Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

טיים אאוט סופ"ש // גיליון 903 // העיר שלנו

דיזנגוף סנטר | צילום: דין אהרוני רולנד

העיר שלנו: 20 המקומות האהובים ביותר בתל אביב

העיר שלנו: 20 המקומות האהובים ביותר בתל אביב

דיזנגוף סנטר | צילום: דין אהרוני רולנד
דיזנגוף סנטר | צילום: דין אהרוני רולנד

לפני שנה ושבועיים ייסדנו את המדור "העיר שלי", ובו אנחנו מזמינים מדי יום דמויות תל אביביות מוכרות לבחור חמישה מקומות תל אביביים שהן אוהבות במיוחד. אלו הם הפופולריים ביותר מתוך למעלה מ-250 רשימות שונות. זאת העיר שלנו

תל אביבים מאוד אוהבים את המקומות שהם אוהבים. זאת אהבת אמת. הם נאמנים למקומות שהם אוהבים, הם אוהבים לדבר על המקומות שהם אוהבים, הם מוכנים להתווכח ולהגן בחירוף נפש על המקומות שהם אוהבים. בתקופת הקורונה הם שמחו לתרום כסף במימון המונים למקומות שהם אוהבים רק כדי שימשיכו להתקיים. לפני שנה ושבועיים ייסדנו את המדור "העיר שלי", רעיון אותו הגה חברנו האהוב ספי קרופסקי, ובו אנחנו מזמינים מדי יום דמויות תל אביביות מוכרות לבחור חמישה מקומות תל אביביים שהן אוהבות במיוחד.במדור הראשון התארח הבמאי איתן פוקסוכל השאר היסטריה.

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

אין הפתעות: תל אביבים אוהבים מקומות מעולים. הם אוהבים את מוסדות התרבות הוותיקים, הם אוהבים מסעדות וברים ובתי קפה שאפשר להרגיש בהם בבית, והם אוהבים מאוד את הפארקים המעטים שפזורים בעיר ואת חופיה. המקומות החדשים-יחסית היחידים בין 20 המקומות הנבחרים ביותר במדור הם פארק המסילה ובר 51, שני ספוטים שהעיר כולה התאהבה בהם ממבט ראשון. הדבר הגדול הבא? הלוקיישנים הכי לוהטים? הספוטים הכי מבוקשים? התבלבלתם כנראה עם תל אביב אחרת.

אם להתמקד רגע בשלושת המקומות הראשונים ברשימה, אפשר לזקק את מהות האהבה התל אביבית לאתרים שנבחרו: הם מקומות לכולם. הכניסה חופשית. אין חובה להיות מגניבים, מעודכנים או מחוברים. הם לא מעוצבים ולא מפונפנים, הם אפילו מעט מרופטים, מיושנים ולפרקים מג'ויפים. האהבה לדיזנגוף סנטר, שוק הכרמל ופארק הירקון היא אהבה שאינה תלויה בדבר ומכילה גם את השינויים שעברו ועוברים עליהם, ומאחוריה עשורים של זיכרונות נוסטלגיים על מה שהעיר הייתה ואולי בכל זאת עודנה. זאת תל אביב אחרת לגמרי מזו שאנחנו בדרך כלל מדמיינים. זאת העיר שלנו. //ירון טן ברינק

>> לכל מדורי "העיר שלי"

20. בר 51

"מושיקו גמליאל עושה את האוכל הכי טעים בעיר. הביא איתו את כל הירושלמים להראות לתל אביבים איך עושים את זה נכון. הרומן שלי עם המקום התחיל בהתלמדות שעשיתי שם כצ'קר לתפקיד בסדרה הטבח, מרוב שנהניתי לא רציתי שהמשמרת תסתיים וביקשתי ממושיקו להתחיל לעבוד שם. הוא אמר לי סבבה, אבל תתחיל מלקלף תפוחי אדמה, אז ויתרתי ובמקום זה לפעמים אני שם שם מוזיקה שאני אוהב". (עומר עציון, שחקן)

"בהתחלה הייתי קצת סקפטי: מושיקו גמליאלי עבד עם אסף גרניט המון שנים וחשבתי שהאוכל שלו יהיה בסגנון מחניודה, בלי מגע אישי. בבר 51 הוא מצליח לייצר אחלה אוכל שמתאים את עצמו לתל אביב, טעים ולא מתנשא". (מתי נקש, שף)
הירקון 59

זה שזה מאוד טעים לא אומר שזה מתנשא. בר 51 (צילום: יח"צ)
זה שזה מאוד טעים לא אומר שזה מתנשא. בר 51 (צילום: יח"צ)

19. הפאי

"מה שכיף בפאי זה שבכל יום יש שם הפתעה אחרת, המוזיקה מגוונת ועדכנית וכולם מוזמנים להרים לא משנה מאיזה מגדר אתה ומה הנטייה המינית שלך. יש שם הרמוניה מגניבה ומאפשרת… ואם את לא טיפוס של אלכוהול יש שם מיצים מרעננים (ומים חופשי למי שבאה לאפטר)". (נונה שלאנט, דראג קווין)

"פשוט כי אין על קלאבינג באור יום". (ירון דנוך, איש חיי לילה)
אחד העם 54

רגע, מי זה שם בבר בדיוק? הפאי (צילום: שיר רוזנטל)
רגע, מי זה שם בבר בדיוק? הפאי (צילום: שיר רוזנטל)

18. שדרות רוטשילד

"תמיד כשמשהו מתקלקל בישראל, ואני אומר שחייבים לעוף מפה, אני יורד לצעוד בשדרות רוטשילד ונזכר כמה אני אוהב את החיים כאן ואיך זה שווה כמעט הכל. העצים והבאוהאוסים המשופצים, והאנשים שמרגישים כמו קהילה. אני יוצא מהבית שלנו ברחוב מזא"ה, עובר את צ׳יקטי ומגיע לשדרה והחזה שלי מתרחב. אני נתקל ברוטשילדה עם הקפה והסנדוויצ'ים המצוינים והאווירה הנון שלנטית, ואני מציץ למרפסת של הקנטינה שבאמת קשה להתחרות בה ובדג החריף שלה". (איתן פוקס, במאי)

"הלוואי שהיה לי משהו יותר נישתי לספר, אבל אני פשוט אוהבת לנסוע באופניים ברוטשילד. זה ממש משמח אותי ברמה היום יומית שאני מגיעה למקומות ככה ולא באוטו בפקקים. לא רכבתי על אופניים שנים, וכשעברתי לעיר הייתי צריכה פחות או יותר ללמוד את זה מחדש. אני עדיין איטית מאוד אבל רוצה להאמין שזה בגלל שאני נהנית מהדרך". (שלי ארצ'ר, מוזיקאית)

"תמיד כשמשהו מתקלקל בישראל אני יוצא לצעוד ברוטשילד". (צילום: Shutterstock)
"תמיד כשמשהו מתקלקל בישראל אני יוצא לצעוד ברוטשילד". (צילום: Shutterstock)

17. האוזן השלישית

"ספק אם ילדים ונערים שמתבגרים בימים אלה יבינו מה הייתה האוזן השלישית בשבילנו הזקנים. האוזן השלישית הייתה שדרת סטרימינג פיזית. אוטסטרדת מידע שהורכבה ממדפי עץ ומהם הציצו סלילי וידיאו שעליהם הוטבעו יצירות שאף אדם לא יכול היה לשים עליהן את ידיו אלמלא עשה עלייה לרגל לרחוב שינקין. מאז האוזן גדלה והתגלגלה לרחוב קינג ג׳ורג׳, המציאה את עצמה מחדש ונותנת פייט רציני להרבה מחנויות התקליטים שנמצאות כאן בעיר הוויניל, לונדון". (אהרון קשלס, במאי)

"כשהשתחררתי מהצבא ועוד הייתי חדשה בעיר אהבתי ללכת לשם אחר הצהריים, להאזין לדיסקים (בזמן ההוא תקליטים עוד לא הכי חזרו לאופנה), ולבקש המלצות מהמומחים. לא הכרתי בעיר אף אחד עדיין והרגשתי שקשה לי להתמזג, בכל זאת באתי מערד. יום אחד יצא לי לשוחח עם מתופף בכיר בסצינת המוזיקה ושאלתי אותו איך לעזאזל אני מוצאת פה עם מי לנגן, הוא אמר לי לבדוק אם באוזן מחפשים עובדים. לא האמנתי שאתקבל אבל איכשהו זה קרה, אמנם עבדתי שם רק כמה חודשים אבל משם באמת הכל התחיל בשבילי". (אור אדרי, מוזיקאית)
קינג ג'ורג' 48
"האוזן הייתה שדרת סטרימינג פיזית". (צילום: שלומי יוסף)
"האוזן הייתה שדרת סטרימינג פיזית". (צילום: שלומי יוסף)

16. הבסטה

"אחד המקומות היחידים שאתה יכול לפגוש דמויות של תל אביב הקצת יותר ישנה (או מאוד ישנה) והשיחות יתחילו על יין ויגמרו בסיפורי מור"ק עירוניים. אם יחבבו אותך היושבים, מצב שתגלה שגם שילמו עליך כאשר יגיע החשבון". (יוני שרוני, מוזיקאי)

"תפריט שמבוסס על טהרת חומרי הגלם המקומיים המובחרים ביותר, שרבים מהם מגיעים ישר מהבסטות של השוק השכן, מה שעושה את זה כל כך נכון. הבסטה מקדשת את אג'נדת Nose-to-Tail ובכל פעם מחדש אני מופתעת מהאופן בו חומר גלם בסיסי הופך לזהב דרך הידיים המוכשרות והנשמה של השף אילון עמיר. הישיבה באוויר הפתוח כשהשמש של החורף מלטפת, החברים שתמיד פוקדים את המקום, מבחר מטריף של יינות. החוויה המושלמת". (דניאל ויינברג, מעצבת)
השומר 4

נכנס יין, יצא מור"ק. הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)
נכנס יין, יצא מור"ק. הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

15. גן יעקב

"גן יעקב שלא נמאס עליי אף פעם, אולי בגלל התיכנון המדויק שלו שכל כך חסר במקומות אחרים בעיר. עבורי גן יעקב מסמל את אירופה, את השיק שהיה פעם, את הרוך של תל אביב ובמקביל את הקושי שלה בלהוות מפלט מהחום – עיר שטופת שמש אכזרית שהיא כמעט נטולת צל". (ג'ניפר אבסירה, אמנית)

"סוף הולם לכל טיול פסיכדלי. הניגוד בין הגן הקסום הזה ("הגן הקסום" הוא סוג של תה, לא?) לכיכר התרבות המנצנצת דוקר את הקרנית, אבל במפלס העליון, בין צמרות עצי השקמה המוזרים (כל העצים מוזרים, אבל עצי השקמה האלה ביזאריים עד הסוף), אפשר לשכוח לרגע מהאגו טריפ של חולדאי – ולהתרכז בטריפ". (עודד כרמלי, משורר)
תרס"ט 2

אירופה באמצע העיר. גן יעקב (צילום: אירינה אופצ'בסקי/שאטרסטוק)
אירופה באמצע העיר. גן יעקב (צילום: אירינה אופצ'בסקי/שאטרסטוק)

14. חוף עלמה

"אני גרה במרחק הליכה מהים ואני חושבת שרק בחודשים האחרונים גיליתי אותו. אני לא מבינה איך לקחתי את המקום הזה ככל כך מובן מאליו; כאוברייטד. אני מתכוונת לתקן מעתה והלאה על כל דקה שלא הייתי שם". (רות אלבז, דמות בכירה באינטרנט)

"אוהבת לשבת שם מול הים, לפעמים אחרי ריצה, להקשיב למוזיקה, לבהות באופק ולזכור שעיר עם ים זאת עיר שמזכירה לנו שהכל פתוח". (רננה רז, כוריאוגרפית ושחקנית)

איך אפשר לחשוב שזה אוברייטד? חוף עלמה (תמונה: shutterstock)
איך אפשר לחשוב שזה אוברייטד? חוף עלמה (תמונה: shutterstock)

13. בית תאילנדי

"אין דרך להתחמק מזה. אני אוכלת שם כבר שנים והרמה תמיד גבוהה. יש שם מנה שאינה לכל אחד, טרטר בקר עם כמויות בלתי נתפסות של צ'ילי חריף ברמה משוגעת, ולפעמים אני מביאה פלפלונים מהגינה שלי. השירות מעולה והחוויה כולה היא בריחה קטנה מהמציאות". (רימה אוליברה, שפית)

"מקום שהכרתי כשעברנו לתל אביב. גם כשעברנו דירות ברחבי העיר, תמיד עשינו מאמצים להגיע ולאכול שם. האווירה והאוכל, אפילו החוויה של להתייבש בתור בחוץ עם כולם. בפעם הראשונה שהגעתי לשם, חלקנו תור לטייק אווי עם לא אחר מאשר רפי כהן, והבנו שזו חותמת של איכות". (איתמר דאובה, מאייר)
בוגרשוב 8

"חלקנו תור עם רפי כהן והבנו שזו חותמת של איכות". הבית התאילנדי (צילום: יח"צ)
"חלקנו תור עם רפי כהן והבנו שזו חותמת של איכות". הבית התאילנדי (צילום: יח"צ)

12. נווה צדק

"בתור רקדנית בלהקת המחול קמע מרבית ההופעות שלנו היו במרכז סוזן דלל. היינו מגיעים בצהריים המוקדמים לחימום, ראן לפני הופעה. יושבים לקפה, מטיילים קצת ברחובות נווה צדק. ואת הערב מסיימים על כוס יין בסוזנה או ארוחה מפנקת בדלאל. היה איזה שקט שניתק את השכונה הזו מתל אביב ההומה. איזו רוח של השראה, אמנות, ריכוז". (לנה פרייפלד, שחקנית)

"מאוד אוהבת את נווה צדק, אם אם זה מאוד בנאלי. זה שפתאום תל אביב הסוערת והמודרנית נגמרת ואת מרגישה שאת בצרפת מטיילת לך בשיא הסטייל, ועוצרת תמיד בסניף הראשון של אניטה. גם אם אני בריצה ספורטיבית, וגם לפני ארוחת ערב – אין מה לעשות, הגלידה הזו, האווירה, לא עוברים ליד זה מבלי לעצור". (מאיה ורטהיימר, מנחת טלוויזיה)

"שקט שניתק את השכונה מתל אביב ההומה". נווה צדק (צילום: Shutterstock)
"שקט שניתק את השכונה מתל אביב ההומה". נווה צדק (צילום: Shutterstock)

11. מרכז סוזן דלל

"המקום היחיד בעיר שאני מרגיש בו כתייר. כלומר מתחיל לדבר צרפתית, נהנה מהאוריינטליזם המשומר, ומוכן שיזיינו אותי עם קרואסון במחיר של משכורת חודשית. אם זו לא אהבה, אז מה כן?". (נח אנגלהרד, מוזיקאי ושחקן)

"מתחם עם חוויות וזיכרונות שעיצבו לי את האישיות. בתקופה שרקדתי בבת שבע ולאורך השנים שהייתי מגיע לשם כקהל, מופיע עם כוראוגרפים אחרים, כמלחין לעבודות מחול, או כדי לקחת שיעורי גאגא. מסתובבים שם אנשים ממש מוכשרים". (מתן דסקל, רקדן)
יחיאלי 5

"המקום היחיד בעיר שאני מרגיש בו כתייר". מרכז סוזן דלל (צילום: עמוס גיל)
"המקום היחיד בעיר שאני מרגיש בו כתייר". מרכז סוזן דלל (צילום: עמוס גיל)

10. סינמטק תל אביב

"בתור מישהי שלמדה בעירוני א' הסמוך, הרחבה של הסינמטק הייתה המקום שביליתי בו הכי הרבה זמן בעישון סיגריות, שתיית פיוזטי ואכילת בייגלס מטל בייגלס. תמיד כשיש שם הקרנות או פרמיירות זה מרגיש ביתי כזה ומציף זיכרונות נעימים של הברזות ומזמוזים. באופן כללי ללמוד באזור הזה של העיר היה נחמד ועצמאי. לומדים לבגרויות בנחמה, מדפיסים דברים בגלסי, רואים סלבס בבן ציון. החיים הטובים". (שירה נאור, שחקנית)

"הבית השני שלי ב-11 השנים האחרונות. זה גם הבית המרכזי של הקולנוע הישראלי מכל הגוונים והמינים (ולא רק של קולנוע שמאלני כמו שנהוג לחשוב!)". (עמית איצקר, במאי)
הארבעה 5

לא רק לשמאלנים! סינמטק תל אביב (צילום: Shutterstock)
לא רק לשמאלנים! סינמטק תל אביב (צילום: Shutterstock)

9. חנן מרגילן

"תמיד כשאני מגיעה לחנן מרגילן לאכול מרק דושפרה אני בסוף אוכלת את רוב התפריט. דושפרה הוא המרק הכי כיפי ומנחם, עם הכיסונים הקטנים שעשויים ביד. בכל פעם שנדמה לי שאני זוכרת איזה מעולה הוא, כשאני טועמת אני אומרת 'פאק, הוא עוד יותר טעים ממה שזכרתי'. אני יודעת שרבים מהמרואיינים בוחרים בחנן מרגילן אבל עבורי הוא דת ולא יכולתי לוותר עליו". (רותי רוסו, שפית ואשת קולינריה)

"ברחוב מסילת ישרים, השאנז אליזה של שכונת שפירא, יש מקום שבו אפשר לאכול כבש נוטף שומן בתוך מאפה, ומרק בשרי מפוצץ כוסברה, עם עיצוב רע במובן הטוב של המילה ושירות רע במובן המצוין של המילה (ענייניות עם נגיעות של tough love). מסביב אשכנזים ומזרחים, מבקשי מקלט ומהגרים, וישראל כמו שהיא הייתה יכולה להיות עם קצת יותר ביטחון עצמי במסורות שהתקבצו אליה, וקצת פחות ניסיון להפוך לסניף של ארה"ב". (אורי מרק, עיתונאי ומוזיקאי)
מסילת ישרים 15

"אני יודעת שרבים מהמרואיינים בוחרים בחנן מרגילן אבל עבורי הוא דת". (צילום: אנטולי מיכאלו)
"אני יודעת שרבים מהמרואיינים בוחרים בחנן מרגילן אבל עבורי הוא דת". (צילום: אנטולי מיכאלו)

8. כיכר הבימה

"למרות שלעולם לא נכנסתי להצגה, במקום הזה למדתי, חוויתי והעברתי הרבה מאוד דברים בחיים שלי. זה היה מקום שבוא היינו נפגשים כל החברים בתיכון וזה מקום שעד היום אני תמיד מוצא את עצמי מגיע אליו. הוא מחבר בין שדרות רוטשילד, שדרות חן ושדרות בן ציון וזה נותן הרגשה שתמיד יש לאן ללכת משם". (בוי אצ'י, ראפר)

"התיאטרון הלאומי והמתחם שלצידו תמיד מעוררים בי את תחושת הניצחון והחופש, החופש האמנותי להבעה עצמית וליצירה. מכל מקום שמגיעים, תמיד עוברים דרך הכיכר המפורסמת בצומת הרחובות המרכזי. המבנים וצורת הגינה הפתוחה שמסביב מאפשרים מפגשים בין-אישיים, מחאות גדולות, ואת התרבות הבועטת שנוצרת שם כל פעם מחדש. בייחוד לאחר השיפוץ והעיצוב האדריכלי הייחודי שנותן לי תמיד את ההרגשה של חופש ביטוי אמיתי במרחב הפתוח והחופשי". (שירזי, מפיק מסיבות)

גם בלי להכנס להצגה אי פעם בחיים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)
גם בלי להכנס להצגה אי פעם בחיים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

7. פארק המסילה

"פתחו את פארק המסילה בדיוק בקורונה בדיוק ליד הבית שלי וזה היה כאילו אלוהים שמע את תפילות תושבי דרום תל אביב, כי אין פה בקושי עץ. הפארק מושך אליו אנשים מהסביבה והוא מלא מיומו הראשון – גם בבוקר ובעיקר בערב. זה מטורף איך דבר שפעם לא היה קיים פשוט נכנס ושאב לתוכו את כולם כאילו תמיד היה שם. קשה לחשוב איך היתה תל אביב בכלל בלעדיו". (נלי תגר, שחקנית)

"חוויתי את התהוותו, כי הוא נמצא שתי דקות מהסטודיו שלי. אני נהנה לבלות שם את ההפסקות המתודיות והפחות מתודיות במהלך היום ומחבב אותו יותר בימי החול ובערבים, עם החבורות החמודות של הפיקניקים עם היין. זה מקום שכיף לחלוף בו לא פחות מאשר לעצור ולשהות בו". (אהד פישוף, מוזיקאי ואמן רב-תחומי)

"כאילו אלוהים שמע את תפילת תושבי דרום תל אביב". פארק המסילה (צילום: Shutterstock)
"כאילו אלוהים שמע את תפילת תושבי דרום תל אביב". פארק המסילה (צילום: Shutterstock)

6. בית רומנו

"משוגעת על המתחם שיש בו הכל, ויש לו את האופי שלו לכל זמן אחר ביממה. בערב בנואיבה לשתות בירה ולחטט בתקליטים, בלילה הופעות ברפי ופיצה, בבוקר פקק של מכוניות בפסאז' ואני עובדת למעלה בסטודיו של גילי מאיר, איפה שהקלטנו את האלבום החדש. החדר הקטן מול מסעדת רומנו שיש בו מסיבות/אירועים הזויים ותערוכות. אינסוף פינות וחדרים שמתמלאים כל פעם באנשים מגניבים ומפוצצים בהשראה ויזמות. בית הקפה למטה ליד רחוב המסילה. האוגנדה בר שצמוד. בקיצור – ניתן למצוא אותי שם לרוב!". (איה זהבי פייגלין, מוזיקאית)

"הנואיבה, חור קטן בתוך המתחם הענק של בית רומנו. מעטים יודעים שבימים הכי פרועים של התדר אפשר למצוא פינה שקטה ומאווררת במסדרון החבוי מול אולפן התדר, ושמתקיימים שם ערבים שבהם הדיג'יים הכי טובים בעיר מגישים את הסטים הכי מיוחדים שיש". (אסף דוקטור, שף)

"מבלי להצהיר על כך, התדר עושים כמעט כל סופ"ש פסטיבל". (צחי סוזנה, דיג'יי, מייסד הליין פאקוטק)
דרך יפו 9

"המתחם שיש בו הכל". יריד תקליטים בבית רומנו (צילום: אריאל עפרון)
"המתחם שיש בו הכל". יריד תקליטים בבית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

5. פארק קרית ספר

"במקום עוד חניון או מפלצת תמ"א, בזכות מלחמת התושבים/ות, הוקמה לפני כמה שנים גינה קסומה, חבוקה בבניינים מכל עבר. הגינה מלאה פינות צל, יש בה אגם בונסאי קטן, והקטנים ששים לעבור ממגרש המשחקים כדי להאכיל אותם. יש לציין, שרחבת הגינה רחבה-דייה כדי להכיל גם בריות שלא טרודות במשימות הוריות: אפשר לקטוף צמחי תבלין, לקחת קפה בטייק אווי, לפרוש מחצלת או לשבת על מדרגות הבטון, לעשן ג'וינט או סיגריה, ולראות ירוק מסביב, בלי לאבד את הטאץ' האורבני". (אפרת מישורי, משוררת)

"מאחר שנעשיתי סבא וצריך לבלות עם הנכד, גינת קריית ספר היא אחלה מקום. פוגשים המון ילדים אחרים ויש שם פעילות נחמדה. לא מתאים לי לומר זאת ואני מתפלא על עצמי, אבל זה ככה. להפתעת כולנו אני סבא פעיל מאוד, עם נדנדות וכל הגשעפט". (ישראל אהרוני, שף)

הפך את אהרוני לסבא פעיל. פארק קריית ספר. (צילום: Shutterstock)
הפך את אהרוני לסבא פעיל. פארק קריית ספר. (צילום: Shutterstock)

4. הנילוס

"לשמחתי יצא לי להקשיב לשלבי ההגייה של הבר, כשהבעלים מורן ושותפתה ישבו ודמיינו אותו. יצא לי לשבת בשיחות האלו ולראות כיצד המקום קורם עור וגידים ואיך החלום הופך למציאות. כבר בשלב הזה הבנתי עד כמה המקום הולך להיות מרגש ועד כמה הוא נחוץ. הנילוס משלב בצורה מושלמת סקס אפיל ותרבות אירוח נינוחה אך מדויקת, ואפשר להגיד עליו שלמקום עצמו יש כריזמה ולא רק לאנשים שמפעילים אותו". (אסף גרניט, שף)

"לשבת על גדות נהר אלנבי המפואר בבר הרומנטי והקסום בעיר – כי אין תחליף לטעם משובח". (ענת ניר, יזמית ואקטיביסטית)
אלנבי 33

"למקום עצמו יש כריזמה, לא רק לאנשים שמפעילים אותו". הנילוס (צילום: יסמין טננבאום)
"למקום עצמו יש כריזמה, לא רק לאנשים שמפעילים אותו". הנילוס (צילום: יסמין טננבאום)

3. פארק הירקון

"הפיצ׳ר הכי טוב של העיר הזאת. יותר גדול מסנטרל פארק! ויש בו אקליפטוסים! בגדול זה אומר שניצחנו. יוצא לי לרכב בחלקים ממנו פעמיים וחצי ביום בממוצע, וממליצה עליו גם כמקום לביצוע ספורט כשיש העדפה לא לראות יותר מדי פרצופים מוכרים תוך כדי". (רותם אור– AKA טוטמו – מוזיקאית)

"לפני חצי שנה עברתי לדירת חלומות בקוסובסקי מול הפארק. כל חיי בתל אביב (שלושים שנה תכף) גרתי סמוך מאד לפארק אבל זו הפעם הראשונה שיש לי סלון שמשקיף לפארק. מול החלון שלי אני רואה אנשים שעושים אקרו יוגה וטאי צ׳י ומבחינתי אני גר בטבע, אבל עדיין נהנה מכל הדברים הטובים שיש לתל אביב להציע". (עידן אלתרמן, קומיקאי)

"הירקון הוא הגבול, אין צפונה ממנו דבר". (זיו רובינשטיין, מוזיקאי)

"אין צפונה ממנו דבר". פארק הירקון (צילום: שאטרסטוק)
"אין צפונה ממנו דבר". פארק הירקון (צילום: שאטרסטוק)

2. שוק הכרמל

"שוק הכרמל זה הבית, אני גדלתי 200 מטר מהשוק. לעשות קניות על הכיסא אופניים של אמא ואבא, לנגב חומוס פול אצל זכי ביום חורף קר, ג'ינס בחמישים – דגים בהרבה יותר, ירקות ביקר למעלה בזול למטה ומה לא. היום, בתור דרום תל אביבי, אני מתחיל את הכניסה שלי לשוק מלמטה. נותן ראש במים על הבוקר במנטה ריי, עושה קפה קטן וגבינה אצל יוגב בפינת הגבינות ואז עולה למעלה דרך הכניסה של שוק עזה – עם מיץ טבעי אצל מוסא יחד עם שמעון המלך הבלתי מעורער ולאט לאט מטפס את דרכי למעלה דרך השוק". (אלישע בנאי, מוזיקאי)

"השוק מתחיל להיות כמו שוק מחנה יהודה דיזנגוף סנטר הוא נוף ילדותי. תמיד הרגשתי בו כמו ברחם ענקי חמים ומוגן, באווירה רטרו עתידנית, כמו שדמיינו את העתיד בשנות השבעים. משהו באדריכלות, במעגליות, פשוט נעים ומרגיע. תמיד חלמתי לעשות מסיבה ענקית בסנטר, לא מתחת לקניון, במערה החשמלית, אלא במסדרונות הארוכים המסתלסלים. חוץ מזה זה מקום סקסי בטירוף, אף פעם לא הבנתי איך זה בדיוקהעיר שלי קורה אבל תמיד יש שם אווירה מעוררת.
בירושלים, עם תנועת אנשים גם בערב למטרות בילוי. הכרמל הוא מרכז הבילוי החדש של תל אביב". (בשארה חינאווי, קצב)

"שווקים באופן כללי הם יעד חובה בכל מדינה שאני עובד או מבקר בה. שוק הוא מראה המציאות הכי טוב של עיר. עדיף לבוא באמצע שבוע ולא בסוף שבוע, למרות שבכל יום זאת חוויה רב חושית – הסחורה הטרייה והעונתית, הדגים, האווירה, האנרגיות, הכל. האופי הים התיכוני מזכיר לי שווקים באיטליה, ספרד וכמובן צרפת, בפרט פרובאנס". (אריק קייזר, שף-קונדיטור)

"הכרמל הוא מרכז הבילוי החדש של תל אביב". שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)
"הכרמל הוא מרכז הבילוי החדש של תל אביב". שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)

1. דיזנגוף סנטר

"דיזנגוף סנטר הוא נוף ילדותי. תמיד הרגשתי בו כמו ברחם ענקי חמים ומוגן, באווירה רטרו עתידנית, כמו שדמיינו את העתיד בשנות השבעים. משהו באדריכלות, במעגליות, פשוט נעים ומרגיע. תמיד חלמתי לעשות מסיבה ענקית בסנטר, לא מתחת לקניון, במערה החשמלית, אלא במסדרונות הארוכים המסתלסלים. חוץ מזה זה מקום סקסי בטירוף, אף פעם לא הבנתי איך זה בדיוק קורה אבל תמיד יש שם אווירה מעוררת". (ירון טראקס, בעל מועדון)

"בתור מי שנולד בתל אביב והסתובב בסנטר לא מעט במהלך חייו, אני עדיין בהלם שבכל ביקור אני מוצא דרכים חדשות ללכת לאיבוד במבנה המפלצתי הזה. שאוט אאוט לכל החנויות הוותיקות והמוזרות שבחיים לא תראו באף קניון אחר". (איתמר פינצי, מוזיקאי)

"אני אוהבת אותו אפילו יותר מאז שקראתי את 'זיכרון דברים' של יעקב שבתאי, שחלקים ממנו מתרחשים בשכונת נורדיה: שכונת הצריפים שעל חורבותיה הסנטר נבנה. פעם חשבתי לתלות בסנטר שלטים כמו בבסיס צבאי – 'הסנטר הוא ביתך. שמור עליו'". (טליה לביא, במאית ותסריטאית)
דיזנגוף 50

"הסנטר הוא ביתך, שמור עליו". דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רולנד)
"הסנטר הוא ביתך, שמור עליו". דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רולנד)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בית תאילנדי (צילום: יח"צ)

העיר שלנו: המקומות בהם השפים (ובמאית אחת) אוהבים לאכול

העיר שלנו: המקומות בהם השפים (ובמאית אחת) אוהבים לאכול

בית תאילנדי (צילום: יח"צ)
בית תאילנדי (צילום: יח"צ)

מקומות שכיף לסגור בהם ערב, איכותיים, אותנטיים, בלי שף-סלבס ואופנות חולפות: המסעדות האהובות ביותר במדור הן לא רק הימור בטוח לארוחה מעולה, הן גם מלמדות אותנו לא מעט על הסיפורים הקולינריים שאנחנו אוהבים לספר על עצמנו

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

המסעדות ברשימה הזו מעולות. אבל זה לא כל הסיפור

הדבר הכי מעניין ברשימת הטופ 10 של אוכל ושתיה בהמלצות "העיר שלי" היא כמובן מי שלא נכנס אליה. קודם כל, ההעדר המוחלט של סצינת הפאבים וברי האוכל. הברנז'ה התל אביבית, מסתבר, לא קונה את הקונספט. אם רוצים לשתות, ורוצים לשתות, אז כבר הולכים לבסטה או לבר 51. לא לבר שמגיש כמה מנות מפוקפקות.

מי שעוד נעדר מהרשימה לגמרי, הם השף-סלבס. חיים כהן, רותי ברודו, אייל שני, ישראל אהרוני, יוסי שטרית, מאיר אדוני. שכבה שלמה של אנשי אוכל שהחזיקו (ועדיין מחזיקים) מקומות שלפני חמש ועשר שנים היו ההגדרה המילונית של "עיר ללא הפסקה" (אברקסס, הבראסרי, דיקסי), ומאז שהפכו למנטורים ושופטים טלוויזיוניים, אולי נהנים מהכרת הקהל, אבל איבדו את האינטימיות ואת הקשר אל אנשי חיי הלילה.

הרשימה עצמה, בטח בפסגה שלה, היא לא רק צפויה, היא אפילו מעלה סימני שאלה. כלומר ברור שחנן מרגילן ובית תאילנדי הן מסעדות מעולות. גם ברור ששתיהן עושות אוכל ייחודי בסנדרט שונה ממה שמקובל בעיר, ובמקרה של חנן מרגילן גם בסטנדרט תמחור שונה לגמרי. אבל יש תחושה שלא פחות מזה הם סממן של "הבנת הסצינה". נגיד ככה – אם מתקילים אותך בבקשת המלצה על "משהו אותנטי" ואתה רוצה ללכת על בטוח ולהחשב מבין, אלו השמות הראשונים שיקפצו לך לראש. אל תשאלו איך גיליתי.

סממן של "הבנת הסצינה". בית תאילנדי (צילום: שלומי יוסף)
סממן של "הבנת הסצינה". בית תאילנדי (צילום: שלומי יוסף)

הבסטה ובר 51 הם אכן המקומות הכי כייפים לסגור בהם ערב, אז המיקום שלהם לא אמור להפתיע, סנטה קתרינה ודלידה, מלבד אוכל, הם מקומות שאפשר לפתוח בהם שולחן בלי לפחד מלהפריע לשכנים, דוק ומלגו ומלבר הם מסעדות הבית של תושבי לב העיר. הכל כמעט צפוי. שתי הבחירות היחידות שקצת מפתיעות הן הבוסר וג'ורג וג'ון.

הבוסר, חנות היין המהממת בגן החשמל היא באמת מקום ליודעי דבר. נחמד לראות שלמרות שלא מדובר במוסד ותיק, היה ביקוש לחנות כזאת, והיא הפכה מהר מאוד לסטנדט עבור חובבי היין. ג'ורג וג'ון ממסמרת את עצמה לרשימה בתור מקום שכל מי שאוהב אוכל חייב להגיע אליו. פרס הבטחת השנה של גומיו לשף תומר טל לפני שנתיים. הכניסה לטופ 10 ברשימת המסעדות הטובות במזרח התיכון, המסעדה הישראלית השנייה ברשימה, אחרי OCD הבלתי נגישה בעליל. ופסטת סרטנים לפנתיאון. באמת שאי אפשר לבקש יותר.// עודד קרמר

10. דלידה

"עומר כהן הבעלים הוא אחד החברים הכי טובים שלי ודלידה הוא בדיוק המקום לבוא לשתוק בו. אני יושב עם הטלפון ואף אחד לא מטריד אותי, ועומר יושב לידי ומנהל את הצוות שלו. בסוף משמרת, כשכבר אין לי כוח לאף אחד, יודעים בדלידה להביא לי את הטוניק שלי בלי לשאול שאלות ולתת לי להיות עם עצמי". (בנצי ארבל, שף)
זבולון 7

"בדיוק המקום לבוא ולשתוק בו". דלידה (צילום: יונתן בן חיים)
"בדיוק המקום לבוא ולשתוק בו". דלידה (צילום: יונתן בן חיים)

9. סנטה קתרינה

"כשאני אוכל אני חושב על מאחורי הקלעים, כמה קשה עבדו כדי להגיע לתוצאות. בסנטה קתרינה אני בכל פעם מתפלא כשמביאים לי את החומוס בלי קליפה, איך הכל מקולף ונקי כאילו בחרו כל גרגר בפינצטה. אני מעריץ אנשים שיודעים לעבוד עם אוכל ולתומר יש ידיים טובות. אני אוהב להזמין טרטר וסנטה קתרינה היא המקום היחיד שאני אוכל בו בשר חי חוץ מאשר בבית. יש לי איזו שריטה או צלקת, אבל אצל תומר אני מוכן". (בשארה חינאווי, קצב)
הר סיני 2

"כל גרגר נבחר בפינצטה". סנטה קתרינה (צילום: דניאל לילה)
"כל גרגר נבחר בפינצטה". סנטה קתרינה (צילום: דניאל לילה)

8. ג'ורג' וג'ון

"השף תומר טל השכיל לפתח שפה ישראלית מודרנית יחידה במינה". (ארז קומרובסקי, שף)

"אני מת על השף תומר טל באופן אישי ומקצועי – שף אמיתי בלי יומרות שמהבוקר עד הערב עובד, מפתח, יוצר ומשפיע. הוא אדם צנוע ועושה הכול בצורה היפה והנעימה ביותר. האוכל בג'ורג' וג'ון מהמם כמו הדרך של תומר". (מתי נקש, שף)
אאורבך 6

"שפה ישראלית מודרנית יחידה במידה". ג'ורג' וג'ון (צילום: אנטולי מיכאלו)
"שפה ישראלית מודרנית יחידה במידה". ג'ורג' וג'ון (צילום: אנטולי מיכאלו)

7. דוק

"כשחזרתי הביתה לתל אביב לפני כחמש שנים, בעודי ממתין לגימור המטבח, הפכתי בעל כורחי לצרכן אוכל רחוב לתקופה מוגבלת. באותו הזמן עשתה מסעדת הרחוב דוק את צעדיה הראשונים. כך נחשפתי לתעלוליו המופלאים של אסף דוקטור השף והאדם. אסף חרט על דגל המקום את השימוש בחומרים מקומיים בלבד. הקפדנות בבחירת החומרים, שילובי הטעמים הנועזים והלא צפויים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע. הפכתי לסועד קבוע במקום (קבלן המטבח התבקש להאיט את הקצב). הרחבה המוריקה שיצרו "האחים" מנתקת אותך משפת הכביש ההומה, המנות תמיד מפתיעות מחדש והשירות והאירוח לא פחות ממושלמים. זכיתי". (זאב טנא, מוזיקאי ומהנדס מזון)
אבן גבירול 27

"השילובים הנועזים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע". דוק (צילום: שלומי יוסף)
"השילובים הנועזים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע". דוק (צילום: שלומי יוסף)

6. הבוסר

"פעם היתה לי פיקסציה לבתי קפה. הייתי יושבת בכל עיר בעולם בכל בית קפה שמצאתי עם המחשב שלי וכותבת. מאחר והפכתי בעל כורחי לאדם מבוגר שעובד במשרד נפרדתי מהפן האישיותי הזה ועברתי להיות בן אדם ששותה יין בסוף יום עבודה. הבוסר נמצא בתחילת רחוב החשמל והוא משמש גם חנות יין שמפורקת בכל סוגי היינות על הגלובוס וגם אפשר לשבת שם ולהזמין בקבוק או כוס. הבילוי שם הוא בדיוק בקו תפר של מחייב ולא מחייב. לא יצאתי אבל גם כן יצאתי. בדיוק מה שאדם שהפסיק לשבת בבתי קפה מחפש בחיים שלו". (הדס בן ארויה, במאית ותסריטאית)
החשמל 5

"בדיוק בקו התפר של מחייב ולא מחייב". דוק (צילום: תור ורדימון)
"בדיוק בקו התפר של מחייב ולא מחייב". דוק (צילום: תור ורדימון)

5. מלגו ומלבר

"מוטי טיטמן היה סו שף שלי בחדר האוכל ארבע שנים, אך בלי קשר לכך, לדעתי היום הוא עובר אותי ואת רוב השפים בארץ. הוא אחד העילויים שיש לנו ואני גאה שעבדתי לצידו ומאחל לו בהצלחה. מלגו ומלבר הוא מקום טעים ומיוחד שאינו מנסה להמציא את הגלגל אבל הכל בו מדויק ובום – לפנים". (עומר מילר, שף)
רוטשילד 142

"מוטי טיטמן עובר את רוב השפים בארץ". מלגו ומלבר (צילום: בר כהן)
"מוטי טיטמן עובר את רוב השפים בארץ". מלגו ומלבר (צילום: בר כהן)

4. בר 51

"זה מקום שכיף ללכת אליו ויש בו תמיד הרגשה של חופשה. האנשים מהממים והיין ממש טוב ואני אוהבת את מושיקו, שהבישול שלו פשוט ומדויק. אהבתי את מנת שורש סלרי ואת האנילוטי". (שיראל ברגר, שפית)

"נכנסנו פנימה ובוא נגיד שהרבה שיח לא היה באותו ערב. ישבנו על הבר ואני חושבת שכל הערב בהיתי במחול של יצירת מנה מושלמת. והטעם, אלוהים! מושיקו (גמליאלי, השף והבעלים) יצר מקום שפשוט מנצח בכל הגזרות. האוכל, המוזיקה, אווירה סקסית בטירוף וצוות שמרים את כל מה שקורה שם למעלה". (לנה פרייפלד, שחקנית)
הירקון 59

3. הבסטה

"הבסטה עבורי מגלמת את תמצית הקולינריה התל אביבית: שפע של קסם, אווירה שמחה ואוכל שמביא את שוק הכרמל בצלחת. מבחינתי, זו הדוגמה האולטימטיבית למסעדה שלקחה את המונח 'מסעדת שוק' וזיקקה אותו לכדי עשייה. המקום שבו אשתי, ביתי ואני נמצאים בו הכי הרבה, כשאני לא במסעדות שלי". (אסף דוקטור, שף)
השומר 4

"לקחה את המונח 'מסעדת שוק' וזיקקה לכדי עשייה". הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)
"לקחה את המונח 'מסעדת שוק' וזיקקה לכדי עשייה". הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

2. בית תאילנדי

"קלאסיקה. מסעדה יציבה מאוד שתמיד נותרת נאמנה למקור, דבר שמאוד מרשים אותי כמסעדן. בית תאילנדי נמצאת קרוב למקום שבו פעל פיקאסו, בית הקפה של אבא שלי, ודרכה נפתחתי למטבח האסיאתי. כשאני בארץ אני מקפיד להגיע לשם פעם בשבוע-שבועיים". (טום אביב, שף)

"מבחינתי זה כמו לחזור הביתה. אני אוהב מאוד את המסעדה ומרגיש בה עקביות, שזו תכונה מוערכת בעיניי – לקבל בכל פעם אותה מנה בדיוק". (הלל תווקולי, שף)
בוגרשוב 8

"לקבל כל פעם את אותה מנה בדיוק". בית תאילנדי (צילום: יהונתן בן חיים)
"לקבל כל פעם את אותה מנה בדיוק". בית תאילנדי (צילום: יהונתן בן חיים)

1. חנן מרגילן

"בדיוק אכלתי שם לצהריים מרק דושפרה נהדר ושיפוד פאלדה טלה שמגיע עם העצם. פשוט תענוג, אפילו יותר מהדושפרה". (פליקס רוזנטל, שף)

"בטח כולם בוחרים בחנן מרגילן אבל אני חייב. בעיני במדינה מתוקנת המסעדה הזו הייתה מקבלת כוכב מישלן תוך שעה. הכול נעשה בעבודת יד בלי עיצוב ופסאדה, פשוט אוכל טעים. בכל פעם שאני מגיע יש לי ארוחה קבועה שמתחילה בדושפרה, עוברת לבאחש וממשיכה במנטי ושיפוד כבד עגל עם ליה. לפעמים הקינוח הוא משהו מתוק כמו ריבה שמכינים במקום ולפעמים פשוט שיפוד כבד אווז, תלוי עם מי אני סועד ומה הקיבולת שלו כי לי יש קיבולת בלתי מוגבלת". (תומר אגאי, שף)
מסילת ישרים 15

"בטח כולם בוחרים בחנן מרגילן אבל אני חייב". נכון מאוד (צילום: אנטולי מיכאלו)
"בטח כולם בוחרים בחנן מרגילן אבל אני חייב". נכון מאוד (צילום: אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בלילה הוא הופך לממלכה קסומה. פארק המסילה (צילום: בוריס ב.\שאטרסטוק)

העיר שלנו: אלו הם הפארקים והחופים האהובים בתל אביב

העיר שלנו: אלו הם הפארקים והחופים האהובים בתל אביב

בלילה הוא הופך לממלכה קסומה. פארק המסילה (צילום: בוריס ב.\שאטרסטוק)
בלילה הוא הופך לממלכה קסומה. פארק המסילה (צילום: בוריס ב.\שאטרסטוק)

אחרי שכל המסעדות, הבילויים, החנויות והאוטובוסים כבר יוצאים מכל החורים, אין ברירה אלא לקום, לאסוף את עצמך וללכת לחבק איזה עץ בפארק. או להימרח על החול ולבהות במים. אלו הם הספוטים הכי פופולריים לעשות בהם את זה

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. גן מאיר

"קצרה היריעה מלתאר כמה זיכרונות וכמה דברים קרו לי בין שבילי גן מאיר. מהיום שנולדתי ועד היום, כשהילדה שלי נפגשת שם עם החברים שלה, הגן הקטן הקסום והמופלא הזה, שנתן אלתרמן כתב עליו כל כך יפה, הוא נקודה משמעותית בחיי. זוכרת טיולים כשהייתי בגן, את הסוטול הראשון, מזמוזים בתיכון, טיולים עם הכלבה, פיקניקים עם התינוקת שלי, הפעם הראשונה שהתגלשה במגלשה, מצעדי הגאווה הראשונים, הקפה המושלם להורים טרוטי עיניים בשבת בבוקר, המרכז הגאה על החוגים שבו והאולם הקטן והחמוד, אין סוף ימי הולדת, וגם לפעמים ישיבה בודדת ודומעת מלב שבור על ספסל נסתר בין השיחים. 'עוד נלך, ידידי, בשבילי גן מאיר' כתב אלתרמן, ואני מאחלת לעצמי להלך בשבילים האלה גם עם המטפלת הפיליפינית שלי בעוד הרבה שנים". (ריקי בליך, שחקנית)

"מזמוזים בתיכון, פיקניקים עם התינוקת, אינסוף ימי הולדת". גן מאיר (צילום: כרמי צדוק)
"מזמוזים בתיכון, פיקניקים עם התינוקת, אינסוף ימי הולדת". גן מאיר (צילום: כרמי צדוק)

9. פארק המדרון

"בראש ובראשונה, זה הספוט הכי יפה לצפות בשקיעה, במיוחד בתקופה הזו כשהשמים הופכים ורודים, כתומים והגבעות של הפארק נצבעות בזהב. לבוא עם מחצלת, מלא בצק מאבולעפיה, מטעמים משפירא, ואם מדובר באדם רציני – מנגל. פיקניק אל מול הים עם הבריזה, השמש והאנשים שאתם אוהבים. אם מתאפשר באמצע השבוע, ככה יש פחות תנועה. הפארק סמוך לנמל יפו ככה שאם באים מכיוון תל אביב, מתקבלים על ידי יפו בצורה אידיוסינקרטית. המקום האידיאלי לקחת הפסקה מהחיים בעיר". (אור שרייבר, רקדן)

"הפסקה מהחיים בעיר". פארק מדרון יפו (צילום: שאטרסטוק)
"הפסקה מהחיים בעיר". פארק מדרון יפו (צילום: שאטרסטוק)

8. גן העצמאות

"מי מאיתנו לא הלך עטוף בייסורים ורחמים עצמיים מול הים ובכה על מר גורלו? אז אם אתם רוצים לשדרג את החוויה, תעלו לפסל הטייסים בגן העצמאות, תדלגו מעל הגדר, שבו מול הים ותקבלו חוויה כפולה. גם נוף מרהיב מדרום ומצפון וגם אתגר בעישון סיגריה ברוח הבלתי אפשרית. יותר מייסר מזה – אין". (יוסי צברי, סטנדאפיסט ואמן)

"גם לאחר ההידרדרות המהירה ברוב מה שהיה מסתורי ובלתי צפוף בעיר שלנו, ומתוך אימת החורבן הבלתי נמנע שאורב לרחובות הישנים, נאחז הגן הזה ביופי שלו כמו פרפר גוסס. זה גן עצמאות בכמה מובנים, גם כי אברהם קרוון, אביו של דני קרוון, עיצב אותו על פי חזון אישי, כדי להעיר את אנשי העיר מן הפיח ומן הבטון וללחוש להם מעט מן הנשגב". (נוית בראל, משוררת ועורכת)

"נאחז ביופי כמו פרפר גוסס". גן העצמאות (צילום: מיכאל יעקובסון)
"נאחז ביופי כמו פרפר גוסס". גן העצמאות (צילום: מיכאל יעקובסון)

7. פארק החורשות

"גדלתי בקרית שלום שמחוברת לכנסייה בחורשת עצי אורן. בתוך חורשת האורנים ממש מאחורי הכנסייה, יש חורשת אלונים. כילד הייתי משחק שם עם חברים, היינו קוטפים את הבלוטים וזורקים אחד על השני וזה כואב נורא. בשבילי החורשה הזו היא מן אזור דמדומים". (חיים כהן, שף)

"אחת הנקודות הדרומיות הקסומות בעיר, נווה מדבר תחום בין כבישים מהירים עם גינה אקולוגית, אגם קטן, פירות וצמחי מאכל, אווזים, טווסים ואומגות. אבל מלבד הפסיליטיס, יש את הקסם של האנשים. קריית שלומים, פלורנטינאים, יפואים, שפיראים, הודים, אריתראים ופיליפינים התערבבו בחולות, קיבוץ גלויות מופלא, כשמה של הדרך שתוחמת את הפארק מצפון. וכדי להוסיף אקשן, קראתי איפשהו שהכנסייה הפרבוסלבית היפה שעומדת במרכז הפארק, שימשה פעם מסתור לסוכני ק.ג.ב". (עירד רובינשטיין, במאי ומחזאי)

"מן אזור דמדומים". פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)
"מן אזור דמדומים". פארק החורשות (צילום: נמרוד סונדרס)

6. פארק צ'ארלס קלור

"הפסל 'אישה נגד הרוח' של אילנה גור, הממוקם על הגבעה של צ'רלס קלור ליד הים זו הנקודה הקבועה של מוניק, שלי והכלבות שלנו קימי וזואי, שנהנות לרוץ אחרי הכדורים שאנחנו זורקים להן. אנחנו אוהבים לפרוס שם שמיכה, לשבת שם, להנות מהאוויר הטוב. אני מאוד אוהב את צ'ארלס קלור, את המרחבים שיש שם. עם הגב לבניינים רואים רק את הים הפתוח, והים תמיד מנחם ומעודד. המקום עם הכי הרבה טבע בעיר. אחד המקומות האהובים עלי בעיר". (אביב מארק, מוזיקאי וסאונדמן מיתולוגי)

"אני הכי אוהבת לקבוע עם חברות בשעת שקיעה, לתפוס חתיכת דשא עם מחצלת, יין טוב וגבינות, להריח את הים ולראות את יפו ברקע עם האורות הנוצצים. זה הכי ממלא את הנפש". (דון לני גבאי, שחקנית)

תמיד מנחם ומעודד, הכי ממלא את הנפש. פארק צ'ארלס קלור (צילום: Getty Images)
תמיד מנחם ומעודד, הכי ממלא את הנפש. פארק צ'ארלס קלור (צילום: Getty Images)

5. גן יעקב

"כשהילדים היו קטנים, היינו הולכים לשבת שם תחת שקמים, הייתי ממציאה להם אגדות על קוסמים ופיות שחיים שם בתוך הגזעים. בדרך חזרה משבוע הספר היינו יושבים שם לקרוא בספרים חדשים, מאטים צעדים ליד החלונות הצדדיים של היכל התרבות, מהם אפשר היה לשמוע את החזרות של הפילהרמונית. עם השיפוצים משהו מהקסם אבד, אבל לפעמים אני עוד אפשר לגנוב שם איזה רגע מכושף". (הילה אלפרט, אשת קולינריה)

"אפשר לגנוב איזה רגע מכושף". גן יעקב (צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)
"אפשר לגנוב איזה רגע מכושף". גן יעקב (צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)

4. חוף עלמה

"החוף האהוב עלי בעיר ב-20 שנה האחרונות. על אף הפופולריות שלו הוא עדיין החוף הכי תל אביבי וביתי בעיני. השקיעות שם הן הקלישאה התל אביבית האולטימטיבית (בקטע טוב) וכמובן שהקיוסק המשודרג שם עם האוכל המעולה וכוס הרוזה האיכותי משדרג את כל חוויית המשתמש בים התל אביבי ההו-כה-מטונף ומזוהם". (עדי שבת, דיג'יי)

"הקלישאה התל אביבית, בקטע טוב". חוף מנטה ריי (צילום: Shutterstock)
"הקלישאה התל אביבית, בקטע טוב". חוף מנטה ריי (צילום: Shutterstock)

3. פארק המסילה

"אחרי שאובחנתי כחולה ב-ALS, לקחתי החלטה לחיות את שארית חיי בשמחה ובהודיה על מה שיש ולא בצער ורחמים עצמיים. הכי קל להתלונן ולהתבאס על כל דבר. אנחנו, התל אביבים, אוהבים להתלונן על העיר הזאת – המחיה היקרה, המחסור בחניה, השיפוצים בכל חור, הפרויקט הכבד של הרכבת הקלה. לא חסר על מה להתלונן, אבל צריך ללמוד גם להודות, ופארק המסילה הוא קסם, לא פחות. אני מתגלגל אליו ופשוט יושב שם וסופג את כל הטבע העירוני הזה, וטוב לי". (רונן אקרמן, צלם)

"כשהייתי ילד כמעט כל ל"ג בעומר היינו הולכים לגשר שלוש, שם כל הילדים מהאזור היו עושים מדורות בחולות ועוברים בין מדורות של אחרים, משום מה זה מקום שתמיד זכרתי כמקום מיוחד. היום לאחר כמה שנים של שיפוץ בנו לכל אורך אותו מקום פארק ובתקופת הקורונה, לראשונה אחרי הרבה שנים, חזרתי לאותו מקום שהייתי הולך אליו בל"ג בעומר וחוויתי חוויה דומה אך שונה. אותו הקסם רק בוגר יותר. במקום מדורות עם תפוחי אדמה היו פיקניקים עם יין. מקום יפהפה ומושלם לדייט/פיקניק או סתם לטיול". (בוי אצ'י, ראפר)

"אותו הקסם, רק בוגר יותר". פארק המסילה (צילום: Shutterstock)
"אותו הקסם, רק בוגר יותר". פארק המסילה (צילום: Shutterstock)

2. פארק קרית ספר

"למרות שאני אמא לשתיים, אני די שונאת גינות ציבוריות ואני אעשה קרוב להכל כדי לא לבלות באחת. ועדיין, בכל פעם שאני מוצאת את עצמי בקריית ספר אני מופתעת מחדש מכמה שממש ממש נעים לי. ריאה ירוקה בלב תל אביב זו אולי הגזמה אבל בין בריכת הדגים האקולוגית, קולות הצפרדעים (אולי אלו קרפדות?) שמתחילות לזמר בערב, גינת התבלינים הקהילתית והנחל המתוק שמתעורר לחיים בכל אחה"צ – זה לא מאוד רחוק. ולא אשקר, העובדה שיש קפה מצוין ממול, בגרציאני, מוסיף לא מעט לאפיל הכללי". (רוני לנדה, אמנית)

"אני די שונאת גינות ציבוריות, אז אני מופתעת מכמה שנעים לי". פארק קריית ספר (צילום: Shutterstock)
"אני די שונאת גינות ציבוריות, אז אני מופתעת מכמה שנעים לי". פארק קריית ספר (צילום: Shutterstock)

1. פארק הירקון

"יש איזשהו איזור בפארק, כשאתה נוסע בשבילי האופניים שמתמזגים עם שביל ישראל (לא פחות), אתה יכול ממש לדמיין שאתה באמת בטבע. אתה מוצא פינה נחמדה ליד הנחל, מספיק קרוב לשפה כדי שלא תוכל לראות את איילון הכביש או איילון הקניון, ואז לרגע קט אתה באירופה. זה כיף של ניתוק ולא הומה אדם. בכלל הפארק על אופניים זאת חוויה מומלצת שאני נוהג לחזור עליה לפחות פעם פעמיים כל חודש". (קוב, מוזיקאי ועורך דין)

"גדלתי בבבלי על הפארק ועד היום כשאני עוברת שם יש לי פלאשבקים מהילדות. מתקנים מעץ, פינת החי, הירקון, המגרשים. כשאני מגיעה לפארק אני נזרקת לתל אביב אחרת, לקצב אחר. זו תל אביב הרומנטית, הספורטיבית, המשפחתית; תל אביב של אוהבי הטבע. אפשר לבלות שם שעות רק בלשבת על הדשא ולהסתכל על הירקון. אפשר לברוח לעולם של שקט ושלווה גם בעיר הכי תוססת במדינה. הר געש של שלווה". (הדס קלדרון, שחקנית ובימאית)

"לרגע קט אתה באירופה". פארק הירקון (צילום: Shutterstock)
"לרגע קט אתה באירופה". פארק הירקון (צילום: Shutterstock)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מקום שילדים אוהבים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

הרחובות, הכיכרות וכל שאר המקומות האהובים ביותר בעיר שלנו

הרחובות, הכיכרות וכל שאר המקומות האהובים ביותר בעיר שלנו

מקום שילדים אוהבים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)
מקום שילדים אוהבים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

בר או מסעדה הם דברים שקל לאהוב, אבל הם גם ברי חלוף. רחובות, לעומת זאת, הם פה כדי להישאר והדיזנגוף סנטר זה בכלל לנצח. אלו הם 10 האתרים התל אביביים האהובים ביותר לפי משתתפי מדור "העיר שלי"

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. בריכת גורדון

"הייתי שוחה שם כל יום החל משעה 7:30. הכרתי את המקום בזכות ריקי גל שבדיוק עבדה באותה תקופה עם מתי (כספי) על האלבום הראשון שלה. היא אמרה לי שאני חייבת לבוא אתה. לא ידעתי אז לשחות והיא לימדה אותי". (קורין אלאל, מוזיקאית)
אליעזר פרי 14

איפה שריקי גל מחלטרת כמורה לשחיה. בריכת גורדון (צילום: Shutterstock)
איפה שריקי גל מחלטרת כמורה לשחיה. בריכת גורדון (צילום: Shutterstock)

9. יפו העתיקה

"זה יישמע הכי תיירותי שיש מצדי, אבל אני אוהב לשבת ביפו העתיקה באזור של הכנסייה ולהסתכל על כל חוף הים של תל אביב. זה מקום שהוא הכי לא תל אביבי ולא בברנז'ה, אבל יש בו אווירת חו"ל". (עינב אזגורי, שף)

תיירותי, אז מה? יפו העתיקה (צילום: Shutterstock)
תיירותי, אז מה? יפו העתיקה (צילום: Shutterstock)

8. התחנה המרכזית החדשה

"לא יודע אם זה מקום שמתאים באמת לרשימת המקומות האהובים על מישהו אבל אין ספק שמדובר באחד המקומות המשמעותיים בעיר. מיקרוקוסמוס של חוויות על כל הספקטרום הרגשי ותחושה של מקום אינסופי שאפשר להמשיך לרדת בו לנצח עד שמגיעים לליבה של משהו, או יוצאים מהצד השני מבולבלים מאוד. תודה על ההשראה". (קוסטה קפלן, מוזיקאי)
לוינסקי 108

אולי לא אהוב, אבל משמעותי. התחנה המרכזית החדשה (צילום: Shutterstock)
אולי לא אהוב, אבל משמעותי. התחנה המרכזית החדשה (צילום: Shutterstock)

7. אלנבי

"אני אוהבת לשוטט ברחובות, לתפוס זנבות של שיחות, ליהנות מסטייל של אנשים, לבהות בחלונות ראווה, להתעצבן מהרעש, לעקוב אחרי הקצב של העיר ורחוב אלנבי הוא רחוב מעולה בשביל זה. מחוף הים ועד כיכר המושבות, במסע לאורך רחוב אלנבי עוברים כמה פאזות, תקופות ומצבים ותמיד אפשר להיתקל במשהו מעניין". (עדי קיסר, משוררת)

"האמ:פם של אלנבי הוא הסוד הקטן שלי. מחירים אטרקטיביים, אווירה, ברמן חמוד, קרוב למרכז. מתאים לכל סיטואציה, גם אם את רוצה לנקות את הראש לבד וגם אם את רוצה להזמין מישהו לדייט שני. טיפ קטן למי שבא או סתם באזור וחם לו: לשבת ליד הסטנד של כפכפי הוואינס – יש שם מזגן מהמם" (נונו, מוזיקאית).
אמ:פם אלנבי, אלנבי 69

אהבת אמת עם המזגן. נונו (נעמי אהרוני גל) באמפם אלנבי (צילום: איירי קצב)
אהבת אמת עם המזגן. נונו (נעמי אהרוני גל) באמפם אלנבי (צילום: איירי קצב)

6. דיזנגוף

"צפיתי בו בכל גלגוליו. בילדות הוא היה שטוח כמו עכשיו אבל הוא היה מובן מאליו ולא היתה לנו שום רפלקסיה לגביו. בגלגול הנוכחי כבר הגעתי עם מודעות והתפעמות. אני גרה מאד קרוב וכך ליוויתי את ההקמה החדשה על בסיס יום-יומי. מבחינתי הייתי בצוות המקימים. הנכדה בת השנתיים שלי גרה בירושלים, ובכל פעם שאנחנו מתקרבות לכיכר והיא רואה את המזרקה, היא זועקת בהתלהבות 'הנה תל אביב'". (עדנה מזי"א, מחזאית)

"אחרי שנים שגרנו הרבה מאוד זמן באזור כיכר רבין, מצאנו את עצמנו בשכונה סאחית להחריד. אחרי שאתה רגיל להיות קרוב להכל ופתאום אתה יותר קרוב לדרך נמיר, אתה מרגיש איזו ירידה בליבידו העירוני שלך (אני חושב שהרגע המצאתי מושג). במסגרת ההתמודדות הקבועה שלי עם תפיחתה של הכרס, אני משתדל לעשות צעידות ארוכות ולגוון בכיוונים. גם אם אני הולך לכיוון צפון, דרום או לכיוון הים בשום סנריו אני לא מוותר על צעידה של כמה דקות באיזשהו נתח מבשרו של רחוב דיזנגוף. אני לא בטוח שאני יודע למה, אבל הכל ברחוב הזה מרגיש אנרגטי, פועם, צעיר אבל לא טרנד". (אבי גרייניק, קומיקאי ומוזיקאי)

לשיקום הליבידו העירוני. בן גוריון פינת דיזנגוף (צילום: Shutterstock)
לשיקום הליבידו העירוני. בן גוריון פינת דיזנגוף (צילום: Shutterstock)

5. בלומפילד

"תמיד כשמכבי חיפה מגיעה למשחק חוץ בבלומפילד השכונה נצבעת בירוק ונותנת לי הרגשה ביתית. החוויה הזאת של ללכת מהבית ברגל למגרש זו אווירה שאי אפשר לתאר במילים. עדיין שומר נאמנות לסמי עופר שהוא אצטדיון מספר 1 בארץ ללא צל של ספק, אבל בלומפילד אחרי השיפוץ גם נותן קצת הרגשה של אירופה במרחק שני מטר מהבית". (פלד, ראפר)
רח' התקומה

אפילו אוהד מכבי חיפה לא יכול לסרב לו. בלומפילד (צילום: ליאת סגל)
אפילו אוהד מכבי חיפה לא יכול לסרב לו. בלומפילד (צילום: ליאת סגל)

4. שד' רוטשילד

"מתחיל בברקפסט וממשיך למה שהיה רוטשילד 12, עובר ברדיו איפיג'יבי, פונה שמאלה לפורט סעיד, ממשיך ישר לאלפאבית ומסיים בטוני וספה (שאחד מהסניפים ליד השדרה כבר נסגר). מרכז תרבות הבילוי של תל אביב: ים מועדוני הופעות ומסיבות עם הווייב הכי כיפי במזרח התיכון". (לירון עמרם, מוזיקאי)

"אני רץ, הרבה. זו הדרך הכי טובה שמצאתי כדי לאזן את התשוקה שלי למאפים ולהיראות טוב בג'ינס, וכדי לאזן את החיים בכלל. כשאני בתל אביב, אני רץ לאורך רצועת הים ומגיע עד נמל תל אביב, שם אני גם בודק מרחוק את התור מחוץ למאפיה שלנו. אני אוהב לרוץ גם ברוטשילד, שהיא באמת האמצע המדויק של תל אביב. המבנים המשומרים לצד החדשים, אנשי ההיי טק על הקורקינטים והמשפחות הצעירות. והאנרגיות, לא משנה באיזו שעה. זו הסיבה שהיה לי ברור שכדי להיות חלק מתל אביב אנחנו צריכים להיות חלק מרוטשילד". (אריק קייזר, שף-קונדיטור)

אנרגיות בכל שעה. שד' רוטשילד (צילום: בוריס בי / Shutterstock)
אנרגיות בכל שעה. שד' רוטשילד (צילום: בוריס בי / Shutterstock)

3. נווה צדק

"בחודשים האחרונים התחלתי לרוץ, תמיד אני מתחילה מנווה צדק עד ליפו, שם נפתחת לי הצ'אקרה. נווה צדק כל כך יפה בעיניי: הבתים הנמוכים הקטנים, הדלתות הקשתיות הלבנות, חלונות הריבועים של פעם עם תריסי העץ. זה כאילו אני מסתובבת בכפר קטן ליד הים ביוון, ברקע רעשי צלחות של ארוחת ערב שנגמרה וטלוויזיות מבצבצות שמגלות לי שבכל זאת אני בישראל". (רות אלבז, דמות בכירה באינטרנט)

זה לא כפר קטן ליד הים, זה גם לא ביוון. זו נווה צדק (צילום: Shutterstock)
זה לא כפר קטן ליד הים, זה גם לא ביוון. זו נווה צדק (צילום: Shutterstock)

2. כיכר הבימה

"בכל פעם שאני רואה את הרחבה בלילה, שזה בעצם כמעט כל יום כי אני גרה ממש קרוב, יש לי תחושה מצד אחד של בית ומצד שני של תיירת. אני לא מצליחה להתרגל לרחבה היפה הזאת. כל פעם שאני הולכת שם עולה בי תחושה של סיפוק ושמחה בחלקי על עצם העובדה שאני גרה ממש לידה. הבור עם הפרחים יפהפה ולקחת לשם פיצה מטוני וספה באמצע הלילה זאת מסורת עתיקה. מומלץ להתרחק מהרחבה בימי שישי בצהריים בגלל הצפיפות! חוץ מזה, זאת רחבה מושלמת". (עומר מושקוביץ, מוזיקאית)
תרס"ט 2

רחבה מושלמת. אולי לא בשישי בצהריים, אבל מושלמת. כיכר הבימה (צילום: שאטרסטוק)
רחבה מושלמת. אולי לא בשישי בצהריים, אבל מושלמת. כיכר הבימה (צילום: שאטרסטוק)

1. דיזנגוף סנטר

"אני תמיד, אבל תמיד הולך שם לאיבוד. וזה חלק מהחוויה, תמיד כשאני הולך לשם אני מרגיש שזה מסע קטן: מתבונן באנשים, מחפש את השירותים, רואה סרט, ומטייל בלי להבין לאן". (נועם אימבר, שחקן)

"עוד לא מצאתי קניון נעים ממנו. אני מכיר בו כל פינה מרוב שנים שלימדתי שם. קניתי בו, ביליתי בו, התקעקעתי, ראיתי סרטים והתנשקתי בו". (דן תורן, מוזיקאי)

"פארק היורה של קניוני ארץ ישראל. מבוך פלאים שמתחזה למרכז קניות אך למעשה מכלכל מושבה של עטלפי פירות במרתפיו החשוכים ומגדל צמחים על גגותיו. יש בו הכל ומכל, ישן וחדש, איזוטרי ומיינסטרים ואפשר לשוטט בו שעות מבלי להציץ בשעון. בכל פעם שאני מגיע לביקור בישראל הסנטר הוא אחד מיעדיי הראשונים. אני לא יכול להסביר את זה, אבל יש משהו בארכיטקטורה החוצנית שלו שגורם לי להרגיש הכי בבית. אי.טי פון סנטר". (אהרון קשלס, במאי)
דיזנגוף 50

דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רונלד)
דיזנגוף סנטר (צילום: דין אהרוני רונלד)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

לילה קולטורה: 10 מוסדות התרבות הכי אהובים בעיר שלנו

לילה קולטורה: 10 מוסדות התרבות הכי אהובים בעיר שלנו

בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)
בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

משתתפי המדור "העיר שלי" אוהבים תרבות. הם אוהבים אותה בהיכל התרבות הרציני ובקולנוע יפו הטרי, וכמובן שגם במפלצת הרב-ראשית של בית רומנו. אבל בסוף, כשהעשן התרבותי מתפזר, מסתבר שכולם נפגשים בסוף הלילה באותו בר קטן

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. היכל התרבות

אולי לא המוסד הכי אופנתי ברשימה הזו, אבל בהחלט המכובד ביותר שבהם.

"מקונצרטים לנוער בבית ספר יסודי, דרך אריק קלפטון ובילי ג'ואל בתיכון, חיבוק בחדר ההלבשה החשוך עם מריאן פיית'פול, ועד הופעה מעולה של חמי רודנר באולם צוקר הצעיר. אינספור מוזיקה חיה מרחיבת ומרוממת נפש. הפעם היחידה שלי שם כמופיע: ערב התרמה לאגודה לזכויות האזרח, כשיהודה פוליקר הגדול המופע המרכזי, ואני הקטן פותח. לא רק צלילים, גם זכויות אזרח הן מאבני התשתית הנפשית שלי כיליד תל אביב". (שרון מולדאבי, מוזיקאי והייטקיסט)
הוברמן 1

"אינספור מוזיקה חיה מרחיבת ומרוממת נפש". היכל התרבות (צילום: ערן לוי)
"אינספור מוזיקה חיה מרחיבת ומרוממת נפש". היכל התרבות (צילום: ערן לוי)

9. קולנוע יפו

מבנה ישן בצפון יפו הוסב קצת אחרי הקורונה על ידי השחקן רועי ריק ושותפו עופרי ביטרמן לבית קולנוע עצמאי – משהו שכמעט ואין לו מתחרים בתוך תל אביב (לא רוצים לסכסך, אבל לפחות בדירוג המצביעים שלנו הוא עקף את קולנוע קנדה בפער ניכר). ללא ספק, המקום החדש ביותר מבין המקומות שנכנסו לדירוג – בואו נקווה שזה מבטיח לו עתיד מפואר.

"מקום חדש יחסית שמשלב תרבות ואוכל – שני דברים שיש בהם קסם ויופי – מבוצע בו בצורה מצוינת. מבחינתי זוהי גם סגירת מעגל כי אחד המקומות הראשונים שעבדתי בהם בחיים היה קולנוע סמדר בירושלים". (מושיקו גמליאלי, שף)
מרזוק ועזר 14

"קסם ויופי". עופרי ביטרמן (מימין) ורועי ניק, קולנוע יפו (צילום: חיים יוסף)
"קסם ויופי". עופרי ביטרמן (מימין) ורועי ניק, קולנוע יפו (צילום: חיים יוסף)

8. צוותא

אם לא היינו יודעים יותר טוב, הדבר האחרון שהיינו מנחשים במבט מבחוץ שנמצא בקומת המרתף של הלונדון מיניסטור זה תיאטרון. אבל הוא שם ועוד איך, כבר הרבה שנים, עם שני האולמות העמוסים שלו. לא בדיוק פרינג'. בטח לא מיינסטרים. פשוט צוותא.

"אני מכיר את צוותא לפני שרוב היוצרים והעובדים בצוותא נולדו. המקום הראשון של צוותא היה בנחלת בנימין, השני היה בדיזנגוף. היה קשה לראות שם הצגות כי המושבים לא היו נוחים, אבל כחייל פתחתי שם סטודיו למשחק, יחד עם פיטר פריי, אלכס פלג ועודד תאומי. אחר כך עברנו לרחוב מרכזי יותר בתל אביב – מאפו, שם עשינו את הפרינג' הראשון בארץ, ומשם עברנו לאבן גבירול. מאז ועד היום אני ממשיך להגיע לצוותא לביים ולעבוד בכיף גדול". (עודד קוטלר, במאי ומחזאי)
אבן גבירול 30

שם "מלפני שרוב היוצרים נולדו". צוותא. (צילום: www.pikiwiki.org.il, מתוך אתר פיקיויקי)
שם "מלפני שרוב היוצרים נולדו". צוותא. (צילום: www.pikiwiki.org.il, מתוך אתר פיקיויקי)

7. בארבי

מועדון ההופעות האיקוני בדרום העיר, פחות או יותר המקום היחיד בעיר להופעות בטווח המצומצם "גדולות מדי בשביל מרתף, אבל עדיין קטנות מדי בשביל הפארק". אין שום טעם אפילו לנסות לספור את ההופעות האגדיות ביותר, זה לא יגמר.

"פינגווין, ליקוויד, קולנוע דן, אליזבט, רוקסן, לוגוס – ביליתי בכולם. הופעתי (כמעט) בכולם. ועל בסיס הניסיון המגוון הזה, אני קובע באחריות מלאה: לא היה בתל אביב מועדון הופעות כמו הבארבי. בול בגודל האידיאלי. עם האווירה המושלמת להופעות. עם סאונד כמו שצריך. וההופעות מתחילות בדיוק בעשר, שזה במונחים תל אביביים נס של ממש (ברוקסן היו הרבה ערבים שעלינו על הבמה באחת בלילה ולפעמים יותר מאוחר, כי 'צריך שהבר ירוויח קצת קודם'. סיוט). שאול מזרחי הוא יקיר העיר תל אביב". (אמיר בן דוד, מוזיקאי, סופר ועורך טיים אאוט לשעבר)

"הייתי בכל כך הרבה הופעות בבארבי מגיל הנעורים ועד היום, שהמקום עיצב לי חלק משמעותי מהתפיסה על מה זו הופעה, איך היא צריכה להראות ואיך להישמע". (דניאלה ספקטור, מוזיקאית)
קיבוץ גלויות 52

בול בגודל האידיאלי, האווירה המושלמת להופעה. איגלז אוף דת' מטאל בבארבי (צילום: גיא פריבס/גטי אימג'ס)
בול בגודל האידיאלי, האווירה המושלמת להופעה. איגלז אוף דת' מטאל בבארבי (צילום: גיא פריבס/גטי אימג'ס)

6. הפאי

הפאי הוקם בסמוך למועדון האלפבית המנוח בתור סוג של אלטרנטיבה ירוקה, עם עציצים ושייקים בבר, לחלל הצפוף והמיוזע של האלפבית. האלפבית כבר לא איתנו, הפאי עדיין משגשג. כנראה ששייקים זה באמת בריא.

"נווה מדבר ירוק באמצע העיר הגועשת, עם מוזיקה מעולה ואווירה הכי מאפשרת, בימי שבת מדי פעם עושים שם מסיבות צהריים מושלמות". (אלון ליבנה, מעצב)

"כיף שם גם כי האווירה מאוד ירוקה – הכל שם עציצים, וגם כי זה גם אחד המקומות הראשונים שהיה לי בהם ערב. הייתי עושה שם מסיבות צפייה של רופול והופעות דראג הרבה לפני שזה הפך להיות כל כך פופולרי. זה גם המקום שאחרי שהתפוצצנו באלפא באנו לשם להירגע". (אריקה היסטריקה, דראג קווין)
אחד העם 54

"אחרי שהתפוצצנו באלפא באנו לשם להירגע". אריקה היסטריקה מופיעה בפאי (צילום: תמיר דוידוב)
"אחרי שהתפוצצנו באלפא באנו לשם להירגע". אריקה היסטריקה מופיעה בפאי (צילום: תמיר דוידוב)

5. האוזן השלישית

בשנים בהן הדיסקים – גם המוזיקליים וגם ה-DVD – החלו לשקוע, בדיוק כשהאוזן השלישית עברה משנקין למשכן המפואר שלה כיום, היה נדמה לרגע שהמעמד של האוזן השלישית מתערער. אבל מבלי למצמץ, הם לא רק שעלו על גל הקאמבק של התקליטים אלא גם הוסיפו שלל אגפים נוספים: בית הקפה, חנות הקומיקס, אחד ממועדוני ההופעות הטובים בעיר, פתחו את הקולנוע, סגרו את הקולנוע, הרחיבו את המועדון. עד שנלחץ על כפתור הפרסום על הטקסט הזה, הם כבר ימציאו עוד משהו.

"אחד מהמוסדות החשובים שקמו תרבותית בתל אביב מחנות הדיסקים הקטנה בשינקין, לווידאו, ואז לדיוידי, מלייבל למועדון הופעות ובר ומוכרים שתמיד אני ארגיש שהם קצת או הרבה מתנשאים עליי (נו הרד פילינגס, אוהב אתכם מאוד אבל אתם יודעים שזה חלק מהעניין)". (אלישע בנאי, מוזיקאי)
קינג ג'ורג' 48

"מוכרים שתמיד קצת או הרבה מתנשאים עליי" האוזן השלישית. צילום: שלי בראיל
"מוכרים שתמיד קצת או הרבה מתנשאים עליי" האוזן השלישית. צילום: שלי בראיל

4. מרכז סוזן דלל

ה-מקום למחול בתל אביב (ובישראל בכלל). פחות או יותר כל רקדן וכוריאוגרפית שהשתתפו במדור הזה או שבחרו במרכז סוזן דלל או שהתנצלו על כך שהם לא בוחרים אותו. אנחנו לא יודעים אם זו אהבת אמת או תסמונת שטוקהולם.

"המקום שבו אני מבלה את רוב שעות היום שלי. הוא כל כך מתויר שכדאי שאפילו לא אציין אותו כאן, אבל למרות זאת אהיה חייבת להודות באהבתי אליו, ובכל זאת לתת לו כאן מקום. במהלך היום הוא נעים ונקי ושקט לרוב, אך הדבר הכי טוב בו כמובן הוא כל מופעי המחול המדהימים שמתקיימים בו" (דנאי פורת, רקדנית)
יחיאלי 5
"המקום בו אני מבלה את רוב שעות היום שלי". מרכז סוזן דלל (צילום: שאטרסטוק)
"המקום בו אני מבלה את רוב שעות היום שלי". מרכז סוזן דלל (צילום: שאטרסטוק)

3. סינמטק תל אביב

זוכרים כמה הבניין החדש של הסינמטק היה שנוי במחלוקת כשהוא יצא מהשיפוץ? ותגידו, זוכרים איך נראה הישן? אה, לא? הנה לכם במשפט אחד הסיפור של כל תל אביב (וחוץ מזה, כמובן, מדובר באחד ממרכזי התרבות הכי חשובים פה. אבל ברצינות, צריך לדבר מתישהו על התסביך העירוני שלנו עם שיפוצים).

סינמטק תל אביב הוא עבורי בית שני מאז גיל 13 כשעשיתי מנוי לראשונה והתאהבתי קשות במסך הגדול, מאז אני מנויה באופן רציף ולא מדמיינת את חיי ללא הקולנוע. אין לי הרבה זכרונות נעורים וילדות, אבל אני כן זוכרת סרטים שראיתי בקולנוע, הסינמטק מהווה עבורי מפלט מנטפליקס ושאר בלבולי מוח". (ג'ניפר אבסירה, אמנית)

"לשבת באולם קולנוע מול מסך גדול, להחזיק ידיים ולצחוק או לבכות יחד. גם אני אוהב נטפליקס, אבל באמת שלמסך קולנוע אמיתי, אין תחליף". (איתן פוקס, במאי)
הארבעה 5

"מפלט מנטפליקס ושאר בלבולי מוח". סינמטק תל אביב (צילום: בוריס-בי/שאטרסטוק)
"מפלט מנטפליקס ושאר בלבולי מוח". סינמטק תל אביב (צילום: בוריס-בי/שאטרסטוק)

2. בית רומנו

המפלצת הרב-ראשית של אנשי התדר, שכל הזמן מרכיבה, מפרקת וממציאה את עצמה מחדש. כמו הידרה, רק ממש, ממש כיפית.

"בקיץ 2010 בשבועות הראשונים לפתיחת התדר – אז עוד במה שהיום הוא הפורט סעיד – הוזמנתי אליו כשדרן ונתבקשתי להחליף את מנהל האולפן לכמה ימים. מאז עברו כמעט 12 שנה ואני עדיין איתם. לפני עשור הלכתי עם וולטר, אחד הבעלים, לראות את המקום שיהיה הבית שלנו לקיץ הקרוב. זה היה בית רומנו. אמרתי לו שזו טעות ושאף אחד לא יגיע לאיזור הזה". (יוני שרוני, מוזיקאי)

"אני לא מרבה לצאת לבלות, אבל אם מצליחה להוציא את עצמי מהבית בערב, זה כנראה יהיה לנואיבה. הסאונד במקום הוא אחד הטובים בעיר, סידור הישיבה – טרסות בלתי מחייבות – בא לי ממש טוב, הפרצופיםמוכרים וחמודים, ומעל לכל המקום נוטף מאהבה עצומה למוזיקה". (זואי פולנסקי, מוזיקאית)

"אני אוהבת את בית רומנו דווקא משום שאני אף פעם לא מרגישה בו בבית. למעשה נדמה לי שאני מתפקדת שם כתיירת בעירי שלי, או באיזו תמצית מאוד מוצלחת ושוקקת חיים שלה". (יערה שחורי, סופרת)
דרך יפו 7

"תמצית מאוד מוצלחת ושוקקת חיים של תל אביב". בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)
"תמצית מאוד מוצלחת ושוקקת חיים של תל אביב". בית רומנו (צילום: אריאל עפרון)

1. הנילוס

גם המצודה האחרונה של הברים הבוהמייניים מהמודל שמילא את תל אביב בעשרים השנים האחרונות ונסגרו אחד אחד, וגם מגניבה, מוצלחת ובוגרת יותר ממה שהם היו אי פעם.
"גרתי ארבע שנים בניו יורק וכשחזרתי הדבר שהכי התגעגעתי אליו הוא בר תל אביבי שמרגיש כמו בית. ברור שהנילוס לא צריך אותי שארים לו כי הוא מסתדר יופי לבד. אבל בשבילי זה מסוג המקומות שמתקיימים רק בעיר הזאת ובגללם כיף לחזור הביתה וטוב לגור בתל אביב. בר נוצץ שתמיד אני יכולה להגיע אליו לבד וכבר אמצא עם מי לדבר. אני יכולה לבוא לשבת בו שמונה שעות ברצף מבלי לשים לב לזמן, לעבור בין שולחנות כי פגשתי חברים מהיסודי, מהלימודים, מהקולנוע, מהאמנות, מהמלצרות או סתם מהחיים. גם תמיד נורא יפה בנילוס, כי כל סידור פרחים יפה כמעט כמו האנשים שיושבים מסביב לשולחן". (רות פתיר, אמנית)
אלנבי 33
"הנילוס לא צריך אותי, הוא מסתדר יופי לבד". (צילום: יסמין טננבאום)
"הנילוס לא צריך אותי, הוא מסתדר יופי לבד". (צילום: יסמין טננבאום)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הדרקון הכי נכון. חנות דרגון בנווה שאנן (צילום: שלומי יוסף)

העיר הטעימה שלנו: 10 תחנות חובה קולינריות בדרום תל אביב

מגיע למקום הזה מסוף תחבורה נורמלי. שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)

העיר שלנו: 10 תחנות חובה קולינריות בשוק הכרמל

כתבות
אירועים
עסקאות
גיבור העל הכיפי מכולם. "ת'ור: רגנארוק" (צילום: יחסי ציבור)

עד היקום האחרון: מצעד הסרטים הכי טובים של מארוול

העולם הקולנועי של מארוול מלווה אותנו כבר כמעט עשור וחצי, ואחרי שראינו אותם מצילים חצי עולם, מטיילים בעולמות מקבילים, מחברים פרנצ'ייזים...

אי אפשר לצאת עם כמות הספרים שהתכוונת לקנות. המגדלור (צילום: אייל אגיבייב)

העיר שלנו: 10 החנויות האהובות ביותר בתל אביב

כמובן שאנחנו נורא אוהבים לקנות דברים חדשים, אולי רק קצת פחות משאנחנו אוהבים לכעוס על תרבות הצריכה. איך מיישבים את זה?...

מאתמערכת טיים אאוט8 ביולי 2022
מגיע למקום הזה מסוף תחבורה נורמלי. שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)

העיר שלנו: 10 תחנות חובה קולינריות בשוק הכרמל

שוק הכרמל עצמו הוא מקום שחזר שוב ושוב בבחירות של רבים ממשתתפי המדור "העיר שלי", וזה הגיוני מאוד. אבל גם אם...

מאתמערכת טיים אאוט14 בספטמבר 2022
דיזנגוף סנטר | צילום: דין אהרוני רולנד

העיר שלנו: 20 המקומות האהובים ביותר בתל אביב

לפני שנה ושבועיים ייסדנו את המדור "העיר שלי", ובו אנחנו מזמינים מדי יום דמויות תל אביביות מוכרות לבחור חמישה מקומות תל...

בלילה הוא הופך לממלכה קסומה. פארק המסילה (צילום: בוריס ב.\שאטרסטוק)

העיר שלנו: אלו הם הפארקים והחופים האהובים בתל אביב

אחרי שכל המסעדות, הבילויים, החנויות והאוטובוסים כבר יוצאים מכל החורים, אין ברירה אלא לקום, לאסוף את עצמך וללכת לחבק איזה עץ...

מאתמערכת טיים אאוט7 ביולי 2022
אולי עכשיו נצליח להבין מה זה. תערוכת ה-NFT במוזיאון (צילום באדיבות מוזיאון תל אביב לאמנות)

האמן ומרגריטות: 16 אירועי אמנות ותרבות שלא כדאי לפספס

תערוכות הבוגרים של בצלאל ושנקר יוצאות לדרך // תופעת ה-NFT מגיעה למוזיאון תל אביב // תערוכת מחווה לקבוצת רדיוס המיתולוגית //...

מאתרעות ברנע7 ביולי 2022
מי לא אוהב לשבת? גם כהן@מושון אוהבים לשבת. (צילום: תום גני)

העיר שלנו: אלו הם הספסלים שעושים את תל אביב. לנוחה יותר

יש את אניני הטעם שבחרו מסעדות, יש את הבליינים שבחרו מועדונים, יש את הרומנטיקנים שבחרו שכונה או רחוב. שפים המליצו על...

מאתמערכת טיים אאוט8 ביולי 2022
הדרקון הכי נכון. חנות דרגון בנווה שאנן (צילום: שלומי יוסף)

העיר הטעימה שלנו: 10 תחנות חובה קולינריות בדרום תל אביב

הכיסונים של נווה שאנן, הבשר של ג'ורג' לה בוף, מעדניה סינית להרפתקנים ומלא חנויות תבלינים. אלו הן התחנות שעלו שוב ושוב...

מאתמערכת טיים אאוט25 באוגוסט 2022
קצת יותר מעשור זה כבר מוסד. הבלוק ב-2014 (צילום: גוני ריסקין)

ביקשנו מהם לבחור מקומות אהובים. הם בחרו מקומות של עצמם

ביקשנו מהם להמליץ לנו על המקומות התל אביביים שהם הכי הכי אוהבים. אז הם המליצו לנו על המקומות שלהם (או של...

מאתמערכת טיים אאוט7 ביולי 2022
מקום שילדים אוהבים. כיכר הבימה (צילום: Shutterstock)

הרחובות, הכיכרות וכל שאר המקומות האהובים ביותר בעיר שלנו

בר או מסעדה הם דברים שקל לאהוב, אבל הם גם ברי חלוף. רחובות, לעומת זאת, הם פה כדי להישאר והדיזנגוף סנטר...

מאתמערכת טיים אאוט7 ביולי 2022
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!