במהלך 2025 שחלפה על פנינו לטובה, לא פחות מארבעה עיבודים קולנועיים לספרי סטיבן קינג הגיחו לאוויר העולם: "חייו של צ'אק", "הקוף", "הצעדה" ו"הנרדף", אשר הובילו את העיבודים הקולנועיים ליצירותיו לאזור ה-50.קינג עצמו לא אוהב את רובם (רובם אכן גרועים) אם בכלל טרח לצפות בהם, אבל יש בהם כמה שהפכו לקלאסיקות. מבקרת הקולנוע שלנו יעל שוב בחרה ודירגה את שמונה העיבודים הטובים ביותר לספריו של אמן המתח והאימה.

8. חייו של צ'אק // Life of Chuck

נובלה: 2020
סרט: 2025
כמו הסיפור שעליו הוא מבוסס, הסרט מחולק לשלוש מערכות המוגשות לנו בסדר הפוך. המערכה השלישית מתארת מה שנראה כסוף העולם דרך נקודת מבטו של מורה לספרות (צ'ואיטל אג'יופור), כשהכל מתחיל עם הופעה של שלט חוצות שמודה למישהו בשם צ'אק על 39 שנים טובות. המערכה השנייה פוגשת את צ'אק (טום הידלסטון) ברגע אחד בחייו שבו הוא יוצא לרקוד ברחוב, והשלישית מתארת את חייו מילדות ועד בגרות.

זה העיבוד השלישי של מייק פלנגן ליצירה מאת קינג, אחרי "המשחקים של ג'ראלד" ו"דוקטור סליפ". הפעם לא מדובר בסרט אימה, אלא בסוג של דרמה פסיכולוגית על משמעות החיים שמתחזה לסרט מד"ב. המערכה הראשונה, כלומר השלישית, לוכדת את הצופים באווירה מסתורית ומתפקדת כסרט קצר ויפה בפני עצמה, עם סיום מרהיב ומרחיב לב. בשנייה הידלסטון סוחף את הצופים בריקוד אלגנטי. דווקא הפתרון שניתן בסוף הסרט לתעלומה שמפותחת בתחילתו קצת פשטני ביומרתו, אבל נחמד לראות את לוק סקייווקר (מארק האמיל) בתפקיד הסבא הטוב.

7. זה // It

ספר: 1986
סרט: 2017
ההנחה שליצנים הם יצורים מבהילים – מעין ילדים פסיכופטים שלא התבגרו כמו שצריך – פירנסה לא מעט ביעותי לילה. ספרו של קינג שבו משמשת דמות הליצן כדימוי לפחדים הקמאיים של ילדים, הוא מאבני היסוד של הפסיכופתולוגיה הזאת. ב־1990 הוא עובד למיני סדרה טלוויזיונית, עם טים קרי הנהדר בתפקיד הליצן טורף הילדים. היה זה כנראה אורכו המפלצתי של הספר (1,138 עמ') שעיכב את הגעתו לקולנוע.

העיבוד נפרש על פני שני סרטים בעלי איכויות שונות. הראשון משתבח בשני הישגים מרכזיים. בתחום האימה, ביל סקרסגרד הוא ליצן קריפי ביותר, והבמאי הארגנטינאי אנדי מוסצ'ייטי (“מאמה") יוצר אווירה מצמררת של סיוט זוחל. אבל עיקר הצלחתו של הסרט היא בתיאור עולמם של הילדים הלא שמחים, המתגבשים לקבוצה במטרה להתגונן בפני התקפותיהם של נערים בריונים ולקרוא תיגר על הליצן הרצחני. הסרט מספק לחלקם הורים מפלצתיים שהם מקור הרוע האמיתי. כשהם יוצאים למשימת התבגרות משותפת, הדינמיקה ביניהם טבעית, זורמת ומלבבת. חבל שבסרט ההמשך הגיבורים שהתבגרו הרבה פחות מעניינים, והאימה הקמאית איבדה מכוחה המטאפורי והפכה לסתם סדרה רפטטיבית של הבהלות זולות.

6. אזור הדמדומים // The Dead Zone

ספר: 1979
סרט: 1983
כריסטופר ווקן צעיר ויפה ונוגע ללב כמורה לספרות בתיכון (כפי שהיה קינג עצמו עד שפרסם את "קארי") שמתעורר מתרדמת ארוכה בעקבות תאונה, וליבו נשבר כשהוא מגלה שאהובתו (ברוק אדמס מ"פלישת חוטפי הגופות") נישאה לאחר. עוד הוא מגלה שפיתח יכולת לחזות את עברם ואת עתידם של אנשים באמצעות מגע בידם. בהתחלה הוא מנסה לברוח משימוש ביכולת הזאת ומסתגר בביתו, אך בהמשך הוא לוקח על עצמו לשנות את גורלם של אנשים קרובים ואולי גם של העולם כולו (הסרט המלא ביוטיוב ממש כאן מתחת לטקסט)

הסרט סימן שינוי בכיוון של הבמאי דיוויד קרוננברג, שעד אז התמקד ב-body horror. "אזור הדמדומים" (במקור: The Dead Zone) הוא יותר דרמה פסיכולוגית עם אלמנטים של פנטזיה, המעלה שאלות מסוג זה שבדרך כלל נארגות לתוך סיפורי מסע בזמן. כאמור, זה גם סיפור אהבה, עד שמרטין שין פורץ לסרט ארבעים דקות מהסוף ולוקח אותו למקום אחר (הרגע שבו הוא מוציא לדרך התקפה גרעינית על ארץ אויב כלשהי מהדהד במיוחד עכשיו).

5. חומות של תקווה // The Shawshank Redemption

נובלה: 1982
סרט: 1994
זה שנים רבות שהעיבוד של פרנק דרבונט לדרמת הכלא של קינג מככב במקום הראשון ברשימת 250 הסרטים הכי טובים על פי גולשי אתר IMDb. זאת הגזמה די פרועה. בסך הכל מדובר בסרט יפה למדי (וארוך מדי) על חברות בין בנקאי (טים רובינס) שנאשם ברצח על לא עוול בכפו לבין אסיר וותיק (מורגן פרימן, המשמש גם כמספר שמדבר יותר מדי), והאופן שבו הבנקאי בעל חזות הילד התם משרה מטובו על סביבתו – הוא משמיע מוצארט לאסירים ומתנקם בסוהרים האכזריים. זה הסרט היחידי ברשימה שמציע הפי אנד של ממש, מה שתורם לאהבה הגורפת כלפיו.

4. מיזרי // Misery

ספר: 1987
סרט: 1990
קינג התייחס כאן למעמדו שלו כסופר סלבריטי ויחסיו עם המעריצים, בספרו על סופר (ג'יימס קאן) של סדרת ספרים רומנטיים שנפצע בתאונת דרכים בכביש מושלג וניצל על ידי המעריצה מס' אחת שלו, שמכירה את ספריו יותר טוב ממנו. בהדרגה הוא מבין שהוא לכוד בביתה המבודד, ונאלץ לכתוב עבורה את הספר שהיא רוצה שהוא יכתוב. קאת'י בייטס האנונימית סיפקה הופעה זוכת אוסקר כמעריצה המפלצתית (בט מידלר דחתה את ההצעה לגלם את התפקיד, והצטערה על כך).רוב ריינר, שזה היה העיבוד השני שלו לטקסט מאת קינג, ביים את "מיזרי" כסוג של קומדיית אימה, עם מעברים חדים בין הומור לאלימות קיצונית. התוצאה מבדרת ומקפיאת דם גם יחד.

3. אני והחבר'ה // Stand By Me

נובלה: 1982
סרט: 1986
זה היה העיבוד הקולנועי הראשון לסיפור של קינג שאינו מז'אנר האימה שאיתו הוא מזוהה יותר מכל. הנובלה המקורית הקדימה את "זה" בספרה על חבורת בנים חנונים מעיירה קטנה, שמתגבשת סביב משימה שהם לוקחים על עצמם. בקיץ של 1959 הילדים ריבר פניקס, וויל וויטון, קורי פלדמן וג'רי או'קונל יוצאים לחפש גווייה בחורשה ובדרך חווים הרפתקאות קטנות שעליהן ודאי יתרפקו בהמשך חייהם. בשנות השמונים, בין "ספיינל טאפ" ל"בחורים טובים", היה לרוב ריינר רצף של שבעה סרטים משובחים שזכו למעמד של קלאסיקה (כולל "מיזרי" הנ"ל). סיפור ההתבגרות המר-מתוק והאהוב הזה הוא השלישי ברצף. הדיווח העצוב בסוף הסרט על מותו של כריס (פניקס) במהלך אירוע אלים במסעדה, כמו חזה את מותו של פניקס שבע שנים אחרי כן בחזית מועדון.

2. קארי // Carrie

ספר: 1974
סרט: 1976
העיבוד הקולנועי הראשון לספר מאת קינג הוא עדיין אחד הטובים והזכורים שבהם. בעקרון זה סרט נעורים כולל כל המרכיבים המוכרים, שלוקח את חרדות הנעורים שלב אחד נוסף. קארי ווייט היא נערה ביישנית ודחויה, בת לאם נוצרית פונדמנטליסטית דכאנית שמאמינה שסקס הוא אם כל חטאת. בתגובה להתעללות מצד אמה ולבריונות שהיא חווה בבית הספר, קארי מפתחת כוחות טלקינטיים שמתפרצים בעוצמה רצחנית בנשף הפרום. בריאן דה פלמה חוגג את האימה עם מסכים מפוצלים וקלוז אפים מצמררים על פניה המדממות של הנערה שהפכה למפלצת. הסרט עובד בעיקר משום שעד אז סיסי ספייסק כל כך נוגעת ללב בתפקיד הגיבורה המבוהלת. היא ולורי פייפר, בהופעה מצמיתה, היו מועמדות לאוסקר. לצידן מופיע ג'ון טרוולטה כנער בריון, רגע לפני הפריצה הגדולה ב"שגעון המוזיקה" שנה אחרי כן.

1. הניצוץ // The Shining

ספר: 1977
סרט: 1980
הסרט על הסופר שמשתגע בזמן שהוא שומר עם אשתו ובנו על מלון שנסגר לחורף זכה לאינספור פרשנויות. ב-2012 נוצר הסרט התיעודי המבדר "חדר 237", שהוקדש כולו לחלק מאותן פרשנויות מרחיקות לכת. הן נובעות מהערצה לקולנוען סטנלי קובריק, שנודע כמי שמקפיד באופן אובססיבי על כל מרכיב בסרטיו. הסרט אינו צמוד לעלילת הספר, מה שתרם לחוסר הסימפטיה של קינג אליו, ומסתיים בתעלומה שמציתה את הדמיון. הוא אחד הראשונים שצולמו במצלמת סטדיקאם והוא מלא דימויים בלתי נשכחים. זאת קומדיה שחורה על חשבון הבינוניות של חיי המעמד הבינוני, עם ג'ק ניקולסון בהופעתו הפרועה הראשונה.Here's Johnny!

• המסך
• קולנוע
• סרטים מומלצים
• סטיבן קינג
• אימה

זו אולי הפעם הראשונה, ובתקווה האחרונה, שקורה לנו דבר כזה – אבל זה הוא היום השני ברציפות שבו במדור זה מופיעה המלצה על ליצן רצחני. אמש היתה זו המלצה עלאנתולוגית האימה "רוצח בתחפושת", שעסקה ברוצח-ליצן ג'ון ויין גייסי, והיום מדובר על רוצח פחות אמיתי אך לא פחות מפחיד, וכנראה אפילו יותר אייקוני. פניווייז הליצן, שהוא בעצם מפלצת מהחלל אבל בואו לא ניכנס לזה כרגע, רודף סיוטים של ילדים מאז יציאת ספרו של סטיבן קינג "זה" ב-1986, ואחרי שנולד מחדש לפרנצ'ייז קולנוע מודרני, הגיע הזמן לדבר הטבעי ביותר, ולספק לו פריקוול ראוי כדי שיפחיד דור חדש של ילדים.

"זה: ברוכים הבאים לדרי" היא סדרה חדשה של HBO שנוצרה על ידי אותם אנשים שאחראים על העיבוד המחודש המצוין מ-2017 ו-2019, ובהתאם מחזירה את ביל סקארסגארד לגלם את המפלצת, עם החיוך הכל כך מלחיץ שלו שמגדיר את הפרנצ'ייז ככזה שנע בין המפחיד למצחיק, בערך. ולמרות שהסדרה סוטה במעט מגבולות הספרים, הפריקוול מסתמך ומרפרר גם לרגעים מהספר וגם מהסרטים, כמובן, בעודו חוקר את העבר של העיירה הפקטיבית והכל כך דפוקה של דרי, מיין.

דרי שתראו כאן היא עיירה קלאסית לשנות ה-60 המוקדמות, שם מתרחשת עלילת הסדרה, 27 שנים לפני שחבורת הלוזרים פגשה לראשונה במפלצת. זה כמובן לא אומר שהם היו הראשונים, כפי שתגלו בפתיחת הפרק שמעלימה עוד ילד צעיר ומבוהל. משם מצפה לנו עונה בת 8 פרקים שחוקרת את ההופעות המוקדמות יותר של "זה" בדרי, וכך לחשוף אט אט את המקורות של המפלצת, אבל גם של העיר המקוללת שמארחת אותו מדי 27 שנים בחוסר רצון, ומסתירה את כל מה שמבעבע מתחת לפני השטח. בול בזמן לפני האלווין, אנחנו כבר מפוחדים.
"זה: ברוכים הבאים לדרי", פרק ראשון ב-HBOmax

• מה רואים הלילה
• המסך
• אימה
• סטיבן קינג

עד גיל 77, סופר האימה סטיבן קינג הספיק לכתוב כ-65 ספרים ויותר מ-200 סיפורים קצרים. במקביל, ז'אנר האימה הטלוויזיונית קפץ בכמה דרגות קדימה מאז כניסתם של שירותי הסטרימינג, שמייצרים יותר תוכן ז'אנריסטי וסקטוריאלי ומרוויחים מפרובוקציות וזעזוע. בחישוב זריז, זה אומר שיחד עם רימייקים, ריבוטים וספין-אופים – הוליווד יכולה להתקיים על חומריו של קינג לבדו למשך לפחות 50 השנים הבאות. אנחנו לא מעודדים את זה, אבל גם לא מתלוננים, כי לקינג יש הבנה עמוקה של מה מלחיץ את בני האדם הנורמלים.

"המכון", הסדרה החדשה של רשת MGM+ (גם ב-yes, סטינג וסלקום TV), בונה על כישרון של קינג בתור עיבוד לרומן בעל השם הזהה מ-2019, אבל הוא לא לבדו שם – ג'ק בנדר, בימאי וותיק של "אבודים" ומפיק של סדרת האימה המצוינת "אין מוצא", מוביל את העיבוד יחד עם בנג׳מין קאוול ("הומלנד", "ג'סטיפייד"), כך שיש פה כמה גורמים שיודעים איך להפוך את דפי הספר למציאות מלחיצה. הקאסט כולל את בן בארנס ("ווסטוורלד") ואת אהובתנו הנצחית לעד לא משנה מה מרי לואיז-פרקר ("העשב של השכן"), אבל חשוב מזה – הסיפור מסקרן עד מאוד.

לוק הוא נער מבריק בן 12 שמרגיש קצת שונה כי הוא בדיוק מגלה את כוחות הטלקינזיס שלו, מתעורר בחדר שנראה בול כמו חדרו, אבל נמצא למעשה במכון. הוא לא יודע איך הגיע לשם, לא יודע אם הוריו בחיים ולא יודע לאיזה מקום ארור הוא נחטף. שם הוא מכיר את גברת סיגסבי (לואיז-פרקר), המדענית/מנהלת של המוסד הזה, שחוטף ילדים בעלי יכולות על טבעיים, עורך עליהם ניסויים ועינויים ואז שולח אותם לגורל לא ידוע באזור מוגבל. יש גם איזה שוטר לשעבר שרק נחת בעיר סמוכה שבוודאות יהפוך לחלק מרכזי בשחרור הילדים מהמוסד (נו מה, זה די צפוי) ומסלול התנגשות די ברור בין כל החלקים, אבל עם צוות כזה מאחורי המצלמות וחומרי מקור מצוינים מקינג נותנים לסדרה הזו סיכוי להפוך למשהו שאשכרה ילחיץ אותנו. נחיה ונראה.
"המכון", 2 פרקים ראשונים עכשיו ב-yes, סטינג וסלקום TV

• מה רואים הלילה
• סטיבן קינג
• אימה
• מתח

העניין עם אהבה ראשונה הוא שאי אפשר לזהות אותה עד שהיא מכה בך במלוא עוצמתה, ובדרך כלל רק בדיעבד. עד גיל 14 כבר קראתי מאות רבות של ספרים והתאהבתי בספרים וסופרים וסופרות ודמויות אינספור, כולם אהבות גדולות, אבל אז התחלתי לקרוא ספרים באנגלית. ואז פגשתי את סטיבן קינג בבית של חבר שאמר לי "אתה חייב לקרוא את זה" ושם לי ביד מפלצת.

>>

אף פעם לא שקלתי עד אותו רגע לקרוא רומן בן יותר מ-1,100 עמודים, בטח לא באנגלית, בטח לא כזה שעל הכריכה שלו מצוירת יד של מפלצת יוצאת מתוך פתח ניקוז במדרכה. אני גדלתי על לקרוא בטעות את "בעל זבוב" בגיל 8 ולעוף בגיל 12 על "החטא ועונשו", ולמרות שכבר נשאבתי אל ז'אנר האימה בקולנוע כמו כל נער באייטיז עם גישה לספריית וידאו שכונתית ומינימום פיקוח הורי, רומן אימה בעובי של הראש שלי לא היה בתוכניות שלי. אבל בגיל 14, אם חבר שאתם אוהבים אומר לכם שחייבים לקפוץ מהגג אז קופצים מהגג. אין ברירה. אלה החוקים.

אני לא זוכר איך חזרתי הביתה ומה אכלתי לארוחת ערב, אבל אני כן זוכר שנכנסתי למיטה אחרי מקלחת וחשבתי לקרוא כמה עמודים ב"IT" כדי לראות אם האנגלית שלי עומדת בזה, והדבר הבא שקרה זה שהשעה הייתה 04:00 בבוקר וכבר קראתי 300 עמודים ולא יכולתי להפסיק. זה היה כישוף שעשוי מהשפה הפשוטה והטבעית ביותר, מהפנט ביכולתו לטוות דמויות מלאות בכמה משפטים ולהפיק מהן דיאלוגים קולחים ומונולוגים אותנטיים בשלל צבעים, וסביבם יקום שלם שאפשר להריח ולטעום. נשאבתי כמו בסטיאן ב"סיפור שאינו נגמר".

מי שראו את הסרט מ-2017 או את המיני-סדרה מ-1990 משוכנעים ש"זה" הוא סיפור על ליצן מפחיד בשם פניווייז שהוא למעשה יישות על-מימדית משנה-צורה, אבל המפלצת ממימד ה-Dead Lights היא דמות משנית לחלוטין בספר, והיא כל כך מפחידה דווקא בגלל שהיא ברקע, כמעט בלתי נראית (למעשה, המבוגרים בעיירה המקוללת דרי לא רואים אותה כלל). מי שיראה אותה כפי שהיא באמת – ישתגע כמו בסיפורים של לאבקראפט על קת'ולו ויוג-סות'ות' שקראתי כמה שנים אחר כך. אבל זה לא הסיפור. הילדים הם הסיפור.

עד לאותו רגע ואולי גם מאז, לא נתקלתי בסופר שכותב את גיל הנעורים כמו סטיבן קינג. בשנים שבהן הוא כתב את "זה" הוא כתב גם את הנובלה "The Body" שהפכה לסרט העל-זמני של רוב ריינר "אני והחבר'ה", אולי הסיפור היפה ביותר שנכתב אי פעם על חבורת ילדים בני 12 ועל החברות והאהבה ביניהם ועל הפצעים שפוער בהם הזמן שהופך אותם למבוגרים. ב-1,100 ומשהו העמודים של "IT" הוא לוקח את העסק הזה הרבה יותר רחוק וטווה את העבר ואת ההווה בקורי עכביש מיסטיים ובלתי ניתנים לניתוק.

סטיבן קינג התפרע שם על מלא ובנה מיתולוגיה מפוארת שהדהדה אחר כך ברבים מספריו האחרים וקשרה אותם ביקום משלהם, אבל בסוף יש כאן סיפור קיצוני ונועז ביותר על חבורת ילדים שקוראת לעצמה "מועדון הלוזרים", ילדים שמשלמים מחיר כבד על חטאי מבוגרים, ובדרך אל הקרב הגדול על חייהם ושפיותם מול מפלצת שמגיעה מעבר לזמן וליקום, הם גם עוברים טריפ פסיכדלי וגם מקיימים יחסי מין (עניין פעוט שהושמט מהגרסאות המוסרטות). בגיל 14, אפשר היה לנחש, זה לא רק העיף לי את המוח, זה חיווט אותו מחדש.

אז ככה מרגישה אהבה ראשונה: פטיש חמש קילו לראש, בוקס עם מקדחת אוויר בבטן, חיבוק מוחץ של מפלצת שהיא סך כל פחדיך. ובדיוק כמו שסטיבן קינג הבטיח והמציאות קיימה, הנוסטלגיה היא רוח רפאים זדונית שתרדוף אותנו כל חיינו והעבר יפער בנו פצעים בלתי ניתנים לריפוי, ושום דבר אף פעם לא יהיה כמו הסיפור ההוא שקראת ולא האמנת שאתה קורא ב-1989, על חבורת ילדים בני 12 שעשו דברים מוזרים וקרו להם דברים מוזרים.

• שבוע הספר
• ספרות
• ספרים
• סטיבן קינג
• אימה

מדי פעם מגיעה סדרה שחומקת מתחת לרדאר רק כי היא מוגדרת כמיועדת לבני הנעורים או לכל המשפחה. כזה היה גורלה של Locke & Key (בישראל החליטו לקרוא לה "המפתחות של משפחת לוק", אבל אנחנו בני תרבות ולא נידרדר לשימוש בו), שעלתה אתמול לעונה שלישית ואחרונה בנטפליקס. הסדרה מבוססת על סדרת הקומיקס המעולה מאוד שנושאת את אותו השם, שהתרוצצה על המדפים בין 2008 ל-2013 וזכתה למאסות של מעריצים. היוצרים שחתומים עליה הם ג'ו היל וגבריאל רודריגז. ומה שצריך לדעת על ג'ו היל זה שהוא הבן של סטיבן קינג ושהוא קיבל את הגנים של אבא ואמא שלו (הסופרת טאבית'ה קינג). תתחילו לפחד.

>> מה כבר ראינו: השת"פ הסקסי של HBO ו-BBC חזר לעונה שנייה
>> מה כבר ראינו: אני גרוט… אני גרוט? אני גרוט!

תקציר הפרקים הקודמים: גיבוריה הצעירים של "Locke & Key" הם שלושה אחים שאביהם נרצח ואימם מחליטה לעבור איתם מסיאטל לאיזה חור במסצ'וסטס, שם ממוקם ביתה ההיסטורי והגותי למראה של משפחת לוק לדורותיה. בבית הם מגלים מפתחות שפותחים דלתות אל יכולות קסומות, כמו גם יישות דמונית שמחפשת את המפתחות למטרותיה (נו, תנחשו. כן, היא רוצה להשמיד את העולם, אתם ממש טובים בזה). הקסם של העיבוד הטלוויזיוני נעוץ באווירה האפלה שלו ששומרת היטב על רוח המקור, כמו גם הפקה מושקעת ואף מרהיבה לפרקים, ובעיקר עלילה גועשת, מסתעפת ומשתכללת שמחזיקה את המתח והמסתורין באופן משכנע.

יש כאן כמה שחקנים מצוינים (ובעיקר קווין דוראנד בתפקיד הנבל המקריפ), אבל מה שמנע מ"Locke & Key" להפוך ללהיט ענק כמו "דברים מוזרים" בשתי עונותיה הראשונות זה שהיא קצת אפלה מדי לצופים צעירים וקצת צעירה מדי לצופים אפלים, מה שהופך אותה לבינג' מושלם וכיפי עבור ילדים אבודים בנפשם בגילאי 50-18, שזה בעצם אנחנו. נטפליקס הכריזה בתום העונה השנייה על סיומה של הסדרה בתום העונה השלישית, יוצרי הסדרה טענו שמראש התכוונו לסיים אותה בשלוש עונות, הוליווד התפנתה לבדוק יצירות נוספות של הבן של סטיבן, ולכם מחכים עכשיו 28 פרקים מענגים לבלות איתם בסופ"ש. כולם מרוצים.

>> Locke & Key, שלוש עונות, 28 פרקים, עכשיו בנטפליקס

• המסך
• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• סטיבן קינג
• אימה
• פנטזיה
• בינג'
• המלצות צפייה