"כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות", כך האמרה המפורסמת (שמסתבר שמקורה במחזה של מחבר הקומדיות היווני מננדרוס במאה הרביעית לפני הספירה) על האמנות הנסוגה בפני המציאות הקשה והאלימה, על חולשתה ביכולתה להשפיע על מציאות וליצור שינוי וגם על איכות תגובתה לעכשיו. בשבעה באוקטובר עמדה במוזיאון פתח תקווה לאמנות תערוכתם המשותפת "לשון אחרת" של נעה יקותיאלי, מריה סאלח מחאמיד וציבי גבע, שעסקה בהיסטוריה של הרס ואלימות וגם בדיאלוג אמנותי ואנושי.

>> ברגישות ובנחישות: 15 תערוכות חדשות שירגשו וינחשו אתכם בסופ"ש
>> העיר שלנו: 7 המלצות מעולות על דברים שכדאי לעשות בתל אביב

מאז אותו יום נורא ועד לרגע הזה, כשהמלחמה עדיין נמשכת ולא נראה שעסקה להחזרת החטופים עומדת להיחתם, העשייה האמנותית והפעילות של המוזיאון נדמה שרק הפכו לאינטנסיביות יותר: "הבהובי תודעה", תערוכה רטרוספקטיבית למוטי מזרחי בחלק הראשון של 2024, ובימים אלה תערוכה רחבת היקף "צלם הדברים – אלבום דרום" – פרויקט של פרופ' דנה אריאלי שנולד בעקבות השבעה באוקטובר ועוסק במדיום הצילום וריבוי המבטים שהוא מאפשר – תיעודיים, מבוימים, אישיים וציבוריים – על חבל הארץ של הנגב המערבי משנות החמישים עד היום, כאשר הוא מציג מעל 200 תצלומים ועבודות וידיאו של 107 צלמות וצלמים.

עוד במוזיאון חמש תערוכות יחיד – מור אפגין, להלי פרילינג, צבי טולקובסקי, מיכל שכנאי ודורון וולף – שעוסקות במקום ובזמן תוך דיון באוטופיות ודיסטופיות, אתוסים ואידיאלים ובתפקיד האמנות, וכל זאת במניפה של מדיומים, מרישום וציור, פיסול ומיצב ועד לשימוש בבינה מלאכותית.למרות הפער המתעצם בין התרחשויות המלחמה לבין המרחב המוגן של האמנות, אנחנו, רעות פרסטר מנהלת המוזיאון ואנוכי וכל העוסקים במלאכה, מרגישים בתנועה ערה ומתמדת של קהל גדול ומגוון שמגיע למוזיאון וצמא לשיחות, למפגשים, לשיתוף.המוזות תובעות להישמע, וצו השעה הוא לחזק את כוחות היצירה, הנפש והרוח, לבדוק את תפקיד המוזיאון והאפשרויות שלו להשתנות, להעמיק את יחסו לקהילה ולחברה, וכיצד ניתן, באמצעות החוויה המוזיאלית-האמנותית, להתמודד עם המציאות ומורכבותה.

1. פארק הטיילת החופי

הפארק החופי החדש הממשיך את טיילת רדינג ונמשך מתל ברוך בואכה חוף הרצליה, משתפל על רכס הכורכר, פותח את העיניים ואת הנפש לים ולנוף על כל יופיו, ומציע את החיבור בין טבע לאדם בתוך העירוניות המשתלטת. אני נוהגת לרוץ יום-יום מביתי שבמרכז העיר ובהגיעי אליו התחושה היא של מתנה גדולה, של תקווה. בדרך, על הטיילת, יש את "אין מציל", הפסל דמוי המגפון של גיא זגורסקי, ואת פסל הקונכייה הקולט את צלילי הים –"שמועות" של ניב גפני – חלק מפרויקט 30 הפסלים הציבוריים בתל אביב, בניצוחה של צלילית בן נבט, שלא ניתן להפריז בחשיבותו.

2. מונטי, גלבי, פיקוק

בית הקפה, הקונדיטוריה ובר היין של קיקי ניצן, נפתח ברחוב מונטיפיורי בתקופת הקורונה, חוסה בצל העצים ומציע קפה מצוין ואווירה שכונתית, נסתרת משאון העיר (מונטיפיורי 41). פינה חבויה אחרת היא "גלבי – המטבח של ענת", המסעדה הקטנה והאינטימית של ענת שבי, הנמצאת בחלק הדרומי מערבי של שוק הכרמל. יש בה אוכל ים תיכוני טעים וביתי עם אווירה של קרבה וחופש (סמטת הכרמל 23). ואין דרך שלא להזכיר את הפיקוק – בר-פאב-מסעדה שכונתי, מוסד לילי, שופע אווירת מפגש ושיחה. לילך ספיר, הבעלים והמנהלת, יחד עם בן זוגה שמעון משל, היא דמות אידיאליסטית, מפעימה, שכן במקביל להיותה מסעדנית, היא מורה למתמטיקה ומחנכת (של בני הקטן), לוחמת צדק ומובילה חברתית (מרמורק 14).

3. תיאטרון ניקו ניתאי

הבית של הפרינג'. בניהולה של הבמאית והשחקנית דורית נאמן ניתאי, אשר למרות הקורונה והמלחמה וסגירת פעילותו בתחנה המרכזית החדשה, הצליחהלפתוח אותו מחדש בבית טפר שבדרום העיר, מתוך התעקשות על חשיבות העשייה התרבותית (המשותפת לנשים וגברים בתל אביב ובכל הארץ) וכנגד כל הסיכויים הבירוקרטיים והכלכליים.תל גיבורים 5

4. גלריה תער // גינת אלוף בצלות

הגינה שנגלית במפתיע בסמטת אלוף בצלות שבין רחוב הרצל לרחוב השוק, טומנת בחובה את גלריה תער הקטנה והאיכותית, שהיא פרויקט נוסף של עיריית תל אביב-יפו (בניהולם של האמנים עומר שיזף ויואב וינפלד), בית קפה ומוזיקאים המנגנים בצל העצים.

5. הרכבת הקלה

הרכבת הקלה, על הקו הראשון שלה שהצליח להיפתח על אף שלא האמנו, מציעה, בד בבד עם נסיעה שפויה ובטוחה מתל אביב לפתח תקווה, ממוזיאון תל אביב לאמנות למוזיאון פתח תקווה לאמנות, גם קיצור של המרחק התודעתי, שכן פתח תקווה נחשבת על ידי תל אביבים כמי שנמצאת מעבר להרי החושך. ולא כך היא.

מקום לא אהוב בעיר

הבנייה הבלתי נגמרת באזור כיכר רבין, כאשר הולכי רגל, רוכבי אופניים, קורקינטים ואופניים חשמליים, מכוניות ואבק מתערבלים ומתנגשים אלה באלה, נדמה כמתרחשת ללא כל הכוונה ומחשבה על דרכים שבהן ניתן להקל על חיי היום יום של התושבים.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אורפיאו ואאורידיצ'ה באופרה הישראלית – האופרה של גלוק על סיפור האהבה מן המיתולוגיה היוונית על המשורר היורד אל השאול על מנת להחזיר לחיים את אאורידיצ'ה אהובתו. תחת בימויו של יחזקאל לזרוב, האופרה היתה כולה חוויה של התבוננות במעשה האמנות, באופן שבו היא נוצרת ומאפשרת לנו לספר את עצמנו לעצמנו תוך הבנה שאין אמת אחת.

בנוסף, במוזיאון תל אביב לאמנות מוצגת בימים אלה התערוכה "מלחמה ושלום": 50 שנה לסדנת ההדפס ירושלים החוגגת את שנת היובל להיווסדה ופעילותה. הסדנה, ששוכנת על הגבול שבין שכונת מוסררה למאה שערים בירושלים, היא מרכז אמנות נדיר בעשייתו ובתרומתו, עם מאות אמניות ואמנים שיצרו בה עבודות אמנות נפלאות, ואני זכיתי לעבוד בו, ללמוד את מסתרי וערכי האמנות ואת ירושלים, כאוצרת וכתל אביבית שנסעה לירושלים כמעט יום ביומו במשך עשרים שנים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"נשמת הפרחים: משיריה האבודים של קנקו מיסוזו", בהוצאת תשע נשמות. ספר השירה יצא לאור בחודשים האחרונים ואוריאל קון, העורך והמוציא לאור של ההוצאה, כותב באחרית הדבר על הצורך לפרסם את הספר כתגובה לשבעה באוקטובר, שכן במילות השירים של מיסוזו ניתן למצוא למצוא יופי ותקווה:

"במקום שבו גדר הבוץ הישנה/ מתפוררת/ ואת רואה/ קצות מצבות./
שם, אי שם בצל/ הגבעה,/ מימין, בהמשך הדרך/ הדבר הראשון שרואים הוא ים./
יש מקום שפעם/ עשיתי בו משהו טוב/ ובכל פעם שאני חולפת לצדו/ אני מרגישה טוב."

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תמיכה במטה להחזרת החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, האמיצה והבלתי מתפשרת, שזעקתה וזעקת נשות המאבק האחרות – מירב סבירסקי, מרגלית מוזס, אילן סיגל, טליה דנציג – היא זעקת החברה כולה המוציאה את אנשי העיר והאנשים המגיעים אליה לרחובות במשך למעלה מעשרה חודשים, זמן בלתי נתפס שלא מתאפשר כרגע לראות מעבר לו.

מה יהיה?
אם נמצא בתוכנו את החמלה והאמפטיה לאדם באשר הוא ואת ההבנה העמוקה לגבי חשיבותה של הדמוקרטיה כשלטון חוק המקדש את החיים בתוך מרחב אזרחי הומניסטי – או אז תהייה לנו תקווה.
>> ד"ר אירנה גורדון היא האוצרת הראשית של מוזיאון פתח תקווה לאמנות.עוד פרטים על פעילותו – באתר המוזיאון

• העיר שלי
• מוזיאון פתח תקווה
• אמנות ישראלית
• טיילת הפארק החופי
• מונטי
• פיקוק
• גינת אלוף בצלות
• הרכבת הקלה

אורן לוטנברג הוא מוזיקאי, זמר וגיטריסט, המופיע ויוצר במשך שנים עם ברי סחרוף. היה חבר וממקימי להקת "זקני צפת" ושותף עם מאור כהן בצמד "הבליינים".כעת הוא מוציא את אלבום הסולו הראשון שלו (ללא טייטל), אלבום פופ-רוק יפהפהעם וייבים ממכרים של אייטיז והרבה קסם.עם האלבום יצא הסינגל "תיכנע", שיר מס' 3 באלבום, שבו הוא מבקש להכניס לחיים שלנוקצת אופטימיות ולתת מקום לטוב ולאהבה. לא יזיק לכולנו. הופעת ההשקה של האלבום תתרחשבאוזןבר, 13.6 ב-21:00.כל הפרטים כאן

>> העיר של לליב סיון: קפה למצוא בו אהבה ומנה של דופמין רומנטי
>> העיר של אלפרד כהן: מקום לעתיד המוזיקה ומקום לשבור בו דיאטה

1. אחוזת בית 1

לפני כמה שנים שכרתי חדר עבודה ברחוב מונטיפורי פינת נחלת בנימין במטרה לעבוד על שירים חדשים לאלבום הסולו הראשון שלי. באחד הקייצים התקלקל לי המזגן, ובנוסף נתקעתי עם טקסט שלא צלח, מרוב ייאוש ירדתי לרחוב וצעדתי על נחלת בנימין לכיוון דרום. לפתע משום מקום הרגשתי משב רוח עוצמתי עם בריזה שכמעט העיפה אותי. זה היה בפינה של רחוב אחוזת בית 1. מסתבר שזה הרחוב הראשון בתל אביב שבו הונחה אבן הפינה להקמת העיר. חשבתי על זה שבטח עקיבא וייס או אחד מהמייסדים חיפש את הדיונה עם הכי הרבה בריזה באזור. מי חלם אז על מזגנים. באותו ערב חזרתי לחדר וסיימתי את השיר בהצלחה.

2. האולפן שלי במתחם לבונטין

אחרי שסיימתי עם הכתיבה וההפקה הראשונית, רכשתי מלא ציוד במטרה לבנות אולפן הקלטות משלי, כי מה לעשות, אני פריק של שליטה וחייב לעשות הכל בעצמי. בנחלת בנימין נהיה צפוף והתחלתי לחפש מקום קצת יותר גדול. הגעתי למודעה על חדר בבניין באוהאוס ברחוב לבונטין. בעל הבית החביב קיבל אותי לראיון, והתפלץ כשאמרתי לו שאני מוזיקאי. "לא לא", הוא אמר, "זה בניין של ארכיטקטים". הבטחתי לו שאשקיע הכל באקוסטיקה ואם מישהו יתלונן אני אורז הכל ומתחפף. הוא אמר "אני לא לא מאמין שאני מסכים לזה אבל למזלך אני חובב גיטרות ומוזיקה". בינתיים עברו כמה שנים והצלחתי במשימה: הקלטתי את כל אלבום הסולו בהצלחה באולפן בלבונטין. מיותר לציין שמתחם לבונטין הוא אחד השווים בתל אביב עם מיליון חנויות וינטג' ובתי קפה ומסעדות מעולים.

3. תיכון עירוני א'

בתור נער שגדל בתל אביב, אחד המקומות הכי משמעותיים בחיי הוא בית הספר עירוני א'. אני מודה שזו נשמעת בחירה תמוהה למישהו שנחשב כרוקר מרדן כמוני. אבל עירוני א' הוא לא סתם עוד בית ספר. מדובר במוסד שמטפח את הדור הבא של האמנים המובילים בישראל. כמישהו עם מוח שמאלי והמון הסחות דעת וחוסר עניין טוטאלי במתמטיקה, הייתי מועמד לסטטיסטיקת אי-ההישרדות של מערכת החינוך. בזכות המחנכת המופלאה, אילנה מינקין, שהקימה את מגמות האמנות שפורחות עד היום, הצלחתי לסיים 10 יחידות במגמת קולנוע בהצטיינות ובגרות מלאה. הבונוס הגדול היה להיות חלק מסצנת הלהקות של שנות ה-90' שפרחה בבית הספר, שם הקמנו את להקת זקני צפת וכל עולם המוזיקה נפתח לי. היום בית הספר ממשיך להתפתח ולפרוח, ומקיים שלל אירועים כמו פסטיבל אנימיקס. שווה לבקר בטיול רגלי של שבת.
שפרינצק 4

4. מונטי

אם אתם עוברים ליד רחוב מונטיפיורי 41, אל תתפלאו אם יעלה באפכם ריח משכר של קליית קפה מעושנת. ברחבה מיוחדת עם עצים ואווירה נעימה שוכן אחד מבתי הקפה הטובים בעיר, סוד שידוע למביני דבר, חלקם כנראה יכעסו עלי שאני מגלה נכס אסטרטגי אבל לא אכפת לי. מי שרוצה קפה איכותי בקלייה מקומית בסטנדרט גבוה (Specialty Coffee) וחשוב לו שהחלב מוקצף בדיוק מירבי – מוזמן. המקום מושקע בעיצוב תעשייתי אבל חמיםֿ ומזכיר קצת ספרייה בעיר אירופאית.המוזיקה תמיד נעימה, משובחת ונבחרת בקפידה על ידי הבעלים. והאוכל וואו! הכל מיוצר במקום במטבח שקוף ומודרני. מאפים מושלמים, ארוחות צהריים של אוכל ביתי טעים, בורקס אותנטי וקראנצ'י ובשבת ג'חנונים אליפות. יש במקום גם קומה שנייה שהיא וורק ספייס מושלם לעבודה עם לפטופ (העברתי שם שעות רבות). בקיצור תשתדלו לא להגיע, פליז רק אם חייבים, כי לא בא לי שיהיה מפוצץ מדי!
מונטיפיורי 41

5. חנות התכשיטים של שקולניק

במעלה רחוב שינקין, ממש קרוב לרוטשילד שוכנת חנות קסומה ובה יושב מכשף שרוקח כסף, זהב ויהלומים. האגדה התכשיטן/גיטריסט/בלוזיסט תמיר שקולניק הוא אמן בנשמה, וכל תכשיט שלו הוא יצירת על. לא תראו אצלו תכשיטים גנריים שאפשר למצוא ברשתות. הכל נעשה בעבודת יד עם המון טאצ' וסטייל. כל תכשיט שתפנטזו עליו הוא ימציא לכם. טבעות יפהפיות גם לאירוסין ונישואין (מאוד מיוחדות, מנסיון אישי) תליונים, שרשראות וגורמטים באיכות הכי גבוהה. מלבד היותו אמן תכשיטים, הוא קודם כל מוזיקאי וגיטריסט מחונן, נגן בלוז הכי קרוב לדבר האמיתי שיש בארץ. החנות היא בוטיקית ורחוקה מלהיות מסחרית וצריך מזל להיכנס לתור של המפורסמים שמזמינים אצלו עבודות. אם יהיה לכם כזה, לא תצטערו לעולם. בתור בונוס, אולי אולי תצליחו לשמוע ממנו תובנה שתישאר איתכם, כי שקולניק לא מקשקש. אם הוא כבר מדבר – כדאי שתרשמו ביומן את אמרות הפז הבלתי נשכחות שלו.
שינקין 61

מקום לא אהוב בעיר

רחבת שוק בצלאל. הכל התחיל יפה כביכול, אבל עם הזמן הקוסמטיקה נעלמה והאמת התגלתה:בניינים שלא קשורים לארכיטקטורה התל אביבית, חוסר תחזוקה משווע, ספסלים שבורים ומקולפים, גינות מוזנחות ועצים שנראים במצב רע, הבריכה המעופשת והמרצפות המטונפות. רק היונים מרגישות שם בבית, אפילו מחוסרי הדיור כבר לא באים. כמה חבל. הילדים דווקא אהבו את המקום פעם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בגלל המצב הרע בארץ והדיכאון ששורר, לא ממש יצא לי לאחרונה לחוות משהו כזה.הופעות בהתנדבות לחיילים ולמפונים – זאת החוויה הכי טובה שחוויתי השנה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"מחזור כישור הזמן", סדרה מדהימה עם שחקנים נהדרים שמספרת על איך כוחות האור מנצחים את כוחות האופל.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום כסף לשיקום הקיבוצים שנפגעו בשבעה באוקטובר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ברי סחרוף, האיש שכולו נתינה לעולם.

מה יהיה?
יהיה מעניין, זה בטוח.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• אחוזת בית
• עירוני א'
• מונטי
• שוק בצלאל
• תכשיטים

העיר הזאת לא תהיה שלמה בלי הקלישאה של בתי הקפה, שהפכה אותנו לתל אביבים הסו-קולד מנותקים שאנחנו. וריכוז בתי הקפה שבמרכז העיר היה ונשאר המגוון, המהנה והעמוס במיוחד. אספנו את 18 בתי הקפה הכי מוצלחים במרכז העיר, ויצאנו עם היי קפאין נעים כזה שלא יתן לנו לישון הלילה. מה לא עושים בשבילכם?

>> אין עוד הרבה כאלה בים: 13 מסעדות הדגים הכי טובות בתל אביב

עמיתה ביאליק

בזכות המרפסת. המרפסת של עמיתה ביאליק מזכירה חלום אירופאי נגוז. הישיבה בין ריהוט הגינה האסתטי ובין האדניות הפורחות, וכן הרחק מכל ההמולה העירונית (אך מספיק קרוב אליה) היא כל מה שתרצו מבית הקפה שלכם. ואם יש שם גם מאפים מטריפים עם שילובים לא קונבנציונלים, עוגות בניחוח רטרו נוסטלגי, קפה משובח, כריכים צבעוניים ושאר נשנושים? אז בכלל! אגב שמענו שיש יין בערב, ואנחנו לגמרי בעד המעבר המתבקש בין אספרסו לקברנה סובניון.
ביאליק 27,ראשון-חמישי 8:00-18:00, שישי 8:00-14:00, שבת 8:00-16:00

WAYCUP

בזכות היחס. אם תגיעו לפחות 3 פעמים ברצף לשתות קפה בוויקאפ, יתחילו לזכור את השם שלכם, את הקפה הקבוע שלכם, ואם תשתפו יותר מידי אפילו את פרטי חשבון הבנק שלכם. פה, את העובדים בוחרים לפי הזיכרון המחודד והחיוך הרחב, ואת הקפה, מהפולים הכי איכותיים שיש שנקלים ונטחנים במקום. תמיד תקבלו את אותו הקפה, לא משנה איזה בריסטה הכין אותו והוא תמיד יהיה פשוט מושלם.
יוחנן הסנדלר 23, ראשון-חמישי 06:30-20:00, שישי 06:30-14:30, שבת סגור

קפה 51

בזכות האיכות. את הניחוח המשכר של הקפה שזה עתה נקלה ואז נטחן מתחילים להריח עוד הרבה לפני שמגיעים לחצר האינטימית והנעימה של קפה 51 באחד העם. הקפה טרי, איכותי, אורגני, והליווי המקצועי של עובדי המקום יאפשר לכם להתאים את הפולים המדויקים לקפה שאתם אוהבים, גם לבית וגם למקום.
אחד העם 51, ראשון-חמישי 07:30-20:00, שישי 07:30-16:00, שבת 08:00-20:00

אלון שבו

בזכות הפחמימות באשר הן. הגעתו של הפטיסרי של אלון שבו למרכז תל אביב הייתה מהבשורות הטובות היחידות של השנתיים האחרונות. מה לעשות, עשור קשה. מזל שאפשר להתנחם בטארטים המשולשים שלו, בעוגות החלומיות, במאפיים היצירתיים והמסקרנים שעשויים לעילא ולעילא. וכן ברור שגם בקפה, שגם הוא מוקפד ומובחר, כיאה לשבו שמקפיד על כל פרט ופרט. נעים לשבת בחוץ ולהשקיף על גינת שינקין, או בפנים ולבהות בויטרינה.
שינקין 26, יום שני- עד שישי: 8:00-16:00, סגור בראשון ובשבת

MAE

בזכות המקצוענות. כן נכון, עבור כל המצוינים לעיל סיבת ההגעה היא קודם כל הקפה, אבל במאה יש רק קפה, אז מגיעים רק לקפה. והוא שווה את זה. המאה הוא בית קפה ובית קלייה, בו תוכלו להרכיב קפה לשבת, קפה לקחת, ואת הקפה הביתי שלכם מפולים מותאמים אישית. החלל מעוצב בשיא הסטייל, בדיוק כמו אספרסו בר שמכבד את עצמו ואתכם.
מונטיפיורי 3, ראשון-חמישי 07:30-16:00, שישי 07:30-14:00, שבת סגור

מונטי

בזכות האווירה. חללי הישיבה השונים שמציע הקפה בספוט המרכזי על מונטיפיורי הופך אותו למקום נהדר להתנחלות שכוללת מאפה בוקר, קפה, סלט צהרים, עוד קפה ואפילו דרינק בערב. הקפה כמובן הוא עדיין גולת הכותרת, ומגיע בספלי קרמיקה יפיפיים שיורידו לכם את הצורך להחליף לכוס זכוכית.
מונטיפיורי 41, ראשון-חמישי 07:30-18:00, שישי 07:30-15:00, שבת 08:30-17:00

לה מולאן

בזכות הקרואסונים. ואולי גם הבגט. לה מולאן ברחוב בוגרשוב מאמצים בחום את שיוכם למעוז הצרפתים בתל אביב, ועושים זאת ממש קום איל פו. בפנים ניצבת ויטרינה חגיגית עם קרואסונים פריכים שלא מביישים פטיסרי בפריז, אקליירים ממולאים בכל טוב, בגטים לנעוץ בהם את השיניים ולהתענג וגם קפה משובח (משודרג פי אלף מהקפה של צרפת). מה נגיד? עם המחירים של אל- על, ביקור בלה מולאן יהיה הכי קרוב שיהיה לכם לפריז בשנה הקרובה.
בוגרשוב 72, יום ראשון עד חמישי: 7:30-18:30, יום שישי: 7:30-15:30, סגור בשבת

איסלה

בזכות העיצוב. כשנכנסים לאיסלה מרגישים כאילו זה עתה הגענו לבית קפה בקופנהגן. העיצוב נורדי, מינימליסטי ומוקפד, כשהדלפק עשוי שיש טראצו יפיפה. ים של אור טבעי שוטף את החלל והופך את מרחב הישיבה לכזה נעים שלא תרצו ללכת. הקפה כאמור נהדר ומאוזן היטב, זאת למרות שהמקום לא משמש כבית קלייה אלא דווקא כבית מלון (הידעתם?) ככה שבאמת לא תצטרכו ללכת.
מונטיפיורי 27, ראשון-שישי 08:00-23:00, שבת 09:00-23:00

דליקטסן

בזכות הגודיז. סניף הדגל של הדליקטסן הנמצא בגבולות הגזרה שלנו הוא האהוב עלינו ביותר. הוא מכיל בתוכו גם את כל מוצרי המעדנייה האפשריים, גם אוכל מוכן, גם אקססוריז לבית וגם את המעדנים של הבייקרי ובכך הוא מציע חווית קפה עטופה בכל טוב. זאת אמנם לא ההתמחות האבסולוטית של המקום, פה מוגש קפה מפולים מסוג אחד בלבד, פשוט וטוב, שגורם לנו לבחור בו כל פעם מחדש.
יהודה הלוי 79/81, ראשון-חמישי 07:30-20:00, שישי 07:30-16:00, שבת 08:00-14:00

קפה שניאור

בזכות השכונתיות. קפה שניאור הוא קפה שכונתי על אמת, האווירה והשירות פמיליארים ונעימים, כלומר כזה שבו מכירים אותך בשם, וזה תמיד כיף בעידן המנוכר בו אנחנו נמצאים. חוץ מזה, התפריט מגוון ותוכלו למצוא בו מענה לכל אחד, מזאטוט ועד ישיש (שלום לביצה וקן ותודה שיש לך ייצוג בתפריט), וכיף ונעים לשבת בפנים או בחוץ. גם המחירים של שניאור נוחים בהחלט, הקפה טעים ונעים, מיץ התפוזים סחוט במקום ויש שקשוקה בחלה.
פינסקר 27, יום ראשון עד חמישי: 7:30-22:30, יום שישי: 7:30-18:00, סגור בשבת

מייקרס

בזכות הג'ונגל. המייקרס הוא בעצם יער אורבני שמאפשר לכם לרכוש את שתי האהבות התל אביביות במקום אחד – קפה וצמחים. אין יותר מידי מקומות ישיבה בחלל הפנימי ככה שהוא פחות מתאים לשהייה ממושכת, אבל הוא מושלם לרגע של שקט בבוקר עמוס. בנוסף לכך, המייקרס מארחים סדנאות יצירה, הרצאות, והופעות חיות ככה ששווה להגיע אליו גם אחרי שהשמש שוקעת.|
מזא"ה 4, ראשון-חמישי 08:30-22:30, שישי 08:30-17:00, שבת 10:00-16:00

נורדיניו

בזכות המאפים. הויטרינה העמוסה של הנורדיניו היא מהמושכות ביותר של העיר. שפע של כריכים מיוחדים ומושקעים, מאפים מתוקים ומלוחים, ועוד שלל עוגות ועוגיות מפתים מציפים את הכוך הקטן שקיבל גם על הקפה שלו כוכב. קפה שנחלט במכונה חדישה וייחודית שנותן לו ארומה עמוקה וטובה.
נחלת בינימין 27, ראשון-חמישי 08:00-19:00, שישי 08:00-17:00, שבת 08:30-16:00

שרויטמן גאולה

בזכות הלחם. ואיזה לחם, יא ווארדי. הלחם של הנחתום הידוע ערן שרויטמן, הוא בהחלט דבר שאנחנו רוצים להעיד על עיסתו מרוב שהוא טעים. לחם המחמצת עשיר ובעל טעמים עמוקים, הפרצעל שובבי ומהנה וגם לחם השיפון איכותי ומעולה. מאוד ממליצים לשבת בבית הקפה של שרויטמן ברחוב גאולה, ללגום כוס קפה ולהזמין ארוחת בוקר זוגית שכוללת גבינות, סלט ביצים, סלט ירקות, דגים מעושנים ושימו לב – סלסלת לחמים! יש מצב שזהו צירוף המילים החביב עלינו בשפה העברית.
גאולה 44, יום ראשון עד חמישי: 7:00-15:00, שישי: 7:00-16:00 סגור בשבת

קפה לב

בזכות הבניין. קפה לב יושב באחד מהבניינים הכי יפים של תל אביב, שמשמש גם כמוזיאון העיר הלבנה. תמצאו בו גם סדנאות, תערוכות מתחלפות, סיורים והרצאות, בנוסף לבית קפה חמוד ומיוחד. דלפק קטנטן שמוציא קפה איכותי וטוב, סנדויצ'ים מושקעים שמוכנים במקום ומגוון מאפים. השולחנות פזורים בקומת הכניסה הנעימה ובגינה הקסומה של הבית, כך שתמיד תמצאו פה פינה שמתאימה לכם בול.
אידלסון 29, ראשון-חמישי 08:00-18:00, שישי 08:00-14:00, שבת 09:00-14:00

צ'אצוס

בזכות המאצ'ה. כן אנחנו יודעים שזו רשימת בתי קפה ולא רשימת בתי מאצ'ה, אבל בא לנו להתחכם. חוץ מזה, בקפה צ'אצוס יש גם קפה מצוין, אחרת ברור שלא היינו מציינים אותם ברשימה זו. המאצ'ה טובה ומובחרת, והיא לא עניין של מה בכך כי מדובר בהישג נדיר יחסית. ובצ'אצ'וס מצטיינים בהכנת שני המשקאות – הבריסטות מיומנות, וידעו להתאים לכם בדיוק את המאצ'ה או את הקפה. ויש מאפים של פיקה, וגם כדורי שוקולד שהם דבר שתמיד באופנה.
גאולה 51, יום ראשון עד חמישי: 7:00-19:00, יום שישי: 7:00-17:00, יום שבת: 8:00-19:00

התחתית

בזכות הזמינות. נכון, הוא כבר לא פתוח 24/7 כמו שבעבר, אבל הוא עדיין פתוח ברוב המוחלט של שעות היממה. הוא הקפה השכונתי הקלאסי בו הכל פשוט, טוב ולא מתאמץ. כבר למעלה מ-15 שנה שהוא איתנו, מושך אליו את כל הסצנה התל אביבית, ונראה שעוד ימשיך שנים רבות.
לינקולן 9, ראשון-שבת 07:00-00:00

קופי קלאב

בזכות הקפה. הקופי קלאב כשמו כן הוא, הוא מועדון של קפה, אבל מועדון מובחר שנכנסים אליו רק בתי קלייה קטנים, מקומיים וארטיזנליים שנבחרו בקפידה. האיכות מורגשת בלגימה, הבריסטה ידע להסביר לכם על כל חומציות, חמיצות, מרירות או פירותיות שתרצו וגם המאפים מבית "אפוי" של רז רהב הם חלומיים ברמות. סטיקי באן פקאן, שמרים שוקולד לחלום עליה בלילה וגם עוגיות שתענוג לנגוס בהן. חוץ מזה, כיף וסבבה לשבת עם הלפטופ הרבה זמן מבלי שאף אחד יצקצק לכם.
שינקין 22, יום ראשון עד חמישי: 8:00-18:00, יום שישי: 9:00-15:00, יום שבת: 9:00-18:00

נחמה וחצי

בזכות השם. המרפסת של הנחמה תמיד עמוסה ככה שכמעט בלתי אפשרי למצוא בה שולחן פנוי, השירות איטי ואדיש, האוכל פשוט, הקפה חמוד, ועדיין, למעלה מ-16 שנה שהוא מהפופולריים והאהובים ביותר בתל אביב. למה? כי זה הנחמה. עשרות יוצרים, כותבים, וסטודנטים עייפים מצוידים בלפטופים מתנחלים במקום מבוקר עד ערב, והוא הוכתר על ידינו מספר פעמים כמקום האולטימטיבי להתיישב בו ולא לקום.
אחד העם 144, ראשון-רביעי 07:30-01:00, חמישי 07:30-01:30, שישי 07:30-19:00, שבת 09:00-01:00

• אוכלים שותים
• waycup
• Mae
• מונטי
• אדמונד
• איסלה
• דליקטסן
• מייקרס
• נורדיניו
• קפה לב
• התחתית
• נחמה וחצי
• בתי קפה
• קפה

1. מונטי

הפינה הקבועה שלי לקפה בשישי-שבת בצהריים. אחלה של מקום שקט ונעים בלב העיר, עם קפה מעולה והרוגעלך הטעים בתל אביב. בשישי גם נמכרות בו החלות של ויז’ניץ ואז בכלל זה סוגר פינה, ובשבת יש מבחר בקבוקי יין במחיר ידידותי.
מונטיפיורי 41

2. איקה שוקולד

ה-שוקולד הכי טעים ואיכותי בארץ מבחינתי מגיע מיד חרוצים. איקה המוכשרת והמופלאה מייצרת את הפרלינים וחטיפי השוקולד הטובים ביותר ברמה עולמית. ההמלצה האישית שלי היא "לשונות החתול" במילוי תירס ובציפוי שוקולד מריר.
יד חרוצים 11

3. דלאל הקונדיטוריה

ההתחלה המתוקה שלי בתל אביב. ממליץ בעיקר להגיע באמצע שבוע כשלא עמוס, לשבת בגינה הצמודה ממול על קפה ומאפה ולאחר מכן להצטייד בבבקה חלבה הביתה.
כל ישראל חברים 7

4.ארדיטי – מקור הגבינות

המקום האהוב והסודי שלי לגבינות. בכל פעם שאני צריך להצטייד בגבינות איכותיות לערב גבינות ויין אני אוהב להגיע ללווינסקי לחנות של ארדיטי (שקל מאוד לפספס בין הרחובות) ולבחור איתו מתוך המבחר העצום את הגבינות המתאימות ביותר לאותו ערב. השירות תמיד נעים ומלא בטיפים להגשת גבינות. וכדאי להגיע אליו במיוחד, אפילו השגריר הצרפתי קונה שם בעצמו.
נחלת בנימין 91

5. גאולה בר

ההאפי האוור הקבוע עם החברים. בר ותיק וכייפי עם תפריט קלאסי ומוזיקה טובה, אחלה פינה לסגור בה את הערב.
גאולה 51

• העיר שלי
• פופ אנד פופ
• מונטי
• איקה שוקולד
• דלאל - הקונדיטוריה
• גאולה
• ארדיטי