יום הקולנוע – או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לו, היום הזה שבו אנחנו רואים ארבעה סרטים בבית הקולנוע בזה אחר זה – חוזר אלינו ביום רביעי הקרוב (15.1), פחות מארבעה חודשים אחרי שבא לבקר בפעם האחרונה בספטמבר 2024. וכן, זה אומר מה שאתם חושבים שזה אומר: כל הסרטים ב-10 שקלים לכרטיס בכל בתי הקולנוע.

>> העתיד הקולנועי של DC נראה מבטיח. ועכשיו הוא מתחיל לקיים
>> אינטימי, נוגה, מהורהר: הסרט הזה מצליח לצבוט נפש יהודי

בניגוד ליום הקולנוע הקודם שהתמקד בלעדית בסרטים ישראליים חדשים וחדשים פחות, הפעם יאפשר יום הקולנוע גם גישה מוזלת אל שוברי הקופות הבינלאומיים שרצים על המסכים בימים אלה ממש, לצד בכורות ישראליות של "״סודה", סרטו של ארז תדמור בכיכובם של רותם סלע וליאור רז; "לוחמות ללא גבול" האמריקאי בהשתתפותה של רונה-לי שמעון; הסרט "דברים קטנים כאלה עם קיליאן מרפי; וגם "איש זאב", "תעלול של מירוץ" (מדובב) ו"הממלכה של קנסקי" (מדובב).

בנוסף יוקרנו במהלך יום הקולנוע גם הלהיטים הגדולים של הרגע, ביניהם "הטבעת", סרטו של אדיר מילר; "בחורים טובים 2" סרט נוסף של ארז תדמור בכיכובם של מאור שוויצר וניב סולטן; וגם "מופאסה: מלך האריות", "סוני 3", "מואנה 2", "מאורת הגנבים: פנתרה", "מרשעת" והזוכים הגדולים של פרסי גלובוס הזהב, "יופי מסוכן" ו"אמיליה פרז".

יום הקולנוע הישראלי נערך ביוזמת התאחדות ענף הקולנוע בישראל, ונערך על רקע העלאה נוספת במחירי הכרטיסים בבתי הקולנוע, כשברשתות בתי הקולנוע פלאנט ורב חן כבר בישרו על עלייה מ-42.5 ש"ח ל-44 ש"ח לכרטיס וזינוק במחירי הפופקורן במזנון (מ-31 ש"ח ל-34 ש"ח עבור פופקורן גדול). עד שגם הבילוי הזה יהפוך יקר מדי לכולנו, מומלץ להתנפל על הכרטיסים ליום רביעי הקרוב.

• המסך
• יום הקולנוע
• בתי קולנוע
• סרטים מומלצים

בין אם תרצו או לא, בתי הקולנוע הולכים ומדממים. עוד מוקדם כמובן להכריז על מותם, אבל לא צריך להביט רחוק מדי כדי לראות איך כמות בתי הקולנוע בעיר הצטמצמה ל-2 סניפי קולנוע מסחרי במרחק 250 מ' אחד מהשני, קולנוע אינדי בודד ביפו והסינמטק. הטלוויזיה גרמה להם לחשוש, קלטות הווידאו הפחידו אותם, הורדות בלתי חוקיות הלחיצו אותם, רשתות הסטרימינג קרעו אותם ולבסוף הגיעה הקורונה כדי לבעוט בהם כשהם על הרצפה הדביקה – אבל אולמות הקולנוע עדיין כאן. ובהיעדר מונופול על הזכות להקרין סרטי קולנוע (כי עוד חודשיים הם גם ככה יגיעו לסטרימינג), כל מה שנותר להם כדי להביא את הצופה הם שני דברים – ראשוניות בהקרנת הסרטים, וחווית צפייה.קולנוע מובילנד החדש, שנפתח בחודש שעבר בצפון העיר, מנסה להחזיר אותנו לקולנוע.

>>יש כבוד: הפעם נהנינו מ"קזבלן" כמו שלא נהנינו ממנו מעולם

המעבר של הצופה מכיסאות הלֶבֶד של הקולנוע לספה הנוחה של הבית היה בלתי נמנע. לקולנוע אין תחרות בתחומי הנוחות, העלות והעצלנות, אז הוא הגיב עם הסינמה סיטי והיס פלאנט, קומפלקסי קולנוע ענקיים שמתמקדים בהכל חוץ מבקולנוע – צבעים זוהרים, פסלים של דמויות, מבצעי פופקורן והמון רעש וצלצולים. לכן פתיחתו של מובילנד היה בשורה מעניינת – לא מבנה רב זעטוטים, לא בית קולנוע מטעם חברת הפצה, אלא פשוט רשת קולנוע חדשה ששואפת לספק חוויית צפייה משודרגת, כמעט בוטיקית. בתרגום לעברית זה אומר שבמקום כיסאות יש ספות, ושבהודעות היח"צ הבטיחו לנו "חווית בילוי אולטימטיבית".

בית הקולנוע החדש התמקם במתחם מלון מנדרין – המתחם ששימש בעבר את קולנוע לב מנדרין. למי שלא יודע איפה זה לעזאזל, שזה אני בעיקרון, אז מדובר בחוף הצוק, שזה כמה מטרים מצומת גלילות מערב. כן, עבדו עלינו – זה לא עוד קולנוע בתל אביב, זה פשוט עוד קולנוע שצריך לנסוע אליו במיוחד. הרבה יותר סינמה סיטי מקולנוע לב. אבל ניחא, לא נתקטנן, גם אם להגיע לחלקת הבנייה הזו על החוף דרש מאיתנו להצפין יותר מביקור באזורי חן, וגם אם לחפש את הכניסה למבנה בערב שישי הרגיש יותר כמו לחפש זוגות מתמזמזים על החוף – העיקר שהגענו.

ההבטחות על בר יין שיושק במבנה כנראה יוגשמו רק בעתיד, כי כשהגענו למבנה המוזר (זה קניון? בניין משרדים? קליניקה של ד"ר קליין?) רק הקולנוע היה פתוח, ולמען האמת הציג היכל כניסה די אנמי, שהרגיש יותר כמו חלל VIP באולם כנסים. דוכן החטיפים שוריין בחומרי הבסיס – הלוא היא מכונת פופקורן באמת ריחנית (לא הזמנתי, כואבת לי השן), כמה פחיות בלו בטעמים שונים, מכונת קפה וגלידות בן&ג'ריז אישיות. לצידם עמד דוכן חטיפים עם מלא שקיות צ'יפס מהסוג היקר (30 ש"ח לשקית), קצת חטיפי נשנוש – קופסת מיני-אוריאו ב-19 ש"ח, חטיפי מארס, סניקרס וטוויקס ב-11 ש"ח, או קליק כריות ב-14 ש"ח. מחירים כאוטים לתקופה כאוטית.

עם זאת, יש להיט אחד שכנראה ידליק את הישראלים – כוס שתיה ב-23 ש"ח. סליחה, הכוונה לכוס שתייה עם ריפיל ב-23 ש"ח. זה אומר שכל משקאות המוגזים, וגם ברד (שעבד חלקית כשהיינו), זמינים עבורכם לאורך כל הסרט למילוי מחדש, כמה שרק תוכלו לשתות. זה אולי הדבר הכי משתלם שאי פעם קניתי מדוכן חטיפים בבית קולנוע, ורק לבדו מצדיק ביקור בקולנוע, ואז ביקור בשירותים באמצע הסרט.

הלהיט השני הוא, באופן צפוי, הספות. לא מדובר בספות מי יודע מה מרשימות, ותחושת בד הלֶבֶד קצת נשמרת – אבל עצם האפשרות להתרווח על ספה זוגית תוך כדי צפייה היא פיצ'ר מפתה מספיק בפני עצמו, והספות בסך הכל היו נוחות. ה"שולחנות האישיים" שמציעים הם לא יותר ממשענת שמתאימה לכוס ואולי קופסת פופקורן, אבל בכנות לא צריך יותר מזה. בבירור הושקעה פה מחשבה שמכוונת לנוחות, ולמרות שזה לא הבית, אני בספק אם היה מישהו באולם שלא הרגיש בנוח להוריד נעליים.

רגע מצחיק מאוד התרחש בזמן שהוקרנו הטריילרים, כי אז קלטו כמה רוכשי כרטיסים שהאופן שבו הוצגו הספות באתר לא תאם למספור – כלומר, אדם שקנה כרטיסים לספה זוגית שמספריה הם 5 ו-6, מצא שבפועל 5 נמצא בספה אחת, ו-6 בספה אחרת. למעשה, כל השורה הראשונה והשנייה ראו זאת, ופשוט זזו מושב אחד הצידה, אבל בסוף נשאר לקוח אחד מבואס שנזרק לספת יחיד. אבל אפשר להניח שמדובר בחבלי לידה סתמיים שיטופלו בהמשך. בעיה אחרת שהתגלתה בשל הנוחות והספות היא שאנשים מרגישים כמו בבית, ולכן גם מדברים טיפה יותר, אבל המרווח אחד מהשני והאינטימיות היחסית של הספות גורם לזה לעבור בשקט.

אני בטוח שלא אפתיע אף אחד כשאספר שלהישפך על ספה בשניים הרבה יותר כיף מלהתמודד עם הידית באמצע. המרחב הנוסף בהחלט משפיע על הנוחות, ומדובר בפורמט מושלם לדייטים בכל הרמות, כמו גם למשפחות – בין היתר כי הוא לא מזמין עבור חבורות ילדים שבאה ביחד (גם הלוקיישן המנותק עוזר), אז יש סבירות נמוכה יותר שיהיה רעש ופופקורן מתעופף במהלך הסרט. על פי הסיפורים מנתניה, כרמיאל וחיפה, לא קל לשמור על רמת הניקיון של הספות סביב כל הפופקורן הזה, אבל אם יצליחו לנקות פה בתדירות מדובר באלטרנטיבה מוצלחת מאוד לצפייה בקולנוע. אתם לא תחסכו יותר מדי במחיר, ועדיין תצטרכו לנסוע עד צומת גלילות בשביל התענוג. "גלדיאטור 2" בהחלטלא היה שווה את הנסיעה, אבל כל השאר דווקא כן. לפחות עד שיהיה דביק מדי.
מובילנד, יוניצמן 21

• בתי קולנוע
• המסך
• קולנוע
• חוף הצוק

בתי הקולנוע של תל אביב הם עולם הולך ונעלם כבר עשורים רבים, כשפרט לקולנוע לב וקולנוע רב חן האהובים לא נותר דבר מהימים שבהם היו פזורים בעיר עשרות אולמות. קולנוע קנדה וקולנוע יפו החמודים שיפרו במעט את המצב עבור חובבי הקולנוע בדרום העיר, אך עבור מרבית התל אביבים "בית קולנוע" זה משהו שצריך לצאת עבורו מתחומי העיר אל הסינפלקסים הגדולים. אז הנה בשורה מרגשת: רשת בתי הקולנוע מובילנד מגיעה לעיר, ותנחת הישר במתחם מלון מנדרין המתחדש שבצפון-צפונה של העיר.

>> הצביעו תל אביב: סקר טיים אאוט הבינלאומי 2024 יוצא לדרך
>> אוי לא: קולנוע קנדה עוזב את פלורנטין. אבל זה לא הסוף

הבשורה מרגשת במיוחד, כי מי שנתקל בבתי הקולנוע של מובילנד שנפתחו עד כה בחיפה, כרמיאל ונתניה, יודע שמדובר בחווית בית קולנוע שונה לחלוטין מהמקובל בישראל: האולמות מצוידים בספות זוגיות מפנקות, הבר מצוייד באלכוהול ונשנושים משודרגים, וכל העסק זועק "הדייט המושלם" יחד עם הרבה רספקט לסרטים עצמם על כל האמצעים הטכנולוגיים הנלווים לכך. מיקומו של הקולנוע לא רחוק מחוף הצוק אומר שאפשר לשלב את הבילוי גם בטיול בפארק הטיילת החופית החדש ולחוש עצמכם רומנטיים להפליא.

בית הקולנוע החדש והמשופץ יקרא "מובילנד הצוק תל אביב" וישלב בר יין ואולמות פרימיום. מתחם מלון מנדרין נרכש על ידי קבוצת JTLV ובימים אלו עובר שיפוץ ומתיחת פנים מאסיבית בהשקעה של 10 מיליון ש"ח ועתיד להיפתח באוקטובר הקרוב.בית הקולנוע עצמו משתלט על מה שהיה פעם קולנוע מנדרין (ואחר כך קולנוע לב מנדרין), ועובר בימים אלו שיפוץ מקיף בהשקעה של 2.5 מיליון ש"ח, כשבסיומם ייפתחו שני אולמות קולנוע משודרגים עם 150 מקומות ישיבה בסך הכל, וכאמור גם בר יין צמוד, ומזנון חטיפים וגלידות.

בשני האולמות יוקרנו סרטים חדשים המופצים בארץ, ולצדם אירועי תרבות, סדנאות קולנוע והקרנות טרום בכורה בשעות היום, כמו גם אירועים פרטיים, באווירה אולטימטיבית המשלבת בין בית קולנוע ללאונג'-בר-יין. מובילנד הצוק ייפתח כאמור באוקטובר הקרוב, ואנחנו כבר עומדים שם בתור.

• ❤ תרבות
• בתי קולנוע
• המסך
• צפון תל אביב

בשורה מבאסת לחובבי הקולנוע הקטן בתל אביב: אחרי 5 שנות פעילות, בית הסינמה הקטנטן "קולנוע קנדה", שפעל בפאתי שכונת פלורנטין, הודיע הבוקר (4.8) כי בעוד כחודשיים וחצי (17.10) הוא צפוי להקרין את הסרט האחרון בלוקיישן, ולעזוב את הבית שראה יותר סרטי אינדי מכל חנון קולנוע שלומד באוניברסיטה. אבל לפני שתאבדו תקווה על התרבות בעיר, זו – כולנו תקווה – רק פרידה זמנית.

>>אנשי התדר מגיעים לכיכר החטופים לערב של מוזיקה, ציור ותקווה

כך לפחות מבטיחים אנשי הקולנוע בפוסט שפורסם בעמוד של קולנוע קנדה. "אחרי 5 שנים של הקרנות ואירועים אנחנו עוזבים את האולם שלנו בשכונת פלורנטין בתל אביב. זה לא הסוף של קולנוע קנדה, אבל אנחנו לוקחים הפסקה כדי לחזור בצורה אחרת וטובה יותר בעתיד". אם כן נראה שמדובר בעזיבה לצורך עלייה, ואנחנו מקווים שעד שינטשו אותנו, יוכלו בבית הקולנוע העצמאי לספר לנו איפה נוכל להמשיך וליהנות מההקרנות יוצאות הדופן שלהם. כלומר, איפה עוד יכלתם לראות הקרנה פעילה של מחזמר הקאלט "ספר הג'ונגל"?

"קולנוע קנדה" הוא פרי יצירתם של אייל רועה ועידו גביש, שלמדו במגמות הקולנוע של תלמה ילין ועירוני א', והכירו בעקבות צפייה בסרטוני הגמר האחד של השני. פחות או יותר כששניהם היו בני 20 הם החליטו לפתוח את המקום, כבית לחובבי קולנוע אחרים שלא מצאו את עצמם בבתי הקולנוע המסחריים. "שנינו הרגשנו שאין לנו כרגע שום תשתית ליצור בה", אמרו לנו בריאיון בראשית הדרך. "שום מקום שאליו מתנקזת המאסה של הסרטים והתכנים שנוצרים, והחשיפה באינטרנט לא מאוזנת ומגוונת. הבנו שאם היה מקום כזה הוא היה יכול לפתוח יותר דלתות והזדמנויות למי שרוצה ליצור קולנוע".

מאז רועה עזב את העסק, אבל ההבטחה התקיימה וקולנוע קנדה הפך למקום בו אפשר להקרין מערכוני יוטיוב וסרטי ארט-האוס באותה רצינות, לצד מקום מפגש לאירועים פרטיים והופעות סטנדאפ שונות, ואכןהפך לבית עבור חובבי הקולנוע המקצועיים. עכשיו רק נותר לקוות שאחרי עזיבת הלוקיישן הקטן בפלורנטין, יצליחו אנשי קנדה למצוא לוקיישן חדש שיהיה מספיק קל"ב לכולנו, כדי שהסרט הטוב הזה לא יגמר. יאללה, הגיע הזמן ל"קולנוע קנדה: הסיקוול".

• ❤ תרבות
• קולנוע קנדה
• בתי קולנוע
• פלורנטין

ד"ר רוביק רוזנטל הוא בלשן, עיתונאי, סופר והמלך שלנו בכל הקשור לשפה העברית ומכמניה. ספרו החדש "המסע המופלא לארץ השפות" – סיקוול לספרו האדיר מ-2011, "המסע המופלא לארץ המילים" – יצא לאחרונה בהוצאת כתר ואנחנו ממליצים לכםלרכוש אותו בדחיפות כאןאו במקומות אחרים.

>> העיר שלנו: 8 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע על ובתל אביב
>> אור בימים חשוכים ומקום ליצירה חתולית // העיר של אילנה זפרן

1. אנגוס

מצאנו את המסעדה המשפחתית שלנו לאירועים מיוחדים: אנגוס.תפריט משובח ללא התחכמויות, טעים בטירוף ומאחד את כל הדורות במשפחה: כולם אוהבים ולא מחפשים חלופה פלצנית כלשהי.רחוב הארבעה 20

2. גן מאיר

הגן הזה מלווה אותי מאז ילדותי ועד הטיולים היום עם הנכד החדש. כמוסה תל אביבית מרוכזת.

3. בריכת גורדון

האהבה העמוקה שלי שמורה למקומות ילדות שהיו ואינם, ובראשם בריכת גורדון של פעם, בריכה פתוחה רחבת ידיים, שכל העיר השתכשכה בה יחדיו ועדיין היה מקום.

4. גן החיות

את גן החיות ברחוב הדסה, היכן שגן העיר ממוקם היום, הייתי פוקד בכל שבת.

5. בתי הקולנוע של פעם

אני מתגעגע לבתי הקולנוע הקטנים שהיו פזורים בעיר: הסרטים הצרפתיים בקולנוע שדרות, הסרטים הרוסיים בקולנוע תכלת, ופנינת הכתר, קולנוע פריז של סרטי האיכות.

קולנוע שדרות, רוטשילד 80. נהרס בשנות ה-70 (צילום: לע"ם)

2. מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אין לאן לברוח מהרחובות המתכווצים ומתמלאים בגדרות וחפירות על כל צעד ושעל. המטרה ראויה, אבל בקצב הישראלי זה ילווה אותנו עוד שנים רבות. רכבת קלה אחת עובדת, אבל כדי להשתמש בה צריך לעבור חצי עיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ריצ'רד השלישי", אחת ההצגות הנפלאות, בוודאי של השנים האחרונות. תיאטרון גשר מחזיר לי את האמונה בתיאטרון, וכמובן שריצ'רד מרפרר למנהיגות האקטואלית שאינה מכירה בגבולות הכוח ובידיעה מתי לפרוש.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"רקוויאם" של אהרן שבתאי החזיר אותי למחוזות ילדותי בתל אביב, לימי התום של מדינה צנועה ושל אנשים קשי יום שאינם מתלוננים, ממש כמו אימי שגידלה אותנו ללא אב ובעבודה קשה, ולשירה מדברת כמו שרק אהרן יודע.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה משפחות החטופים,כמובן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זאב דגני, המוהיקני האחרון של החינוך הנאור והאקטיבי. אנחנו במלחמת תרבות, וזקוקים למנהיגים שאינם פוליטיקאים אלא אנשי רוח וחינוך.

מה יהיה?
הדור שלי, ילדי המדינה, נאחז בשאריות תקווה. אין בשורות, אבל צריך להילחם, מדינת צבא-דת פשיסטית ממש מעבר לדלת.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• אנגוס
• גן מאיר
• בריכת גורדון
• גן העיר
• בתי קולנוע
• תיאטרון גשר