>> גילי זיידמן היא ממייסדות פרויקט "המקרר" הנהדר (חשמונאים 90) ואוצרת אמנות, ועכשיו היא גם עוזרת לאוצרת הראשית במוזיאון רמת גן, הלוא היא שרי גולן (שאירחנו כאן לא מזמן). בשבוע שעבר נפתח במוזיאון אשכול התערוכות "מה שהלב רוצה: אמנות כשער לריפוי" – ארבע תערוכות ושני קירות אמן – שעוסק בחברה הישראלית ובאמנות הישראלית על שלל גווניה בהקשר לריפוי ולהחלמה ונוגע בצמתים כואבים במציאות הישראלית, כגון טראומות קולקטיביות, כאבים חברתיים ופצעים אישיים, ובוחן כיצד האמנות מציעה כלים להתמודדות, לריפוי ולאיחוי השבר.פרטים נוספים באתר המוזיאון.

>> פנינים של אדריכלות ומרחבים מרגיעים // העיר של מירב הימן
>> כיעור-אוכל-קניות-אנרגיות-אמנות-ושוב אוכל // העיר של תמיר שר

1. הים

גם בעונה הנוכחית זה עושה לי טוב ללכת לראות שקיעה, לשבת על האבנים הגדולות. אני אוהבת לראות את הים, שהוא אחד, בעיקול בו יפו ובת-ים נפגשות.

2. העצים

אני אוהבת לנסוע על הגשר בשדרות רוקח, מעל נמיר, ולרגע להיות בגובה צמרות העצים. בכלל עצים מרגישים לי כמו דבר להודות עליו כל פעם מחדש. אני גרה בתל אביב מ-2008, ועדיין מפתיע אותי להגיע לחורשות בעיר. פעם חברה מהגן של הבת שלי, ילידת שוויץ, צחקה שתל אביבים רואים בניין עם חצר קדמית קצת רחבה מהרגיל ולא מטופחת וחושבים שהם באחו. גם פיקוס בודד שאפשר להתנדנד עליו נותן לי תחושה של מחבוא מכל ההמולה. פעם הייתי עוצרת בירקון ליד המים, לשבת על עץ, להסתכל על חותרים, מפדלים וברווזים. מאז שאני עובדת במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית אני נחשפת גם לצדדים הרמת-גנים שלו באופן כמעט יומיומי.

3. כיכר מסריק

המזרקה בכיכר מסריק תמיד הזכירה לי פלאן בצלחת קרמל, וזה משמח אותי.

4. פרחי הדס

חנות פרחים קטנה על רחוב דיזנגוף, שהיא אי מתוק וריחני של פרחים בדליים, נשים נעימות שתמיד שמחות לראות את הילדים שלי ומרצפות עם טקסטורה וצבע שמחממים את לבי. אני מאוד לא טובה בבוטניקה, הפרחים היחידים בערך שאני מזהה בביטחון הם חמניה וגרברה, ושם אני נהנית לשאול לשמם של פרחים (ואז לשכוח).
דיזנגוף 222

5. המקרר

לקחתי חלק בהקמתו והיום הוא סטודיואים לאמניות ואמנים, גלריה, בית קפה ובעצם לב מאוד גדול. כמעט 2000 מ"ר שהם קרקע פוריה למהלכים חברתיים, רגישים ועמוקים. כמעט תמיד יש באוויר ריח של עוגיות שוקולד צ'יפס מהטובות שאכלתי, ואני ממליצה מאוד על התבשילים של איריס.
החשמונאים 90

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

הפרעות בדרכים: מסלולי אופניים שפתאום נגמרים, כמו מטאפורה על החיים – התשתיות יכולות להביא אותך רק עד כאן. דרכים משתנות בגלל עבודות השיפוץ בעיר, ואז נתיבי נסיעה, פריקה וטעינה, סיבובים של אוטובוסי אקורדיון מתנקזים למסלולים שנדמה שאורך הרמזור שלהם לא התאים את עצמו למסה החדשה. קורקינטים שזרוקים באמצע המדרכה, באמצע מסלול אופניים, בתוך חניית נכים, בתוך נתיב מכוניות. באופן כללי אני חושבת שאנשים לא מתחשבים בהפרעות שהם מייצרים בסביבה וגם כשכן שמים לב, למשל כשחוסמים מדרכה, מחשבים רוחב גוף של אדם הולך, ולא של כסא גלגלים או עגלת תינוקות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ציפורלה לילדים, AKA "המופע לא הצגה של ציפורלה".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אם תתן לי חלקי", בלחן ובביצוע של רוני וגיל בר הדס למילותיה של לאה גולדברג.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש הרבה רעות חולות, והמון נתינה. אני חושבת שכל אחת תמצא את המטרה/ההתארגנות בה היא בוחרת ותצטרף לנתינה עצמה ולא תשאר רחוקה, לא לדפדף.

מה יהיה?
ב-6.2 נפתח במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית אשכול תערוכות חדש בשם "מה שהלב רוצה – אמנות כשער לריפוי". כל תערוכה מנסה בדרכה לגעת, לבדוק דופק בערוצי הדם החמים, להישיר מבט, להתגלגל ולהתעטף, להתבונן וליצור ולשמור. החיים האלה יותר גדולים מאיתנו, וגם המוות שהוא תמיד חלק מהחיים, השאלה היא איך הוא מתממש ובא.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• חוף הים בתל אביב
• עצים
• המקרר
• כיכר מסריק
• פרחים

מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: קפה שהיה די סודי עד עכשיו, הבריכה הכי טובה בארץ, המאפה שכדאי לשמור ממנו מרחק, המסעדה הכי מיוחדת שלא שמעתם עליה ועוד דברים טובים שכדאי לעשות בתל אביב.

>> שקיעתה של הזריחה: נקודות התצפית הכי טובות לשקיעה בתל אביב
>> להרגיש מהבטן: 15 תערוכות חדשות שילטפו אתכם מבפנים בסופ"ש

קפה // גלריית המקרר

הבמאי ויוצר התיאטרון דניאל בגנו נערך לפרמיירה של "מדיאה" בעיבודו ומספק המלצה על בית קפה שהיה עד עכשיו די סודי:
לפני כמה שנים אבא שלי שכר סטודיו בסמטה חשוכה, צמוד לקניון ה-TLV. בהתחלה חשבתי שמדובר במקום לאחסון גופות, אבל יותר מאוחר התברר לי שמדובר במתחם בן שלוש קומות שהיה בעבר בית קירור של השוק הסיטונאי. המקום כולל היום בית קפה, גלריה וסטודיואים של אמניות ואמנים מכל התחומים. יוצא לי לשבת בבית הקפה של המקרר לפחות פעם בשבוע עם מחשב, רצון עז לקפה קר וידיעה שאני כנראה לא באמת אעבוד ובמקום זה אפריע לאיריס המנהלת לעבוד.
סמטת החשמונאים 90// העיר של דניאל בגנו

לוקיישן // בריכת גורדון

שירה פרבר עם הצגה חדשה בתיאטרון ניקו ניתאי החדש ועם המלצה/תזכורת חשובה לבריכה הכי טובה בארץ ללא עוררין:
גורדון זה המקווה שלי. כשאני לא בארץ אני מתגעגעת למשפחה, לחברים ולגורדון. מבחינתי אלה המים הקדושים. שני קילומטר שחייה על הבוקר בגשם או בחום, וזה הריסטרט שלי. אני יוצאת עם חיוך רחב ואופטימיות גדולה שמחזיקה לפחות עד שאני עולה על האופניים. 26 שנים אני מנויה, הגעתי הריונית ומאז עשיתי שם חברויות קרובות ומפגשים יומיומיים של חיוכים ושיחות סביב המים. הרגשה של מועדון חברים נושא סוד באי קטן של שפיות בתוך המציאות הנוראית שלנו.
אליעזר פרי 14

אי קטן של שפיות. בריכת גורדון (צילום: שאטרסטוק)

מעדניה // משק עפאים

העיתונאי והתסריטאי איתי סגל משיק סרט קצר בבימויו בפסטיבל סרטי הסטודנטים וממליץ על אחד המקומות החדשים הטובים בעיר:
לא המקום האידיאלי להתחיל בו דיאטה, אבל אם כבר לשבור אותה – אז בשביל זה. שנים זה היה חלק מהמסלול הקבוע שלנו כשהגענו לבקר בירושלים. לא משנה מה עשינו שם, ידענו שבסוף היום נפתח שולחן עם הגבינות והמאפים של משק עפאים. עכשיו זה קורה גם בתל אביב ואם עוד לא התמכרתם למנת הדגל ה"בורקאסון" – בצק קרואסון שהתחפש לבורקס וממולא בכל טוב מהמשק – אולי באמת כדאי שתשמרו מרחק.
דרך סלמה 6 ומלון דה ג'ורג', טל ישראל 5

מסעדה // סעדיה

אסף ארדה, איש "האופים הקטנים" ו"בית לחם", עם המלצה אדירה על מסעדה שאין כמותה בתל אביב כולה:
אני יושב שם המון, מקום קטן וטעים בכפר שלם שמגיש מרקים, בשרים ותבשילים על פתיליות. אוכל אותנטי ברמה הכי גבוהה שיש.
מנחם מדמון 1// העיר של אסף ארדה

ספוט // גינת פייבל

ושוב איתי סגל, הפעם עם המלצה שלא תסולא בפז על אחת הגינות הטובות בעיר:
מאז שאני אבא אני מבלה לא מעט שעות מהשבוע בגינות ציבוריות. איכשהו יש לי תחושה שמי שמתכנן את רובן כנראה כבר מזמן לא אבא לילדים קטנים. הכל צפוף וקטן ולא באמת מאפשר להורים ולילדים לשחק ולהשתולל בנוחות. בגינת פייבל ליד הבית שלנו, אפשר. יש בה גינת שעשועים, גינת כלבים, ואפילו פינה עם מכשירי כושר כדי לפנטז שמתישהו נתחיל להתאמן. לאחרונה היא עברה שיפוץ ואפשר להעביר בה אחר צהריים בלי למצות את העניין אחרי עשר דקות. חברים בעירייה, נא לשכפל למקומות אחרים.
פייבל 8// העיר של איתי סגל

יריד // רביעי טבעוני בסנטר

דניאל בגנו נערך לבכורה של "מדיאה" במרכז ענב לתרבות, והוא יודע בדיוק איפה להיערך:
מדי פעם קורה שאני מתעצבן. זה בדרך כלל כי מישהו עצבן אותי או שביבי שוב עשה משהו מטומטם. בימים כאלו אני שואל את האדם שקרוב אלי איזה יום היום ואם הוא עונה לי שהיום יום רביעי אז אני מקפץ בשמחה אל עבר היריד ״רביעי טבעוני״ שמתקיים כל שבוע בדיזנגוף סנטר. ביריד תוכלו למצוא בעיקר דוכנים של עסקים קטנים שמציעים מגוון מנות טבעוניות וטעימות במיוחד. ממליץ בחום לנסות את הקרואסונים של ליאור בן משה. תודו לי אחר כך.
דיזנגוף 50// העיר של דניאל בגנו

ותודה על הקרואסונים. רביעי טבעוני בדיזינגוף סנטר (צילום עומר חביבי)

חנות // יער הפיות

דניאלה ג'וליה טראוב, עם ספר פנטזיה חדש והמלצה נהדרת על חנות איקונית ומקור להשראה:
כשאני נכנסת לדיזנגוף סנטר אני נזכרת בילדות שלי. גרתי במודיעין ועבורי תל אביב הייתה העיר הגדולה אליה אחי, החברות שלי ואני היינו נוסעים לבד החל מגיל 12. עלינו על אוטובוס, מצוידים בבקבוקי מים ושטר של מאה שקל לכל אחד (אז זה בהחלט היה מספיק). היינו רואים סרט בכיכר דיזנגוף וממשיכים לסנטר לבקר בחנות יער הפיות. שם היינו מטיילים בין המדפים, קונים לעצמנו פיה קטנה ומדמיינים שזהו פורטל לעולם של קסם. בהמשך, אורטל טיורין ואני כתבנו ספר (שלא פרסמנו) בשם "יער הפיות". היום, כל פעם שאני נכנסת לסנטר, למרות הלחץ והעומס שבו, אני נרגעת, נאחזת בפיסת ילדות שמובילה אותי לעולם של קסם.
דיזנגוף 50, בניין B מפלס שער 6// העיר של דניאלה ג'ולי טראוב

• ❤ תל אביב
• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• המקרר
• בריכת גורדון
• משק עפאים

׳המקרר׳ מבית ״תרבות של סולידריות״, שנולד בשכונת שפירא, היווה השראה ל-20 מקררים קהילתיים נוספים ברחבי הארץ, ומאפשר לתושבים ובעלי עסקים רבים לצרוך נכון, ללא בזבוז מזון ובצורה קהילתית ושיתופית. עם התרחבות המיזם ליעדים נוספים בעיר – באנו להרים לאחד הפרויקטים הירוקים והמתוקים שיש לתל אביבים להציע ולייצא החוצה

בפעם הבאה שתקפצו ל׳קפה שפירא׳ המתוק, שידוע כבר בהיותו מוקד חברתי מעבר לבית קפה, תתקדמו לקצה הרחבה שמקיפה את הקפה, מול הכניסה. תמצאו שם מחסה צבעוני, שבתוכו מקרר עמוס לרוב בירקות ופירות טריים משלל סוגים ומינים, ומזווה של מוצרים יבשים ולחמים. אם תרצו לקחת משהו, אתם מוזמנים, מדובר בפירות וירקות שתרמו ירקניות, תושבים ומתנדבים, לחמים שנתרמו ממאפיות באזור, ומוצרים יבשים שתרמו תושבים ומתנדבים מהשכונה ומחוצה לה.

את פרויקט ״המקרר״ הקימו לפני פרוץ מגפת הקורונה דוד ועומר שחזרו מלונדון והתלהבו מהרעיון של מקררים קהילתיים, שבגולה היה כבר די פופולרי. מדובר בקונספט בו מקרר עומד במרחב הציבורי, פתוח לרשות הציבור, כאשר המזון שנמצא בתוכו הוא מזון שנתרם או ׳הוצל׳ – עמד להיזרק – והתושבים מוזמנים לקחת ממנו ולתרום לתוכו באחריותם האישית, ללא תשלום. כשהתחילה הקורונה, פעילות המקרר הפסיקה והוא הועבר לאחסון.

״גרתי בניו יורק לפני שהגעתי ל-׳תרבות של סולידריות׳, ובתקופה האחרונה שלי שם התחילו לצוץ בכל מקום מקררים קהילתיים״, מספרת נעה גינזבורג, שהחייתה את הפרויקט, ״כשחזרתי לארץ והתחלתי להתנדב בהתארגנות בשנה הראשונה של הקורונה, הייתי פעילה באריזות המזון. פעם בשבועיים היינו מוציאות 800 ארגזים לתרומה. היו לנו שיתופי פעולה עם חקלאים שתמיד נתקעו עם תוצרת עודפת וידעתי שתמיד יהיה אוכל שיתבזבז אם לא יעשו איתו משהו. כששיתוף הפעולה עם החקלאים הפסיק בגלל קשיים למיניהם, עברנו ל'הצלת' מזון בשוק הסיטונאי עבור ארגזי המזון. זה גרם לי לחשוב שקונספט המקררים יכול לעבוד גם כאן וקיבלתי רוח גבית משאר הפעילות".

בדיוק לפני שנה – נעה פנתה ליונתן מ׳קפה שפירא׳ שהסכים לארח את המקרר, והיום הוא שותף רעיוני לפעולה ומספק לה את החשמל. ״בכל מקום שבו קיים מקרר קהילתי הוא פועל בצורה שונה – הוא תלוי מקום ומגיב למקום״, היא מסבירה, ״כשהתנענו מחדש את הפרויקט בשפירא מה שכיוונו אליו היה מניעה של בזבוז מזון: בתוך הפרויקטים של ארגזי המזון וה'פוד דרייב' שארגנו בקורונה, התחלנו לעשות מחקר ולהבין מה ההיקף האוכל שנזרק ובכלל לא מגיע לצרכן. רצינו להבין איך אנחנו יוצרות מצב שאנשים עושים צעדים כדי לצרוך נכון ולמנוע בזבוז כזה של מזון״.

״האוכלוסייה בשפירא היא מאוד הטרוגנית, המון שכבות סוציו-אקונומיות, ורצינו להבין איך אנחנו מייצרות קהילה בתוך המגוון הענק הזה של האנשים, ובמקביל דואגות להם לביטחון ורווחה תזונתית״, משתפת גינזבורג, ״המקרר מרכז את כל הדברים האלו יחד – הוא לא רק מטפל ונותן, אלא מאפשר לכולם לקחת חלק. הסלוגן של המקררים הוא ׳קחי מה שאת צריכה, תשאירי מה שאת יכולה׳. בכל מקרר יש הסבר של מה אנחנו מבקשות וממליצות להכניס אליו, כדי שהתוצרת תהיה דברים שהיינו שמחות לאכול בעצמנו. בעלי העסקים והשווקים נרתמו לזה, וגם התושבים והמתנדבים״.

וכך נוצר לו מיקרוקוסמוס קטן סביב המקרר ברחוב רלב״ג – ברגע שהמקרר מלא נעה והמתנדבים מעדכנים ברשתות החברתיות, ומצלמים את התכולה היומית. לאחרונה נוסף גם שילוט עם ברקודים שמאפשרים לאנשים לצלם את מה שהכניסו או את מצב המקרר בנוחות. ״עבדנו קשה על לייצר מצב שבו אנשים מרגישים מספיק בנוח לקחת, ובמקביל מערך המתנדבים עובד על זה שכל יום מישהו מביא משהו למקרר״, היא אומרת ומפרטת, ״מתנדבים, מצילות מזון מ-׳תרבות של סולידריות׳, מתנדבים מהמכינה ושנת השירות של בינ״ה שיושבים לא רחוק, פרויקט ׳שפירא׳ וכמובן בתי העסק שנתרמו לדבר. כפועל יוצא זה מהלך קהילתי וגם חינוכי על האופן שבו אנחנו צורכים את המזון שלנו – והרבה אנשים נהנים מהפירות, תרתי משמע״.

כבר מאז שהוקם המקרר הראשון בשפירא, הפרויקט שכפל את עצמו באמצעות מתנדבים עצמאיים ועמותות לעוד יעדים רבים ברחבי הארץ – באר שבע, אשדוד, ירושלים, יהוד, חיפה ועוד. ״יש מקררים שהכוח המניע שלהם הוא יותר תרומה ועזרה לנתמכים, ויש מקררים ששמים יותר דגש, כמונו, על הצלת מזון ותרומה לביטחון תזונתי. יצא לי לשוחח עם רבים מהיזמים של הפרויקטים האלה והם דורשים הרבה זמן, התעסקות ומתנדבים״, מוסיפה נעה, ״בסוף זו רוח של עזרה הדדית – כל אחד יכול לקחת, לא צריך לעמוד באיזשהם תנאים, אפשר לעבור במקרר בדרך לארוחת הערב או אחריה, לתרום ולקחת״.

>>תרבות נגד מלחמה: חיי הלילה של תל אביב מתגייסים
>>קחו עצים קחו: ירוק ובחינם בשכונת שפירא ובנווה שאנן

״המקרר עבר כל מיני גלגולים, זה לא היה חלק אבל זה חיזק אותנו בהמון מובנים״, היא משתפת, ״פעם אחת הוא התקלקל – ואז החברות משפירא השיגו תרומה של מקרר, וכשזה נשבר הקהילה התגייסה, וכשהשלישי נגנב קיבלנו תרומה של מקרר חדש מחברה אחרת. אנחנו מאמינות בפרויקט הזה בענק, גם החברות ב׳תרבות של סולידריות׳ יוצרות רשת מדהימה שמקיפה אותנו מכל עבר. המחסה עצמו, המזווה, התאורה, הגרפיקה של השילוט והפרסום – הצטרפו המון אנשים שהפכו את המקום הזה למה שהוא היום״.

עכשיו נעה מלווה הקמה של מקרר נוסף בתל אביב, בצפון הישן, בדיזנגוף-בן יהודה. ״נוצרה קבוצה שמניעה את זה, פעילים ופעילות שמתעסקים בהצלת מזון ביומיום שלהם – יש מקום, יש מקרר, ויש מתנדבים שיקימו את המחסה ויתפעלו את המקרר עצמו. הוא יקום בשבועות הקרובים״, היא מסבירה, ״אני חושבת שפרויקט כזה יכול לקרום עור וגידים בכל שכונה בתל אביב ואני מנסה לקדם אותו בעוד יעדים. התגובות הן מיד – ׳מה, אבל אין בצפון הישן נזקקים׳, זה פשוט לא העניין. כל כך הרבה מזון מתבזבז ובכל מקום יש אנשים שצריכים אותו וצריכים את הביטחון התזונתי הזה. שפירא מלאה ביוזמות של קיימות וחברתיות, ובצפון הישן יש משהו יותר חינוכי שאפשר ליצור סביבו קהילה״.

אז איך אפשר לעזור ולתרום? ״כולם יכולים לבוא ולתת – זמן, כישורים, חומרים. כמעט תמיד מישהו מהשכונות שאנחנו פעילות בהן קופץ על ההזדמנות לעזור, ועוד אומרים תודה על ההזדמנות לסייע. אנחנו תמיד שמחות לעוד מתנדבות ומתנדבים שרוצים לקחת חלק בפעילויות שלנו. ובכלל, מי שמשתמש במקררים – חשוב לנו מאוד שיפעל באחריות אישית, ישים לב מה הוא מכניס, מה הוא לוקח וכמה. בסוף כל הדבר הזה מושתת על נתינה, אין פה שום שת״פ עם גוף מסחרי, הכל סובב סביב הלב, ותשומת הלב, של האנשים״.
להצטרפות לצוות המתנדבים.ות של המקרר בשפירא|לקבוצת הפייסבוק של המקרר בשפירא|לעמוד האינסטגרם של המקרר בשפירא|להצטרפות למתנדבות.ים של המקרר הקהילתי שעומד לקום בצפון הישן|להצטרפות להצלת מזון עבור מערך הבטחון התזונתי של תרבות של סולידריות

• הבועה
• אקטיביזם
• שכונת שפירא
• המקרר

• Facebook
• Twitter
• Email

סיורים, סדנאות ושיעורים בשכונת מונטיפיורי

כחלק מאירועי האמנות השנתייםבתל אביב יהפוך פרויקט "מטרופוליס" את שכונת מונטיפיורי לבית ספר בינתחומי לאמנות. במשך יומיים יוצעו לקהל הרחב כ־ 60 מפגשי לימוד, סדנאות וסיורים בהדרכת אמנים ומדריכים מקומיים. אירוע מטרופוליס הראשון התרחש לפני שנתיים במתחם קריית המלאכה. קרני ברזילי, שאוצרת את הפרויקט עם טלי קיים, נטע לבבי וערן אייזנהמר, מסבירה את הבחירה בשכונת מונטיפיורי: “זיהינו את הפוטנציאל של השכונה, יש בה התחדשות ויוצרים רבים והיא אחת השכונות הוותיקות בתל אביב".

השיעורים שיתקיימו בשכונה מושפעים מאופייה, ממוסדות ותיקים ששוכנים בה (למשל תיאטרון תמונע ומכללת המוזיקהBPM) ומדייריה, בהם אמנים, אדריכלים, גרפיקאים ומעצבי טקסטיל. בין הסדנאות המעשיות אפשר למצוא שיטוט וירטואלי באמצעות לפטופים, טאבלטים וסמארטפונים בהדרכת האמנית מיה אלרן, סדנת היכרות עם גיטרה ותופים בחנות כלי הנגינה בודגוב שבשכונה, סדנת הדפס רשת על טי שירט בהדרכת מעצבת הטקסטיל שרון הרפ ושיעור פיתוח קול עם הזמרת והשחקנית מירב חזן במכללתBPM.

חלק מהמפגשים ומהסיורים יוקדשו למרחב העירוני, למשל סיור גרפיטי ואמנות רחוב עם יעל ניר נאמן והאמןUNTAYהפועל בשכונה, סיור קולי שיצרה רותם וולק בעקבות יהודית מונטיפיורי וסיור אמנות ההליכה עם ניסן אלמוג. ילדים יוכלו להתנסות בגרפיטי בסדנה של מעין ויסטוב, או לשתול פסלים קטנים בשכונה בסיור שיקיימו עם שרון גלזברג ושי עיד אלוני. הכניסה לשיעורים חופשית על בסיס מקום פנוי.

מטרופוליס
שישי ושבת (29.5־30.5) ברחבי שכונת מונטיפיורי
למידע נוסף

מחסן הקירור שהופך לגלריה

מתחת לשוק הסיטונאי ז"ל יש חלל תת קרקעי בן 1,900 מ"ר ששימש כחדרי הקירור של סחורת השוק. החלל עומד שומם כבר כמה שנים, מאז פינוי השוק, אך בין 28 ל־ 30 במאי יתעורר לתחייה. קבוצת אמנים עצמאית שחברה לאירועי אוהבים אמנות תקיים במקום תערוכה חד פעמית. את התערוכה מפיקים ואוצרים איריס פשדצקי, גילי זיידמן ועמרי בן ארצי, והיא תכלול עבודות של בוריס אויכרמן, סכנדר קובטי, יעל בלבן, שרון בלבן, שחר יהלום ונגה שץ, מיכל נאמן ואחרים.

התערוכה והאירועים יתכתבו עם החלל המיוחד, על שימושו המקורי והעתידי ועל מיקומו מתחת לאדמה. עבודה מיוחדת שנוצרה מהחיבור למקום היא “קיר המזרח" שאצרה ויצרה חביבה פדיה: על קיר הפונה מזרחה בתוך בית הקירור ומכיל 24 משבצות, יציגו 24 אמנים מזרחיים עבודות שיתכתבו עם קונספט “קיר המזרח" ומשמעותו בתרבות המזרחית.

התערוכה תלווה באירועים נוספים: בערב הפתיחה, יתקיים במקום “דיסקו מקרר" בשיתוף ארגון סלואו פוד – ארוחת מנות שף משאריות מזון. במשך סוף השבוע יתקיימו מיצגים של תיאטרון קליפה, סדנאות כתיבה, דוכני ספרים ומסיבת סגירה במוצ"ש.

המקרר
החשמונאים 86, תחת האדמה (כניסה מהחניון)
חמישי עד שבת (28.5־30.5)
למידע נוסף

אירועים נוספים:

השקת המקלט לאמנות

המרכז לאמנות עכשווית חונך חלל חדש לנוער ולילדים צמוד למשכנו ברחוב צדוק הכהן. במסגרת ההשקה ייערכו סיורים מודרכים לכל המשפחה וטעימות חווייתיות של יצירות וידיאו ארט מותאמות לילדים.
שבת 11:00-14:00, קלישר 7

מעבורת חלל

עשרות אמנים יציגו בסטודיואים שלהם תערוכות פופ אפ למשך סוף השבוע באוצרותה של הילה כהן שניידרמן. באמנים המשתתפים: גילי אבישר, הילה עמרם וזמיר שץ.
חמישי־שבת ברחבי העיר

H-A-T-E Art

מתחם האמנים גבירול יציג לכל אורך סוף השבוע אירועי פרפורמנס של אמן המיצג פטיט־מאל בשיתוף סטודנטים מהסטודיו למשחק ניסן נתיב. נוסף על כך, ביום חמישי תיפתח התערוכה הקבוצתית "לוליפופ".
חמישי־שבת, גלריה גבירול, אבן גבירול 108

סטודיו פתוח

גולת הכותרת של אירועי אוהבים אמנות כבר כמה שנים – 150 אמנים יפתחו את הסטודיואים שלהם ברחבי העיר במהלך סוף השבוע ויתנו לקהל הצצה לעבודות חדשות שלהם.
חמישי־שבת ברחבי העיר

• לכל המשפחה
• שחר יהלום
• שרון בלבן
• סכנדר קובטי\יעיל בלבן
• בוריס אויכרמן
• עמרי בן ארצי
• גילי זיידמן
• איריס פשדצקי
• השוק הסיטונאי
• ניסן אלמוג
• יעל ניר נאמן
• UNTAY
• שרון הרפ
• מירב חזן
• מיה אלרן
• נגה שץ
• מיכל נאמן
• גילי אבישר
• הילה עמרם
• פטיט-מאל
• גלריה גבירול
• גבירול
• H-A-T-E ART
• סטודיו פתוח
• המקרר
• דיסקו מקרר
• חביבה פדיה
• קיר המזרח
• BPM
• ערן אייזנהמר
• וידאו ארט
• ניסן נתיב
• מדריך
• תיאטרון
• טקסטיל
• קריית המלאכה
• הדפס
• תערוכה
• עיריית תל אביב
• גרפיטי
• פופ אפ
• טלי קיים
• קרני ברזילי
• שכונת מונטיפיורי
• מטרופוליס
• סלואו פוד
• אירועים
• זמיר שץ
• פרפורמנס
• וידאו
• סדנאות
• אדריכלות
• חיי לילה
• תיאטרון תמונע
• תרבות
• מוזיקה
• החשמונאים
• אמנות