הפופולריות הגואה של השווארמה הביאה איתה זינוק איכותי מרשים בשנים האחרונות, אחרי עשורים שבהם השתרכה תל אביב הרחק מאחורי מעוזי השווארמה של נצרת וחיפה. תקראו לה דונר, תקראו לה גירוס, תקראו לה איך שתרצו, העיקר שגילופי בשר עסיסי ומתובל ימצאו את עצמם בפיתה עם טחינה או יוגורט וחריף, בדרכם לעקוף את ההמבורגר כמנת אוכל הרחוב הפופולרית ביותר בארץ. והמקצוענים כבר יודעים: אם השווארמה מעולה, חבל לבזבז מקום בבטן על הפיתה. בחרנו להמליץ היום על שלוש מסעדות שמגישות מנות מצולחתות ששווארמה היא רק אחת ממרכיביהן.לא בא לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> "זזה": סיפור אהבה שהתחיל בחתונה והגיע להעיר את פארק התחנה
>> קאנה: קפה שכונתי, עמוס ספרים וידידותי ללפטופים נפתח בפלורנטין

איסקנדר // ניבו גריל בר

למה כדאי:ניבו גריל בר הוא המקום החדש של ג'אן אולג'ון, מהמשפחה הטורקית המתוקה שייסדה לנו את מוטפאק ושינתה את מפת השווארמה העירונית. יש כאן קבב מושלם ועוד מנות טובות עם טאץ' טורקי טעים, אבל לא בשביל זה באנו.
מה טעים:מנת האיסקנדר של אולג'ון נחשבת בעיניי רבים (ובעיניינו, שזה מה שחשוב) למלכה הבלתי מעורערת של מנות אוכל הרחוב בעיר: גילופי דונר דקיקים ועסיסיים, יוגורט סמיך, רוטב עגבניות מעודן, קרעי פיתה, קצת (הרבה) סמנה מלמעלה ופלפל חריף מהגריל. שערי גן עדן נפתחו על הלשון שלכם.
אווירה:אין אבל למי אכפת. באנו לסגוד פה למנה הזאת.
>> ניבו גריל בר, ויטל 2

שקשוקה שווארמה // ד"ר שקשוקה

למה כדאי:בינו גבסו היה ועודנו מחלוצי השווארמה האיכותית בעיר, עוד מהימים שבהם היה מעמיד סיח בחצר של יועזר בר יין וכל הפודיז היו באים להסתער. השווארמיה הקטנה "בינו בפיתה" שנפתחה בחצר היפואית בעשור הקודם כבר נסגרה למרבה הצער, אבל הסיח עדיין עומד גאה ומעולה במסעדה של גבסו.
מה טעים:על השקשוקה של הדוקטור מתקבלות אצלנו ביקורות מעורבות בשנים האחרונות, אבל החיבור בינה ובין השווארמה של בינו עדיין מייצר אלכימיה מופלאה של טעמים עזים ומנחמים. מנה שרבים ניסו לחקות בעשור האחרון אבל טרם נתקלנו במישהו שבאמת הצליח.
אווירה:תיירותית אבל למי אכפת.
>> ד"ר שקשוקה, בית אשל 3

יא וואראדי איזה סיח. שווארמה בינו (צילום: פייסבוק/ד"ר שקשוקה)

פאבה גירוס // גרקו

למה כדאי:האימפריה של גרקו גייסה לשורותיה את שף תומר אגאי, והוא הקים עבורה את הסופלקיה הצמודה ושידרג דרמטית את איכות הסופלקי והגירוס שמגישים גם במסעדה עצמה (ולא שהיא הייתה נמוכה קודם). למעשה, אם מתעלמים מטרמינולוגיה יוונית, מדובר באחת השווארמות הטובות בעיר כרגע.
מה טעים:מנת הפאבה גירוס של גרקו הייתה מצוינת גם קודם, אבל השדרוג של הסופלקיה הפך אותה למעדן אמיתי. הפאבה הצהובה, החומוס של היוונים, משתלבת נפלא עם גירוס העגל-כבש העסיסי ועז הטעמים ונותנת לו קונטרה עדינה. מנה לפנתאון.
אווירה:צפונית אבל למי אכפת.
>> גרקו, גרינברג 25

• אוכלים שותים
• שווארמה
• גרקו
• ד"ר שקשוקה
• ניבו גריל בר

מה היינו עושים בלעדיה: אפליקציית Google Maps חוגגת בימים אלה 20 שנים להיווסדה, ולא פחות משהיא מאפשרת לנו לנווט בכל עיר וכפר בעולם כמו מקומיים, היא גם יודעת לספר לנו כל מה שצריך על בתי העסק שנקרים בדרכנו – 250 מיליון בתי עסק (!) בסך הכל – באמצעות הביקורות והדירוגים שמשאירים אחריהם המשתמשים. רק השנה תרמו כ-500 מיליון איש מידע למפות באמצעות דירוגים, תמונות ודיווחי תנועה, ואם היו עושים זאת על גבי דף פיזי – ערימת הדפים הייתה מגיעה לגובה 50 ק"מ, אז מזל שלא ותגידו תודה.

>> המון אוכל למחשבה: דירוג כל המסעדות של אייל שני בתל אביב
>> ציר הרגע: 10 מנות הראמן הכי טובות בתל אביב

מתוך 20 שנות גוגל מאפס וקהילת המשתמשים הענקית שלה אפשר לשלוף שלל נתונים מרתקים, אבל צר עולמנו כעולם "טיים אאוט" ואותנו מעניינת בעיקר השאלה איזה מסעדות ובתי קפה הכי חיפשתם – ומצאתם! ודירגתם! – כל הזמן הזה. הדירוג מבוסס על שקלול נתונים ומתייחס למקומות עם פחות מ-10 סניפים בקטגוריה, שקיבלו הכי הרבה ביקורות ודירוג מצטבר מעל 4.0 כוכבים. ויש הפתעות:

בין חמש המסעדות הכי פופולריות בגוגל מאפס, לא תמצאו אפילו מסעדה תל אביבית אחת. את המקום הראשון תופס הדיינר הגלילי המצוין כביש 90, שהתארח השנה בפופ-אפים בדיקסי של חיים כהן, כשאחריו ניצבות המסעדות האולטרה-פופולריות סוהו (ראשל"צ) ונונו (הוד השרון), ומיד בעקבותיהם פונדק יטבתה בדרך לאילת והביסטרו החיפאי BP.

את המחצית השנייה של הטופ 10 תופסות חמש מסעדות תל אביביות, ובראשן הזקן והים היפואית, ואחריה עלמה ביץ' (כנראה שהכוונה היא למאנטה ריי), גרקו, פרוזדור והאדסון בראסרי. אין ספק שבמקרה של הזקן והים ומאנטה ריי, גם הוותק וגם המיקום על החוף משחקים תפקיד, כשההפתעה הגדולה כאן היא הפופולריות של ההמבורגריה פרוזדור.

בין בתי הקפה מצבה של תל אביב אפילו קשה יותר: רק שני בתי קפה נכנסו לרשימת בתי הקפה המדורגים ביותר בגוגל מאפס, זוריק במקום השישי ונחמה וחצי במקום השמיני, שניהם מהוותיקים ביותר בעיר, הראשון ידוע כמעוזו של קוונטין טרנטינו מה שבטח תורם משהו לחיפוש. את רשימת בתי הקפה הפופולריים ביותר בישראל מבחינת חיפושי גוגל מאפס ב-20 השנים האחרונות מוביל קפה ברבהר בנחל קטלב (!) ואחריו קפה גן סיפור הנהדר בהרצליה וקפה רימון הירושלמי הוותיק.

את מיעוט המקומות התל אביביים בשתי הרשימות ניתן להסביר בכך שמרבית האנשים יודעים בדיוק איפה המקומות שהם אוהבים בעיר ואיך להגיע אליהם, וכי הרשימות מוטות בבירור בכיוונם של מקומות מרוחקים שבדרך כלל מגיעים אליהם תוך כדי טיול. זה תירוץ נחמד מאוד ובואו נקווה שעד חגיגות ה-40 כבר יהיו לנו תירוצים טובים יותר. הרשימות המלאות:

• אוכלים שותים
• גוגל
• נחמה וחצי
• זוריק
• הזקן והים
• פרוזדור
• גרקו
• האדסון
• מאנטה ריי

לפני כמה ימים הלכנו ברחוב ושמענו מישהו אומר למישהו אחר "יאסיאס, מה נשמע?". מעבר לשיבוש המשעשע שנולד בכפר חירטאקוס ובמוחם של אנשי "ארץ נהדרת", נראה שיוון כבר נכנסה לנו לגמרי לוורידים. באתונה ובכמה איים פועלות מושבות ישראליות משגשגות, וחברות תעופה ישראליות הפכו את הנמל בבירה היוונית לשלוחה של בן גוריון. על רקע הפריחה הזו, מסעדת גרקו עושה מהלך מעניין ומביאה את שף תומר אגאי להקים במסעדות דוכן סובלאקי (כך התעתיק הנכון על פי האקדמיה ללשון).

>> 17 דברים טובים שבכל זאת קרו השנה בקולינריה התל אביבית
>> דלאל משתלטת על המרינה, הפנקייק היפני חוזר, ועוד חדשות אוכל

ברשתות החברתיות כמובן שעשו מהעניין צימעס שלם: לא זו בלבד שסנטה קתרינה נסגרה כמעט בחשאי, ללא פוסט פרידה כמקובל, אלא שאגאי ויתר על מעמדו כשף של אחת המסעדות המוערכות בעיר לטובת פרויקט רשתי. אצל נשוא הפוסט עצמו, העניינים דווקא לגמרי בסדר. חודשיים וקצת לאחר הסגירה אגאי שקוע כולו בפרויקט החדש, נלהב מהאופק שנפתח בפניו.

"גרקו זו פלטפורמה משוגעת", אומר אגאי. "שמונה סניפים שמאכילים מאות אנשים ביום. אנשים תמהו מה אני עושה בגרקו. באחת הקבוצות היה פוסט גדול למה לא דיברתי, כאילו אני חייב למישהו תשובות. כל התמיהה הזאת, אני מחרבן עליה", הוא אומר בנחרצות. "אני עושה פה אוכל פחות טוב מאשר עשיתי בסנטה קתרינה? הכול בראש של האורחים ובאגו שלי ונמאס לי ללכת אחרי האגו. לא רוצה לחכות יותר ששלושה אנשים ימחאו לי כפיים בסנטה. אני בן 50, יש לי משפחה עם שלושה ילדים ואישה צעירה שצריך לפרנס".

וכך, בשילוב כוחות עם אליאב גולדנברג, השף הראשי של הרשת, נולדה הסופלקיה. השיפודייה היוונית סוללת דרך לשינוי עדין אך מהותי בגרקו: סובלאקי ובשרים בכלל עוברים לפרונט, והעיצוב הוחלף מתכלת־לבן ממותג לפשטות של טברנה יוונית. בוויטרינה שליד עמדת הגירוס כבר מונחים שיפודים שממתינים לעלות על הגריל – קבב יווני, פרגית במרינדת תבלינים יווניים, שיפוד כבד עוף ושומן ליה ועוד, סך הכול שבע מנות קבועות ושני ספיישלים שמוגשים עם רטבים חדשים גם כן, למשל יוגורט שמיר, שומר ולימון, סקורדליה, וחצילים ופלפלים קלויים. בכל מנה שני שיפודים והמחיר החל מ-68/52 ש"ח לפיתה/צלחת.

"פתחנו מחלקת בשר שלמה שלא הייתה פה. הכנסנו עבודה עם בשר וחלקי פנים והקמנו עמדת בשר שאין כמעט באף מסעדה", מספר אגאי. התפריט הקבוע עבר גם כן כוונון: נוספה מחלקה חדשה של מנות פתיחה, כולל סלט ביצים של אמו של גולדנברג וסלט קתרינה ("סלט עם סלקים ולימון שאני אוהב, שהיה גם בסנטה"). למנות החמות נוספו תבשיל חומוס וכרישה ומנות פסטה – פסטה לימון ועוף עם XO אנשובי, וטורטליני במילוי מנגולד ברוטב בר בלאן "של סנטה", מעין דרישת שלום רחוקה מהשישברק המיתולוגי. "האזור של קורפו ולסבוס גובל באיטליה ומפוצץ בהשפעות איטלקיות. יש שם פסטה, אז הכנתי טורטליני. לגרקו יש קהל נאמן שיודע למה הוא בא, ומאוד מסוכן לעשות שינויים רדיקליים. לכן השינוי עדין ומתון אך משמעותי".

אגאי גאה ביצירה המשותפת, ולמרות שההצהרה ש"לא מדברים על סנטה. אין סנטה. נגמר", הוא שב ומדגיש שמבחינתו גרקו היא בחירה נכונה מכל הבחינות. "שנים עשיתי מסעדה עצמאית שהייתה תלויה בי. הייתי פסיכולוג, קניין, רואה חשבון – הכול עליי. עכשיו באתי להיות חלק מארגון. אין קבוצה בעיר שיכולה לקלוט שף בסדר גודל שלי בשכר, בתנאים ובחזון קולינרי. בשלושה שבועות עשיתי שינוי מהפכני שכבר נקלט במערכת והסיפור הזה אינו של תומר אגאי, אלא של גרקו ככלל. צביקי עשת הוא היזם הקולינרי הכי חשוב בעיר ואני מעריץ שלו".

מי שמכיר את עשת ועוקב אחר פועלו יכול להתחבר לאמירה. אגאי מספר שביום כניסת התפריט החדש לתוקף, עשת הגיע למסעדה בשש בבוקר, לפני כולם ו"גירד הכול החוצה עד שנשארו רק ארבעה קירות, כדי לתת מקום לעיצוב החדש. כשאני לידו אני בעיקר שותק ולומד. זה השיעור שלי. עבדתי עם כל הגדולים – ז'ואל רובושון, אלן דוקאס ורושפלד – הכול מאחור, במחסנית. עכשיו אני בגרקו. זה השיעור שלי ואני שמח בו. הוא עושה טוב לגרקו וטוב לי".

פרט למוניטין ולכישרון בישול, איזה ערך אתה מביא לגרקו?
"אני נורא חשוב לגרקו כי הרשת הלכה קצת רחוק מדי במיתוג. היא הייתה מנותקת מדי ונתפסת על ידי הקהל כאילו חסרה בה נשמה. אני לא מתעסק כאן בבישול כפי שהתעסקתי בסנטה קתרינה. זאת מכניקה מאוד מדויקת של אוכל. עשיתי פה דברים טעימים בטירוף, אבל הם ברמת הארגון. אני אחראי על החזון הקולינרי. קובעים לי מסגרת, ואני מבין אותה לפי האנשים שעובדים כאן ופועל בתוכה".

ומה הרשת נותנת לך?
"אני צריך את גרקו כי אני סוליסט, ואני חייב להיות בעל מקצוע שיודע לעבוד בארגון. יש יתרונות אדירים לעבודה בארגון גדול. עשר דקות אחרי שסיימנו להרכיב את התפריט ושלחנו אותו למשרד, הוא חזר עם גרפיקה. חמש דקות אחרי שאני מארגן רשימת הכנות, 80 אחוז ממנה נלקח למפעל ואליאב שולח לי את התוצרת המוכנה. ספקים מתחננים לעבוד איתי. בסנטה קתרינה פחדו לתת לי אשראי. במסעדה עצמאית הגרזן כל הזמן תלוי מעל לראש. המתמטיקה בסנטה פשוט לא עבדה ופה יש מתמטיקה. המספרים מתחברים. וחוץ מזה, ביום שישי אני יכול להיות עם המשפחה. יחפו עלי וכלום לא יקרה. המקום לא יקרוס".

עד לאן אתה מתכנן לקחת את גרקו?
"אני לא לוקח את גרקו לשום מקום, נשבע. אני רק רץ קדימה. כל הזמן דואגים לי לכל מה שאני צריך ומכסים לי בורות בדרך, כאילו הדלתות נפתחות לי מעצמן. זה יכול להיות פרויקט של שלוש שנים ויכול להיות שאחרי שלושה חודשים יימאס להם ויעיפו אותי, אבל אני רוצה להישאר פה ולפתח את החזון הקולינרי. נעים לי וכיף לי".

יש סיכוי שנראה אותך שוב מתישהו במסעדה משלך?
"אני לא רוצה לגעת ביזמות קולינרית ולא לשמוע עליה. שלא ידברו איתי על זה בכלל. יש לי שנתיים לפתור את סנטה קתרינה, עבודה שצריכה להיעשות בשקט ובעדינות. יזמות קולינרית הייתה מסוכנת כשהיה לי כסף. עכשיו זו בכלל התאבדות".

• אוכלים שותים
• גרקו
• סופלקי
• תומר אגאי
• סנטה קתרינה

יאסו סלוניקי. את היוונית שלנו אמנם למדנו משלומי סרנגה, אבל את האוכל היווני למדנו לאכול ממש כאן בתל אביב. כי עם מסעדה שמכינה עלי גפן ממולאים כבר 92 שנים, מאפה 12 האלים וברבוניות בשפע, גם כאן אנחנו יודעים להינות מאוכל יווני מצטיין. אלו המנות הכי טובות בתחום, למקרה ותרצו להרגיש בחופשה

>>הכי טוב להיות בבית. או לאכול במקדונלד'ס. זאת העיר של הפנר

עלי גפן ממולאים | אולימפוס

האמא של המסעדות היווניות בישראל ואחת המסעדות הוותיקות בארץ עושה את שלה כבר 92 (!) שנה ברציפות, בלי יח"צ ופסטיבלים. מה כן יש כאן? מבחר מסחרר של מנות ממיטב עדות הבלקן בדגש על יהדות יוון, ועלי גפן ממולאים לפנתיאון – חמוצים כהלכה, רכים ונימוחים במילוי אורז, עשבי תיבול וצימוקים ברוטב יוגורט ושמיר. קלאסיקה במיטבה. 38 ש"ח.
קרליבך 7

כדורי זוקיני | יאסו תל אביב

מאחורי הכותרת הפשוטה לכאורה מסתתר המאזה (מזאט, בתרגום משובש) המושלם, זה שמצליח גם ביוון לגנוב את ההצגה: קציצות זהובות, פריכות בחוץ ורכות בפנים, מקישואים, גבינת פטה ועשבי תיבול. הן מטוגנות בשמן עמוק ומוגשות עם קרם פלפלים ושמנת חמוצה, בניגוד מרקמים וטמפרטורות שעושה חשק לרקוד סירטאקי או לכל הפחות לשבור צלחת. 48 ש"ח.
הירקון 105

סלט יווני | קלמטה

סלט יווני טוב קם ונופל על איכות חומרי הגלם, ואת זאת מבינים היטב במסעדת קלמטה ביפו העתיקה. כשתזמינו כאן חוריאטיקי סלט, "סלט הכפר" בתרגום חופשי, יגישו לכם קערה עם עגבניות טריות ומלפפונים מוצקים חתוכים גס, פלפל ירוק ובצל סגול וזיתי קלמטה כשמעל מונחת פרוסה עבה של גבינת פטה. מומלץ בחום להזמין לחם כדי להספיג את המיץ שנקווה בקרקעית, שבעינינו הוא הדובדבן שבקצפת – פרט לנוף המושלם מהחלון כמובן. 50 ש"ח.
כיכר קדומים 10

מוסקה | אוזריה

באוכל אתני הנטייה שלנו היא להיצמד למקור, ובעיר יש כמה וכמה גרסאות מצוינות למוסקה, באולימפוס למשל. אך הפרשנות של שפית אביבית פריאל מחברת בין תל אביב לאתונה בשכבות ראגו בשר, ארטישוק ירושלמי ומלא פרמז'ן, כשאת הכול מכסה שמיכת בשמל אוורירית ונהדרת. 78 ש"ח.
מטלון 44

ברבוניות | שבתאי היפה

בטברנה שבין יפו העתיקה לנמל, במינימום פוזה ומקסימום פשטות שובת לב, מגישים את פאר המטבח היווני – ברבוניות מטוגנות עם פלח לימון בצד, כמו בטברנות של פיראוס. רק המחיר שונה, אבל נגד זה אין מה לעשות. 115 ש"ח.
הצורפים 38, יפו

סובלאקי קבב | אלבי

עם כל הכבוד לשווארמה, סובלאקי אמיתי זה דליקטס שלוקח בהליכה: קבב יווני עסיסי וקפיצי על פיתה עם עגבנייה ובצל חרוך על פיתה רכה שסופגת את המיצים והופכת בעצמה לתענוג מושחת. במקום צזיקי המנה מוגשת עם טחינה כדי לא להוציא לאוכלי כשר את הנשמה, אבל הקונספט כולו לגמרי מנצח. 76 ש"ח.
עולי ציון 6, יפו

מאפה 12 האלים | גרקו ביץ'

היוונים לא מאוד חזקים בקינוחים, אבל מה שכבר יש – מעולה. מאפה 12 האלים שמגשים בגרקו ראוי לשמו, מעטפת בצק פילו זהוב מטוגן ופריך ובתוכה פרוסה שמנמנה של גבינת פטה, כשמעל לכל מזלפים דבש, פרג ושומשום. איך זה מרגיש כשכל העסק המתוק-מלוח-לוהט-קראנצ'י מתפצח בפה, את זה נשאיר לכם לדמיין ורק נגיד שגם זאוס בכבודו ובעצמו היה מאשר. 62 ש"ח.
טיילת שלמה להט 17 (חוף פרישמן)

• אוכלים שותים
• אוכל יווני
• מסעדות יווניות
• גרקו
• אלבי
• אוזריה
• קלמטה

>> אורי עשת הואהשף של גרינברג בורגרהצפונית ובנו של בעלי גרקו, המסעדן צביקי עשת. ב-7.10 באחת בלילה הוא הגיע לביקור בארץ. "הלכתי לישון ואחרי כמה שעות קמתי לאזעקות, לא מבין מה קורה כי רק חזרתי מהמקום הכי שקט בעולם. ברגע זה נשברו אצלי כל התפיסות", הוא מספר. כבר למחרת החל לבשל לחיילים עם הצוות במסעדת גרקו הכשרה. "הוצאנו אלפי מנות לכל הארץ, לחיילים ומפונים". בכל התקופה הרגיש חסר השראה עד שעלה הרעיון להחזיר לחיים את גרינברג ביסטרו כספוט המבורגרים נגיש. במקביל הוא עורך ארוחות פרטיות תחת המותג "כנען" ומוביל מסעדת שף בריטריט בבעלות המשפחה באי קיאה שביוון

>>העיר של איתי מאוטנר: מקום מ-1949 ומקום למצוא בתוכנו רוך
>>העיר של אורי צור (טרטוריה מקומית): סיר קציצות מטורף וקפה שזחלתי בו על הרצפה
>>העיר של אלעד רון: מהחנות של אילן בן שחר עד מוזיקה שמרפאת את הנשמה

1. סלימי

אני אוהב לאכול במסעדות פועלים וסלימי אצלנו זו מסורת – סבא שלי היה אוכל כאן ואבא שלי ועכשיו אני. מקום שנותן לי הרבה השראה כשאני מבשל.
נחלת בנימין 80

2. חנן מרגילן

אותה אווירה כמו בסלימי ואוכל טעים ולא מתחכם. אני מת על גוז'גיז'ה במילוי בשר.
מסילת ישרים 15

3. תמתי

בית הקפה שלי ליד שוק הכרמל, כמה דקות הליכה מהבית. אני עובר שם בבוקר בטיול עם הכלבות ועוצר לאספרסו ארוך, וקונה שם קפה הביתה למקינטה של בת זוגי.
הכרמל 12

4. בית הפגודה

יש כמה מבנים בעיר שאני מעריך מבחינה עיצובית ובית הפגודה הוא אחד מהם. אני זוכר שכשסבא שלי היה מגיע לארץ לביקור הוא היה לוקח אותי לטיול באזור ותמיד גאה בו, כי כשהוא עלה לארץ הכול מסביב היה חולות.
נחמני 12

5. גרקו

אני בדרך כלל נמנע מפירגון למשפחה אבל הפעם החלטתי בכל זאת לפרגן לאבא שלי, המסעדן צביקי עשת. המתחם באזורי ח"ן הוא כמו בית עבורי, שם התחלתי את דרכי בקולינריה בארץ וגרקו הוא מקום סופר כיפי לשבת בו בכל שעה והרכב.
א.צ.גרינברג 25

מקום לא אהוב בעיר

בשנים האחרונים אני חווה את הכניסה לעיר כהארדקור, במיוחד צומת לה גווארדיה. בכל צומת שאתה עומד בה קופצים עליך ארבעה אנשים ונראה כאילו העירייה מזניחה את הנושא לחלוטין. לא נעים להגיע לעיר עם אורחים מחו"ל ולחוות שורה של אנשים דופקים לך על שמשת הרכב.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ברמה האישית אירועי תרבות הם לא משהו שהצלחתי להתפנות אליו מאז הפרוץ המלחמה. אני יכול להגיד בלב שלם שאני לא שם עדיין מאז השבעה באוקטובר.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
עברית רצה אצלי יותר חזק בפלייליסט מאז פרוץ המלחמה. לשיר "אני מתגעגע אבא" של אריק איינשטיין יש כיום בעיניי הרבה יותר משמעות.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה, במיוחד כאלה שצצו מאז תחילת המלחמה, שקשה לשים את האצבע על ארגון אחד. כל מה שיכול לתרום לחיילים בימים אלה מבורך בעיניי. בלי קשר אני תורם לארגוני הצלת בעלי חיים, שכיום שמים יותר דגש על מפונים, כמואס.או.אס שמחלצים כלבים מעזה. כיום מגיעה להם תמיכה יותר מתמיד.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
סבא שלי מולה עשת, שהוא התל אביבי הכי מגניב. הוא עבר את כל מה שאפשר לעבור ואני תמיד שמח להרים לו.

5. מה יהיה?
אני בטוח לא זה שיודע להגיד אבל אני בתקווה גדולה שיהיה טוב.

• העיר שלי
• גרקו
• בית הפגודה
• תמתי
• חנן מרגילן
• סלימי