Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

לילו

כתבות
אירועים
עסקאות
אדית בן גיטה (צילום: אופק ורונה אבשלום)

קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב. העיר של אדית בן גידה

קפה שכונתי כמו פעם ויער נדיר בתל אביב. העיר של אדית בן גידה

אדית בן גיטה (צילום: אופק ורונה אבשלום)
אדית בן גיטה (צילום: אופק ורונה אבשלום)

אדית בן גידה היא מיוצרות הקעקועים הבולטות בתל אביב, וזה גם כי היא ציירת מחוננת שתערוכתה החדשה מציגה כעת בגלריה קורידור בנווה צדק. לכבוד המאורע סחטנו ממנה שלל המלצות אקזוטיות על החיים בשכונת המשתלה, על קפה שהוא הרבה יותר מזה ועל קפה מושלם עם הילדים. בונוס: מרימים לפשוטע!

>> אדית בן גידה היא אחת המקעקעות המקוריות והבולטות בתל אביב, וגם ציירת שמציגה בימים אלה ועד סוף יולי את תערוכתה "איפה שגבולות נפגשים" בחלל החדש של גלריה קורידור (שבזי 39 תל אביב). העיסוק האמנותי המתמשך שלה מתמקד בתרבות היופי, ובמיוחד באובססיה של החברה המודרנית לנעורים, שימור, ופחד מהזדקנות. האמנות שלה שואבת השראה מציוויליזציות עתיקות, תוך שהיא מתמודדת עם תפיסות עכשוויות של זמן וקיום, ובמבטה – המגדר מאבד מכוחו המגדיר.

>>.השווארמה הכי טעימה וכיכר שהיא בית שני // העיר של עילאי גרין
>> מציאות על הרצפה ומסלול עירוני כיפי // העיר של נעמה בצלאל

אדית בן גידה והתערוכה בגלריה קורידור (צילום: אוסף פרטי)
אדית בן גידה והתערוכה בגלריה קורידור (צילום: אוסף פרטי)

גדלתי בצפון בעיר פריפריאלית שנקראת מגדל העמק. הייתה לי ילדות זהב, גדלתי מול יער בלפור, ובתוך הבית שלי ההורים שלי בנו פטיו עם עץ ענק שמגיע עד לקומה השניה, על מפתן הדלת שלי, ממש בתוך הבית. לכן המעבר לתל אביב היה מאוד קשה. המעבר הוא טבעי בתור אמנית, אך העירוניות היא פחות בשבילי ולכן עברתי לצפון תל אביב, לשכונת המשתלה הירוקה, שמאוד מזכירה את המקום בו גדלתי.

כן, זה קעקוע (צילום באדיבות סטודיו גידה)
כן, זה קעקוע (צילום באדיבות סטודיו גידה)

1. לה מיה

בגלל כל האמור, הייתי רוצה להמליץ על הקפה השכונתי שלנו שנמצא בתוך הכיכר ונקרא "לה מיה". זה בית קפה קטן שאליו כל השכונה מגיעה, ממש כמו בימים של פעם, לשבת לקפה. יש קינוחים ומאפים ובעיקר המון חברים טובים. באזור של בית הקפה יש גם ירקן ואטליז, מה שמזכיר לי מאוד את הבית.
יעקב שבתאי 31 תל אביב

כמו פעם. אדית בקפה לה מיה (צילום: סלפי)
כמו פעם. אדית בקפה לה מיה (צילום: סלפי)

2. ביתא קפה

בית קפה נוסף, מחוץ לשכונה שלנו אך מאוד קרוב אליה. אנחנו רוכבים לשם עם האופניים. אני מאוד אוהבת להגיע לשם עם חברים ועם הילדים – יש לי שני ילדים קטנים, סת וטרה. מול בית הקפה יש פארק שעשועים קטן מה שהופך את הבילוי לנהדר: ההורים יכולים לשבת, לאכול ולשתות, והילדים משחקים ממול בטווח ראייה.
ברודצקי 17 תל אביב

ילדים, לכו לשחק. ביתא קפה (צילום: צילום: אפיק גבאי)
ילדים, לכו לשחק. ביתא קפה (צילום: צילום: אפיק גבאי)

3. יער המשתלה

היער מוכר בעיקר לדיירי השכונה אבל זה מקום מדהים לבילוי בשבת. המקום האהוב עלי תמיד מאז שאני ילדה הוא בילוי ביער, גם כי גדלתי מול יער. יער בתוך בתל אביב זה דבר די נדיר למצוא, ולכן ההמלצה שלי היא לצאת ולחקור ולמצוא דווקא את המקומות הירוקים בין כל הבניינים.

לא להאמין שזה בעיר. יער המשתלה בשכונת המשתלה (צילום: אדית בן גידה)
לא להאמין שזה בעיר. יער המשתלה בשכונת המשתלה (צילום: אדית בן גידה)

4. לילו בר יין

מקום בילוי נוסף באזור שלנו, הפעם לשעות הערב: מסעדה עם אוכל מצוין ויין טוב, ממש חמש דקות הליכה מהבית. בילוי נפלא לערב. המקום מקושט בנרות וכלים עתיקים בשילוב עם אורות מעומעמים ואווירה יוצאת מן הכלל.
בני אפרים 280 תל אביב

גם לשכונת המשתלה מגיע. לילו (צילום שרון בן־דוד)
גם לשכונת המשתלה מגיע. לילו (צילום שרון בן־דוד)

5. קפה אסיף

מול המקום שבו הסטודיו שלנו נמצא, סטודיו גידה, ממוקם קפה אסיף המדהים. הם מציגים תערוכות מתחלפות הקשורות באוכל, מביאים שפים מתארחים כל שבוע ומגוונים כל הזמן את התפריט. הם אפילו מגדלים את העשבים שלהם במרפסת של המסעדה.
לילנבלום 28 תל אביב

ממש לא רק קפה. ערבי חמישי בקפה אסיף (צילום: חיים יוסף)
ממש לא רק קפה. ערבי חמישי בקפה אסיף (צילום: חיים יוסף)

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

רחוב לילינבלום. הרחוב עצמו מדהים, אבל הדיסוננס בין המקום בו אני גרה לבין המקום בו אני עובדת הוא עצום. אני מאוד אוהבת לחוות את שני הצדדים הקיצוניים של העיר, אבל מה שמפריע לי הוא הבנייה שמתקיימת כבר כמעט עשור, מהרגע שפתחנו את הסטודיו, ועד היום. כמובן שאני מבינה את הצורך בגורדי שחקים, אך זו התלונה היחידה שיש לי 🙂

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט "יופי מסוכן" נתן לי הרבה השראה. הוא מדבר בדיוק על מה שאני עוסקת ביצירות שלי, ועוסק במודל היופי תוך בחינה מתמשכת בניסיון השימור האובססיבי של הנעורים. התכלות מול שימור. קיטלוג ונצחיות. הסרט פשוט גרם לי להתרגש ולהיגעל בו זמנית: הסטנדרט של היופי והלחץ לשמר את היופי הזה עד שיגעון. זה דבר שהחל בתקופות קודמות וממשיך עד ימינו אנו. היצירות שלי מציגות נשים מתקופת הרנסנס בשילוב עם חרקים מהטבע. הן אינן באות להלל את היופי אלא גם לערער עליו. חרקים יכולים לעורר גועל, פחד, עם היופי הטבעי הגדול שלהם. הניגודיות הזו מביאה איתה את השאלה על אידיאל היופי מי מגדיר אותו, ומה נותר כשהוא דועך.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז פרוץ המלחמה קראתי את סדרת הספרים "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה. ספר שמתאר את החיים האמיתיים של סופרת, את ההשראות שלה, את החיים הקשים שלה, בניסיון להצליח ולצאת מתוך שכונה קשת יום ואיך היריבות מול חברתה הטובה הפכה אותה להצלחה מסחררת. הרגשתי חיבור אמיתי לחיים שלה בתוך מהפכה שמתרחשת גם בעולם עצמו וגם בעולמה הפנימי בתור אמנית.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לאחר פרוץ המלחמה מצאנו את עצמנו עושים הרבה קעקועי הנצחה לאנשים שאיבדו את יקיריהם או אנשים שהיו בתופת ורצו להנציח את הזיכרון. עשינו תערוכה של סטודיו גידה, יחד עם האוצרת מיכל קרנסי בגלריה יערה. התערוכה נקראה "חרוט בזיכרון" בתערוכה הצגנו דמוי עור שעליו קעקענו קעקועים אמיתיים שנעשו בעקבות שבעה באוקטובר ללקוחות שרצו להנציח את הכאב. ולחרוט בזיכרון. את ההכנסות תרמנו למטה החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבי שהצליח לגרום לי לחייך בזמן מלחמה הוא התל אביב שאני רוצה להרים לו: בר אלמליח,הידוע בשם "הפשוטע". הכתיבה השנונה והאינטליגנטית שלו על המלחמה, בצורה צינית רדיקלית, פשוט הצליחה להרים לי את המורל להעלות לי חיוך על הפנים בכל פעם שראיתי פוסט שלו.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אדית בן גידה היא מיוצרות הקעקועים הבולטות בתל אביב, וזה גם כי היא ציירת מחוננת שתערוכתה החדשה מציגה כעת בגלריה קורידור...

אדית בן גידה8 ביולי 2025
או לה לה. צילום: נמרוד סונדרס

15 המגמות ששלטו בסצינה הקולינרית בתשע"ו

15 המגמות ששלטו בסצינה הקולינרית בתשע"ו

הגלידות יצאו מהקונוסים, הגל הגיאורגי שטף את העיר, המטבח ההודי עלה, מאפיות הבוטיק התרבו, השיפודיות פרצו את גבולות הז'אנר והעמבה כבר לא שומרת אמונים לסביח. 15 מגמות ששלטו בשנה שחלפה בקולינריה בתל אביב

או לה לה. צילום: נמרוד סונדרס
או לה לה. צילום: נמרוד סונדרס
28 בספטמבר 2016

1

מהפכת החינקלי הושלמה

הבדידות והניכור האורבניים מול מסך המחשב הביאו קרייב עצום לקרבה אנושית. זהו כנראה ההסבר לגל הגיאורגי השוטף אותנו. ננה שרייר, שהקדימה להביא לתל אביב את המשתאות הגיאורגיים עוד בשנות ה־90, הפכה את המסעדה שלה לטבעונית והותירה אחריה לקוחות רעבים לחינקלי ממולא בשר. השנה חאצ'פורי אצ'רולי הפך לנפוץ כבורקס. בבת אחת התווספו בעיר מסעדות וחמארות רבות:סופרההמפוארת ברוטשילד, ראצ'ה והבר הצמוד אליה של לילי בן שלום מירושלים בנווה צדק,טש וטשההיפואי של הזמר מיקי מיראל וזוגתו יפעת טללייבסקי, ולאחרונה גםלילו, חמארה גיאורגית בשוק הפשפשים. מהפכת החינקילי הושלמה. נלגום צצה מקרן הצבי ונתנדנד אל המהפכה הבאה.

>>שלושה מתכונים גיאורגים שיכניסו שמחה הביתה

>>מילון המונחים הקולינרי הגיאורגי

לילו. צילום: נמרוד סונדרס
לילו. צילום: נמרוד סונדרס

2

ההארה בדרך

המגמה העולמית האקולוגית להפחית בצריכת בשר, תרגול היוגה, ההימנעות מגלוטן והסגידה לסופר פודס, בייחוד הכורכום. כל הרעיונות והמגמות האלה התנקזו לעליית המטבח ההודי במערב. הטיילים שרבצו בדהבות בהודו עישנו ג'ראס ושאבו מגשי טאלי הם הקהל המובהק אצלנו, אבל בפורמט הנוכחי גם מי שכף רגלו לא דרכה בהודו ישמח לטעום. טאיזו פתחו את הדרך עם ערבי ראשון הודיים במסעדה המהודרת, והשנה נפתחוקפטן קארישל רושפלד (בדרך להתרחבות עם מסעדת קונספט בהשראה הודית בחלל שבה שכנה הרברט סמואל), מה פאו של העולים הוותיקים מהודו העמוסה סועדים, מלונות דן שאירחו את השף ההודי סאנג'יב קאפור וממשיכים בשיתופי פעולה עם הודו, וכמובן ספר הבישול ההודי "הדרך אל האושר" בהוצאת לאנצ' בוקס. נמסטה, ההארה תגיע מרוטב קארי מתובל בנדיבות.

3

רכות מבפנים, פחמימות מבחוץ

הגלידותהשתנו השנה. קודם כל הן יצאו מהקונוס המסורתי ונכנסו לתוך מבחר מאפים ועוגות. הרמז המקדים לתהליך היו קוקיז, שהציעו גרסת קסטה של שתי עוגיות שנאפות במקום וביניהן כדור גלידה. השנה כבר בלסנו בסניפים של לה קרמרי דה ל'אקלר גלידה בתוך קרואסונים, אקלרים ומאפים.או לה לההתעקשו למלא את המאפים של מאפיית לחמים בגלידות של בוזה. עוד נוספו טאקוז מתוקים ממולאים בגלידה (ויטרינה לילי ובוזה). אם בשלב הזה נדמה היה שזהו שיא הקיץ ושאין עוד מה לחדש, או אז התחיל טרנד הגלידות הרכות במרקם מוס, שמתערבלות עד לרגע ההגשה, והנציג הכי בולט של הז'אנר הוא הסניף החדש של הגלידריה הסיציליאנית. כאן הגלידות מתערבלות בוויטרינת המכירה לעיני הלקוחות. נותר רק להמשיך ללקק ולעקוב לאן היא תנזול מכאן.

מאפה ממולא גלידה של אולהלה (צילום: נמרוד סונדרס)
מאפה ממולא גלידה של אולהלה (צילום: נמרוד סונדרס)

4

העובד החדש במטבח

הסועדים במסעדות התל אביביות המעונבות והיוקרתיות ביותר חולמים עמוק על מנגל פראי שעליו פזורים כל נתחי הבשרים העסיסיים, וכשחוויית האכילה מסתיימת אין ריח עשן בבגדים ובשיער. זו הסיבה שכמה מסעדנים בעיר צירפו למטבחים שלהם את הג'וספר– תנור שנראה כמו ארון מתכת פרימיטיבי, שפיתח מהנדס, כך שיש בו תנועת אוויר שמזינה אש בפחמים. התוצאה היא כלי שיכול לתת פתרון לסרוויס עמוס, עם מנות שאשכרה עברו צלייה על גחלים. הקופי בר, נורמן, האחים ומסעדנים נוספים נעזרים בתנור כדי להאכיל את הסועדים בשוק טלה, נתח בקר או מחבת של מולים, בצלייה שהייתה עוברת גם את הביקורת של מר קדמוני.

5

מחפשים השגחה

בעבר שומרי הכשרות היו צריכים להתפשר על ברירות מחדל לא ראויות בשמחות כתחליף למסעדה, אך הימים האלה אינם. מאז ניני האצ'י היפנית שפתחה את הזרם הכשר של המסעדות שלא מתפשרות על איכות האוכל, מציף נחשול כשרות את העיר. השף ניר צוק, המומחה לשקצים, פתח את מסעדת מאפו, הרברט סמואל נסגרה בטיילת כדי להיפתח במלון ביפו במהדורה כשרה,אווה סאפימגישה אוכל נשמה מרוקאי וכשר המוגש בבר אלגנטי בנווה צדק, ואיתן גםאקלקט, מי קיטצ'ןופנקינה. מאיר אדוני גילה שלומינה ובלו סקיי הן מכרה זהב, ולאחרונה השתכלל והפך את בלו סקיי לאסייתית. כל אלה מוכיחים שנפתח לצדיקים התיאבון. כמו שנאמר: שתזכו לישועות נימוחות ומתובלות. אמן!

6

הטינדר הלא וירטואלי

האפליקציה החדשה לחיפוש סטוצים ומערכות יחסים לא עוברת בתוך הטלפונים החכמים אלאבחוף הים. איכשהו הפרומונים מתנוצצים ומתרוצצים טוב יותר בעזרת הבריזה ורחש הגלים. המידע הזה גרם לתובנה שאי אפשר להפקיר את מסעדות החוף לתפקוד כמלכודות תיירים נטו. אורי שטרק וירון פרי חדש התחילו את המהלך עם הלה לה לנד כבר לפני שנים, אבל השנה הצטרפו אליהם הטופסי שהביאו את השף יונתן בורוביץ' שיכין אוכל מתאים לאלכוהול ולבילוי, ומציצים שנכבש על ידי הראל בלו (פישופ וסיטארה) ורונן מיילי (החתול והכלב) שהניחו מושג חדש על החול – "תוכן" – ובעצם סימנו שגם לקלאברים (ולעומר מילר ודוד טור שאמורים לפתוח מסעדה בחוף פרישמן) יש מה לחפש פה.

7

חגורת הבשר

בתוך כל התחכום והפודיזם מתברר שמה שהתל אביבים מוכנים להידחק בשבילו בתור הוא המבורגר, ורצוי כזה העשוי בסגנון ביתי. בציר ההמבורגריות האחרון כולל אתבי 12מביתן אהרון שפתחו סניף שנראה כמו תחנת רכבת תחתית, בורגר פקטורי אקספרס בסגנון דיינר, אנגוסרי של האטליז ומקדש הבשרים המצליח מחיפה, ופופאי בורגר – כולן בפינת קרליבך־אבן גבירול. החדשות הצטרפו לעד העצם אקספרס, לוויטרינה, לוולפנייטס שנפתח מחדש באבן גבירול אחרי שרפה בלילינבלום ולמוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים (עם סלופי ג'ו) שפועלים באזור. אין פלא שבוויטרינההחליטו לפתוח עוד סניף בלילינבלום ולפזר את אבק ההצלחה ברחבי העיר.

8

ערבים רוקדים

המון שנים עברו מאז שחוסאם עבאס הסביר באלבאבור שאוכל ערבי הוא הרבה יותר מחומוס ושיפודים. מאז הגיע זוזו חנא למגדלנה וגרם לנו להפנים שהמושג אוכל ערבי הוא רחב מדי ובתוכו קיים מנעד אזורי. משם המשיך עומר עלואן בעלה גפן האלגנטית בחיפה עם בזיקונת מולקולרית ומיצב את המטבח הערבי כעילי. כרגע המטבח הערבי עובר עוד צעד של לגיטימציה מצד המיינסטרים כשנוצרו מקומות של אוכל ערבי עם ההייפ התל אביבי העדכני והאנרגיות הבלייניות באוויר. אוסמה דלאל העכואי שפתח את מאייאר וסלאח כורדי ששב ליפו עם מסעדת אל עשי מביאים משב רוח ארומטי חדש. לשניהם מתווסף הספר החדש והמוצלח "בלדי" של דוחול ספדי (דיאנא) ומיכל וקסמן, שמשמש חותמת על המטבח הערבי כעילי ומתנשא.

מאייאר. צילום: אנטולי מיכאלו
מאייאר. צילום: אנטולי מיכאלו

9

סקס, סמים וסלרי

אספרגוס צלוי על גחלים בזכאים, גזר מעושן המתפקד כנקניקייה במיס קפלן (שנסגרה לאחרונה ומחפשת לוקיישן חדש), ברוקולי בתפרחתו המוגש על בוצ'ר עם סכין סטייק בקלארו, שומר וקולרבי צלויים בבסטה ועוד. אם השיח הקולינרי היה נעצר פעם בנתח בשר, עכשיו הדיבור על ירקות מגיע רחוק. כל כך רחוק שהכרובית בפיתה של אייל שני זכתה לכתבה ב"ניו יורק טיימס". לירקות יש תפקיד בתפריט לא פחות חשוב מבשר ולא דווקא במסעדות טבעוניות. העיסוק בטרואר הועתק מתחום היין גם לתחום הירקות, והחקלאים והמגדלים הם הרוקסטארים החדשים. תשאלו את גדעון בליניסקי מעלה עלה.

10

הסחים דורשים סיחים

סיחים תמיד היו הבסיס האיתן של המסעדות באזורנו, אבל בעיקר כמזללות של גברים מסוקסים ולא כמסעדות נינוחות. המסעדנים הבינו שקיים עוד קהל רעב לשיפודים. תופעת השיפודיות כוללת את שיפודי אירופה של השף שרון כהן, מיאזקי – בית האוכל היפני של השף יובל בן נריה, ורעמסס – מתחם הבילויים החבוי מאחורי שוק הפשפשים ביפו עם התפריט של השף אלי שטיין. לרשימה הזאת נוספו כל הגיאורגיות החדשות. מי שכנראה הובילו את לפיד השיפודים הנוכחי הם M25 של אטליז המיטמרקט בשוק הכרמל.

הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו
הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו

11

הפרפום הנכון

העמבה כבר לא שומרת אמונים לסביח ולשווארמה. עכשיו היא מופיעה במיטב המנות במסעדות מתוחכמות. השף יוסי שטרית מכין במשייה מעורב ירושלמי מחלקי פנים בטאבון, אבקת טחינה, ג'ל עמבה וקוּלי לימון כבוש; אוסמה דלאל מגיש במאייאר מנה של שווארמה דג ברוטב עמבה עם סלט כבושים וכוסברה; השף מאיר אדוני מציע מנה הנקראת ניחוחות קיץ בקשמיר ומכילה קרם אבוקדו, יוגורט, סלט פפאיה, קרמבל חומוס, צ'ילי, כוסברה, לימון פרסי, שאלוט, מוצרלה באפלו בטמפורה, סשימי ים, קארי ושמן עמבה; ובדלידה מגישים ארטישוק ירושלמי בתנור עם טחינה עמבה, קרם תרד ודואה, קריספי פיתה, פסטו רוקט, צ'ילי שרוף ועלים. רשמו לעצמכם: עמבה כבר לא שנויה במחלוקת!

12

הפלאפל החדש

הסשימיהפך למעדן חובה בישראל שבה הדגה נעלמת מהים. בניגוד לסשימי היפני הצנוע והממושטר, זה הישראלי מוגש כחאפלה נדיבה ומרהיבה. אריא, בינדלה, דיינינגס, פאסטל, מלגו ומלבר, ברוט, משייה, בלוסקי, TYO, קלאש והחלוצים 3 הם רק חלק מהמקומות שיגישו גרסאות לא דווקא יפניות של סשימי. הכי פורץ דרך כנראה הוא אביב משה ממסה, שמגיש סשימי כורדי או סשימי שקשוקה.

13

אל תחמיצו

הסתערות קולוסאלית של אופים על העיר הביאה לגל חדש של מאפיות בוטיק ואיתו בשורה על ירידות (קלילות) במחיר לחמי המחמצת. אדון שיפון הקים מאפייה חדשה, הקונדיטור עמיר לוליאן פתח את רוסטיק במזרח העיר, בית הקפה נחמה וחצי הקים חנות לחמים, הבולנז'רי לחם וחברים פתחו סניף נוסף בצפון דיזנגוף, ובצפון העיר נפתח סניף למאפיית פארין. השיא שייך לאנשים שמאחורי לה גאטרי, שפתחו מאפייה שבה לחמי מחמצת משובחים נמכרים לצד קרואסונים מופלאים במחירים שוברי שוק.

פחזניות בלחם וחברים. צילום: אנטולי מיכאלו
פחזניות בלחם וחברים. צילום: אנטולי מיכאלו

14

ממשיכים לשקשק

אי אפשר להתחיל לפהק לעבר ברי קוקטיילים ולהגיד שהם הכי 2014 כי הטרנד מסרב לדעוך. הבלבוי, האימפריאל, הספייס האוס ושאר הוותיקים ממשיכים למגנט לקוחות. הרום סרוויס צומח וגדל פיזית לאורך דיזנגוף, ובעלי הקבוצה פתחו גם את בר הנלסון ברמת אביב. הג'אספר התרחב לחזית של דיזנגוף עם הג'ונס בר. הדאבל סטנדרט החדש מתנהל כקוקטייל בר בערבים וכמי שמזין את התופעה ומשווק ציוד, ידע וסירופים לאנשי מקצוע ולחובבים של עולם הקוקטיילים; זאת במקביל לחברת המשקאות האלכוהוליים IBBLS, שהחלה לייבא ולמכור ציוד מקצועי ואיכותי לכל דורש. הפופ אפים מיקס קפלן ובריין פריז של פרנץ' 57 מוכיחים שתל אביבים זקוקים לדרינק, בעיקר מהסוג המעורבב, מתוחכם וכולל קריצה.

15

פחות תקציבים, יותר תוצאות

גל הטרור לא היה הזמן הנכון להימור על מקומות חדשים ונועזים. המסעדנים העדיפו להשקיע פחות תקציבים ולהביא יותר תוצאות. כנראה זאת הסיבה לאינפלציה בתופעת ה"נקסט דור", המקומות שליד מקומות האם. עבור המסעדנים היתרון ברור: אין צורך בעוד שטחי מטבח, הלוגיסטיקה פשוטה, והדרך מהירה אל קהלים חדשים שמחפשים חידוד לסוגיית הווליו פור מאני. השנה חבורת הברוט יצרה במקביל למסעדה המעולה והלא פורמלית שלה בר נפלא ועוד פחות פורמלי בשם אקסרה ברוט. השפית אביבית פריאל פתחה צמוד לאוזריה הקלילה, בר קליל עוד יותר. דלידה, חמארת השף, זכתה לנקסט דור בר ממול, וניטאן תאי העניקו לקונדיטורית המבריקה שלהם, סאני דרעי, אפשרות למכור את הקינוחים היצירתיים שלה במכירה ישירה לקהל הרחב. כל אלה הצטרפו לחלוצי הז'אנר: רפי כהן עם החמארה ברפאל, המיטבר עם הנקסט דור, ברבוניה עם בר ברבוניה, ואריא עם בר הקוקטיילים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הגלידות יצאו מהקונוסים, הגל הגיאורגי שטף את העיר, המטבח ההודי עלה, מאפיות הבוטיק התרבו, השיפודיות פרצו את גבולות הז'אנר והעמבה כבר...

מאתשירי כץ28 בספטמבר 2016
לילו. צילום: נמרוד סונדרס

הכירו את לילו: חמארה גרוזינית חדשה ומשמחת

הכירו את לילו: חמארה גרוזינית חדשה ומשמחת

מוזיקה סוחפת, נשנושים של מאמות והרבה (מאוד) אלכוהול - זה מה שתקבלו בלילו, החמאה הגרוזינית החדשה בשוק הפשפשים ביפו. הזמינו מונית מראש לסוף הערב

לילו. צילום: נמרוד סונדרס
לילו. צילום: נמרוד סונדרס
4 בספטמבר 2016

צלילי הבוזוקי הבוקעים מאלבי אוזו בר משתלבים הרמונית בהמולת שוק הפשפשים בימי שישי, כשהמקום הופך לטברנה יוונית סוערת. במהלך הקיץ ליאור דורי, הבעלים של אלבי, הקים מקום בילוי נוסף בסמוך. לילו היא חמארה גרוזינית המשובצת בצידה השני של הסמטה, ממש על הפינה הגובלת בכיכר שבה עורמים למכירה את האוצרות הנמכרים פה בשוק.

הקונספט דומה; אווירה הוללת שדורי מגדיר אותה "קרנבל", המלווה בלגימת אלכוהול, במוזיקה קצבית סוחפת, בנשנושים ובשלהוב הבליינים (שלפעמים אפילו קמים לחלץ עצמות ולרקוד). לצורך הקמת לילו אימץ דורי מאמא גיאורגית שתכין עבורו חינקלי ממולאים גבינות, חמאה ופרמזן (37 ש"ח), וכן חינקלי ממולא בשר (36 ש"ח), צ'יבורקי מטוגן ממולא בשר
(38 ש"ח), סירת בצק של חצ'פורי ממולאת בגבינה או הפתעה ובקבבוני עגל (69/67 ש"ח), וגם בלינצ'קי שמוגדר כאן כסוג של אגרול ממולא גבינות ) 35 ש"ח( וצלעות טלה ) 112 ש"ח(. נוסף על כך יש סלטים של ירקות טריים ועלי גפן ממולאים בלתי נמנעים (33 ש"ח). מכיוון שעם מסורת לא מתווכחים, תיאלצו לשטוף את האוכל ביינות גרוזיניים או בשאר משקאות אלכוהול.

לא רחוק מלילו, ברחוב בית אשל, פועל הבר הגיאורגי טש וטשה, שגם הוא מציע תועפות של שמחת חיים ואוכל טעים. כך, יש מאין, נוצר מסלול יפואי מושלם לסיבוב חמארות. הזמינו מראש מונית לסוף הערב, אין סיכוי שתצליחו לנהוג הביתה.

ללילו

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מוזיקה סוחפת, נשנושים של מאמות והרבה (מאוד) אלכוהול - זה מה שתקבלו בלילו, החמאה הגרוזינית החדשה בשוק הפשפשים ביפו. הזמינו מונית...

מאתשירי כץ5 בספטמבר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!