העיר שלנו: המקומות בהם השפים (ובמאית אחת) אוהבים לאכול

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנה ומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

המסעדות ברשימה הזו מעולות. אבל זה לא כל הסיפור

הדבר הכי מעניין ברשימת הטופ 10 של אוכל ושתיה בהמלצות "העיר שלי" היא כמובן מי שלא נכנס אליה. קודם כל, ההעדר המוחלט של סצינת הפאבים וברי האוכל. הברנז'ה התל אביבית, מסתבר, לא קונה את הקונספט. אם רוצים לשתות, ורוצים לשתות, אז כבר הולכים לבסטה או לבר 51. לא לבר שמגיש כמה מנות מפוקפקות.

מי שעוד נעדר מהרשימה לגמרי, הם השף-סלבס. חיים כהן, רותי ברודו, אייל שני, ישראל אהרוני, יוסי שטרית, מאיר אדוני. שכבה שלמה של אנשי אוכל שהחזיקו (ועדיין מחזיקים) מקומות שלפני חמש ועשר שנים היו ההגדרה המילונית של "עיר ללא הפסקה" (אברקסס, הבראסרי, דיקסי), ומאז שהפכו למנטורים ושופטים טלוויזיוניים, אולי נהנים מהכרת הקהל, אבל איבדו את האינטימיות ואת הקשר אל אנשי חיי הלילה.

הרשימה עצמה, בטח בפסגה שלה, היא לא רק צפויה, היא אפילו מעלה סימני שאלה. כלומר ברור שחנן מרגילן ובית תאילנדי הן מסעדות מעולות. גם ברור ששתיהן עושות אוכל ייחודי בסנדרט שונה ממה שמקובל בעיר, ובמקרה של חנן מרגילן גם בסטנדרט תמחור שונה לגמרי. אבל יש תחושה שלא פחות מזה הם סממן של "הבנת הסצינה". נגיד ככה – אם מתקילים אותך בבקשת המלצה על "משהו אותנטי" ואתה רוצה ללכת על בטוח ולהחשב מבין, אלו השמות הראשונים שיקפצו לך לראש. אל תשאלו איך גיליתי.

סממן של "הבנת הסצינה". בית תאילנדי (צילום: שלומי יוסף)

הבסטה ובר 51 הם אכן המקומות הכי כייפים לסגור בהם ערב, אז המיקום שלהם לא אמור להפתיע, סנטה קתרינה ודלידה, מלבד אוכל, הם מקומות שאפשר לפתוח בהם שולחן בלי לפחד מלהפריע לשכנים, דוק ומלגו ומלבר הם מסעדות הבית של תושבי לב העיר. הכל כמעט צפוי. שתי הבחירות היחידות שקצת מפתיעות הן הבוסר וג'ורג וג'ון.

הבוסר, חנות היין המהממת בגן החשמל היא באמת מקום ליודעי דבר. נחמד לראות שלמרות שלא מדובר במוסד ותיק, היה ביקוש לחנות כזאת, והיא הפכה מהר מאוד לסטנדט עבור חובבי היין. ג'ורג וג'ון ממסמרת את עצמה לרשימה בתור מקום שכל מי שאוהב אוכל חייב להגיע אליו. פרס הבטחת השנה של גומיו לשף תומר טל לפני שנתיים. הכניסה לטופ 10 ברשימת המסעדות הטובות במזרח התיכון, המסעדה הישראלית השנייה ברשימה, אחרי OCD הבלתי נגישה בעליל. ופסטת סרטנים לפנתיאון. באמת שאי אפשר לבקש יותר. // עודד קרמר

10. דלידה

"עומר כהן הבעלים הוא אחד החברים הכי טובים שלי ודלידה הוא בדיוק המקום לבוא לשתוק בו. אני יושב עם הטלפון ואף אחד לא מטריד אותי, ועומר יושב לידי ומנהל את הצוות שלו. בסוף משמרת, כשכבר אין לי כוח לאף אחד, יודעים בדלידה להביא לי את הטוניק שלי בלי לשאול שאלות ולתת לי להיות עם עצמי". (בנצי ארבל, שף)
זבולון 7

"בדיוק המקום לבוא ולשתוק בו". דלידה (צילום: יונתן בן חיים)

9. סנטה קתרינה

"כשאני אוכל אני חושב על מאחורי הקלעים, כמה קשה עבדו כדי להגיע לתוצאות. בסנטה קתרינה אני בכל פעם מתפלא כשמביאים לי את החומוס בלי קליפה, איך הכל מקולף ונקי כאילו בחרו כל גרגר בפינצטה. אני מעריץ אנשים שיודעים לעבוד עם אוכל ולתומר יש ידיים טובות. אני אוהב להזמין טרטר וסנטה קתרינה היא המקום היחיד שאני אוכל בו בשר חי חוץ מאשר בבית. יש לי איזו שריטה או צלקת, אבל אצל תומר אני מוכן". (בשארה חינאווי, קצב)
הר סיני 2

"כל גרגר נבחר בפינצטה". סנטה קתרינה (צילום: דניאל לילה)

8. ג'ורג' וג'ון

"השף תומר טל השכיל לפתח שפה ישראלית מודרנית יחידה במינה". (ארז קומרובסקי, שף)

"אני מת על השף תומר טל באופן אישי ומקצועי – שף אמיתי בלי יומרות שמהבוקר עד הערב עובד, מפתח, יוצר ומשפיע. הוא אדם צנוע ועושה הכול בצורה היפה והנעימה ביותר. האוכל בג'ורג' וג'ון מהמם כמו הדרך של תומר". (מתי נקש, שף)
אאורבך 6

"שפה ישראלית מודרנית יחידה במידה". ג'ורג' וג'ון (צילום: אנטולי מיכאלו)

7. דוק

"כשחזרתי הביתה לתל אביב לפני כחמש שנים, בעודי ממתין לגימור המטבח, הפכתי בעל כורחי לצרכן אוכל רחוב לתקופה מוגבלת. באותו הזמן עשתה מסעדת הרחוב דוק את צעדיה הראשונים. כך נחשפתי לתעלוליו המופלאים של אסף דוקטור השף והאדם. אסף חרט על דגל המקום את השימוש בחומרים מקומיים בלבד. הקפדנות בבחירת החומרים, שילובי הטעמים הנועזים והלא צפויים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע. הפכתי לסועד קבוע במקום (קבלן המטבח התבקש להאיט את הקצב). הרחבה המוריקה שיצרו "האחים" מנתקת אותך משפת הכביש ההומה, המנות תמיד מפתיעות מחדש והשירות והאירוח לא פחות ממושלמים. זכיתי". (זאב טנא, מוזיקאי ומהנדס מזון)
אבן גבירול 27

"השילובים הנועזים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע". דוק (צילום: שלומי יוסף)

6. הבוסר

"פעם היתה לי פיקסציה לבתי קפה. הייתי יושבת בכל עיר בעולם בכל בית קפה שמצאתי עם המחשב שלי וכותבת. מאחר והפכתי בעל כורחי לאדם מבוגר שעובד במשרד נפרדתי מהפן האישיותי הזה ועברתי להיות בן אדם ששותה יין בסוף יום עבודה. הבוסר נמצא בתחילת רחוב החשמל והוא משמש גם חנות יין שמפורקת בכל סוגי היינות על הגלובוס וגם אפשר לשבת שם ולהזמין בקבוק או כוס. הבילוי שם הוא בדיוק בקו תפר של מחייב ולא מחייב. לא יצאתי אבל גם כן יצאתי. בדיוק מה שאדם שהפסיק לשבת בבתי קפה מחפש בחיים שלו". (הדס בן ארויה, במאית ותסריטאית)
החשמל 5

"בדיוק בקו התפר של מחייב ולא מחייב". דוק (צילום: תור ורדימון)

5. מלגו ומלבר

"מוטי טיטמן היה סו שף שלי בחדר האוכל ארבע שנים, אך בלי קשר לכך, לדעתי היום הוא עובר אותי ואת רוב השפים בארץ. הוא אחד העילויים שיש לנו ואני גאה שעבדתי לצידו ומאחל לו בהצלחה. מלגו ומלבר הוא מקום טעים ומיוחד שאינו מנסה להמציא את הגלגל אבל הכל בו מדויק ובום – לפנים". (עומר מילר, שף)
רוטשילד 142

"מוטי טיטמן עובר את רוב השפים בארץ". מלגו ומלבר (צילום: בר כהן)

4. בר 51

"זה מקום שכיף ללכת אליו ויש בו תמיד הרגשה של חופשה. האנשים מהממים והיין ממש טוב ואני אוהבת את מושיקו, שהבישול שלו פשוט ומדויק. אהבתי את מנת שורש סלרי ואת האנילוטי". (שיראל ברגר, שפית)

"נכנסנו פנימה ובוא נגיד שהרבה שיח לא היה באותו ערב. ישבנו על הבר ואני חושבת שכל הערב בהיתי במחול של יצירת מנה מושלמת. והטעם, אלוהים! מושיקו (גמליאלי, השף והבעלים) יצר מקום שפשוט מנצח בכל הגזרות. האוכל, המוזיקה, אווירה סקסית בטירוף וצוות שמרים את כל מה שקורה שם למעלה". (לנה פרייפלד, שחקנית)
הירקון 59

3. הבסטה

"הבסטה עבורי מגלמת את תמצית הקולינריה התל אביבית: שפע של קסם, אווירה שמחה ואוכל שמביא את שוק הכרמל בצלחת. מבחינתי, זו הדוגמה האולטימטיבית למסעדה שלקחה את המונח 'מסעדת שוק' וזיקקה אותו לכדי עשייה. המקום שבו אשתי, ביתי ואני נמצאים בו הכי הרבה, כשאני לא במסעדות שלי". (אסף דוקטור, שף)
השומר 4

"לקחה את המונח 'מסעדת שוק' וזיקקה לכדי עשייה". הבסטה (צילום: אנטולי מיכאלו)

2. בית תאילנדי

"קלאסיקה. מסעדה יציבה מאוד שתמיד נותרת נאמנה למקור, דבר שמאוד מרשים אותי כמסעדן. בית תאילנדי נמצאת קרוב למקום שבו פעל פיקאסו, בית הקפה של אבא שלי, ודרכה נפתחתי למטבח האסיאתי. כשאני בארץ אני מקפיד להגיע לשם פעם בשבוע-שבועיים". (טום אביב, שף)

"מבחינתי זה כמו לחזור הביתה. אני אוהב מאוד את המסעדה ומרגיש בה עקביות, שזו תכונה מוערכת בעיניי – לקבל בכל פעם אותה מנה בדיוק". (הלל תווקולי, שף)
בוגרשוב 8

"לקבל כל פעם את אותה מנה בדיוק". בית תאילנדי (צילום: יהונתן בן חיים)

1. חנן מרגילן

"בדיוק אכלתי שם לצהריים מרק דושפרה נהדר ושיפוד פאלדה טלה שמגיע עם העצם. פשוט תענוג, אפילו יותר מהדושפרה". (פליקס רוזנטל, שף)

"בטח כולם בוחרים בחנן מרגילן אבל אני חייב. בעיני במדינה מתוקנת המסעדה הזו הייתה מקבלת כוכב מישלן תוך שעה. הכול נעשה בעבודת יד בלי עיצוב ופסאדה, פשוט אוכל טעים. בכל פעם שאני מגיע יש לי ארוחה קבועה שמתחילה בדושפרה, עוברת לבאחש וממשיכה במנטי ושיפוד כבד עגל עם ליה. לפעמים הקינוח הוא משהו מתוק כמו ריבה שמכינים במקום ולפעמים פשוט שיפוד כבד אווז, תלוי עם מי אני סועד ומה הקיבולת שלו כי לי יש קיבולת בלתי מוגבלת". (תומר אגאי, שף)
מסילת ישרים 15

"בטח כולם בוחרים בחנן מרגילן אבל אני חייב". נכון מאוד (צילום: אנטולי מיכאלו)