מרגישים שמצצו מכם את טיפות האנרגיה האחרונות? הכל מסביב הולך ונהיה מאתגר יותר, ואנחנו מתערבים שהמשפט הזה הולך להיות נכון בכל רגע נתון בשנים הקרובות. זה הזמן לבינג' של סדרה שתגרום לכם לאהוב את העולם מחדש. ואולי אפילו את עצמכם
12. מה שעושים בצללים
11. קימי שמידט
10. האחיין שלי בנץ
9. שיטס קריק
8. סקראבס
7. קוויר איי
אם הרימייק של נטפליקס לא היה כל כך מוצלח, הדוקו-ריאליטי באותו שם משנות האלפיים היה עלול להפוך לזכרון קצת משונה מימים פרוגרסיביים הרבה פחות. עכשיו, כששלל טמבלים ברחבי העולם מנסים להחזיר את ההומופוביה ותפקידי המגדר הנוקשים לאופנה, אנחנו זקוקים לפאב-פייב יותר מאי פעם. בכל פרק חמשת המומחים – קראמו, אנטוני, טאן, בובי וכמובן ג'ונתן – הופכים את החיים לאדם שזקוק למייקאובר בכל התחומים. הביקור של החבורה המשמחת לא מסתכם בהחלפת מלתחה ותספורת – המטרה היא תמיד לסייע לגיבור או הגיבורה להתמודד עם קושי רחב יותר בחייהם, כשהפרקים הטובים ביותר מאפשרים להם לעבור תהליך רגשי של ממש. אל תפספסו את העונה שמתרחשת ביפן, יותר הולסום מזה זה כבר סרטון של חתלתולים מתכרבלים.
6. בנות גילמור
5. הבורגרים של בוב
משפחת בלצ'ר היא לא המשפחה הכי מתפקדת על המסך. היא גם לא מצוירת הכי טוב, או מציגה את הבדיחות הכי אדג'יות. מה שכן, לבלות איתן חצי שעה זה אחד הדברים הכי כיפיים שאתם יכולים להרשות לעצמכם. הנוסחה פשוטה – בוב ולינדה מנהלים המבורגרייה קטנה ולא ממש מצליחה בעיירת חוף ובמקביל מנסים לגדל כמיטב יכולתם את ילדיהם טינה, ג'ין ולואיז, כל אחד מהם משונה בדרכו. לא פעם זה נגמר בצרות ובבלאגן, אבל הבלצ'רים תמיד נשארים יחד ותומכים זה בזה בכל מצב, גם אם הם צוחקים קצת אחד על השני תוך כדי. אם אהבתם כנראה שתהנו גם מ"סנטרל פארק" של אותו היוצר, לורן בוצ'ארד, באפל טי.וי, קומדיה מוזיקלית עם מדבבים מעולים כמו לזלי אודום ג'וניור וג'וש גאד.
4. בלואי
לא חייבים פעוט נואש לבידור כדי להנות מ"בלואי", ואכן, סדרת האנימציה האוסטרלית זוכה לשבחים גם מצופים נטולי ילדים. יש הרבה ממה להנות – האנימציה חמודה וצבעונית (אבל לא צבעונית מדי, חלילה), הדמויות מקסימות והסיפורים נעים בין מטופש בקטע טוב למתוחכם ואפילו פילוסופי. העובדה שכל פרק כזה נמשך פחות מעשר דקות הופך אותה לפיק-מי-אפ קטן ונוח לכל זמן ושעה – לפני שהולכים לישון, לפני שיוצאים לאוטובוס בבוקר או אפילו ברגע משבר במשרד.
3. נני
כל מהותו של ז'אנר הסיטקום הוא לספק לצופים מפלט בטוח ומנחם מול היומיום המדכא, וזה נכון כפליים כשמדובר בתור הזהב הסיטקומי של שנות התשעים – לפני ששנות האלפיים הוסיפו ריאליזם ומבוכה והעלימו את הצחוקים המוקלטים. אם כבר מיציתם את "חברים" ו"סיינפלד" והקרינג' בדיעבד של סדרות כמו "צער גידול בנות" גדול עליכם, אנחנו לגמרי ממליצים שתבחנו חברה נוספת ופופולרית מעט פחות בנבחרת הניינטיזית הזאת, "נני" בכיכובה של פראן דרשר האגדית. הבדיחות שרדו את מבחן הזמן ברובן ודרשר עצמה, בתפקיד יהודייה מחוספסת מקווינז שהופכת בטעות לנני של משפחה עשירה, רק נעשית אייקונית ומהנה יותר ככל שהשנים חולפות. מה הפלא שהסדרה החמודה הזו זוכה בשנים האחרונות לשלל פרגונים ומחוות ברשת.
2. בית הספר היסודי אבוט
בכל הנוגע לתוכן מרים ומשמח, "אבוט" היא הכי קרוב שיש כרגע על המסך ל"מחלקת גנים ונוף" הנ"ל או ל"ברוקלין 99" האהובה. הקומדיה החמודה הזו מתרחשת, כצפוי מהשם, בבית ספר יסודי מתפרק ונטול תקציבים בפילדלפיה. הנסיבות קצת מדכדכות, אבל כבר שתי עונות ש"אבוט" הופכת לימונים ללימונדה. הדמויות שלה הם מורים ובעיקר מורות שאמנם נשחקו על ידי המערכת, אך עדיין נחושות רוב הזמן לעזור לתלמידים וזו לזו. כמו כל סדרה משמחת לבב אנוש אמיתית, גם כאן עיקר הכיף הוא הדמויות הקיצוניות אבל גם אנושיות, מהסוג שגורמות לך להרגיש כמו בבית ברגע שהפרק מתחיל.
