>> ליאור תבורי (כדאי מאוד שתעקבו) הואכוריאוגרף ישראלי ומנהל להקת המחול ליאור תבורי, הפועל בין תל אביב לבמות המרכזיות בעולם וממשיך לבסס את מעמדו כאחד הקולות הבולטים במחול העכשווי. היוצר עטור הפרסים, בהם פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, חוזר בשבוע הבא עם "Succus",יצירה חדשה ואינטימית העוסקת במפגש שבין גבריות, פגיעות ותשוקה, ומזקקת את שפתו הפיזית היצרית והרגשית אל הלב. הבכורה העולמית תתקיים ב-27.12 במרכז סוזן דלל, מופעים נוספים ב-9.1-8.1,וכן, אתם רוצים ויכולים להיות שם.

>> פוטנציאל של יצירתיות ודיסוציאציה בים // העיר של תמרה מובשוביץ
>> כוך קסום להופעות ושביל סודי אל הילדות // העיר של הילל סנדמן
>> מאפה שהוא טיול הביתה ומקום פשוט להיות // העיר של סאמר סלאמה

1. בריכת גורדון

האויר לנשימה שלי, כל בוקר. התמכרות. מקום שהוא פלא. שחייה במי תהום כשמעלי יש שמש, וברקע הים. אני אדם תחרותי מאד וה-Being של להיות אדם שמאמן את הגוף לאתגרים הוא משהו שטמון בי מגיל צעיר. השחייה נותנת לי את השילוב של אתגר פיזי והתמסרות לנפש. כשאני שוחה אני רואה את המחשבות שלי באופן צלול ובהיר, מקבל החלטות ומדייק את עצמי ואת המשך היום. אני זקוק להטענה הזו לפני שאני נכנס לסטודיו כדי ליצור.
אליעזר פרי 14 תל אביב (הטיילת/מרינה תל אביב)

2. מרכז סוזן דלל

כשהייתי צעיר מרכז סוזן דלל היה בשבילי מקדש. גם היום הוא למעשה מקדש. מקדש לאמנות המחול. הסביבה שלו היא אווירה של חו"ל, רחובות קטנים וציוריים, מעין בועה איטלקית-צרפתית. היום המרכז הזה הוא בית לבכורות שאני מעלה בפעם הראשונה, כשהפנטזיה פוגשת קהל. הרגע שבו יצירה עולה לבמה הוא רגע מדהים ומפחיד בו זמנית. אני מרגיש שאני חושף את הלב שלי לעיניי כל. עירום לעיניי כל. ממש בקרוב נעלה את "Succus", יצירתי החדש ללהקת מחול ליאור תבורי ואני נרגש ונפעם מהמעמד הזה.
יחיאלי 5 תל אביב (נווה צדק)

3. ויטרינה

יש המבורגר אחד שהוא הכי טוב בעיר ואין על כך עוררין. הוא מזכיר לי קצת את ניו יורק והוא הגילטי פלז'ר האמיתי שלי. נוהג לפקוד את המקום אחת ל… ולהתחרע. צ'יזבורגר נוטף וצ'יפס מטוגן. יאמי.
אבן גבירול 36 תל אביב

4.אנגל5

במקום הזה נמצאת הדירה הראשונה ששכרתי בתל אביב. יש לה פינה חמה בליבי תמיד, גם עכשיו כמעט 15 שנה אחרי. אני מגיע לתל אביב פעם ראשונה, בן 23. העיר הגדולה, מחאת האוהלים. רחוב אנגל הוא למעשה סמטה הולנדית על רחוב רוטשילד הסואן שהיה סמל התלאביביות בשבילי לפני שעברתי לעיר. בכל פעם שירדתי למטה אספתי לדירה פריטי וינטג' שווים, לפני שזה נהיה טרנדי… גם היום אני פשוט אוהב לעבור דרכו ולהסתכל על חלונות הדירה. פינה של שקט במקום הכי מרכזי בתל אביב.

5. רחוב יפת22

יש סמטה ליד יפת 22 שבה נכנסים לעולם היפואי. יפו היא עולם מורכב של יופי ושל כיעור, של התחלה וסיום, של קצוות, של שונות וקבלה, של דחייה והסתרה. אני מרגיש שביפו יש פינות חמד קטנות שאני מגלה בכל פעם מחדש. אחת מהן היא זו, סמטה קטנה שהיא אי של פנטזיה. אני מדמיין שזה כמו בחורף, להתרחב על ספה חמימה ממש, לעמעם את האורות, לשתות יין ולעשות אהבה.
יפת 22 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

פחות אוהב את התחנה המרכזית החדשה. מקום מלוכלך, עמוס, מנותק. אני חושב שהוא לא מנוצל כראוי. לא נותן תחושה של בטחון.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בתערוכה של איליה ואמיליה קבקוב במוזיאון תל אביב לאמנות, "מחר נמריא". המיצבים שלהם יוצרים עולם אחר שבו המציאות והדמיון מתערבבים, והמבקר מוצא את עצמו מוקף גירויים חזותיים ושמיעתיים שמזכירים גם את היומיום וגם משהו אוטופי ומוזר. התערוכה קודרת ומאתגרת, אבל בדיוק בגלל זה היא מרתקת: היא שואלת שאלות על כוח, דיכוי וזיכרון, ועדיין מצליחה לתת תחושת בריחה. יצאתי משם עם ראש עמוס מחשבות, לב פתוח ותחושה שהאמנות הזו יודעת לדבר על מה שאנחנו שוכחים לשאול בעצמנו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מרגיש שראיתי את הסרט "קרא לי בשמך" כמה וכמה פעמים, וזה בלשון המעטה. השפיע עלי עמוקות. לאחרונה מצאתי את הספר עצמו בבית והרגשתי שאני חייב לקרוא אותו. הוא נתן לי השראה רבה ליצירה החדשה שאני יוצר עכשיו ותעלה בקרוב על הבמה. המראות שחקוקים לי בראש מהסרט המשיכו להתפתח דרך דפי הספר וזה היה מדהים ומיוחד. ממש פיוטי.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליץ לתרום תמיד, ולא רק עכשיו,לאגודה למען הלהט"בכדי שתוכל לעזור לקהילה בתחומים רבים אבל בעיקר בשיוויון זכויות בפונדקאות ולקדם את ההזדמנות שמגיעה לנו להיות הורים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך הכי להרים לעומר רז שכטר, מנהלת מרכז קהילתי בית תמי, שמאפשרת, תומכת ומקדמת אמנים ואמנות בתוך המרחב הקהילתי שלה, וגם נתנה ללהקת המחול שלי בית אמיתי מקום שבו אנחנו יכולים ליצור, להתאמן, לא להתאמן לפעמים, ולגדול. היא אישה מעוררת השראה, והלוואי שאנשים רבים ילמדו ממנה שהיציבות והבסיס האיתן שהיא מעניקה מאפשרים הגשמה אדירה לאמנות.

מה יהיה?
יהיה טוב, אין ברירה.

• העיר שלי
• מחול
• בריכת גורדון
• סוזן דלל
• ויטרינה
• רחוב יפת
• שדרות רוטשילד

תל אביב היא עיר של המבורגרים. עם כל הכבוד לכל המתחרים המקומיים והוותיקים, אין שליט יותר מובהק מאשר הקציצה האמריקאית שבין הלחמניות, כך שבתל אביב יש המבורגרים טובים בשפע שלפעמים מסחרר. אבל אנחנו פה לעזור, עם הרשימה המתעדכנת הזו, שכבר שנים מספרת לכם על ההמבורגרים הכי טובים בתל אביב. נכון, היא עולה יותר – אבל הקציצה הזו עדיין שווה את זה. אתם לא צריכים יותר לשאול את צ'אט "מה ההמבורגר הכי טוב בתל אביב?", כי לנו יש את כל התשובות עבוכם.
(תאריך עדכון הכתבה: 21.8.25).
>>האפי האוור: 25 השעות השמחות הכי משתלמות במסעדות בתל אביב

1. GDB

מה זה שחור למעלה וצבעוני באמצע? ההמבורגר של GDB כמובן, שתוספת השחור מלמעלה כבר הפכה אייקונית ומשכה סקרנים ורעבתנים רבים. השכבה השחורה היא תוספת של שום שחור שמוסיף טוויסט אוממי מתקתק ומעושן קלות, מה שמקפיץ את המנה כולה, אבל הכוכב העיקרי הוא ההמבורגר והתוספות העמוסות. ההמבורגר הוא מבקר מקומי בלבד, ומבוסס על בשר שיושן 21 ימים והוא כמעט ללא תיבול – מה שמדגיש ומעצים את טעמי הבשר. והלחמניה, גם אותה לא נשכח, רכה ואוורירית בדיוק לפי הספר.
אבן גבירול 22 תל אביב

2. M25

לא הופתענו למצוא את אחד הבורגרים הטובים בעיר במסעדה השייכת לקצביית הבוטיק של שוק הכרמל, המיטמרקט. הקציצה כאן (240 גר') נטחנת מנתחים מהקצביה (תערובת של בשר צוואר, חזה וסינטה) בטחינה בינונית שמשאירה אותה מוצקה ונגיסה אבל לא דחוסה, נצלית באופן מושלם ומוגשת בשיא המנימליזם על לחמניית חלה מתוקה ממאפיית השוק הסמוכה עם לא יותר מאיולי, עלה חסה ופרוסת עגבנייה. כמה פשוט ככה מצוין.
הכרמל 30, תל אביב // ברודצקי 15, תל אביב

3. Osu

אוסו שבשוק הכרמל הוא בורגר בהשראה יפנית. מה זה אומר? קודם כל שמדובר בקציצת סמאש אלגנטית (בבורגר הקלאסי יש שתי קציצות), אחר כך שהמיונז שמעל הקציצה ניחן בטעם אוממי שניתן לו בעקבות שום שחור, ולסיום – החמוצים היפניים שנוספים כמעמסה לכל החגיגה. גם הלחמנייה, שמזכירה לחמניית חלב במרקמה ובמטעמיה, רכה ואוורירית ויוצרת המבורגר מינימליסטי ונעים לבריות – ממש כמו בטוקיו.
הלל הזקן 18, תל אביב

4. אגאדיר

המקום שממנו הכל התחיל. שגעת ההמבורגרים של תל אביב נולדה בבורגר-בר קטן וצנוע בנחלת בנימין שהביא את בשורת ההמבורגר-האיכותי-באווירת-דיינר לעיר אי שם באמצע הניינטיז, ומשם צמחה מעצמת המבורגרים בטייק אווי עוד לפני היות וולט, ועכשיו כשכל תל אביב עשויה מהמבורגר כמעט ואפשר לשכוח שעדיין מגישים שם קציצות מעולות בשלל גדלים, תערובות ותוספות – ולהפתעתנו גם אוחזים באחד הקריספי-צ'יקן-סנדוויץ' הכי טובים בעיר וקוקטיילים טובים במחירים נוחים מאוד. אז כן, זאת כבר רשת ארצית, אבל אנחנו שומרים אהבת נעורים.
נחלת בנימין 2, תל אביב // התערוכה 3, תל אביב

5. אמריקה בורגרס

כשעוצמים את העיניים ומדמיינים דיינר רואים בדמיון מקום עמוס גרילים רוחשים, אורות ניאון ולקוחות מורעבים שיורדים על המבורגרים אימתניים. באמריקה בורגר החזון מתממש עד לדרגת ניחוח הבשר החרוך פלאס תוספות שתכף ניגע בהן. הבשר, שבו הכל מתחיל, עובר תחת ידיו המיומנות של תמיר לוי ממסעדת מו ומו ברחובות, שהוא אחד השותפים. הנתחים נטחנים גס מדי יום ועולים על הפלנצ'ה בארבע גרסאות: קלאסי, חריף, צ'יזבורגר והמבורגר אמריקה עם בצל מקורמל ובצל סגול כבוש. הקציצה עצמה בעובי בינוני ויש לה מרקם עסיסי וקפיצי, ניגוד כיפי ללחמנייה רכה ודי דקה שסופגת את המיצים. עד כאן הכול טוב ויפה, אבל מה שמייחד את המקום לעומת המבורגריות אחרות נעוץ דווקא בתוספות – למשל חמוצים מטוגנים שרק בשבילם שווה לסבול את הריח שנדבק לשיער.
אלנבי 112, תל אביב

6. בנץ בראדרס

בנץ היא המבורגריה שכונתית באווירה משפחתית בפלורנטין (וסניף חדש יותר באמצע הזון הכי תחרותי של אוכל רחוב בעיר – אבן גבירול), אך ההמבורגר שלה רחוק מלהיות שגרתי ותמים והוא פשוט נהדר. ההמבורגר הקלאסי מורכב מקציצה מבשר מיושן שנצרבת כהלכתו בגריל, ונחה בין לחמניות רכות המשוחות היטב בריבת בצל, איולי ברביקיו, רוקט וחסה, בצל כבוש, עגבנייה טרייה ותוספת צ'דר שהשילוב הגבינתי שלה מתאזן עם מתיקות הריבה ומחמיא להמבורגר כולו.
ידידה פרנקל 4, תל אביב // אבן גבירול 37, תל אביב

7. גרינברג

ההמבורגר של אורי גרינברג, דור שני למסעדנים שמבינים מה הקהל אוהב (היי צביקי), החל את דרכו בסניף שבמתחם גרינברג המשפחתי עם מערך שמייצר המבורגר שבנוי לתלפיות, ובלי התחכמויות מיותרות. עם הגעתו לאחרונה לסניף שני ברחוב שינקין, גם תושבי מרכז העיר הכירו את הקציצה המדויקת מבשר בגידול מקומי שנארזת לבורגר מושלם ופשוט, ופשוט מושלם.
גרינברג 25, תל אביב // שינקין 22, תל אביב

8. דה ליטל בורגר שופ (TLBS)

בדוכן הקטן, שמאז גם השתכפל לגרסה משודרגת וגדולה יותר על פארק המסילה, מגישים בסך הכל מעט המבורגרים, אבל כל אחד אליפות. אם זו פעם ראשונה שלכם ותרו על ההמבורגר הקלאסי והצמחוני (אלא אם אין ברירה מבחינה מצפונית) ולכו על הבלומנת'ל – הומאז' ראוי לשף הסטון בלומנת'ל. מדובר בהמבורגר משפונדרה ותערובת נתחים שהשף און משען (אורבנו) שומר קרוב לחזה. הם מעובדים יחד לקציצה נוטפת סקס. טופינגז מקוריים ומעניינים מסוגם משווים ומעלים: אננס צלוי, ריבת צ'ילי מתוקה חריפה, בייקון טלה וגבינת בושה. נפטרנו, ביי.
דיזינגוף 125, תל אביב // נחלת בנימין 68, תל אביב

9. דיקסי

זה נכון שדיקסי נודעים יותר בשל הכנפיים וההום פרייז, אבל הביפבורגר שלהם בכלל לא פראייר. 250 גרם (זוכרים שפעם המבורגרים היו גם גדולים?) בלי התחכמויות מיותרות, מבשר איכותי ועם טעם של פעם. הבשר העסיסי נוטף שומן שמלכלך בכתמים את הצלחת, קצוץ לחתיכות גסות בתערובת שמשאירה את הטעם של הבשר במרכז. אין תוספות מיותרות, שואו-אוף להטוטני או לחמניות עם כיפות. פה אוכלים כמו בדיינר אמריקאי קלאסי, והכל משדר גישה של ישר לעניין. אל תהיו ילדים, קחו את ההומפרייז כתוספת.
יגאל אלון 120, תל אביב

10. הדסון בראסרי/ הדסון לילינבלום

במקדש הבשרים שברמת החייל נותנים, כצפוי, כבוד לבשר מכל סוג שהוא. לכן ההמבורגר שמגישים כאן הוא על טוהרת הבשר הטרי, בקר ישראלי מפרות מבכירות. לחמנייה רכה ואוורירית במתיקות מופחתת, פיתוח של השף מתן אברהמס, עוטפת את אחד ההמבורגרים המשובחים ביותר של תל אביב: קציצה עבה, שחומה ועסיסית במשקל 200 גר' שמתובלת במלח ופלפל בלבד כדי ששום דבר לא יפריע חלילה לחומר הגלם העיקרי. חסה, עגבנייה, מלפפון חמוץ ובצל מוגשים בצד.מי שחייב את השחיתות שלו ברמה גבוהה יותר יכול להוסיף גאודה מהולנד, ביצת עין, בייקון וצ'דר מאנגליה. נכון שמה שתשלמו כאן יקנה לכם במקום אחר סטייק, אבל בשביל איכות צריך לשלם. מצד שני, אם פחות בא לכם לשלם, תמיד אפשר לרכוש אותו במחיר (טיפה) יותר זול באחות הקטנה, הדסון לילינבלום.
הברזל 27, תל אביב // לילינבלום 41, תל אביב

11. הולשטיין

דוכן ההמבורגרים של איש הבשרים הוותיק בשארה חינאווי התייצב מספיק בסמטת הקצבים בשוק הכרמל כדי לפתוח עוד סניף, במרכז העניינים באבן גבירול. משני הסניפים יוצאים המבורגרים עסיסיים ונהדרים שנותנים לבשר לדבר, כי בכל זאת, חינאווי. הקצב הוותיק מכין את הקציצה לפי מתכון שמלווה אותו עשרות שנים, מכניס למכונה שצולה את הבשר בצורה מדויקת ואופטימלית ומגיש בלחמנייה רכה. תמצאו פה גרסה קלאסית, עם גבינות מסוגים שונים ואחת מושחתת במיוחד עם קורנביף, איולי צ'יפוטלה וגבינת צ'דר איכותית, שמגיעה ממעדניית יום טוב של השותף יומי לוי.
יום טוב 17, תל אביב // אבן גבירול 21, תל אביב

12. המוסד

היו ימים בהם המקום הכבר-ותיק ליד כיכר רבין נקרא "המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים", ובאמת כלל מספר סנדוויצ'ים מיוחדים למדי – אבל כנראה שבתל אביב שווה יותר להיות כמו כולם, לוותר על המיוחד ולהתמחות בהמבורגרים. עם זאת, קשה לקרוא להמבורגרים של המוסד סתמיים – הייחוד נשאר בדמות המבורגרי שף מעניינים שלמרות התואר המפוצץ, מצליחים להיות פשוטים ומצוינים. "המבורגר המוסד", הלא הוא מנת הדגל של המקום, עושה זאת באמצעות 200 גרם של קציצת בקר עסיסית, גאודה הולנדית מלאת טעם ובעיקר בצל ועגבניה שנצרבים על הפלנצ'ה, ליצירת מנה עסיסית עם טעמי גריל מצוינים. ובכן, טכנית, זה עדיין סנדוויץ' מיוחד.
אבן גבירול 67, תל אביב

13. הסמטה

בורגר שהגיע אלינו ממטולה בעקבות המלחמה, וללא ספק כבר הספיק להתברג בצמרת הבורגרים העירונית – עד כדי כך שכבר פתח סניף נוסף ברמת אביב. דור יעקב מכין בורגר עסיסי ונהדר מבשר משובח, ומפליא גם בסליידרים שהם מיני בורגר שכיף לנשנש ולקוות לטוב, הצ׳יפס העבה שובבי וכיפי, לחמנייה רכה שמהווה בסיס אידאלי לקציצה הנהדרת, והרטבים, והחמוצים (שמכין וכובש בעצמו), ואין ספק שזה אחד הדברים הטובים היחידים שקרו במלחמה.
53 ש״ח לבורגר קלאסי, יהודה הלוי 109, תל אביב // אבא אחימאיר 17, תל אביב

14. ויטרינה

התור הארוך שמשתרך תמיד מול הדלת של הוויטרינות באבן גבירול ולילינבלום אמנם נרגע קצת, אבל הבורגר טעים כתמיד. פעם זה עוד היה הגביע הקדוש – אחד מכמה סוגי המבורגרים מתוחכמים שמגישים כאן. קציצה צלויה בשלמות היא הבסיס, ועכשיו אפשר להתפנות לבחון את הקומבינציות. באפשרויות: צ'יז באטלר עם ריבת בצל, גאודה וגבינה כחולה, או ריפאבליק עם ריבת שזיפים, ברי ואגוזי לוז.לא זאת בלבד, גם הצ'יפס בוויטרינה משגע והפך לאייקון עירוני – חציו מתפוחי אדמה וחציו בטטה (50:50), עם גרידת לימון ופטרוזיליה.
באטלר קלאסי 45 ש"ח, אבן גבירול 36, תל אביב // ליליינבלום 40, תל אביב

15. לוקאל בורגר

לוקאל בורגר, שממוקמת באזור רווי ההמבורגריות שבין נחלת בנימין לאלנבי, הפכה ללהיט כמעט בן רגע בקרב אוכלוסיית חובבי ההמבורגרים בעיר. אלון פלד ואביב כהן מציעים שם סמאשבורגר בסגנון אמריקאי לפי הספר, וגם קריספי צ'יקן שזכה לתהילה עוד בימי הקורונה כשפלד הכין מנות מביתו. אבל באנו לדבר פה על המבורגרים, וזה מה שחשוב לנו כרגע: מדובר בקציצה דקיקה עם מלא קראסט שבו מצויים כל הטעמים, עם פרוסת צ'דר והתוספות הבסיסיות. באמת שלא צריך יותר.
60 ש"ח לדאבל סמאש, אחד העם 30, תל אביב

16. מיטבר

במיטבר עושים בדיוק מה שצריך לעשות – פשוט לא להפריע לבשר וגם לא לנו. מדובר ב-250 גר' של בשר אנטריקוט טרי טחון במקום, קצת מלח, קצת פלפל – וזהו, זוהי התורה כולה. שדכו לזה לחמנייה רכה ונהדרת שעוטפת את הקציצה ברוך בלי לגנוב לה את הפוקוס, פרוסת עגבנייה פריכה, שתי טבעות בצל לבן, צ'יפס מושלם בצד – והנה לכם הקלאסיקה במיטבה (והיא הייתה כזאת הרבה הרבה לפני שהמבורגר הפך למנה העירונית הרשמית שלנו).
מחיר 82 ש"ח עם תוספת, שדרות ח"ן 52, תל אביב

17. מקום של בשר

מסעדת הבשרים הותיקה בנווה צדק יודעים כבר שנים לעשות בדיוק את אותו הדבר, וברמה הכי גבוהה. וזה תקף במיוחד להמבורגר הותיק שלהם, שלפני גל ההמבורגרים העצום היה מועמד רציני להמבורגר המצטיין בעיר. כיום נשאר רק המבורגר מצטיין, וזה הרבה יותר ממספיק – תערובת בשר של 200 גרם מאנטריקוט, סינטה ופילה, קצוצים דק וצלויים לשלמות עם בלחמניה פשוטה ותוספות בסיסיות, אבל זה כל מה שצריך. כבר אמרנו ונגיד שוב: לפעמים אין סיבה להתחכם מעבר לקלאסיקות.
80 ש"ח עם תוספת, שבזי 64, תל אביב

18. מרלן

נציגה מכובדת ביותר מאחותנו המנומנמת גבעתיים שנחתה בכיכר רבין כדי להתחרות בשוק ההמבורגרים התל אביבי הרווי, והיא בהחלט עושה עבודה מצוינת (גם אם כריך הקריספי צ'יקן שלהם גונב את ההצגה). ההמבורגרים של מרלן הולכים על גישה ישירה מאוד, בלי התחכמויות, עם לחמניה רכה במיוחד ורוטב סודי (נו, זה עוד איולי, אבל בהחלט טעים), כשהכח שלו נמצא בעובדה שבישיבה במקום אפשר להעמיס עליו מספר תוספות מעניינות (לכו על ריבת הצ'ילי החריף) ללא תוספת תשלום. שווה גם בטעם וגם במחיר.
57 ש"ח, שדרות בן ציון 2, תל אביב

19. ניינטיז (90’s)

השף פאדי יעיש ("חצר גולדמן") ביקש לשחזר את טעם ההמבורגר שהוא זוכר מנעוריו, כששהה בקנזס סיטי מיזורי וטעם בדיינר המקומי. התוצאה היא צ׳יזבורגר מהסרטים, עם טעם בשר-גבינה חלומי שמבוסס על בשר מובחר ואיכותי, גבינת צ׳דר נמתחת, חסה לאליק פריכה שמעניקה רעננות, פרוסת עגבנייה, חמוצים ואיולי שמכינים במקום והכל בלחמנייה איכותית שמאגדת לתוכה את כל הטעמים בגאון.
65 ש״ח, יפת 9, יפו

20. פאט קאו/ ג'אנגו

המקום בצפון העיר מגיש המבורגר כמעט נטו: בלי עגבנייה, בצל וחסה, בלי טופינגז משוגעים ובלי רטבים מעוצבים. העיקרון פשוט: קציצה, איולי, לחמנייה וזהו. ואיפה החסה והעגבנייה? כשהבשר טוב מספיק אין בהם צורך.הקציצה עצמה מורכבת מתערובת נתחים מבקר אמריקאי וגידול מקומי שהרכיב הקצב שגיא טריגר. מדובר בהמבורגר שמיטיב להיות ג'וסי ובשרי מאוד, כשאיכות הבשר ניכרת בכל ביס. הלחמנייה עוברת קליה קצרה בגריל ומקבלת טעם מעושן, ואיולי פיקנטי סוגר את הפינה. מסעדת ג'אנגו כבר לוקחת את ההמבורגר הזה לסיבוב יוקרתי, אבל העיקרון זהה ומושלם כשלעצמו.
61 ש"ח להמבורגר קלאסי, דיזנגוף 265, תל אביב

21. פורט 19

פורט 19 הוא מוסד מבית היוצר של הקצבייה "סוד הבשר", ועל כן הבשר הוא טרי ואיכותי ביותר. קציצת ההמבורגר הקלאסית עשויה משילוב מנצח של נתח קצבים, שפונדרה ואנטריקוט, והיא נותרת עסיסית וג'וסית בהחלט כמו בימיו הראשונים של פורט 19, כשהיה סנסציה עירונית בתחום הבורגר. הבונוס האמיתי הוא שהתוספות מתחלפות ויש ספיישלים ייחודים ועונתיים שמתחלפים מדי חודש. החודש למשל, מדובר בהמבורגר עם צ'דר ומניפת אנטריקוט עם צ'ימיצ'ורי – ליקקנו את האצבעות, ליטרלי . ומה יהיה בחודש הבא? יש רק דרך אחת לגלות ואנחנו מתכוונים לנקוט בה.
79 ש״ח לספיישל, 52 ש״ח לקלאסי. שלמה המלך 2, תל אביב // החשמונאים 95, תל אביב

22. אסתר המלכה

אם נודה באמת, כשההמבורגרים הזו נפתחה קצת זלזלנו בה – המבורגר בבעלות כוכבת ריאליטי עם תור שכל כולו מבקרים ממחוץ לעיר בנקודת עניין ברוטשילד, ועוד הוא כשר עם שם מתחנף לטרנד האמוני? זה בדיוק הפוך מכל מה שאנחנו מייצגים. אבל קציצה תאחה את הקרע בעם, וזו של ״אסתר המלכה״ היא חתיכת קציצה מפוצצת בטעם. לא יודעים אם ביחד ננצח, אבל בוודאות שביחד נדפוק המבורגר, גם אם הוא כשר.
שדרות רוטשילד 8, תל אביב

23. פרוזדור

הוותק והמעמד של הפרוזדור ממקומו ליד הים מדברים בפני עצמם, אבל אז נותנים להמבורגר לדבר, והוא לא מפסיק לשתוק מאז. לא תמיד הם קולעים בול, לפעמים יש פשלות גם בהכנה, והרבה פעמים יש יותר מדי המבורגרים לבחור מהם – אבל כשהפרוזדור מצליח, הוא קולע מושלם עם המבורגר עסיסי ושמנמן, תוספות מוגזמות עד הרפתקניות והמון אהבה בהמבורגרים. רק תבחרו נכון (אנחנו מאוהבים בקסטרו אל פרזידנטה).
69 ש"ח, מנדלי מוכר ספרים 6, תל אביב

24. פריז טקסס | סמאש בורגר

>> There’s nothing better than this: the 15 best burgers in all of Tel Aviv

• אוכלים שותים
• המבורגר
• חדשות האוכל
• ויטרינה
• אמריקה בורגרס
• קופי בר
• המבורגרים
• הדסון
• פורט 19

ספק אם מישהו באמת שם לב, אבל מאזשינוי שיטת התמחור של וולטבינואר,אנחנו מנסים להימנע ממשלוחים ככל האפשר. האלטרנטיבות לא ממש עומדות ברמה, והמחיר הופך לפחות ופחות משתלם, כך שאפילו מדורים כמו "מה מזמינים היום" שלנו נמחקו כלא היו. אבל אתם יודעים, האופציה עדיין קיימת והתשובה לשאלה "כמה זה באמת שווה?" משתנה בהתאם למציאות. ובכן, בסופ"ש התחילה מלחמה ישירה עם איראן ולא נראה שהחיים שלנו יהיו רגועים, אז קשה לחשוב כרגע על חיסכון כשאנחנו רק רוצים ששניצל מהמקפיא לא יהיה הדבר האחרון שנאכל בחיינו. היום אנחנו ממליצים על 3 משלוחים שתמיד שווים את המחיר, במיוחד כי הם כל כך מנחמים.לא בא לכם? נסו אותנו ביום אחר

>>יש אוויר, תנשמו: 7 פארקים מומלצים עם מרחב מוגן בתל אביב

הנאצ'וס של טאקרייה

למה כדאי:כי אחרי הסופ"ש שהעברנו במקלטים, מנת חלוקה לעצמנו נשמע כמו החלטה טובה ומנת הנאצ'וס העמוסה של הטאקריה (55 ש"ח בבוולט) מספקת את כל אבות המזון – נאצ'וס מקמח תירס, גבינה, סלט פיקו דה גאיו, פרוסות חלפיניו, שמנת חמוצה וסלסה – כדי שתוכלו לחזור לאנרגיה ואז להישפך על הספה עד ששוב פיקוד העורף יבהיל אותנו עם צליל מהפסקול של "יום שישי ה-13".
אקסטרה נחמה:המהדרין יוסיפו בשר (19 ש"ח) להפיכתה למנה מרכזית של ממש, ואנחנו לא מסרבים לבשר. אה, ויש גם בוריטו כאילו, אם בא לכם.
חיסרון יחיד:צריך תנור כדי לחמם אותה במשך 4 דקות, ולא תמיד אפשרי פה לסמוך על 4 דקות שקטות.
>> טאקריה, לבונטין 28, תל אביב.
להזמנה

ההמבורגר של ויטרינה

למה כדאי:כי כנראה שמדובר בהמבורגר העשוי בידי אמן, וכל ההייטרים שגדלו לך לאורך השנים מוזמנים לאכול את עצמם. המבורגר עדין, מדויק ומפוצץ בטעם שמזכיר בכל פעם מחדש על מה אנחנו נלחמים – על כל מה שטעיםםםם.
אקסטרה נחמה:מעבר לצ'יפס גרידת לימון הנפלא, הצ'יקן נאגטס שלהם (46 ש"ח) הם מהטובים בעיר, ומגיעים עם שלישיית רטבים שיקפיצו את הרמה של כל הזמנה.
חיסרון יחיד:שאם בחרתם רק בורגר וצ'יפס, לא בטוח שתשבעו. הפיתרון הוא לקנות עוד אחד.
>> ויטרינה, לילינבלום 40/אבן גבירול 30 תל אביב
להזמנה

הכנפיים של דיקסי

למה כדאי:אנחנו די בטוחים שגם אחרי רצח רבין אנשים אמרו "אחי, בוא נתנחם עם הכנפיים של דיקסי". מנת הנחמה האולטימטיבית, הרוטב הכי טוב בכל העולמות, ביס שישכיח מכם טילים גם אם הם חולפים לכם ברגעים אלו ממש מעל הראש. אין יותר טובה ממנה.
אקסטרה נחמה:כנפיים בלי הומפרייז זה כמו ממ"ד בלי שום מים, כמו מקלט בלי קליטה, כמו תל אביב בלי חולדאי שעומד על גג העירייה כאילו היה בטמן.
חיסרון יחיד:אנחנו לא מבטיחים שאחרי שתסיימו אותה יהיה לכם כוח להגיע למקלט
>> פילדלפיה, תוצרת הארץ 3 תל אביב
להזמנה

• אוכלים שותים
• משלוח אוכל
• נאצ'וס
• טאקריה
• ויטרינה
• דיקסי

1. עראייס, M25

השילוב של בשר בתוך פיתה הוא בסיס קונצנזוס הישראלי. משיפודי התקווה ועד ג'סמינו. משווארמה ועד פונדק אסא. כמות האפשרויות של השילוב הזה קטן רק ממספר המנגלים על איי תנועה ביום העצמאות. ועדיין, מכל המבחר העצום הזה, העראייס של M25 הוא המכנה המשותף הרחב ביותר. השילוב בין הבשר המעולה לפיתה הפריכה הוא הצד האחד של המשוואה. הצד השני שלה הוא סלט העגבניות עם הטחינה שמוגש עם המנה. הכי מקומי, הכי פשוט, הכי אנחנו.

2. חלונות ניו יורק, הדסון

בצפון תל אביב, ברמת החייל
מגישים שם מנה, יוצאת מן הכלל
וכל מי שטעם, יזכור לעולם
הבשר מצוין, אבל הרוטב מושלם
הוא מושלם הוא מושלם, הוא מושלם הוא מושלם

"סינטה רוטב טופי יפני". 4 מילים שמחביאות יצירת אומנות קולינרית. שילוב סינרגטי בין חומר ורוח (או במקרה הזה בין סטייק ורוטב חמאה מתקתק). מעטות המנות שמצליחות רק בשם שלהן לספר כל כך מעט, ועדיין להיות מדויקות כמו כל כך. מי שאומר למנה כזאת לא, אינו ראוי להיות חלק מהחברה האנושית.

3. המבורגר // ויטרינה

זה לא שאין עוד המבורגרים מוצלחים בעיר (בואו, במרחק זריקת צ'יפס יש את הבנץ בראדרס ואת GDB. וגם בואו, למה אתם זורקים צ'יפס? נולדתם בהמבורגרייה?). עדיין, אין אדם שפוי בדעתו שיגיד לא להמבורגר של הויטרינה. זה הבשר, זאת הלחמניה, זה התיבול, זה הצ'יפס המושלם עם גרידת הלימון שמעצבן בפלצנותו אבל עושה בדיוק את העבודה. גם אם יש טובים ממנו (אין, אבל בתאוריה) אין טובים כמוהו.

4. כנאפה // יאפה כנאפה

יש הרבה קינוחים מוצלחים בעיר. מעוגת הגבינה ופחזניות הסנט אונארו של רותי ברודו, דרך הקראק פאי ומראנג לימון של מגזינו והלילות בירות של סנטה קרינה ועד קופסת הממתקים של יובל בן נריה. אבל מעל כולם עומדת הכנאפה הכי טובה באזור חיוג 03. כנאפה היא כל מה שהאדם הסביר חולם עליו בלילה. פריכות, רכות, מתיקות קרמיות. הדבר שמחבר אותנו למקום הזה, להיסטוריה שלו ולעתיד של כולנו. הרבה פעמים יש תלונות על התנועה הציונית שבחרה להביא אותנו דווקא לכאן. יאפה כנאפה היא הפיצוי על הרגעים הקשים.

5. כרובית // מפעלות אייל שני

מה עוד לא נאמר על האירוע הזה. הכרובית המבושלת ואז אפויה, שכבר כבשה את העולם, זכתה לככב במאמרים בניו יורק טיימס ורק מסיבות פוליטיות עדיין לא נכנסה לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, היא הרבה יותר מכרובית. אפילו אנשים (כמוני) שבאופן כללי מאמינים שירקות אינם באמת אוכל אלא אוכל של אוכל, לא מסוגלים לעמוד מול הפיתוי שלה כל פעם מחדש. שילוב מושלם של פריכות ורכות עם ליטופי צריבה שהם דוגמה מושלמת לאפקט מייארד, הופכים אותה למנת go to אדירה.

5.5. ריבת שמן זית // OCD, תרצה

זאת לא מנה, אבל זאת שלמות. העובדה שאי אפשר לקנות את יצירת המופת הזו בכל סופרמרקט היא ברמת פשע נגד האנושות. זה כל כך טעים, כל כך ישראלי וכל כך גאוני שצריך לחלק את זה עם עיתוני יום העצמאות במקום דגל ישראל.

• אוכלים שותים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 941 // הקונצנזוס האחרון
• הדסון
• ויטרינה
• תרצה
• OCD
• אייל שני
• M25