Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

הקבוצה

כתבות
אירועים
עסקאות
סליחה שבלבלנו אותך, שי ב. "הקבוצה"

"הקבוצה": האם ריאליטי השידוכים החדש אוהב בני אדם או שונא אותם?

"הקבוצה": האם ריאליטי השידוכים החדש אוהב בני אדם או שונא אותם?

סליחה שבלבלנו אותך, שי ב. "הקבוצה"
סליחה שבלבלנו אותך, שי ב. "הקבוצה"

הפורמט החדש של יורם זק מתיימר לשדך רווקים ורווקות תוך כדי שהוא מוציא את הפן של המראה החיצוני מהמשוואה. אבל כשהתהליך דורש מהם להתבודד בבית, והפרס הוא שוב להתבודד ביחד עם בחיר/ת ליבם ביעד נחשק, מתחילות לעלות שאלות

7 בנובמבר 2022

יוצרי "חתונמי" חזרו לשוחות כדי להיערך למתקפה מחודשת על החושים (ועל הפיד) שלכם, "האח הגדול" רק לאחרונה פינתה את הבית ו"הישרדות" אוטוטו (מתישהו) חוזרת – ו"קשת" ממשיכה לחפש לעצמה את להיט הריאליטי החדש. מי שנשלח שוב למשימה הוא יורם זק, שצבר בקשת קרדיט אינסופי כשביים וערך את "האח הגדול" במשך כמעט עשור, קרדיט שאפילו הפלופ של "2025" היקרה וקצרת הימים לא הצליחה למחוק. והנה גם זק, ותיק ז'אנר הריאליטי, עולה על הגל האדיר של ימינו – גם "חתונמי", אבל גם כל ריאליטי שני בנטפליקס – ויוצר ריאליטי רומנטי (להבדיל מריאליטי השידוכים המיושן, שעסק בעיקר ברגע ההיכרות ולא במה שבא אחר כך, שהוא הרבה יותר מעניין) עבור ערוץ 12. בהגשת עידו רוזנבלום, כמובן.

"הקבוצה" היא בעצם הריאליטי הראשון שהוא תוצר מובהק של עידן הקורונה: שישה רווקים ושש רווקות מסתגרים מן העולם, כל אחד בביתו, ונכנסים אל תוך "קבוצה" (ככל הנראה קבוצת וטסאפ, אבל ליוצרים אין זכות להשתמש במותג, אז היא נותרת מעורפלת) – תוכנה שיושבת על טלפון ריק, בו הם יכולים לתקשר רק בינם לבין עצמם, כשהמטרה היא למצוא אהבה, או לפחות להיות בטלוויזיה. בקיצור, הם בעצם בבידוד ואפילו בלי זום – הם יכולים לדבר רק טלפונית, בלי אפשרות לראות אחד את השנייה, אלא אם יבחרו להיות זוג – ואז יוכלו להתבודד (שוב) ביעד נחשק בעולם, רק הוא והיא. בקיצור, הפרמיס של הסדרה הוא דיסני ("אהבה אמיתית מגיעה רק מהלב, לחיצוניות אין שום תפקיד") אבל הסאבטקסט שלה הוא יותר סארטר ("הגיהנום הוא הזולת").

עם זאת, צריך לומר שבאמת יש משהו מאוד מוצלח בנוכחות של ההתכתבות על המסך – כולל הלבטים, העריכות והמחיקות בדרך לאמירה השלמה והסופית. החלטה עריכתית מוצלחת נוספת הייתה לשדר את השעה הראשונה של הפרק עם ברייק לפרסומת אחת בלבד, על מנת שהקהל יוכל להתחבר לסיפור ולדמויות. אין מה לומר, בקשת יודעים לעבוד.

אבל אם אנחנו בריאליטי שאומר שלחיצוניות אין שום משמעות, קצת מאכזב לראות, כרגיל, המתמודדים נבחרים, כנראה, על ידי אותן המלהקות של "חתונמי" (היי, חשוב לספק להן תעסוקה) – כולם וכולן בנויים על פי אותו שטאנץ. גברים אסרטיביים ונחושים, בנות עדינות ורגישות, בנים מהייטק, בנות מריטריט יוגה, הוא עורך דין, היא… האמת שהיא גם עורכת דין (האמת ששעה של פרק עם שני עורכי הדין האלה עושה חשק לתמוך בקואליציה החדשה ובשר משפטים שיבוא לעשות קצת סדר. די למשפטיזציה! תחוסל הדיקטטורה של בג"צ!). כולם סיימו את שלב המשחקים, כולן יודעות מה הן רוצות.

מי שכן סטו מהמסלול האידיאלי שסומן לכל יתר הזוגות הם ניב ודר, שמסומנים לנו בתור הזוג הזה שאנחנו אמורים להיות בעדו. הם לא כאלה מתוקתקים ולא כל כך קרייריסטים, והם אלה שמרשים לעצמם להכיל הרבה יותר מורכבות וחסר ביטחון. נכון, אנחנו רק בראשית העונה, אבל הם כבר מסומנים על ציר שהייתי שם לב אליו בפרקים הבאים – ציר "הנורמליות", ולו כי האופי הפחות תובעני שלהם מאפשר להם לזרום יותר טוב עם הפורמט.

ברוכים השבים לעולמו של יורם זק. "הקבוצה"
ברוכים השבים לעולמו של יורם זק. "הקבוצה"

כמובן שאנחנו רק בהתחלה, וברור שכל התדמיות הללו, שנבנו היטב ביד המנוסה של זק (נטלי הקשוחה ונדב הרגיש, ניב המצחיקול ועדן האמנית), הולכות להישבר, כי אחרת אין איך לייצר עניין בפרקים המאוחרים. הריאליטי הרומנטי הוא יצור מוזר: פורנו של מערכות יחסים. אתה רואה אנשים שלא דומים לאנשים שאתה מכיר מהחיים, עם פאנצ'ים הרבה יותר מחודדים, עם הרבה פחות חוסר ביטחון, מתנהלים בסיטואציה שאין בה שום דבר טבעי אבל לזמן הצפייה אנחנו צריכים להעמיד פנים שכן. סופר-גברים וסופר-נשים מתגוששים להם בזירה הוירטואלית של יורם זק. האם זה מבדר? בינתיים כן. אבל האם היינו צריכים את זה? לא כל כך.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הפורמט החדש של יורם זק מתיימר לשדך רווקים ורווקות תוך כדי שהוא מוציא את הפן של המראה החיצוני מהמשוואה. אבל כשהתהליך...

מאתאבישי סלע7 בנובמבר 2022
דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב

בילינו לילה שלם עם חבר קבוצת דיזי פרישדון, המזג ומונדו 2000

בילינו לילה שלם עם חבר קבוצת דיזי פרישדון, המזג ומונדו 2000

הטינדר משתלט על סצנת הההיכרויות, השאכטות מאיימות על מקומו של האלכוהול ועדיין, איש חיי הלילה דני הלוי (38) מעביר את ימיו בסבב ברים ומרשה לעצמו לא להחליט עדיין מה יעשה כשיהיה גדול

דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב
דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב
16 בינואר 2019

22:00

דני הלוי (38) הוא מארח בכל רמ"ח אבריו. גם אחרי עשור במקצוע, גם כשהוא מגיע לבר המזג להירגע ולשתות בירה אחרי שיעור יוגה בסטודיו בבעלותו – עבודת האירוח לעולם לא נפסקת: שלומים, כיפים, צ'ייסרים, חיבוקים, שיחות חולין עם לקוחות שהפכו לחברים. כשותף בקבוצת חיי הלילה הוותיקה "הקבוצה" (דיזי־פרישדון, מזג, מונדו 2000, החוג הצפוני, ג'אבה, ליטל ברגר שופ) הוא לרוב מתחיל את הערב בדיזי־פרישדון או במזג באבן גבירול. הפעם הוא בחר במזג. אתמול היה בדיזי בערב גבינות ויין הקבוע של ימי ראשון ומתחשק לו לגוון.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
עמוד הפייסבוק שיזקק לכם את חוויית הקלאבינג בעיר
המנות הטבעוניות הכי טובות בתל אביב
האם הקריירה של דודו פארוק הולכת להתרסק?

22:30

"אני אוהב לשבת פה. אני מרגיש בבית ואני לא מרגיש רע לשבת עם הגב לבר כי זה הבית שלי. הוא בר שכונתי פר אקסלנס, משהו שאין היום כמעט בעיר", מסביר הלוי. "אליעזר שהיה הבר האהוב עליי נסגר. נשארו ג'ספר, פוסטר, מוזנר, מזג ועוד מעטים. הברים השכונתיים של פעם התפיידו. אני הייתי פעם די.ג'יי של ברים שכונתיים בלבד. הייתי בונה פלייליסט מוקפד וזה היה עניין. מוזיקה הייתה דבר רציני בברים שכונתיים".

לילה עם דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב
לילה עם דני הלוי. צילום: תמיר דוידוב

23:00

"הקבוצה" הם מחלוצי ברי הצמידים בתל אביב, טרנד שפעם הפציץ את העיר וכיום כמעט לא קיים. מהביגי זי, הטנג'יר והבקי הם נפרדו בשנה האחרונה. הם הרגישו מיצוי. בשונה מן העסקים האחרים בקבוצה, כאן לא הגיע דם חדש שלקח על עצמו את עבודת האחזקה והשינוי. המעמסה הייתה קשה מדי. בניגוד לילד, בר אפשר למכור. אז זה מה שהם עשו. "היה טוב מאוד וטוב שהיה", מסכם הלוי.

23:30

יום שני והמזג מלא באנשים, כמעט כולם עם צמידים על פרק ידם, שותים בירות וקוקטיילים ללא הגבלה.

"אנחנו בערך היחידים שנשארו עם קונספט של מסלולי שתייה", הוא מסמן. "לא סתם פתחנו בר כמה חבר'ה. ישבנו בצורה מדוקדקת על כל פיפס כדי להבין איך להפוך את הפורמט הזה לרווחי. למדנו, ניסינו, טעינו – עד שהגענו לנקודת איזון שבה הדיל טוב גם לעסק ולא רק ללקוח. אנחנו עובדים חזק מאוד על שימור לקוחות ותוכן. זה מה שגורם לאנשים לחזור".

בבר הביתי. צילום: תמיר דוידוב
בבר הביתי. צילום: תמיר דוידוב

24:00

הרבה השתנה בעשר השנים שהוא בתחום. "הטכנולוגיה שינתה הכל", הוא אומר. "אם פעם הבר היה איפה שמכירים אנשים, הכניסה של הפייסבוק, אינסטגרם וטינדר שינתה הכל באינטראקציה החברתית. אפילו נטפליקס. היום אנשים נשארים יותר בבית. אין להם סיבה לצאת. סיבה עיקרית נוספת היא התפתחות הפריפריה. גדלתי ביבנה וכשהייתי בן 18 לא הייתה אופציה אחרת לבילוי חוץ מתל אביב. אני חושב שגם הנסיקה של הוויד במרחב הציבורי שינתה את תרבות הבילוי. פעם הסם המועדף על אנשים היה אלכוהול כי הוא חוקי ונגיש, כיום שאכטות נגישות באותה צורה. אנשים נמעכים עם השאכטה שלהם ופחות קוסם להם לצאת לדפוק את הראש בשני בערב. אבל כל עוד יש אנשים ששותים אלכוהול – יש לילה".

24:30

דני הלוי תמיד מחייך. מצב רוח טוב. הוא מגיע כדי לעשות גוד טיים. אף שהוא קם בבוקר כל יום ומגיע למשרד של "הקבוצה", הלילה זה הזמן שבו הכל קורה. העבודה מחייבת בילויים, מחייבת לשתות. הוא התבגר, "הקבוצה" התבגרה והתחילה להתייחס לעצמה כחברה מסודרת ומאורגנת לכל דבר. חלקם נשואים, חלקם כבר עם ילדים, חלקם נושקים ל־40. כולם צעירים בנפשם, אוהבים את הלילה, אוהבים לבלות. "הרבה צעירים הבינו שזה כבר לא מגניב להיות בעלים של בר", אומר הלוי. "פעם הייתה תחושה שאם אתה לא טייס – לפחות תפתח בר. הסיכון הכלכלי כיום הרבה יותר גדול. צעירים מעדיפים ללכת להייטק מאשר לקחת את הסיכון הזה".

צילום: תמיר דוידוב
צילום: תמיר דוידוב

1:00

הוא מסיים את הבירה שלו וקופץ לדיזנגוף. סבב של "היי, מה נשמע?" בדיזי־פרישדון, עוד חיבוק בליטל ברגר שופ, ההמבורגרייה הקטנה ש"הקבוצה" פתחה צמוד לדיזי. לדבריו שיכורים תמיד יהיו רעבים וברים תמיד יהיו בדיזנגוף. היום אין ברקפסט, כי אם היה, הוא היה כבר מזמן שם. אחיו יואב שותף בברקפסט כבר תקופה ארוכה והמונדו 2000 הוא בשותפות של שתי הקבוצות. החיבור ביניהם היה טבעי לדבריו. הם מכירים, הם אוהבים לארח, הברקפסט מכירים את דרום העיר, ל"קבוצה" יש תורת אירוח שלמה. שילוב מנצח.

2:00

מהדיזי הוא ממשיך לג'ספר – הבר השכונתי האולטימטיבי. אפילו שאינו שותף במקום, דני מרגיש כמו בבית בג'ספר. הקוקטיילים, האווירה המעושנת והאפלה, השעות הקטנות, התחושה שהכל יכול לקרות באותו רגע. דני אוהב את מה שהוא עושה. הוא לא בטוח שזה מה שיהיה לנצח. "כשהייתי צעיר חשבתי שאפתח בר בגיל 60, ככה לפנסיה. בלי לנהל, בלי דאגות על כסף שנכנס, סתם לעשות כיף. בינתיים ברים זה החיים שלי. כל פעם אני נותן לעצמי הארכה של חמש שנים. אני נותן לעצמי עד גיל 45 כדי להחליט מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. כי האמת היא שאני לא יודע".

לבלות:

"המזג או הג'ספר. הם היחידים שנותנים מענה לשעות היפות של הלילה".

לשתות:

"בירה. טובורג או קרלסברג, תלוי במצב הים ומצב הרוח".

למאנצ'ז:

"חי על הקצוות – או המבורגר בליטל בורגר שופ, או שאני קונה חסה, תרד, עלי בייבי ועגבניות שרי ב־AM:PM ומכין סלט".

לצ'פר:

"טיפ לבליין המתחיל – BE KIND ותפנק בטיפ. תחשוב שזה אחיך או אחותך הקטנים שממלצרים אותך".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הטינדר משתלט על סצנת הההיכרויות, השאכטות מאיימות על מקומו של האלכוהול ועדיין, איש חיי הלילה דני הלוי (38) מעביר את ימיו...

מאתנועה בונה16 בינואר 2019
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא

פי אלף יותר טיים אאוט: ביקורת שיכורה על החוג הצפוני

פי אלף יותר טיים אאוט: ביקורת שיכורה על החוג הצפוני

נועה בונה לקחה את חברה הטוב ביותר לטיול שורשים בצפון הפרוע. הם גילו קוקטיילים טעימים, פיצה מפתיעה ושירותים ממשחקי הכס

החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא

לפני כשנתיים עזבתי את צפון העיר לטובת המרכז, והפכתי מבחורה שבאופן תמידי בתפקיד הנהג התורן לאחת שמכירה נהגי מוניות שירות בשמם. ביקוריי בעבר הירקון מיועדים בעיקר למפגש עם הוריי המודאגים וישיבות מזדמנת עם חברים שלא מסכימים לפדל עד לדיזינגוף.

כאשר נתבקשתי להגיע לביקורת ברים שיכורה בחוג הצפוני עלה בי חשש ממפגש מחזור כפוי מאחר שכל צפון העיר לדורותיה מבלה שם. ניתן לומר שנתבקשתי לחזור לגיל 17. לקחתי איתי את דידי, חבר מערכת טיים אאוט וחבר יקר בליבי, לטיול שורשים מזורז בצפון הפרוע.

עוד ביקורות ברים שיכורות:
שלחנו את בוני ורוזין לשיעור בהיפסטריות בתדר
ששון החתול יודע: ביקורת ברים שיכורה על החלל
שברנו כוסות בבר הספוטניק אבל הכל בסדר

אמצעי טשטוש:

את הערב התחלנו בבית הוריו של דידי, שנטשו לחו"ל והשאירו אותו אדון לגורלו, ואת שנינו עם אופציה נוסטלגית – בית ריק, ארון אלכוהול שאסור לגעת בו, ואטמוספרה ספק-חברית-ספק-מינית שדידי מנסה ליצור על מנת לגרום לנועה להרגיש לא בנוח (נועה: "למה אתה יושב כל כך קרוב אליי?"). לאחר שדידי שיחק אותה ברמן בשקל עם ג'ין מעורבב בקולה זירו ללא גזים ושכטה מחומר ש"גורם לחולי סרטן לשכוח" עלינו על מונית לכיוון צפון העיר.

ספק-חברי-ספק-מיני. חוג צפוני. צילום: דנה כספ לביא
ספק-חברי-ספק-מיני. חוג צפוני. צילום: דנה כספ לביא

מוזיקה

מאחר והגענו ביום ראשון המוזיקה בבר כמעט ולא הורגשה. עושה רושם שהאווירה בבר מושתת על אמנות השיחה של בלייני המקום ולא עפ"י קו מוזיקלי מסוים.

דרינקים

החוג הצפוני הוא בר צמידים של מסלולי שתייה ללא הגבלה – עובדה משמחת עבורנו ועבור הקפיטליסטים של דורנו. כל מסלול מציע סוגי אלכוהול שונים ללא הגבלה עבור מחיר קבוע (למשל צמיד בירות מהחבית ב-69 ש"ח וצמיד משקאות מעורבבים ב-79 ש"ח).
החלטנו להמשיך על הקו היוקרתי שהתחלנו איתו וללכת על צמיד הקוקטיילים ב-95 ש"ח, שהביא אותנו להברקה/הטעות הגדולה של הערב: תחרות קוקטיילים. החוקים: לדחוף כמה שיותר קוקטיילים עד שמישהו מקיא.

נועה התחילה עם לה-ויולה (וודקה ציטרון, קמפרי, ליצ'י, פסיפלורה וקליפות אשכוליות המוגש בכוס מסוכרת): קוקטייל "כוסיות" קלאסי לבחורות המעוניינות לשתות דרינק טעים אבל לא להרגיש את האלכוהול.
דידי לקח את אורבן נומאד (ג'ין ביפיטר, קמפרי, לימון, אננס, מנגו והל) שנחשב לקוקטייל יותר גברי (דידי: "חבל שאין קוסמופוליטן. אני כל כך אוהב קוסמופוליטן") ועם טעמים פחות דומיננטיים. חובבי הטעמים המרים כנראה לא ימצאו את עצמם בתפריט הקוקטיילים של החוג הצפוני, אבל נמליץ לאמיצים שביניהם לנסות את ההיי אנד דרי (קפטן מורגן בלאק, בננות מיובשות, תמרים, משמשים, תפוזים, פסיפלורה, שקדים וקרמל מלוח) שיוצא בכוס פשוטה וסקסית.

דידי, שרצה להפיל את נועה, הזמין סיבוב של של קלאוד ניין (פמפרו, ליצ'י, אננס ושקדים מלוחים) – קוקטייל עדין בטעמו עם סיומת המזכירה מעט סוכריית סודה. שתינו אותו עם זרת מורמת באוויר, שהפכה לסימן ההיכר שלנו, וחיכינו לראות מי יקיא ראשון.

קוקטיליים. מימין לשמאל: קלאוד 9, היי אנד דריי, אורבן נומאד, לה ויולה. צילום: דנה כספ לביא
קוקטיליים. מימין לשמאל: קלאוד 9, היי אנד דריי, אורבן נומאד, לה ויולה. צילום: דנה כספ לביא

הימרחות

מאחר ונועה לא חשה צורך להרשים את דידי (ראו תמונות) המדרון להימרחות היה חלקלק מהרגיל. התחלנו על כיסאות הבר עם מלצרית/ברמנית מקסימה, עברנו לנדנדה מרופדת וקיבלנו בחילה, ומהנדנדה עברנו בבזיון לאזור שלם של ספות שאמור להכיל לפחות שמונה אנשים. אז מה אם אנחנו שניים? טיפ: לא כדאי לנסות לשתות קוקטיילים בשכיבה. זה לא עובד.

זרת מורמת. החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
זרת מורמת. החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא

שירות

מכיוון שנועה שבה לשכונה בה גדלה, פעולה ההזמנה הייתה כרוכה בברכות שלום לאנשים שלמדו איתה בתיכון המלוות ב"את נראית ממש… אוקיי" ו-"אז לא הלכת ללמוד, אה?".
דידי, ג'נטלמן ברוחו ופדחן בנשמתו, התעסק במלאכת ההזמנה באפס חן ואפס תרבות דיבור המחופשת ל"סחבקיות עממית". הוא רק שכח שקשה להיות עממי כשאתה ג'ינג'י לבן ורזה.
למרות כל אלה צוות המקום לא שנא אותנו והשירות היה טוב. לא הרגשנו שהמלצריות יוצאות מגדרן על מנת להעביר אותנו ערב בלתי נשכח אבל כשחושבים על כך, לא היינו באווירת הרמות עם מלצריות.

אווירה

החוג הצפוני שוכן בקרבת אוניברסיטת תל אביב וחלק בלתי נפרד ממתחם הסטודנטים על רחוב חיים לבנון. הקרבה למוסד ורצון הסטודנטים לשמור על כיסם, הופכים את החוג לבריחת המציאות הזמינה ביותר של סטודנטים ובלייני צפון העיר בתחילת-אמצע שנות העשרים לחייהם. העיצוב מזכיר בר חוף מינוס החוף, אך חסרונו של הים אינו מורגש. המרפסת הפתוחה של החוג מזמנת בריזה נעימה האופיינית לכל מקום שהוא לא מרכז העיר.
השילוב בין בר מרפסת פתוח, היציאה ממרכז העיר וחסרונם המורגש של התל אביבים המצויים נותנים למקום אווירה קלילה שגרמה לנו להרגיש בסדר עם זה שלא התאמנו גרביים לחולצה.

החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא

עישון

העישון מותר באזור העישון המיועד לכך.

מדד הקיא

הדרך לשירותים אפלה ומלאת אימים. לאו דווקא בגלל שדידי החניק גרפעס-קיא במשך חצי שעה ונועה הייתה חייבת להראות לו איפה היא הייתה קונה עטים כל יום חמישי בכיתה ה' – אלא בגלל שהשירותים נמצאים בסוף העולם ואחרי בנק דיסקונט שמאלה.
ציורי הקיר המושקעים המעטרים את הדרך לשירותים אמנם הקהו את הבלבול במבוך העכברים האלטרנטיבי שנקלענו אליו, אבל הם בהחלט לא ריככו את ההפתעה שלנו למצוא מכונת זמן אל מלחמת המפרץ. השירותים היו בתוך ממ"ד.

ישנם שני תאי שירותים המיועדים לנשים וגברים כאחד. אם חפצתם בהקאה מתמשכת – כמו בהתקפות כימיות של מלחמת המפרץ – שכחו מזה. אף אחד לא אוהב לחכות בתור.
דידי נתן לשירותים שלושה נפצים מתוך חמישה. התאים היו נקיים והפכו את חוויית הטלת מיצי הקיבה לרוחק של שנינו לפחות משפילה.

חוזרים בזמן. החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
חוזרים בזמן. החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
PP. צילום: דנה כספ לביא
PP. צילום: דנה כספ לביא

מדד המאנצ'

בפשטות: האוכל נהדר. פיצת הפטריות האפויה במקום בתנור אבן ומשוחה בשמן כמהין שברה את הסטיגמה על פיצות הברים שאנחנו רגילים לפגוש בחיי הלילה.
סנדוויץ הסטייק (פילי, שקיבל את הכינוי "פרש פרינס") אכן פרש וסוגר פינה, אך מעט תפל. ציפינו לטעמים יותר חזקים מסנדוויץ' שאמור להיות בניחוח אמריקה. סלט העדשים השחורות היה השחקן המפתיע של הערב מכיוון שלא חשבנו שאפשר לחדש עם סלט, במיוחד בבר. גדוש בירקות טריים וחומרי גלם איכותיים, הסלט עמד בסטנדרט של מסעדות שוק. בסופו של דבר התפריט בנוי על מנות שהולכות עם אלכוהול ולא יכבידו על הערב, והאוכל בחוג הצפוני עושה את זה כמו גדול.

פיצה מפתיעה. צילום: דנה כספ לביא
פיצה מפתיעה. צילום: דנה כספ לביא
פרש פרינס. צילום: דנה כספ לביא
פרש פרינס. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא
החוג הצפוני. צילום: דנה כספ לביא

ולסיכום

בכנות: באנו סקפטים. המחשבה עלינו, שני ילדים תל אביבים מעצבנים, מתנשאים ובוהמיים, נהנים בצפון העיר נראה לנו כמו משהו הנשגב מבינתנו. למרות העיצוב המזכיר מעט את הקלרה (מינוס המינגלינג המאוס והגרייגוסים) והיעדר נוכחות חזקה של קו מוזיקלי, אי אפשר להתווכח עם העובדה שהחוג הצפוני פיצח בצורה מעניינת ונכונה את קונפסט צמידי השתייה ללא הגבלה. מדובר בבר שכונתי-סטודנאלי בו צמידי השתייה הם אביזר נלווה ולא העיקר. מחפשי הריקודים והפיק אפ יתבאסו לגלות שהחוג לא יענה על צריכהם. אולם, לצורך בילוי עם חברים, דייטים או ישיבה עם חבר לדרינק – החוג יענה בחן על הדרישה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

נועה בונה לקחה את חברה הטוב ביותר לטיול שורשים בצפון הפרוע. הם גילו קוקטיילים טעימים, פיצה מפתיעה ושירותים ממשחקי הכס

מאתנועה בונהודידי כהן-וולין26 באוקטובר 2016
יום שישי קשוח (צילום: שאטרסטוק)

קומבינציה שישי (25.3)

קומבינציה שישי (25.3)

לרקוד במסיבת רחוב כמו חיות, לשתות ללא תחתית, להגריל טיסה למקסיקו ולרדת על גלידה בתוך מאפה בקינג ג'ורג'. איך חוגגים פורים משוגע שייזכר לדורות? ההוראות עלינו

יום שישי קשוח (צילום: שאטרסטוק)
יום שישי קשוח (צילום: שאטרסטוק)

פתיחת דלתות, 14:00


מסיבת פורים השנתית במלכי
היום חג, אנחנו מתחילים מוקדם, ומסיבת הפורים השנתית של המלכי היא חובה בלו"ז הפורימי שלכם. הבר – הרגוע בדרך כלל – מתחרפן היום לגמרי עם מסיבת רחוב ענקית בכיכר רבין בסימן ג'ונגל. על המוזיקה: די.ג'יי יובל מדינה. אין מצב שתפספסו.
כתובת:מלכי ישראל 5

בוסט, 17:00

אי-בודד והאלפאבית באומן 17

אחרי שהתנהגנו כמו חיות בג'ונגל הרחוב, נריב על מונית כמו בהמות ונתייצב באומן. הפקת פורים המסורתית של ליין המסיבות אי-בודד איחדה כוחות עם מועדון האלפאבית הטרנדי למפגש ענקים אלקטרוני מהסוג שיגרום לכם להגיד להם ולנו תודה. בליין-אפ: סטפן בזבז, עפרי גופר, עידית פרנקל, טי.וי אאוט, הקטיק, נמרוד אזולאי, אמיר אגוזי, אורון קיי, אנה הלטה ועוד.
מחיר:40-60 ש"ח (וגם כניסה חינם לאלפא לאחר מכן)

חיזוק, 22:00

מסיבת פורים באומן 17
אנחנו כבר פה, יש כאן עוד אירוע שווה, אנחנו נשארים. "הקבוצה" (זה השם שלה, לא נגענו), האחראית לבואו של קונספט צמידי הברים לארץ (קונים צמיד, שותים משקאות ללא תחתית), מקיימת את מסיבת הפורים השנתית שלה באומן. "הקבוצה" עשתה מה שהיא עושה הכי טוב, והוציאה צמיד סופ"ש שמקנה שתייה ללא הגבלה בכל הברים שלה – שבעה במספרם (וביניהם המזג, דיזי פרישדון, ביגי זי ועוד). נציין גם שבמשך כל פורים יעבור אוטובוס לימוזינה בין הברים כדי שלא תצטרכו לקחת מונית. בפורים הזה אתם מתחפשים לאושר עם רגליים.
כתובת:אברבנל 88
מחיר כניסה:70 ש"ח
מחיר צמיד:
99-250 ש"ח, כירבולים עם האסלה בסוף הערב

אפטר, 1:00

מסיבה מקסיקנית בבוטלג
עברנו אינספור שעות באומן, והגיע הזמן להתגבר ולהמשיך הלאה. הבוטלג ארגנו מסיבת קונספט מקסיקנית בשיתוף טקילה אספולון. בתקלוטים תוכלו למצוא את אסף שמואל, עומר ושקד, רבולדו, תום אלבז וליעד דיוק, אבל חשוב מהם (סליחה, חבר'ה) – לעמדה יגיע רבויידו, מחצית הצמד פאצ'נגה בויז – שגם ייתן בראש, וגם ישפוט בתחרות התחפושות השנתית של הבוטלג. המקום הראשון יזכה בכרטיס טיסה למקסיקו סיטי.
מחיר:70-100 ש"ח ואפשרות לטוס לפאקינג מקסיקו סיטי
כתובת:קינג ג'ורג' 48

מאנצ', 3:00

Cremerie de l'éclair
נעלה בזהירות במדרגות של הבוטלג (וניפול כמה פעמים, הכל קול), ונעבור את הכביש אל עבר מאנצ' החדש של קינג ג'ורג'. הקרמרי דה ל'אקלר מבית גלידות פרוטי מציע מגוון גלידות בתוך מאפים צרפתים, שיספקו לכם מאנצ' מתוק וחווייתי. יותר שווה מכל משלוח מנות שאי פעם קיבלתם.
כתובת:קינג ג'ורג' 53

למפת הקומבינציה לחצו כאן

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לרקוד במסיבת רחוב כמו חיות, לשתות ללא תחתית, להגריל טיסה למקסיקו ולרדת על גלידה בתוך מאפה בקינג ג'ורג'. איך חוגגים פורים...

מאתנועה בונה25 במרץ 2016
הקבוצה

הם רק רוצים לרקוד: בית הספר למחול שמגשים חלומות גם למבוגרים

הם רק רוצים לרקוד: בית הספר למחול שמגשים חלומות גם למבוגרים

"הקבוצה", בית ספר למחול שפועל כעמותה ומגשים חלומות גם למי שעבר את גיל 20, קבע את משכנו החדש בשכונת הארגזים ולא שכח לארוז גם את האג'נדה החברתית

הקבוצה
הקבוצה

בתקופה שבה משרד התרבות סוגר בהדרגה את הברז, אפשר להתנחם ביוזמות עצמאיות שעושות אמנות בלי עזרה מההורים ואפילו משתמשות בה כדי לתרום לקהילה. הכירו את "הקבוצה" – בית ספר למחול ותנועה לבוגרים מעל גיל 20 שהוקמה על ידי צעירים שהרגישו שאין להם באמת איפה לממש את אהבת המחול שלהם. כעת, אחרי 14 שנות פעילות במתנ"ס יפואי, הם נדרשו למצוא קורת גג חלופית וקבעו את משכנם החדש בשכונת הארגזים. הקבוצה ידועה באוריינציה החברתית המובהקת שלה, והמלגות שהיא מממנת עבור תלמידיה מתורגמות לפעילות חברתית ביפו, עבודה עם נערות בסיכון ועבודה בגני ילדים של פליטים. מעבר הדירה זימן לבית הספר הזדמנות לתמוך גם בתושבי השכונה באמצעות הפעילות שלו.

"אנחנו בונים תוכנית מלגות חדשה שתיצור פעילות קהילתית ענפה בשכונה", מספר איתי יטוב, המנכ"ל והמנהל האמנותי של בית הספר. "אנחנו רוצים להפוך לגורם משמעותי כאן, שאנשים יגיעו הנה לרקוד. יש פה אוכלוסייה מגוונת וכולם מפרגנים".

הקבוצה
הקבוצה

פלייה בגיל 74

אחרי 15 שנה של פעילות כעמותה ללא מטרות רווח, עדיין מדובר בבית הספר היחיד בארץ למחול או לאמנות שפועל ללא תמיכה ממשלתית, עירונית או פרטית. אף שלא מדובר במוסד אקדמי, הבוגרים זוכים להכרה אקדמית. בין כותלי בית הספר אפשר למצוא מגוון של תלמידים, ממבוגרים שהחליטו להגשים חלום ילדות (התלמיד הכי מבוגר בבית הספר היה בן 74) עד צעירים מחו"ל. האטמוספירה הייחודית מצליחה להכיל את כולם בכיתה אחת ולהוציא מתוכה רקדנים מקצועיים שממשיכים הלאה לקריירה חדשה, ובחלקם תוכלו להציץ בעוד חודשיים, כאשר יציגו יצירות עצמאיות.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"הקבוצה", בית ספר למחול שפועל כעמותה ומגשים חלומות גם למי שעבר את גיל 20, קבע את משכנו החדש בשכונת הארגזים ולא...

מאתאיל מגדלוביץ'13 במרץ 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!