קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בסוף ינואר הקרוב, בזמן מלחמה עקובה מדם וכשיש לנו חטופים אצל החמאס, היא טעות קשה. כל בעלי האינטרסים, וביניהם ראשי ערים שמתנגדים לדחיית הבחירות לחודש פברואר 2024, פועלים כחונטה שמנסה לכאורה "לגנוב" בחירות ולנצל את העובדה שהם היחידים, מתוקף תפקידם, שנמצאים בשטח.

מאז ה-7 באוקטובר הארור כל המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות דוממו מנועים ועצרו את הקמפיינים שלהם. הם מנסים לעשות כמיטב יכולתם בעת הזו בסיוע לתושבים, למפונים, לחיילים וכיוצא בזה. לא מעט מסגני ראש הרשויות וחברי מועצות מכהנים אפילו הודרו על ידי ראשי הערים שלהם מעשייה על מנת שראש הרשות יקבל את כל הפוקוס.

למי בציבור יהיה באמת עניין וקשב לשיח מוניציפלי כשיש חטופים ולוחמים, שלצערי הכבד נופלים כמעט מדי יום בעזה? מי ירצה להגיע לחוג בית של מועמד?

אתמול חתמו למעלה מ-100 ראשי ערים, וביניהם ראש עיריית ת"א-יפו רון חולדאי, על מכתב לשר הפנים ובו הם קוראים לו לקיים את הבחירות ב-30.1.24; על פי פקודת העיריות והחוקים השונים, יש לראשי ערים סמכויות נרחבות, לטעמי נרחבות מדי. יש בידיהם היכולות, גם בתקופה זו, לקדם תהליכים ולהתמודד עם כל אתגרי התקופה. אל תקנו את קשקושי "טובת הדמוקרטיה" ואת חזון "ההתמוטטות של הרשויות" אם לא יתקיימו הבחירות בחודש ינואר הקרוב. זה לא מחזיק מים, במיוחד כשמדובר בדחיית הבחירות בחודש ימים בלבד ל-27.2.24.

הסיבה האמיתית לקמפיין שראשי הרשויות עושים כעת לקיום הבחירות בינואר היא אינטרס פוליטי. נקודה. הם מבינים היטב את המצב. מצד אחד, רק ראשי הערים פעילים כעת, כל אחד בישוב שלו. מצד שני, לכל המועמדים לראשות הרשויות ו/או לרשימות שמתמודדות למועצות הערים יהיה סופר-קשה לקיים קמפיין בזמן מלחמה, גם ברמת המסרים ותוכניות העבודה לשיפור המצב ברשות המקומית, בהצפת ביקורת על תפקוד ראש הרשות וגם בכל הקשור להקמת מערך ארגוני יעיל.

למי בציבור יהיה באמת עניין וקשב לשיח מוניציפלי כשיש חטופים ולוחמים, שלצערי הכבד נופלים כמעט מדי יום בעזה? מי ירצה להגיע לחוג בית של מועמד? איך מקיימים מערך טלפונים לשכנוע מצביעים? באווירה הציבורית הכל כך קשה שבה כולנו נמצאים זה אפילו עלול להתקבל לא טוב בקרב התושבים.

ויום הבחירות, חג הדמוקרטיה. איך אפשר "לחגוג" בעת הזו? למרות שמדובר ביום שבתון, ההערכה היא שאחוזי ההצבעה יהיה נמוכים במיוחד. הפוליטיקאים אומרים מעל כל במה ובכל אולפן "עכשיו לא העת לפוליטיקה", אבל כשהאינטרסים של לובי ראשי ערים בסכנה אל תבלבלו אותם עם טיעונים ענייניים שנוכח הנסיבות יש לדחות את הבחירות לחודש פברואר 2024.
>> ראובן לדיאנסקי הוא חבר מועצת העיר תל אביב-יפו וראש רשימת "חי – חילונים ירוקים עם לדיאנסקי ופורז"

• טור דעה
• בחירות 2023
• עיריית תל אביב
• מועצת העיר
• ראובן לדיאנסקי

השבוע, כמו בכל חודש, התקיימה ישיבת מועצת העיר בבניין עיריית תל-אביב-יפו. אבל הפעם התפתחות מסוכנת: הקהל שבא לנכוח בישיבה ולשבת ביציע האורחים עבר סלקציה פוליטית. אנשיו של ראש העירייה זכו לשבת כקהל, ואילו תושבים מודאגים שהגיעו לתמוך דווקא בחברי המועצה מהאופוזיציה – נבלמו בידי המאבטחים ונשארו מחוץ לבניין.

מי היה הקהל שנשאר בחוץ? הגענו כמה עשרות תושבים משכונות שונות לישיבת מועצת העיר, כדי לתמוך בחברת המועצה שולה קשת, שביקשה להעלות בישיבה את מחדל התחנה המרכזית החדשה בדרום תל-אביב ואת הצורך הדחוף לפנות אותה.

כשבאנו להיכנס לישיבה גילינו להפתעתנו שלא מכניסים קהל. מסתבר שבעירייה זה נראה להם הגיוני שישיבת מועצת עיר תתנהל בלי שלתושבים יש אפשרות לשבת ביציע האורחים, מאחורי מחיצת זכוכית, ולעקוב בעיניהם אחרי הדיון. אמנם יש שידור לייב בפייסבוק של העירייה, אבל יש חשיבות לכך שחברי מועצת העיר נאלצים להסתכל לתושבים בעיניים מקרוב, ולדעת שעיני הציבור בוחנות היטב את הדברים שהם אומרים בישיבה ואת האופן בו הם מצביעים בהצבעות השונות.

המאבטחים אמרו לנו: "זה בגלל הקורונה". על פניו זו תשובה הגיונית. הקורונה היא מגיפה מסוכנת, וחשוב לנקוט במגבלות כדי לשמור על בריאות הציבור. אבל המגבלות צריכות להיות סבירות, כאלה שמאזנות בין שמירה על בריאותם של האנשים לבין עקרון הפומביות לפיו יש חשיבות בנוכחות קהל בישיבת מועצת עיר שאמורה להתנהל בדלתיים פתוחות. אם יש 100 כיסאות ביציע האורחים, למה אי אפשר להכניס 50 איש בלבד, עם תו ירוק, שיעטו מסיכות וישבו במרחק אחד מהשני? ואם יש 50 כיסאות ביציע האורחים, למה אי אפשר להכניס 20 איש? ואם יש 10 כיסאות, אי אפשר להכניס אדם אחד בלבד?

מסתבר שלא. קצין הביטחון של העירייה אמר שיש הנחייה של היועץ המשפטי של העירייה, לא לאפשר כניסה אפילו לא של אדם אחד בלבד ליציע האורחים באולם המועצה. כך מתנהלת ממלכת חולדאי: 0 קהל, 0 תושבים, 0 שקיפות.

"אסור להכניס אורחים לעירייה", אמרו לנו המאבטחים. אבל אנחנו לא אורחים. אנחנו בעלי הבית. אנחנו תושבי תל-אביב-יפו, וזו העירייה שלנו וזו ישיבה של מועצת העיר שאנחנו בחרנו בה. אפילו בתקופת הקורונה מתנהלות ישיבות של מועצת עיר במקומות שונים בארץ בנוכחות קהל שיושב פיזית באולם. ואפילו בכנסת, ביציע האורחים, יושבים אזרחים ומשקיפים בעצמם על הנעשה (למרות שהכל משודר בערוץ הכנסת, וכל אחד יכול לצפות גם מהבית).

כשראו המאבטחים והקב"ט של העירייה שאנחנו מתעקשים, הם התחילו להתמקח: הוצע לנו להיכנס פנימה לבניין, לחדר בקומת הקרקע, ושם לצפות בשידור וידאו של הישיבה מעל מסך טלוויזיה. כמובן שלא הסכמנו. באנו לראות את ישיבת המועצה, באולם בו היא מתקיימת, ולא נסתפק בפחות.

ואז, הגיעה פליטת פה של אחד מאנשי האבטחה: לא מכניסים קהל? מסתבר שדווקא כן. יועצים ומקורבים של ראש העירייה הורשו לשבת ביציע האורחים ולהשקיף על הדיון. האם יש כאן עניין של בריאות הציבור? או אולי פשוט רצון של ראש העיריה רון חולדאי לסלק תושבים שמפריעים לו בעיניים?מקוממת גם העובדה שראש העירייה נתלה בקורונה כדי לתרץ את ההתנהלות האנטי-דמוקרטית שלו. סוג כזה של תמרונים מלוכלכים – שברור שמשתמשים בנימוקי קורונה כאמתלה כדי להחליק צעדים שחולדאי מפנטז עליהם כבר שנים – שוחק את אמון הציבור במסוכנות המחלה, וגורם לאנשים לזלזל בהנחיות ("אל תשים מסיכה, זה הכל שקרים פוליטיים").

ואמנם, ישיבות מועצת עיר במחשכים, בלי קהל ובלי ביקורת של הציבור, זו פנטזיה ארוכת-שנים של חולדאי. מי שבאמת חרד לשלום הציבור ודואג מהתפשטות מגיפת הקורונה (שהיא אמיתית ומסוכנת, ואין להקל בה ראש), אסור שישתמש בה כתירוץ כדי לכסות על צעדים אנטי-דמוקרטיים. שהרי התוצאה של התנהלות כזו היא פגיעה בבריאות של אנשים וזה פשוט דבר לא אחראי לעשות.

אם ראש העירייה מודאג באמת מבריאות הציבור, הוא מוזמן להגיד ליועציו ולמקורביו לפנות את יציע האורחים, ולאפשר לקהל התושבים לשבת שם גם כן. לחלופין, להעביר את ישיבות מועצת העיר לאולם גדול יותר (למשל, מרכז ענב, הנמצא בסמוך לבניין העירייה, ושבו התקיימו כבר ישיבות מועצת עיר בעבר), כדי שלא לפגוע בפומביות הישיבה שאמורה להתנהל בדלתיים פתוחות.

כשהסתיימה ישיבת מועצת העיר, היועץ המשפטי של העירייה, עו"ד עוזי סלמן, יצא החוצה מהבניין. התעמתנו איתו על כך שהוציא הנחייה האוסרת כניסה של קהל לישיבת המועצה. זה מה שהיה לו להגיד:

ככה מנסים לנהל עניינים בממלכת חולדאי. אבל אנחנו? לא נסכים לקבל רמיסה של הדמוקרטיה העירונית. לא נסוגים ולא מוותרים. אפילו לא בסנטימטר.

אורי וולטמן הוא חבר הנהגת תנועת "עומדים ביחד نقف معًا"

איתן שוורץ, ראש מינהל תקשורת ושיווק בעיריית תל אביב-יפו, מסר בתגובה:"אורי אחי – סיריוסלי? ישיבות המועצה מועברות בפייסבוק וכל פיפס שנאמר שם משודר לציבור בלייב. לנוכח עליית התחלואה נאלצנו למצער להעביר את העירייה שוב למוד קורונה: עבודה בקפסולות, צמצום דרסטי של פגישות פרונטליות והפחתה למינימום של אנשים שמורשים להיכנס לבניין. כשגל התחלואה ידעך יוכל כל מי שירצה לחזור ולצפות בישיבות המועצה מתוך הבניין כפי שהיה תמיד. עד אז, רק נבחרי ציבור יוכלו להשתתף פיסית בישיבות, לצד מספר בעלי תפקידים שנוכחותם נדרשת לצורך קיום הישיבות. זה שאתה דוחף מצלמה לאחד מהם ומלווה את הפעולה בטור שטנה מתלהם לא הופך אותך לצודק או דמוקרט גדול, אלא סתם אדם גס רוח".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• טור דעה
• גבעת עמל
• תחנה מרכזית תל אביב
• מועצת העיר

• Facebook
• Twitter
• Email

בליל הבחירות,ממש אחרי שדפק שלוק ניצחון מבקבוק השמפניה, הכריז חולדאי בנאומו, שממחר חוזרים לעבוד. כשצוותי הטלוויזיה עמדו מחוץ לביתו בבוקר שלמחרת, הוא כבר הכריז שהוא בדרך ללשכה לקבוע קואליציה. סדר היום של ראש עיריית תל אביב-יפו הוא עמוס לכל הדעות, ובוודאי עמוס עוד יותר כשעל סדר היום ההכנות לחגיגות האירווזיון שיתקיימו בעיר בחודש מאי הקרוב. אבל, כבר 60 יום עברו מאז אותו שלוק שמפנייה שסימן ניצחון סוחף ונשאלת השאלה – מתי בדיוק נראה כאן קואליציה?

>> מה יביאו איתן 5 שנות חולדאי נוספות בתל אביב? כל התרחישים

לפי מקורות המעורים בתהליכי המשא ומתן הקואליציוני, התשובה היא 14 בינואר 2019. זה התאריך שבו תתכנס מועצת העיר הבאה ובה תוצג הקואליציה המתגבשת נכון לכתיבת שורות אלה (בהתחשב בכך שדברים יסתדרו כשורה). סיעת אנחנו העיר בראשות אסף הראל ומרצ בראשות מיטל להבי נמצאים בתהליכי משא ומתן מתקדם וכך גם סיעת הגמלאים של נתן וולך ושלמה מסלאווי. עד כה חתמו על הסכמים קואליציונים הסיעות יאפא, הליכוד, יש עתיד, וחילונים ירוקים – אלה שווים יחד 12 ידיים במועצת העיר, הכוללת יחד עם חולדאי 31 חברים. במידה שהסיעות המדוברות אכן ייחתמו, הקואליציה בגלגולה הראשוני תכלול 21 חברים, לפחות עד להחלטת בית המשפט המחוזי בדבר התביעה שהגישה מרצ על רקע הזיופים בבחירות (דיון בתביעה יתקיים ב-13 בינואר). אם בית המשפט יקבל את עמדתם, תזכה הסיעה במנדט נוסף על חשבון סיעת "מאמינים" שתרד למנדט אחד במקום שניים.

"עקשן אפילו יותר ממה שהיה לפני הבחירות", "לוקח את הזמן", "לא מתגמש", "מסרב להבטיח הבטחות"; אלה מקצת הסופרלטיבים שעלו בשיחות עם כמה מהשחקנים הפוליטים לגבי האופן שבו מגיע חולדאי לשולחן הדיונים. רק לאחרונה זכינו לטיזר-פרומו של כיצד יכולה להיראות מועצת עיר עם אופוזיציה, כאשר הסיעות "רוב העיר", אנחנו העיר, מרצ ו-ש"ס" חברו יחדיו כדי לסכל את מינויו של דורון ספיר למ"מ וסגנו של חולדאי. יחד עם אהרון מסלאווי שבחר להיעדר, הם הצליחו. לפחות לשלושה ימים, עת כינוס ישיבת המועצה המיוחדת בה מסלאווי שב לאיתנו ומינויו של ספיר הועבר.

האם הבליץ האופוזיציוני הדביק את חולדאי בתחושת תכיפות לסגור עניינים? ביום שלמחרת אותה ישיבה בה סוכל המינוי של ספיר זומן הרב נתן אלנתן, יו"ר סיעת ש"ס אל לשכתו של חולדאי. אלנתן בוודאי חשב שהנה מגיע ההסכם המיוחל אבל במקום זאת ננזף על כך שהצביע נגד, "אבל אני לא בקואליציה!", הצטדק, ונענה בכך שאם הוא רוצה להיות בפנים, חלה עליו חובת ההוכחה – בלי כל מיני הצבעות נגד ועשיית שרירים. לא בבית ספרו של חולדאי.

אלנתן הוא כמובן לא היחיד שחולדאי בוחר להעניש, במסדרונות העירייה מדברים על כך שאחרי המירוץ מול בן טיפוחיו וסגנו מזה עשור שהפך לנמסיס, אסף זמיר, השתנה משהו בחולדאי. הוא לקח את קריאת התיגר הזאת במישור הפרסונלי. אם לפני כן עשה לעצמו שם כאדם קשה שלא מתפשר ומתגמש בקלות, הוא מצדיק כעת עוד יותר את המוניטין. חלילה שמשהו בהתנהלות מצידו ייחשד כשמץ חולשה; קואליציה תהיה לו בסופו של דבר, הוא לא מודאג. כל כך לא מודאג עד כדי כך שהוא מוצא זמן להשתעשע בלהציע לרוב העיר של זמיר בת ששת המושבים במועצה שני תפקידי סגן בבואו להזמינם לקואליציה עימו, רק בלי סגנות לזמיר, מי שבנה בשתי ידיו את הסיעה לפני עשור ואיחד כוחות עם ציפי ברנד במערכת הבחירות הנוכחית.

את מי אתה בא להעניש? ישיבת מועצת העיר הראשונה (צילום: שלומי יוסף)

מבחינתו של חולדאי יש כאן שיעור ולקח שאנשים צריכים להפנים. יש שכר ויש עונש. הוא ידוע כחסיד של קואליציה רחבה ככל האפשר, במועצה הקודמת זאת הייתה קואליציית מקיר לקיר, (מלבד ציפי ברנד שפרשה ממנה ושימשה כאופוזיציית יחיד). לכן לא מן הנמנע שרוב העיר וש"ס יצטרפו גם הן בסופו של דבר אבל כנראה שלא בפעימה הראשונה.

חולדאי הרי יודע שברגע שתהיה לו קואליציה כל עניין המשאים ומתנים הופך פשוט יותר – כלל אצבע מנחה בפוליטיקה המקומית הוא שאף אחד לא רוצה להיות באופוזיציה. מקומיות זה לא הכנסת. בכל מקרה דבר אחד בטוח, חולדאי כבר וידא שהתקלה שקרתה במועצת העיר הראשונה לא תשוב בשנית, ועכשיו, משסיים האריה הזקן להצליף הוא מתפנה למשילות.

• אסף הראל
• מועצת העיר
• אסף זמיר
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• בחירות בתל אביב 2018
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

שם: רעות נגר

גיל: 34

סטטוס: לא מוגדר

תעסוקה: אקטיביסטית לזכויות נשים ולהט"ב ומפיקת אירועים

מאיפה את במקור ואיפה את גרה כיום?

"גדלתי באשדוד, עזבתי את הבית בגיל 19, למדתי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת בר אילן אבל הבנתי שזה פחות מעניין אותי. הלכתי ללמוד קופירייטינג, אחרי הלימודים הגעתי לתל אביב ונכנסתי לדירה שכורה עם שתי חברות. היום אני גרה לבד בדירה בכרם התימנים".

מתי ואיך התחלת להיות מעורבת בקהילה הלהט"בית?

"בעבר עבדתי במשרד פרסום גדול וחברה ביקשה ממני לעזור לה בבר לנשים שהיא פתחה. הצטרפתי כשותפה באמזונה בר, וככל שנכנסתי לעולם של חיי הלילה והארגונים הלהט"ביים, הבנתי עד כמה חסרה תרבות וחיי לילה לנשים להט"ביות. יש נשים מדהימות שעושות את זה, אבל אין ספק שנשים בקהילה סובלות מתת ייצוג".

והיום, כעבור שנים, איך את תופסת את הקהילה?

"אני חושבת שאנחנו במצב יותר טוב היום. לפני שנתיים, כשהובלתי את קמפיין נשים לשם שינוי, זה היה הנושא השנתי של המצעד וזו הייתה הפעם הראשונה שבה התקבצו המון נשים פעילות בקהילה מכל מיני תחומים. כשאנחנו מתחברות קורים דברים מדהימים, מקבוצת וואטספ של 80 נשים אקטיביסטיות נולדה גם ההצגה 'לסביהונסט', אבל עדיין חסרים המון דברים ויש עוד הרבה עבודה".

את מתמודדת בפריימריז של מרצ למועצת העיר. למה החלטת לרוץ?

"היות ומדובר בתפקיד התנדבותי, התלבטתי אם יש לי זמן לקחת עוד אחריות, אבל גם ככה אני מקדישה הרבה מזמני הפרטי לפעילות ציבורית, אז אמרתי: למה שלא אעשה את זה מעמדת מפתח? במקום לעבוד מבחוץ למה שלא ניכנס למנגנון ונלמד אותו? החודשים הקרובים יהיו עמוסים מאוד, אך הריצה נותנת לי המון כוח ואני זוכה להמון פרגון ואהבה. כמה שהיה לי חוסר ביטחון לגבי הדבר הזה, עכשיו זה אני מרגישה יותר ויותר שאני עושה נכון".

אם תיבחרי, במה תתמקדי כחברת מועצה?

"השנה נכנסתי להפקה של צעדת השרמוטות, ואחת המטרות שאני מציבה לעצמי היא לעשות חיבור מאוד טבעי בין להט"ב לפמיניזם ובין צעדת השרמוטות למצעד הגאווה. ברמה העירונית חשוב לי לעסוק בהזנחה הצורמת של דרום תל אביב ובפערי השכר בין גברים לנשים, זה נורא מקומם בעיניי. כשעבדתי תחת העירייה ראיתי שגם שם יש תופעה מצערת שבה נשים הן 'רכזות' וגברים הם 'מנהלים', ללא שום הלימה לעבודה עצמה. לפני שאנחנו קוראים לעצמנו 'העיר הלבנה' או 'עיר הייטק', צריך להציף את זה כיוון שגם בעירייה עצמה יש אפליה, וזה בלתי מתקבל על הדעת".

מה הדבר הכי תל אביבי בעינייך?

"החופש. מה שהביא אותי לתל אביב וקסם לי בה כשבאתי מאשדוד, היה שראיתי אותה רק בסדרות כמו פלורנטין ומשהו שם הרגיש לי שאפשר להיות מה שבא לך. החופש בתל אביב לימד אותי את השיעורים הכי חשובים".

• אנשים
• מרצ
• מועצת העיר
• להט"ב
• האנשים שעושים את תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

בתקופת כהונתו של רון חולדאי כראש העירייה, וביתר שאת בקדנציות האחרונות, הפכה מועצת העיר כמעט לחותמת גומי של ראש העירייה. הקואליציה אדירת הממדים של חולדאי שכוללת כמעט 100 אחוז מחברי מועצת העיר, גרמה לכך שההחלטות שמתקבלות על ידיו או בפורום הנהלת העירייה (הכולל את חולדאי, סגניו ופקידי העירייה הבכירים), מאושרות כמעט באופן מוחלט ובמהירות בפורום מועצת העיר, שחבריה נבחרו על ידי התושבים.

אולי זו רוח הבחירות המתקרבות, אולי כי הנושאים שעל הפרק נוגעים לתל אביבים בעצבים חשופים ואולי זו פשוט האווירה שהשתנתה – אבל בעת האחרונה הפכו ישיבות המועצה למקום הכי לוהט בעיר. בישיבה האחרונה שנערכה בראשית השבוע הגיעו הדברים לשיא.

ההצעה החשובה ביותר שעלתה לדיון וגם אושרה היא זו של חברת המועצה גבי לסקי (מרצ), שהתקבלה ברוב של 25 תומכים כנגד אפס מתנגדים. מדובר בצעד חשוב – גם אם הצהרתי בלבד – בדרך לחיסולם של מועדוני החשפנות בעיר. העירייה החליטה כי לא תוציא יותר רישיונות עסק למועדונים כאלה וגם תבחן דרכים אחרות לפגוע בפעילותם ולהביא לסגירתם (כגון איסור הוצאת היתרי לילה).

"אי אפשר להמשיך ולהתחבא מאחורי טענה שהחוק אינו אוסר על קיום מועדוני חשפנות. לעירייה יש שיקול דעת, יש לה סמכות לא לתת יותר רישיונות למועדוני החשפנות", אמרה לסקי וציינה את פעילותם של שני מועדוני חשפנות גדולים – בייבי דולז ופוסיקט – שפועלים ללא רישיון עסק, ודבר לא נעשה כדי להביא לסגירתם. אף שהעירייה עוד צריכה למצוא דרכים כדי לחסל את פעילותם של המועדונים, גם ההחלטה מהשבוע היא משהו. "אני מקווה שזה צעד ראשון כדי לשים סוף לתועבה הזאת", אמרה לסקי לפני ההצבעה, שנערכה בתמיכת עשרות פעילות נגד מועדוני החשפנות שהגיעו לישיבה.

בהמשך התפנתה העירייה לנושא המרכזי שמלהיט את הרוחות בישיבה בתקופה האחרונה – סוגיית כיכר אתרים. בחודשים האחרונים העירייה מנסה לאשר ולקדם תוכנית בנייה של ארבעה מגדלים גבוהים במקום הכיכר המשוקצת, שיפנו גם שטחים ציבוריים לטובת הציבור, אבל בקו ראשון לים. כחלק מהמהלך העירייה רוצה למכור את חלקה (73 אחוז) בבעלות על החניון שמתחת לכיכר תמורת 150 מיליון ש"ח. חברת המועצה ציפי ברנד (סיעת שימו לב הורים) הגישה הצעה לסדר בישיבה נגד ההחלטה, בטענה שהמהלך יפגע בתושבי העיר. טענותיה התבססו על פסק דין של בית המשפט המחוזי שביטל את העסקה בטענה שהתקבלה על בסיס מידע חסר.

"איך מתוך פרויקט שמוערך במיליארדים, הציבור יקבל רק 150 מיליון? זו הרי העלות של דירת פנטהאוז אחת במגדל, על מי אנחנו עובדים?", תהתה ברנד בדיון ודרשה שתוקם ועדה חיצונית שתבחן את סוגיית המכירה מחדש. למורת רוחם של המבקרים הזועמים שהגיעו לישיבה, סירב חולדאי לעלות את ההצעה לדיון בטענה שעיקרי הדברים כבר הועלו בישיבת המועצה הקודמת; אלא שהיא התקיימה בטרם נתן בית המשפט את החלטתו.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• כיכר אתרים
• מועצת העיר
• מועדוני חשפנות
• עירוני