[tmwdfpad]
עובדה ידועה היא שבתל אביב, סמל החילוניות והליברליזם, אפשר להשיג חמץ בחג הפסח בלי להתאמץ. ובכן, לא בהכרח: כמות הולכת וגדלה של בעלי עסקים בעיר מעידים שיפסיקו באופן מלא או חלקי למכור חמץ בימי החג. בתוך כך הודיעו עיריית תל אביב ומשרד הפנים כי בכוונתם לאכוף את החוק האוסר הצגה או מכירה של דברי חמץ בפומבי.
לפי חוק חג המצות, בעלי עסקים אשר יציגו בפומבי מוצרי חמץ יסתכנו בקנס בסך 350 ש"ח. החוק אינו מתיר הצגת או מכירה בשטח הציבורי, אך צריכת החמץ היא חוקית לחלוטין, פשוט תצטרכו לעשות אותה בשושו, עמוק בתוך המסעדה והרחק מעיני הפקחים.
“בשנים האחרונות יש מגמה ברורה – פחות ופחות מסעדות ובתי קפה מוכרים חמץ בחג הפסח", אומר השף והמסעדןארז קומרובסקיאשר השתתף לפני יותר מעשור בעתירה לבג"ץ נגד אכיפת חוק המצות, כשניהל את רשת המאפיות ובתי הקפה לחם ארז. “כואב לי לראות איך אחרי שמכרתי את הרשת, לחם ארז עצמה הפכה לכשרה. אין יותר אירוני וסימבולי מזה. היום יותר מתמיד חייבים להיאבק על דמותה החילונית והליברלית של תל אביב. החברה שלנו הופכת לשמרנית יותר ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה".
“חשוב להבהיר שאין אכיפה בפועל והעירייה חילקה אפס דוחות בשנים האחרונות", אומר חבר מועצת העיר ומנכ"ל תנועת ישראל חופשית מיקי גיצין. “האכיפה במקרה הזה היא של משרד הפנים. פסח הוא חג חשוב וחלק בלתי נפרד מהמסורת ומלוח השנה העברי, אבל לכפות פרקטיקה דתית ולקבוע לאנשים מה לאכול ומה לא לאכול? זה ממש טירוף".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר:"תל אביב־יפו היא עיר חופשית, אך עם זאת אוכפת את החוק האוסר הצגת חמץ בפומבי. פקחי העירייה שהוסמכו לאכיפת חוק זה יבצעו ביקורות שוטפות במהלך החג והעירייה ויאכפו את החוק באמצעות הגשת כתב אישום ולא באמצעות רישום דוחות".
נתון שאולי לא ידעתם אבל בטוח הרגשתם: בשנים 2008־2012 זינקו דמי השכירות בישראל ביותר מ־40 אחוז. מעבר לנתונים היבשים מדובר במציאות מטרידה של כ־2 מיליון שוכרים בישראל. בתל אביב למשל, כמחצית ממשקי הבית חיים בשכירות. צעירים כמוני, שצעדו ברחובות בתל אביב בקיץ 2011 וביקשו צדק חברתי, מוצאים את עצמם, כמעט חמש שנים לאחר מכן, כורעים תחת אותו נטל. הם נרמסים בשוק פרוץ ובלתי מוסדר שזכה להתברג במקום המפוקפק השני מהסוף בדוחות שפרסם השנה ה־OECD.
עיריית תל אביב הוציאה השבוע הודעת גינוי חריפה: "הממשלה היא שמעכבת את חוק השכירות ההוגנת". הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת רועי פולקמן ממפלגת כולנו וסתיו שפיר מהמחנה הציוני ונתמך בין היתר על ידי עיריית תל אביב, אמורה להסדיר אחת ולתמיד את שוק השכירות הפרוץ. בחוק שלושה סעיפים עיקריים שמטרתם להגן על השוכרים מפני 19 מ"ר בלי שירותים "במצב סביר". הסעיף הראשון מסדיר את יחסי השוכר והמשכיר באופן חוקי, הסעיף השני קובע סטנדרטים בסיסיים לדירה להשכרה והסעיף השלישי מקבע את מחיר השכירות וקובע כי בעל דירה לא יוכל להעלות את שכר הדירה במשך שלוש שנים. אבל לסעיף האחרון, שמבטיח קצת יציבות ושקט לשוכרים, משרד המשפטים מתנגד.
"החוק הנוכחי חוקק בימי גולדה ולא תוקן מאז אפילו פעם אחת", אומר מיכאל וולה, מנהל יחידת הצעירים בעיריית תל אביב. "גדל פה דור שלא יודע מהי יציבות בדיור. אנחנו כעירייה מנסים לעזור, אבל זה פלסטר, הפתרון האמיתי הוא לתקן את השוק".
הפלסטר שמדביקה העירייה בניסיון למנוע משוק הדיור להזדהם עוד יותר מורכב מפרויקטים קטנים שאמורים להקל על שוכרי תל אביב. העירייה הקימה שני פרויקטים למגורים בחסותה בדרום העיר, יזמה דיור בר השגה בשכונת שפירא וכן פיילוט של שכירות הוגנת שבמסגרתו חתמו משכירי הדירות על חוזה שמסדיר את תנאי השכירות בתמורה לפרסום הדירות להשכרה על ידי העירייה. העירייה מפעילה גם מערך ייעוץ של עורכי דין מסובסדים בעבור שוכרי דירות בעיר.
"הפרויקט ה'מפואר' של העירייה, שבמסגרתו את הולכת למרכז הצעירים ולעורך דין להתייעצות, הוא גרוע", אומר ד"ר עו"ד ניר מועלם מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שכתב את הדוח ששימש את העירייה ואת הממשלה בגיבוש החוק החדש. "עד שהלכת לשם כבר השכירו את הדירה. זה נחמד, זה עובר טוב בתקשורת, אבל זה לא הפתרון".
ומה בנוגע לאגדה האורבנית על דיור בר השגה בכל בניין חדש? "העירייה אכן דורשת מהיזמים דיור בר השגה בפרויקטים רבים", אומר מיקי גיצין, מנכ"ל עמותת ישראל חופשית וחבר מועצת העירייה. "הבעיה נמצאת בהגדרה. ההגדרה של מדינת ישראל כיום היא הגדרה מחפירה: דיור בשכירות ארוכת טווח במחירי שוק, במצב שבו השוק עצמו פרוץ ואף אחד לא מגדיר אותו. ביושבי בוועדת התכנון והבנייה אני מתלבט כיום אם לאשר דיור בר השגה או לא, כי היזם מקבל המון אחוזי בנייה ובסופו של דבר לא נותן כלום".
"לעירייה נשאר בעיקר לנצל את כוחה כשחקנית בשוק הנדל"ן, להקים יחידות דיור להשכרה וכך להוריד את המחירים", מוסיף ד"ר מועלם. "תארו לכם שבשכונה של 1,000 יחידות דיור, 500 היו מושכרות על ידי העירייה ו־500 היו מושכרות על ידי בעלים פרטיים, והעירייה הייתה מתחרה במחירים שלהם".
מי שמקדמים את היוזמות לשיפור חייהם של השוכרים טוענים כי העולם המופלא שבו העירייה היא בעל הבית ולכולם יש חלון בחדר השינה יכול כנראה להתקיים רק במסגרת פיקוח על שוק השכירות הפרוץ. "זו החלטה של הממשלה שמסרבת באופן גורף לעשות דבר אחד משניים: להעביר את הסמכות של הרגולציה לרשות המקומית, או לקדם את חוק השכירות", אומר גיצין. אז למה זה לא קורה? "יש תפיסה קפיטליסטית מופרכת שחושבת שהשוק יאזן את עצמו ופוחדת להתעמת עם המשכירים, רובם סתם אנשים ממעמד בינוני־גבוה אבל חלקם בעלי אחיזה חזקה בשוק הנדל"ן", מסביר גיצין. "יגידו לך שבוחנים ובודקים וזה בולשיט. בפועל יש עצירה מוחלטת של החקיקה מתוך תפיסה של משרד המשפטים שאומרת שזה לא תפקידה של המדינה להתערב בשוק השכירות".
עו"ד גיל גן־מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, אומר כי יש הסכמה רחבה בקרב כלכלנים כי פיקוח על שכר דירה לא יוצר עיוותים בשוק וכי היתרונות שבו עולים על החסרונות. "המדינה אומרת: יש לנו פרויקטים להשכרה כפתרון נוסף לשוק השכירות, אבל מדובר במספרים נמוכים מאוד, והדירה הכי זולה מותאמת להכנסה של כ־20 אלף ש"ח ברוטו ומעלה למשק בית. אופציה אחרת היא החוק לקידום מתחמים מועדפים בדיור שעל פיו 30 אחוז מיחידות הדיור שיוקמו מיועדות להשכרה ארוכת טווח – מחציתן במחיר מוזל. במקום 30 אחוז כמו שקובע החוק, אושרו בממשלה הנוכחית רק 13 אחוז".
ח"כ סתיו שפיר אומרת כי מי שמעכבת את החקיקה היא שרת המשפטים איילת שקד. "אחרי שחשבנו שזה הולך להתקדם, נתקלנו במעצורים, העיקרי הוא שרת המשפטים". "סתיו רצתה להביא חוק עם חלופת פיקוח, שלא יאשרו להעלות שכירות אלא אחת לשלוש שנים. אני אמרתי לה שזה לא יקרה", אומר ח"כ רועי פולקמן מכולנו. "ספק רב אם זה לא ייצור שוק שחור ויעלה את מחירי הדירות".
מלשכת שרת המשפטים נמסר: "נעשית עבודת מטה בנושא החוק. השרה תקדם את החוק כאשר יגיעו לנוסח הנכון ביותר והמוסכם, שיסייע לשוכרים ולשוק הדירות השכורות. אין טעם בקידום חוק רק למטרת כותרות שנזקו יעלה על התועלת שבו. כרגע נעשים צעדים לתיאום פרטי חוק בין סיעת כולנו למשרד הפנים ובתיאום משרד המשפטים. הוספת רגולציה יכולה להזיק יותר מלהועיל אם אינה נעשית בשכל עם הבנה של כל ההשלכות".
מדי שנה מעניקה הקרן החדשה לישראל את פרס Gallanter לאקטיביזם ומנהיגות אזרחית פורצת דרך. השנה הוחלט להעניק את הפרס לחבר מועצת העיר ומנכ"ל ישראל חופשית מיקי גיצין.
"אנחנו נמצאים בעידן שבו עיקר המאבק עובר ממאבק לאומי למאבק דתי", אומר גיצין. "ההישג הגדול של ישראל חופשית הוא הכנסת השיח על חופש הדת והזכות לבחור איך להיות יהודי ללב הקונצנזוס. נישואין אזרחיים נמצאים היום על סדר היום, וכך גם נושא התחבורה הציבורית בשבת."
לא היו שינויים משמעותיים בכנסת בשנה החולפת, למה בחרו להעניק לך את הפרס דווקא השנה?
"השנה התחלנו לא רק למחות על הכפייה הדתית, אלא גם להציב אלטרנטיבות. בתחום הנישואין האזרחיים אנחנו קוראים לאנשים להצביע בטבעת ולסרב להתחתן דרך הרבנות. התאחדנו השנה עם ארגון הוויה, ואנחנו מארגנים טקסים אזרחיים. בתחום התחבורה הציבורית אנחנו תומכים ביוזמות אזרחיות עצמאיות כמו 'שבוס' בירושלים ו'נוע תנוע' בגוש דן".
הפרס יוענק לגיצין בסן פרנסיסקו ביום רביעי הקרוב (22.10), במהלך אירוע "שומרי הדמוקרטיה", שהוא אירוע ההתרמה הגדול ביותר לקרן החדשה לישראל.
בעקבותחשיפת טיים אאוט, התעקשותם של חברי סיעת מרצ במועצת העיר תל אביב והמחאה שעוררה ההחלטה לאשר את המשך פתיחתו של מועדון החשפנות הבייבידולס, החליטה השבוע ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעירייה להתנות את רישוי העסק בהריסת החדרים הפרטיים הפועלים במקום ושעל פי החשד משמשים לזנות.
"בעקבות ההד התקשורתי והציבורי שגרמה ההחלטה לאשר את היתר השימוש החורג למועדון באגף התכנון ובניה, החליטו לבחון מחדש את הבקשה שהגישו בעליו והתברר שהחדרים הפרטיים לא מופיעים בבקשה ולא קיימים בתוכניות המקום המאושרות", מספר חבר מועצת עיריית תל אביב (מרצ) מיקי גיצין. "גם המשטרה העבירה חוות דעת לעירייה כי ישנו חשד שהחדרים האלה משמשים כבית בושת. בעלי המקום נדרשו להרוס את החדרים עוד השבוע". לאור הגילוי החדש הוחלט בעיריית תל אביב להורות על בעלי המקום להרוס ולאטום את החדרים הפרטיים ולא יישלל רישוי העסק של המועדון. לדברי גיצין, "מדובר בשמחה קטנה", מוסיפה חברת מועצת העיר מטעם מרצ גבי לסקי. "עדיין נשים רבות מנוצלות בתעשיית המין בישראל, רק לאחרונה הינו עדים למוות מיותר של אשה שנוצלה במשך שנים רבות. אמשיך להאבק כדי להפוך את תל אביב לעיר האוסרת לחלוטין ניהול מועדוני חשפנות בתחומה".
השטח שבו נמצא המועדון מיועד לתעשייה, ולכן הוא זקוק להיתר לשימוש חורג מהעירייה. לפני כחודשיים פג תוקף ההיתר ובעליו הגישו בקשה לחידושו. כל חברי המועצה שנכחו בישיבה הראשונה שעסקה בנושא, בחודש יוני האחרון, הצביעו בעד מתן היתר עד 2018. "כשהבקשה הוגשה לראשונה נכתב שהמקום הוא דיסקוטק ולכן חלק מחברי הוועדה הצביעו בעד, כולל הדתיים", הסבירו חברי המועצה גבי לסקי ומיקי גיצין.
אך לאחר ההצבעה הראשונה הגיעו לידיהם של לסקי וגיצין עדויות מלקוחות ומארגוני נשים כי במועדון ניתנים גם שירותי זנות, והוא לא משמש רק כמועדון חשפנות. גיצין ביקש לקיים דיון מחודש במתן ההיתר והודיע כי הוא מתנגד לאישור הבקשה. גם לסקי הודיעה שתצביע נגד. "בדיון החוזר הבאתי סרטון שצולם שם וגם רציתי להכניס נציגה מארגון שעוסק בהוצאת נשים ממעגל הזנות שמודעת למתחולל במועדוני חשפנות, אבל חברי הוועדה לא אפשרו זאת", אמרה.
לנוכח העדויות החליטו חברי הוועדה לערוך סיור פתע במקום כדי לגלות אם בחדרים הפרטיים נמכרים שירותי זנות. אלא שהעובדה שפרוטוקול הדיון מופיע באתר העירייה וגלוי לכל קצת סותרת את אלמנט ההפתעה. בעקבות הסיור סיפר איתי פנקס, שהצביע נגד הבקשה: "הקו האדום עובר מבחינתי במקום שבו מופיעים חדרונים אחוריים. כאן מסתיימת האמנות ונפתח פתח לניצול"."כשהגענו למועדון גיליתי לתדהמתי שהסיור היה מתואם מראש", טענה לסקי. "לא הייתה פעילות שוטפת במקום ולא היו נשים שיכולנו לדבר איתן. ביקשתי לעלות לקומה השנייה, שבה יש מה שנקרא חדרים פרטיים עם ספה נמוכה, מראות ושרפרף קטן שעליו נייר טואלט. לי זה הספיק כדי לחזק את העדויות שקיבלתי על מה שמתרחש בחדרים, וזו עילה מספקת לא לאפשר את הפעילות הזאת".
לאחר סיור הפתע עלתה הבקשה לדיון חוזר בוועדה ורוב חבריי הועדה, ביניהם אסף זמיר, דורון ספיר וארנון גלעדי, הצביעו בעד מתן ההיתר לבייבידולס. גם המשטרה לא הביעה את התנגדותה למתן ההיתר ואישרה את המשך פתיחתו. בעקבות ההחלטהפורסמו בטיים אאוטעדויות על המתרחש במועדוני החשפנות בעיר: "הגעתי למועדון הזה כבר פעמיים רק בשביל לונה", אמר גבר צעיר, לקוח בבייבידולס, שהסביר לכתב העיתון כיצד לקבל לאפ־דאנס בתשלום של 25 ש"ח מהחשפנית המכונה לונה. "הן רוצות בסביבות ה־500 למציצה", הוסיף כשנשאל על האפשרות לקבל במקום שירותי מין בתשלום. מאוחר יותר הוא משך את החשפנית לעבר החדרים הפרטיים שבקומה העליונה. כעת החדרים הללו יסגרו, אך מועדון החשפנות ימשיך לפעול.
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)