצלת את העובדה שכולם רואים נשים מעל לגיל מסוים כשקופות, ודווקא בעזרת זה מתחמנת את דרכה לעבודה במשרד עורכי דין בכיר. חמוד, מתוק, אחלה טלוויזיה לפני שנרדמים על הספה. אבל בסוף הפרק – ולא נספיילר – יש טוויסט שהופך את כל הסיפור להרבה יותר רלוונטי, והרבה יותר מעניין לעתיד. גם אם זה לא באמת התפקיד האחרון שלה, קתי בייטס פשוט נהדרת ומקסימה פה, וממש שווה לראות אותו כדי לקבל עוד קצת מהכוכבת הזו. "מטלוק", פרק ראשון ב-CBS ובפרמאונט+
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כתב ביקורת שלילית מבלי שאכל במסעדה – וישלם 15 אלף ש"ח
אל תתעסקו עם שפים. רייף פיינס בתור שף מסוכן מאוד בסרט "התפריט" (צילום: יחסי ציבור)
לאחר שאדם שנכנס למסעדת כימרה האסיאתית לא הורשה להשתמש בשירותים בטענה שהם ללקוחות בלבד, הוא כתב ביקורת עוינת בגוגל - וחטף תביעת דיבה. הצדדים הגיעו לפשרה ועורך הדין של בעל המסעדה מסר: "מדובר בצעד נכון ומתבקש המעניש עברייני מקלדת הפוגעים בבטן הרכה של המסעדנים"
זה כבר סיפור מוכר: בעלי עסקים בתחום האוכל מוצאים עצמם נפגעים מתגובות שליליות של לקוחות, אבל בתגובה שותקים, מפצים בקיצור – עושים הכל כדי להסיר את האיום מהרשת, כי הדירוג שלך בוולט הוא המלך – וכך למרבה הצער, הביקורות שאמורות להיות כלי בידי הלקוחות הופכות לנשק. אלא שבעלי מסעדת כימרה ברחוב יהודה המכבי החליט לא לשתוק על עוול שנעשה לו ובמקום זאת יצא למלחמה. המקרה שעליו נסובה התביעה אירע לפני כשנה, כאשר לקוח בשם איתמר צור נכנס למסעדת כימרה ברחוב יהודה מכבי וביקש להשתמש בשירותים. בעל המסעדה סירב והסביר שכמקובל השירותים מיועדים לאורחי המסעדה בלבד. כתגובה העלה הנתבע לגוגל חוות דעת בלשון "מקום נוראי. אוכל מגעיל שירות דוחה ובעלים זבל של בנאדם. אפילו להשתין לא הייתי נכנס במקום הזה" (דבר שהוא עובדתית לא נכון, כי הוא בבירור נכנס כדי להשתמש בשירותים).
בעל המסעדה מיהר להגיב על הדברים וכתב "צר לנו שזו דרכך להעלות תגובה על ביקורך במקום… לאחר שהוסבר לך שהשימוש בשירותים הוא ללקוחות המקום ולצוות בלבד בחרת להתלהם ולהכפיש". בסיפא של התגובה מסר בעלי המסעדה כי בכוונתו לבחון אפשרות לטיפול בהכפשה. בעקבות זאת שינה הנתבע את ניסוח חוות הדעת בגוגל ל"מקום סתמי. בעלי המקום הותיר עלי רושם של אדם קמצן וחסר אדיבות".
בעקבות המקרה הגיש בעל המסעדה באמצעות עו"ד מוטי שחר תביעה לבית משפט השלום בתל אביב על סך 140 אלף ש"ח. בפסיקה שנקבעה שלשום (22.1) החליט בית המשפט לקבל את הסכמת הצדדים לפיצוי בסך 15 אלף ש"ח. "מדובר בצעד נכון ומתבקש המעניש עברייני מקלדת הפוגעים בבטן הרכה של המסעדנים, במנועי החיפוש (הפעם בגוגל, תוך שהם עושים שימוש לרעה בביקורות שניתן לכתוב על בית העסק", אומר עו"ד שחר. "אין המדובר בביקורת צרכנית אלא ברצון לפגוע סתם כך. במסגרת ההליך נבחנו פסיקות של בתי המשפט בעניינים דומים ונמצא כי ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לקבוע פיצוי משמעותי יותר".
תומר מור, מנכ״ל ארגון "מסעדנים חזקים ביחד" מוסיף כי "מסעדת 'כימרה' האסייתית הינה חברה ב'מסעדנים חזקים ביחד' ומהרגע שהם פנו אלינו עם הודעת השיימינג הנבזית והפוגענית אנו מלווים אותם ליווי צמוד עד לניצחון בבית משפט. הניצחון שלהם הוא ניצחון של כל המסעדנים שהפכו למטרה לגיטימית להכפשה ולשיימיניג ברשתות החברתיות ובמרשתת על לא עוול בכפם. אנו מוקיעים ומגנים כל שימוש בבריונות רשת כנגד המסעדנים ופועלים בתמיכה מלאה לכל מסעדן אשר נפגע מכך. החלטת בית המשפט היא קביעה חשובה עובר המסעדנים שידעו שיש להם יכולת וזכות להתגונן כנגד בריונות והשמצות במרשתת. כל מסעדן שנפגע מוזמן לפנות אלינו לעזרה וקידום טיפול בנושא".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
פם פם מהעבר: צפינו בפעם הראשונה ב"חוק וסדר" ומצאנו נחמה
פנים מוכרות. "חוק וסדר", צילום: יח"צ
סדרת הדרמה המשטרתית-משפטית חזרה בעונתה ה-21 למסך, תריסר שנים אחרי העונה האחרונה, מה שכמובן גרם לנו לשלוח מבקרת שמעולם לא ראתה פרק להבין על מה המהומה. היא מצאה שריד היסטורי שמשום מה כתוב עליו 2021, וזה לא בהכרח דבר רע
"הסיפור הבא בדיוני ולא מוצגים בו אף אדם, ישות או אירוע אמיתי", מכריזה כותרת הפתיחה של "חוק וסדר" בפונט מיושן. רגע אחר כך אנחנו באולפן טלוויזיה. גבר שחור מבוגר, לבוש חליפה, מתראיין על שחרורו מהכלא לאחר כשלוש שנים, בעקבות פסילת הרשעתו. "כמו הרבה אפרו אמריקאים לפניי, הואשמתי והורשעתי על לא עוול בכפי", הוא מכריז. "מעולם לא קיימתי יחסי מין לא הדדיים עם אף אחת". דקה וחצי אחר כך הוא כבר נרצח ביריות, ואחד השוטרים ממהר לכסתח שהגבר המדובר, שסימם ואנס עשרות נשים, הוא לא שחקן סיטקומים אהוב אלא "זמר, בין היתר".
כך יוצאת לדרך העונה ה-21 של "חוק וסדר", שעולה לאוויר 12 שנים אחרי קודמתה. הנוהל זהה – חצי פרק של חקירת משטרה וחצי בבית המשפט. שחקנים כמו סם ווטרסון ואנתוני אנדרסון חזרו לתפקידים הישנים, והכי חשוב – האריזה נשארה כשהייתה, עם הפונטים המכוערים, הקריינות הצ'יזית בהתחלה וה"פם פם!" הדרמטי במעבר בין סצנות. הכל מרגיש כמו שארית מוזרה מהעבר (הסדרה עלתה לראשונה לשידור לפני יותר מ-30 שנה), אבל הצילומים ממצלמות האבטחה נושאים תאריכים מ-2021.
עם כל הרצון הטוב לכתוב בצורה "אובייקטיבית", כל מבקר ומבקרת מגיעים עם רקע, מטען והיכרות מקדימה עם מושאי הביקורת שלהם. הטקסט הספציפי הזה נכתב על ידי מבקרת בעלת מינימום היכרות מוקדמת עם התופעה שהיא "חוק וסדר". כן, ברור שהכרתי את ה"פם פם!", כי ראיתי את זה בפרודיות. אני מגיעה הנה ללא נוסטלגיה ובלי לדעת מה הנוסחה המדויקת של פרק ממוצע. אולי בגלל זה מצאתי את הפרקים החדשים האלה בעיקר מבלבלים.
מעריצי "חוק וסדר" אולי ייהנו מאוד מיצור הכלאיים הזה, שנראה לגמרי כמו פרק מלפני 20 שנה אבל חוטף מהכותרות סיפורים עדכניים יותר – יש כאן הדהודים לאליזבת הולמס, גבי פטיטו, בריטני ספירס ואפילו נוכל הטינדר. ערכי ההפקה בינוניים ומטה וניכר שנעשה פה ניסיון להראות כמה שיותר "כמו פעם", עד רמת העריכה הגסה שקוטעת שוטים כמעט באמצע כדי לעבור למסך שחור עם "פם פם!".
אבל הצד הטכני הוא רק חלק מהסיפור. "חוק וסדר" של 2022 לא מדברת ולא מתנהגת כמו הטלוויזיה של היום. היא מספרת סיפורים בסיסיים למדי, בלי יותר מדי טוויסטים, מתחילה עם גופה ומסתיימת בהכרעת בית משפט (כלומר, בהרשעה). החקירות לא מתוכחמות והרוצחים נמצאים ונענשים במהרה. אין חשיבות לסדר הצפייה בפרקים כי אין שום קשת עונתית וגם אין פיתוח דמות של ממש לשוטרים או התובעים שאנחנו רואים כל פרק. גם התעלומות קלות לפתרון בצורה שיכולה להראות מוזר לאנשים שגדלו על סדרות "התעלומה היומית" מתוכחמות יותר, נניח "האוס".
לכל דמות יש תפקיד מוגדר, מקצועית ועלילתית. קוסגרוב הוא השוטר הדוש שזורק פאנצ'ים לא ממש מתוחכמים ואומר דברים כמו "זה הכל בגלל הטלפונים האלה". ברנרד הוא השוטר החביב יותר שעושה פרצופים מבולבלים כשמישהו אומר דבר תמוה. פירס הוא פרקליט כועס שדופק נאומים צדקניים בבית המשפט. כאלה. כמעט כולם, מאנשי מקצוע ועד לאחרון הנחקרים, מדברים באותה צורה– מהיר, יעיל וברהיטות קצת שנונה. לרוב זה נסבל, אבל לפעמים זה מרגיש כמעט חייזרי. נניח, כשעורכת הדין סמנתה מרון (אודליה הלוי, במקור מראש העין) מספרת לחבר המושבעים כיצד האנס של אחותה נשאר חופשי בשל היעדר ראויות, אבל הסיפור מתחיל ונגמר באותה סצנה, ללא שום השלכות רגשיות או עלילתיות.
היעילות הכמעט סטרילית הזו יכולה גם לנחם. אנחנו חיים בעולם של טרו קריים ואקטואליה שלא נגמרת, ורק נעשית יותר מטרידה וגרפית. כשבמציאות קשה להחליט מי צודק ומי מנסה לעבוד עלינו, יש משהו מפתה בעלילה "כמו פעם" שבה אחרי כל רצח יש פתרון והרשעה. זאת ועוד – עולם שבו סוגיות מורכבות נפתרות במשפט וחצי. והפרקים הראשונים אכן מציגים סוגיות נפיצות בפונטציה – כמו נפגעת אונס שרוצחת את האנס שלה או אישה שמואשמת בפברוק אלימות מצד ארוסה – אבל תמיד יגיע איזה משפט שימקם אותנו שוב בגבולות הנורמה, נגיד "אנחנו לא יכולים להסתכן שהמושבעים יקבעו 'חפה מפשע' רק כדי לא לפגוע בתנועת מי טו".
חוק וסדר, NBC, טרם נרכש לשידור בישראל
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
כשצילה אלעזר (74), תושבת העיר, בילתה את השבת עם חברתה בטיול רגלי בפארק הירקון לפני כשלוש שנים היא לא חשבה שאותו יום יהיה תחילתו של מאבק משפטי נגד העירייה. "בעודנו הולכות על שביל הולכי הרגל הגיחו מולנו במהירות מטורפת שלושה רוכבי אופניים שהשתמשו בשירות האופניים של העירייה, תל אופן", מספרת אלעזר. "הם התנגשו בשתינו ונפלנו מיד. מצאתי את עצמי עם ברך מרוסקת ותהליך שיקום שארך חודשים". בחודש ספטמבר הקרוב יגיע המקרה של אלעזר לבית המשפט, במסגרת תביעה רחבה שהוגשה נגד עיריית תל אביב־יפו בשמה ובשם הולכי רגל נוספים שנפגעו מהחיכוך עם רוכבי האופניים בעיר.
"כשהעירייה מסמנת שבילי אופניים על מדרכות, היא למעשה מפעילה סמכות שאין לה", אומר עו"ד אילן קנר ממשרד עורכי הדין קנר־באסטאקאר המייצג את התובעים. "אותם שבילים סומנו בצורה רשלנית המסכנת את הולכי הרגל ואת רוכבי האופניים. ניסית פעם לרדת מאוטובוס ברחוב אבן גבירול? אתה נוחת לתוך שביל האופניים. הנזקים להולכי הרגל הנפגעים הם עצומים, ואנחנו מאמינים שכך נפעיל לחץ על העירייה לייצר תשתיות איכותיות עבור רוכבי האופניים מבלי לגזול להולכי הרגל את המדרכה".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר:"העירייה סוללת שבילי אופניים בהתאם להנחיות התכנון של משרד התחבורה, תוך קידום ובחינה של פתרונות לרציפות אופניים. התביעה טרם התקבלה בעירייה, לכשתתקבל נלמד אותה ונגיב בבית המשפט".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
