אל תגידו לנו שלא חלמתם על כזו: יוני רפפורט עלה לארץ ללוס אנג'לס, שם עבד בהקמה של מטבחים במסעדות חדשות. אחרי ארבע שנים בתל אביב, בהן טעם ממיטב הקולינריה המקומית, הבין העולה שאם יש משהו שהוא מתגעגע אליו באל.איי זה האוכל המקסיקני המשובח. הפתרון היה ברור – עגלת נירוסטה (אוקי, יותר דוכן) שמגישה טאקוס נהדרים בעבודת יד עם תוספות משתנות, ממש כמו במקסיקו. או יותר נכון, בקליפורניה.
>>בר ורמיני: המקום החדש של אנשי הוורמוטריה מחבק את הפשטות

אנג'לינו, הדוכן החדש של רפפורט, פתוח בשלב זה רק לשלושה ערבים במהלך השבוע, ובצהריי שישי. את הרטבים מכיו ומתסיס רפפורט לבדו, ומדי יום נולדים במקום טאקוס טריים ממיטב חומרי הגלם, ללא שום התחייבות לתפריט קבוע. מה שבא, ברוך הבא. גם את הטורטיה מכין רפפורט בעצמו מקמח תירס כחול, אותו הוא מייבא ממקסיקו – מה שמעניק לה גוון חום-כחלחל שמעיד על האותנטיות, ומעניק לה את שמה – נגרו טאקו.

"מאז שהגענתי לארץ בקושי מצאתי טאקוס נאמנים למקור", מסביר רפפורט. "יש את לואיס בירושלים שעושה את זה ממש מצוין, ולקחתי ממנו הרבה השראה". התפריט, כאמור, משתנה בכל עת – אך בכל מנה שלא תהיה, תמצאו טאקוס מהונדסים היתר עם מנת חלבון עשויה היטב שמשתלבת עם הרטבים ושאר הרכיבים לכדי ביס מצנח. גם מבלי שביקרתם במקסיקו, או בקליפורניה, אפשר להרגיש שהביס דומה למקור.

ביום בו הגענו, טעמנו טאקוס פויוס במרינדה (זה עוף, לא צריך הלתחכם) עם מולה מקסיקני, אבוקדו, שמנת חמוצה, בצל סגול מוחמץ ושומשום קלוי, ביס נפלא שהשאיר אצלנו טעם של עוד. אז לקחנו עוד. הטאקו השני הורכב מלשון בקר, סלסה מטומילו (זן עגבניות ירוקות), בצל סגול מוחמץ וגבינת ואחקה, שמזכירה במעט קוטג'. "שמתי לב שהישראלים מפחדים מנתח של לשון", מספר רפפורט בחיוך, "אבל זה אחד הטאקו הכי מיוחדים שיש כאן לדעתי". אמר, וצדק – מרקם הלשון, שלרוב מעורר רתיעה ופוסט טראומה ממנות פסח, דווקא לא נוכח בביס, והטאקו נשען על שילוב רכיבים לטעם חריף שמציף את הלשון (שלכם) בטעמים.

מלבד זאת תמצאו באנג׳לינו טאקו עם לחי בקר בנוסח ברבקואה ובטעמים עזים, עם תוספת נאותה של שעועית שחורה עשויה היטב, שמנת חמוצה, אבוקדו ורוטב מאצ׳ה מקסיקני, שהוא רוטב של שמן צ׳ילי פיקנטי, חמצמץ במידה וממכר במיוחד. יש גם אופציה טבעונית שמבוססת על מולה, ירקות ואבוקדו, וכפי שכבר אמרנו – רפפורט לא מתחייב לתפריט קבוע, כך שגם לו וגם לנו הולך להיות מעניין בכל ביקור. טאקו יעלה לכם בין 20 ל-25 ש"ח ליחידה, ועם קצת מזל, תתחיל פה בתל אביב מלחמת טאקו שכולנו נצא מרווחים ממנה. מי ייתן והטורטיה הטובה ביותר תנצח.
אנג'לינו, רבי עקיבא 20, תל אביב. ג'-ה' 19:00-23:00, יום שישי 13:00-17:00

• אוכלים שותים
• טאקוס
• טאקו
• אוכל מקסיקני
• שוק הכרמל

"המקסיקנית הכי טובה שאכלתי בה בשנים האחרונות בעיר", כתב לי השבוע בהודעה חברי הותיק נמרוד דוויק. "פתחו לפני חודש". אני חושב שזו הדרך האהובה עלי לקבל המלצות לאוכל – מינימליזם מתוק, כמעט בפקודה, שם, כתובת ויאללה סע. לפעמים זה יכול לשלוח אותי לטרוף אפילו מהר יותר מנאום חוצב להבות על איכויות חומרי גלם ואלכימיה קולינרית. עזבו אותי מבולשיט של תיאורי המנות המופרכים ותמונות אינסטגרמיות. אכלתם? אהבתם? ספרו לחבריכם.

המסעדה המדוברת, בכל אופן, נקראת "לה קטרינה", או פשוט "Catrina", והם באמת פתחו לפני חודש. אני יודע את זה כי שלט המסעדה פשוט מודבק על גבי שלט המסעדה הקודמת שאיכלסה את המבנה הקטן והמוזר שעל נחלת יצחק, לא רחוק מעזריאלי. מבפנים, המקום מצועצע כמו מסעדת פועלים מקסיקנית, עמוס בפיצ'יפקס מאפיינים, פוסטרי ניילון של מריאצ'יז, כובעי סומבררו מקשטים את הנורות עם האור הצהבהב, דפים עם תמונות של המנות מודבקים בסלוטייפ על המראות ודגל מקסיקו ענקי תלוי מעל עמדת המטבח. הכל קצת רופף, ודווקא חוסר ההידוק הזה גרם לי להרגיש שהגעתי למקום הנכון.

https://www.instagram.com/p/Cce_PBBNiEf/

האוכל המקסיקני הפך לטרנד דיי מעניין בתל אביב בשנים האחרונות – טאקריות נפתחות על ימין ועל שמאל, הבוריטואים מתמלאים במגוון רחב של וריאציות וכל טאקו רוצה להיות טאקו שף. זה באמת נפלא, כי האוכל המקסיקני הוא פלטת צבעים וטעמים זוהרת שאמורה להתאים בול לחיך הישראלי, ועדיין, משהו לא מסתדר במאה אחוז. זה לא שאני נגד הספוטים המקסיקנים של העיר (ד"ש ונשיקה לטאקרייה) כמו שהתחושה היא לרוב שאנחנו מקבלים גרסה מתורגמת למקור. הטאקו משודרג, הבוריטו מפונפן והמחיר עולה בהתאם. דווקא העיצוב המצועצע של קטרינה, שהזכיר לי יותר מהכל עיצוב של מסעדות אריתראיות ליד המרכזית (ואני נשבע לכם שזה לא עלבון), היה מה שרמז לי על ההמשך. אוקי, וגם ההודעה מדוויק.

>>בשבוע שעבר השווינו בין צמד כריכי עוף רוטיסרי בשוק הכרמל

בעודי מביט בתפריטים המנוילנים, שכללו תמונות של כמה מנות ופונטים של וורד ארט, משהו הרגיש לי מוכר. "כמה זמן אתם קיימים?", שאלתי את המוכר האדיב. הבחור המבוגר במטבח, שבבירור היה המנהל/בעלים/הרוח של המקום, התפרץ ואמר "חודש, אבל עם 5 שנים ניסיון בשוק הכרמל". ואז נפל לי האסימון. "קטרינה" היא לא בדיוק מסעדה חדשה, אלא גלגול חדש ובתקוה קבוע של "ויוה מקסיקו" ממרכז השוק. רצה הגורל ומעולם לא הספקתי לאכול בדוכן, אולי כי עדיין מוזר לי לדפוק בוריטו סביב כל הבוריקה, אבל כאן, במסעדה המצועצעת, זה כבר הרגיש נכון. הגיע הזמן באמת.

התחלתי, כיאה למסעדה מקסיקנית, עם הנאצ'וס (39 ש"ח) עם תוספת בקר על הפנצ'ה (10 ש"ח) והסלסלה השמנמנה שהוגשה בפני בהחלט הצדיקה את המחיר – חתיכות נאות ופריכות להפליא של טורטייה צ'יפס מתירס שהוגשו עם ערימת התוספות המתבקשות: סלט עגבניות, פריחולס, גוואקמולה, שמנת חמוצה, גבינה מגודרת וכמובן הבשר, כולם בכמויות מרשימות. אם ברוב המקומות אני מקבל ערימה גדולה של נאצ'וס עם תוספות שבקושי מספיקות לטבילה, פה הייתי צריך לקטוף שאריות גבינה ובשק מתחתית הסלסלה בסיום מרוב עומס. חומרי הגלם עצמם לא היו מהמשובחים שטעמתי, אבל טריים לחלוטין, פשוטים להפליא ומסונכרנים אחד עם השני לשלמות. בלי תיבול מיותר, בלי רטבים לא קשורים. פשוט ונהדר.

>>מתחם DNA TLV: לא יאומן, יש אוכל טוב ואווירה טובה בעזריאלי

את אותו התיאור אני יכול לתת גם לגרינגאס (טורטיית חיטה ממולאת בגבינה מותכת, הידועה גם בתור קאסדיה. 33 ש"ח) שהגיעו ב-4 חצאים מקופלים עם תוספת ברבקואה (9 ש"ח), גוואקמולי וסלט עגבניות טרי. איזון הכמות היה כמעט מופלא – המנה גדולה מהמחיר, אבל לא גדולה סתם, הגבינה והבשר מאוזנים אחד עם השני והביס פשוט ונהדר. כן, בדיוק כמו הנאצ'וס. הבוריטו, שהוזמן גם הוא במילוי ברבקואה, היה כבר הפתעה גדולה, ובגדולה אני מתכוון לכך שסוף סוף יש בוריטו ענק במחיר הגיוני. 45 ש"ח בלבד ואתם מקבלים ארוחה מגולגלת בטורטיה נהדרת שאשכרה תמלא אתכם. אם תזמינו גם את הנאצ'וס לחלוקה עם עוד אדם, מדובר כבר בסכנת התפוצצות.

עד כה כל המנות נבנו פחות או יותר על בסיס אותם מצרכי בסיס טובים – בשר הברבקואה המפורק והעסיסי, רצועות בקר דקיקות על הפנצ'ה שניכנות בטעם חזק ומצוין ומגוון ירקות וטורטיות טריות בתיבול עדין. גם הרטבים שישבו על השולחן – רוטב על בסיס חלפיניו ורוטב על בסיס צ'יפוטלה – היו שניהם מרעננים (אם כי חריפים ממש בעדינות). לכן הטאקו היו הפתעה, מכיוון ששם המקוריות שיחה תפקיד מעניין. ראשית, כי בניגוד להרבה מקומות, אפשר לעשות פה מיקס אנד מאצ' עם הטאקוס (49 ש"ח עבור 3, 59 ש"ח עבור 4). שנית, כי מגון הטעמים פתאום התרחב.

נכון, יחסית לטאקו (ויחסית למחיר של שאר המנות) מדובר בקצת יותר מהרצוי, אבל מדובר בטאקוס בעלי נפח לא מבוטל, כאלה שיכולים להשביע אחרי שלוש בלבד, וזה לא מובן מאליו. כאן גם היו דברים מעניינים יותר, למשל העוף מולה, שכוסה ברוטב נדיב וקצת מתקתק על בסיס צ'ילי, תבלינים, אגוזים וקקאו. אני לא יודע אם זו הארוחה המקסיקנית הכי טובה שאכלתי בעיר (סורי דוויק), אבל היא בהחלט הכי משתלמת וללא ספק אחת המהנות שחוויתי. אוכל מקסיקני פשוט ונהדר. בחיי שעם כל השפע המקסיקני שכאן, היה חסר כזה בעיר.

לה קטרינה, נחלת יצחק 4, א'-ו' 11:00-20:00

• אוכל מקסיקני
• אוכל רחוב
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 895 // התיירים באים
• נחלת יצחק
• טאקוס
• בוריטו
• נאצ'וס

פעם בכמה שנים למישהו, כל מישהו, יש פתאום הבזק של רעיון. "איך טאקו לא תפס בישראל?", הם ודאי שואלים את עצמם בעיצומו של היי שנובע מביס חריף במיוחד. בביס הבא כבר מדמיינים את העיצוב, שלרוב כולל איור מקסיקני של שלד על קיר, ומכריעים בשאלת הטורטיות (תירס, בבקשה שיהיה תמיד תירס). כך נולד כל דוכן טאקו תל אביבי עד היום, וכך גם נולדו לא פחות משלושה מקומות חדשים שמגישים טאקו כהוגן – דה טאקו ביהודה הלוי-נחמני, לה אסקינה בשוק הכרמל ועכשיו גם קליפורניה בשוק לוינסקי.

הקליפורניה לא בדיוק נולד אתמול. יותר דומה לנולד מחדש. כבר שנתיים שהוא תופס את מקום מכובד בסצינת הלילה התל אביבית, ואחרי תקופה חביבה עם תפריט כריכים, החודש הם שינו כיוון לעבר מזון כל כך קליפורני עד שהוא נחשב לניכוס תרבותי. תחקיר Time Out חושף כי לצד הקליפורניה עומד להיפתח מקום חדש, ה"באחה" (Baja), שהוא למעשה אחיו החדש בהרצה של הקליפורניה הסמוך וישים דגש על אוכל, בירות וקוקטיילז מקסיקנים. ולענייננו: הטאקו הוא אחד מהכוכבים הגדולים של מדינת קליפורניה בכל הנוגע לאוכל רחוב מהיר וזול, ובמובן הזה – לצד היותו אוכל קייצי מובהק – הוא באמת מושלם לישראל.

הבעיה מתחילה כשהישראלים מבינים שכדי לשבוע צריך להזמין יותר מאחד. בקליפורניה (הבר ולא המדינה, וזהו אני מפסיק לבלבל אתכם) פתרו את הבעיה הזו עם תפריט (מעשה ידי דניאל עילי וולאד כץ) שבנוי על חמישה טאקו'ס שונים בטווח מחירים זול (22-24 ש"ח) לצד שש מנת מקסיקניות, או לכל הפחות בהשראה מקסיקנית, שמרפדות את הבטן בדרך לתחושת שובע נדרשת.

כיאה למסורת, התחלתי עם נאצ'וס סופרים (38 ש"ח,10 שקליםנוספים פיזרו גם אסאדו בבישול ארוך מעל) שהיו כל מה שחובב נאצ'וס רוצה – חתיכות טורטיה צלויות ומתובלות בעדינות ודיוק, מכוסות במערבולת צבעונית ומסודרת להפליא של סלסה, חלפיניו, צ'דר, אבוקדו, כוסברה וקרם פרש (תחליף נפלא לשמנת הקלאסית). עם תוספת הבשר (רך ועסיסי, אבל עוד נחזור אליו) זו היתה מנה מכבדת לחלוקה מבלי שאף אחד ישאר עם התחושה הקשה והעצובה של נאצ'וס ערומים, כי יש מספיק טופינגס לכולם.

אחריו הגיעו צמד מנות מעניינות במיוחד: פלפל-בייקון-טלה(38 ש"ח)ופולנטה מטוגנת(36 ש"ח). הראשון הוא שני חצאי פלפל שנשכבו כצמד קיאקים על הצלחת ומולאו במסקרפונה, צ'דר ותרד. בתפריט היה כתוב שהתערובת המופלאה הזו עטופה בבייקון טלה, אבל בפועל פשוט זרוקות עליו שתי חתיכות. לא שזה מעט, זו בהחלט מנה מעניינת, טעימה ושמנמנה מבלי להכביד, אבל אולי שווה לדייק את הניסוח כדי לתאם ציפיות.

הפולנטה, לעומת זאת, עשתה בדיוק ההיפך: "שתי לביבות פולנטה מטוגנת, שמנת חמוצה וסלסת ירקות שרופים" לא מתחילים לתאר את המנה המעולה הזו. לביבות הפולנטה גרגריות מבפנים ופריכות מבחוץ, מלאות טעם ויחד עם השמנת והסלסה העדינה בדיוק במידה זו באמת מנת קיץ מושלמת.בכלל, נראה שבקליפורניה רוצים להפוך את הקיץ שלכם למשולם עד רמת הרטבים, שמוגשים לשולחן על ההתחלה ובגלל שהמנות היו טעימות במיוחד לא הגעתי אליהם עד לקראת הסוף. האחד, אננס והבנרו, הוא רוטב אדום חריף וחמצמץ בעוד שהשני, חלפיניו אבטיח, יותר עדין אך גם מפוצץ בטעם מהשני, כל אחד מכסה על חסרונותיו של השני. למזלי, מצאתי אותם בדיוק בזמן לטאקו. לא יודע אם אי פעם חשתם את העוצמה שבשרשרת טאקו'ס שמוזרמים לעבר השולחן שלכם, אבל היא ממכרת כמעט כמו רוטב חלפיניו אבטיח.

בואו נעשה את זה קצר כמו הזמן שלוקח לי לסיים טאקו: שלושה טאקוס של שלמות ועוד שניים ממש חביבים, בעיקר כי ביחס לשלושה המצטיינים הם הרגישו פשוטים. כמו שלמדה השבוע שירה ראשוני, מקום רביעי/חמישי זה מכובד אבל לא מביא מדליה. הטאקו ג'ק פרוט, האופציה הטבעונית היחידה, טעים מאוד אבל לא מצליח להתעלות מעבר. הטאקו צ'וריסו הרגיש כמעט אנמי ביחס לטעמים העמוסים של השאר.

והשאר, לעומת זאת, ממש פיצוצים של טעם. טאקו בשר אסאדו, שבנוי על אותו הבשר מהנאצ'וס, מכיל את כל המעלות של טאקו פשוט ומוצלח שמזריק טעם בשר עסיסי מצוין, חריף נפלא, טעם הדרים קל ורעננות משגעת שמתגמדת רק מול הטאקו סביצ'ה, שהכניס כל מה שכיף בדג חי לתוך טורטיה (כמובן שתירס, תודה רבה). השווארמה דג היה המפתיע מכולם, כשהצליח לשלב את כל התכונות הטובות של שווארמה ושל דג, להוסיף לתוכו חריף חמצמץ שמשחק פינג פונג עם בלוטות הטעם וכולם מנצחים. בפועל, התפריט המקסיקני-קליפורני של קליפורניה הוא פתרון מרהיב לשעות הקטנות של הלילה כשבא משהו רענן, קטן וגדוש טעמים מאזני אלכוהול. חלום ליל קיץ של ממש.

קליפורניה, סמטת השוק 3 שוק לוינסקי, א'-ה' 18:00-05:00, ו' 13:00-18:00, 22:00-05:00

• אוכל רחוב
• אוכלים שותים
• אוכל מקסיקני
• טאקוס
• קליפורניה

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי שהיזם מיכאל גורביץ' והשף איתמר לבינסון העבירו את הקיץ בפופ אפ של התדר, הם הבינו שהעיר רעבה לטאקוס. שניהם חיו לא מעט שנים בניו יורק וידעו ששם אוכל מקסיקני הוא תאווה גדולה, אבל פה הם רצו לבחון את השוק בזהירות.

הידע הראשוני של הצמד על נפלאות האוכל המקסיקני הגיע על בסיס חברות עם בעלי הטאקו טראק בברוקלין. כך גורביץ' ולבינסון למדו את סודות הכנת התירס החרוך במיונז ובבלילה מיוחדת (17 ש"ח) ואיך להכין צ'יקן טאקו (34 ש"ח) – את שניהם הם מגישים במקום. משם לבינסון כבר ידע איך להמשיך בעצמו עם קסדיה (29 ש"ח), טאקו פיש ממוסר ים טרי (39 ש"ח) ושרימפס טריים (47 ש"ח).

לא תמצאו פה דגים בימי ראשון, כי לא מטמינים פה דגים קפואים בפריזר. גורביץ' מבטיח שכל חומרי הגלם טריים, הטאקוס והנאצ'וס מיוצרים במקום, והלקוחות מוזמנים לשבת בנעימים על הבר שעיצבה אחותו של מיכאל, נועם גורביץ'. קוקטיילים כמו ספייסי מרגריטה ובלדי מריה על טקילה יעניקו לאלנבי זווית חדשה.

לוס ברנינג טאקוס, אלנבי 47, 4800128־054, ראשון־רביעי 12:00־2:00, חמישי־שישי 12:00־4:00, שבת 19:00־2:00

• אוכלים שותים
• טאקו
• טאקוס
• אוכל רחוב
• רחוב אלנבי
• תדר
• אוכל מקסיקני

• Facebook
• Twitter
• Email

מומחי האוכל המקסיקני התאחדו ונערכים לחזית אחת בשם אל טאקו – מזנון מקסיקני: האמיגוס שי דוידי ומיכאל סיידוב ממסעדת מקסיקנה הותיקה, רענן סולומון השותף במפעל טרז פזוס לייצור מצרכים למטבח המקסיקני וזיו ארליך מהבר המקסיקני מסקל, יפתחו בשבוע הבא מסעדה מקסיקנית ססגונית ועולצת ברחוב ירמיהו.

בתחזית יהיו טאקוס, קאסדיות ונאצ'וס שגורמים גם לטורפים וגם לטבעונים לרייר בתאווה, ובין המנות הצפויות יהיו טאקו קרנה אסאדה – נתח קצבים פרוס דק, צלוי על גריל עם סלסה, בצל סגול קצוץ וכוסברה בתוך טורטיות תירס רכה עשויה במקום (18 ש״ח); טוסטאדה קלאסית – טורטיית תירס קריספית ושטוחה שמעליה פריחולס, חסה, שמנת חמוצה וסלסת אבוקדו (14 ש״ח); פלאוטס פויו – עוף בגריל מפורק בתוך שלוש טורטיות תירס מגולגלות וקריספיות, ומעל סלסת אבוקדו, סלסת עגבניות, חסה, שמנת חמוצה וגבינת קסו פרסקו (24 ש״ח). את השריפה בפה תוכלו לכבות בעזרת מרגריטה ליים קפואה (15 ש"ח), או בירה סאן מיגל (14 ש"ח לבקבוק 250 מ"ל). מי ששם לב למתרחש בשנה האחרונה יבין כי הסצנה המקסיקנית בעיר מתרחבת במהירות – דונקי פרש מקס, מקס אנד קו ועוד. זוכרים שהייתה פה פעם תקופת יובש בפריחולס פעם בעיר הזאת? אז הנה, תור הזהב של החלפניו הגיע.

אל טאקו, ירמיהו 17, 5646464־03, כל השבוע 12:00־1:00

• אוכלים שותים
• טאקוס
• נאצ'וס
• ירמיהו
• חדשות האוכל
• אוכל מקסיקני