>> אוקסנה פרוב, אוקסי בשבילכם (תעקבו דחוף), היא זמרת, יוצרת אינדי-פופ ומלטפת חתולים. בימים אלה רואה אור הסינגל החדש שלה, "למה לא בדקת אם נפל עלי טיל?", המנון התקופה לכל מי שהאקס שלה עדיין לא בדק אם נפל עליה טיל, עם הרבה הומור עצמי ונגיעות דרים-פופ אלטרנטיבי. בנות, אל תחזרו לאקסים שלכם רק בגלל המלחמה!

>> בר שעשוי מחומר של חתיך וספסל שלא מאכזב. העיר של עינת שחק
>> נווה מדבר של יופי והפסל המקסים בעולם // העיר של עינת צרפתי
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד

1. שאפל בר

ב-2016, שנה לפני שעברתי לתל אביב גיליתי את השאפל. עדיין גרתי בחיפה ואני זוכרת שבאחת מהפעמים שישבתי שם, אמרתי שזה הולך להיות הבר הקבוע שלי. מעבר למגוון הרחב של אופציות טבעוניות, יש בבר הזה מוזיקה בווליום הנכון שמאפשר שיחה בין אנשים. אין פוזה ושירות איטי המאפיין את הברים בדיזנגוף. נעים לשבת בחוץ, נעים לשבת בפנים, האווירה מאפשרת להכיר אנשים חדשים ואפילו יש משחקים קטנים על השולחנות. כיף לשבת עם חברים, אפשר גם לבוא לבד ולהכיר אנשים חדשים. ובעניין הדייטים – גם אם הדייט יהיה גרוע, אני יודעת ששאפל אף פעם לא יאכזב אותי. ואם עתליה במשמרת – זכיתם. פרט משעשע: אהבתי לשבת בפנים בצמוד לאחד מהחלונות וזה אפשר people watching החוצה, אבל שמו שם וילון…
פלורנטין 19 תל אביב

2. יפרח המשתלה האופטימית

למרות שאני גרה בתל אביב, לא ויתרתי על החלום של בית עם גינה. אני שותלת עציצים ופרחים באדניות בצמוד לבית שלי. כל פעם שאני עצובה או כשאחד מהצמחים מת, אני הולכת למשתלה הקטנה הזאת וקונה משהו חדש. בעברי הייתי רוצחת עציצים סדרתית. כשנכנסתי לחנות בפעם הראשונה, עדי, והבעלים נתן לי נאום "הצמחים זה כמו ילדים, זאת מחוייבות. זה משהו שצריך קבוע לדאוג לו. את צריכה להבין את זה". עניתי לו :"נכון, ולכן אני אלהורית… אבל בא לי פרחים אז אני אנסה". ניסיתי ועכשיו אני לא מחכה לגבר שיביא לי פרחים, אני פשוט מגדלת אותם.
צריפין 35 תל אביב

3. שחייה לילית לאור הירח בחוף הילטון

בקיץ, בזמנים בהם אין אזעקות, אני אוהבת להגיע לחוף הילטון דווקא בערב, לתפוס את השקיעה ולשחות לצידה אבל גם להישאר ולשחות בים כשכולם הולכים והירח יוצא. זה ממש מרגיע אותי וככה אני מרגישה את החיבור שלי לטבע. אני לא אוהבת להשתזף, אז השעות האלו עובדות לי מצוין. חשוב לוותר על הסטורי, לשלם 5 שקלים ולשים את הטלפון ואת התיק שלכם בלוקר כדי שלא ידפקו לכם אותם.

4. יער הפיות

בתור נערה פריקית גדלתי בעכו ובכרמיאל ולהגיע לתל אביב לדיזנגוף סנטר הייתה חוויה תרבותית מאוד חשובה בשבילי. אהבתי להסתובב בסנטר בין חנויות הספרים שמכרו מנגה לבין החנויות של אופנה אלטרנטיבית, אבל מקום מיוחד בלב תפסה דווקא החנות הזאת. יש משהו קסום שהרגשתי בגיל 15 ואני ממשיכה להרגיש כל פעם שאני מבקרת ביער הפיות בסנטר. הריחות של קטורת, ספרים על אסטרולוגיה, קריסטלים וקלפי טארוט מכל מיני סוגים ועיצובים. זה גורם לי להרגיש קצת מכשפה, לחזור הביתה עם מרווה חדשה ולטהר אנרגטית את הבית שלי.
דיזנגוף סנטר תל אביב

5. הגלריות בקרית המלאכה

גרתי באזור כ-6 שנים במפעל מתכות שהוסב בצורה לא חוקית לדירות. האזור עובר ג׳נטריפיקציה ואפשר למצוא שם תופעות מכוערות לצד הגלריות היפות. בכל חודש יש תערוכות חדשות ואני אוהבת ללכת ולהסתכל על אמנות ולקבל השראה. לא פעם יצא לי לפגוש את האמנים עצמם ולפתח שיחות מעניינות על היצירות שלהם. ממש ממליצה לכולם, זה כמו מוזיאון, אבל בחינם ויותר אישי.

מקום לא אהוב בעיר:

המדרחוב החדש בפלורנטין.אז העירייה שמה כמה כיסאות ושולחות וגם ספסלים וסגרה את הכביש. תאורטית זה רעיון מצוין. בפועל זה הפך להיות כביש מהיר לשליחי וולט ולרוכבי הקורקינט. ובתור מישהי שנכנס בה קורקינט לפני חצי שנה הייתי אוסרת את הקורקינטים החשמליים לגמרי. סליחה, דושים, תצטרכו לנסוע על אופניים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט האחרון שראיתי לפני המלחמה היה "אנקת גבהים". וזה לא הסרט הכי אינטליגנטי או פותח לב לדבר עליו בראיון. מומלץ לנשים בשביל האסקפיזם, מכיוון שהעלילה היא בעיקר ג׳ייקוב אלורדי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מצאתי את עצמי חוזרת לספר "אל דאגה" של דייל קרנגי. עיקר הדברים שמרגיעים אותי מתוכו זה לחיות את כל יום ביומו כיחידה נפרדת, ולדאוג פחות לגבי הדברים שההסתברות הסטטיסטית שלהם נמוכה. אני ממליצה לקרוא את הספר כי יש בו פילוסופיה שלמה של להתייחס לחיים ביותר קלילות ופחות לחץ. הלוואי שתמיד אצליח ליישם כי אני לא.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בלי קשר לתקופה זה חשוב ללטף, להאכיל ולאמץ את חתולי הרחוב. בנוסף אני ממליצה להתנדב בכלביה העירונית בתל אביב. המון כלבים חמודים יושבים כל היום בכלובים ומתחננים שמישהו יוציא אותם לטיול, יקח לאומנה או יאמץ. הכלביה נמצאת ליד הנמל ברחוב שי עגנון 1, יש מרחב מוגן וחנייה. מחפשים מתנדבים לבוקר אחד לפחות בשבוע, כ-4 שעות. פתוחים מראשון עד שבת, פרטים בוואטסאפ 0547204228. תזכורת חשובה – אל תקנו, תאמצו!

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנשי הבמה ובפרט מלכות הדראג של תל אביב שדואגות שתמיד נשמח. הדראג מביא לחיי המון צחוק ושמחה. אני מאוד מחוברת לסצנה ואפילו עשיתי סטנדאפ בערב דראג השנה. ואם אנחנו מדברים על תל אביבית ספציפית אחת, אז אני רוצה להרים למלכת הדראג ג'ואנה ראס שניסתה להרים ליין מסיבות חדש בשם "ריינו" בפורים והכל התבטל בגלל המצב. ב-11.05 ליין הדראג שלה חוזר עם ערב דראג ספיישל אירוויזיון נוצץ במיוחד. תבואו להרים!

מה יהיה?
בסוף יהיה טוב. מאז 2020 אנחנו חיים ממשבר למשבר וניסיון החיים שלי מלמד אותי שבסוף הדברים מסתדרים. השאלה מתי יסתדר ולכמה זמן הפעם? אני לא חושבת שיש על זה חשיבה אסטרטגית אצל מקבלי ההחלטות.

• העיר שלי
• פופ ישראלי
• חוף הילטון
• דיזנגוף סנטר
• קרית המלאכה
• גלריות
• דראג קווין
• פלורנטין

אירועי הגאווה של עיריית תל אביב-יפו צפויים להתפרש השנה על פני מרבית חודש יוני, כשבשיאם ייערך מצעד הגאווה ב-13.6 בטיילת, והסנוניות הראשונות כבר כאן. אמרנו סנונית? התכוונו טווס ורוד עם נצנצים בדמותו של פסטיבל דרמה קווין הרביעי, ארבעה ימים של תרבות להט"בית בניצוחו של תיאטרון המשולש במרכז הגאה. רשמו את התאריכים: רביעי עד שבת, 4.6 עד 7.6, וזה שבוע לפני המצעד אז אין לכם תירוצים.

>> דווקא עכשיו: אירוע משפחות להט"ב לציון 20 שנה לפסק הדין שאפשר את קיומן

הפסטיבל נוסד בידי תיאטרון "המשולש" ב-2021, והוא כולל יצירות להט״ביות מקוריות, חיות וקוויריות בתחומי התיאטרון, הקולנוע, הפרפורמנס, הדראג, המוזיקה, ריקודי הבול רום והאמנות החזותית. כך, למשל, תוצג במהלך הפסטיבל התערוכה הקווירית "מחדשות", שנאצרה במיוחד עבור הפסטיבל ובמרכזה עומדת הזהות הגאה כפעולה יצירתית, אישית ומשותפת. בתוך מציאות של מלחמה, אי־ודאות, עייפות מהמאבק והחרפה של להט"בופוביה גלובלית תחת צל כבד של איומים פוליטיים ותרבותיים, אמניות ואמנים מהקהילה הגאה בישראל מציבים מבט חד, ביקורתי, לעיתים משעשע ובעיקר מלא דמיון.

כמדי שנה, ייערך בפסטיבל גם המופע "קוויקי", שכולל ארבע הצגות קצרות ומקוריות שנכתבו במיוחד לפסטיבל על ידי יוצרות ויוצרים מהקהילה הגאה בישראל שמביאים לבמה סיפורים סוחפים, מצחיקים בטירוף וקורעי לב. בין ההצגות שיעלו השנה:"בסדר גמור",מחזה המציג את סיפורם של הומו ולסבית שמנסים להיכנס להריון; ההצגה"רעידת אדמה"המתארת מפגש לא צפוי עם השכן מהגריינדר בזמן רעידת אדמה שמוביל לסצנה רומנטית בלתי נשכחת; ההצגה"הפסקה"שעוסקת בשתי אימהות, שני מתבגרים וארוחה אחת שאף אחד לא ישכח, ו"אין הומואיות רעות"יצירה נוקבת שמתארת את המתרחש בחדר החזרות של המחזמר הכי נוצץ בתיאטרון הלאומי.

עוד היילייטס? בבקשה: המופע "החטא ועונשו 2025" יתשלט על היכל התרבות בתל אביב ויציג מופע אול-סטארס נוצץ של תחרות הדראג הפופולרית בהנחיית גיל רבי, אייונט שיפתח רשמית את אירועי הגאווה של תל אביב 2025, בשיתוף פרויקט דבק של העירייה ובשיתוף הגילה וננסי הנהדרות. האירוע יכלול קבלת פנים חגיגית עם דראגיסטיות מובילות, מוזיקה, קוקטיילים והפתעות נוספות. בנוסף, ישודר במהלך הפסטיבל פרק חי של הפודקאסט הצבעוני "המניפה", בו ידידיה ויטל יארח את הקומיקאית גיתית פישר לשיחה כנה ומצחיקה על החיים והקהילה. האירוע יתקיים בתיאטרון המשולש ויכלול דוכני יד שנייה, אמנות, דרינקים במחירים נגישים והפתעות נוספות.

תיאטרון המשולש מייסודו של המרכז הגאה בתל אביב הוקם בשנת 2021 על יד נמרוד דנישמן, יובל קורן ורום רזניק – שלושה יוצרי תיאטרון צעירים ולהט״בים. כשהתחילו את דרכם גילו שכמעט ואין תוכן להט״בי בתיאטרון הישראלי, והבינו שזה בדיוק מה שהן רוצות לעשות – תיאטרון שמדבר את הקהילה: את המאבקים שלה, הכאבים שלה, האהבות שלה, ההצלחות שלה, הצחוקים והשטויות – והכל בשפה גאה ומיוחדת.
>> פסטיבל דרמה קווין #4, 7.6-4.6,כל הפרטים והכרטיסים כאן

• שבוע הגאווה
• תיאטרון המשולש
• המרכז הגאה
• דראג קווין

>> הקווינדילייט הוא ליין הצגות דראג, במסגרתו מתחלף הנושא מדי מופע, כמו גם מלכות הדראג המשתתפות בו. את ליין הצגות הקווינדי יוצרת ומביימת לואי פולאר (ליאם שניצר), בשאיפה להציג מופעי דראג ששומרים על מצד אחד על השואו הדראגי המוכר, ומצד שני עוסקים בנושאים מאתגרים ולא תמיד נעימים. ביום שישי הבא (21.2) יעלה בתיאטרון תמונע המופע השישי שלה, "אהבה", מופע דראג פוליטי על יחסי אהבה/שנאה.פרטים וכרטיסים כאן

>> המילים הן נשק שנפל לידיים הלא נכונות. והוא מופנה נגד העולם כולו
>> כמה דרכים צריך אדם: אין דבר יותר כיף מחיקוי טוב של בוב דילן

כשנה וחצי אחרי שהתחלתי להופיע כמלכת דראג, אחת לחודש בבר גאה אחר בתל אביב, היה לי ברור שמשהו לא לרוחי בסצנת הדראג בארץ או לפחות בתפיסה שלי לגביה. אבל לא ידעתי להגיד מה. בתחילת דרכי המופעים מאוד ריגשו אותי, אך ככל שעבר הזמן ההתרגשות התחלפה ברצון להגיע הביתה ולהוריד את האיפור. המופעים הפסיקו לרגש אותי: להופיע מול מעט קהל ב"נאמבר" שרק נועד להצחיק.

הבנתי שהמסגרת הזו משעממת אותי.החלטתי להפיק מופע דראג משלי. נפגשתי עם מלכת הדראג ברנדי ג'ין בשביל לספר לה על הפרויקט ולהציע לה להתארח וככל שאני נזכר בשיחה, היא שאלה: "מה שונה בך מכל שאר המלכות לואי? במה היצירה שלך שונה?". אני לא ידעתי לענות, וברנדי בחרה להישאר בחוץ.

אם לומר בכנות, לא ידעתי מה אני רוצה ליצור, אבל ידעתי שמה שהיה עד עכשיו כבר לא רלוונטי עבורי.
התחלתי להיחשף למופעי דראג פוליטי עם מלכות כמו זאזא וגלינה פור דה ברה, ולאט לאט הצלחתי לקבל תשובות לגבי הדראג שאני מחפשת ליצור: אני יכולה להשתמש בדראג כאמצעי לעסוק בנושאים שחשובים לי. הוויזואליות תהיה אריזת מתנה לכל הרגשות שיש לי ואני רוצה לשתף.

אחרי כמה חודשים העלנו את המופע הראשון. באותו הבר, שלוש מלכות דראג ואני מול קהל של 60 איש. "QUEANDELIGHT" קראתי לו:
QUEAN= Prostitution = זונה
DELIGHT= תענוג
תענוגות הזונה

מאז, מדי חצי שנה העליתי מופע בנושא אחר, כשבכל מופע מתארחות מלכות אחרות.כחלק מפסטיבל א-ז'אנר בתיאטרון תמונע, עלה הקווינדילייט החמישי שנקרא "ועדת חקירה: מדינת ישראל".במופע השנה היא 2027, כשנה לאחר הבחירות לכנסת, וצוות מלכות הקווינדי פותח בחקירה של מדינת ישראל על שנת 2024. צוות החקירה בא לחקור\לשאול איך נראתה ישראל באותה שנה, ואיך היא משפיעה עלינו כיום ב-2027; המציאות של2027 היא פרי דמיוננו, אבל ההתרחשויות שקרו ב-2024 כבר משפיעות עליה. המחויבות שלנו היא לחזור אחורה ולברר את שורשו של השינוי, אם הוא קרה ב-2024 או לפני כן.

הסתיים המופע והייתי בשמיים. סוף סוף הצלחתי ליצור את מה שכל-כך רציתי: ערב דראג שהעיקר בו הוא לא הדראג, אלא המסר שהוא בא להעביר. כשהציעו לי להעלות את המופע בשנית – סירבתי.זה היה וזה נגמר.התוכן והצורה יכולים להיות קסומים רק פעם אחת, כי כשאנחנו, המלכות, שוחות בחומר זה כבר לא מעניין, זה לא מסוכן. הסכנה היא זו שמחזיקה אותנו במיטבנו, הסכנה שהקהל לא יצחק, לא יתרגש או סתם לא יגלה עניין. וכשאנחנו יודעות לקרוא את הקהל, אנחנו משתעממות, וכשאנחנו משתעממות, אנחנו מפסיקות לחפש פנימה לנבכי הנפש שלנו.

היום, אנחנו לקראת הקווינדי השישי, שהגיע אחרי שברון הלב האחרון שלי. אחרי חצי שנה הלב שלי התמלא מחדש, ואני צריכה לשתף בתובנות שיש לי על אהבה. לקחתי איתי אתרג'ינלישס, ברנדי ג'ין ותומר רומן בשביל להתחיל ולחשוב על אהבה במושגה הרחב יותר:קנאות, יחסי אהבה/שנאה כלפי העם הפלסטיני, חוסר אהבה עצמית, יחסיהם של קבוצת הימין והשמאל בישראל, אפליקציות הכרויות לסטרייטים ולהטבקי"ם, אהבה/שנאה לסמים ועוד.אנחנו יוצאות ביחד לבחון את כל הקשור באהבה שסובבת אותנו, בעבר, בהווה ובעתיד.ולסיום, במופע אורח, להקת ה"פלשתים" תתארח עם השיר: "רונה פלסטין".

• יוצרים כותבים
• דראג
• דראג קווין
• תיאטרון
• תיאטרון תמונע

כשרואים מלכות דראג על מדים, מן הסתם המחשבה הראשונה שעולה בראש היא שמופע סאטירי עומד לפנינו. זה לפחות מה שהייתי בטוח שאקבל כשראיתי את פוסטר המופע "מגויסות". רק כשישבתי לשוחח עם טקילה קוסטר (ומחוץ לדראג, דניאל ליכטשיין) והבימאית רוני דה פיצ'וטו גיליתי שמדובר במופע מסוג שונה לחלוטין – לא סאטירה נוקבת, אלא קאסט של מלכות דראג שמנסות להוציא אתכם קצת מהדרמה, אבל גם להתמודד איתה בו זמנית.

>>הגידו כן לזקן: 20 הסדרות הכי טובות שחייבים לראות עכשיו

ליכטשיין ודה פיצ'וטו למדו יחדיו בסמינר הקיבוצים – הראשון למד עיצוב במה ותלבושות, השנייה בימוי והוראת תיאטרון – שם גם הכרתי את הבימאית, שמאז סיום לימדויה הספיקה להעלות את"אקווס" בתיאטרון הסמטה, להפיק את המחזמר "ויראלי" בתמונע ולעבוד על הצגה נוספת בצוותא, "כי עודני מאמין בך" מאת עמוס קינן, שתעלה ממש בקרוב. ליכטשיין גם עובר בין פרויקטים, בין אם מדובר בעיצוב במה ובין אם בהופעות של טקילה – אבל בשבעה באוקטובר הוא התגייס למילואים, ובמשך שלושה חודשים עלה על מדים במקום על הדראג. עד שמשהו השתנה.

"הרגשתי שמשהו מבעבע בי", מספר ליכטשיין. "הדבר הראשון שעלה לי לראש זה לעשות צילומים שלי – טקילה – עם המדים שלי – דניאל. עם הבלונד, האיפור והכל, ושפם המילואים. זאת הייתה הקריצה שלי לאנשי המילואים, שידעו שאני נמצא איתם ואנחנו כאן". המופע שנוצר מכך כולל אך ורק מופיעי דראג שמשרתים במילואים כתומכי לחימה – ברנדי ג'ין, פטרישה לי ובן זכריה, וכמובן טקילה קוסטר בראש. "כל הדמויות וכל המופע זה חוויות שלי, דברים שעברתי. אז מעניין לראות איך מלבישים חוויה של מישהו אחר על מלכה שמגיעה עם אופי משלה".

מילואימניק שעושה דראג. איך היו התגובות משני העולמות הרחוקים האלו?
"קיבלתי דיסוננס שונה משתי קבוצות שונות, אבל בין לבין יש לי את התמיכה של בעלי, וגם של אמא שלי, שנמצאים שם כדי לעזור לי. גם להתמודד, גם להכיל, גם להיות חלק מאד פעיל".

מה זאת אומרת חלק מאד פעיל?
"בהתחלה (אמא שלי) לא ידעה איך לקבל את זה שאני יוצא מהארון, ומה יגידו. וכשהתחלתי לעשות דראג אז בכלל. עכשיו היא תמיד שורה ראשונה, ואם היא לא שורה ראשונה היא כועסת עליי".

מלכות דראג על מדים זאת פרובוקציה?
דה פיצ'וטו: "ההפך. מה שהכי דיבר אליי זה שזה לא מנסה לתקוע לאנשים אצבע בעין".
ליכטשיין: "התגובות למופע, במיוחד בפרסומים המקדימים, היו מאד מאתגרות. ובאמת אני שם לב שככל שאנחנו מתקרבים לאירוע והחשיפה גדלה, ויש יותר עניין, אז התגובות הופכות להיות יותר אלימות ויותר בוטות. צריך לנשום עמוק, ולבחור להגיב רגע רגוע ובצורה מכובדת. פלוס לינק למטה, של אם בא לכם לראות בעצמכם עד המופע".

ובכל זאת, ישראל 2024 פחות סבלנית למה שלא במיינסטרים, כך שגם אנשי ונשות המופע מבינות שיש פה משהו נפיץ שעשוי לגרום לאנשים צרי אופקים חוסר נוחות מסוים. "אם זאת התוצאה, אני באמת מקווה שהם יוכלו להגיע להופעה ולהבין למה זה גרם להם להרגיש לא נוח מלכתחילה", אומרת דה פיצ'וטו. "כי דראג זה פאן. מלחמה זה חרא. אני חושבת שמה שיפה ושונה במופע הזה, הוא שזה מופע שמזמין הסתכלות על המלחמה מנקודת מבט מכבדת שלא באה להתריס. הסתכלות על החוויה האנושית שבתוכה. יכול להיות שלאנשים תהיה חוויה אחרת מזה, זה ממש בסדר, כי גם יש רגעים שבהם אפשר להרגיש את הדיסוננס בין המציאות של המלחמה למציאות של המופע".

ליכטשיין: "הכל מהול בכאב. זה כאב אמיתי שלנו, אי אפשר להתעלם מהמצב. יש קטע במופע שמתייחס למשמעות של הכאב הזה אצלנו, ואנחנו כל הזמן מדברים על זה שהלוואי שביום של המופע נוכל להגיד שהחטופים חזרו. ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר קשה. לא סתם פרסמנו הזמנה פתוחה למשפחות החטופים, מי שרוצה – הכרטיס עלינו".

מה המופע הזה עבוכן?
דה פיצ'וטו: "אסקפיזם בשעת מלחמה על מלחמה, זה המשפט שלי. ואני מקווה שזה יצליח להגיע לקהל לא רגיל, לא בתיאטרון ולא בדראג. לקהל הרחב".
ליכטשיין: "אנחנו מייצרים כאן קהילה תומכת, עוזרת ובוטחת. אני בעיקר מקווה שזה יביא לאנשים קצת נחת. אני רואה את ההשפעה על האנשים, הטלוויזיה כל הזמן מטפטפת ונותנת והכל בלופים, וזה דברים נכונים ואמיתיים, אבל אם לא תעשה את ההפסקה ותזוז טיפה הצידה תישאב לתוך לופ שרק יוריד אותך יותר למטה. ובאמת בקורונה אנשים יותר התנתקו והתרחקו, ובמלחמה משהו מתחבר מחדש. הקצוות חוזרים אחד לשני. לא הכל מושלם, הכל הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו רוצים ובו זמנית זה מאד פשוט".

מה טקילה הייתה אומרת על כל הסיפור הזה?
טקילה: "בואו למילואים! בואו פשוט בואו. ככה זה עובד. שום דבר שאגיד לא באמת יוכל לתאר נכון, גם כי שוב אני פחות אובייקטיבית – אבל באמת בואו, תראו לבד. אולי תתחברו לזה, אולי זה ידליק לכם משהו. אולי-אולי-אולי אפילו תהנו".
מגויסות, 15.10, זאפה מידטאון תל אביב. לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

• במה
• דראג
• דראג קווין
• מילואים
• שבעה באוקטובר
• ❤ תרבות

החזרה הבלתי נסבלת אל השגרה הלא שגרתית נמשכת במלוא עוזה, יותר ויותר מקומות נפתחים, יותר ויותר מוסדות תרבות מתניעים מחדש בזהירות, ובאופן כללי יש יותר ויותר מה לעשות בתל אביב מבחינת אירועים לתחזוק הנפש, אבל אין הרבה אנרגיה והאווירה שפופה וכואבת. אבל לצאת מהבית צריך, ולנשום קצת תרבות וקצת לתמוך בתושבי קווי העימות תוך כדי גם צריך, ולקנות כמה דברים טעימים לוויקנד לא יזיק, ואולי לראות איזה סרט קאלט טוב ולהתפרק קצת בריקודים עצובים. יש לנו פתרון להכל.

1. לראות מופע דראג מעולה ולתרום לעוטף

אריקה היסטריקה קוסלוב מביאה את חברותיה ל"דה היסטריקה שואו" אל תיאטרון הסמטה, המתארח באופן זמני בקאנטרי גורן גולדשטיין, שם יעלו מופע התרמה לישובי העוטף. מדובר במופע בקונספט חדש סביב "השיר שלנו" (כן!), וקוסולוב מוסרת ש"כל הצוות התגייס לזה בהתנדבות מלאה וכלל ההכנסות מועברות לתרומה לעוטף. כולנו הרגשנו צורך לתרום בדרכנו לכל המאמץ הזה ולכן הרמנו את המופע הזה".חמישי (הערב) 21:00, תיאטרון הסמטה בקאנטרי, רחוב אהובה עוזרי

https://www.instagram.com/p/Czs-B_PNGEo/

2. לעשות שופינג לשבת בשוק האיכרים של פאסטל

לא יכולים להיות מספיק שווקי איכרים בעיר מבחינתנו, ושוק האיכרים ביוזמתן של מאיה קלרה בהרב וליה הורן ובשיתוף מסעדת פאסטל ומוזיאון תל אביב, שהתמקם בגן הפסלים הקסום של המוזיאון, הוא תוספת מעולה לסופ"ש שלנו. בתפריט: יינות טבעיים מיקב רוזה בכפר מנחם, שמן זית מכרם אחינועם הצפוני, דבש ממשק בלונסקי, מיצים טבעיים של פוזניאק, תיקים וחולצות שנוצרו במיוחד עבור המיזם, דוכן מותססים של פעמוני, גבינות מחלבת חלב עם הרוח, מלבי מתוק מקיבוץ דפנה, פרחים של עמיחי מאזור העוטף וחלות בדיוק בזמן לשבת. השוק תומך בחקלאי הארץ באמצעות מכירת התוצרת המצוינת שלהם ותומך במטה החטופים בסיוע בתי עסק מאזור המרכז, שתרמו את מרכולתם עבור האירוע.שישי, החל מ-09:00, שדרות שאול המלך 27

3. לעשות פיקניק ושנ"צ בפריידי מרקט של התדר

בתדר מזמינים אתכם להאנג שישי בצהריים עםיריד בשיתוף עסקים מקווי העימות, במסגרתו תוכלו לרכוש שלל פינוקים טעימים מישובי הדרום והצפון, אבל גם עציצים ופרחים וסוקולנטים, יהיה דוכן ספרים מטעם "תרבות של סולידריות", פיצה תדר וקוקטיילים, טל מיכאלי ועיליי לאסטניים על המוזיקה ובירה בחינם למי שיגיע עםהמצרכים הנכונים ברשימת התרומות.ובבית רומנו אומרים: "הצעת הגשה שלנו להפעם: להתארגן על שמיכה וכמה כוסות יין מהבית ולפרוס פיקניק ברחבה/פארק המסילה". אנחנו לא מתווכחות. ולא לשכוח:במוצ"ש מגיע פסטיבל דוקאביב להתארח.שישי, החל מ-12:00, דרך יפו 7

4. לצפות ב"נפוליאון דינמייט" במשכן החדש של קולנוע קנדה

קולנוע קנדה הפלורנטינאי, האלטרנטיבי והאהוב עלינו ביותר, עבר למשכנו הזמני בבית רדיקל הממוגן ומציע לכם בשישי בערב שעתיים קלילות עם הקומדיה האייקונית של אם.טי.וי שנגעה ברבבות היפסטרים לאורך ההיסטוריה והם אמרו לה שזה לא נעים להם, עם צ'ארם קרינג'י שהקדים את זמנו ודמויות הזויות ובלתי נשכחות ש"מסריחות מאווירה של שנות האלפיים המוקדמות".מומלץ 2000/10.יוקרן עם כתוביות בעברית. שישי 21:00,בית רדיקל, הרצל פינת התחייה.כל הפרטים כאן

5. להיפגש ואולי גם לרקוד עם דמעות בעיניים בשביל המרץ 2

זאת לא ממש מסיבה, זאת אפילו ממש לא מסיבה, אבל אם תרצו זאת אולי סוג של מסיבה חדשה: אנשי הקוקשוק ממשיכים בסדרת אירועי "בואו ניפגש" בלוקיישן המצוין של המרץ 2, ובמסגרתם עולים החל מ-21:30 בערב אמנים ויוצרים מקומיים ל-7 דקות כל אחד של הגות,ספרות, שירה, מוזיקה, קולנוע, מחול, פרפורמנס ועוד, ואחר כך "מסיבה.כזו שלא מתעלמת ממה שקרה קורה ויקרה, מסיבה מכילה ולא מדירה. ננגן מוזיקה אלקטרונית, מרפאת, מרגשת, עמוקה, מקצב נמוך שנותן מרווח למחשבות עד קצב גבוה שמספק שחרור. מוזיקה שאפשר לשבת איתה, לבד או ביחד, מוזיקה שאפשר לצלול לתוכה, מוזיקה שאפשר לזוז איתה בעדינות או לרקוד עם דמעות בעיניים". שישי, שביל המרץ 2.פרטים נוספים כאן

6. לרקוד טכנו בלי תירוצים בארט קלאב

כבר ראינו כל מיני מסיבות שהן לא בדיוק מסיבות בשבועיים האחרונים, ובארט קלאב פתחו מרחבים מוזיקליים טיפוליים לחברי הקהילה כבר בשבועות הראשונים של המלחמה. עכשיו בכתובת החדשה (רחוב הזרם 9), מתקדמים אל השלב הטבעי הבא ומרימים וויקנד של די.ג'ייאים מקומיים, כשקצת אחרי הזריחה יעלה UNINC המוסקוואי. ככה. בלי להתנצל ובלי תירוצים. שישי 23:59, הזרם 9.עוד פרטים כאן

7. לעשות שופינג אמנותי ביריד ההתרמה של נאבי יונה

נאבי יונה הוא מבתי הקפה האהובים של אזור הכרם, ולאורך הסופ"ש יתקיים לצידו יריד התרמה של תכשיטים, אמנות, הדפסים ועוד של יוצרים ומעצבים מקומיים, כשההכנסות יתרמו לארגונים החשובים "הותיר אחריו חברה" (חברות ובנות זוג שכולות של חללי צה"ל) ו"החמ"ל של ענבל" שדואג לצורכיהם של חיילי צה"ל והמשפחות המפונות. נשמע לנו כמו בילוי טוב לשבת בבוקר. שישי-שבת החל מ-11:00 בבוקר, יונה הנביא 46.עוד פרטים כאן

• ❤ תרבות
• חיי לילה
• דראג קווין
• תדר
• פאסטל