יובל גרברהיא יועצת תקשורת ובעלת משרד יחסי ציבור המתמחה בעולם התרבות, הבידור והאמנות. היא מנהלת את מחלקת יחסי הציבור בסוכנות של שרית לבקוביץ', ועובדת עם מיטב מוסדות התרבות בישראל. בשנה האחרונה היא פועלת על קו ישראל-ברלין, שם היא מנהלת יחסי הציבור של השחקן יוסף סוויד בקריירה הבינלאומית שלו, לרבות עבודתו בתיאטראות מרכזיים באירופה והשתתפותו בפסטיבלים בינ"ל.

1. פארק הירקון

יש לי בו המון זכרונות, בעיקר טובים. יש ספסל ספציפי באמצע הפארק שעליו היינו יושבים החבורה שלנו מהתיכון. הייתי הולכת אליו כשהייתי עצובה וצריכה לחשוב, היו שם גם מספר דייטים טובים ופחות טובים במהלך השנים. יושבים עם בקבוק בירה ומדברים על הכל. היתרון בדייטים הגרועים שזה היה מאוד קרוב לבית שלי והייתי מצליחה לברוח מהר. וכשהכרתי את מי שהיום הוא בעלי, את הרגע שהבנו שאנחנו זוג העברנו על אותו ספסל בזמן שאכלנו גלידה. זה המקום האידיאלי להסתובב בו עם הילדים, לרכב על אופניים, לעשות ספורט או סתם לשבת על שפת הנהר עם שמיכה ופיקניק כייפי.

2. חוף מציצים

לא משנה מה תגידו לי, ולא משנה כמה חופים מדהימים יש בעיר הזו, מבחינתי חוף מציצים הוא הבית. החברות ואני היינו הולכות לשם אחרי בית ספר, בסופ״שים, אפילו את הסרט סיום תיכון שלנו צילמנו שם. מיותר לציין שזה חוף עם היסטוריה תרבותית, כולנו יודעים שהסרט ״מציצים״ צולם שם ושהבוהמה התל אביבית העבירה שם זמן לא מועט.

3. בבקה בייקרי

כשעבדתי במשרד יח״צ שטיפל בתיאטרון הבימה הייתי מגיעה כל בוקר, קונה קפה עם מאפה, פותחת לפטופ ועושה דברים לפני שעולה לתיאטרון לעבוד. הקפה פשוט מעולה, המזון מנחם והמזגן בפנים חלומי. עכשיו הם גם שדרגו את כל הבפנים ואפשר לשבת ולעבוד בנוחות. זו נקודת המפגש של כל השחקנים והעובדים של התיאטרון לפני שכולם מתפזרים להצגות, עבודה, או סתם עושים הפסקת סיגריה.
כיכר הבימה

4. לונדון מיניסטור

ביליתי שם את כל תקופת הצבא שלי, וגם היום אני שם די הרבה. בין אם זה ללכת להצגות בצוותא, ובין אם זה סופ״שים שלמים להעביר ב״פרינדס אנדרגאונד״. היינו יושבים שם ערב ערב, הכרנו את כל הברמנים ואף פעם לא ידענו איך הערב ייגמר. הפרינדס היה מוסד של לקוחות קבועים, וזה היה ממש חוק – יוצאים שבת, נפגשים בפרינדס. היום זה כבר הפך ל״באבו בר״ של אלון ושלומי, שהם גם האנשים מאחורי המופע ״שיחות עם הברמן״ שרץ שם, שזה אחד המופעים השווים ביותר ואני ממליצה לכולם ללכת לשבת על הבר, לשתות בירה וליהנות ממופע מגניב ביותר.
אבן גבירול 30 תל אביב

5. קפה זוריק

קפה זוריק הוא הקפה השכונתי האולטימטיבי. אני מרגישה שכל מי שנולד וגדל בתל אביב יש לו אחד כזה, שהוא במרחק הליכה מהבית. אני הייתי יושבת שם עם המשפחה שלי בשבתות כשהייתי נערה, או עם חברות אחרי העבודה. קפה זוריק זה המקום שאת יכולה להגיע על הבוקר בפיג׳מה לקחת את הקפה של הבוקר, להישאר שם לארוחת צהריים עם הלפטופ ולאכול את השניצל הלא פחות ממפואר שלהם ולקנח בקינוח מפנק. ובשנים האחרונות אם תשבו שם מספיק זמן, אולי גם תתקלו בטרטינו שותה את הכוס קפה התל אביבי שלו.
יהודה המכבי 4א׳ (כיכר מילאנו), תל אביב

מקום לא אהוב בעיר

רחוב אבן גבירול. זה נהיה פשוט בלתי נסבל ללכת בו, שלא לדבר על כל אלה ששוכרים דירות שמשקיפות לרחוב עצמו. השיפוצים של הכבישים והרכבת קלה שמעלים אבק לכל עבר, הרעש הבלתי פוסק של מכוניות שמצפצפות כי אין להן מושג לאן הנתיבים בכביש מכוונים. זה רחוב עם כל כך הרבה בתי קפה טובים, מקומות להסתובב רק שאין כבר חניה, המדרכות בקושי מאפשרות ללכת בהן כי הכל כל כך צר ומשום מקום יכולים לצוץ רוכבי קורקינט ואופניים שידרסו אותך. תעשו לי טובה עיריית תל אביב, תחזירו את הרחוב הזה למה שהוא היה!

>>סטייק האוס שנאמן לעצמו וקבב שנותן בראש. העיר של עומר לגזיאל
>>הלב הספרדי של העיר ונפילות כהזדמנות. זאת העיר של עילאיה שליט

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון (הצגה, מופע, סרט, תערוכה, הרצאה) סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בתיאטרון הקאמרי רץ המחזמר ״דיר אוון הנסן״, שאני מאוד מאוד אוהבת כבר המון שנים, עוד מברודווי. מחזמר חשוב שמדבר על (אזהרת טריגר), חרם, דיכאון וקשיים של ילדים שלומדים בבית הספר תיכון. במרכז העלילה יש את אוון (אלון סנדלר הלא פחות ממדהים!), תלמיד תיכון שמתמודד עם נידוי חברתי ומקבל משימה מהפסיכולוג שלו להתחיל לכתוב לעצמו מכתבים שמתחילים במשפט: ״היום יהיה לך יום מעולה ואני אגיד לך למה…״. אוון מוצא את עצמו במרכז העניינים אחרי שאחד המכתבים מגיע לידיים הלא נכונות, וזה מוביל אותו לשרשרת טעויות שהולכת ומסלימה. המחזמר הוא מחזמר חשוב, בעיקר לבני נוער שמתמודדים עם כל הקושי שמגיע בגיל ההתבגרות, הוא חשוב גם עבורנו המבוגרים שנדע להסתכל על בני אדם ולזהות שהם צריכים עזרה ולא לפחד להושיט יד. במיוחד בתקופה הזו – זו יצירה חשובה ורלוונטית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אמא לילד בן 4, והאלבום שירי ילדים החדש של לי בירן ואליאנה תדהר ״יום יפה״ נתן לי המון תקווה וכוח. אנחנו מנסים ליצור כאן עתיד יותר טוב לילדים שלנו, ואחרי שנתיים שאנחנו בתוך סיוט שנדמה שלפעמים לא נגמר, האלבום שלהם הכניס לי המון כוח להאמין שיהיה פה בסדר, ושחייב להיות פה בסדר, עבור הילדים שלנו. עבור העתיד שלהם.

אנחנו מוקפים בכל כך הרבה מוות והשירים האלה מכריחים אותנו להתעסק בחיים החדשים שאנחנו מביאים לעולםף, ואיזה עולם אנחנו רוצים להשאיר להם. כשעידו הבן שלי נולד השמעתי לו את ״הכבש השישה עשר״ ואמרתי לעצמי, איזה באסה שאין יצירות חדשות כאלה שישארו איתו לכל החיים והוא יוכל להשמיע לילדים שלו. ומרגיש לי שהאלבום של לי ואליאנה הוא לגמרי כזה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. אני מרגישה שהתרגלנו. יש לנו 49 חטופים בעזה, ואסור לנו לשכוח אותם. המשפחות שלהם עומדות במקום, בייסורים קשים כבר שנתיים. אסור לנו לעזוב אותם. אנחנו חייבים להגיע ולתמוך מתי שאנחנו רק יכולים, ולא להפסיק לדבר על החטופים והחטופה שעדיין נמצאים בגיהינום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו / לה כרגע?
חד משמעית ההורים שלי. הם התל אביביים האולטימטיביים והם כוח טבע. אמא שלי, אורנה רוטברג, שחקנית תיאטרון, ערב ערב עומדת על הבמה ומשמחת אנשים גם כשקשה ממש, ואבא שלי שיש לו קליניקה פרטית (הוא הרפלקסולוג הכי טוב שתפגשו), וגם הוא עוזר לאנשים להרגיש קצת יותר טוב. הם שניהם האנשים הכי טובים שפגשתי, והם הגב הכי חזק שהיה לי בחיים, במיוחד בשנתיים האחרונות.

מה יהיה?
אני מאמינה שחייב להיות בסדר. אחרת מה נשאר לנו? יהיה טוב, ואנחנו נעשה שיהיה פה יותר טוב. סומכת על העם שלנו ועל האנשים שלנו.

• העיר שלי
• יוסף סוויד
• ❤ תרבות
• ברלין
• לונדון מיניסטור
• הבימה

לירן עצמור הוא מפיק ויוצר סרטי דוקו ("פרינסס שואו", "קינג ביבי"), אב תל אביבי גאה לשני ילדים ומהאקטיביסטים הבולטים בקהילת היוצרים בעיר. "ספיר", סרט תיעודי חדש בבימויו שהוקרן בפסטיבל דוקאביב ועוקב אחר דמותה המרתקת של ספיר ברמן, יעלה להקרנות בסינמטק מחר ולאורך הסופ"ש, וכרטיסים כדאי לכם להשיג כאן. ב-28.7 וב-29.7 יוקרן במרכז מגיד (נורדאו) ובמרכז הטרנסי ביד אליהו הסרט "אמת פנימית", אותו יצר עצמור יחד עם הילה אלרואי ושלומי לאופר, המתעד את מסעם המורכב של ילדי הקשת הטרנסית. הסרט יוקרן גם ב-22.8 במרכז הגאה בגן מאיר. שווה לכם.

>> הדיל הכי טוב בעיר ומיקרופון לצרוח לתוכו שיכור // העיר של איתי גל
>> מקום שמצייר חלומות ומסעדה שהיא כאפה לפנים // העיר של רוני נתנאל

ספיר ברמן (צילום: מתוך הסרט "ספיר")

1. קפה יאפא

זה המקום בו ניסיתי לשבור שיניים בלימודי הערבית שלי ונכשלתי. הספרים בערבית על המדפים מזכירים תרבות ספרותית ערבית מפוארת שאין לה זכר כמעט בעיר החדשה. הדבר הפשוט והטבעי הזה שנקרא ספרים, הוא ממש לא מובן מאליו כשמדובר בספר בערבית בישראל.מרגוזה 33

2. שאול המלך 4

פלטת האבן שמזכירה – כאן פעל ויצר הבמאי דוד פרלוב. זהו הבניין שבקומה ה-14 שלו גר חלוץ הקולנוע התיעודי וחתן פרס ישראל לקולנוע, דוד פרלוב. רחוב אבן גבירול מחלון ביתו, באחד מגורדי השחקים הראשונים בתל אביב, יהיה לעד התמונה התל-אביבית עבורי.

3. קולנוע קנדה

נס במילאנו התל אביבי. בית קולנוע מחתרתי, צעיר, וסקרן, שנותן במה ומקום לכל הסרטים שלא מוצאים להם בית בבתי הקולנוע המסחריים של היום. בית הקולנוע השכונתי האחרון בעיר.חצרים 15

4. בר לחם

מוסד מאפים בנאות אפקה, השכונה אליה היגרתי בשנים האחרונות בעקבות המשפחה הגאה שלי. ההוכחה שבתל אביב, בלב מגרש חניה ולצד קופת חולים יכולה להתקיים איכות קולינרית שלא מביישת שום מאפייה צרפתית.קהילת סלוניקי 7

5. גשר הולכי הרגל של רידינג

המבט הכי יפה על תל אביב עוד מימי הסרט "מציצים" של אורי זוהר. אמנם זו הפכה להיות פינה קיטשית להחריד ועדיין, לא רואה את חיי בשום מקום אחר בעולם, בזכות נקודת המבט הזו על שפך מי הצינון של חברת החשמל הנשפכים לים בקצה הירקון.

מקום לא אהוב בעיר

גן העצמאות המחודש. בשנות ה- 80 הגן הזה, על פסליו ושיחיו הסבוכים, היווה עבורי גן עדן של ממש. המחזה "מזמור לדוד" של תמיר גרינברג הציג את הגן על הדמויות והטיפוסים המיוחדים שלו. האפשרות לצאת מהארון אבל להסתתר בין השיחים היתה נקודת מפלט לילד המפוחד שלא רצה שאף אחד ידע על הנטייה המינית שלו. בגן המחודש, תחת התאורה שמזכירה בסיס חיל אוויר והגינון המוקפד, כבר אין מפלט פיזי להומו ארון.

אין איפה להסתתר. גן העצמאות (צילום: ברק ברינקר)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
2019 של בת שבע בסוזן דלל היא חוויה בלתי נשכחת. הרגשה של פסגה אמנותית שאי אפשר לחוות בשום מקום אחר בעולם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הדונם של סבתא" של ירמי שיק בלום ואלעד אורנשטיין, סרט דוקומנטרי הכי פוליטי שיש, אגרוף ללב ולמוח ולבטן. יצירה אמיצה על מציאות חיינו הכוחנית והאלימה בשטחים. כולנו אחראים לשלטון הפרעות והאימה ששורר רק 30 ק"מ מכאן.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לבשל בבית דרור. בית מחסה לבני נוער להט"בים. נקודת אור בכל החושך הגדול. הסרט "אמת פנימית" חושף את חשיבות המקום הזה במתן מענה לנערות ונערים שנאלצים לעזוב את ביתן בגלל נטייתם המינית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אביב הברון. 12 מבני משפחתו נחטפו או נרצחו ב7.10. טל שוהם, הבעל של אחייניתו עדיין חטוף בעזה. אביב התגייס לטובת המאבק למען החזרת החטופים מהרגע הראשון של המלחמה ומאז עושה הכל כדי להשיב את טל והחטופים. הוא עיתונאי בחסד עליון. איש מבריק ומצחיק שאני אוהב כל כך.

מה יהיה?
לא טוב.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• דוקומנטרי
• קפה יאפא
• פארק רידינג
• בר לחם
• קולנוע קנדה
• לונדון מיניסטור

אחרי המתנה של חודשים ומסך וידאו ענק שהריץ בלופ את סרטוניו – סניף של השווארמייה הוויראלית "הגלגל של שרדר" נפתח לראשונה בסיום השבוע שעבר ברחוב שאול המלך. עם שיפקה קטנה לפתיחת התיאבון ומיץ ענבים קר לריענון הקיבה, זה הזמן להכין את הטיקטוק.

התופעה האינטרנטית שנקראת הגלגל של שרדר סוחפת את הרשתות החברתיות מאז הקורונה. בליבה גמליאל אדרי, ספר גברים (ברבר בלעז), ומה שקוראים לו באלגנטיות 'טיפוס צבעוני'. באחד הימים אדרי נתקף רעב, וביקש לקנות לעצמו מנת שווארמה. ברוח אותה תקופה, כל המקומות היו סגורים לישיבה ואדרי עשה מה שכולם עשו אז – קנה טייק אוויי, והתיישב לאכול באוטו. אשתו צילמה והעלתה לטיקטוק והשאר היסטוריה – אדרי הפך לאוטוריטה בתחום, לפחות מבחינה וירטואלית, והתחיל לעבור בין דוכני אוכל רחוב. כל ביס מתועד בסרטונים הומוריסטיים לשמחת כמעט 280 אלף עוקביו של אדרי, שמדלג בעליצות בין פיצה, טוסט נקניק והמבורגר – אבל בסוף תמיד חוזר לשווארמה.

https://www.instagram.com/p/CzbnLVUIaDH/?hl=he

בחודש ינואר של השנה שעברה פתח כוכב הרשת דוכן פופ אפ שווארמה בשוק הכרמל, ולאחר שהתייאש מהבירוקרטיה העירונית העתיק את המיזם למקום קבוע בראשל"צ. עם ההצלחה בא התיאבון, סניף נוסף נפתח בחדרה, ועם תחילת 2024 הוא השיק גם סניף בבאר שבע, וגם את הסניף התל אביבי, בלוקיישן שיהיה מוכר לחובבי השווארמות המקומיות – לונדון מיניסטור, בצידו של שאול המלך, ממש איפה שעד לאחרונה התמקמה מסעדת ASK.

במקום החדש תוכלו לטעום את השווארמה כבש המפורסמת, וסיח אנטרקוט שומן כבש עם קוביות חציל, קונפי שום, צ'ימיצ'ורי ועוד תוספות מעניינות. בעבר ערך אדרי ניסויים בסיחי אווז, אסאדו וסוגי בשר יוקרתיים, אבל ספק אם יופיעו כיום, פוסט מלחמה, כשהנטייה היא לקצץ במחירים.

סוגיית התמחור, אגב, עלתה כבר בימי הפופ אפ בתל אביב – כנראה מתוך שאיפה להציב תחרות לדוכנים בשוק, ובראשםהשווארמה המצטיינת של מפגש רמב"ם, מחיר פיתה כולל צ'יפס ושתייה עמד דאז על 40 ש"ח. המעבר לראשל"צ הקפיץ את העלויות, וכעת המחירים נושקים לרף העליון המקובל בשוק: 50 ש"ח לפיתה, 60 ש"ח ללאפה ו-70 ש"ח לצלחת/חמגשית.

האם מה שתפס בטיקטוק כאש בשדה קוצים יתפוס גם בתל אביב? ימים יגידו. יש בעיר לא מעט שווארמיות טובות, וטרנדים בטיקטוק ממילא לא עושים לנו את זה. מצד שני, אנו מפרגנות באופן גורף לכל עסק שנפתח בתקופה קשה כל כך. גם שווארמה היא סוג של נחמה. בעצם, שווארמה היא הנחמה. שיהיה בתיאבון, אל תשכחו את הדבר הזה עם השיפקה. לא יודעות, אנחנו לא בטיקטוק.
שדרות שאול המלך 4, א'-ה' 11:00-22:00

• חדשות האוכל
• שווארמה
• אוכלים שותים
• לונדון מיניסטור

>> גיא פירסט הוא אמן בינלאומי להפלצה מהידיים. כישרונו האדיר נחשף לראשונה בשלב האודישנים של תחרות הריאליטי-כישרונות "Britain's Got Talent", שם הדהים את סיימון קאוול בביצועיו, ומאז הופיע בשלל הפקות של הפורמט מסביב לעולם.הסינגל החדש שלו, "אכלתי ז",זמין ביוטיובובכל הפלטפורמות

1.דגי בטשון

זה גם דגים וזה גם פירות ים וזה גם טעים לאללה וזה לא יקר מדי בז'אנר. אני מאוד אוהב. אם היה לי מלא כסף הייתי אוכל שם יותר.קרליבך 29

2. טיילת הירקון

הנקודה ההיא ברמת החייל בטיילת הירקון שאם עוברים אותה, למעשה כבר לא נמצאים בתל אביב, וזה גם שביל ישראל ויש קצת טבע. רק צריך להתמיד ולהתרחק מלא, ממליץ עם אופניים, ולא בחורף אם לוקחים אופניים. כן! אני גם מפליץ מהידיים וגם סאחי מת.

3. רחוב פנקס

רחוב פנקס! יש שם שביל אופניים שממש נוח בו לצאת מתל אביב ולחזור לרמת גן, שם אני חי. ואם מוסיפים את שדרות נורדאו, זה כמעט קו ישיר מהטיילת הביתה. ואני סאחי מת, אז זה ממש טוב. אני אוהב אופניים.

4. לונדון מיניסטור

אני לא יודע למה אבל יש משהו קסום במקום הזה, אולי המקדונלד'ס שפתוח 24/7, אולי זה שיש בר הופעות בין אולמות צוותא לחניון תת קרקעי. זה פשוט מוזר! ושאני לא אתחיל לדבר על הבית מרקחת!אבן גבירול 30

5. אוגנדה

האוגנדה זה נחמד. זה כמו להיות בתדר בלי להיות בתדר, והבירה לא יקרה מאוד, ויש שולחנות על הכביש שזה נייס רצח, בעיקר אם דורסים אותך. מקום לראות ולהראות, ככה או לא ככה?בית הבד 5

• העיר שלי
• בטשון דגים
• הירקון
• אוגנדה
• לונדון מיניסטור