ד"רליאוראביצור היא רקדנית, מורה, אוצרת וחוקרת בתחום המחול, שלקחה חלק בהקמת בית הספר של להקת מחול בת־שבע, והחל מ-2022 גם מנהלת אמנותית את הלהקה. בימים אלו היא מתכוננת להופעות הראשונות של העונה החדשה למופע "וירוס של אוהד נהרין", בביצוע אנסמבל בת שבע (26.9-30.9, כאשר ישנם עוד תאריכים בהמשך), שרצה כבר כמעט 25 שנים, ואם עוד לא ראיתם – אתם באמת חייבים (לפרטים ורכישת כרטיסים. בסרטון: הביצוע מהופעות הבכורה בשנת 2001).

1. שדרות ירושלים

אני מתגוררת בסמיכות לשדרות ירושלים כעשרים שנה, עוברת בין דירות לאורכן. הן מלאות בלכלוך ובאלימות, אבל גם בפנים מחייכות, במטעמים ובתחושת שייכות. יש בהן ערבית ועברית, ולרגעים אפשר לדמיין את מה שהיה יכול להיות בארץ הזו כולה, אם רק היה שלום. יש לי זיקה בלתי מוסברת לפה. השדרה היא מעין השתקפות של מערכת היחסים שלי עם החיים בישראל: מקום אינטנסיבי, רווי חיכוך, מסוכסך. אני שונאת אותו וגם אוהבת אותו. פה אני בבית.

2. סוזן דלל

נווה מדבר שתכנן בגאונות שלמה אהרונסון, עם פכפוכי מים וצל מתוק של עצי הדר. קולות מוזיקה בוקעים מחלונות מוקשתים, רקדניות ורקדנים מזיעים מתהלכים בשבילים, ילדים קטנים נהנים מהאפשרות לרוץ בחופשיות מבלי לפחד מגלגלים. אני מרגישה בת מזל בכל פעם שאני מגיעה לעבודה.
יחיאלי 5, תל אביב

3. בית הספר הפתוח הדמוקרטי

הבת שלנו החלה את שנתה החמישית בבית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו. במציאות המחרידה שבה שר החינוך מוביל רפורמה אנטי-דמוקרטית במטרה לחזק את הזהות היהודית של התלמידים, אני חייבת לתת מקום של כבוד למוסד פדגוגי שדוגל בשוויון זכויות, ומחנך ילדים לחשיבה ביקורתית וליברלית.
נועם 8, תל אביב

4. פארק המסילה

לא בדקתי, אבל אני מניחה שפארק המסילה מככב בטור הזה (הערת המערכת:בהחלט!). כיפואית הוא שינה את חיי העירוניים, ואני אוהבת את כל התחנות שהוא מציע לי בדרך כמו: עוגת גזר בקפה אליפלט, גלידת שקדים וקינמון בקסטה, פיצה אנשובי בתדר, שעועית ירוקה ברומנו, נגרוני מהברז בנואיבה והרשימה מתמשכת.

5. הרכבת הקלה

בתור הלכנית נטולת רכב, כל מה שברדיוס נעים לצעידה במזג האוויר הלבנטיני הוא הממלכה שלי. הרכבת הקלה שמתחת לביתי הרחיבה את גבולות הממלכה, ופינות חדשות בעיר הפכו ללוויין של השכונה. כל זאת עם מזגן משובח ותדירות כמעט מצוינת. הלוואי שהיתה פועלת גם בשבת.

>>מסעדה נדירה ומקום קדוש לשירים שלא שמענו. העיר של חיים שמש
>>בלאדי מריה ובועה שמרגישה כמו בריחה לחו"ל. העיר של שרונה ברגר

מקום לא אהוב בעיר

אזורים נטולי צל ובמיוחד מעברי חצייה שצריך להמתין בהם לרמזור שממאן להתחלף לירוק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זה אולי לא עומד בדיוק בהגדרה של ״אירוע תרבות״, אבל עבורי אלו הרגעים בשבוע שהראש מסתדר והלב נפתח: כשאני עולה לסטודיו לשהות עם הרקדנים בחזרות. הם עסוקים ביצירה ובמחקר. מדייקים איכויות, מלאי קשב ונוכחות. בקרוב האנסמבל יעלה עם ההופעות הראשונות לעונה – וירוס האייקונית של אוהד נהרין. שלכל אורכה גם הצופים נדרשים לקשב ונוכחות מוגברים. מתחילתה ועד סופה יש טקסט שמבוסס על המחזה ״העלבת הקהל״ מאת פטר הנדקה, ובאמצעותו ההווה מוטח שוב ושוב בקהל. העבודה הזו לא מאפשרת להתמסר להתענגות פשוטה מהגוף הרוקד ומהקומפוזיציה היפה – יש גם רגעים כאלו, אבל הם נחווים מבעד לתזכורת בלתי פוסקת לבחינה עצמית. תמיד רלוונטי כאן, ועתה אולי יותר מתמיד.

איזו יצירה נתנה לך כח, תקווה, או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט "ימים מושלמים" של וים ונדרס. מאז שצפיתי בו, מספיק לי מבט רך אל עבר צמרת של עץ כדי להרגיש את כל הרגשות הגדולים ולראות את כל היופי. להיזכר להתכוון לטוב ולראוי, ולהאמין שיגיעו.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בימים אלו?
יש יותר מדי עוולות שזקוקות למענה אקוטי והרבה ארגונים שעושים עבודת קודש. קשה לבחור. אבל אם יש דרך אחת שאני באמת מאמינה בה כדי לדמיין עתיד אחר, היא שותפות יהודית-ערבית. לכן ממש השבוע סופסוף הצטרפתי לתנועת ״עומדים ביחד״. המטרה של התנועה, כפי שמנוסחת באתר, היא "פשוטה ומאתגרת: לבנות רוב חדש בחברה בישראל, שיתמוך בשלום, בשוויון ובצדק חברתי וסביבתי״. אמן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לא רק תל אביביות, צריך להרים לכל מי שמתעקשות ומתעקשים שיהיה פה אחרת. להפסיק את המלחמה האיומה, להחזיר את החטופים, להחליף את הממשלה, לפעול למען חלשים ומוחלשים. בקיצור, לכל מי שלא מוכנה לקבל את המציאות הקיימת ופועלת כדי לשנות אותה.

מה יהיה?
הרבה יותר גרוע ואז שוב טוב.

• העיר שלי
• אנסמבל בת שבע
• להקת בת שבע
• שדרות ירושלים
• סוזן דלל
• פארק המסילה
• הרכבת הקלה
• הצללה

היי, זוכרים את משבר האקלים? איזה כיף שהכל כל כך גרוע שאין זמן לחשוב עליו או לעשות משהו בקשר אליו? עכשיו כשהקיץ מגיע כבר בחודש מאי אפשר להיזכר בנוסטלגיה בימים שבהם היה לנו פנאי נפשי להתמודד עם האפוקליפסה האקולוגית שבדרך ולדרוש ערים ירוקות יותר, כולל מרחבים ציבוריים מוצללים שיסייעו לנו לא להפוך לשלוליות אנוש עם מלנומות בחודשי החמסין. באותן שנים תמימות פצחה עיריית תל אביב-יפו במדיניות סביבתית מקיפה להתמודדות עם משבר האקלים ותנאי מזג האוויר הקיצוניים שמאפיינים אותו, ועכשיו אנחנו יכולים ליהנות קצת מהפירות בשלל מתחמי הצללה זמניים.

>> 600 ימים של לב שבור: תל אביב נערכת ליום מחאה בכל רחבי העיר
>> עכשיו זה רשמי: מצעד הגאווה בתל אביב חוזר לפורמט האהוב שלו

זו השנה הרביעית ברציפות שבה עיריית תל אביב-יפו מציבה הצללות זמניות במרחבי ציבוריים ברחבי העיר, כחלק מהיערכותה לעונת הקיץ ולגלי החום הצפויים. הצללות כאלה כבר הוצבו במספר מוקדים מרכזיים בעיר, ביניהם רחבת ספריית בית אריאלה, כיכר רבין, כיכר גבעון, שדרות רוטשילד, פארק צמרות, טיילת המגדלור (סמוך לבית הקפה) וגם בחוף הצוק הדרומי. בהמשך העונה צפויות הצללות נוספות גם בפארק המסילה, רחבת היכל מנורה, שדרות החי"ל ובית ההסתדרות. מטרת הפריסה היא להרחיב את השטחים המוצלים לאורך מרחבים המשמשים להליכה, פעילות גופנית, בילוי משפחתי ונגישות למוסדות ציבור ושירותים עירוניים.

אבל בזמן שאוהלי הצל הם תוספת מבורכת במקומות שבהם אין כמעט צל כלל כפתרון מהיר וזמני לשהיה באזורים פתוחים, ברור לכולם שמה שבאמת חסר כאן זה הצללה טבעית. ואכן, במסגרת תוכנית "היער העירוני" הציבה לעצמה העירייה בתחילת העשור יעד נטיעה של כ-100 אלף עצים עד לשנת 2030 – בדגש על עצמים מקומיים נותני צל ועצי פרי המתאימים לאקלים הים-תיכוני. התוכנית כוללת גם עקרונות לשמירה על עצים קיימים (ובכל זאת נכרתים בעיר מדי שנה יותר מדי עצים), פיתוח תשתיות שורש תומכות לצמיחה עירונית, וחיזוק מרחבים ירוקים קיימים.

במקביל, נמשכות ברחבי העיר יוזמות קהילתיות שמובילה העירייה לעידוד מעורבות התושבות והתושבים. בין היתר, נערכות חלוקות שתילים לציבור, סדנאות שתילה בבנייני מגורים ובשטחים פתוחים, ותוכניות חינוכיות לשמירה על עצים ושטחים מוצלים. וזיכרו: אם אנחנו הולכים לאפוקליפסה, אקלימית או אחרת, אז לפחות שיהיה קצת צל.

• הבועה
• משבר האקלים
• הצללה
• עיריית תל אביב

דורון לוי הצטרף לשישקו בחודש ינואר השנה. "היה לי בר ביפו, ולאחר ה-7.10 התייעצתי עם השותף שלי מה לעשות. המיקום ביפו התברר כבעייתי בגלל המלחמה וישב על הסכסוך הערבי-ישראלי. כל הלקוחות נעלמו במכה ונוצר ואקום. תוך שבוע סגרנו את המקום. זה היה מזל לא נורמלי, אחרת היינו נכנסים לבור כלכלי. הייתי בחוסר ודאות מוחלט כאילו סוף העולם הגיע". הוא לקח לעצמו זמן לחשוב ובעקבות פגישה עם אחת השותפות, הוא החליט להצטרף לשישקו במיקומו החדש ברחוב הכובשים. "זה נשמע לי פרויקט מעניין. יצרנו ממש מקום חדש".

>> פצע שהפך לפרח ומקומות שנותנים להיות // העיר של דיוויד לרנר
>> לנשום אמנות ורוח, להרגיש מחובר ואהוב // העיר של ליאב מזרחי

1. מלגו ומלבר

זו אחת המסעדות שאני הכי אוהב. אני מכיר את שף מוטי טיטמן אישית ואוהב אותו – עשינו כמה פרויקטים יחד והאוכל שלו תמיד משמח אותי. אני לוקח למלגו ומלבר אורחים מהארץ ומחו"ל ותמיד יש לי שם חוויה טובה. עבדתי שנים בפיין דיינינג באיטליה, לונדון וניו יורק ועבדתי במסעדת דיינינגס. אני קרוב לשפה שהאוכל במלגו ומלבר מדבר והוא מצליח להתחבר אלי.
שדרות רוטשילד 142

2. בית העמודים

אני אוהב להגיע לשם לשמוע ג'ז ולברוח מהכל. יש לי חברים טובים שהם מוזיקאים ומגיעים לשם לנגן, והאווירה תמיד כיפית.
רמב"ם 14

3. אוזריה

עבדתי שם תקופה קצרה עם אביבית כשחזרתי לארץ ולא ידעתי מה אני רוצה. אני אוהב את הגישה שלה ואת האוכל שלה ומעריך את התרומה שלה לחברה – בתחילת המלחמה היא השקיעה ותרמה המון.
מטלון 44

4. המנזר

תמיד כיף לי להגיע לשם לדרינק וקצת מנוחה בסוף הלילה. מקום שמצליח להפוך את השחור לקצת יותר אפור.
אלנבי 60

5. הגבעה בהילטון // גן העצמאות

אני ובת הזוג שלי עושים הליכה מהבית עם הכלב עד לגבעה בהילטון, ואז מוצאים מקום לשבת לראות שקיעה ולהירגע מהכול.

מקום לא אהוב בעיר

תל אביב מתפתחת ונעשית יפה. יש בה פארקים וטיילת אבל אין צל. ישראל מדינה חמה עם המון שמש ואי אפשר להישאר בחוץ, וחבל. העירייה צריכה לעשות מעשה ולדאוג להצללה.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש בבארבי ליין שנקרא "חתול בשק", כשעד הרגע האחרון לא ידוע מי האמנים שיעלו. ראיתי שם כמה הופעות, ובאחת מהן תיסלם ויהודה פוליקר מבנזין נגנו יחד. הם דיברו עם הקהל והופיעו בטוב טעם, הוכחה שלמרות המצב המחורבן אפשר קצת ליהנות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התשובה קשורה להופעה של בנזין ותיסלם, שניגנו את השיר "פרצופה של המדינה". הוא מתחבר לתקופה הנוכחית וכשהם שרו אותו הקהל היה בשמיים.

לאיזה ארגון או מטרה אתממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לעמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" שמטפלת בנפגעי טראומה במערכות ישראל. יש לי הרבה מאוד חברים שלצערי הרב נפגעו ונעזרו בעמותה. מאז שהבנתי מה הם עושים, בכל פעם שאפשר אני שם ועושה מה שצריך. העשייה הזאת קרובה מאד ללבי ואני מעדיף לשמור אותה לעצמי.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חד משמעית – כל מי שמגיע לתמוך במשפחות החטופים.

מה יהיה?
באמת שאין לי מושג. אנחנו חזקים ועברנו הרבה דברים, אז אני מאמין שנחזיק מעמד ונמשיך להתקדם קדימה.

• העיר שלי
• שישקו
• מלגו ומלבר
• בית העמודים
• אוזריה
• המנזר
• גן העצמאות
• הצללה

צל, או יותר נכון היעדרו של צל, הוא אחת מהבעיות הקשות של המרחב הציבורי בתל אביב. בחודשי יולי-אוגוסט נמסים התושבים ברחובות והופכים לשלולית אנוש בעודם מנסים לשרוד בין מזגן למזגן, ולמעט רחובות ירוקים מאוד עם הצללה טבעית של עצים, במרבית חלקי העיר השמש קופחת ללא רחמים ואינה מותירה מפלט. על רקע חמסיני זה הבחינו תושבים חדי עין בשבוע האחרון במספר ציליות שפוזרו בלוקיישנים מרכזיים ולוהטים במיוחד ברחבי העיר, ולנו לא נותר אלא לברר במה מדובר.

במבט ראשון זה נראה כמו אוהל אירועים קטן שמחכה לקייטרינג שלו או ממתין לפירוק שאחרי מסיבה, ובמקומות שבהם עדיין לא הוצבו כיסאות בשטח האוהל לא נראו תושבים עושים בהם שימוש, אך בדיקה מהירה מעלה שאכן מדובר במתחמי הצללה רשמיים שהוצבו בידי העירייה במספר נקודות בעיר (כרגע בשמונה מקומות בעיר, בהמשך יורחב המיזם בהתאם לשימוש ולביקוש). איך לא חשבו על זה קודם? לא ברור, בעיקר בעיר שבה השמש יוקדת שמונה חודשים בשנה, אבל מוטב מאוחר.

מעיריית תל אביב נמסר כי "העיר תל-אביב-יפו מתמודדת עם אתגרים תכנוניים הנובעים מהאקלים הארץ-ישראלי, ביניהם מרחבים פתוחים הסובלים מאור שמש ישיר במהלך חודשי השנה ובייחוד בחודשי הקיץ. לכן פועלת העירייה פועלת בשלל דרכים למציאת פתרונות הצללה והגדלת שטחי הצל, בין היתר על ידי עיבוי הצל הטבעי על ידי נטיעת עצים ושתילת צמחיה כחלק ממהלך עירוני בשם "יער עירוני" וגם על ידי הקמת מתקני הצללה ברחבי העיר כפי שנעשה בשבועות האחרונים. חשוב לציין כי הגדלת שטחי הצל מעודדת הליכה כחלופה נוחה ויעילה להתניידות בעיר, יוצרת עיר ידידותית להולכי רגל ומצמצמת את תופעת 'החום העירוני'".

מתחמי ההצללה שהוקמו עד כה נמצאים בכיכר רבין, בית אריאלה, כיכר באזל, כיכר מגן דוד, כיכר גבעון, שדרות רוטשילד 1, שדרות החיל 11 ושדרות החיל 6(ביד אליהו). בחורף צפויים המתחמים הזמניים לעבור פירוק, אך בשלב זה של הקיץ ספק רב אם החורף יגיע אי פעם. נעבור את זה יחד.

• הבועה
• צל
• הצללה
• עיריית תל אביב

לאחרונה נערך אירוע השקה לפיילוט חדשני להצללה ותאורה במרחב הציבורי, המבוסס על אנרגיה סולארית ללא צורך בחיבור לרשת החשמל.עיריית תל אביב-יפו וחברת LumiWeave הציבו בפארק עתידים מערכת גמישה וקלת משקל, המצלה לאורך שעות היום ומאירה בשעות החשיכה. המערכת הוצבה לתקופת ניסוי ובמהלכה יתבצע מעקב וניטור על ידי החברה והעירייה לגבי ביצועיה.

LumiWeave של היזמת אנאי גרין הוא המיזם הזוכה בתחרות הטכנולוגית הבינלאומית של "נשים למען האקלים" (Women4Climate Tech Challenge) מטעם ארגון הערים הבינלאומי C40 בו חברה עיריית תל אביב-יפו. המיזם פותח כמענה ירוק גמיש וזול לצורך בהצללה ותאורה שאינה מזהמת במרחב הציבורי.בלב הפיתוח עומדת יריעה חדשנית המשלבת קצירת אנרגיה ותאורה. היריעה קלת משקל וגמישה ומאפשרת התקנה מיידית בכל מקום ללא צורך בחיבור לרשת החשמל. המערכת ידידותית לסביבה (0 פליטות), מספקת הצללה ותאורה בהתקנה מיידית ללא צורך בתשתיות חשמל ומאפשרת שליטה של הלקוח במועד, זמן ועוצמת התאורה (עד 300 לוקס).

בשל תכונותיה, המערכת חוסכת לפחות חמישים אחוזים מעלות התקנת התשתיות של תאורה סטנדרטית ומאה אחוז מעלויות החשמל. היא גם עמידה בכל תנאי מזג אוויר וממשיכה לספק תאורה גם לאחר 3 ימים ללא שמש. כהמשך לזכייתו בתחרות, עיריית תל אביב-יפו מסייעת ומאפשרת למיזם ניסוי מעשי בשיתוף פארק עתידים תל אביב ומעבדת החדשנות Cityzone, אשר בשטחה מבוצע הניסוי. המיזם מופעל באמצעות חברת LumiWeave, בהובלת המעצבת והיזמת אנאי גרין שהקימה את המיזם וטל פרנס, יזם הייטק סידרתי. מטרת התחרות שנערכה הייתה לעודד ולתמוך גיוון מגדרי בחדשנות, טכנולוגיה וסביבה. כל הפרויקטים שהשתתפו בתחרות הובלו או נוהלו על ידי נשים, וכולם הציעו פתרונות חדשניים לאתגרים עירוניים שונים בתחום הסביבה והקיימות.

"אנחנו חברים פעילים בארגון המנהיגות C40 יחד עם רשת של ערים מובילות בעולם שפועלות יחד להגנת האקלים", אמר ראש העיר רון חולדאי במעמד השקת הניסוי. "במסגרת זו, קיבלנו על עצמנו התחייבויות ממשיות לשיפור איכות האוויר ומעבר לאנרגיה ירוקה. אלו לא מילים. אנחנו מחויבים למעשים. אנחנו מקדמים תוכניות עירוניות לצמצום פליטות גזי חממה, ובכלל זה, תכנית לנטיעת עצים מסיבית; הרחבת שטחים ירוקים; הסרת כלי רכב מזהמים ומאמצים חינוכיים מתמשכים בבתי הספר ובמרחב הציבורי. הקמנו יחד עם פארק עתידים ואוניברסיטת ת"א את מעבדת החדשנות, CITYZONE, כדי שתקדם יזמים ויוזמות המציעים פתרונות לאתגרים העירוניים ותהווה שדה ניסויים חי להדגמת פתרונות חדשניים. אני מאמין שה-LumiWeave יתגלה כמיזם פורץ דרך וגם במקרה הזה, מתל אביב-יפו תצא הבשורה".

>> מרוצים ממה שקורה בעיר בתחום הקיימות? בואו להצביע במשאל טיים אאוט העולמי – ולהשפיע!

• הבועה
• קיימות
• משבר האקלים
• הצללה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• חדשנות