היום זה בוודאות נראה כמו פנטזיה בלתי אפשרית, אבל לפני 8 שנים בישראל עוד היה אפשר לדמיין פסטיבל הופעות בינלאומי, כאן בארץ הקודש. בספטמבר 2018 זה אשכרה קרה – פסטיבל "מטאור", שלושה ימים, יותר מ-180 אמנים מהארץ ומחו"ל, שמות ענקיים כמו לנה דל ריי, פושה טי, אסאפ פרג, אוף מונטריאול ופליינג לוטוס ותקווה להפוך למסורת, ולהרגיע לרגע כמו כל שאר העמים. ואז הגיע הביטול של דל ריי בעקבות לחצי BDS, שהחל אפקט דומינו אכזרי – בצירוף לא מעט תקלות לוגיסטיקה בשטח הפסטיבל – שהסתיימו בהתרסקות המטאור.

ב-8 השנים שעברו מאז אירוע הפסטיבל, המפיק ערן אריאלי aka נרנג'ה שמר על שתיקה, אותה שבר לבסוף אמש בפרק של "חיות כיס", הפודקאסט (הם אוהבים את המילה "הסכת") הכלכלי של כאן תאגיד השידור, בהגשת אלון אמיצי.הפרק בן 39 הדקותאמנם כולל שיחות עם מרואיינים נוספים (שאול מזרחי ומנהל ההפקות אילן גוזל), אבל עיקרו ריאיון משמעותי ראשון עם אריאלי, שמפורק בין קטעי קריינות הפורשים את הקריירה של מפיק ההופעות, החל מההופעה של קורט וגנר בבארבי ב-2009 ועד לרדיוהד מול 50 אלף איש בפארק הירקון ב-2017 (וכולל סיפור חמוד על נוד של בריאן וילסון). אבל לב הפרק והסיבה לקיומו הוא כמובן חשבון הנפש על פסטיבל מטאור.

בערך רבע שעה לתוך הפרק, מילת ה-F נשלפת, ואריאלי מתחיל לפרט על ההשקעה שנתן באירוע ("כל כך האמנתי במוצר ובאירוע הזה שלא היתה לי שום בעיה לשים ערבויות אישיות, כי היה ברור לי שהאירוע יהיה הצלחה"), על ההתדרדרות שהחלה מהביטול של לנה דל ריי, על הכשלים הלוגיסטיים של הפסטיבל, על ההפסדים העצומים ("ממקום שהייתי אמור להרוויח שני מיליון שקל, הפסדתי שש"), החובות לספקים והעבריינים שהגיעו אליו לאיים, המחשבות על מטאור 2 (והירידה מהם), השינה במשרד, הנושים, פשיטת הרגל וכל מה שעבר בתקופה הזו. או במילים אחרות, הסבר מפורט ומלא דוגמאות ללמה, כדבריו, ייבוא הופעות מחו"ל "זה עסק שבישראל צריך להיות בפקודת ההימורים".

יכול מאוד להיות שעבור אנשים שנפגעו מהפסטיבל – בין אם הם מבלים ששילמו ממיטב כספם ולא מצאו מים לשתות ובין אם הם ספקים שלא קיבלו תשלום במשך שנים – גילויי הלב של אריאלי בפודקאסט יהיו לא מספקים. גם אריאלי עצמו כנראה מבין את זה, וזה גם באמת פרק שבסך הכל מרים לו, ולא מעמת אותו עם כל התקלות באירוע (אם כי נראה שאריאלי לא מתבייש לדבר על דבר). אבל עבור אוהבי התרבות בישראל, מדובר במסמך מרתק וחשוב שמתאר לא רק מה קרה למפיק ההופעות הבלתי נשכחות מאז (ביולי 2023 אחרון החובות שולם, מאז אריאלי עבר בעיקר לניהול אמנים), אלא גם גוזר מסקנות בדיעבד ("הטעות הכי גדולה שלי זה שלא התחלתי בקטן. הייתי צריך להתחיל בפסטיבל שהוא במה אחת, יום אחד, יומיים, חמש להקות, ולגדול בהדרגה. אורגני"). ובעיקר, משאיר טעם מר עם צלקת, ושאלה שלא תקבל מענה – האם אי פעם עוד יקום דבר שכזה בישראל, והאם עוד נהיה בחיים כשזה יקרה.

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• פסטיבל מטאור
• נרנג'ה
• ערן אריאלי

• Facebook
• Twitter
• Email

***עדכון 11.1***

אחרי שכל הכרטיסים להופעתה של גרנדדי נחטפו תוך פחות מ־24 שעות, הוסיפה חברת נרנג'ה הופעה נוספת ללהקה האמריקאית האהובה. לשמחת המעריצים שלא הספיקו לרכוש, גרנדדי תופיע הופעה נוספת בבארבי ב־20 במרץ – יום קודם לתאריך המקורי לו נמכרו כל הכרטיסים.המחיר נותר 209 ש"ח גם למועד הנוסף.

להקת גרנדדי, שהתאחדה לפני 4 שנים, תגיע לראשונה לשתי הופעות בישראל לקראת צאת אלבום הקאמבק שלה – "Last Place". גרנדדי נחשבת לאחת מלהקות האינדי רוק האמריקאיות החשובות והמרגשות שפועלות מאז שנות התשעים והיא אחראית לאלבום המופת, "The Sophtware Slump", שסימן את המעבר מהאלף הקודם למילניום הנוכחי. הופעותיה יתקיינו ב־20 ו־21 במרץ בבארבי ומחירכרטיס עומד על 209 ש"ח. על הפקת ההופעה אחראית חברת נרנג'ה שהביאה לישראל בשנה שעברה את בריאן ווילסון, טיים אימפלה ו־Thee Oh Sees.

חבורה של מזוקנים, שנראים כמו חוואים אך בכלל מגיעים מקליפורניה, החלה לנגן יחד ב־1992 בביתו של הגיטריסט והסולן ג'ייסון לייטל אחרי שנפצע בברכו בתאונת סקייטבורד. במהלך רוב שנות התשעים גרנדדי עוד הייתה להקה לא מוכרת מחוץ לחוגי האינדי המקומיים והוציאה מספר דיסקים וקלטות בהוצאה עצמאית, שאופיינו בסאונד רוק לו-פיי עם אלמנטים אלקטרוניים. בתחילה הושפעה מפאנק אמריקאי דוגמת להקות Bad Brains ו־Suicidal Tendencies והופעותיה הראשונות התקיימו בפארקים שמיועדים לסקייטרים.

ב־1997 ראה אור אלבום הבכורה, "Under The Western Freeway" שהפך די במהרה ללהיט בקרב יודעי ח"ן וחובבי אינדי אמריקאי. האלבום זכה לשבחים במגזינים שונים והניים דרופינג החל כשהמוזיקה של הלהקה העלתה בעיתונאים מחשבות על מוזיקאים החל בוויזר, פייבמנט והפיקסיז דרך הביץ' בויז וכלה בניל יאנג. השיר "A.M. 180" מתוך אלבום הבכורה כיכב בפסקול הסרט "28 יום אחרי" וכמו כן בפרסומות ברדיו ובטלוויזיה. בנוסף, הסינגל "Summer Here Kids" נבחר לסינגל השבוע עם צאתו במגזין NME שהיה אז מוביל דעה בולט בבריטניה.

המפץ הגדול של הלהקה הגיע בשנת 2000, אחרי שחתמה חוזה הקלטה בלייבל V2 והוציאה בו את אלבום המופת "The Sophtware Slump". יש האומרים, וכותב שורות אלה נמנה עמם, שאלבום זה מיטיב לתאר אפילו יותר מ־"OK Computer" של רדיוהד את החרדה מפני העתיד הטכנולוגי העיוור וחסר החמלה של שנות האלפיים. אלבום יפהפה זה כולל, בין היתר, שיר הספד שובר לב שנכתב על "Jed The Humanoid", אנדרואיד שננטש ונשכח לטובת דגם חדש יותר ושיר נוסף שנכתב, כביכול, כשיר פרידה מן העולם מאת האנדרואיד עצמו – ששתה עצמו למוות.

הסינגל השני מתוך האלבום, "He's Simple, He's Dumb, He's the Pilot", הוא תיאור דיסטופי של הניכור המאפיין את איש שנות האלפיים ואת הדה־הומניזציה הטכנולוגית שמביאה את בני האדם ליצור פחות ופחות קשר בינאישי זה עם זה. עם צאת האלבום הופיעו מדי פעם גרנדדי יחד עם אליוט סמית ולעיתים עם ספרקלהורס. השניים האחרונים שמו קץ לחייהם. לשמחתנו, גרנדדי עדיין כאן.

מאז אלבומה השני הוציאה גרנדדי עוד שני אלבומי אולפן רשמיים. "Sumday" מ־2003 המשיך את הקו של קודמו מבחינה תמתית אך נשמע יותר אישי ועם שירים יותר "קטנים" ומסוגרים. גם אלבום זה גרר ניים דרופינג אינסופי של אסוציאציות מוזיקליות על ידי מבקרים שציינו את ההשפעות של Alan Parsons Project, ELO וג'ון לנון. האלבום אמנם נוגה ויפה, אך ב־2003 נותר בצילו של "Yoshimi Battles The Pink Robots" שהוציאה הפליימינג ליפס באותה שנה ושעסק באופן צבעוני יותר בסוגיות דומות של עולם שהולך ונאטם.

"Just Like The Fambly Cat" יצא ב־2006 ונחשב לאלבום האחרון של הלהקה שהתפרקה תוך כדי ההקלטות שלו. האלבום זכה לביקורות חיוביות ואפשר לומר ששילב באופן די מאוזן בין הרוק והאלקטרוניקה הפופיים והקופצניים של החומרים המוקדמים של הלהקה, לבין המלנכוליה שהפכה אותה לשם ידוע שמופיע בליינאפים של פסטיבלי מוזיקה בינלאומיים.

אחרי שש שנים של הפסקה, בהן לייטל יצא לקריירת סולו, חזרה הלהקה למספר הופעות מצומצם ב־2012, אך רק ב־2015 החלה לעבוד על אלבומה החמישי – "Last Place". מתוכו ראו אור בשנה שעברה השירים "Way We Won't" ו־"Clear Your History". האלבום צפוי לראות אור במהלך השנה בלייבל 30th Century Records של דיינג'ר מאוס.

• מוזיקה
• נרנג'ה
• הופעה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

Brian Jonestown Massacre יופיעו בישראל בפעם השנייה, ארבע שנים אחרי ביקורם הקודם. הלהקה האמריקאית אמורה הייתה להופיע כאן גם לפני שנתיים אך ביטלה יום לפני ההופעה בעקבות החשש לבטחונם של חבריה על רקע התקפות הטילים על העיר. ההופעה הקרובה תתקיים ב־12 בספטמבר בבארבי ומופע הפתיחה יהיה של להקת המפשעות. מחיר כרטיס עומד על 179 ש"חבמכירה מוקדמת.

בריאן ג'ונסטאון מאסקר הוקמה בסן פרנסיסקו בשנת 1988 ופועלת מאז בהנהגתו של הסולן והיוצר האקסצנטרי אנטון ניוקומב. מאז הקמתה, הספיקה הלהקה להתנסות בסגנונים מוזיקה שונים, כשבבסיסה נותר תמיד הרוק: מבלוז ופולק דרך שוגייז ופסיכדליה, רוקנרול סיקסטיז קלאסי, רוקבילי ועד אלקטרוניקה וקראוטארוק.

ב-2004 יצא לאור "Dig!", סרט דוקומנטרי המתעד את פעילות הלהקה ואת היריבות בינה לבין להקת הדנדי וורהולס במשך מספר שנים. הסרט זכה בפסטיבל סאנדנס ומשך תשומת לב רבה לכיוונה של הלהקה, אך ניוקומב, שנראה בסרט כשהוא הולך מכות על הבמה, רב עם בת זוגו ומתקשה להשלים הקלטת אלבום, טוען עד היום כי הוצג בו בצורה בלתי הוגנת.

"Revelations" מ־2014, אלבום האולפן האחרון שלה, הוא האלבום ה-14 של הלהקה. מאז הספיק אנטון ניוקומב להתחדש בלייבל משלו, להקליט מוזיקה לפסקול של סרט צרפתי דימיוני ביחד עם הלהקה ואלבום שנכתב במשותף עם הזמר הקנדי טס פארקס בשם "I Declare Nothing".

כמו בביקורם הקודם, גם על הגעתם הקרובה של BJM לישראל אחראית חברת ההפקות העצמאית נרנג'ה, שלאחרונה הפיקה גם את ההופעות של טיים אימפלה ובריאן ווילסון, ועומדת להביא לארץ את Foals יחד עם Thee Oh Sees.

• חדשות תרבות
• חדשות מוזיקה
• נרנג'ה
• הופעה
• בארבי
• בריאן ג'ונסטאון מסקר
• תרבות