זה מדהים שסדרה קוריאנית כמו "משחק הדיונון" הצליחה כפי שהצליחה. הרבה מההצלחה הזאת רשומה על שם נטפליקס. לפני עשור אולי שמעתם על קולנוע קוריאני אם אתם חובבי קולנוע עם טעם מאד נישתי שממליצים על סרטים בהתנשאות. זה השתנה כשבנטפליקס החליטו להשקיע יותר בסדרות שאינן דוברות אנגלית, והקוריאנים עם תעשיית הטלוויזיה הענקית שלהם התקבלו בזרועות פתוחות והחלו לספק סדרות דרמה קיטשיות, סדרות אימה וגם סדרות מתח ודיסטופיה כמו "משחק הדיונון", שהראתה את טבע האדם באופן פראי ואכזרי שלא נראה בעבר וגם הצליחה כפי שלא נראה בעבר. ועכשיו זה נגמר.

>> יולי לוהט על המסך: בחרנו 19 סדרות שבטח תרצו לראות החודש
>> לראות אותן היום: מצעד 20 הסדרות הכי טובות של דיסני+

כזכור, בסוף העונה הקודמת, הגיבור שלנו סונג ג'י הון עורר מרד בזמן הטורניר וכעת הוא נאלץ לחזור למשחק. עד כה המטרה שלו הייתה לשים קץ למשחקים האכזריים שמנהלים עשירי העולם החמדנים, אבל הפעם נותנים לו מוטיבציה חדשה: התינוק שכולנו ידענו שהולך להגיע מהרגע בו גילינו ששחקנית 222 בהריון. לא מפתיע בשום צורה, אך הקיום של תינוק בן יומו במשחק בהחלט מעלה את סף הלחץ. העונה רצה אל קו הסיום וכוללת המון משחקים נוראיים כמו משחק מחבואים עם סכינים או קפיצה בחבל (אל התהום, מן הסתם) אבל זה לא מספיק בשביל שנצליח להתעלם מהעובדה הפשוטה – הסדרה הזאת מעולם לא הייתה טובה בלסיים דברים שהיא התחילה (היי, זה כמו הממשלה שלנו!).

היינו צריכים להבין את זה כבר בסוף העונה הראשונה כשהמייסד הזקן מת, ואפילו קודם, כשראינו את מי שמתיימרים להיות עשירי העולם שבאים לצפות במשחקים (והם איתנו גם הפעם). המבטאים אולי השתפרו אבל הדמויות עדיין שטוחות מאוד, ולא עושות שום דבר מלבד לצפות במשחק ולקריין לצופים את מה שקורה במשחק. זה מוגזם באופן סאטירי ומכוון, אבל הטקסטים באנגלית כל כך שטוחים שזה מאד לא קל לצפייה.

עשיר אחד הוא שוביניסט בקטע קריקטורי, אומר לאישה היחידה בחדר שהיא "מושכת יותר כשהיא לא מדברת", אחד אחר רוצה להרוג את התינוק והעשירה לוקחת את אחד הרהיטים אליה לחדר לנצל אותו מינית. זה קטע מוזר שהיה צריך אולי להיכתב על ידי תסריטאים אמריקאים ולא קוריאנים, כי כל שורת דיאלוג שיוצאת להם מהפה נשמעת כמו משהו שלא אמור להיות כתוב באף תסריט אף פעם. הכיוון המובהק שנטפליקס הולכת עליו, מרגע שהוכרז כי זאת תהיה העונה האחרונה, הוא גם ככה לקחת את המשחק לארה"ב, אז אולי זאת הזדמנות טובה לעשות את זה.

בעונה השנייה הם עשו טעות נוספת – וזה למרוח את הסדרה על עונה שלישית. אפשר היה לסגור את הסיפור ב-13 פרקים. לא כל המשחקים היו מעניינים במיוחד, ולא כל ההצבעות היו חייבות לקרות. בסופו של דבר, מלבד שינוי קל למאזן הכוחות, הם היו יכולים להפסיק עם ההצבעות שתפסו המון זמן מסך. במקום זה הם בחרו לבנות שתי עונות של 7 פרקים כל אחת והרבה יותר מדי זמן ביניהן. לפעמים סדרה אמריקאית יכולה לצאת לפגרה באמצע העונה, זה דבר שקורה, אבל לחודש-חודשיים גג. לא חצי שנה. ו"משחק הדיונון" היא לא סדרה עם קאסט מצומצם במיוחד, ובפועל לא זכרתי חלק גדול מהדמויות ומה הסיפור שלהן, ובכלל לא זכרתי שדמויות שהגיעו עד השלב האחרון במשחק קיימות.

הבעיה השלישית בסיפור היא בעיה אחרת לגמרי – הסוף שחוזר על הטעות של "טיטאניק".מישהו צריך להגיד את האמת: סונג-ג'י הון היה יכול לנצח במשחק, לשרוד ולהציל את התינוקת. בסדרות מאד אהובות קל מאוד להתעלם מהפגמים, אבל חוסר היכולת של "משחק הדיונון" לסיים סיפור כמו שצריך הגיעה לשיא בפרק האחרון בקרב בין סונג ג'י-הון לבין לי מיונג-ג'י, האבא של התינוק.

החוקים פשוטים: כדי להתחיל את הסבב צריך ללחוץ על הכפתור. אחרי שלוחצים על הכפתור, חייבים להקריב מישהו כדי לשרוד. מיונג-ג'י כבר עזב את התינוקת והתנפל על ג'י-הון. כל מה שג'י-הון היה צריך לעשות זה ללחוץ על הפאקינג כפתור, להרוג את מיונג ג'י ולהכריז על סיום המשחק! זה הכל! הבן אדם הזה קפץ הרגע מעל תהום עם סכין ביד ודפק גלגול שלא היה מבייש את ג'ון וויק, אתם רוצים להגיד לי שהוא לא יכול היה לחשוב על ללחוץ על הפאקינג כפתור?! כמו שקייט ווינסלט הייתה יכולה להציל את עצמה ואת לאונרדו דיקפריו ב"טיטאניק", כך גם ג'י-הון לא היה חייב להקריב את עצמו, אם התסריטאים לא היו כל כך עצלנים.

זה לא שסבלתי בעונת הסיום של "משחק הדיונון", היו רגעים מעולים, המשחקים היו מורטי עצבים והסיכונים היו גבוהים יותר מאשר בעונות הקודמות. אבל גם הפגמים היו בולטים וגדולים יותר. הסדרה אולי הסתיימה, אבל את עתיד הפרנצ'ייז נקבע אנחנו, הצופים. ברגעים אלה ממש יושבים בהוליווד אנשים שחושבים איך לשווק את הריבוט האמריקאי עוד לפני שנכתב. הכל יהיה תלוי בשאלה האם נרוץ לראות את זה כמו כל העדר או שנשים גבול לעצלנות של תסריטאים. אם ראיתם את הסדרה אז אתם כבר יודעים: ברור שנרוץ כמו עדר.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• משחק הדיונון
• נטפליקס
• דרום קוריאה
• סדרות קוריאניות

שלוש שנים עברו מאז ש"משחק הדיונון" התפוצץ לעולם כתופעה תרבותית מדממת שהפכה גם משחקי ילדים לפסיכוזה, והעולם לא השתפר מאז. כך שזה באמת היה רק עניין של זמן עד שהלהיטשהוליד ריאליטי חסר תקדיםיחזור לעונה שניה, וגם אנחנו קצת הופתענו שזה לקח שלוש שנים – אבל היוצר והמפיק וואנג דונג-היוק מבטיח שהעונה הזו תהיה "כבדה יותר ואפלה יותר", כך שנראה שהיום, עם הגעת 7 פרקיה לנטפליקס, יש למה לצפות.

>>מה חדש בדיסני+: 7 סדרות חדשות שבטח תרצו לראות בינואר

העונה השנייה אמנם מבטיחה בכל מקום שמדובר ב"משחקים חדשים, שחקנים חדשים", אבל יש דבר אחד שנשאר – גי-הון, או מתחרה מספר 456 אם תרצו, חוזר לשחק אחרי שבסיום העונה הקודמת החליט לא לוותר לעשירים שבצמרת. ולמרות שזכה לנקום. הטריילר לעונה החדשה מרמז לנו את הדרך שבה הוא הולך לעשות זאת – להשתתף שוב, הפעם עם כל הידע וההבנה של המשחקים, מתוך כוונה לא רק לנצח, אלא גם לחסל את המשחק לתמיד.

כיאה לקוריאנים, מלחמת המעמדות שבלב המשחק רק תתגבר, והפעם עם אג'נדה ברורה יותר, גי-הון הולך לעשות לא מעט בלגאן לצבא הדיונון המסתורי. העונה החדשה היתה אתגר הפקתי לא קטן, בין היתר כי נעצרה למשך חודש לאחר שעלו האשמות להתנהגות בלתי הולמת כלפי ניצבים, אבל העונה החדשה בכל זאת הגיעה, ואף קיבלה מועמדויות לגלובוס הזהב עוד לפני ששודרה – אז הציפיות בשמיים. אם כי חשוב אולי לציין שכבר עכשיו ידוע שהסיפור לא יגמר העונה, שכן עונה שלישית תגיע בהמשך 2025, ורק אז יגיע הקרב הסופי. כך או כך, הגיע זמנם של המשחקים להתחיל, ושלנו להדחיק את העובדה שאנחנו תקועים בעצמנו בסוג של "משחק הדיונון".
"משחק הדיונון", עונה 2, 7 פרקים עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• סדרות קוריאניות
• נטפליקס

מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" אתהמלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרק בודד שמראה פוטנציאל כלשהו למשהו, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות, והיא תפטר אותנו ותחליף אותנו ב-ChatGPT, אל תתנו לזה להעיק על המצפון שלכם. לכבוד חג ההאלווין הבא עלינו לטובה (אז מה אם הוא נוכרי?! אנחנו צריכים סיבות לחגוג) בחרנו לקבץ את סדרות האימה שהמלצנו עליהן לאורך השנה – טראשיות, מזעזעות, מצחיקות או קוראניות, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן. מי יכול ללכת לישון בלילה שכזה.

>>סלאשר: הרוצח האמיתי של סרטי האימה הפוליטיים זה הוליווד עצמה

1. כמו בבית

הגיע הזמן ש"Sweet Home" תקבל את הכבוד המגיע לה גם כאן. הסדרה מבוססת על סדרת אנימציה אינטרנטית שנשאה את אותו שם, והיא מתרחשת בעולם שבו מתפרץ וירוס מסתורי שהופך אנשים למפלצות – והמפלצות הן גרסה מוקצנת של הצדדים הרעים באישיות שלהם. אל תוך המשבר הויראלי-אקזיסטנציאליסטי הזה נקלע גיבור הסדרה, נער צעיר שמתגלה כמפלצת המסוגלת לשלוט בעצמה ולחזור לצורת אנוש. האם הוא התרופה למחלה שתקפה את האנושות? כמובן שכן.המפלצות מרהיבות ומגוחכות כמו הסדרה כולה, האקשן מטורף, ועל האפקטים אחראים Legacy FX, שנתנו עבודה גם על סרטי "אווטאר" ו"הנוקמים" וגם על "משחקי הכס" ו"דברים מוזרים". הסיפור ויכולות המשחק קצת משניים אבל בכל זאת מחזיקים יפה את העסק. מעל הכל, בולטת כאן היכולת של הקוריאנים להפיק סדרות ברמה הוויזואלית הגבוהה ביותר, טלוויזיה קיצונית כמו שהיא מגוחכת. אם אימה קומיקסית היא האסקפיזם שלכם – הנה בינג' מושלם לזמנים המשונים האלה
נטפליקס, 3 עונות, 26 פרקים

2. ריאיון עם הערפד

דרמת אימה גותית המבוססת על ספרה של אן רייס, המלא כולו בערפדים חתיכים ותלבושות תקופתיות יפהפיות בסטיילינג מושלם שטובל באווירה קווירית-אירוטית על רקע שלל מזימות ואינטריגות ערפדיות. הסרט עם טום קרוז ובראד פיט מ-1994 בבימויו של ניל ג'ורדן הציב רף די גבוה לרימייק הטלוויזיוני, והסדרה חלפה מעליו, בעיקר כשאימצה בעוז את האלמנטים הקווירים שנוכחים בספר המקורי ורק נרמזו בסרט, והצליחה להחזיר לז'אנר הערפד את האדג' ואת הסקס אפיל שקצת אבד לו מאז תחילת עידן "דמדומים". הביקורות התעלפו מהנאה משתי העונות שיצאו (98 אחוז ב-Rotten Tomatoes לכל אחת מהן), כך שאין ספק שמדובר בסיפור אהבה בין סדרה ובין מבקרים. הערפדים קמים שוב לתחיה וכדאי שתצטרפו עכשיו במקום להצטער אחר כך.
AMC+, 2 עונות, 15 פרקים

3. מה שקורה בצללים

ואם אנחנו כבר בערפדים, קומדיית האימה המצוינת של טאיקה וואיטיטי מתקרבת לסיומה בעונה שישית והאחרונה בסדרה שעוקבת בסגנון מוקומנטרי אחר עולמם המופרע של ערפדים שחיים בעידן המודרני, אי שם בסטטן איילנד. לקראת העונה האחרונה ברור שחבורת הערפדים המלאה בעצמה נזכרים במטרתם המקורית, אז יש סיכוי שנראה לא מעט בני אנוש נשחטים, אבל שזה גם יהיה מצחיק כהרגלו של וואיטיטי.
FX,י6 עונות, 54 פרקים. העונה השישית משודרת בימים אלו ב-yes

4. פרזיט: האפורים

"פרזיט: האפורים" מפתיעה קודם כל כי היא עשויה ברמת ההפקה הגבוהה ביותר, עם אפקטים מבעיתים שלא היו מביישים סדרות ענק כמו "דברים מוזרים" ועלילה מקורית למדי שמכניסה את הצופה לעניינים מהרגע הראשון ולא מרפה. מאחוריה עומד הבמאי והתסריטאי הפופולרי יון סאנג-הו ("רכבת לבוסאן" הפוסט אפוקליפטי ו"פסיכוקינזיס" המבדר), ודי ברור ממה שהולך כאן שהתחנה הבאה שלו היא הוליווד. במרכז הסדרה עומדת ג'אונג, צעירה קוריאנית יפת מראה ועדינת נפש שסובלת מפוסט טראומה קשה. פלישה מהחלל של פרזיטים שמשתלטים על בני אדם והופכים אותם לסוג דוחה במיוחד של פלסטלינה מגיעה גם אליה, אך בניגוד לכל הקורבנות האחרים היא נותרת חצי אנושית ומקיימת דיאלוג עם הפרזיט שלה, מה שהופך אותה כנראה למחסום האחרון בפני כיבוש כדור הארץ והשמדת המין האנושי. יאיייי.
נטפליקס, עונה 1, 6 פרקים

5. הם: החשבון

העונה השנייה של סדרת האימה האפרו-אמריקאית של ליטל מארווין היתה הפתעה גדולה.אהבנו את העונה הראשונה, שפעלה במסגרת הגל הנוכחי של אימה אפרו-אמריקאית על שם ג'ורדן פיל, והצליחה לשלב סיפור אימה היסטורי עם סאבטקסט גזעני מעניין. העונה השנייה מתרחשת על רקע מהומות אל.איי מ-1992, המהומות שנולדו בעקבות זיכוי השוטרים שהכו את רודני קינג, אז שוטרת במשטרת לוס אנג'לס (שחורה כמובן) נקלעת לחקירה של רצח מחריד במיוחד של קשישה (גם היא שחורה כמובן). עם קאסט שכולל את פאם גריר ודירוג 100% לעונה ב-Rotten Tomatoes, זו עונה שאתם לא רוצים לפספס.
אמזון פריים וידאו, 2 עונות, 18 פרקים

6. כוס תה

הסדרה שהביאה למסך הקטן את אחד מיוצרי האימה היותר פוריים ופופולריים בשנים האחרונות – ג'יימס וואן, שפרץ עם סדרת "המסור", אבל לא הוריד את הרגל הכרותה מהגז והמשיך ליצור להיטים כמו "לזמן את הרוע" ו-"אנאבל", לצד עבודה על סרטים הוליוודים כמו "הרוע שבפנים", "מהיר ועצבני 7" או "אקוומן". ואם ראיתם את הסרטים האלו, אתם בטח יודעים שהוא הרבה יותר טוב באימה. "כוס תה", הסדרה שלו בפיקוק, מחזירה אותו למקומות שהוא הכי אוהב, אלו שמעוררים חוסר נוחות מוחלט בקרב הקהל, עם אותה צמרמורת אימה אהובה (כשהיא בחלל בטוח. התרגלנו יותר מדי לאימה אמיתית). הסדרה היא עיבוד של הספר Stinger של סופר המד"ב רוברט מקאמון, ומספרת על עיירה כפרית (בספר היא בערבות טקסס, בסדרה היא ביערות ג'ורג'יה), מלאה בשכנים מסוכסכים ותפיסות חיים שונות, שנאלצת להתאחד אל מול אויב מסתורי, אכזר וכנראה על טבעי. פרק הסיום יצא ממש היום, ושיהיה לנו בהצלחה.
פיקוק, עונה 1, 10 פרקים

7. לפני

"לפני" מתמקדת בפסיכולוג ילדים מזדקן בשם איליי (בילי קריסטל בתפקיד מפתיע לגמרי), שנמצא במשבר מאז מות אישתו, עד שילד קריפי למדי מופיע על מפתן דלתו כמו מסר נסתר. הילד המסתורי מתגלה כילד אומנה בעייתי במיוחד, שגר כרגע אצל דניס (רוזי פרז הנהדרת) אבל עשוי להישלח לבית חולים פסיכיאטרי, אם איליי לא יטפל בו. רק כשאיליי מתקרב לילד הוא מגלה שהוא מחובר אליו באופן מסתורי. אה, והוא גם רואה דברים זזים על הקירות ומדבר בשפה מסתורית. נו, קלאסיקות. בעוד איליי מנסה לפתור את הסיבה שהוא חווה את החיבור המוזר עם הילד, אנחנו מתחילים לראות רמזים לכך שאיליי מדחיק משהו די חשוב, והילד שם כדי לעזור (או שאולי, לא לעזור) לגלות את הכל. רק שני פרקים ראשונים יצאו, ולמרות שיש לנו מה להגיד, יש לה פוטנציאל הפחדה.
אפל TV, פרק חדש מדי יום שישי

8. גרוטסק

יש לנו לא מעט השגות עם הסגנון והגישה של ריאן מרפי, אבל חייבים להודות שמדי פעם יוצאת לו יציאה טובה. זו לא בדיוק אחת מהן, אבל התכונות הטובות שלה הופכות אותה לשווה על פני התכונות הפחות טובות. ובעיקר, אם בא לכם לראות איברים בחוץ, קניבליזם והשחתת גופות באופן תנ"כי – תראו את "שבעה חטאים". אבל אם כבר ראיתם, הסדרה הזו לוקחת לא מעט השראה מהסרט, ולפחות ריאן מרפי יודע לעשות את זה יפה.
גרוטסק, דיסני+, עונה 1, 10 פרקים

• המסך
• סדרות מומלצות
• סדרות קוריאניות
• אימה
• האלווין

בעידן הטלוויזיוני העמוס של היום, לא קשה לאבד ריכוז ולפספס מציאה או שתיים. זה בסדר, בדיוק בשביל זה אנחנו פה. הערב נזכיר לכם, לכבוד חזרתה לעונה שנייה, את אחת הסדרות המעניינות יותר על המסך, שנדמה שרוב הציבור פספס בזמן אמת. אנחנו לא מאשימים, כי בסוף מדובר בדרמה בינלאומית שדוברת קוראנית ויפנית, והיא עוד באפל TV הלא הכי נגישה. אבל רגע, אל תברחו. כי סדרה כמו "פצ'ינקו" מגיעה רק פעם בארבע דורות.

>>אלוף המונופול: הישראלי שמנסה לנצח את המשחק בחיים האמיתיים

הרעיון עצמו שאפתני מראש – עיבוד לספר מצליח על ארבע דורות של משפחה קוראנית שעושה את דרכה בשלהי הזמן, ועמוק לתוך התרבות היפנית. הסיפור מתחיל ב-1915, ומסתיים רק ב-1989, כך שיש כאן חתיכת אפוס להקיף, ולכן אפל TV השקיעו לא פחות מ-130 מיליון דולר בסדרה הרב-לשונית בהפקה אמריקאית. בזמנו זו היתה אחת ההשקעות הכי גבוהות בסדרה של שירות הסטרימינג, אבל לפחות מבחינה ביקורתית הוא השתלם לגמרי.

בזמן שרוב האנשים התעלמו מהאפוס הדרמטי, המבקרים שראו אותה לא יכלו להפסיק להלל. הצילום, הכתיבה, הרגישות, הסיפור – הכל קיבל מחמאות מכאן ועד קוריאטאון. גם עם יציאת עונתה השניה – פרק ראשון לעונה יצא לפני יומיים, כאשר פרק חדש יצא מדי יום שישי – המבקרים מיהרו להזכיר לקוראים מה הם מפספסים. "הדרמה המצוינת הזו קרובה באופן קיצוני ללהיות קלאסיקה של כל הזמנים", קראה הכותרת לביקורת בגרדיאן, בעוד שבניו יורק טיימס הכריזו ש"פצ'ינקו הוא אפוס מהמם של אהבה ומאבק". נראה שזה בדיוק הזמן לקפוץ עליה, לפני שהיא הופכת להיות "הסמויה" הבאה.
"פצ'ינקו" עונה 2, אפל TV

• מה רואים הלילה
• סדרות קוריאניות
• אפל טיוי
• סטרימינג

ברק אולי לא מכה פעמיים באותו המקום, אבל נטפליקס כן. במיוחד אם המקום הזה מניב להם כסף. מאז ההצלחה המפתיעה של "משחק הדיונון" ניסו בשירות הסטרימינג לסחוט את הלימון הקוראני במגוון דרכים – הריאליטי בעל הפרס חסר התקדים, אינספור סדרות קוראניות מוזרות יותר ויותר, ועכשיו גם מה שנראה כמו העתקה קצת בוטה של הרעיון הכללי – חבורה של אנשים שזקוקים לכסף, ונאלצים להשתתף בתחרות מוזרה שדוחק אותם לקצה. אה כן, וגם פה יש איזה מסר על מעמדות וקפיטליזם. נו, קוראנים.

>>סטרימינג על גג העולם: 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה עכשיו

"מופע ה-8" החדש, שעלה לנטפליקס לפני מספר ימים, מתמקד בשמונה (נו, יכולתם לנחש) משתתפים בתוכנית מסתורית, במסגרתה הם מרוויחים יותר ויותר כסף ככל שהזמן עובר, דווקא מתוך שיתוף פעולה. ואז הם מגלים שהתוכנית מייצרת הבדלי מעמדות בתוככי הבניין המסתורי בן שמונה הקומות בו הם נעולים. ואז אתם יכולים רק לנסות לדמיין מה קוראנים הדפוקים בראש מדמיינים כנטפליקס מבקשת מהם ליצור עוד מאותו תוכן אלים וביזארי שהצליח כל כך, ושיהיה בהצלחה לכולנו.

הסדרה עצמה מתבססת צמד קומיקסי רשת רשת שנקראים Money Game ו-Pie Game, מאת היוצרת באי ג'ין-סו, ועוסקת לפי יוצריה במעמקי הטבע האנושי, שזה אומר שיהיו המון מאבקי כוח קשים, אלימות גרוטסקית ודילמות מוסריות מזעזעות. היי, זה מה שאלגוריתם קבע שאתם אוהבים, ואנחנו לא מתווכחים עם אלגוריתמים, כי לכו תדעו מתי המכונות ינקמו. היי, מישהו צריך לעשות על זה סדרה קוראנית.
"מופע ה-8", שמונה פרקים,עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• סדרות קוריאניות
• דרום קוריאה
• נטפליקס