הדואר בא היום: רשת דואר פיראטית תציל את תל אביב משעמום
רשת הדואר הפיראטית שהמציאה אסיף שרתוק היא המשחק שהעיר חיכתה לו בימי הקורונה והסגר (כולל בולים מיוחדים של רונית אלקבץ וטופאק)
ביום שני שעבר החליטה אסיף שרתוק להגשים חלום ישן ולהקים מתנ"ס פיראטי שיכלול מגוון רחב של חוגים למבוגרים בחינם – ערבית מדוברת, רישום מודל, שחמט ותפירה – שהיו אמורים להתקיים בביתה שבשכונת שפירא, באווירת השכונה המתבקשת מהמשבר המתרגש עלינו בימים אלה. אלא ששעות ספורות לאחר פרסום הפוסט שהזמין את הקהל הרחב להצטרף ליוזמה, הכריז הריבון על התקנות החדשות וסתם את הגולל על כל התגודדות, התכנסות, התקהלות ואפילו התקבצות.
מזל שלא היה זה החלום הישן היחיד של שרתוק, ששלפה מיד שפן פיראטי נוסף מהכובע: "הצעה למשחק – רשת הדואר הפיראטית", כתבה בפוסט שפרסמה כשבוע לאחר מכן, "כל משתתף מקבל נמען חסוי שאליו הוא כותב מכתבים (אמיתיים, על נייר). הוא לא יודע איך קוראים לו ומי הוא, וגם אסור לו לגלות פרטים מזהים על עצמו. פעם ביום-יומיים תשאירו את המכתבים מחוץ לדלת שלכם או בתיבת הדואר או איפה שתרצו, ואני אאסוף עם הקטנוע ואשגר אותם הלאה. בסוף ההתכתבות אחרי עשרה מכתבים, כל כותב צריך לחשוב מי זה האדם שאיתו הוא התכתב".
הצעה למשחק "רשת הדואר הפיראטית" כל משתתף מקבל נמען חסוי שאליו הוא כותב מכתבים (אמיתיים, על נייר). הוא לא יודע איך…
Posted byAsif ChertokonSunday, March 22, 2020
לטובת הפרויקט היא יצרה סדרה של בולים מיוחדים באמצעות תוכנת צייר, עליהם מתנוססות אינטרפרטציות חופשיות ביותר של רונית אלקבץ, טופאק, השטן לובשת פראדה, חגי רשיון לאופנוע בשבוע ושלה עצמה, וביקשה ממשתמשות השירות להשאיר לה 4 שקלים בעבור חבילה של עשרה בולים. "כרגע יש 50 אנשים שמשתתפים, ועוד כמה שממתינים לסבב ב'", מספרת שרתוק בתום סיבוב הדיוורים הראשון, "חשבתי שזה ייקח שלוש שעות, אבל כבר עברו שש שעות ואני עכשיו רק בהפסקה. אני והבת זוג, שהיא שותפה מלאה בדירקטוריון, עושות את זה בצורה טיפשית על אותו קטנוע כדי להיות ביחד. יש אנשים שהתנדבו לעזור, אבל בגלל שאני אוהבת לשמור את הקלפים קרוב לחזה אני לא נותנת להם. רק אנחנו יודעות מי כותב למי".
אסיף שומרת על דיסקרטיות בנוגע לזהות השחקנים ומוכנה לחשוף רק פרטים כלליים – "יש שני שותפים לדירה שמשתתפים, וגם שלושה דיירים באותו בניין שלא יודעים זה על זה. יש גם שתי אקסיות, וסלבז ברמה הארצית", היא מגלה. "אחת מהמשתתפות פסיכולוגית, והייתי צריכה לוודא שהיא לא מקבלת בטעות את אחד המטופלים שלה, אז היא נתנה לי אותיות ראשונות משם ושם משפחה של הלקוחות שלה בתל אביב ווידאתי שלא ציוותתי לה את אחד מהם. את רוב המשתתפים אני בכלל לא מכירה". מבחינה דמוגרפית פול השחקנים כולל בעיקר נשים, עם נציגות גבוהה לפלח הלסבי, ומבחינה גיאוגרפית קו החלוקה נע בין גבול יפו-בת ים לירידה מרוקח. "רק בהרצליה אמרתי עד כאן", מעידה שרתוק.
לפי חוקי המשחק, במכתב העשירי והאחרון על כל משתתף לנסות לצייר קווים לדמותו של חברו לעט כפי שעלו מכתביו, וכן לחשוף את זהותו שלו, אבל גם זה גמיש. "אני לא הולכת לחשוף אנשים כל עוד הם לא מוכנים להיחשף", היא מצהירה, "אם מישהו יבחר במכתב האחרון לא להגיד מיהו, אני לא אעשה אאוטינג. אני אומרת לאנשים – תנסו לא לשקר יותר מדי, אבל אם אתם חייבים – תשקרו. זה בשבילכם".
