כשטיילר דה קריאייטור המציא את שמו, גם הגאון המופרע הזה לא ידע עד כמה הוא מדייק. לאורך השנים התפתח מראפר זועם עם טקסטים פרובוקטיבים למוזיקאי פנומם שמשנה את התרבות בה הוא פועל אט אט. בהתאם, ההערצה לטיילר שונה מרוב אמני הפופ – מעריציו נוטים להגזים. זה בדיוק המקרה עם "Tyler The Game", משחק מחשב באנימציית ביט שלוקח אתכם לאתגר בתוך עולמו של היוצר המבריק.

>>דרך מצוינת לפתוח את 2025: כל הסרטים הכי טובים ב-10 שקלים

"אנחנו רוצים ליצור את החגיגה האולטימטיבית של הגאונות של טיילר היוצר בצורת משחק וידאו עם שלבים בהשראת העולמות הצבעוניים והקסומים שנוצרו מהמוזיקה, האלבומים והקליפים שלו", כתב אלי גרהאם, אנימטור בריטי ויוצר המשחקבקיקסטארטר שהוקםלצורך הנעת הפרויקט. "הרעיון הוא 'למשחק' כמה מהרגעים האייקונים של הקריירה שלו – בין אם זה קפציה דרך שדה חמניות ענק ומלא דבורים (Flower Boy), נסיעת אופניים דרך היערות (Wolf), התחמקות ממעריצים נלהבים מדי (Noid) או לברוח מלהישרף על ידי מצית (IFHY).

• ❤ תרבות
• דיגיטל
• טיילר דה קריאייטור
• משחקי מחשב

אני אתחיל מלהתלונן. בדרך כלל אני שומר את זה לסוף הביקורת, אבל זה מטריף לי את השכל: מי לעזאזל תרגם את השם של סדרת האנתולוגיה החדשה של אמזון פריים, "Secret Level" לשם הכל כך מטופש "דרגה סודית"? למה לא "שלב סודי" לפי כוונת המשורר? זו סדרה על משחקי מחשב ,ושלבים סודיים הם חלק מתרבות הגיימינג, אז למה לא להישאר נאמן למקור? מי אישר את זה? כל מחלקת התרגום לעברית של אמזון פריים צריכה לעוף הביתה, זאת כמובן במידה ולא מדובר בבינה מלאכותית שצריכה לעוף הביתה. זה כאילו השתמשו במורפיקס ובחרו את האפשרות הכי גרועה בתרגום. באמת. מזעזע.

>> חרדים, סיפור אהבה: זה לא "שטיסל", אבל זה ששון גבאי בשיאו
>> אותו צחוק מוכר: 10 סיטקומים ישנים שכיף להתכרבל איתם בדיסני+

ועכשיו שהוצאנו את כל הרעל בואו נדבר על "דרגה סודית". היא לוקחתאת המבנה האנתולוגי שיצרה "אהבה, מוות ורובוטים" ומביאה אותו לעולם הגיימינג, מה שאומר שכל פרק הוא סיפור קצר מעולמות הגיימינג ואורכו בין 7 ל-20 דקות, מה שאומר צפייה קלילה וכיפית למרות שמדברים שם לפעמים על דברים קצת קשוחים. מלבד הפרק האחרון, כל פרק מרחיב ומפתח את העולם של משחקי המחשב האהובים עליכם (וגם כאלה שכנראה לא תכירו), ומציע פרשנות חדשה/מרחיבה לעולם המשחק, לוקח את האלמנטים הכי טובים במשחקים האלה ומכניס אותם לתוך פרק טלוויזיה קצרצר.

העונה נפתחה עם פרק שעוסק ב"מבוכים ודרקונים" ומחזק את האלמנט הקבוצתי מתוך המשחק, אבל קיבלנו אפילו פרק של פקמן, שמציג פרשנות שאפילו לא חשבתי עליה. הפרק מציג מעין רובוט אנושי שצריך ללמוד איך לשרוד לבדו בעולם שמנסה להרוג אותו שוב ושוב ושוב. אליו מתלווה פקמן או גברת פקמן, כדור מתכתי מרחף ומדבר שמשתמש בו כדי לצאת מהמבוך. לאחר הצפייה גיליתי שזאת הייתה פרסומת למשחק הבא של פקמן שהולך להתקיים באותו העולם, מה שהופך את הסדרה לפלטפורמת פרסום לטריילרים סינמטיים. זה בוצע טוב בפקמן, אבל בפרק האחרון זה הופך למסחרי מדי. תכף נגיע לזה.

רגעים כמו הפרק על פקמן הם הרגעים הכי טובים של הסדרה. רגעים שבהם יש עומק או חידוש מסוים. זה עובד טוב בפרק שמבוסס על המשחק "The Outer Worlds", סיפור פואטי וכואב על יתום לא מבריק במיוחד שמוכן לוותר על איברים מגופו למען האהבה, סיפור שבו לבחירות של הדמויות יש השלכות משמעותיות על עולם המשחק. זה קורה גם בפרק שבו מספרים על המקור של "מגה מן" ונותנים לו עיצוב מחודש שבכנות גורם לי לרצות סדרה שלמה בכיכובו, וגם כשלוקחים את קיאנו ריבס לדובב בפרק שמבוסס על המשחק "Armored Core" או כשלוקחים את ארנולד שוורצנגר לדובב את המלך איילסטורם שלא יודע למלוך בפרק של "New World".

זה פחות עובד כשהפלטפורמה הופכת לפרסומת ותו לא או כשהפרק מאבד כל משמעות, כמו במקרה של "קונקורד".לא חסרים לנו משחקי מחשב, אבל משום מה באמזון פריים החליטו להשאיר את הפרק שמבוסס על "קונקורד", משחק מחשב נידח שהתקיים רק במשך שבועיים, נכשל קשות והוסר מהרשת בספטמבר האחרון, אבל העבודה על הסדרה החלה לפני הפלופ והפרק נשאר בפנים.

זה גרוע יותר בפרק האחרון בסדרה, כאמור, שכולו פרסומת ענקית לפלייסטיישן ובמהלכו שליחה על אופניים בעולם שבו כולם משתמשים במציאות רבודה/מדומה הופכת למטרה של כל הדמויות מכל משחקי המחשב של פלייסטיישן. אנחנו רואים לשנייה וחצי את קרייטוס ממשחקי "God of War", רואים את לוחמי החלל של "Helldivers" ואפילו "Sackboy" מופיע לרגע, אבל הסיפור מאד בינוני, הכתיבה סבירה בקושי וזה מרגיש כמו משהו שסוני היו יכולים לעשות גם בלי הסדרה הזאת. זה בטח לא סיום טוב לסדרה. ובכל זאת אתם תהנו ממנה.

"דרגה סודית" היא מחווה ויזואלית מאוד יפה לעולם הגיימינג עם המון הברקות בתוכה. היא יכולה להיות הרבה יותר מפותחת בעונה הבאה שלה שכבר קיבלה אור ירוק. ויש לה לאן להשתפר: למרות שנחמד לראות פרקים שמבוססים על משחקים לא מוכרים, היינו שמחים הרבה יותר לראות פרק של "Red Dead Redemption" או אולי "Assassin's Creed" או אפילו "הנסיך הפרסי" שהיו יכולים למשוך קהל יותר מיינסטרימי. אפשר היה גם לשנות סגנונות אנימציה הין הפרקים. יש המון משחקים בגרפיקה דו-מימדית, למה לא להביא אחד לכאן? ועל הפרקים שהם בעצם פרסומות כבר דיברנו. לא עובד, לא יעבוד. בקיצור, זה אולי לא גן העדן לגיימרים שרצינו, אבל בהחלט שווה לראות וגם לא-גיימרים יהנו.
נ.ב: אל תשכחו לפטר את מי שאחראי על התרגום.
>> "דרגה סודית", עונה ראשונה, 15 פרקים, עכשיו באמזון פריים וידאו

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• אמזון פריים
• משחקי מחשב

חוץ מהמלחמה הקטנה והמחרידה שלנו כאן בארץ, בחודשים האחרונים העולם התעניין גם במלחמה אחרת. לא, לא רוסיה-אוקראינה, את זה העולם שכח כבר מזמן. אנחנו מדברים על קנדריק לאמר נגד דרייק, קרב הראפרים הכי גדול של המאה הנוכחית, שנמשך לבערך חודשיים של שירים הלוך חזור, עד שהסתיים במאי עם מכה ניצחת מצד למאר ולהיט הענק "Not Like Us"' שזינק למקום הראשון בכל טבלה וגרם לפחות או יותר כל העולם לזמר על נטיות הפדופיליה של דרייק. אבל זה לא היה הסוף של הסיפור.

>>העיר שלנו: 9 ההמלצות הכי טובות שקיבלנו השבוע בתל אביב

מאז יציאתו של השיר, שהיה המסמר האחרון בארון של דרייק, קנדריק חגג את ההישג בכמה דרכים שונות, ביניהם מופע חגיגי ששודר בכל העולם (בו ביצע את השיר 5 פעמים ברציפות) וקליפ כבר אייקוני לשיר – אבל עכשיו מי שחוגג את השיר זה דווקא האינטרנט החביב והטוב, שתמיד יודע לקחת אירוע תרבותי ולהפוך אותו לעוד יותר דאחקה. אמש עלה אונלייןמשחק מחשב חדשבאנימציית פיקסל שמאפשר לכם, המאזינים התמימים, לקחת חלק בביף ולנצח את דרייק בעצמכם.

"Not Like Us: The Game" היא יצירה מחופפת של מעצב המשחקים ריצ'י ברנסון, שלפי תיאור המשחק הוא "סתם אח רנדומלי שעבד עבור אפיק גיימס על משחק קטן בשם פורטנייט". ברנסון עיצב את המשחק כקרב חבטות בין דמוי קנדריק לינשופים – דמות אייקונית של דרייק, שאימץ את החיה הליילית כלוגו ללייבל שלו – הדהוד של השוט המזוהה ביותר מהקליפ של הדיס, בו קנדריק חובט בפיניאטה דמוית ינשוף. וממש כמאמר הקליפ, גם המשחק גורס כי "אף ינשוף לא נפצע במהלך עבודה על משחק זה".

המשחק עצמו די פשוט: אתם צריכים לחבוט בינשופים שמגיעים מארבעה כיוונים שונים (בצלילי "וופ"), וכדאי שלא תפספסו כי נפסלים מהר. למעשה, יוצר המשחק טען שהחל מהינשוף ה-17 המשחק נהיה הרבה יותר קשה, כדי שלא תקבלו ניקוד של 18 – רמז לעקיצת הפדופיליה של השיר. חוץ מזה, היוצר קבע שהניקוד שיא יהיה 69. ברקע תהנו ממנגינת 8-ביט של השיר, ובאופן כללי תוכלו להשתתף בחגיגה. ובנתיים בקנדה, דרייק עדיין חושב על הקאפשן לתמונת האינסטגרם הבאה שלו.

• מוזיקה
• ❤ תרבות
• משחקי מחשב
• ראפ

עוד בימים הרחוקים של "הסמויה", כשכוכבו של אידריס אלבה רק התחיל לזהור בדמותו המופתית של סטרינגר בל, ידענו שנשמח לראות אותו בכל דבר שיופיע בו. המציאות הוכיחה שצדקנו. אפילו בסדרות אקשן בינוניות כמו "Hijack" של אפל TV+ שראינו בשנה שעברה (ותחזור בקרוב לעונה שנייה) או סרטי אימה בינוניים כמו "Beast" מ-2022, אלבה הוא התבלין הסודי שמשפר הכל. וזה נכון גם ואולי בעיקר באנימציה.

>> 28 סדרות חדשות שהולכות להכות בכם בחודש יולי
>> רק באמריקה: הסדרות הכי גדולות שהצליחו בארה"ב בלבד

"נאקלס", מיני-סדרת האנימציה של פרמאונט+ שהיא בעצם ספין-אוף טלוויזיוני של סדרת סרטי "סוניק" הסופר-מצליחה, מדגימה היטב איך הקול הייחודי ומעורר הוויברציות של אידריס אלבה הופך אותו לאחד משחקני הקול המבוקשים ביותר בהוליווד, כשבשנים האחרונות קולו והוא עצמו מככבים גם בעולמות מארוול ומפרנסים אותו יפה. את זמנו הפנוי משקיע אלבה רוב הזמן דווקא בקריירה המוזיקלית שלו, אבל זה לא אומר שהוא בא לחפף.

ההצלחה האדירה של שני סרטי "סוניק", חלק מהגל החדש של הסרטים שמוכיחים שדווקא כן אפשר לעשות סרטים טובים ממשחקי וידאו, הובילה להפקה מהירה של "נאקלס", שישה פרקים בלבד מעלילות הסייד-קיק העצבני של סוניק הקיפוד. אלבה כיכב בסרט השני כקולו של נאקלס והסכמתו להמשיך עם הדמות לספין-אוף הייתה נימוק מרכזי באור הירוק הזריז שפרמאונט+ נתנה לו, לקראת הסרט השלישי שאמור לעלות בדיוק בזמן לכריסטמס בסוף 2024.

ומה לגבי הסדרה? כיף גדול גם אם לא מכירים את משחק הוידאו, אלבה לגמרי עושה את הדמות ומוכיח שצדקנו לחלוטין לפני 20 שנה, והיא תסגור לכם אחה"צ מצחיק ושמח עם הילדים באיזה סופ"ש חמסיני במיוחד. פרמאונט+ בדיוק נמכרה בשמונה מיליארד דולר וכנראה תמשיך לפתח את מותגי סוניק, כך שלאידריס אלבה צפויה הרבה עבודה. בארצות הברית היא עלתה בסטרימינג כבר לפני חודשיים, עכשיו היא מגיעה ל-yes וגם אתם יכולים. תבלו, זה מה שאידריס אלבה היה רוצה.
"נאקלס", עונה ראשונה, שישה פרקים, עכשיו גם ב-yes

• המסך
• מה רואים הלילה
• אנימציה
• משחקי מחשב
• עם הילדים

מה שאני אוהב במיוחד במשחקי מחשב זה את האופן שבו השחקן לוקח חלק בתרחישים בהם לא יוכל להיות אף פעם חלק. מרדף עם יריות מרכב נוסע, מפגש עם יצורים קסומים ביער או סתם, נגיד, לרכב על דינוזאור. עולם משחקי הוידאו כל כך רחב עד שכמעט כל פנטזיה אפשרית, והשחקן צולל לתוך עולם דמיוני ברמה שאף סרט לא יצליח לעשות. זאת אחת הסיבות שסרטים וסדרות המבוססים על משחקים אף פעם לא הצליחו יותר מהמשחק עצמו. רוב היצירות מהסוג הזה מבוססים על משחקים מוכרים ומצליחים – כמו Need For Speed, "האחרונים שבינינו" ו-"מורטל קומבט" – אבל מה קורה כשלוקחים משחק בינוני והופכים אותו לסדרת אנימציה? ובכן, "ארק: הסדרה המצוירת", זה מה שקורה.

>>מה חדש בדיסני: 6 סדרות חדשות וסרט שבטח תרצו לראות באפריל

בשבוע שעבר שירות הסטרימינג של פרמאונט הפתיע את כולם עם פרסום חלק ראשון (שזה 6 פרקים) של סדרת אנימציה חדשה שיצאה ללא הודעה מוקדמת, ומבוססת על המשחק Ark: Survival Evolved – משחק הישרדות מרובה משתתפים בו השחקנים נזרקים על אי מלא בדינוזאורים ויצורים נכחדים, וצריכים להתאגד לשבטים כדי לשרוד. בדרך כלל במשחקים מהסוג הזה העלילה לא ממש משנה, אבל עבור קהל השחקנים היא מוסיפה הרבה נפח. ב-"ארק: סדרת האנימציה", לקחו את העלילה הדלה שסובבת את המשחק, והרחיבו אותה בהרבה.

במרכז הסיפור של הסדרה עומדת הלנה, דמות מוכרת גם מהמשחק, ביולוגית אוסטרלית שמוצאת את עצמה על אי מבודד ושורץ דינוזאורים ויצורים שרוצים לאכול אותה. מהר מאד היא מגלה שגם בני האדם שנמצאים על האי לא מאד סימפטיים.ככל הנראה לא מדובר ביצירת מופת טלוויזיונית, אבל אי אפשר להתכחש לכיף הטבעי שבסדרת אקשן דינוזאורים בהילוך גבוה. לדינוזאורים עצמם יש מספר מוגבל של שימושים: הם יכולים להיות חיית מחמד, כלי תחבורה או כלי נשק. כשהם לא אף אחד מהדברים הנ"ל לרוב הם בטבע ומהווים סכנה מיידית להלנה. זה לא קונספט חדש, אבל נכון תמיד חלמתם לרכב על דינוזאור בילדות? אז כאן תקבלו את מבוקשכם.

הסדרה לוקחת לא רק את הסיפור האישי של הלנה, אלא גם מפרטת על דמויות אחרות מוכרות מהמשחק – והשילוב בין כל התרבויות השונות מייצר פסיפס אנושי מעניין ומרענן. גם ליהוק הקולות הממש מפורסמים היה ממש מפתיע. לא ציפיתי לראות סדרת אנימציה שצצה משום מקום, עם מדבבים כמו מוניקה בלוצ'י, אלן טודיק, וין דיזל, ג'רארד באטלר, אליוט פייג', דייוויד טננט, וכמובן את מישל יאו, שאי אפשר לפספס את הקול שלה. זה ממש מפתיע שאני יכולתי לזהות את הקולות השונים ואולי בגלל זה היה מדובר בעבודת הדיבוב הכי טובה שראיתי בשנתיים האחרונות. ההתאמה של הקול לדמויות המצויירות היא כמעט מושלמת.

ובכלל, האנימציה מרגישה ייחודית ולא בנאלית.היא אמנם לא מחדשת בהרבה, אבל כן מצליחה להיות מספיק מעניינת בשביל שנהנה מהסדרה. המראות של דינוזאורים נלחמים אחד בשני ושל אקשן פרימיטיבי עם נגיעות עתידניות מצליחות להימנע מרפטטיביות, ומבחינת אלמנטים מסויימים, ממש ניתן להרגיש כאילו אני משחק במשחק וידאו. לאו דווקא "ארק", אבל משחק וידאו כלשהו. הקרבות, לדוגמה, מכילים טקטיקות שאפשר לזהות ממשחק מחשב – כמו לברוח למקום שבו העכביש הענק לא יכול להגיע אליך, להתחמק מאויבים מסויימים בעזרת טיימינג נכון, וגם שימוש בסביבה כחלק מהקרב. האלמנטים האלה קיימים בסדרה, וכמעט בכל סצנת קרב אפשר לראות אותם.

זאת סדרה מהנה, אבל יותר מהכל, היא פרסומת. פרסומת מוצלחת – וגם מפרסומות אפשר להנות – אבל עדיין פרסומת.אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמשחק הבא בסדרה צפוי לצאת לקראת סוף 2024. וכך נפתרה לנו תעלומת הסדרה בהפתעה, כי הטיימינג מסגיר הכל – הסדרה בסך הכל נועדה להעלות את המודעות למשחק שספג ביקורות בינוניות ומטה. בהיעדר אמירה בעלת משמעות, זאת בסך הכל פרסומת טראשית ומבדרת ומאד יקרה למשחק.

יש ב-"ארק: הסדרה המצוירת" המון הצלחות – האנימציה המעולה, קאסט הדיבוב מלא הכוכבים, וכמובן, הכיף המזוקק שהוא אקשן דינוזאורים. נהניתי מלצפות בסדרה. האם הרגשתי שלמדתי משהו? שהרגע חזיתי ביצירת אמנות? האם אני אמליץ לכל מי שאני רק פוגש לראות את הסדרה הזאת כי היא תשנה את חייו לנצח? כנראה שלא. אבל היא עושה את מה שהיא אמורה לעשות: מכניסה את הצופה לעולם המופלא של "ארק", ומכירה את המשחק ליותר אנשים. נו טוב, כמו פרסומת טובה.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• משחקי מחשב
• אנימציה למבוגרים