Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

הפעם באמת

כתבות
אירועים
עסקאות
דף חדש: חסכנות

סוף לפזרנות: מה קרה כשהחלטתי לבזבז פחות כסף

סוף לפזרנות: מה קרה כשהחלטתי לבזבז פחות כסף

משימת העל: להוזיל את ההוצאות החודשיות ב-1,000 ש"ח. האמצעים: יצר התבודדות, מבצעים, נטפליקס וחברים ביתיים. אמצעי חירום: כרטיס גירוד זוכה מ-2015. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

דף חדש: חסכנות
דף חדש: חסכנות
17 בינואר 2018

זאת עיר של עניים ושמחי לבב. או מדוכאי לבב. או משהו בין לבין. יש לנו הכל; את בתי הקפה, המועדונים והחנויות, אבל אין לנו כסף. זאת סוגיה זעירה – כסף – בעיקר כשיש לו תשובה כמו חינמים, אשראי ופנטזיות על ביטקוין. כל האין, השפע של האין, הוא גן המשחקים שלי – ללכת בלי, להרגיש עם. לעבוד, לעבוד, לעבוד, להוציא חשבוניות, לדווח למס הכנסה, לשלם לביטוח לאומי, לגלות שלא נשאר כלום, לגמור את היין הלבן של סופר קופיקס. איזה לופ משגע. וצריך להגיד: זה לא מצג שווא של סבל וגם לא סבל ממשי, זו בחירה מודעת שיש לה לא מעט אלטרנטיבות. בין היתר לגור בראשון לציון, לאכול תבשילים מהבית ולהפסיק להתנחם בשיתופיות המדומיינת של העוני המודרני ובמשפט "אבל כל החברים שלי ככה". למי לעזאזל אכפת?

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי לעשות ספורט כל יום
כשהחלטתי להיות צמחוני
כשהחלטתי להיות נחמדה

אז המצב בקאנטים, ונעים בקאנטים. אף פעם לא לבד, תמיד משכר. הפזרנות היא תנאי ראשון – להזמין חבר לדרינק, לחזור במונית כי יורד גשם, לעצור בסופר כי המאנץ' מטמטם, לקנות טבעול תירס למחר כי אין אוכל, לברוח מהמדפים הבוהקים של הטיפוח כי מסנוור. להיתקל במדפי הניקיון, להיישיר מבט לספוג הפלא, לרצות אותו כל כך – קצ'ינג. תנאי שני: שום דבר טוב לא ייצא משום דבר – אז תיהני. תיהני חזק. תיהני הרבה. תיהני כל הזמן. תיהני הכי. תיהני מהר. תנאי שלישי: לשמור מרחק סביר מפרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג (שוחטי דור ה־ Y), שנושפים, פיזית, בעורפי. זה מענה כמו שזה נשמע. תנאי רביעי: לעצור מדי פעם. לא להתגונן. לשאול אם אפשר להמשיך בדיוק ככה (כי כיף), אבל קצת אחרת. זה נקרא, במילים של אימא ואבא, "להיות שקולים".

שנת 2018 היא שנה ככל השנים. היא העתיד. היא ההווה. היא העבר. היא מספר. היא תעבור בנמנום. היא תעבור בשקיקה. היא תעשה אותנו אומללים. היא תעשה אותנו שמחים. היא גם הזדמנות נוספת למנוע אוברדרפטים ובהלות. משימת העל: להוזיל את ההוצאות החודשיות ב־ 1,000 ש"ח. משימת ביניים: לא לדבוק עוד באידיאולוגיה של אי סדר. האמצעים: יצר ההתבודדות, מצרכים זולים, מבצעים, ספרים, נטפליקס וחברים ביתיים. אמצעי חירום: כרטיס גירוד זוכה מ־ 2015 , מזל גדי.

לפני שמתחילים, צריך להודות – החיים הם שערורייה. יש ברוקרים בני 25 שמסתובבים בקונסיירז' בדיזנגוף ומתאמנים לוול סטריט. יש מהמרים. הרפתקנים. משקיעים. לוקחי סיכונים. מכורים לאקזיטים. ויש, מה לעשות, לייט בלומרים ממערב ראשון לציון שנחמתם טמונה בכרטיס גירוד ישן. עכשיו זהו צו השעה: טבעול תירס אאוט, קציצות הום מייד אין (חיסכון של 30 ש"ח). גט טקסי נטמן בבית הקברות האנדרואידי, אופני העיר שומנו (חיסכון של 29 ש"ח לכל צד). יציאות תדירות שייכות לעבר מעורפל (חיסכון של 100 ש"ח). החיובים המשונים באשראי – מנורה, פניקס, הראל, מגדל – נעצרו (חיסכון של 150 ש"ח). עלי אקספרס כבר לא במקוצרים של הדפדפן (חיסכון של 50 ש"ח). אפילו צ'ק הזיכוי מהאוניברסיטה הופקד בהצלחה.

סך הכל, בחישוב מפוקפק, העלויות של ינואר צומצמו ב־ 370 ש"ח. נותרו רק עוד 630 ש"ח שצריך לגרד מהאין ב־ 14 ימים לערך. וממה להוריד, אם נשארה רק התשתית ההישרדותית? שכר דירה, חשבונות, לימודים, קולה זירו ואפל מיוזיק. תקראו שוב: שכר דירה, חשבונות, לימודים, קולה זירו ואפל מיוזיק. תקראו את החיים הקטנים. המיניאטוריים. חיי מיקרו. מיקרו־ מיקרו. תקראו ותראו איך הם זוהרים. החסכנות מספקת דמי כיס יותר מאשר נחת. הפזרנות (היחסית מאוד) מייצרת עונג יותר מאשר חרדות. במה תבחרו?

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

משימת העל: להוזיל את ההוצאות החודשיות ב-1,000 ש"ח. האמצעים: יצר התבודדות, מבצעים, נטפליקס וחברים ביתיים. אמצעי חירום: כרטיס גירוד זוכה מ-2015....

מאתשי סגל20 בינואר 2018
דף חדש: נחמדות

פוזיטיב אגרסיב: מה קרה כשהחלטתי להיות נחמדה

פוזיטיב אגרסיב: מה קרה כשהחלטתי להיות נחמדה

בימים רגילים לא נדיר למצוא את יעל סגרסקי מקללת אל חלל האופן ספייס מתוך זעם מתפרץ על יחצן עיקש או היזכרות רנדומלית באיזה אדיוט מחייה הפרטיים, וכל זה על 20 מיליגרם ציפרלקס. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

דף חדש: נחמדות
דף חדש: נחמדות
17 בינואר 2018

יש לא מעט דפוסים באורח החיים שלי שדורשים שינוי, החל מצריכה מופרזת של שוקולד ועד הידרדרות מבעיתה בתדירות שטיפת הכלים, אבל אני לא רואה את עצמי משנה אף אחד מהדברים האלה בזמן הקרוב. הבעיה האמיתית שלי היא גדולה יותר, כללית יותר וצריך להתחיל ממנה. אם אני מוכרחה לתת לה שם, היא נקראת נטייה לדיכאון.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי ללמוד את שפת האהבה
כשהחלטתי לעשות ספורט בכל יום
כשהחלטתי לבשל לעצמי

"מה את רוצה שישתנה בחיים שלך?", שאלו אותי השבוע. "אני לא יודעת", גמגמתי, "פשוט פשוט להיות שמחה יותר". "אז תחליטי להיות שמחה יותר", אמרה לי העורכת משל חיינו בפרסומת לחליטת תה. קיבלתי על עצמי את גזרת הגורל, ולאחר חצי שעה שהעברתי על כיסאי האפרפר ברטינה על רשימת האירועים הדלוחים שעליי לסקר, זה כבר היה ברור: אני לא יודעת איך נהיים שמחים יותר, שמחה היא רגש. אי אפשר פשוט לשנות רגש. ביקשתי משימה, משהו מעשי. "אז תהיי נחמדה יותר לאחרים", היא השיבה.

אחרי שספגתי את העלבון הסמוי פתחתי בשבוע של התמוטטות עצבים. האל יודע אם קריסת הנפש התרחשה בעקבות אכילה מוגברת במסעדת הכורכום שבקרקעית הבניין (אשר זכתה לכינוייה בזכות חומר הגלם המרכזי בה – כורכום, שנועד לכסות ככל הנראה על טעמים וריחות אחרים), או בעקבות צריכת יתר של מידע על משפחת נתניהו. מה שאני יודעת בבירור הוא שנחמדה זה לא מה שהייתי השבוע, לא לעצמי ולא לאחרים.

אם להיות כנה, תחושת הפצצה המתקתקת בלב שלי לא התחילה אתמול. למעשה, מאז שאני זוכרת את עצמי היו תקופות השקט, השלווה והפניות לזולת לא יותר מאיים של נחת בתוך ים סוער של משברים וחרדות. גם היום, בתקופה הטובה בחיי – עם עבודה מסודרת, חברים מושלמים, חופש ביטוי עצום ובמה אינסופית ליצירה – הבסיס שממנו אני יוצאת ואליו חוזרת בסוף יום הוא רעוע. כמעט אין לי בוקר שלא נפתח באווירת "כוסאומו בשביל מה כל החרא הזה", ואין ערב שלא נסגר באווירה דומה. גם במהלך היום, בעצם, לא נדיר למצוא אותי מקללת אל חלל האופן ספייס מתוך זעם מתפרץ על יחצן עיקש או היזכרות רנדומלית באיזה אידיוט מחיי הפרטיים; וכל זה על 20 מיליגרם ציפרלקס. מהנקודה הזאת, מתברר, לא פשוט להתעשת כדי לשאול לשלומו של הנהג הנרגן באוטובוס או לענות בנימוס לקולגה שלא באה לי טוב.

בבוקר שבת נתקלתי בסרטון ויראלי של ילד הודי מסוג מדקלם־נאום־דידקטי־בצורה־חמודה. הוא אמר, "אם תתאמנו על משהו, אתם תהיו טובים בו. על מה התאמנתם היום? על להתלונן? כי אם תתלוננו בכל יום, אתם תיעשו ממש טובים בזה אם אתם רוצים להיות שמחים, תתחילו להתאמן כבר עכשיו". כאדם ממורמר רציתי לזרוק אותו יחד עם הלפטופ שלי מהחלון.

מאוחר יותר באותו הבוקר נודע לי שסבא שלי נפטר. הוא היה אדם מורכב, שזה אומר שהיו בו כמה פגמים בלתי נסלחים שלא נעים לנטור עליהם לבן משפחה מת. הסתכלתי אחורה על השבועות האחרונים ואמרתי לעצמי, בחשבון נפש די קצר וקר: "את בסדר. ביקרת אותו מספיק, יותר מכל הנכדים, והפגנת חמלה". לא קיבלתי איזו תמורה נפשית מהביקורים האלה בזמן שהתרחשו. ביקרתי כי זה מה שצריך לעשות וכי פחדתי שאאשים את עצמי על התפקוד שלי כנכדה ביום שילך מהעולם. עכשיו, כשהוא נפטר, הרגשתי הקלה מסוימת. נראה שמשהו במשוואה שלימדו אותנו מגיל ינקות, "תעשו טוב ותקבלו טוב בחזרה", לא תמיד עובד.

כשיצאתי לרחוב ראיתי כלב פרוותי ושמנמן כמו דובי קטן. הוא טייל ברחוב עם בעליו ולא עשה שום דבר חוץ מלהיות כלב. באותו רגע התאהבתי בו והרגשתי שאני יכולה לאהוב את העולם. הנה, חשבתי לעצמי – כשזה קורה זה פשוט קורה. אולי לא צריך לכפות על עצמנו חמלה כלפי הזולת. אולי בדרישה העצמית הזאת, "להפיץ טוב", יש משהו צבוע, מנותק רגשית ולא מחובר למשתנה שהוא טיב הזולת עצמו. אולי החמלה האמיתית, האותנטית, הפשוטה, באה ללא החלטה. אולי היא תיפול עליי שוב ביום שבו אאמץ כלב. כבר הרבה זמן שהלב שלי מתפוצץ בכל הליכת שישי לגן מאיר. כן, זה מה שאעשה. אבל בשנה הבאה. כשיהיה לי זמן לזה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בימים רגילים לא נדיר למצוא את יעל סגרסקי מקללת אל חלל האופן ספייס מתוך זעם מתפרץ על יחצן עיקש או היזכרות...

מאתיעל סגרסקי17 בינואר 2018
החלטה חדשה: צמחונות

יצאתי נקניק: מה קרה כשניסיתי לוותר על הבשר בצלחת

יצאתי נקניק: מה קרה כשניסיתי לוותר על הבשר בצלחת

עד כמה אפשר להיכשל בניסיון לעבור לצמחונות? אפשר לשכנע את עצמך שזה תירוץ מעולה לאכול צהריים בפרונטו. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

החלטה חדשה: צמחונות
החלטה חדשה: צמחונות
17 בינואר 2018

מספיק לקפוץ לסטורי שלי או לתמונת הקאבר שלי בפייסבוק כדי לראות שיש לי סופט ספוט לבעלי חיים, וספציפית לכלבים. אפשר גם ללכת איתי עשר דקות ברחוב ולראות איך הקול שלי משתנה לחלוטין למראה המהלכים על ארבע.

אצל אחותי האהובה זה הולך הרבה מעבר לחיבה לכלבים. היא הפכה בשנים האחרונות לטבעונית מובהקת, גיסי התאהב בדרך הזו בעקבותיה, וגם בתם הקטנה כבר מחונכת כטבעונית. הרבה דברים אני עושה בשביל אחותי, וכמעט כל מה שהיא מבקשת. להיות טבעוני בשבילה לא הצלחתי, ולא שהיא לא עובדת בלהעביר את המסר.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי להיות נחמדה
כשהחלטתי לחסוך
כשהחלטתי לבשל לעצמי

זה גם לא שאני לא מסכים איתה. אני אוהב בעלי חיים, ואני חושב שאנחנו עושים להם עוול כשאנחנו מתאכזרים אליהם – רוצחים ואוכלים אותם, או מעבידים ואונסים אותם כל חייהם בשביל מה שהגוף שלהם יודע לייצר (ולכן אכילת ביצים או חלב, לעניות דעתי הקרניבורית והרצחנית, גרועה בהרבה מלאכול בשר, לתשומת לב הצמחונים), בזמן שהטכנולוגיה והעולם המודרני מאפשרים לנו לחיות חיים שלמים ובריאים גם בלי זה. אבל מה לעשות, אני לא מצליח בלי. זה טעים לי מדי, זה מנחם אותי, זו אולי ההסתייגות המשמעותית היחידה שאני מרשה לעצמי ממה שאני רוצה להאמין שהם בסך הכל חיים מוסריים. כך אני מכניס לגופי לפחות מנת בשר אחת ביום. לעתים גם שתיים. השבוע קיבלתי החלטה ללכת את חצי הדרך ולהפוך לצמחוני, וזה לא היה לי קל.

ילדה טבעונית (צילום: Shutterstock)
ילדה טבעונית (צילום: Shutterstock)

זה גרם לי לאכול הרבה יותר גבינה. האוכל הוא בשבילי הפקטור הכי משמעותי למצב הרוח, ובהיעדר בשר, אין הרבה דברים שמסוגלים באמת לנחם ולעודד את הנפש כמו גבינה. והיא, כאמור, תוצר מוסרי עוד פחות בעיניי מבשר. ערמות של טוסטים, סנדוויצ'ים ופיצות נטרפו בשבוע הזה, הכל כדי לחפות על חיוכו של הקבב. לא רק תעשיית החלב נאלצה לעבוד שעות נוספות. הקולגות שלי לעבודה – אלה שדחפו אותי לקבל על עצמי את ההחלטה בשביל 500 המילים שאתם קוראים לפניכם – נאלצו גם הם לפתוח את הכיס כדי להחזיק אותי השבוע. כשהתלבטו מה לאכול לצהריים – בין המבורגר לפיש אנד צ'יפס – דחקתי בהם לתת כתף ולקחת אותי למקום שייתן לי אופציות צמחוניות הגונות ומשמחות, כמעט כמו שהמבורגר יודע לשמח. כך מצאנו את עצמנו אוכלים את העסקית של פרונטו באמצע יום עבודה, כאילו לא היינו שלושה עיתונאים עניים.

העובדה שלהחלטה הזו הוקצה רק שבוע סייעה לי להימנע לרוב מתחליפי הבשר למיניהם ולהתמקד במנות שהן צמחוניות מלכתחילה. בכל זאת, שבוע צמחוני אינו שלם בלי המבורגר צמחוני. שוב היו אלה הקולגות ששילמו את המחיר, וכשנכנסו בשערי הוויטרינה השבוע אכלו שתי הקולגות שלי את ההמבורגר הצמחוני, ממש כמוני. אולי טוסט הפטריות המעליב יכול להיחשב חלופה ראויה עבור חלק מהאנשים, אבל לא בשבילי. אם הייתי צמחוני, אמרתי לעצמי, את ההמבורגר הצמחוני שלי הייתי אוכל לבד בחושך. זה לא שלא היו לי מעידות לאורך השבוע הזה.

בסופו של יום שלישי המייגע, יום ירידתו לדפוס של העיתון שלפניכם, יום שבמהלכו אוכל הוא בערך החיבוק היחיד שהעולם נותן לך, הגיעו למערכת שישה מגשי פיצה, בהם מגש אחד עמוס פפרוני ריחני, הסמל המסחרי של הקומפורט פוד. שם נשברתי ואכלתי משולש אחד, אך מיד התפכחתי והסתפקתי בו. השאר היו משולשים אפרוריים עם פטריות או תירס. גם זה משהו: בכל סיטואציה אחרת הייתי ממלא את הבטן בחמישה משולשים מקושטים בנקניק. כך גם ביום שבת, כשהגעתי לארוחה המשפחתית: אין אייטם בעולם, אין כתבת עומק וגם לא הצדקה מוסרית ששווה את הפרצוף של אימא או של סבתא כשתסרב למנה שהן יודעות שאתה אוהב. גם הפרה היא ילדה של מישהו, אמרתי לעצמי גם היא תבין.

ברור לי שמתישהו אצטרך לשקול באמת אם לשנות את אורח חיי ולהפוך לטבעוני. זה הדבר הנכון, אני יודע. הטבעונים צודקים, אני בטוח. בינתיים, אני מודה, אני עוד לא מצליח. את החמלה שלי אשמור לכלבים בינתיים, או אולי ליום אחד בשבוע שבו אוותר על בשר, א־לה מיקי חיימוביץ'. יותר מזה אני עדיין לא מצליח. מצטער נודי.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

עד כמה אפשר להיכשל בניסיון לעבור לצמחונות? אפשר לשכנע את עצמך שזה תירוץ מעולה לאכול צהריים בפרונטו. דף חדש: פרוייקט קבלת...

מאתאמנון הררי17 בינואר 2018
דף חדש: ספורט

החלטה גמישה: מה קרה כשהחלטתי לעשות ספורט כל יום

החלטה גמישה: מה קרה כשהחלטתי לעשות ספורט כל יום

כמעט כל דבר שעשיתי בשבוע האחרון נעשה עם טייץ מהמם ונעלי ספורט. אכלתי צ'יפס בנעלי ספורט, כיבסתי בנעלי ספורט, שטפתי כלים בנעלי ספורט. עשיתי גאגא, זה נחשב? דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

דף חדש: ספורט
דף חדש: ספורט
17 בינואר 2018

אני אתחיל מהסוף: שבועיים לתוך השנה החדשה ואני יושבת על הספה בסלון עם הרגליים על השולחן, אחרי שטחנתי הר של צ'יפס ובלי יכולת פיזית לזוז. מתברר שכשמחליטים לעשות מלא ספורט מעכשיו, מקבלים גם החלטה לא מודעת לאפשר לעצמך לאכול יותר שטויות (כי מה, אני הולכת לשרוף מלא קלוריות, ברור). איכשהו על ההחלטה הגרועה של הצ'יפס לא ויתרתי. פילאטיס, מצד שני, אני אעשה כבר מחר.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי להיות צמחוני
כשהחלטתי לחסוך
כשהחלטתי לבשל לעצמי

כשהייתי ילדה השתתפתי בנבחרת התעמלות הקרקע של בית הספר היסודי שלי. חוץ מזה שידעתי לעשות גלגלונים מושלמים, ההתמחות שלי הייתה בעיקר בשפגטים למיניהם. אני לא רוצה להשוויץ, אבל היו שכינו אותי "מר גמיש". חרכתי את המזרן בשפגט שמשום מה כינינו אותו אז "שפגט רוסי", אבל אני לא מוצאת שום הוכחה באינטרנט שבאמת קיים כזה מונח מקצועי. השבוע בפילאטיס נזכרתי בשפגט ההוא כשהתכופפתי על אותו סוג מזרן וניסיתי להגיע עם הידיים לכפות הרגליים. בקושי לברכיים אני מגיעה עכשיו.

אז לכבוד גיל 30, שחל בדיוק יומיים לאחר שהתחילה השנה החדשה, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהפוך להיות ספורטיבית, חטובה וגמישה. זה התחיל מההבטחה "לעשות כל יום משהו ספורטיבי", המשיך ל"לפחות שלוש פעמים בשבוע" ונגמר בשיעור פילאטיס אחד ובהתנסות מאוד מוזרה בגאגא. את הגאגא אני לא מחשיבה כי הצלחתי ללכת בלי לצרוח מכאבי שרירים תפוסים למחרת, וגם כי לא הזעתי בו בכלל. עם זאת הוא עדיין כלל את החוויה שאני עוברת בכל שיעור ספורט שהוא: במשך 50 דקות הסתכלתי על השעון בסבל ואמרתי לעצמי "מה לעזאזל אני עושה כאן, מי כל המוזרים האלה ומתי זה ייגמר?".

רוקדים גאגא. צילום: אור קפלן
רוקדים גאגא. צילום: אור קפלן

כמעט בכל יום התכוונתי באמת ללכת לסטודיו "נעים" שאליו אני רשומה ושנמצא במרחק של שתי דקות הליכה אטית מהבית שלי. חזרתי הביתה מהעבודה, אמרתי לעצמי שאחליף מיד לבגד ספורט כדי למסמר את עצמי להחלטה, אבל איכשהו תמיד התפתיתי לעשות דברים אחרים. שטפתי כלים בחדווה, ניקיתי את החול של החתולים שלי בלי להתבאס בכלל, עשיתי כמויות כביסה בלתי סבירות לבית שחיים בו רק שני אנשים – הכל כדי להימנע מההחלטה הטובה והחשובה שקיבלתי.

את הכל אגב עשיתי כשאני לבושה בטייץ מהמם ומחמיא וכשנעלי ספורט לרגליי. את הבגדים של הספורט אני מאוד אוהבת. ניסיתי להגיע לזה מהכיוון השני וכיוונתי שעון מעורר לשעות מוקדמות מאוד (6:00 ־ 6:30) כדי ללכת לחדר הכושר לפני יום העבודה. הצלחתי להתעורר בלי בעיה, אבל להתחיל את הבוקר בלי קפה היה נראה לי משימה בלתי אפשרית כמעט כמו עמידת הידיים בסוף היוגה. ואחרי הקפה כבר אי אפשר לעשות ספורט – תהיה לי בחילה,
שיקרתי לעצמי.

אז אני אותה פדלאה שהייתי לפני שבועיים, פלוס חצי קילו של צ'יפס בבטן שלי וערמות של רגשות אשם בלב. אולי בשנה הבאה אחליט להתחבר לאני הפנימי האמיתי ולצאת לשתות יותר.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כמעט כל דבר שעשיתי בשבוע האחרון נעשה עם טייץ מהמם ונעלי ספורט. אכלתי צ'יפס בנעלי ספורט, כיבסתי בנעלי ספורט, שטפתי כלים...

מאתנוף נתנזון17 בינואר 2018
דף חדש: לבשל לעצמי

מתכון לאסון: מה קרה כשהחלטתי לבשל לעצמי

מתכון לאסון: מה קרה כשהחלטתי לבשל לעצמי

נעם כהן דמיינה את עצמה צועדת בשוק הכרמל, מלווה בעגלה מקושטת, מפזרת חיוכים לרוכלים ובוחרת עגבניות בקפידה. דף חדש: פרוייקט קבלת החלטות

דף חדש: לבשל לעצמי
דף חדש: לבשל לעצמי
17 בינואר 2018

כשקיבלתי על עצמי את ההחלטה לבשל יותר ולאכול יותר אוכל שאני הכנתי – התרגשתי. אמרתי לעצמי שהנה סוף סוף יש גורם שמכריח אותי להנחיל את חדוות הבישול במטבח דירת השותפים שלי, אותו מטבח שיכולים לעבור ימים שלמים בלי שאכנס אליו. קפה אני קונה בבית קפה, סנדוויץ' לבוקר מהמסעדה המתוקה בבניין שהמשרד נמצא בו, ארוחת צהריים כנ"ל וארוחת ערב היא בדרך כלל קורנפלקס שאני אוכלת ישר מהקופסה. בקיצור, הרבה מאוד הרגלים רעים שאני מנסה לדרבן את עצמי להיפטר מהם כבר הרבה זמן. לכן, כאמור, התרגשתי. דמיינתי את עצמי צועדת בשוק הכרמל, מלווה בעגלה מקושטת, מפזרת חיוכים לרוכלים ובוחרת עגבניות בקפידה. לא כך היה.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כשהחלטתי לעשות ספורט כל יום
כשהחלטתי להיות נחמדה
כשהחלטתי להיות צמחוני

ביום הראשון להחלטה החדשה והבריאה לשנה החדשה כבר ויתרתי לעצמי ופקדתי את ה־ AM:PM במקום את השוק. התחלתי לדמיין את הפסטה ברוטב שמנת עם ערמונים ופטריות שאכין, כבר קרו מקרים דומים בעבר שבהם הגעתי ל־ AM:PM עם מתכון שאפתני פתוח באייפון. אלא שאז לאחר בחירת המצרכים הייתי בוחנת את המחירים ומתחרטת מיד. בשביל מה להשקיע כל כך הרבה כסף ומאמץ בארוחה אחת אם יש מישהו שיכול לעשות את זה במקומי בלי שאשטוף כלים בסופה, תמורת אותו סכום? מלאכת הבישול תמיד נראתה לי כסדר פעולות טכני מדי, כדורשת יותר מדי מאמץ – ללכת לסופר, לסחוב את השקיות הביתה, לפרוק את הקניות אל המקרר, להתחיל לחתוך שום ובצל שהריחות שלהם יידבקו לאצבעות למשך יומיים, לאכול ולשטוף כלים.

מטבח בר א-וין. לא המטבח של נעם. צילום: אנטולי מיכאלו
מטבח בר א-וין. לא המטבח של נעם. צילום: אנטולי מיכאלו

לנוכח ההחלטה שלקחתי על עצמי החלטתי לא לוותר הפעם ולגרום לפסטה הזאת לקרות. את סדר הפעולות המתיש הצלחתי לעבור הרבה בזכות פלייליסט באפל מיוזיק בשם "Cook Like Grandma "שכלל הרבה קלאסיקות צרפתיות. חשבתי שהנה, זה לא כל כך נורא, אפשר לבשל ואפילו ליהנות מזה. תחושת האופוריה התחילה להתפוגג כשהבנתי שנשארתי עם חצי סלסילת פטריות ויותר מדי שום שאני לא יודעת עד היום מה לעשות איתו. לא עמדתי במשימה, רק ארוחה אחת הצלחתי לבשל. יכול להיות שההחלטה הטובה ביותר שאני יכולה לקבל השנה היא להשלים עם העובדה שבזמן הקרוב, לנוכח העובדה שאני רווקה שצריכה לבשל אך ורק לעצמה, לא אגיע עם קופסאות אוכל לעבודה ואמשיך להתלהב מהמנות החדשות בג'ירף.

פסטה ברוטב שמנת עם ערמונים ופטריות ליחיד

המצרכים:

1/4 חבילת פסטה, מבושלת אל דנטה
3/4 שן שום
1/4 בצל קצוץ
קצת פחות מ־ 1/2 מכל שמנת מתוקה
3־4 פטריות שמפניון חתוכות
כמה ערמונים קלופים משקית ואקום, קצוצים
מעט אגוז מוסקט מגורר
מלח (או דמעות) ופלפל

ההכנה:

בזמן שהפסטה מתבשלת מטגנים את הבצל והשום במעט חמאה. כשהבצל הופך שקוף מוסיפים את השמנת ומביאים לרתיחה. מכניסים את הפטריות, הערמונים והתבלינים. לאחר 2־ 3 דקות הרוטב מוכן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

נעם כהן דמיינה את עצמה צועדת בשוק הכרמל, מלווה בעגלה מקושטת, מפזרת חיוכים לרוכלים ובוחרת עגבניות בקפידה. דף חדש: פרוייקט קבלת...

מאתנועם כהן17 בינואר 2018
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק

בחירת לבי: כשניסיתי ללמוד את שפת האהבה

לפי הגורו גארי צ'פמן, פרק ההתאהבות ביחסים נמשך שנתיים ולאחריו יש ללמוד לדבר עם בן הזוג באחת מחמש שפות האהבה. זה...

מאתגיא פרחי19 בספטמבר 2022
טעימה מהרצאות החלטות על הבר. צילום: שאטרסטוק

מתחילים להחליט: טעימה מארבע הרצאות בסדרת החלטות על הבר

תתפלאו, יש יותר מסוג אחד של החלטה שאפשר לקבל על הבר. יותר מזה, בשבועות הקרובים תוכלו לקבל את ההחלטה הכי טובה...

מאתTime Out Boutique16 בינואר 2018
ההרצאות שישנו את החיים שלכם. צילום: שאטרסטוק

החלטות על הבר: עוזרים לכם להחליט נכון

בדרך להחלטה הכי נכונה שתקבלו בחייכם? סדרת ההרצאות על הבר שתעזור לכם להחליט נכון

מאתTime Out Boutique21 בינואר 2018
עניין של החלטה. צילום: שאטרסטוק

עניין של החלטה: 4 עקרונות לקבלת החלטות

על פי סיימון סינק, סופר ומרצה בינלאומי על מוטיבציה וקבלת החלטות שהרצאותיו הפכו לוויראליות ברשת, אין החלטה שלא כוללת איזון או...

מאתTime Out Boutique16 בינואר 2018
למה לכם פנסיה עכשיו? אנחנו חושבים שאנחנו יודעים. אילוסטרציה: שאטרסטוק

למה לכם פנסיה עכשיו? מצאנו לכם כמה סיבות

מבזק חדשות: אתם לא תישארו צעירים לנצח, ובדיוק בשביל זה קיימת הפנסיה. כמה כסף מגיע לכם? מאיפה הכסף הזה מגיע ולמה...

מאתTime Out Boutique17 בינואר 2018
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!