Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
"עזרה בדרך 2023": השיר הכי מחזק בעולם מקבל גרסה עדכנית ומצמררת
עטיפת האלבום "עזרה בדרך", גרסת 2007
יותר מ-16 שנים אחרי הוצאתו, נעם רותם חוזר לשיר הכי מעודד שאנחנו מכירים - "עזרה בדרך" - ומחדש אותו בגרסה אקוסטית, לכל מי שרק צריך. וגם אם נכתב בתקופה אחרת לחלוטין, מצמרר להבין עד כמה כל מילה בשיר רלוונטית מתמיד
בשבועות האחרונים, המילה "עזרה" נטענה באינספור משמעויות נוספות, גם אם בתחפושת של מילים נרדפות. כלום נרתמו, התנדבו, סייעו, שינעו, חימ"לו והאכילו. מה לעשות, השפה העברית לא יכלה להכיל את כל העזרה שניתנה כאן בארץ. ובכל זאת, עזרה נוספת נזקקת, ולא כולה חומרית. הציבור הישראלי כולו חטף מכה, ומתאושש מהטראומה. ובדיוק עבור הריפוי הזה נוצרה מוזיקה. רק לפני יומיים כתבנו עלשורד נובה שפרק את הכאב שלו בשיר, ואולי לחלק מהאנשים עוזר לשמוע את "חרבו דרבו" של נס וסטילה, אבל עבורנו צריך משהו עדין ללב ולנשמה.
יש שיר אחד שהתנגן לנו בראש מאז ה-7 באוקטובר, ועכשיו הוא זוכה לגרסה חדשה מאת המבצע המקורי. "עזרה בדרך" של נעם רותם, שיר הנושא של אלבומו מ-2007, נולד בדיוק עבור הרגעים האלו – הוא נוצר במקור בזמן שאשתו של רותם, ענת, התמודדה עם מחלת הסרטן ויוצא "קרח 9" התמודד בו עם שאלות כבדות במיוחד על מוות ואובדן. שיר הנושא, אם כך, הוא פיסת האור האופטימית של האלבום, שזועקת קריאה מעודדת אחת עבור כל מי שרק צריך לשמוע אותה. שנים הסתמכנו על השיר הזה לעבור רגעים קשים, והנה רותם בוחר לחדש אותו בדיוק ברגע הנכון.
הסינגל, שיצא הבוקר תחת השם "עזרה בדרך 2023", הוא למעשה גרסה אקוסטית לשיר המקורי. אתם עשויים לטעות ולחשוב שרותם שינה חלק מהמילים כדי להתאים למצב, אבל לא – זו פשוט המציאות שמתאימה כל כך. וכראייה, הנה הבית הראשון של השיר: "כל מי שאיבד קורת גג, כל מי שברח מהבית/ כל מי שזקוק לאשפוז, כל מי שלא אכלה כבר יומיים/ כל מי ששבר שמירה אחרי עשר שעות על הרגליים/ כל מי שנרקב באיזה תא, כל מי שנתנו לו חודשיים/ עזרה בדרך". זו בהחלט לא כל העזרה שהיינו צריכים, אבל זה מה שנותן לנו פוש להמשיך, וכרגע זה אומר המון.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
רבע לאפריקה בפסטיבל אינטימדבר 2017 (צילום: רוני הרמן)
סוף שבוע נוסף מגיע אלינו, ואתו מבול של הופעות שלחלק ניכר מהן כבר אין כרטיסים כי נזכרתם מאוחר מדי. אבל לא באנו לנזוף, אנחנו כאן כדי לסייע - קבלו כמה הופעות שאפשר לתפוס עכשיו וגם בשבוע הבא. בלי טריקים או שטיקים
להקת הגרוב המגנוב חוזרת להופיע עם כל השירים, כל המקצבים וכל מה שהופך את ההופעה שלהם לאחת המסיבות הכי טובות בעיר. ההופעה מתאימה לכל הגילאים (מי אמר בילוי במזגן עם הילדים?); שישי (16.7), מועדון האזור, הרכב 13 תל אביב, 13:30, 60 ש"ח.לפרטים נוספים.
2. כוכב אניס באוזןבר
ולא סתם באוזןבר, אלא על הגג של האוזןבר. זה קורה מחר (שישי בצהריים) וכמו שאומרים חברי הלהקה, "ממשיכים לטפח מומנטום על חשבונכםן". כמו כן מבטיחים שיהיה רחפן. זאת אטרקציה. שישי, 16.7, 12:00,יש כאן פרטים אם צריך.
3. דינוזאורים שרים קריוקי באוזןבר
אנחנו נשארים באוזןבר אבל בחלל ההופעות המוכר עם דינוזארוס שמזמינים אתכן בשבת לקריוקי בסגנון עדות טוקיו. יתארחו גם "שן" ("הלהקה הדנטלית ביותר בישראל"), וכולנו נצא עם חיוך של מיליון דולר. שבת, 17.7, 22:00.לפרטים ועניינים
במסגרת חגיגות פסטיבלבונטין מגיע ברביעי סולן האיינג'לסי להופעה במרתף המוזיקה האהוב, וזה יהיה בדיוק מה שהייתם רוצים שזה יהיה עם היכולות היחודיות שלו והאווירה האינטימית.פרטים ועוד בעמוד האיוונט.
5. נעם רותם במופע חדש בבארבי
יש משהו בנעם רותם שרוצה לגרום לך לחבק אותו חזק ולומר לו שימשיך לעשות את מה שהוא עושה, כי הוא עושה את זה נפלא. לשמחתנו הוא חוזר השבוע עם מופע חדש תחת השם "מעגל האור", ונראה שכולנו נצא מוארים לאחריו.רביעי, 21.7, בארבי. לפרטים נוספים
6. ג'ימבו ג'יי ואלישע בנאי בפסטיבל הבירה בהרצליה
אם תרצו להצפין מעט השבוע, אתם יותר ממוזמנים לבקר בפסטיבל הבירה שיתקיים במרינה הרצליה. אם בירה היא לא סיבה מספיק טובה עבורכם, ברביעי יופיע שם ג'ימבו ג'יי ויום לאחר מכן אלישע בנאי עם להקתו ארבעים השודדים. הכל בחינם אין כסף.לפרטים
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"שיט! זה נכנס לאלבום!": נעם רותם מקליט אלבום לייב חדש. ריאיון
הוא מתקשה לבחור שמפו בסופר אבל ברגע שצריך לכתוב שיר, משתלט עליו מישהו אחר; עד היום הוא זוכר את הפעם שהעליבו את קרח תשע במתכון שהתפרסם בעיתון. בקיצור, רוקסטאר שלא מתבייש מהיומיום
לנעם רותם יש מפתחות לדירה של החבר הכי טוב שלו, שעובד בהיי־טק. "הוא עשה כמה החלטות טובות בחיים", הוא אומר ונכנס לדירה הגדולה והמצוחצחת, חתיכת נדל"ן יוקרתית באמצע תל אביב, שם מתקיים הריאיון. גם נעם רותם מרוצה מההחלטות שלו: הוא הוציא אלבום ראשון בגיל 23, בתור הסולן הצנום והיפה של קרח תשע, פנינת בריטפופ שצמחה בקריות, אבל הוא רחוק מאוד מלהיות עוד פליט רוקנ'רול שמסתובב בעיר, הלום ניינטיז. קרח תשע התפרקה אחרי שני אלבומים, ורותם, שחזר לפעילות סולו חמש שנים לאחר מכן, הוציא אלבומים עם שמות שהלכו ונעשו קודרים יותר ויותר: "חום אנושי", "עזרה בדרך", "ברזל ואבנים" ו"נשורת".
לפי רותם, לאלבום הבא דווקא לא יקראו "חידלון" או "מוות", אבל תכניו הולכים להיות קודרים למדי. "אני מסתכל אל האופק של האלבום החדש, לעתיד שלו, ולפחות כרגע הוא נראה די שחור. 'נשורת' היה לונה פארק לעומתו". אבל ביום חמישי הקרוב הוא ייקח הפוגה מכל החשכה הזאת ויאסוף את הלהקה שלו להופעה שתוקלט לאלבום לייב – החלטה לא שגרתית כיום. "הרגשתי שיש רגע בזמן שהשירים האלה, שאת חלקם אני מנגן כבר 20 שנה, הבשילו למשהו מעבר למה שהוקלט. הם הרבה פחות מאופקים עכשיו, וגם יש רצון לעשות משהו עם ההרכב הזה שהתגבש המון זמן: אוהד קוסקי שמנגן איתי מאז קרח תשע, והבסיסט עידו הרשקוביץ. לפני כמה חודשים הצטרף גור שפיגל על התופים והדביק את כל העניין. הרגשתי שאם לא אנציח את זה עכשיו – אצטער. אחרי הרבה מאוד שנים על הבמה ואחרי הרבה מאוד דברים שקרו איתם, השירים שונים מאוד וחלקם יוצאים החוצה הרבה יותר טוב עכשיו, הכוונה שלי עוברת יותר טוב".
החלקים האופטימיים שלך היו נוכחים מאוד בקרח תשע.
"קודם כל גם בקרח תשע היה קצת שחור, אבל הוא רוכך בסאונד. חוץ מזה זו להקה. זה קצת אחרת. אתה קצת כותב גם את המתופף וגם את הבסיסט ולא רק את עצמך, אתה כותב את כולם. בטח להקה כמו שאנחנו היינו, שהחברות הייתה חלק מאוד גדול ממנה. אמנם אני חתום על רוב המילים, אבל הרגשתי מחויבות לכתוב אותם פנימה".
נעם רותם. צילום: יולי גורודינסקי
אז מה הולך להיות כל כך אפל שם?
"אני עוד לא יודע. אני לא כותב שירים שלמים, אני כותב חתיכות־חתיכות־חתיכות. 'ברזל ואבנים', האלבום הקודם, היה עד כמה חודשים לפני ההקלטה אלבום מאוד קודר. רק בחודשיים שלפני ההקלטות הגיעו פתאום כמה שירים שהפכו אותו ליותר שמח. בינתיים האלבום מתעסק הרבה בגיל שאני נמצא בו. גיליתי שיש את העניין הזה של הנעורים, ואתה שואל את עצמך: מה יהיה איתי, 20 ומשהו – מה יהיה איתי? ואז יש 40, כבר חצי חיים מאחוריי, וזה כן מחלחל. לא שאני חושב על זה כל הזמן, אבל אני שואל: מה אני לוקח איתי?".
מה הבנת בינתיים?
"תפריד בין נעם כותב השירים לנעם האמיתי. נעם האמיתי לא מבין כלום".
עם מי מהם אני מדבר עכשיו?
"בעיקר עם האמיתי, נראה לי. מה ההבדל ביניהם? נעם כותב השירים הוא חלק ממני שמכבה את החלקים האחרים כשהוא מתבטא. הוא קצת יותר עמוק. רעשים נכבים".
היומיום?
"היומיום מחלחל לתוך השירים, אבל פתאום בא הרגע שבו אני מרשה לעצמי להתבונן בדברים, לעכל, לא סתם לחיות. ואז נכבים הרבה־הרבה נֹעַמים. הוא גם הרבה יותר בטוח בעצמו, נעם כותב השירים. נעם כשלעצמו מסתבך עם לבחור שמפו בסופר. נעם כותב השירים יודע על המכה הראשונה על הגיטרה אם השורה מדויקת או לא".
אתה לא שואל את נעם כותב השירים איזה שמפו לקנות?
"לא, בזה הוא לא מבין כלום. הולך לאיבוד".
ומי אתה יותר אוהב להיות?
"אני אוהב להיות נעם כותב השירים, אבל לא הייתי יכול להיות ככה כל הזמן. אנשים שפוגשים אותי מאוד מצפים לפגוש את נעם כותב השירים, הם קצת מתאכזבים. נעם, אני, אני רגיל, כמו כולם. אני אותו דבר בדיוק".
לא מתכחש לקרח
"אני חושב שזה הכניס גם לקהל וגם לנו איזושהי אנרגיה מסוימת שיש בה משהו טיפה מלחיץ", מתאר רותם הופעה קודמת. "הכל תמיד הולך רגיל עד שאתה רואה שמישהו מצלם אותך. זה הכניס אותנו לריכוז מאוד עמוק, שלקראת הסוף הרגשנו שאנחנו קצת מצליחים להתנתק ממנו ולעשות יותר. בעיקרון כבר הרגשתי שיש לנו את האלבום, אבל כן יש את הרגע שפתאום, לקראת הסוף, מופיעים עוד איזה עשרה אחוזים, וזאת הנקודה שממנה אני רוצה להתחיל את ההופעה הבאה".
איך עברה ההופעה הקודמת שהוקלטה לאלבום?
"זו הייתה חוויה מאוד מעניינת, כי כל מיני פאקים קטנים שאתה בדרך כלל לא שם לב אליהם בהופעה, פתאום מקפיצים אותך. שיט! זה נכנס לאלבום!"
אתה יכול לנסות למחוק את זה במיקסים.
"לא. מראש אמרתי, לא נוגעים. לא עורך ולא נוגע בזה. שמעתי את זה, אני מאוד מרוצה. אבל אם זה לא כמו שזה היה, מה הטעם? דברים שבהופעה עבר לי בראש – שיט! פתאום לא הצלחתי בכלל למצוא איפה זה היה בהקלטה. אמרתי לקוסקי, 20 שנה אנחנו מנגנים את השירים האלה. כמה רע זה כבר יכול להיות? אני זוכר שהיו שנים שהיה לי ממש קשה להרכיב סט ליסט להופעה שתהיה רוקנ'רולית ומלהיבה, לגרד מספיק שירים כאלה. באלבום הראשון ובאלבום השני היו חסרים לי שירים מהירים, אלו היו בעיקר שירים של קרח ולא רציתי להשתמש בהם. זה היה קרוב מדי. אני לא מתכחש לקרח, אבל אתה מנסה להגיד משהו חדש. הם שם בשביל לתת עוד זווית להופעה. גם היום מכל הסט יש אולי שלושה־ארבעה, אבל כשעשינו את האיחוד, לפני שנתיים, נפגשתי שוב עם השירים האלה ממקום אחר. לא התעסקתי בחומרים האלה הרבה שנים, ופתאום מצאתי את השירים הפחות להיטיים – 'אימהות צעירות', 'אחד מהטובים', שמצאתי להם איזו אמירה עכשווית שלי".
איך עבר עליך האיחוד?
"נורא כיף. מראש כיוונו לא לעשות מזה סגה, לא לחזור אחורה אלא רק לבוא ולומר – יש לנו משהו חדש להגיד על השירים האלה, נעשה קצת הופעות וזהו. זה היה קצר ומתוק".
נו, זה מה שכולם אומרים.
"אנחנו נמשיך לעמוד בזה. אני וקוסקי מנגנים ביחד תמיד, הוא בכל ההופעות שלי. הבסיסט של קרח, רועי (הדס) מנגן בהופעות סולו של קוסקי. אורי (מייזלמן, תופים) גם, מדי פעם. אנחנו מעורבבים אחד בשני. לעמוד שוב על במה ולעשות את הסט ליסט הישן? אני לא רואה את זה קורה".
תמיד נשארתם כאלה חברים טובים?
"מי זוכר?"
אתה זוכר. היה פירוק מסוכסך?
"לא ממש. קצת, אתה יודע, בשביל להתפרק עשינו מזה סכסוך, אבל לא באמת. מי זוכר? מי ישמע, זה לא הפירוק של הסמית'ס. אני זוכר שלא אהבו אותנו כל כך, בזמן אמת. את זה אני זוכר טוב".
מה לא אהבו?
"אני זוכר שממש נכנסו בנו. אני לא אשכח שיום אחד קראתי מדור בישול ולמישהו שכתב שם היה משהו רע להגיד עלינו. אם אתה לוקח את הביצה ושם אותה ככה, זה נשמע בסוף כמו שיר של קרח תשע. היינו אז מאוד צעירים, קצת לקחנו את זה קשה. זה היה לא נעים".
ולמה התייחסו אליכם ככה?
"באנו עם גישה קצת… היינו מין חבורה סגורה, מחוץ לתל אביב, עם ההומור שלה והשטויות שלה. חשבנו שכולם יצחקו מהבדיחות הפנימיות שלנו. לא אהבו את החיצוניות. ניסינו להביא איזה אקט פוסט מודרניסטי, אבל לא בהצלחה רבה. משהו בדיבור, ביהירות, בציניות, בקשקושים. רצינו להראות שאנחנו לא מתייחסים לזה ברצינות, לעשות רולינג סטונס, מי יודע, מי זוכר? אבל בסופו של דבר המוזיקה נשארה, ואיכשהו שרדה את כל זה. עד היום ברדיו זה מושמע די הרבה, המוזיקה ניצחה את זה בסופו של דבר. באנו מאיזו גישה כזאת שהייתה קצת מיותרת, שהאפילה על המוזיקה. לא היה צריך את האטיטיוד".
עכשיו כבר אין אטיטיוד?
"תמיד יש משהו, אבל עכשיו זה לא משהו רשום מראש. קשה לעשות את הפוסט מורטם הזה. אבל התייחסנו לזה כאל שואו אחד גדול. הראיונות והצילומים הטלוויזיה, הכל שואו אחד גדול שנקרא קרח תשע. וגם לא עשינו את זה הכי מוצלח, אני חייב להגיד. אני לא יודע איך זה נשאר עד היום, איך קרה הנס הזה, שעדיין שומעים את זה ונהנים מזה בהופעות. השירים היו טובים, אבל עשינו הרבה רעש רקע. האיחוד הזה היה חשוב לחבר'ה, קיבלנו אהבה מכל הכיוונים וזה סגר איזה מעגל. גם עשינו בשכל שלא ניסינו שזה יישמע כמו אז. החלפנו את העיבודים, לא הקשבנו להקלטות הישנות. וזה היה תחום וקצר ונגמר".
מה בעצם אתה עושה כל היום?
"אוי. ממש עכשיו? אני מנסה לכתוב חומר חדש. אז רוב היום אני לא עושה כלום, יושב על הכיסא ומסתכל בשמים. השירים לא מתעופפים ממני. אבל אני מנסה כל הזמן. מתחיל משהו, לא מרוצה כל כך, הולך לקרוא ספר, הולך לישון. קם. מחפש השראה פה, שם".
דיל טוב סך הכל.
"זה יכול להיות מאוד מתסכל כשאתה יודע שיום שלם בסופו של דבר, לא יצא ממנו שום דבר שאפשר להחזיק אותו".
נעם רותם "שוב אני כאן", אוזןבר, חמישי (17.3) 21:00. ההופעה תוקלט לאלבום עתידי
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בלי להישמע קריפים, לא נשכח לעולם את הפעם הראשונה שבה הגיח נעם רותם לחיינו, אי שם על מסך הטלוויזיה המאובק בבית סבתנו. השנה היא 1997, הפסטיבל הוא ערד, ורותם, סולן קרח תשע, בחולצה כתומה מתנפנפת ומכנסי פדלפון, עם קו לסת מושלם ויופי אנדרוגיני מלהיט, גרם לנו לרצות לחיות איתו לנצח, או לפחות לרקוד בעירום בסלון לצלילי שיריו. בלי להגיד אף מילה על קורט קוביין הישראלי בשל גורלו המר של אקזיביט איי – נעם רותם מריח כמו רוח נעורים והניחוח הזה לא נעלם. אחרי ארבעה אלבומים מצוינים, החמישי בדרך.
נעם רותם (צילום: איליה מלניקוב)
פספוס רציני:"לפני כמה שנים ידידה רצתה להכיר לי את אחותה, מוזיקאית שבאה לביקור מצרפת. הן באו אליי, ואני אף פעם לא הייתי טוב במפגשים ראשונים ואולי גם היא הייתה קצת נבוכה. שתינו תה ושתקנו קצת. אחרי שנתיים בערך הגעתי לפריז ובשדה התעופה היה פוסטר שלה, בגודל של מטוס – עם התמונה והשם של קרן אן".
רגע ששינה לך את החיים:"חברה שלי עזבה אותי בגיל 17 והלכתי למועדון העיר השנייה בחיפה למסיבה שידעתי שהיא תהיה בה. היא לא שמה עליי, עוד רגע נשכבתי על הרצפה ובכיתי. בשלב כלשהו עלתה לבמה להקה מהתיכון, ואמרתי לעצמי שאם הם יכולים אז אולי גם אני. באותו לילה כתבתי את השיר הראשון שלי".
[tmwdfpad]ומה באמת חייבים לעשות עד גיל 40?"יש כאלה שמתייחסים לחיים בתור מעגל, ובמעגל – כל הנקודות שבהן אתה עומד זהות בחשיבות שלהן. אני לא חושב שיש באמת חשיבות ללוח הזמנים או לסדר שבו עושים דברים. כלומר, כל עוד עושים אותם".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשבוע הקרוב יערוך הוועד למלחמה באיידס אירועים לציון יום האיידס העולמי, שיחול ביום שלישי (1.12). השנה מציין הוועד גם שלושים שנים לפעילותו למניעת איידס ו-HIV. על פי נתונים של הוועד למלחמה באיידס, בישראל ישנם כ-6900 אנשים החיים עם HIV, אך ההערכות הן שהמספרים גבוהים יותר מאחר וכ-65% מהאוכלוסייה מעולם לא נבדקה ל-HIV.
השנה יצא הוועד לראשונה בשני קמפיינים לעידוד בדיקות לגילוי HIV, הראשון לאוכלוסיית מבקשי המקלט והשני מיועד לנשים בהריון. ניסן שטראוכלר, דובר הועד מספר: "מדי שנה נולדים בישראל ארבעה תינוקות עם HIV, מאחר והאימהות לא ידעו שיש להן HIV. לשם כך אנחנו מבקשים שבמסגרת סל הבדיקות המגוון שניתן לכל אישה בהריון, תתווסף גם בדיקת HIV. ידיעה של האם על כך שהיא נשאית והתחלת טיפול תרופתי ומעקב רפואי בהכרח תמנע את היוולדות התינוק כנשא והוא יוולד ללא HIV. אנחנו מקיימים גם קמפיין בטיגרינית וערבית בקרב מבקשי המקלט. נתלה שלט גדול בתחנה המרכזית הקורא להם לבוא ולהיבדק בחינם. החשיבות בבדיקת HIV היא גדולה שכן איתור מוקדם עשוי להציל חיים ומניעת הגעה למצב של איידס וכן ימנע הדבקות נוספות".
יום האיידס העולמי יצויין באירועי ROCK4LIFE – סדרת הופעות שיתקיימו ב-29 וב-30 לנובמבר בתל אביב, באר שבע, חיפה וירושלים. בין היתר יופיעו: קורין אלאל, קובי אפללו, ערן צור, דיקלה, רונה קינן, נעם רותם, דנה ברגר, אוזו בזוקה, מאיה איזקוביץ ועוד.
ב-1.12 תיפתח במאז"ה 9 בתל אביב התערוכה 30+-: תערוכה לציון 30 שנה לוועד למלחמה באיידס. מתייחסים ביצירותיהם לנקודות על ציר הזמן בהתפתחות המחלה. בין האמנים המציגים: עדי ברנדה, ניצן מינץ, גל וולניץ, ליאב מזרחי, עומר פולק, מרים נאה, יואב אדמוני וינון אביאור.
