לפני כחודש, בעודי עמוק בתוך מעבר דירה, אני מקבל תמונה מחברי, שגיא, שלו עומד בחנות קומיקס. הייתי יכול להישבע שמדובר בחנות חנונים בלונדון, אז עניתי לו "מה? לא ידעתי שאתה בכלל בחו"ל". הוא ענה: "אחי אני בכלל בארץ. זאת חנות חדשה, יוקה ומפלצות". נדהמתי. בדרך כלל אין כל כך הרבה סטיילינג בחנויות הקומיקס הישראליות, אלא בעיקר ערימות על ערימות של ספרי קומיקס והמון פסלים ומרצ'נדייז – בדרך כלל חנות קומיקס ישראלית היא יותר מחסן מאשר חנות.

חשבתישאני פשוט הולך לסקר חנות קומיקס חדשה (ואולי לרכוש כמה גיליונות), אבל מאחורי הקומיקסים, המאנגות וציוד היצירה שממלאים את החנות, יש פה סיפור משפחתי מרגש על אחות קטנה שלקחה על עצמה להמשיך את עבודתו של אחיה הגדול, בחנות שהיא מעין אנדרטה לזכרו.

כשנכנסתי לחנות, בעלת החנות יעל פרס הייתה עסוקה עם לקוח בקופה. לקחתי את הזמן כדי להתבונן בחנות, וככל שהעמקתי רק התלהבתי יותר ויותר. הדבר הראשון שהבחנתי בו היה שלט קטן על אחד מהפסלים הרבים שבחנות, עליו רשום באנגלית: "זהו פריט השייך לאוסף פרטי והוא אינו עומד למכירה".

את השלטים הקטנטנים היה אפשר למצוא מפוזרים בחנות ליד פריטים מאד מרשימים, אך לצידם יש פריטים מרשימים לא פחות שבזכותם החנות היא לא רק אנדרטה, אלא גם מקדש למען האמנות והיצירה: פסלים, בובות, ספרי אמנות ועיון, ספרי קומיקס ומנגות בכריכה קשה, ציוד ליצירה ועמדות עם טאבלטים ייעודיים לציור שאפשר להתנסות בהם (וגם לקנות אותם). כאילו הכל צועק "בואו לקבל השראה וליצור!".

פרס מספרת שאחיה, האמן והאילוסטרטור גיא פרס, "חזה" את החנות לאחר חמש שנות לימודי רישום ואמנות באוניברסיטה לאמנויות של סן פרנסיסקו, כשחשב מה השלב הבא לאחר סיום התואר. "אחרי התואר הוא חשב על הרעיון לפתוח חנות של קומיקס שבאמת תהיה מוקד עלייה לרגל לכל האנשים שחיים את התרבות הזאת, ואין להם מקום אחד שמאגד את הכל", היא מספרת, "יש לך הרבה מקומות קטנים בארץ שמביאים מעט דברים, ואנחנו רצינו לפתוח בארץ פס ייצור וייבוא יותר גדול".

זאת בדיוק התחושה שמקבלים כשנכנסים לחנות. במשך חצי שנה גיא פרס ישב, תכנן ואפילו הספיק לשכור את שירותיהן של המעצבות מאיה שלף ועופרי דנון, מהסטודיו של OMY Design, אך כאן זה נעצר. גיא פרס הלך לעולמו ב-17 במרץ 2022, בעקבות דום לב שהפתיע את כל משפחתו. איש לא ציפה לזה, כי בכל זאת, הוא היה רק בן שלושים ושלוש.

"אחרי השבעה נכנסתי לתהליך שכנוע למשפחה להוציא את התכנית הזאת לפועל. בהתחלה הייתה טיפה התנגדות, אבל בסוף הם חברו אליי והצטרפו למשימה הזאת". יעל עצמה לא הגיעה מעולם הקומיקס – היא בכלל למדה פסיכולוגיה והתחילה להתכונן לתואר השני שלה – לכן גם המשפחה פחדה כאשר רצתה לקחת על עצמה את הגשמת החלום של אחיה הגדול. היא תמיד הייתה מוקפת בגיבורי על ונובלות גרפיות, אח שלה דאג שיהיה לה את כל הידע הדרוש – בין אם מדובר בלהראות לה את כל סרטי מארוול, ובין אם זה להסביר לה למה חשוב לו שהספרים יהיו בכריכה קשה. במאי האחרון הוגשם החלום ו"יוקה והמפלצות" פתחה את שעריה.

החנות שנמצאת ברחוב מקווה ישראל הוקמה בצמוד לבית הקפה מלה, שם יש להם גם פינת ישיבה שמיועדת ללקוחות "יוקה והמפלצות". אפשר לשבת בכיף בחוץ, ולצייר כשכל האביזרים שהאמנים צריכים נגישים להם בתוך החנות. במרכז החנות יש עמדת ציור דיגיטלי עם סינטיקים שניתן לרכוש, וגליל של בלוק ציור שאפשר למשוך ולצייר כאוות נפשך. בנוסף מתארגנות הרצאות וסדנאות יצירה בחנות וכל מיני ירידים – כולם מתפרסמיםבאתר הממגנט של החנות.

החודש הם גם יעמידו דוכן פופ-אפ בפסטיבל אנימיקס לקומיקס ואנימציה ישראלית. יעל פרס הנחיתה חללית באמצע תל אביב למען אח שלה, וכך הנציחה אותו עם ציורים שלו שמוצגים בכל פינה וקיר – עליו רשום החזון של גיא ז"ל. אם אתם מתקשים להתמצא בחנות, תוכלו לקרוא את מקרא המפלצות של יוקה – עבור החנות נוצרו שבעה מפלצות, וכל מפלצת אחראית על מחלקה אחרת, כשהכלבה של גיא, יוקה, מובילה את כולם עם קסדת החלל שלה.

יוקה ומפלצות היא חנות קומיקס ובית ליצירה שעוצב באופן שלא נראה מעולם בישראל. חוויית הקנייה מרעננת, ומדי פעם יעל דואגת להזיז את המחלקות השונות בחנות, כדי לייצר עבור הלקוחות שחוזרים חוויית קנייה חדשה ומרעננת בכל פעם שהם נכנסים לחנות. יש לה עוד הרבה תכניות לגדול, אבל קודם כל היא רוצה להתרכז בסניף הראשון ולראות איך מתקדמים. בסיום השיחה שאלתי אותה אם היא חושבת שאח שלה היה מרוצה מהתוצאה הסופית, והיא ענתה: "זה כל מה שאני יכולה לבקש. הלוואי. מקווה. אני חושבת שעשיתי לו חסד לחנות, אני בטוחה שהיו לו הערות ותיקונים, אני בטוחה שהוא היה משנה דברים". אבל בתור חנון רשמי אני מרשה לעצמי להכריז – "יוקה ומפלצות" היא גן עדן לחנונים וליוצרים, אז בין אם אתם אוהבים מרצ'נדייז וקומיקס, ובין אם אתם ציירים ומאיירים ישראליים. לכו ליוקה ומפלצות, כי כל אחד יכול למצוא שם משהו.

יוקה והמפלצות, מקווה ישראל 23, בית וילוז'ני. א׳-ה׳ 11:00-20:00, ו׳ 10:00-15:00.פרטים נוספים וגרפיקה מושלמת באתר

• ❤ תל אביב
• ❤ תרבות
• קומיקס
• יצירה
• אמנות

הגל החמישי, או יותר נכון הצונאמי, כבר שטף חלק גדול מהאוכלוסייה (כולל אותי), וגרם לנו לחזור להסתגר בתוך הבתים. שמתי לב שהבידוד מחזיר אותנו קצת להיות ילדים, אנחנו הולכים לישון מאוחר, ניזונים מהגלידה ששלחו לנו בוולט, עושים בינג' על סדרה ביום ומכאן גם מגיע דחף לא מוסבר לעשות יצירות.

בין ריקבון במיטה לריקבון על הספה, מצאתי שהדבר הכי מועיל שאפשר לעשות הוא להפעיל קצת את הראש והידיים. DIY זו דרך מצוינת לשכוח מטרדות החיים לכמה שעות ולשקוע בפעילות קלילה ומונוטונית. אפשר אפילו לצאת בסוף עם אחלה תוצר. רק בבקשה אל תתחילו להיות מאלה שמתחילים להביא מתנות עבודות יד לימי הולדת ובריתות, זה לא קול.אספנו בשבילכם כמה יצירות שאפשר לעשות בקלות מהבית. כולן עשויות מחומרים שאם אין לכם, אפשר להזמין מהאינטרנט ולקבל תוך כמה ימים.

1. קולאז'ים: כי מי לא יודע לגזור ולהדביק?

מדובר בפעילות קלילה שלא דורשת כמעט כלום, כולל כישרון מיוחד, אולי בגלל זה היא האהובה עליי ביותר. הדבקה של גזרי עיתון, גלויות ומדבקות היא דרך טובה לביטוי עצמי. רק שימו לב שלא תתמכרו ותתחילו להדביק את כל מה שנמצא בבית, כולל השותפה.
מה צריך?מגזינים או עיתונים, רצוי כאלו שיש בהם אמצעים ויזואליים כמו נשיונל ג'אוגרפיק או את, מספריים, דבק ונייר, קרטון או כל משטח אחר.
מה עושים?מתחילים לדפדף בעיתונים או במגזינים, בוחרים וגוזרים אמצעים ויזואליים או טקסטים שמגניבים אתכם, אז משחקים איתם ומרכיבים אותם עד ליצירת מסר או שילוב שמדבר אליכם. אפשר להדביק גזרי עיתון על כל דבר- צנצנות, סימניות, קופסאות… ובכך לשדרג את החפץ ולהפוך אותו לשלכם.

2. חרוזים: טרנדי וטוב שכך

אז נכון שבשנה האחרונה טרנד ה״השחלתי על חוט כמה חרוזים שהיו לי בבית ועכשיו אני הולכת עם זה כי אני כזאת קלילה וצבעונית״ תופס תאוצה. אבל מה לעשות שזה באמת כיף?! כל מי שיצא לו לחרוז בימיו יודע שאין דבר יותר מרגיע מזה. אפשר לעשות את זה לצלילי מוזיקה או טלוויזיה וזה לא דורש ריכוז מיוחד, ובסוף יוצאים עם פריט אופנתי.
מה צריך?ֿחרוזים, חוט דייג (או כל חוט אחר לטעמכם), סוגרים, חרוזי מעיכה, לולאות, פלייר.ניתן להזמין את כל האביזרים מהאתרחרוזים און לייןולקבל אותם עד שלושה ימי עסקים מרגע ההזמנה.
מה עושים?זה אולי נשמע מורכב בהתחשב בכמות האביזרים הנדרשים, אבל זה בעצם ממש פשוט. תאמינו בעצמכם! אם ילדות בנות 9 מסוגלות לעשות את זה, גם אתם. תחילה, לוקחים את החוט וגוזרים אותו לאורך הרלוונטי (אפשר להכין שרשרת לטלפון, טבעת, צמיד, שרשרת ועוד). לאחר מכן, משחילים בקצה אחד של החוט חרוז מעיכה ואז סוגר, את הקצה של החוט לוקחים שוב ומשחילים לתוך חרוז המעיכה בצורה הפוכה. לוקחים את הפלייר ומועכים בעזרתו את חרוז המעיכה ואז, אפשר להשחיל להנאתכם את החרוזים שבחרתם. בסיום, עושים את אותו תהליך בצד השני רק עם לולאה במקום סוגר.
לא הבנתם כלום? אל תדאגו. יש סרטון.

https://www.youtube.com/watch?v=OdhpVQ8sB74

3. אוריגמי: כי אם אי אפשר לטוס ליפן

רובכם כנראה לא עשיתם את זה מאז היסודי. אבל היי, מאז כנראה השתפרו היכולות המוטוריות שלכם מאוד. אמנות האוריגמי מאפשרת לאנשים שציור, גזירה או הדבקה הם לא בדיוק הקומפורט זון שלהם – אבל עדיין בא להם לצאת עם תוצר מגניב.
מה צריך?יתרון משמעותי לאוריגמי הוא שכמעט אין צורך בציוד – בסך הכל צריך לגזור דף A4 לצורת ריבוע. למיטיבי לכת, אפשר להזמין דפי אוריגמי מיוחדים עם הדפסים שונים באתררומיגמיולקבל אותם תוך 2-4 ימי עסקים.
מה עושים?אפשר להתחיל עם עגור – קיפול הנייר הנפוץ ביותר. לוקחים דף A4, מקפלים אותו לריבוע וגוזרים את החלק העודף (אפשר לעשות ממנו סימנייה אם אתם בקטע של קיימות). אז מתחילים לעקוב אחר השלבים בסרטון ולקפל את הנייר. בהמשך אפשר לעבור לקיפולים מתקדמים כמו קופסת לב או בת ים, סרטוני הסבר נוספים נמצאים באתר שלרומיגמי.

4. הכנת נרות ריחניים: כי כולנו צריכים קצת רוגע

מי לא אוהב נרות ריחניים? עם אור מהפנט, ריח נעים שמתפזר בכל החדר ואווירה רומנטית. אבל ההנאה האמיתית מתחילה ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו יכולים להכין את הנרות בעצמנו. אפשר לבחור ריח, כלי ואפילו להכניס כמה פרחים או עלים אמיתיים בשביל היופי.
מה צריך?שעווה להכנת נרות (מכל סוג), שמנים ריחניים\אתריים, ניתן להוסיף צבע שעווה, פתיל וכלי לבחירתכם. אפשר להזמין את כל המוצרים בנפרד או כערכה מהאתרבלה שופולקבל תוך 2-4 ימי עסקים.
איך מכינים?מכינים את הכלי של הנר ומדביקים פתיל לאמצע תחתית הצנצנת, ממיסים שעווה בשיטת בן מארי (כמו שוקולד) עד קבלת גוון שקוף (כמו שמן), בטמפרטורה של 75C מוסיפים ריח וצבע ומערבבים היטב. בטמפרטורה של 65-70C מוזגים בזהירות ובאופן אחיד לצנצנת ובעזרת תופסן ממקמים את הפתיל באמצע. לבסוף, מחכים לייבוש מלא בין 2-6 שעות.

5. טאי דאי: אל תגידו שלא חשבתם על זה

צביעת בגדים בטאי דאי היא הפעולה האולטימטיבית להישארות בבית. מדובר בתעסוקה פשוטה, יצירתית ואפילו מקיימת. כל מה שנדרש מכם הוא לאסוף את כל החולצות\מכנסיים\גרביים שכבר לא נמצאים בשימוש ולהתחיל לשדרג אותם. ביום שתצאו מבידוד תראו כמו היפים בשנות ה-70.
מה צריך?אבנים בגדלים שונים, גומיות, אבקת צבע ייעודית לבד, בגד לבן, דלי או גיגית מים. ניתן להזמין ערכת טאי דאי מסופר-פארם אונלייןשמגיעה תוך 2-4 ימי עסקים.
איך מכינים?מניחים את האבן מתחת לבד ומהדקים סביבה את הגומייה (חשוב למתוח ולהדק את הגומייה), ממשיכים לקשור אבנים וגומיות נוספות על הבד, כמספר ההדפסים שברצונכם ליצור וטובלים את הבד בדלי עם הצבע שבחרתם.

• הבועה
• יצירה
• הישרדות: קורונה
• קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

מוזיאון ישראל

בילוי עם הילדים במוזיאון ישראל הוא חוויה מאלפת ומלאת הפתעות ואפשר להעביר שעות בסיור בין אגפיו, שרבים מהם מכילים מוצגים שיעניינו גם את הצעירים שבחבורה.

מה רואים: תצוגות קבע המוקדשות לתרבויות העולם, כמו תצוגת אמנות מרהיבה מאפריקה ומאוקיאניה המכילה מסכות, תכשיטים וכלי נשק. גם בתצוגת אמנויות אמריקה תגלו מוצגים מלהיבים, בהם פריטי לבוש של אסקימואים, דגם של סירת קיאק אסקימואית ובובות קצ'ינה צבעוניות, שנועדו ללמד את ילדי האינדיאנים על תכונות הרוחות. עניין מיוחד לילדים מציע האוסף המקסים באגף הנוער, שמכיל צעצועים, בובות ומשחקים מתקופות שונות – המשקפים את עולם הילדות וחיי המשפחה מאז ועד היום.

כתובת: שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים, 6708811־02

מוזיאון המדע

מוזיאון המדע הוא מקום נהדר לבילוי משפחתי. מוצגות בו תערוכות קבע מרתקות, ומוצגים אינטראקטיביים שמזמינים את הילדים לגעת, לחוות וליהנות מנפלאות המדע.

מה רואים: בין המוצגים הבולטים מככב "נבל אורות", כלי נגינה בעל 24 אלומות לייזר באמצעותן ניתן ליצור מוזיקת אורות מהפנטת. גם "פנס החושך", תערוכה־סדנה חווייתית לכל המשפחה המתקיימת בתנאי חושך, תכבוש את לבם של הילדים ותלמד אותם להסתכל אחרת על דברים מוכרים. קטנטני הבית (מגיל 3) ישמחו לדגום את "בונים בחול", עולם בנייה אתגרי וחווייתי המעודד דמיון, חשיבה ויצירתיות; ואת "מנוף לגילוי", תערוכה שמזמינה אותם להפעיל מכונות פשוטות (כמו מנוף וגלגלת) ולבדוק את יעילותן.

כתובת:שדרות המוזיאונים 3 ירושלים, 6544888־02

מוזיאון מגדל דוד

מוזיאון מגדל דוד מציג את סיפורה של ירושלים על פני 4,000 שנה. במוזיאון וברחבי המצודה הענקית מתקיימים לאורך כל השנה אירועי תרבות, תערוכות, מופעים ליליים ופעילויות לכל המשפחה.

מה רואים: תערוכות קבע שעוקבות אחר רצף התקופות ההיסטוריות של העיר ומציגות אירועים בולטים בכל אחת מהן – החל מהתקופה הכנענית דרך בית ראשון ושני, התקופה הרומית, הביזנטית והצלבנית, ועד התקופה העותמנית, השלטון הבריטי והקמת המדינה. לאחרונה נפתחה במוזיאון תערוכה חדשה ומסקרנת: ההר – מסע מצולם אל הר הבית (1839־2019), שמציגה את סיפורו של ההר השנוי במחלוקת באמצעות צילומים ידועים, סרטונים וצילומים נדירים מהמאה ה־19 ועד היום.

כתובת: העיר העתיקה, ירושלים, 2884*

מוזיאון ידידי ישראל

מוזיאון ידידי ישראל מציג סיפורי גבורה מלאי השראה בדרך להקמת המדינה. המוזיאון אינטראקטיבי ומתאים לחוויה משפחתית מלמדת ומעשירה עם ילדים סקרנים במיוחד.

מה רואים: עשרות מיצגים מתחלפים בעלי מאפיינים טכנולוגיים מתקדמים, כגון מסכי מגע, אלמנטים אור קוליים, אנימציה תלת ממדית של מפות ומיצגים וטכנולוגיות אור מדהימות המכוּונות לפי תנועות המבקרים. בכניסה למוזיאון מוצבות עמדות צילום שבהן תוכלו לבחור רקעים לתמונות של הילדים (ושלכם), אותן תקבלו בסוף הסיור עם אפשרות להעלות לפייסבוק ולאינסטגרם. עוד במוזיאון תאי הקלטה שבהם תוכלו לספר לחברים בבית על חוויות הסיור ולהעלות את ההקלטות ישירות לרשתות החברתיות.

כתובת: יוסף ריבלין 20, 5329400־02

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

מוזיאון ארצות המקרא מציג את ההיסטוריה של האנושות,מספר מאיפה באנו ואיך הגענו לכאן, ומפגיש אותנו עם התרבויות, הממלכות והאימפריות המפוארות ששגשגו במרחב זה – מצרים, שומר, בבל, אשור, כנען, פרס, יוון ורומי.

מה רואים: אוסף עתיקות יחיד מסוגו בעולם הכולל אלפי פריטים נדירים מארצות המזרח הקדום – ארצות המקרא.

כתובת: שמואל סטפן וייז 21, 02-5611066

• תרבות בירושלים
• מוזיאונים
• עם הילדים
• יצירה
• תערוכות

• Facebook
• Twitter
• Email

בית המלאכה של נופר גלפז

לימודי תפירה, סריגה, אריגה, רקמה וכריכת מחברות ויומנים. קבוצות אינטימיות עם מגוון מדריכות של עד שבעה משתתפים ואפילו חוגים לילדים בכיתות ב'־י"ב. בתיאום מראש.

ג'ורג' אליוט 18, תל אביב,2059456־054 אובעמוד הפייסבוק

עוד כתבות מעניינות:

תל אביב מתאהבת מחדש במלאכת היד, וכדאי גם לכם
קולקציית הקעקועים הלא מחייבים שנדבקים במים
תערוכת האופנה שלוקחת קיימות לשלב הבא

אריגה עם אפרת ברקוביץ'

סדנה אינטימית וביתית בת 12 מפגשים. האריגה היא על נול מסורתי תוך למידת טכניקות אריגה שונות. שניים־שלושה משתתפים, בתיאום מראש.

טרומפלדור 42 תל אביב, 5640200־052 אובעמוד הפייסבוק

Ayni – בית למלאכות חיבור

קורסים וסדנאות באריגה, מקרמה, קליעה, רקמה וטוויה בקבוצות של שישה־עשרה משתתפים בסטודיו הביתי של הדס טובל. החומרים מסופקים במקום.

הרב קוק תל אביב, 2487753־052 אובעמוד הפייסבוק

Tel Aviv Art Studio

סטודיו לאמנות המציע שיעורים לכל הגילאים. ציור, רישום, טיפול באמנות, גרפיטי ועוד. גם לדוברי אנגלית.

גורדון 31, תל אביב 052-7863483 אובעמוד הפייסבוק

אמנות הרהיט

פטרישיה גלמן מוציאה אתכם לשוק הפשפשים בחיפוש אחר רהיטים ישנים לשפץ, לתקן ולצבוע. עד חמישה משתתפים בתיאום מראש.

אבולעפיה 23 תל אביב, 8611869־052 אובעמוד הפייסבוק

DIYתל אביב

מיצירת בשמים, דרך יציקות בטון ותפירת ארנקים ועד הכנת נרות ריחניים ודקורטיביים – סדנאות עבודת יד בכל נושא שאתם יכולים לחשוב עליו. הלוקיישן משתנה כל שבוע.

פרטים באתרDIY-TLV.COMאובעמוד הפייסבוק

קיבוץ גלויות

סדנאות נגרות יצירתיות (כולל המכונות האימתניות), סדנאות רישום ופרויקטים אישיים ליצירה.

גורדון31תל אביב, 7863483־052 אובעמוד הפייסבוק

עדנה

יוגה, מחול ומדיטציה, אבל גם סדנאות רישום, ציור, גובלן וטקסטיל, וסדנה אחת שנשמעת מעניינת במיוחד – ביו ארט, שבה מכינים אמנות מבוססת רקמות מעולם הטבע.

דרך סלמה 6 תל אביב,לאתר

• נגרות
• סריגה
• סדנאות
• יצירה
• DIY
• מלאכת יד
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

1.

עם כל הכבוד לכמה שמירי רגב מפחידה – והיא אכן מפחידה, ביחוד את האמנים שידוע שיש להם שתי ידיים שמאליות, אז איך הם בדיוק יעשו כפיים (זה תמיד הדברים הקטנים שגורמים לאמנים להיות נגד המדינה) – היא הבעיה האחרונה של התרבות הישראלית. לפניה יש לפחות בעיה אחת קריטית, שאף אחד לא מדבר עליה: שחוץ מטלוויזית פריים טיים, לא נותרה כמעט סוגה אמנותית אחת שמאפשרת לעוסקים בה להתפרנס בכבוד. אפילו לא הצגות בידור. אפילו לא תוכניות מערכונים. אפילו לא פופ מסחרי מחורבן (אלא אם כן הוא מזרחי, שאז הוא מרוויח גם מהופעות מוזמנות, וגם מקהל שעדיין קונה דיסקים).

[tmwdfpad]

2.

האפשרות של אמן שאיננו כוכב ענק בקנה מידה ישראלי להתפרנס, ולו בדוחק, מאמנותו – נמחקה. אין יותר "רבי מכר"; אין יותר עיתונות כמקצוע; אין יותר פרנסה כמוזיקאי פופ/רוק/ג'ז/קלאסי, או כמחזאי, או כתסריטאי, או ככוריאוגרף, או כבמאי קולנוע, או כשחקן שאינו כוכב. הטלוויזיה דרסה את כולם, ואז האינטרנט דרס את הטלוויזיה, כולם התרגלו לצרוך ערימות של תוכן־זבל בחינם, ומעט הכסף שפעם הוציאו על צריכת תרבות ישראלית, הולך היום לגוגל ופייסבוק.

3.

לא מזמן ישבתי בבית קפה הומה עם בחור שהציע להקים לי אתר. אמרתי שאני רוצה כסף עבור הכתיבה שלי, אחרת לא אוכל לעשות את זה מדי יום. "עשרה שקלים בחודש", אמרתי, "ילך?"
הוא עיקם את פניו ואמר: "שני שקלים, מקסימום."
הבטתי סביבי. אמרתי לו, "זה הקהל שלי – הם מוציאים מאה שקל בממוצע על כל ישיבה בבית קפה. לא יוציאו עשרה שקלים בחודש על כותב שהם אוהבים?"
"לא," אמר, ומשך את כתפיו בצער.
עוד אנו מדברים, והומלס נודף אלכוהול הגיע לבית הקפה, עשה סיבוב, ויצא עם שלושים־ארבעים שקל.
"הם נתנו ארבעים שקל לנרקומן", אמרתי לו, "רק בשביל שיעזוב אותם בשקט – לא יתנו לי עשרה?"
הוא שב ומשך בכתפיו: "לא."

4.

מה שמשאיר אותנו עוד יותר בידיהם של היחידים שיש להם איכשהו עוד קצת כסף – המירי רגבים של העולם. ואני לא נגד להילחם על הכסף הזה. אלוהים יודע שזה גם הכסף שלנו, וששילמנו מספיק מסים בשבילו. אבל אם כבר להיות תלויים בקיסר, אני מעדיף שהקיסר יהיה הקהל. שהוא, אגב, קיסר אכזרי ומטומטם לא פחות מהשלטון, אבל בסופו של דבר הוא גם הילד ששומע את הסיפור לפני השינה. בשבילו כל המאמץ הזה.

כדי שהקהל יחזור להיות הקיסר, הוא צריך לחזור וללמוד איך לשלם בשביל התרבות שלו. אין אמנות בלי כסף. ואם אתה לא משלם בשביל לשלוט במה שנכנס לך לראש, אז מישהו אחר יעשה את זה בשמחה. ואז, הקהל אינו קיסר יותר, הוא עבד – לאלגוריתם של יוטיוב, לתאוות הרייטינג של ערוץ 2, או לצנזורה של שרת התרבות. אין ברירה: צריך לקחת בכוח את מה שצוקרברג גנב לנו.

5.

זה די פשוט, לגרום לאנשים לשלם עבור התוכן שלהם. עובדה שהם משלמים בלי להניד עפעף עבור אוכל משובח, אלכוהול מובחר, בגדים אופנתיים, וגם עבור מבחר אפליקציות סלולריות שישתמשו בהן בדיוק פעמיים בחיים. הכל ענין של תפיסה – מה שווה כסף, ומה לא. ומה ששווה, בדרך כלל, זה מה שאי אפשר להשיג בחינם.

כל מה שצריך זה לבנות במה וירטואלית חדשה. במה שיהיו בה ספרים, מוזיקה, וסרטים. שתאפשר לצרוך אותם בכל מכשיר אפשרי, בכל דרך נעימה שאפשר לחשוב עליה. והחשוב מכל – במה שתגבה תשלום חודשי קבוע מכל מנוייה. תשלום הוגן ולא גבוה, אבל שכולם משלמים אותו. כולם. כל מי שרוצה לשמוע שיר חדש, או לראות סרט חדש. וכמובן, במה שתאפשר לכל יוצר ישראלי להעלות את יצירתו ולהשתתף ברווחים. וזהו. זה הכל. זה כל כך פשוט. כל מה שצריך זה מעט השקעה כספית, ושיתוף פעולה של כל מי שאכפת לו.

ומה, תגידו, עם אלה שלא מוכנים לשלם? שלא מוכנים לשים – נגיד – 50 שקל בחודש, כדי להיות חלק מהתרבות שסובבת אותם? אין בעיה. שימשיכו לראות סרטונים של חתולים ביוטיוב. אבל אם באמת ניצור את המנגנון הכלכלי והטכנולוגי הפשוט, שיאפשר לאנשים מוכשרים להילחם על הקהל שלהם – יכול להיות שהם יגידו דברים יותר מעניינים מ"מיאו". לך תדע. אמנים יש להם יציאות לפעמים, לך תדע.

• אמנות
• רווח
• תוכן
• קבצנים
• צריכה
• פרנסה
• מסחרי
• יצירה
• טור שבועי
• כסף
• מירי רגב
• טורים אישיים ובלוגים
• אנשים
• מנויים
• אירועים בחינם
• תרבות