Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
פופ אייקון: נונו היא לא כוכבת הפופ שמגיע לנו, היא הרבה יותר מזה
נונו (צילום: ערן לוי)
בכל עולם נורמלי היא כבר מזמן היתה מתפוצצת גם בחו"ל, אבל נונו היא שלנו ולא ניתן אותה. איך הפכה הזמרת שלא טובה עם בנים לזמרת כמו-לאומית עבור הדור הפצוע והשבור? נונו היא כוכבת הפופ הכי חשובה בישראל, דווקא כי היא אנושית
במדינת ישראל של 2025 לא באמת אוהבים פופ. או לפחות לא פופ ראוי לשם המתקתק שלו – עם נצנצים וזוהר ועושר וכוכבות צבעונית ומודעת לעצמה. זה לא כל כך תואם לטון האמוני-רגשני-מיליטנטי של הפופ המקומי. ככה זה – במדינה שכל כך הרבה שנים חיה בתודעה מוצדקת של פחד מכיליון, כשהאויב על הגדרות (לפעמים מילולית), היכולת לרקוד נתפסת כמותרות. משהו שאולי עושים מדי פעם, אבל במחתרת ועם המון רגשות אשם. אם אתם רוצים להיט רדיו, עדיף שתתפללו לאלוהים.
כך נראה המיינסטרים הישראלי באביב הנוכחי: מלא בשירי אמצע הדרך עם זמרי אמצע הדרך. זמרים שהם לא בדיוק מוזיקה מזרחית, אבל נשמעים כמו; כאלו שמרגישים מספיק עממיים, אבל עוברים חלק בגרון של ישיבת הפלייליסט. אלו בעיקר זמרים שמפחדים לקחת סיכונים – בדרך כלל עם מסרים פטריוטיים ומחזקים, עם המון צניעות ויראת שמיים, עידן עמדי פינת אריק איינשטיין. עומר אדם הפך לגיבור פריפריה, נועה קירל היא כמעט רובוט של פופ אוטומטי, אבל תמיד מישהו דואג לכבות את הכוכבות שלה – להסביר כמה זה לא באמת. את צביקה פיק אהבנו להספיד אמנם, אבל די צחקנו עליו בחייו. בקיצור, בתוך הסביבה החשדנית ומצב הרוח הלאומי הדי קודר, קשה לעשות פופ אמיתי ושמח.
ובתוך כל אלה, כרקפת בין החוחים, ממוקמת נונו. זמרת שנולדה רק לא מזמן, אבל בדרכה המיוחדת הצליחה כבר להטביע חותם. היא תקעה את היתד לפני שלוש שנים עם "סטטוס" – אלבום הבכורה שעשה לא מעט רעש. אני הכרתי אותה דרך "ליבינג דה דרים", ובהתחלה לא הבנתי מה אני שומע – זה היה כל כך צעיר ביחס אליי, שזה עבר לי מעל הראש. אבל אז קצת התעמקתי, והבנתי משהו מהקסם. ביצירה של נונו, מעבר להפקה המוזיקלית הנוצצת והפזמונים הקליטים, היתה גם הרבה מאוד כנות – "סטטוס", בגדול, הוא אלבום פוסט פרידה. הוא אמנם מקפיד לשמור על BPM גבוה, אבל מתאר מצבים די נמוכים בחייה. מישהי שמשאירה את העבר מאחוריה, ומסבירה שיש 'תה בלעדיך. יש 'תה ברמות.
בדרך קצת נכבשתי. בטח דרך השיר שהוא האהוב עליי שלה – "סתם עוד איזה דוד". טקסט מרהיב עם לחן שמתחיל בעצב, נמשך בקרשנדו ונגמר בזה שהיא שורפת לאקס את הבית (אבל לא את ספרי הארי פוטר). אחרי שאתה עובר שיר כזה בפעם הראשונה, אתה מבין שיש כאן דבר שלא מייצרים בארץ: שילוב בין הפקות ההיפר-פופ המבריקות של עיליי אשדות לבין הטקסטים המתחכמים (מורשת דני סנדרסון) של נונו, מייצרים משהו גדול יותר מסכום חלקיו. ובעיקר, משהו שאפשר להזדהות איתו.
ואז, דקה לפני שנונו היתה אמורה להוציא עוד אלבום, הגיע ה-7.10, אבל הוא לא באמת שינה אותה. לפחות לא לעומק. אחרי הטרגדיה הנוראית נונו שיחררה כמה שירים יותר מפויסים דוגמת "אבא בוא" ו"כשהשמש שוב", שירים יותר מתרפקים (וזה מובן ואף נדרש). עד שהגיע "היי את" עם גידי גוב. חוץ מהבחירה בגוב (הזמר האהוב עליי בעולם), השיר הזה קנה אותי מעוד סיבה: הוא לא היה נטול חיוך. "היי את" הוא מעין יד מפייסת בתקופה קשה, כמו חבר טוב שאומר לך – הכל בסדר, חוץ מכל מה שממש ממש לא. הוא לא היה קודר וגם לא דיבר במונחי קולקטיב סטייל "גיבורי על" של התקווה 6 – הוא דיבר אלייך, אליך או אלי באופן אישי. הוא לא התעלם מהקושי שיש מסביב, אבל כן הצליח למצוא נתיב נוח להכיר בכאב הזה ולנסות להמשיך הלאה. "יורד הגשם, צומח גן, אותו משחק ידוע של הזמן".
גם האלבום האחרון שלה, "מה חוץ מזה", מבטא את אותה הרוח. "פאקינג איזה ארץ מורכבת/ לא הבנתי כלום בכללי/ שרנו תנו לגדול פה בשקט/ רק עכשיו קולטים ת'מילים", היא שרה ב"כפיים לגזורים" (שלא מוותרים ומנסים). זה אולי נשמע פשטני מעט בהתחלה, אבל בדיעבד זה הרגיש הרבה יותר מחובר לנפש שלי מדיבורי הרהב על המסך. גם שירים כמו "עולם שיכור" או "שוווב קמה בלילה", שמתייחסים בעקיפין לטראומה, פוגעים בדיוק במקום הנכון.
נונו חשובה לזירת הפופ של ישראל כי היא מצליחה להישאר אנושית – כשחלק גדול מהפופ הישראלי חתך למקום האמוני או הלאומני, היא רחוקה מקלישאות. אמנית שמדברת בשפת בני האדם של הדור הזה – שפה של מבוכה מול המציאות, לא מדברת בסימני קריאה אלא בסימני שאלה ואימוג'י לא ברור. גם ב"מה חוץ מזה" היא ממשיכה להישאר מעניינת, רעננה, מקורית, מצחיקה ומאוד מאוד אמיתית. היא מתייחסת גם לכוכבות שלה (דרך שיר כמו "פופסטאר"), אבל מבהירה בקלות כמה מאחורי העטיפה הזאת אין הרבה תוכן של אמת.
ובעולם נורמלי (לא, שלנו הוא לא), נונו היתה הופכת לכוכבת גדולה מהמדינה. כי אש התמיד שהיא מחזיקה בתוכה, הכנות והישירות והתחכום וההומור, יחד עם המוזיקה המעולה היא סמל לשפיות. איתות לכך שיום אחד, כשהאש באמת תירגע מסביב, נוכל לבנות סביבה משהו חדש. "עוד תראה שזה יהיה יפה כל כך, כשהשמש שוב תזרח", היא שרה ב"כשהשמש שוב", ורק אחרי שהדמעות יבשו הבנתי אותו באמת. וגם את היצירה של זמרת אחת שממשיכה לנסות לרקוד בתוך עולם שיכור.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
שמישהו יביא לנו אוסקר: 18 היוצרים הישראלים הכי מצליחים בחו"ל
נדב לפיד זוכה בפסטיבל ברלין, 2019 (צילום: כרסטוף סודר/גטי אימג'ס)
הם פרצו לנו נתיבים חלוציים להוליווד, ל-HBO, לנטפליקס ואל הפסטיבלים הגדולים באירופה והפרסים הגדולים בעולם הקולנוע. הם עשו את הבלתי אפשרי ובקעו מתעשייה קטנה וחובבנית אל הטופ של היצירה הבינלאומית. הם הראו לכל היוצרים בארץ את הדרך. לכו לקנות כובע כדי שתוכלו להסיר אותו בפניהם
יום העצמאות בא והלך ושוב נזכרנו שאין דבר שישראלים יותר אוהבים מצמד המילים "גאווה ישראלית", ועם כל הרצון לחמוק מפרובנציאליות צריך להודות שיוצרי טלוויזיה וקולנוע שהגשימו את חלומו של כל אמן ישראלי והצליחו בחו"ל, הם באמת סיבה לגאווה. כי זאת באמת משימה בלתי אפשרית. להצליח לפרוץ מתוך התעשייה הקטנה והענייה של ישראל אל הוליווד או אפילו אל מעגל הפסטיבלים האירופאי, זה קצת כמו להגיע ממגרש הכדורסל בשכונה ישר לאן.בי.איי ולדפוק דאנק על הפרצוף של לברון ג'יימס. מדינת ישראל יודעת לחבק אותם רק בהצלחות שלהם – ולפעמים גם זה לא – ובשאר הזמן תמשיך להזניח אותם ואת תחומי היצירה כפי שהיא מזניחה הכל. ההישג שלהם הוא לגמרי אישי ורחוק מלהיות לאומי. בעצם עוד סיבה לגאווה.
זאת קצת רמאות, כי בכל זאת הוא לא בדיוק יוצר ישראלי, אבל הוא אחת הדמויות הישראליות המשמעותיות, המצליחות הוותיקות והבולטות בהוליווד. הוא החל את דרכו בכלל בעולם הצעצועים, הגיע כבר בשנות השבעים להפיק קומדיות מצבים לטלוויזיה האמריקנית, ולאחר מכן הפיק את "אקס-מן: סדרת האנימציה" והקים את פאקינג "אולפני מארוול". בגדול, תעשיית סרטי גיבורי העל חייבת המון לאבי ארד, ששינה לגמרי את האופן בו נתפס הז'אנר. למעשה עד שהוא נכנס לתחום, הסרטים של מארוול היו סרטים סוג ג' שלא שווים צפייה. ארד היה הראשון לזהות את הפוטנציאל ומיקם אותם במרכז המיינסטרים, אחרי שנדחקו כחלק נידח מתרבות שוליים ילדותית. עכשיו הוא הולך לנסות לעשות עבור נינטנדו את מה שעשה עבור מארוול. הוא אולי לא יוצר – אבל תראו מה הוא יצר.
אחרי הרנסנס של מארוול, הגיע זמן גיימינג. אבי ארד (צילום: שאטרסטוק)
שבי גביזון // לעשות את זה בחו"ל ובקטן
לבמאי הישראלי שבי גביזון אין הרבה סרטים ברפרטואר ביחס לזמן שלו בתחום, בסך הכל שישה במספר, אבל כל אחד מהם ייחודי ויפהפה בדרכו ורובם הצליחו גם לחצות את הים התיכון אל מחוזות קרירים יותר. סרטו הראשון, "שורו" הופץ למדינות שונות בעולם, סרטו השני, "חולה אהבה בשיכון ג'" שהפך לקלאסיקה ישראלית השתתף בפסטיבל ברלין, זכה בפסטיבל הקולנוע של ברזיל בפרס הסרט הזר הטוב ביותר והשתתף בפסטיבלים בארה"ב, אך ההצלחה האמיתית הגיעה עם "האסונות של נינה" שהפך לסרט הישראלי הראשון שהשתתף בפסטיבל סאנדנס המפורסם וסרטו האחרון, "געגוע", משנת 2017 זכה לפני שנה לרימייק קנדי עם ריצ'רד גיר ודיאן קרוגר, שאותו הוא גם ביים. הסרט אמנם זכה להצלחה קטנה מאוד, ועדיין – רימייק עם ריצ'רד גיר זה משהו שכל במאי היה חותם עליו.
מנחם גולן // מיסטר הוליווד
האיש שעומד מאחורי קלאסיקות ישראליות כמו "קזבלן" ו"מבצע יונתן" הפך להיות אחד מבמאי האקשן המוכרים בהוליווד של שנות ה-80' וזה לא קרה בן לילה. סרטו ההוליוודי הראשון, המחזמר "התפוח", היה כישלון מוחלט. הקהל בפרמיירה, שקיבל תקליטי ויניל עם שירי המחזמר, זרק את השי שקיבל על המסך. זה כמובן לא מנע ממנחם גולן להתמיד, ויחד עם יורם גלובוס והרבה חוצפה ישראלית השתלט על חברת ההפקות "קאנון" ולהפוך למשך מספר שנים לפלייר משמעותי מאוד בהוליווד.
מנחם גולן (משמאל) עם שותפו יורם גלובוס בימי תהילתם ההוליוודית (צילום: gettyimages)
בין היתר הוא ביים את הסרטים "מחץ הדלתא" עם צ'אק נוריס, "מעבר לשיא" עם סילבסטר סטאלון וסרטים נוספים שאף אחד מהם לא היה הצלחה מסחררת, אך רובם זכו להצלחה בשירותי השכרת קלטות הוידאו שאפיינו את העידן ההוא. גולן גילה לא מעט שחקנים מפורסמים שעבד איתם, כולל את ז'אן קלוד ואן דאם ושרון סטון. מנחם גולן נפטר בשנת 2013 ולקראת סוף ימיו זכה להוקרה שהגיעה לו כאחד הסיפורים הגדולים של הקולנוע הישראלי.
רונית אלקבץ // קודם ניקח את פאריז
עוד במאית שכבר לא איתנו היא רונית אלקבץ, וכל כך חבל שכך. זאת הייתה ועודנה אבידה מאד קשה לעולם הקולנוע, ולא רק הקולנוע הישראלי. היא קיבלה תשבוחות רבות על עבודותיה המוקדמות יותר כשחקנית, אך כבמאית היא הפציעה עם "ולקחת לך אישה" שזכה בפסטיבל ונציה בפרס הסרט הטוב ביותר וסרטה האחרון – "גט" היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. היא זכתה להערכה אינסופית בצרפת בפרט ובאירופה בכלל, ונדמה היה שהיא בדרכה לכבוש את היבשת. אלקבץ משתייכת לקבוצת האומנים שהלכו בטרם עת ומעלים את השאלה התמידית – לאן עוד הם היו מטפסים אם היה להם עוד טיפה זמן?
בלתי נשכחת. רונית אלקבץ, "מחברות שחורות" (צילום: יחסי ציבור)
רון לשם // נער הזהב של הטלוויזיה הישראלית
אי אפשר לדבר על יוצרים ישראלים שהצליחו בעולם מבלי להזכיר את רון לשם, היוצר של "אופוריה". כשהסדרה יצאה בשנת 2012, אף אחד לא הבין כמה גדולה היא הולגת להיות וכולם היו עסוקים בהתפעלות מהתפקיד הקשוח ושובר התדמית של רוני דלומי. בינתיים התברר שלשם יצר את הדור החדש של סדרות נעורים למבוגרים נוסח "סקינס". וזאת אפילו לא הייתה הפריצה הראשונה שלו בחו"ל, כי גם "תא גורדין" קיבלה עיבוד קוריאני ואמריקאי, ואם זה לא מספיק לכם הוא גם עשה את "שעת נעילה" בכאן 11 שנחשבת להפקה היקרה ביותר בישראל ונמכרה לשידור ב-HBO. והמפעל הבינלאומי של לשם ממשיך להפציץ: הוא חתום יחד עם דניאל חן והגר בן אשר על הסדרה "ילד רע" שנמכרה לנטפליקס ומשודרת שם החל מהסופ"ש הזה ב-190 מדינות.
הגר בן אשר // כוכבת עולה בשמי האינדי
ההצלחה הגדולה האחרונה של הגר בן אשר הייתה כאמור עם הסדרה "ילד רע", אבל הרבה לפניה היא כבר התקבלה למספר פסטיבלים ברחבי העולם וסרט הבכורה שלה, "משעולים" משנת 2007, השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן באותה שנה. בזכות המלגה שקיבלה מקאן, היא חיה בפריז חמישה חודשים ועבדה על הסרט הבא שלה, "הנותנת", שעשה גם הוא סיבוב נאה בפסטיבלים, וב-2018 ביימה את סרטה האמריקאי הראשון, "נשים מתות מהלכות" (שעלה לאחרונה במלואו ליוטיוב).
הגר בן אשר 0צילום: איליה מלניקוב)
בשנים האחרונות היא גם ביימה פרקים במספר סדרות טלוויזיה אמריקאיות, ביניהן "בוש" המצוינת, "העיר על הגבעה" והשנה גם ל"נהר ארוך ובוהק". סרטה הבא, על פי IMDB, הוא "המלחמה תמה" סרט על קוסם/בובנאי שמנסה לעודד ולעזור לילדה-פליטה בפולין עם תום מלחמת העולם השנייה. אין עליו הרבה מידע מלבד שהוא נקלע לגיהנום הפקתי מאז 2018, אז נחכה בסבלנות לפרטים נוספים.
קרן מרגלית // בדרך לקלוברפילד?
קרן מרגלית הייתה חלק מצוות התסריטאים בעונה השנייה של "בטיפול" שהייתה להיט בינלאומי חסר תקדים, והיא גם היוצרת של "פלפלים צהובים", סדרת דרמה העוקבת אחר זוג שמגדל ילד אוטיסט בערב, רחוק מכל מה שילד בעל צרכים מיוחדים צריך. הסדרה זכתה רימייק אמריקאי מצליח בשם The A Word ואפילו קיבלה סדרת ספין-אוף בשם "ראלף וקיטי". בנוסף, מרגלית עובדת כרגע על עיבוד לסרטה "כל מה שיש לי", ויש שמועות שהוא יהיה חלק מהיקום הקולנועי של קלוברפילד, שזה בהחלט נשמע מוזר, אבל נחכה ונראה, כי אם קרן מרגלית מעורבת בזה – יהיה שווה לצפות.
עלמה הראל // מקולנוע אלנבי לקולנוע האמריקאי
אל המועדון המאוד מצומצם של יוצרים ישראלים שזכו ליצור סדרת טלוויזיה בארצות הברית, הצטרפה השנה בסערה עלמה הראל, שזקני העיר עוד זוכרים את ימיה כ-VJ במועדון המיתולוגי אלנבי 58. היא סובבה הרבה ראשים בארה"ב כבמאית פרסומות וקליפים מצליחה שגם הובילה מאבק מרשים להשוואת תנאי הבמאיות בתעשיית הפרסום, סרט הבכורה העלילתי שלה מ-2019, "Honey Boy", זכה בפרס גילדת המבקרים היוקרתי לסרט ביכורים, ובשנה שעברה היא ביימה את הסדרה המיוחדת "הגברת באגם" עם נטלי פורטמן לאפל TV+. יש לנו תחושה שזאת רק ההתחלה.
עלמה הראל מקבלת את פרס גילדת הבמאים האמריקאית לסרט הביכורים (צילום: רייצ'ל לונה, גטי אימג'ס)
יוסף סידר // הכי קרוב לאוסקר (1)
עד שהסרט התיעודי "אין לי ארץ אחרת" זכה השנה באוסקר, "הערת שוליים" של יוסף סידר היה בעיני רבים הסרט הישראלי שהגיע הכי קרוב לפסלון המוזהב, והוא עשה זאת מבלי להתעסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שזה כבר הישג בפני עצמו (וגם זכה בפרס התסריט של פסטיבל קאן). על הסכסוך סידר דיבר כשיצר עם חגי לוי את "הנערים" עבור HBO, סדרה לא פשוטה אך מצוינת, שסובבת סביב הרצח המזעזע של הנער מוחמד אבו ח'דיר.
את כל ההישגים האלה סידר חייב ליצירה שעוררה את הבאז סביבו – "בופור" משנת 2007, שזכה להצלחה בינלאומית והייתה מועמד לאוסקר עוד לפני "הערת שוליים". ב-2017 זה הביא אותו לתפקיד הבמאי והיוצר של הסרט ההוליוודי "נורמן", בכיכובם של ריצ'רד גיר, ליאור אשכנזי וקאסט נוצץ למדי. סידר פעיל בארה"ב ולפני שנה ביים 3 פרקים של הסדרה Constellation באפל TV+. כרגע לא ידוע מה הפרויקט הבא שלו, אבל אני בטוח שנשמע עליו בקרוב (נכון, יוסף?).
חגי לוי // פורץ הדרך ל-HBO
חגי לוי, הכוח היוצר המוביל מאחורי ההצלחה המדהימה של "בטיפול" עם מכירתה לשידור מסביב לעולם, רימייק עטור פרסים ו-4 עונות ב-HBO, ולא פחות מ-18 רימייקים נוספים ברחבי העולם. ההצלחה הזאת סללה לו את הדרך אל הסדרה "הרומן" ברשת שואוטיים, אותה יצר ב-2014 עם שרה טרים, זכה בפרס גלובוס הזהב ונטש אותה אחרי עונה ראשונה מעולה,ואחריה יצר עם יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל את "הנערים" הקשוחה ל-HBO.
חגי לוי (צילום: איליה מלניקוב)
בשנת 2021 הגיעה ההצלחה הטלוויזיונית שלו לשיא אמנותי, כשיצר חידוש טלוויזיוני עבור היצירה המדהימה והאלמותית של אינגמר ברגמן, "תמונות מחיי הנישואין" בכיכובם של ג'סיקה צ'סטיין ואוסקר אייזק, שאמנם לא זכה בפרסים, אבל קיבל ביקורות חיוביות לרוב ואנחנו קיבלנו הופעה עוצרת נשימה של שני שחקנים עם כימיה מדהימה ביניהם. כיום עובד לוי על "אתי", סדרה שתעקוב אחר חייה של אתי הילסום, פמיניסטית יהודיה הולנדית פורצת דרך שנספתה בשואה, עבור הערוץ היוקרתי Arte. הסדרה החלה את צילומיה לפני כחצי שנה, ותהיו בטוחים שיהיה מרתק לראות איך לוי יספר את הסיפור שלה.
נדב לפיד // הנסיך שלנו באירופה
היצירות של נדב לפיד רחוקות מאוד מהחלום ההוליוודי, בניגוד לחלק מהיוצרים המוכשרים ברשימה הזאת, ובהחלט ברור למה ההצלחה שלו באירופה הייתה גדולה יותר (כן, גם אחרי הרימייק אמריקאי שעשו לסרט "הגננת"), אבל באירופה הוא נסיך. הוא התחיל את הקריירה שלו כבמאי על רגל ימין כשפרויקט הגמר שלו, "החברה של אמיל", באורך 50 דקות בלבד, הוקרן בפסטיבל קאן בשנת 2006 ונמכר להפצה מסחרית, ומאז הוא אורח רצוי בכל פסטיבל ביבשת וזכה בה בפרסים רבים, בין היתר בפרס דב הזהב של פסטיבל ברלין על "מילים נרדפות" ב-2019.
נדב לפיד ודוב הזהב בברלין (צילום: תומאס נידרמולר/Getty Images)
רוב העבודות שלו הן בכלל הפקה ישראלית-צרפתית, לעתים גם בשיתוף פעולה עם חברות הפקה ממדינות נוספות ותכל'ס – לא מפתיע: ההתנגשות בין האווירה האירופאית העדינה והמסוגננת שלפיד יודע לייצר לבין המציאות האגרסיבית של ישראל מייצרות שפה מאוד ספציפית שאנחנו כצופים ישראלים יכולים להזדהות איתה יחד עם שפה אמנותית חוצת יבשות שיכולות לדבר לכל צופה בעולם.
ארי פולמן // הכי קרוב לאוסקר (2)
המשימה הבלתי אפשרית שלקח על עצמו ארי פולמן, גם הוא מיוצרי "בטיפול", הייתה לייצר דוקו באנימציה המבוסס על חוויותיו האישיות ממלחמת לבנון הראשונה. זה לקח לו ארבע שנים, וב-2008 הפך "ואלס עם באשיר" פורץ הדרך לסנסציה קולנועית בינלאומית, זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר ונשדד מהאוסקר שהגיע לו לטובת הסרט היפני הזניח "פרידות".
ארי פולמן זוכה בגלובוס הזהב על "ואלס עם באשיר", קולין פארל משקיף מאחור. ינואר 2009 (צילום מסך: טקס פרסי גלובוס הזהב)
משם המריא פולמן לקריירה מופלאה כיוצר קולנוע ואנימציה בינלאומי, עם "כנס העתידנים" המבריק ו"איפה אנה פרנק" הנהדר, ובימים אלה הוא עובד על "Horse Boy", סרט עלילתי לא מונפש ראשון מאז "קרלה הקדושה" בהפקה בלגית. יש למה לחכות.
ליאור רז ואבי יששכרוף // קינגז אוף איזראלי אקשן
בכלל לא משנה אם התחברת ל"פאודה" או לא. ליאור רז ואבי יששכרוף הצליחו לעשות שם דבר בלתי נתפס: דרמת אקשן ישראלית ברמה בינלאומית, כל כך מוצלחת שבנטפליקס פשוט משדרים אותה כמו שהיא מבלי לשקול רימייק אמריקאי דלוח (כי באמת אין צורך). רז ויששכרוף מינפו את ההצלחה כדי להפוך לשמות מוכרים בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית, יצרו גם את הסדרה הנטפליקסית "פגע וברח" ואת "רוחות ביירות" על חיסול עימאד מורנייה לרשת שואוטיים, ובימים אלה עובדים על סרט העוסק במאורעות שבעה באוקטובר על בסיס סיפורו של גיבור ישראל האלוף במיל. נועם תיבון.
ליאור רז ואבי יששכרוף בהקרנת "פאודה" בניו יורק (צילום: GettyImages)
ניר ברגמן // העדינות הלא-ישראלית משתלמת
ההצלחה של ניר ברגמן בחו"ל התחילה עוד בשנת 2002, כשהוציא את סרטו הראשון באורך מלא "כנפיים שבורות" וזכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בפסטיבלים בטוקיו, בארה"ב, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפסטיבל קאן. סיפור ההצלחה המשיך כשהיה חלק מהצוות היוצר של "בטיפול" שהייתה רגע מפתח בהפצת יוצרים ישראלים לעולם, וגם הסדרה שלו "רק להיום" מ-2019 וסרטו האחרון "פינק ליידי" זכו לתשבוחות ברחבי העולם' ו"שישה אפסים" שביים לכאן 11 נמכרה לנטפליקס. ברגמן שייך לדור של במאים שהביאו המון עדינות ואינטימיות לא כל כך ישראלית ליצירותיהם מבלי להעמיס בדרמה ומבלי לזרז את מה שקורה על המסך והוא הבין בזמן הנכון שהאיכות זולגת מהמסך הגדול למסך הקטן וניצל את זה לטובתו. כולנו הרווחנו.
הביאו את הגביע. ניר ברגמן ומינדי ארליך זוכים בפרס התסריט על "פינק ליידי" (צילום באדיבות פסטיבל טאלין)
אהרון קשלס ונבות פפושדו // המאסטרים של האימה הישראלית
כולם יודעים שעבר בין שני היוצרים חתול שחור, אבל הצמד הזה הוליד את ז'אנר האימה בישראל ועבד מדהים ביחד. הם הביאו משב רוח מרענן שהצליח לצאת גם מעבר לגבולות המדינה עם "כלבת" ו"מי מפחד מהזאב הרע", סרט שהיה שונה מכל מה שראינו בנוף הישראלי וצבר הצלחה רבה גם מעבר לים, כשקוונטין טרנטינו שיבח אותו והפך אותם לשמות חמים בהוליווד. הם התפצלו כשעבדו על הסרט "מילקשייק אבק שריפה", שבוים לבסוף בידי פפושדו לבדו, ואילו קשלס ביים, כתב והפיק את מותן הפשע הרומנטי "דרומית לגן עדן" עם ג'ייסון סודקיס ("טד לאסו") ואוונג'לין לילי ("אבודים"). אנחנו עדיין מקווים שהם ישלימו ויתנו לנו את ההורור מאסטרפיס הראשון לציון.
אהרון קשלס ונבות פפושדו (צילום: יחסי ציבור)
גידי רף // אי שם מעבר לקשת
"חטופים" הייתה סנסציה ישראלית עם 30 אחוז רייטינג. ופתאום כולם דיברו על גידי רף, שעבד עליה במשך שבע שנים בעודו מפלס את דרכו הקולנועית בארצות הברית, בין היתר כעוזר הבמאי של דאג לימן ב"מר וגברת סמית'" עם אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט,בפרויקט שאבי ניר טיפח אישית עבור שידורי קשת. הסדרה ההיא לא רק שודרה בהצלחה מסביב לעולם (ובעברית!) אלא גם נמכרה לרימייק אמריקאי שהפך ללהיט המטורף "הומלנד", אולי גדול הלהיטים שבקעו מישראל אל העולם.
גידי אף ואורי פפר, אי שם ב-2014 הרחוקה (צילום: רפי דלויה)
ההצלחה שלו המשיכה לסדרות אמריקאיות נוספות, עם הסדרה "המרגל" על אלי כהן בנטפליקס, וסדרות קצת פחות מצליחות כמו "הרודן" ו"החפירה", וב-2022 הוא ביים מחצית מפרקי הדרמה המוצלחת של אפל TV+ "אז ועכשיו". ההפקה האחרונה בה היה מעורב הייתה דרמת מתח עבור כאן 11 בשם "רק אל תשכחי אותי", אך היא נגנזה בעקבות 7 באוקטובר. לאחרונה התבשרנו שרף יעבד את הלהיט היפני "עד שהקפה מתקרר" לסדרה חדשה של אפל TV+. תקנאו, יש במה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ברגע האחרון: עיריית תל אביב-יפו מבטלת את אירועי יום העצמאות
בניין העירייה ביום העצמאות (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
עקב תנאי מזג האוויר הקיצוניים ומחשש להחרפתם, ולאחר התייעצות עם גורמי הבטיחות הרלוונטיים, הכריזה עיריית תל אביב-יפו על ביטול כל אירועי יום העצמאות בעיר שעות לפני תחילתם. במקביל בוטלה גם העצרת המרכזית של משפחות החטופים. מומלץ לבדוק לגבי ביטול מסיבות לפני שאתם יוצאים מהבית
בסביבות השעה 17:00, שעות ספורות לפני שחגיגות יום העצמאות בתל אביב היו אמורות לצאת לדרך, יצאה ההודעה מדוברות עיריית תל אביב-יפו: כל האירועים שהיו אמורים להתרחש הערב בחסות העירייה – מבוטלים. ההחלטה התקבלה בעקבות תנאי מזג האוויר הקשים שצפויים להחריף לעת ערב, ולאחר התייעצות עם כל גורמי הבטיחות הרלוונטיים, והיא כוללת גם את הבמות המרכזיות שתוכננו וגם חגיגות קהילתיות ברחבי העיר.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "לאחר הערכת מצב שהתקיימה בעירייה הוחלט כי אירועי יום העצמאות ברחבי תל אביב-יפו לא יתקיימו הערב, רביעי, 30.4. עקב התחזית לרוחות עזות, אירועי יום העצמאות לא אושרו על ידי יועץ הבטיחות של האירועים. ברגעים אלו כוחות הכבאות וההצלה נאבקים בשרפות באזורים שונים ברחבי הארץ ואנחנו מייחלים להצלחתם המלאה".
שתפו: הפעם משכנו בדש מעילו. לפני יותר מחודשיים דרשנו מראש הממשלה לכנס דיון חירום להיערכות לסכנות השנה הזו. בצורת קשה ויובש קיצוני יוצרים תנאים לשריפות ענק. למרות כל התזכורות ששלחנו, עד היום ראש הממשלה לא טרח לכנס את הדיון הזה. לפני כחודש העברנו את הנושא לבדיקת מבקר המדינה. עכשיו…pic.twitter.com/qU24Tv3te8
במקביל, התבטלה גם "עצרת העצמאו_" של מטה משפחות החטופים שהייתה אמורה להציב אלטרנטיבה מרכזית לאירועי התעמולה הממלכתיים בירושלים ולכלול הופעות של שלמה ארצי ונינט טייב, ומהמטה נמסר כי "בשל תנאי מזג האוויר והערכת מצב משותפת עם כלל הגופים הרלוונטיים, הוחלט על ביטולה של העצרת שתוכננה להתקיים הערב בכיכר החטופים בתל אביב. בעוד משפחות החטופים מעריכות עד אין קץ את כוונתם של אלפי אנשים להגיע לכיכר ולעמוד לצידן, בטיחות המשתתפים קודמת לכל".
איך זה לא מאחורינו? ליל הקמת כיכר החטופים, אוקטובר 2023 (צילום באדיבות מטה החטופים)
בשלב זה לא התקבלו הודעות על ביטולים של מסיבות גדולות שתוכננו במועדונים ובפארקים, אולם בהיעדר כוחות כיבוי אש יתכן מאוד שהן יבוטלו בהמשך הערב בהוראת המשטרה, וכדאי לבדוק עם הפרומוטרים או ברשתות החברתיות לפני שאתם יוצאים מהבית (ואם בניתם על מסיבת רופטופ או מסיבת רחוב הערב – Don't). יכול להיות שזה בכל זאת ערב להישאר בו בבית.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה רואים הלילה: הטעם ממש מקומי אבל הפאסון לגמרי של נטפליקס
על מה אתה מסתכל? "פגע וברח". צילום: יח"צ נטפליקס
באופן כמעט מסורתי ערב יום העצמאות הוא לא ערב לבלות מול המסך, אבל אם בכל זאת בחרתם להישאר בבית ולהימנע מההמון שבחוץ - אז למה שלא תעבירו אותו עם משהו כחול לבן? רצוי כזה שאתם בוחרים בעצמכם ולא סתם מסתפקים בצפייה ה-234 ב"הלהקה"
הדיסוננס שבין יום הזיכרון לערב יום עצמאות החגיגי הולך להכות בנו השנה באופן קשוח. קשה מאוד לראות את כמות החללים שנוספה במהלך השנה האחרונה, שלא לדבר על החור בצורת 59 החטופים שבלב שלנו, ועדיין לרצות לחגוג. כמאמר טור הדעה שפרסמנו מוקדם יותר היום, כרגעאין לנו עצמאות. כך שאם החלטתם להישאר בבית, זה לא אומר שאתם פחות אוהבים את המדינה. אם כבר, להיפך – מרוב שאוהבים לא יכולים לחגוג. אבל עדיין אפשר, ואף רצוי, לציין את המקום המוזר, הדפוק והנפלא שבו אנחנו גרים עם יצירה ישראלית, גם אם כל מה שבא לכם זה לברוח לנטפליקס. אה, בעצם זה לא סותר.
במהלך השנים האחרונות הספרייה של נטפליקס בכל הנוגע לסדרות ישראליות התרחבה במיוחד, וממשיכה להתרחב עבור הקהל הישראלי (ולפעמים גם הבינלאומי), כך שהערב אנחנו מתכננים למצוא בקטלוג נטפליקס סדרה טובה שפספסנו, ולכלות את הערב המורכב הזה בבינג'. חיפוש מהיר בשירות מצא לנו קצת יותר מ-20 סדרות ישראליות ששוות את הזמן שלכם, לרבות סדרות של כאן 11 ("שישה אפסים", "קופה ראשית", "איסט סייד", "המפקדת" בין היתר), אבל את אלו אתם יכולים לראות גם ביוטיוב. בואו נדבר על מה שבאמת שווה בינג' בנטפליקס.
מכיוון שלרוב האנשים יש מנוי רק לאחד השירותים, זה יהיה זמן טוב לתפוס סדרה מ-Yes או מ-Hot. מהראשונה תמצאו סדרות כמו "שטיסל" המוערכת, או "פאודה" שבעצמה הפכה ללהיט בינלאומי בזכות נטפליקס – וגם "השוטר הטוב" החביבה והלהיט "מלכת היופי של ירושלים". מטעם הוט, אתם יכולים להתחבר לעונות הקודמות של הלהיט "שבאבניקים", או להשלים את "מטומטמת" של בת חן סבג, אבל אנחנו ממליצים בחום לראות את "נורמלי" הלא מספיק מוערכת. אם תמתינו מספיק מאוחר, תוכלו גם לתפוס את "ילד רע" המצוין של דניאל חן וכמה יוצרים ישראלים נהדרים, שעולה לראשונה לשירות מחר (1.5).
מי שלא מוצא את עצמו שם יוכל לראות את אחת מהסדרות של הערוצים המסחריים – "גוף שלישי" של קשת, או "בלקספייס", "הרמון", "נבסו" ו"קטמנדו" של רשת. המתנשאים ממש יוכלו לנסות את מזלם עם סדרות של ישראלים שהופקו על ידי נטפליקס: "פגע וברח" של ליאור רז ו"באש ובמים" של חנן סביון וגיא עמיר, שאמנם לא זכו לביקורות מי יודע מה כשיצאו, אבל אולי ביום העצמאות מרגישים אחרת. נו מה, אנחנו אמנם סמול מריר, אבל אנחנו עדיין אוהבים את המקום הזה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ובכל זאת: 12 דרכים לחגוג בהן את יום העצמאות בתל אביב
כחול ולבן וזהוב וכתום וורוד. שקיעת יום העצמאות בקפה מגדלור (צילום: חן קורין)
כן כן, נו - אנחנו מדינה מטורללת שנעה בין עצב לשמחה במהירות שגורמת לוויפלאש נפשי, אבל בכל זאת קשה שלא לנצל את החג ולנסות ליהנות מכמה רגעים טובים לפני שחוזרים למציאות קשוחה. 12 אירועים, מסיבות וארוחות שיעשו את החג הזה יותר חגיגי
ישראל מתחלקת כרגע לשני חלקים: אלו שממש מחכים לחגוג את יום העצמאות כי צריך לנצל כל הזדמנות לחגוג, ואלו שאין להם כוח או חשק לחשוב אפילו איך לחגוג. במיוחד בהתחשב בשריפות המטורפות שבכלל הוציאו חשק. אנחנו בעיקרון נעים בין השניים, אבל מכיוון שיש לנו התחשבות בכל הצדדים – אספנו אירועים שמתאימים גם למי שרוצה לחגוג בגאון, וגם למי שלא מרגיש ממש בנוח עם כל הפטריוטיות הזו בימים בהם ישראל בסכנה קיומית ומוסרית. אם כי חשוב לציין שבעקבות השריפות וביטול כל אירועי העצמאות שדורשים כבאים, כדאי מאוד לפנות לעמודי האינסטגרם הרלוונטים ולבדוק שהאירוע עוד מתקיים. כל הדרכים לחגוג את העצמאות, בין אם בהרמות, באכילות או – אם בא לכם – באכילת ראשים.
המקום הכי רדיקלי בתל אביב נותן מקום לד"ר הכי אהוב עלינו בעיר אחרי אסף דוקטור, שיציג לייט נייט חד פעמי וחסר גבולות לכבוד יום העצמאות וה־1 במאי, עם פאנל אורחים אהוב עלינו (היידה ירמי שיק בלום), בינגו מרקס נושא פרסים ואפילו פיניאטת אילון מאסק ריאליסטית, כי פייר – להכות בעשירים ושיצא מהם ממתקים זה הדרך הכי טובה לחגוג את החג שאנחנו יכולים לחשוב עליה. לפרטים נוספים וכרטיסים
הלייט נייט של ג'רמי פוגל
שיפודיה ליום אחד | צפון אברקסס
לכבוד יום העצמאות שף אייל שני הופך את המסעדה האהובה לשיפודיה ליום אחד. המפות הלבנות יפנו את מקומן לנייר חום שעליו יוגשו שיפודים בסגנונו הייחודי של המאסטר שף, לדוגמה "שישליק תרנגולת קטנה וליה. כל מה שאדם צריך" (59 ש"ח), "חלוויאת. זה יקר, אבל אין לזה מחיר" (דווקא יש, 120 ש"ח), "שרימפס על פחמים, עטוף חמאת זרעי עגבניות" (125 ש"ח) ועוד ועוד הנפצות נאות וטעימות. כמנהג הז'אנר את הארוחה מלווים ניגובים (58 ש"ח לאדם) וקוקטיילים על בסיס עראק נח (45-52 ש"ח). לילינבלום 40, חמישי (1.5) 12:30-16:00, 18:00-חצות
צפון אברקסס (צילום שי נייבורג)
Rumers | פארק אריאל שרון
ליין האיביזה המצליח של גיא גרבר המצליח לא פחות כבר הגיע לישראל בעבר, אבל הפעם הוא מגיע לפארק אריאל שרון בדיוק ביום העצמאות עצמו. Frankey & Sandrino, שערב לפני כן ינגנו בבארבי, יגיע לתת סט וכך גם Kimonos וגרבר עצמו. יש גם אפטר בהאנגר 11 מ-23:00, המחירים מוגזמים כמו שרק הפקה בינלאומית יכולה להיות – אבל ברור לנו שיהיה משגע. חמישי (1.5),לפרטים נוספים וכרטיסים
גיא גרבר. צילום: יח"צ
בירה קרה ומופע שקיעה | קפה מגדלור
בספוט השמח בטיילת רידינג מתכננים חגיגת יום העצמאות עם מוזיקה טובה על רקע נוף ובריזה מהים. את האירוע יפתח DJ Erez Todres, ובשקיעה יעלו המוזיקאי נדב שפילמן ונגנים אורחים לסשן האוס ספרדי מתובל בשירים ישראליים ישנים ואהובים. בירה גולדסטאר קרה מחבית ופיצות ונשנושים מהבר יסגרו את פינת הכיבוד בקטנה, כי ממילא תבואו בגלל הלוקיישן והמוזיקה. הכניסה חופשית. רחבעם זאבי גנדי 1, חמישי (1.5) מ-12:00
כחול ולבן וצ'יל. קפה מגדלור (צילום מהאינסטגרם migdalortlv)
מזאטים ושיפודים | משייה
במסעדת משייה תפגשו בערב יום העצמאות תפריט טעימות ישראלי שיצר שף גיל דהאן, שתחילתו במזאטים וסופו בשיפודים, קינוח, אלכוהול ואווירה שמחה. לפתיחה תקבלו חומוס, אבל עם חמאה חומה ושמן זית, חציל קלוי עם טוויל חציל שחור, פלאפל עם איולי פפריקה ועוד ביסים שנהוג לזלול בחג בגרסת פיין דיינינג. חמישה שיפודים לכל סועד (קבב וצנוברים, קלמרי ושרימפס עם אבוקדו ושום שחור ועוד ועוד) סוגרים את פינת המנה העיקרית לקראת הקינוח הזוגי – בוואריה עם סירופ שוקולד וקרמו שוקולד. 330 ש"ח לאדם. מנדלי 5, רביעי (30.4) מ-18:00,להזמנות
שיפודים ישראלים, משייה (צילום גיל דהאן)
AFTERGLOW | קווסט
המועדון שהוקם על חורבות הבלוק יחגוג עצמאות עם שלוש רחבות שונות וליינאפ ישראלי אך עם אפיל בינלאומי של מוזיקה אלקטרונית, כולל תקלוטים של הצמד Omnya, אדם סלוק, Juan Verdera, אשר סוויסה (נו, אתם יודעים מה השם שלו) והבטחות ל"ויזואליה חיה, אנימציות ותפאורה אינטראקטיבית שמתעוררת לחיים עם כל פעימת סאונד". חמישי (1.5),לפרטים נוספים וכרטיסים
רגע, איך אני מטעין פה? מועדון הקווסט (Quest). צילום: אמיר ערן
יקיטורי ישראלי | גייג'ין
האיזקאיה החביבה בוחרת לציין את חג העצמאות בשיפודים, פורמט אהוב מאוד ביפן. יותר מ-40 סוגי יקיטורי יעלו על גריל הפחמים – מעוף, בקר ודגים ועד ירקות, פירות ים ונתחים מיוחדים. תוכלו לנשנש שיפודי שרימפס בחמאת טובאנג'אן וסבידה עם איולי יוזו קושו, שיפוד פלאנק עם אספרגוס ושיפוד חציל במיסו עם קאטסובושי ועירית (24-55 ש"ח) לצד ספייסי אדממה, בטטה סגולה בחמאה ועוד מנות צד וכמובן קינוחים יפניים תואמים, רוטטים ומוגזמים. לילינבלום 29, חמישי (1.5) מ-18:00,להזמנות
יום היקיטורי. גייג'ין (צילום דן פרץ)
בסימן 77 // פארוק בשוק
הבר השמח בשוק הפשפשים מציין את יום העצמאות ה-77 למדינה בארוחה עסקית קלילה וכיפית: שני שיפודים בצלחת (מרגז, קבב, פרגית, כבד עוף או לבבות) עם תוספת חמה לבחירה, סלט עלים, טחינה ופיתה בצד. כוס סודה, לימונדה או ברד עראק כלולים במחיר שמסתכם כאמור ב-77 ש"ח, כשהמוזיקה והאווירה הצוהלת בחינם. רבי נחמן 6, יפו, חמישי (1.5),להזמנות
פארוק בשוק (צילום: אסף קרלה)
סט שקיעה על החוף // לולי
בעיקרון לא קל לנו להמליץ על מסיבות במועדוני/ברי חוף, אבל הפעם נחרוג ממנהגנו כי אנחנו באמת בטוחים שסט שקיעה של עמרי סמדר שווה גם את החום של החוף ואת המחירים של משקאות בבר פתוח. יש גם תקלוט של AØTHENTIC ואווירה פתוחה לחג באמת שמח. חמישי (1.5),לפרטים נוספים וכרטיסים
זאת השנה השלישית שהאחים דוקטור אינם מוצאים סיבה לחגוג, כל עוד החטופים בשבי וזכויות האזרח במדינה נרמסות ברגל גסה. במקום זאת הם יצרו מסורת של אירועים ברוח ישראל החופשית, היצירתית והמגוונת: תקליטים ושיפודים בגריל במסעדת האחים, תפריט טונה כחולה, טלה שארולה, פחמים ויין טוב בדוק, ושיפודים ודרינקים באייבי. אבן גבירול 26, אבן גבירול 27, לינקולן 16
כולנו יחד. האחים (צילום מתוך אינסטגרם/haachim_restaurant)
ינון ובניו | לונל
לאחר שחזר למטבח בתום חודשי מילואים ארוכים בוחר שף ינון אל על לציין את יום העצמאות כשיפודייה על כל המשתמע מכך: פתיחת שולחן עם טחינה, סחוג ירוק, סלט ביצים, פיתות, סאלופים ועוד ניגובים שווים (38 ש"ח לאדם בהזמנת בשר, 52 ש"ח ללא), חומוס גרגרים/בשר (30/46 ש"ח), סלט ירקות (22/36 ש"ח) וצ'יפס (29 ש"ח) וכמובן השיפודים עצמם – כבד עוף, פרגית, קבב טלה, שרימפס בגריל, שקדי עגל ושיפוד בקר (36-68 ש"ח). אברבנאל 72, חמישי (1.5) 12:00-17:00
שיפודיית ינון ובניו, לונל (צילום דוד מויאל)
פתיחת שולחן ופיתות בגבוה | רופטופ 98
פתיחת שולחן, ספיישלים בפיתה ובעיקר נוף שמשקיף מגבוה על העיר מחכים לכם ברופטופ 98 ליד כיכר דיזינגוף. בתפריט שיצר שף צביקה שטראוס תמצאו חציל שרוף, טחינה דואה, פלמידה כבושה, רוסטביף ביתי ועוד ניגובים ופתיחים (94 ש"ח), כהקדמה לפיתות שהן הדבר האמיתי, למשל פיתה שווארמה דג עם טחינה ועמבה ופיתת קבב דגים, משווייה וטחינת יוגורט (66-76 ש"ח). עם מוזיקה ישראלית ברקע ואלכוהול, אפשר לצפות למסיבת עצמאות כהלכתה. דיזינגוף 98, רביעי (29.4) מ-19:00
עצמאות עם נוף. רופטופ 98. (צילום: דן גולדשמיט)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו