הטלוויזיה הישראלית לא נוטה להזדרז בכל הנוגע לעונות המשך, אבל המקרה של "זגורי אימפריה" באמת חריג. הלהיט העצום של הוט שודר במשך 2 עונות, ב-2014 וב-2015, ואפילו היה תכנון לעונה שלישית ופרסומים על המשך הדרך עוד ב-2016. אבל אז החלו לצוף ההטרדות המיניות של משה איבגי, ובלי האב הדומיננטי בבר, ההפקה התפוררה והאימפריה הזו דווקא נפלה מהר. אך עבור היוצר מאור זגורי, שמאז התבגר לדברים אחרים (וגם הקים משפחה עם חן אמסלם, שפגש על הסט של הסדרה), לא מדובר רק בפרויקט – אלא במשפחה של ממש.

לאורך העשור שעבר מאז, מדי פעם פורסמו ידיעות על חזרתה של זגורי אימפריה. בימי הקורנה אף הוכרזה החזרה רשמית, וב-2002 אפילו שוחררפרומו טיזר, שלא קיבל שום המשכיות. לעזאזל, אפילו את הפלאפל מהסדרה כבר הספיקולהביא לחיים בעולם האמיתיבזמן שעבר. ובכן, היום, ה-25.12.2025, עשר שנים ושמונה חודשים מאז שהסתיימה העונה השנייה, סוף סוף נפתחת הדלת עם השלט הכבר שחוק, והגיעה העונה השלישית למסך. או כמו שבקמפיין השיווק של הוט אמרו – "לא חיכינו מספיק?". כן, זה מספיק.

העונה החדשה מתמודדת באופן מתוחכם עם האתגר שהוא משה איבגי, בכך שבבר נעלם, מה שכה גלים בכל בני משפחת זגורי המפוזרים לעניינם. בניגוד לפרסומים קודמים יותר, שגרסו כי הסדרה תתחלק לסיפורים נפרדים שיעקבו אחרי הדמויות, נראה שמאור זגורי דווקא הצליח לאחד את רוב בני המשפחה והדינמקיה החשובה שהפכה את שתי העונות הראשונות ללהיט שהן נשמרה. עכשיו רק נותר לראות אם היא תעמוד בציפייה של 10 שנים. בהצלחה לכולנו, ובמיוחד להם.
"זגורי אימפריה", עונה 3, ימי ה' 22:00 ב-HOT3, HOT VOD ו-NEXT TV

• מה רואים הלילה
• מאור זגורי
• HOT
• טלוויזיה ישראלית

על פי מיטב מסורת הסימביוזה בין הטלוויזיה לחיים עצמם, זו הייתה רק שאלה של זמן עד שה"לאפל" מ"זגורי אימפריה" יקרה במציאות. לקראת עליית העונה השלישית של הסאגה על המשפחה המטורללת, שתשוב למסך עם אותו קאסט (מינוס ראש המשפחה אותו גילם השחקן משה איבגי), נפתח בדרום העיר סניף ראשון של "האק" – רשת חדשה שעל פי המידע לתקשורת "מבטיחה להביא את טעם הפלאפל המיתולוגי העובר מדור לדור למגוון רחב של קהלים".

>> "יין זו שירה נוזלית": אייל שני פותח בר יין. הלוקיישן: וואו
>> משולש הכסף: 5 אוזני ההמן הכי טובות בתל אביב ועוד כמה שאהבנו

איך מעבירים טעם של פלאפל מתסריט טלוויזיוני שמתרחש בבאר שבע למציאות בתל אביב? התשובה נמצאת בידי מאור זגורי, יוצר הסדרה ושותף בעסק החדש (יחד עם היזם נדב שלום). "על אף שמעולם לא עסקתי במסעדנות, כאשר נולד שיתוף הפעולה עם נדב, מסעדן ואיש עסקים מצליח, גילינו שאנחנו חולקים חלומות דומים. יחד החלטנו ליצור את רשת 'האק' שתביא את הטעמים מהבית – טעמים של אהבה, חום ומשפחה – היישר אל הרחוב הישראלי", הוא מסביר.

"מהטלוויזיה אל המציאות – תמיד הייתי יוצר", הוא אומר. "עוד מילדותי בערה בי האש של היצירה. מאז שאני זוכר את עצמי חלמתי לספר סיפורים, ובאמצעותם לרגש אנשים. כשבאה לעולם הסדרה שלי 'זגורי אימפריה', זו לא הייתה רק דרמה משפחתית עוצמתית, אלא גם סגירת מעגל עם המסורת שהועברה אלי מדור לדור – אל הטלוויזיה הישראלית וכעת אל המציאות".

ומדיבורים למעשים, כלומר לכדורי הפלאפל השמנמנים ומה שסביבם. בהודעה לתקשורת נמסר כי "התפריט מתוכנן להישאר מצומצם ומדויק, תחת התפיסה של מינימום מנות במקסימום טעם. בין הרטבים המוגשים ניתן למצוא את הבסיסיים ביותר, ללא תוספות מיותרות". בפועל, על רקע לוגו בדמות הסבתא מהסדרה תוכלו לקבל לאפל (25 ש"ח למנה, 20 ש"ח לחצי מנה – באיזה עולם מחיר כזה לפלאפל?), סביח אורגינל (30/25 ש"ח), שניצל מאמו (40 ש"ח) והאק קובה (30 ש"ח) – כולם בפיתה. העדפה ללאפה או באגט מקפיצה את הסכום הלא זול מלכתחילה ב-7 ש"ח נוספים.

אגף הסלטים מתרגם את ארבע מנות הבסיס לסלט: סלט זגורי, סלט לאפל, סלט סביח וסלט שניצל מאמו (48/55 ש"ח). בגזרת החומוס מככבות מנות סביח, גרגרים וחומוס לאפל (35/40 ש"ח כולל שתי פיתות וביצה). כדור לאפל נוסף יעלה 2 ש"ח וסיגר של ויוי 3 ש"ח. קובה בודד מתומחר ב-15 ש"ח, מנת צ'יפס עולה 18 ש"ח, ועבור פיתה מחיטה מלאה תיפרדו מעוד 3 ש"ח.

הסניף הראשון בתל אביב הוא יריית הפתיחה לקראת רשת ארצית, וזגורי ושלום כבר עמלים על הקמת סניפים נוספים במודיעין, קרית אונו ואור יהודה. "זוהי רק ההתחלה", הם מדגישים. "אנחנו מתכננים להגיע גם לאזורי הפריפריה, משם באנו ולשם אנחנו רוצים לחזור. זה חלום ילדות שהפך למציאות". ועם כל הכבוד ללאפל ולסדרה הענקית, לנו לא נותר אלא לתהות אם בבאר שבע תמחור כזה היה עובר בשקט. יש מצב שלאביה היה מתנפח וריד בצוואר ואביר כבר היה הופך על מישהו שולחן.
קיבוץ גלויות 32, ראשון-חמישי 10:00-22:00, שישי מ-10:00 עד שעתיים לפני כניסת שבת, שבת סגור

• אוכלים שותים
• פלאפל
• מאור זגורי
• אוכל רחוב

הגיבור בן העשרה של "בתולים" לא מצליח לאונן. הוא מנסה ומנסה עד שהוא מכאיב לעצמו, מקבל עצות מחבר ומנסה שוב, וזה עדיין לא מצליח. אבל זה לא "אסקימו לימון", וכשאנחנו מבינים שזה לא באמת סרט על אוננות, "בתולים" נעשה נורא עצוב.

סרטו הראשון של מאור זגורי מתרחש ביישוב לא מזוהה בערבה בשנות התשעים. גיבורו נטול השם (מאור לוי המצוין) מתגורר בבית מוזנח עם אחיו הקטן עוז (אור עדי), אמו הדיכאונית (חן אמסלם בהופעה עזה ונוגעת ללב) ואביו המנוכר שעובד שעות ארוכות וכמעט לא נמצא שם (עמוס תמם). בבית אין דלתות מאז שאבא הוריד אותן, ואנחנו מבינים שפעם קרה משהו שגרם לכך. לכן אין במרחב המשפחתי פרטיות, לא להורים ולא לבן שמתקלח יחד עם אחיו וישן איתו במיטת קומותיים. לפעמים הקטן מתעקש שאחיו יספר לו סיפור דווקא כשאימא זועקת בחדר השני, והשניים מהדהדים זה את זה.

אימא רוצה לברוח מהמקום המבודד, ומוצאת נחמה רק בזרועות בנה. אבל הנחמה שלה חונקת אותו והוא חומק אל המדבר, או אל גג בית הספר שם הוא נפגש עם חברו מונבז (איתמר קיגלר). אף שבבית הספר יש עוד תלמידים, ומן הסתם גם מורים, נדמה שמונבז הוא האדם היחידי שהגיבור מדבר איתו מחוץ לביתו. הוא אמנם נמשך לנערה בלונדינית, אבל אינו מעז לפנות אליה. הקשר הכמעט אינססטואלי עם אמו, ותחושת אשמה שהוא נושא עימו, כובלים אותו ואינם מניחים לו להשתחרר ולהתבגר.

>> "התפריט": הסטייק הזה מתובל היטב ועשוי נכון. וכן, זו ביקורת קולנוע
>> "אנולה הולמס 2": לקהל הצעיר מגיע הרבה יותר מהשרלוק הזה

"בתולים" נע בין בדידות לאינטימיות לוחצת, ותחושת הזמן שלו לא לגמרי ברורה. פתאום אנחנו בטקס יום הזיכרון בבית הספר – שגם במהלכו מונבז מדבר על זיונים – ובכלל לא שמנו לב שהגיע הזמן הזה בשנה. יום אחד מופיעה מיה (ליאנה עיון) כמו פטה מורגנה מן המדבר. הנערה היפה והחצופה פולשת למרחב הפרטי של הגיבור, ומתעקשת לשאול שאלות שהוא לא רוצה לענות עליהן, כמו למה יש לו פצע על הלחי. אבל היא לא שואלת אותו לשמו. הדיאלוג המתגרה בין השניים נשמע לפעמים כתוב מדי, כמו בפנטזיה של נער מתבגר.

במהלך הצפייה נוצרת מדי פעם תחושה שהנרטיב מעורער, ולא ברור אם זו טעות בעריכה או טעות בעולם. אבל מאור לוי (מהסדרה "בני אור") ניחן בפנים כה יפות ורגישות, שאנחנו נמשכים להביט בו גם ברגעים המעיקים (הוא זכה בזכות במועמדות לפרס אופיר). גם כוכב האינסטגרם אור עדי שובה לב בתפקיד האח הקטן, שמדבר בשפה ילדותית – הוא אומר ל' במקום ר' וב' במקום ח', וכך יוצא שבמקום חתולים (שיללותיהם מטריפות את האם) הוא אומר בתולים, עם ב' קמוצה.

פה ושם הסמליות קצת לוחצת מדי (בעיקר מתנת האם לבנה), אבל בהדרגה מתברר שיש הצדקה דרמטית לכל הטעויות לכאורה. זגורי, שהיה מועמד לפרסי אופיר על התסריט והבימוי, נצמד לנקודת המבט הטראומטית של גיבורו הצעיר. הוא עושה זאת באמצעים קולנועיים שנוסו בעבר בסרטים של קנג'י מיזוגוצ'י, טלי שלום עזר ואחרים, אך הוא זורה עליהם פרטים ייחודיים, כמו כבאית ישנה שננטשה במדבר, ומוסיף הבלחות בימוי מרשימות משל עצמו (אותה סצנה בטקס יום הזיכרון שמייצרת דיסוננס בין התמונה לסאונד). הצילום המשובח של בועז יהונתן יעקב מהותי לחוויה של הסרט. לעיתים הוא סהרורי, לעיתים וירטואוזי – כמו במפגש הראשון עם מיה שמצולם כולו בשוט מסחרר אחד – וכל הזמן יפה להפליא. "בתולים" הוא סרט פצוע על פצע. יש בו תעוזה ועוצמה של רגש והבעה, ויש בו הרבה יופי וכאב.

4 כוכבים
בימוי: מאור זגורי. עם מאור לוי, ליאנה עיון, חן אמסלם, עמוס תמם, אור עדי, איתמר קיגלר. ישראל 2022, 120 דק'

• ביקורת סרטים
• מאור זגורי
• קולנוע ישראלי
• סרטים מומלצים
• המלצות המערכת