עד פחות או יותר תחילת העשור הזה, החוזר הלא כתוב בין היוצר לקהל נשמר היטב. היוצר היה אומר "טוב, שמעו חבר'ה – יש לי רעיון לסרט או סדרה שאני חושב שתאהבו. אני מביא מפיקים וגופי שידור שישימו על זה כסף, ואני מקווה שתאהבו". והקהל, בתגובה, היה צופה פאסיבי שמגיע רק בסיום התהליך, ומכריע אם היצירה תהפוך ללהיט או תיזכר לדיראון עולם. אבל כניסתו של ה-AI לבערך כל תפקיד מתחילה למחוק גם את החוזה הזה.
>>הפיכה תרבותית: "קזבלן" ואיתי לוי מחליפים את "אופרה בפארק"

חברת "פייבל", שבעבר התמקדו בעיקר במציאות מדומה ורבודה, שינו את הפוקוס לעבר בינה מלאכותית והשיקו את הכלי החדש שלהם Showrunner, שמאפשר לכל אחד – אבל ממש כל אחד – ליצור פרק טלוויזיה משלו בסגנון אנימציה שהוא רוצה. כלומר, ליצור פרקים שלמים של סדרות בבינה מלאכותית, ובהתאמה אישית. נכון להיום השירות עוד נמצא בגרסת אלפא, שפתוחה רק לכ-10 אלף איש, אך זה צפוי להשתנות בקרוב, במיוחד מכיוון שאמזון החליטה להשקיע בחברה, ואולפנים אחרים כבר בוחנים אפשרות להביא לפלטפורמה תוכניות רשמיות. ולמרות שהמוצר הבסיסי שהם מציעים כרגע די… ובכן, בסיסי, יש לו פוטנציאל גדול – ואנשים חוששים ממנו, בצדק.

הפלטפורמה של Showrunner מתקיימת כרגע אך ורק על שרתי דיסקורד, ומאפשרת לייצר פרקים רק במסגרת סדרה אחת, הם מכנים "עמק האקזיט", ומתמקדת בעשירי העולם. בין הדמויות הרבות שתוכלו למצוא שם נמצאים ג'ו ביידן, ברק אובמה, טום קרוז, אילון מאסק וכמובן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אחרי שתכתבו בשרת/scene, יפתח בפניכם תפריט אפשרויות שמציע שלל דמויות, לוקיישנים ומקום בו תכתבו את התסריט עצמו. המנוע עדיין לא מפותח, אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות שטויות מבדרות – לדוגמה, סצנה שבה טראמפ רוצה להתאבד כי הוא מפחד מהרשימות של אפשטיין, ומארק צוקרברג מנסה לשכנע אותו לוותר על זה. כן, אפשר לקחת את זה רחוק, גם עם המגבלות שלטענת החברה הוכנסו על מנת לשמור על החוק.

אז כמה רחוק, אתם שואלים? ובכן, לשואוראנר יש עמוד בניית דמויות, שניתן לצרף באופן מיידי לרשימה שלה. לכן לקחתי את תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הורדתי מיוטיוב כמה נאומים והזנתי את הכל לבינה מלאכותית – לצורכי סאטירה, כמובן – וכך יצרתי דמות כמעט מושלמת של ביבי, עם דיבוב מדויק (אם תשאלו אותי, אפילו יותר מטראמפ). אחר כך נתתי להם לשחק בסצנות ששלפתי מהמותן: טראמפ מנהל משא ומתן, ומבקש לילה עם שרה בתמורה לתמיכה בביבי מול מערכת המשפט; או דייט רומנטי בין ביבי לטראמפ, שבו מופיע גם היטלר מכאני, ומאשים את ביבי בקונספירציות יהודיות עד שהזוג המאושר נפרד. הצלחתי גם ליצור שיחת טלפון מוזרה בין טראמפ לביידן המבולבל. אז כן, זה מרגיש כמו AI, ונשמע כמו AI, ולמען האמת זה לא לגמרי מפותח עדיין. למעשה, אפילו המנכ"ל עצמו, אדווארד סטאצ'י, לא בטוח כמה הפלטפורמה תמשוך אנשים.

"אולי אף אחד לא רוצה את זה וזה לא יעבוד", אמר סטאצ'י בריאיון לוראייטישהתקיים לפני כשבוע, וטוען שהופתע לגלות שחלק גדול מהמשתמשים נהנים מליצור דמויות בעצמם, ולהשתמש בהן בסדרות. "לא חשבנו על זה בכלל כשבנינו את זה", אמר, ואני לא יודע אם מדובר בצניעות זהירה או בכסת"ח למקרה שהפרויקט לא יצליח, אבל אין ספק שזהו צעד ראשון לקראת תכנים שלמים. לפי סטאצ'י, כיום בינה מלאכותית לא יכולה להפיק יותר מפרק אחד בכל פעם, ולמרות שזה נשמע כמו תוכנה שנבנתה לפני חמש שנים, זה עדיין מרשים.

בעבר חברת לייטריק עשה דבר דומה עםLTX studio, שיצר קליפים קצרים בסגנונות שונים, ונתנה לבינה המלאכותית את האפשרות לבנות סטוריבורד של ממש – אך החידוש הפעם הוא בעצם היכולת לבנות את הדמויות שלי איך שאני רוצה, ובאופן די נגיש. את ביבי יצרתי בחמש דקות, וזה היה קל, כמעט אינטואטיבי כמו במשחק מחשב. זה רק עניין של זמן עד ששואוראנר תעזוב את דיסקורד ותתפתח לאפליקציה של ממש. אבל האם זה יכול להחליף את האדם היוצר בשלב הנוכחי? עדיין לא, אבל זה לא אומר שאין מי שפוחד בצדק מהיום הזה.

אותם תסריטאים שכבר שבתו כנגד השימוש בבינה מלאכותית בקולנוע צפויים להיתקל באתגרים מהותיים יותר, וכנראה שמאבק יעלה מדרגה על רקע הגישוש של אולפנים גדולים כמו אמזון ודיסני בתחום. והאמת שאפשר להבין אותם – זה מלחיץ לראות את המכונות מתקרבות להחליף אותך, גם אם ה-AI עדיין צריך את האדם היוצר מאחוריו. החזון של חברת פייבל הוא לאפשר לכל אחד ליצור טלוויזיה מותאמת אישית, אבל אני מודה שברגע שראיתי את החופש האמנותי שהבינה המלאכותית לקחה בחלק מהמקרים, זה היה די מלחיץ. אבל אין מנוס מלהודות שזה בלתי ניתן לעצירה. האם יהיה לזה קהל? זמן יגיד. אבל עדיף שנמצא דרך לשמור על האדם היוצר במרכז היצירה, גם אם הבינה מצטרפת. אין שום דרך לעצור את המפלצת הזו, אבל יש עוד סיכוי להשתלט עליה ולקוות לטוב.

• המסך
• טכנולוגיה
• אינטליגנציה מלאכותית
• אנימציה
• סטרימינג

הסדרה הבריטית "מראה שחורה" שינתה לנצח את השיח האמנותי על טכנולוגיה. גם אם העונות האחרונות שלה לא היו מוצלחות, גם אם היא אף פעם לא תחזור למה שהייתה בהתחלה, אי אפשר לקחת מ"מראה שחורה" את מה שמגיע לה. הסדרה הזאת היא האייזק אסימוב של עידן הטלוויזיה הפוסט-מודרני ולכן אולי זה טבעי להתגעגע אליה ולחכות לעונה נוספת, גם אם לעולם לא תהיה טובה כמו הפרק על ראש הממשלה שצריך לזיין חזיר, פרק אפוקליפסת הטלפונים או ספיישל הכריסמס עם ג'ון האם. ברשתות הסטרימינג זיהו את הוואקום ומיהרו לפס הייצור של האימה הטכנולוגית, וכך הגיעה לאפל TV+ סדרת הביכורים של קייטי רובינס, "סאני".

>> יולי חם: 28 סדרות חדשות שיכו בכם החודש
>> פסטיבל אנימיקס יחגוג שני עשורים ל"מ.ק. 22"

במרכז של "סאני" עומדת סוזי, אמריקאית מתחום הפיננסיים שעשתה רילוקיישן ליפן, התאהבה בבחור מקומי והקימה איתו משפחה. זמן קצר לאחר שבעלה ובנה מתים בתאונת מטוס, סוזי מקבלת מהחברה בה עבד רובוטית שבעלה המציא ותכנת בעצמו. סוזי מבינה מהר מאוד שהיא חיה בשקר שאין לה איך לאמת או להפריך, והיחידה שעומדת לצידה זו הרובוטית החמודה, סאני. זה נחמד לראות איך "סאני" משחקת עם החוקים של אסימוב לגבי רובוטים, הופכת קצת את הנוסחאות ויוצאת מהקלישאות המוכרות.

סאני היא רובוטית מתקדמת יותר שיכולה לעשות המון דברים. למען האמת – זה מפחיד. היכולות החריגות שלה לא רק יוצאות דופן, היא גם מעידה על עצמה שהיא סוג של בן אדם. יש לה עקומת למידה מאוד חדה וכך אנחנו מקבלים לא רק דמות שמתפתחת תמיד, אלא דמות שתמיד מוסיפה לנו עוד סיבות לחשוד בה.

גם ראשידה ג'ונס בתפקיד הראשי של סוזי מפתיעה לטובה, במיוחד לאור העובדה שהיא מוכרת יותר כשחקנית של דמויות משנה, ועושה תפקיד מצוין. בשני הפרקים הראשונים אנחנו יכולים לראות את המנעד הרחב שיש בארסנל שלה. היא יכולה להיות אלמנה מרוסקת בסצינה אחת ומיד אחר כך להיות צעירה והרפתקנית מבולבלת, ואחר כך לעבור להתאהבות ולסיים בבדידות פאתטית במעבר חלק לחלוטין ולפעמים אפילו באותו השוט.

בדרך כלל לא רואים על המסך המון דמויות ראשיות שמגיעות למקום מעורר רחמים, כי זה לא עובד. כמו שאמר לי מורה למשחק פעם – זה לא סקסי לעורר רחמים. אדם שנופל על ברכיו, מרכין ראש אל הרצפה ואוחז ברגל אהובתו, לעולם לא יזכה בליבה. אותו מורה הסביר שאם הגיבור מתחנן ובאמת מנסה להשיג את מה שהוא רוצה, הוא אולי יהיה על ברכיו, אבל הראש שלו יהיה מורם וגבו זקוף. בסוף הפרק השני של "סאני" זה בדיוק מה שראשידה ג'ונס עושה, אקט מאוד-מאוד נדיר בטלוויזיה האמריקאית שלרוב הולכת על בטוח. הבדידות של סוזי הופך להיות המכשול שלה אבל גם הדרך שלה לייצר חברות חדשה ולא צפויה עם הרובוטית.

ה-DNA של הסדרה ברור ומובן: היא תגרום לצופה רגע אחד לסמוך על סאני ורגע אחר לפקפק בכוונותיה, ומתארת את חוויית השימוש הטכנולוגי בעידן שלנו באופן כמעט מושלם, כשאפילו המחשבים שלנו כבר לומדים בעצמם באמצעות פלאי הבינה המלאכותית.

למרות ש"סאני" מוגדרת כקומדיה שחורה, קשה מאוד למצוא מספיק אלמנטים קומיים שיצדיקו את ההגדרה הזאת ועדיין – זאת סדרה מצוינת, מותחן טכנולוגי מעולה שגורם לצופה לפקפק בטכנולוגיה של ימינו ולא לקחת אותה כמובן מאליו, שמדבר בלי בושה על הסכנות של AI וגם על התחליף העגום שהוא לחברה אנושית.

ראשידה ג'ונס עושה עבודה מדהימה בתפקיד הראשי והלוקיישן היפני הולם לחלוטין את התמה של שמרנות כנגד חדשנות טכנולוגית. למרות כל ההישגים, ההישג הכי גדול שלה הוא שמדובר בסדרה שכיף לצפות בה והיא אפילו מצליחה להיות עדינה ולרגש, גם אם היא גורמת לנו לרצות לזרוק את הטלפון לאסלה (ואחר כך לשים אותו בסיר אורז כי זה יקר החרא הזה). "סאני" היא עוד הצלחה של אפל TV+ שמוכיחה שלא חייבים ראש ממשלה שמזיין חזיר, לפעמים גם רובוטית חמודה ביפן זה מספיק כדי להעביר ביקורת נוקבת על ההתפתחות המפחידה של הטכנולוגיה (או לנצל את הפחדים שלנו ממנה).

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• אפל טיוי
• טכנולוגיה
• רובוטים

בשבוע שעבר המם את העולם סאם אלטמן מענקית האינליגנציה המלאכותית OpenAI כשהציג את הגרסה הקולית החדשה של ChatGPT, סוג של עוזרת קולית אישית שתוכל לשוחח איתכם ברצף גם כשהסמארטפון בכיס שלכם, ממש כמו בסרט "Her" ("היא") של ספייק ג'ונז מ-2013, וגם הקול שלה דומה באופן מוחלט לקול שסיפקה סקרלט ג'והנסון באותו סרט. כולם שמו לב לכך מיד כשאלטמן הדגים את יכולותיה בסרטון שלו. גם סקרלט ג'והנסון שמה לב. והתפוצצה.

>> פורנו, סלבז ו-AI: הסיוט של טיילור סוויפט וכל הוליווד התגשם

בהודעה חריפה ששיגרה ג'והנסון לתקשורת, כתבה כוכבת הקולנוע כי היא "זועמת, מזועזעת ובחוסר אמון מוחלט" לגבי מידת הדימיון בין הקול שלה ובין הקול של Sky, העוזרת האישית שהציג אלטמן. חמור מכך, ג'והנסון טוענת כי אלטמן יצר איתה קשר עוד בספטמבר בבקשה להשתמש בקולה בגרסה הווקאלית החדשה של ChatGPT, נענה על ידי סוכניה בשלילה ואז ניסה לשכנע אותם שוב יומיים לפני השקת הדמו שבמהלכה הציג את יצירתו החדשה, לפני שאנשיה אפילו הספיקו לחזור אליו. בנוסף, ערב ההשקההוא צייץ בטוויטר/X מילה אחת: "Her".

עורכי דינה של ג'והנסון כבר פנו אל אלטמן ו-OpenAI בדרישה שיבהירו בדיוק כיצד יצרו את הקול שנשמע דומה להדהים לזה של ג'והנסון, בעיקר מאז השדרוג האחרון שהוסיף אינטונציה רגשית לקולה של העוזרת האישית. "בתקופה שבה כולנו מתמודדים עם דיפ-פייקים ועם הצורך להגן על הזכויות שלנו על המראה שלנו, העבודה שלנו והזהות שלנו, אלה שאלות שדורשות שקיפות מוחלטת. אני מצפה לפתרון שיציע שקיפות וחקיקה מותאמת שתבטיח את זכויות הפרט שלנו".

המכתב של ג'והנסון במלואו:

סקרלט ג'והנסון זועמת

ב-OpenAI מיהרו לגנוז את הקול הגנוב ובמקביל להכחיש כי השתמשו באינטליגנציה מלאכותית כדי להעתיק את קולה של השחקנית מהסרט האייקוני, וטוענים כי השתמשו בשחקנית קול שאת זהותה הם אינם מוכנים לחשוף. יתכן שזה נכון, אבל אין ספק כי מטרתם הברורה הייתה לייצר דימיון בלתי ניתן לערעור בין Sky ובין "סמנת'ה", העוזרת הקולית מ"Her". כשזה מצטרף לשוד הגדול של טקסטים, תמונות ויצירות אמנות בכל רחבי הרשת עליהם התאמנה האינטליגנציה הג'נרטיבית של ChatGPT, קשה מאוד לקבל את הטענה שזו מקריות שנוצרה בתום לב.

ג'והנסון עצמה כבר תבעה בנובמבר שעבר את יוצרי אפליקציית ה-AI "ליסה" על שהעתיקו את קולה, והאפליקציה הוסרה מחנויות האפליקציות ונגנזה. על פי הפופולריות המחודשת של הסרט רואה העתיד מ-2013, נראה שלעורכי הדין שלה מחכה הרבה עבודה בשנים הקרובות.

• המסך
• טכנולוגיה
• אינטליגנציה מלאכותית
• אינטרנט
• סקרלט ג'והנסון
• ChatGPT

אנחנו מודים, הקפיצות המשמעותיות בטכנולוגיית ה-AI מרגשות ומפחידות גם אותנו. ניסינו בעבר לבקש ממנושיצייר לנו את תל אביב,שיכתוב לנו סדרותועקבנו בסבלנות אחר עלייתו ונפילתו של סיינפלד AI, שהתחילכקומדיה קלילהוסיים הציטוט "האם כל הליברלים הומואים ורוצים להשליך את הרצון שלהם על כולנו". אז כן, מתרגשים ומפחדים כאחד. לכן יצירת הבינה המלאכותית החדשה הזו מעניינת ומלחיצה אותנו, כי היא מפגישה בין אנשים מוכרים, חיים או מתים, לשיחה שכולה תוצרת המחשב. הנה, למשל, שיחה בין קווינטן טרנטינו לזאק גליפיאנקיס, שמרגישה כמו פרק גנוז (ובצדק) של בין שני שרכים:

הפודקאסט , שזמין באתר עם השם הממש זכירPodcast.ai, משתמש בתוכנות סגנון ChatGPT כדי ליצור את השיחה הפיקטיבית, שתמיד מתנהלת בין צמד דמויות מוכרות, כדי שיהיה מספיק חומר לשאוב ממנו. אחר כך הטקסט עובר דרך מחולל קולות בטכנולוגית AI, שלומר ומחקה את הדוברים. התוצאה לפעמים מדויקת להפליא (ג'ו רוג'ן נשמע מדהים), ולעיתים רובוטיים (גם מחשב לא יצליח לחקות את דפוס הדיבור המופרע של טרנטינו), ומאוד מבלבלת. קצת כמו באיורי ה-AI, אפשר מצד אחד לשים לדפוסים האנושיים שמתגלים מתוך התוצאה, אבל כשמנסים ליהנות מהשיחה כפודקאסט, זה מיינדפאק לא פשוט. רק נסו לשמוע את האופן שג'ו רוגן הרובוטי מציג את רוחו של סטיב ג'ובס.

"ברוכים הבאים לעוד פרק של חוויית הברו ג'ונסון. האורח של היום קשה לתאר. אני מרותק על ידו, ומקווה שגם אתם. הוא מוזר ומבריק, ולפעמים לגמרי בלתי נסבל. האורח היום יצר את כמה מהמוצרים הטכנולוגים הגדולים בדורנו, והוא תמיד דוחף את המעטפה בחדשנות. לדוגמא, עם המחשב הבא שלו הוא פיתח שפת תכנות ומערכת הפעלה חדשות לגמרי, ואז הפך לעוד יותר מפורסם על פיתוח שלוש אפליקציות למחשב הזה: מעבד תמלילים, גיליון נתונים ועורך תמונות. זה פשוט הראה לי שהבחור הזה מבריק עם טעם נפלא, ואני מקווה שאוכל להיות אפילו עשירית מהגאון שהחבר שלי הוא, ואני אפילו לא יכול להגיד את שמו". וואו. כמו כן, מה?! וגם: אה?!

בהמשך הפרק, יש לומר, דברים קצת מתאזנים, למרות שלא מצאנו תבונות חדשות רבות מדי. חוץ מהפרקים הנ"ל, תוכלו כרגע לשמוע מפגשים בין אדוני הפסיכדליה אלן ווטס וטרנס מק'קנה, וגם שיחה בין הפודקאסטר לקס פרידמן לפיזיקאי ריצ'רד פיינמן – אבל הרכיב המעניין ביותר מתחבא בלשונית קטנה בעמוד ה"אודות": אגף שלם בו אתםיכולים להציע רעיונות לפרקים, ולהצביע לרעיון האהוב עליכם ובכך לקבוע מי ישוחח בפודקאסט. הפרק הבא, לפחות על פי ההצבעות של עכשיו, יהיה שיחה בין בודהה לאלברט איינשטיין. לא יודעים, לא נשמע מעניין.

• ❤ תרבות
• אינטליגנציה מלאכותית
• פודקאסט
• טכנולוגיה

התקדמויות טכנולוגיות אמורות להיות טובות סף הכל, לא? הן מקדמות את הרפואה המודרנית, מפתחות את היכולות האנושיות ועוזרות לנו לכתוב את העבודות שלנו לאוניברסיטה. לאן שלא נפנה, נתקל בהתקדמות טכנולוגית. בין אם זה הסמארטפון היפה שלנו, הנינג'ה שמנקה לנו פאנלים ואופה לנו עוגות וכמובן, הפורנו. רגע, מה? לצערנו, חוק 34 חל גם בתחום הזה של ההתפתחות הטכנולוגית ואם אתם יכולים לדמיין את זה, לגמרי קיימת גרסת פורנו של זה.

התקדמות ה-AI הביאה אותנו למקום שאנשים אמיתיים בשר ודם לא חייבים להצטלם בכלל לסרטונים פורנוגרפיים כדי ליצור תוכן פורנוגרפי. במקום זאת ניתן ליצור סרטים כחולים מבינה מלאכותית, שבה אף אישה או איש לא נאלצו לקחת חלק באקט. זה נשמע מוסרי ופתרון אפשרי לבעיות הניצול בתעשיית הפורנו, לא? לא. כבר עכשיו אתרי פורנו רבים חסמו את האופציה להעלות תוכן שנוצר על ידי AI, ויחד איתם גם רדיט. למה בעצם לא ליהנות מפירותיו של הדבר הכי מוסרי בתעשייה כה לא מוסרית? ובכן…

איך נוצר פורנו מבינה מלאכותית?

פורנו מבינה מלאכותית נקראת היום Deepfake Pornography. מאחר ומדובר בזיוף דיפייק לסרטוני פורנו של אנשים אמיתיים, שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. זאת אומרת, התוכנה לוקחת תמונות של אנשים, כמוני כמוכם, ומלבישה אותם על אקטים פורנוגרפיים שנראים אמיתים, ובכך יוצרת פורנו של זיוף עמוק. מיותר לציין שבדרך כלל, האנשים שמשתמשים בפניהם לא נתנו את הסכמתם להופיע בסרטונים מהסוג הזה. זוכרים שפחדתם שמישהו יצור סרטון שלך אומר דבר שמעולם לא אמרת? היום יותר קל ליצור סרטון שלך מקיים יחסי מין. וזה עוד מבלי לדבר על הפחד מפורנו-נקמה. מה זאת אומרת? אם חשבת אי פעם שהפרידה הזאת תעבור בשלום, או שאין מצב שמישהו יצליח להפיץ סרטונים שלך – כי פשוט אין כאלה – תחשבי שוב. מי יודע מתי האקס שלך, או כל בחור אחר, יחליט לקחת כמה תמונות שלך, להכניס לתוכנת AI וליצור פורנו נקמה שיופץ בין כולם?

ובינתיים, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב שיא. מתכנתים כבר יצרו בעבר אפליקציות שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי להפוך תמונות של נשים בלבוש מלא לערומות. אפליקציות כאלה מעוררות זעם, נמחקות תוך כמה ימים לאחר שההד הציבורי גועש, ואז חוזרות בגרסה או תצורה אחרת. אחד מאתרי הפורנו הגדולים ביותר, Pornhub, יצאו בהכרזה כי חסמו את כל סרטוני הפורנו שיוצרו על ידי בינה מלאכותית. מצד אחד, נשמע כי הם עשו את הדבר ההוגן, שהרי זה יהיה לא מוסרי לתת במה לסרטונים מלאכותיים שלא קיבלו אישור מאלה שנכפה עליהם להשתתף. מצד שני, בתור אתר שלוקח חלק באחת מתעשיית הכי בלתי מוסריות בעולם המערבי כיום, תעשייה שמקדמת באופן שיטתי ניצול, התעללות ומיניות מעוותת – איך בדיוק פורןהאב היקרה יכולה בכלל לקחת חלק בדיון על מוסר?

הרצון הטוב אל מול המציאות

בשבועות האחרונים התפרסם סיפורו של סטרימר טוויץ' ידוע בשם Atrioc, שחשף בטעות כי החזיק במנוי לשירות שמציג סרטוני דיפ-פייק של קולגות שלו. לאטריוק יש 319,000 עוקבים בטוויץ ו-503,000 מנויים ביוטיוב, ולחלק מהסרטונים שלו יש למעלה ממיליון צפיות. הגילוי עשה רעש בקהילת הסטרימרים, והטיל אור על הפרובלמטיות של שירותים כאלה, ועצם הכתם המוסרי של שימוש בהם, ובטח ביצירתם. אחת מהסטרימריות בהן צפה אטריוק, QTcinderella, עלתה לשידור חי כדי לשתף את תגובתה לקיומם של סרטוני פורנו "בהשתתפותה", וללא הסכמתה. מספיק לראות את המבט המזועזע בעיניים שלה כדי להבין את הנזק.

https://www.youtube.com/watch?v=OUPxov-JXMw

עם זאת, הנזק לא נגמר בזה. אטריוק פרסם סרטון התנצלות ארוך בפני הסטרימריות. עם זאת, התגובות להתנצלות שלו – כמו גם להודעות של שאר הסטרימריות הנפגעות – לא היו כה נעימות. למעשה, משתמשים רבים צידדו באדם שהפיץ את התוכן הפורנוגרפי המזוייף, ולא בנשים הפגועות שפרצופן עיטר את אותם הסרטונים, ללא ידיעתן. למה? יש כמה טענות שעלו מקהילת הגברים השוצפים קצף. הראשונה גורסת כי זה לא בלתי מוסרי להשתמש בתמונה של בחורה או בחור ללא הסכמתם, מאחר ולא נעשה דבר בכפייה, ולמעשה, לא נעשה שום דבר "במציאות". מדובר, לטענתם, בשימוש חופשי בתמונות ללא זכויות יוצרים, וללא פגיעה פיזית-ממשית באדם אחר. הטענה השניה היא – אל תהיו יותר מדי מופתעים – סלאט שיימינג. תגובות רבות הפנו אצבע מאשימה כלפי אותן הנשים, ואמרו "אם לא רציתן שהתמונות שלכן ישמשו כתוכן פורנוגרפי, אז למה פירסמתן אותן?".

במערכה הזאת אי אפשר לנצח. בין אם את שחקנית פורנו או סתם נערה רגילה, הסיכוי שתהפכי לאובייקט מיני בידי גברים תמיד היה גבוה, ותמיד באשמתך. כעת, עם הטכנולוגיה המתקדמת, אפשר ליצור תוכן פורנוגרפי שלך, שאת מככבת בו, ללא ידיעתך או הסכמתך בכלל. ואם את מסרבת או מתנגדת למעשה? אז כנראה שזה לא יאה לך שאנשים אחרים רק מנסים להגיע לסיפוק על חשבונך. מה את רוצה? הם אפילו לא פגעו בך פיזית או כפו את עצמם עלייך. האשמת הקורבן 2.0.

https://www.youtube.com/watch?v=_gb6RkD_25Y

נראה שכמה שהטכנולוגיה מתקדמת, כך אנחנו חוזרים אחורה בכל הנוגע למודעות ליחסים מיניים בריאים. אם בעבר הבעיה היתה אנשים שלומדים הכל על מין מפורנו, זה עלה שלב מרגע שהחליטו להכניס לתוך המלחמה הזאת גם אנשים שלא רצו להילחם מלכתחילה. רק נסו לתאר לכם איזו השפעה תהיה על אדם שמאונן מידי יום על סרטון פורנו של הקראש שלו מהמשרד. מה יהיה יחס שלו כלפיה? מה יהיה היחס שלו לנשים אחרות? הקורבנות של המשחק הזה לא יהיו האנשים שהחליטו להיכנס לתעשיית המין – אלא אנשים רגילים, חברים, קולגות, עמיתים שלנו לחיים, שמידי פעם יוכו הלם לגלות שנעשה בהם שימוש עבור צרכים מיניים.

• טכנולוגיה
• פורנוגרפיה
• סקסיזם
• אינטליגנציה מלאכותית
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 933 // חג האהבה העצמית