בחודש נובמבר האחרוןנסגרה מסעדת חצר גולדמןהיפואית, אחרי עשרים וחמש שנות פעילות. עיריית תל אביב ניצחה במאבק משפטי ארוך שנים על השטח בו פעלה המסעדה, ואנחנו אמנם נקבל טיילת רציפה עד לנמל יפו (שזה באמת משמח), אבל פאדי יעיש איבד את המקום בו עבד ב-20 השנים האחרונות. יעיש הגיע למסעדה מירדן, החל את דרכו כשוטף כלים, וסיים יחד איתה כשף הראשי. אבל בשביל פאדי זה ממש לא היה הסוף, כי אחרי חשיבה על הדבר הבא, הכה בו זכרון נעורים אמריקאי שהוביל אותו לפתוח דיינר חדש עם טוויסט ערבי מבית היוצר של חצר גולדמן.

>>מהר מהר לפני שיגמר: 9 תבשילי מסעדות מושלמים ליום קריר וחורפי

הסיפור מתחיל, כמו כל סיפור טוב, אי שם בשנות התשעים: בעיר הולדתו עמאן, פאדי הנער נפצע בעין תוך כדי משחק, אך הפציעה הייתה כה חמורה, עד שנדרש לנסוע עם אמו לקנזס סיטי, מיזורי בכדי לעבור טיפול חדשני. הם שהו שם מספר חודשים, ושם פאדי פגש לראשונה צ׳יזבורגר אמריקאי בדיינר מקומי. ״זה טעם שאני לא אשכח בחיים", משחזר פאדי בחיוך. "זה היה צ׳יזבורגר פשוט אבל היה חלומי. מאז אני רק חושב איך להצליח לשחזר אותו״.

עם סגירת החצר, הגיעה העת לשחזורים: בימים אלו פתח יעיש דיינר נוסח חצר גולדמן, הממוקם בתחילת שוק הפשפשים. ״הבנתי שזו העת לסטריט פוד מושקע, ופחות למסעדות״, הוא מדגיש. מוגש בו (טוב נו כמובן) הצ׳יזבורגר מימיי נעוריו (58 ש״ח ל-200 גרם), לצד מנות ייחודיות בנוסח אמריקאי עם שיק ערבי מתבקש, וגם כמה קלאסיקות מחצר גולדמן. בזירה האמריקאית שתפריט תמצאו סמאש בורגר עם גבינה (68 ש״ח ל-200 גרם), קריספי פוואר פאף שהוא, כמובן, קריספי צ׳יקן מהנה וסליזי במיוחד (53 ש"ח), וגם בורגר טבעוני שמתהדר בשם המאוד ניינטיזי "דה ויגן ג'יין", על בסיס רידיפיין מיט (65 ש"ח). לאלו ניתן וכדאי להוסיף צ'יפס או פוטטוס (15-22 ש"ח).

בזירה היפואית יותר תמצאו שווארמה ענטר (כפי שיעיש סיפר לנו, ענטר הוא גיבור מאגדות עם ערביות), שהיא שווארמה מחזה עוף קצוץ, מתובלת היטב עם רוטב שום וחמוצים בתוך פיתה דרוזית דקיקה (45 ש״ח), יש גם אסאדו אימפולסיבית (במחווה לטום קרוז), שהיא אסאדו מעושן מפורק, קוט, בצל אדום, מלפפון חמוץ ואיולי חרדל ודבש (58 ש״ח). אך המנה ממנה התלהבנו יותר מכל היתה דירטי קבב (58 ש״ח) – בתוך פיתה דרוזית דקיקה נח לו קבב כבש-טלה עם צנוברים שיעיש מכין בעצמו, אליו נוספים חמוצים, בצל ועגבניות בגריל, טחינה ועמבה, שמשלימים את הפיכתו לדירטי וטעים במיוחד – מנת סטריט פוד מצוינת, עסיסית, ערבה לחיך שכל מרכיביה משתלבים נהדר זה בזה, ומצליחה לחדש את הקבב בפיתה הקבוע.

יעיש גם מציע מנה נוספת לצמחו-טבעונים, וזו כבר בשורה של ממש, שכן לרוב בתפריט יש אופציה אחת של רדיפיין. מדובר ב"פלנט טופאק" – מנה של סטייק כרוב בתוך פיתה דרוזית, עם רוטב טחינה, סילאן, כרובית מטוגנת, רוטב פלפלים פיקנטי, כוסברה, רוקט ובזיליקום (57 ש״ח). אה, והבטחנו קלאסיקות של חצר גולדמן, לא? אז בניינטיז תמצאו את הקרפצ׳ו האהוב מהמסעדה הקודמת – סינטה כבושה בתיבול ים תיכוני, חומץ בלסמי, פרמזן, רוקט ושמן זית (45 ש״ח), וגם "סיזר אל קביר" שהוא סלט קיסר קלאסי (41 ש״ח) וסלט "פאטוש אוף פאדוש" עם ירקות טריים, גבינת המאירי, זיתי קלמטה, ג׳עלה וזעתר בלאדי (43 ש״ח).

גם קינוח מוכר מחצר גולדמן חוזר לככב עם גלידת יוגורט, סילאן, חלווה ושיערות קדאיף (41 ש״ח). בהמשך מתכנן יעיש גם לשחזר את הבראנץ' הירדני הבלתי נשכח בחצר האחורית, כך שיש למה לחכות, כי הניינטיז חזרו בייבי.
יפת 9, ראשון עד רביעי: 12:00-00:00, יום חמישי 12:00-01:00, יום שישי 12:00-03:00, שבת 12:00-00:00.

• אוכלים שותים
• ניינטיז
• שנות ה-90
• המבורגר
• דיינר
• ירדן

אין זה פלא שהקיץ הנוכחי מכה בנו ללא רחם. כשהחום הישראלי פוגש התחממות גלובלית, הטמפרטורות עולות, וכל מה שנותר לנו זה רק להתחבא במזגן. אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים אוויר. הילדים צריכים אוויר. מישהו צריך אוויר, זה בטוח. אז אם כבר בוחרים לסכן את עצמנו ולצאת החוצה, עדיף שיהיה לעבר גוף מים קריר, רצוי טבעי, והכי טוב שלא ישבור את הכיס.

לכן טוב שלכל משתמשיאפליקציית פועלים וונדריש מגוון אופציות מיימיות להתקררות בחודשי הקיץ, ועוד כאלה שמתאימות לכל המשפחה, ובהנחות משמעותיות. למשל, לצאת לבילוי הכל-ישראלי של לשוט בקייקים בנהר הירדן. בקייקי כפר בלום, למשל, תוכלו להזמין שיט משפחתי ל-4 אנשים בעלות של 199 ש"ח ו-25 נקודות, במקום 440 סתם ככה כלקוחות מן המניין (ניתן למימוש עד ה-24.9), ובקייקי מעיין הגושרים שייט משפחתי לארבעה יעלה לכם 209 ו-ו25 נקודות במקום 432 ש"ח (ניתן למימוש עד ה-31.10).

אם אתם מעדיפים בילוי קצת יותר מקיף, בפארק האטרקציות אינדי פארק שעל גדות הירדן תוכלו לרכוש כרטיס כניסה משפחתי ל-4 אנשים בעלות בעלות של 289 ש"ח ו-25 נקודות (במקום 516 ש"ח), וזה כולל הכל – שייט, אופניים, קיר טיפוס, סדנאות יצירה ועוד פעילויות רבות (ניתן למימוש עד ה-24.9).

אם בכל זאת לא מתאים לכם להירטב, אבל רק מראה המים הקרירים ניכן באפקט מצנן עבורכם, תמיד אפשר לרדת לאילת לאחת האטרציות האהובות ביותר בדרום ולעלות לספינת הזכוכית גלאקסיה, שתאפשר לכם להציץ לים האדום הקסום ושונית האלמוגים המפורסמת מנוחיות הספינה, דרך זכוכית, ממש מתחת לרגליים שלכם. באייטיז זה היה הדבר הכי קרוב שהיה לנו לטלוויזיה. את כל הכרטיסים תוכלו לרכוש דרךאפליקציית פועלים וונדרעד ה-31.8.22, ולהינות מהחיסכון, ובעיקר מהמים.

*ללקוחות בנק הפועלים המחזיקים בכרטיס אשראי של בנק הפועלים ומצורפים לערוץ "פועלים באינטרנט".
בכפוף לתקנון התכנית באתר הבנק, לתנאים בעמוד ההטבה ולתנאי השימוש באפליקצייתPoalim Wonder.עד גמר המלאי

• פועלים וונדר
• עם הילדים
• אטרקציות
• אטרקציה
• הנחה
• ירדן
• אילת

• Facebook
• Twitter
• Email

פטרה, גבעת התחמושת, הסכם השלום, הטבח בנהריים, טאבה, אורן חזן בדו קרב על גשר אלנבי, וביטול חלק מהסכם השלום עם ישראל – זה מה שעובר לישראלי הממוצע בראש כשמדברים על ירדן, או בשמה המלא, הממלכה הירדנית ההאשמית.

לאורך ההיסטוריה, היחסים של מדינת ישראל עם ירדן היו מעט שונים מיחסיה עם שאר המדינות הערביות באזורנו. על אף הסכסוך והמאבקים, כבר בשלבים מוקדמים היו ניסיונות להגיע להבנה עם היישוב היהודי בנוגע לחיים של שתי הישויות אחת לצד השנייה.

ירדן הוגדרה עוד בימיה הראשונים כמונרכיה חוקתית תחת שושלת בית האשם, ענף משפחתי שבאופן מסורתי משויך לשבט קורייש, שבטו של הנביא מוחמד. נהוג לייחס למשפחה זו את השליטה על מכה מתחילת האלף הקודם ועד למאה ה-20. לתפקיד זה נלווה כבוד רב מעצם השמירה על המתחם המקודש שבעיר. בשנת 1921, עבדאללה בן חוסיין קיבל לידיו את האזור מידי הבריטים על עזרתו במרד הערבי כנגד האימפריה העות'מנית והפך למלך ירדן הראשון, כחלק מכוונתם של הבריטים לתכנן מחדש את מפת המזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה באופן שישרת אותם. אחיו פייסל, אגב, קיבל את עיראק.

בתחילה, הממלכה הוגדרה כישות אזורית עצמאית תחת המנדט הבריטי. עבדאללה קיבל אזור ספר שלאורך מאות שנים היה מיושב בדלילות, ורבים מיושביו היו שבטים בדואים. זאת עד לסיפוח השטחים שמעברו השני של נהר הירדן, הגדה המערבית, ב-1948. ירדן, ששנתיים לפני כן הפכה למדינה עצמאית, קלטה אוכלוסייה שונה מאוד מבחינה פוליטית ותרבותית. מתוך השוני נוצרו חיכוכים בין המשטר לבין נציגי הערבים-הפלסטינים, והמתח איים לקרוע את המדינה הצעירה. בשיא המאבק נרצח המלך עבדאללה בירושלים כשהיה בדרכו לתפילה במסגד אל-אקצא על ידי פלסטיני. השלטון עבר לבנו טלאל, שאובחן לאחר זמן קצר במחלת נפש, ושנה לאחר מכן הועבר השלטון למועצה עד ל-1953.

חוסיין, נכדו של עבדאללה, קיבל את המלוכה בגיל 17, ואחת המשימות העיקריות שלו הייתה להתמודד עם גוש האופוזיציה הפלסטיני שהלך והתגבש תחת ידיו. במדיניותו ביקש לשלב את הפלסטינים אל תוך מערכות השלטון הירדניות ולמוסס את הזהות הפלסטינית, כך שיוכלו להתמזג עם האוכלוסייה הוותיקה. הקמת אש"ף ב-1964 ומלחמת ששת הימים שינו את המאזן בנושא זה. ההפסד של שטחי הגדה המערבית יחד עם השפעות נוספות של אותה מלחמה הותירו את ירדן חלשה, דבר שהיווה הזדמנות עבור גורמים פלסטינים.

עד שנת 1970 נוצרה "מדינה בתוך מדינה", והפלסטינים החלו מאמצים קו תוקפני ואלים יותר. בחודש ספטמבר של אותה שנה בוצע ניסיון התנקשות בחייו של המלך חוסיין, במקביל לחטיפה של מספר מטוסים שהונחתו בירדן ונוסעיהם הוחזקו כבני ערובה. בתגובה, הצבא הירדני הפציץ בסיסי מחבלים, מה שהוביל להסלמה ולהתערבות של סוריה ושל ארה"ב. בסופו של דבר, לאחר סבב לחימה, אלפי הרוגים ומעורבות שלשתי המעצמות הבינלאומיות, בקיץ 1971 נהדפו הארגונים הפלסטיניים אל מחוץ לירדן, אך ההרג של כ-2,500 פלסטינים העניק להם מוטיבציה לנקום בכתר ובממשלה הירדניים. מסיבות ברורות, יו"ר אש"ף דאז, יאסר ערפאת, טען במשך שנים כי מדובר במספר גבוה יותר בכמה אלפים.

גם בשנות ה-80 ניסו הירדנים להבין כיצד להתמודד עם האוכלוסייה הפלסטינית בתוכם. על אף היעדר עימותים אלימים, השלטונות הגיבו בחוסר נוחות כלפי הנוכחות המתחזקת של פלסטינים במנגנוני הממשל, ורצו לנתק את הקשרים הרשמיים עם עובדיהם שנותרו בגדה המערבית. ב-1988 פוטרו כל עובדי הממשל הירדני פרט לאנשי הווקף (ההקדש המוסלמי), וממרבית האזרחים נשללה האזרחות הירדנית, כך שהם נותרו עם אזרחות פלסטינית.

בשנים האחרונות, הלחץ על מלך ירדן, עבדאללה השני, ועל המלכה ראניה הולך ומתגבר ממספר כיוונים. ראשית, מוסד המלוכה כבר נתפס כמיושן בחברה הירדנית. אף על פי שקיימות מונרכיות נוספות בעולם הערבי, דעת הקהל נוטה לאתגר את הרעיון המלוכני. שנית, על פי הערוכת דמוגרפיות, האוכלוסייה הפלסטינית, או זו שרואה עצמה פלסטינית, מהווה למעלה משליש מאוכלוסיית ירדן.

שלישית, מערכת היחסים הדואלית עם ישראל אינה תורמת לדימוי של ירדן בעולם הערבי, או למלך בתוך ירדן. למרות שהסכם השלום בן כמעט רבע מאה, הרעיון של נורמליזציה ירדנית עם מדינת היהודים מעורר אי נוחות בקרב חלקים מהעולם הערבי. בשנה האחרונה ניתן לראות יצירה של קשרים בין ישראל לגורמים פורמליים ערביים או מוסלמיים, אך באופן מסורתי הקשר עם ישראל מתויג כשלילי.ההודעה על ביטול הנספחים להסכם שעוסקים בשטחי נהריים וצופרמדגישה את החולשה של המלך בהקשר זה בשני היבטים, בתוך ירדן ובמסגרת העולם הערבי. ייתכן כי באמצעות צעד מסוג זה המלך מבקש למתג את עצמו מחדש כשונה מאביו כדי לזכות במעמד חדש בדעת הקהל בירדן ובעולם הערבי.

ההערכות בדבר המניעים להחלטת המלך יאוששו או יתבדו רק עם חלוף הזמן. בכל מקרה, ברור כי האתגרים השונים לא יתחלפו וייתכן שאף יתעצמו. סוגיות כמו בית מלוכה מיושן, אוכלוסייה פלסטינית הולכת וגדלה ויחסים בעייתיים עם ישראל ימשיכו להוות אבני בוחן עבור טיב קבלת ההחלטות של המלך בשנים בקרובות.

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• פוליטיקה
• פלסטינאים
• ירדן

• Facebook
• Twitter
• Email

אני עוצמת עיניים ומדמיינת שאני ברכבת. הנסיעה חלקה ומהירה, והנוף מהחלון גורם לי לשקוע בהזיות כפריות: מרבד חמניות צהוב ענקי, שדה כותנה ואופק של ריבועי חום־ירוק־צהוב – פזל של אדמה חרושה, שדות וקוביות קש. בניגוד לרכבת העירונית של תל אביב, שאין לדעת מתי תתגשם, ברכבת מחלומותי – רכבת העמק החדשה שתנוע מחיפה לבית שאן – נוכל אשכרה לנסוע בעוד כשנה וחצי. אם תיסעו עכשיו בכביש 70 ובכבישים הראשיים של עמק יזרעאל ועמק המעיינות, תראו את השדות וגם את עבודת הבנייה המסיבית־היסטרית של נתיבי ישראל, שבה מניחים את מסילת הרכבת החדשה ואת אדני הבטון ובונים גשרים, מנהרות, מחלפים, עמודי ענק ותחנות רכבת מודרניות.

כל זה די מרגש, כי הפריפריה הולכת להתקרב משמעותית למרכז (20־30 דקות מבית שאן לחיפה) וגם בגלל ההיסטוריה. הרכבת הזאת היא לא המצאה חדשה. המסילה הונחה ממש בתוואי של רכבת העמק הקודמת, שפעלה ב־1905־1948, הגיעה עד לסוריה ושם התחברה לרכבת החיג'אזית אשר הובילה חצי האי ערב. חלומות לחוד ומציאות לחוד, אבל בהחלט מדברים על כך שבעתיד תתחבר המסילה למסילה ירדנית ותדהר עד עמאן.

בינתיים שוחזרו כאן מבני האבן ששימשו את התחנה בבית שאן, ובכפר יהושע שופצו שבעה מבנים טמפלריים יפים ואפשר לתאם במקום הדרכה. בדרך תראו את מבנה התחנה החדש שנבנה עם מחווה אדריכלית לתחנה הישנה. בסוף הביקור מומלצת הפסקת קפה/מיץ/נשנוש/אוכל בתחנת הקפה הסמוכה – עגלת הפתעות מענגות עם שולחנות וכיסאות מול שדה פתוח.

אם אתם באים עם פעוטות – מקום חמוד ומומלץ לפיקניק ושעשועים בחסות ההיסטוריה הוא תחנת הרכבת אלרואי בקריית טבעון. ילדי אלרואי, שיצאו כבר לגמלאות, לא הסכימו שהיא תיהרס ואספו תרומות כדי להקים גן קטן שישמר את זיכרונות ילדותם. בַמקום קרונות ישנים צבועים ופינות ישיבה, ואחד הקרונות הוא מרכז מבקרים (הביקור בתיאום מראש, 8239248־052).

בעמקים מלאים אפשרויות רבות לפעילות ולבילוי בעת הטיול משפחתי, למשל קטיף עצמי בשדה יעקב, מבוכי צמחים, פעילויות אקסטרים (אופניים, סגווי שטח, ריינג'רים), אמנות (המשכן לאמנות עין חרוד), היסטוריה (החצר של מרחביה שבה התגוררה גם גולדה מאיר, מוזיאון ההתיישבות ביפעת שאליו עבר לא מכבר פארק הטרקטורים, המיצג האורקולי הלילי בעתיקות בית שאן).

מקום מלהיב לישון בו הוא חוות הילה בכפר יחזקאל. במקום מאהל ענקי ומאובזר עם רצפת פרקט, מזגנים, מזרנים, מצעים מפנקים ומגבות בית מלון שכל אורח מקבל. בחווה כרם זיתים וגפנים, מטבח חדש וכיפי, מקלחות מענגות ואלף פינות זולה מושלמות. אתם זוג? במקום נמצאת הסוויטה האפריקאית – אוהל מפואר שיגשים לכם את הפנטזיה הקולוניאליסטית או האינדיאנה ג'ונסית.

לעמותת התיירות בעמקים

לעמותת התיירות מעיינות

לתחנת קפה

לחוות הילה

לחצר מרחביה

תחנת רכבת העמק כפר יהושע

• מבוכים
• קטיף
• קריית טבעון
• ירדן
• בית שאן
• פריפריה
• אקסטרים
• טיול
• חוות הילה
• החיים היפים
• חיפה
• תיירות