אם יצא לכם לעבור בשדרות ירושלים אחרי השיפוצים – שנראות עכשיו כמעט כמו רוטשילד אחרי השיפוצים – בטח שמתם לב למבנה יפהפה בסגנון אר דקו שעומד באחד מצדי השדרה. מי שמתקרבת כדי להסתכל יכולה להבחין בשלט הגדול שעומד מעל הדלת עם המילה "סיינטולוגיה" בעברית, אנגלית וערבית. זה לא השלט היחיד שמעטר את המבנה: בחלק העליון שלו, מצד שמאל, כתובה המילה "ALHAMBRA". מי שאינם מכירים את ההיסטוריה בוודאי יתהו מה לעזאזל. מצד אחד בניין מפואר עם חשיבות היסטורית. מצד שני, דת\כת גלובלית ושנויה במחלוקת שמצאה שם את משכנה.

ביררנו, גילינו ומצאנו שהסיינטולוגים מציעים סיורים במבנה (ובחינם), וידענו שאנחנו חייבות ללכת ולתפוס שתי ציפורים במכה: הצצה לתוך העולמות המסתוריים של האמונה הזאת והזדמנות להתעמק בסיפורו של המבנה, שהוקם בשנות השלושים של המאה שעברה כבית קולנוע פלסטיני. הצעד הבא היא להתקשר לטלפון של מרכז הסיינטולוגיה ולומר שאני מעוניינת בסיור. בחיים לא קיבלתי תגובה כל כך מזמינה. הם התקשרו יותר משלוש פעמים לתאם את ההגעה שלי. עובדה מעניינת בהתחשב בכך שהסיור, כאמור, אינו בתשלום.

המרכז לסיינטולוגיה הוקם ביפו בשנת 2012, אחרי לא מעט התנגדויות, כולל ניסיון הצתה באתר הבנייה ובריחה של הפועלים מבין הלהבות. עיקר ההתנגדויות נבעו מתוך חשש לשימור המבנה ההיסטורי, חלק בגלל זהותם של הרוכשים. בסופו של דבר, עם פתיחתו המחודשת של הבניין אחרי כשנתיים של שיפוצים, רוב הציבור התרצה לנוכח עבודות השימור המרשימות של הבניין והאפשרות להיכנס אליו באופן יחסית חופשי. לא ברור אם הסיורים החופשיים בבניין נוצרו כדי למנוע התנגדות של הציבור לארגון ולקרב אותו, או כי הם באמת מאמינים שהחובה המוסרית שלהם היא לפתוח את המבנה לקהל הרחב. ככה או ככה קפצתי על ההזדמנות.

אלהמברה עכשיו: לדמיין את ההיסטוריה

הגעתי לסיור בשלישי בבוקר יחד עם חברה שגררתי איתי. בכל זאת, אנשים שקרובים אלי אמרו עליי לא פעם ולא פעמיים שיכולים לראות אותי מצטרפת בתמימות לארגונים מפוקפקים. בכניסה פגשנו את אנשי הסיינטולוגיה שנראים כמובן כמו ישראלים מהמניין (איך חשבתם שהם נראים?), אנשים נחמדים ומסודרים שדאגו לשמור על היגיינה בשל התפרצות הקורונה עם הצהרות בריאותיות, מסכות וכפפות שחולקו בכניסה. המדריך שלנו, לבוש בחליפה ועם חיוך גדול שאל אותנו, במה אנחנו מתעניינות, סיינטולוגיה? קולנוע אלהמברה? ענינו לו שבשניהם והתחלנו את הסיור.

בקומה התחתונה עברנו דרך ספרים מתורגמים של ל. רון האברד, טלוויזיות שאפשר לראות בהן תכנים הקשורים לסיינטולוגיה (לדברי המדריך, "כמו נטפליקס סיינטולוגי שמשדר לכל העולם"), מכשיר לדוגמה המשמש בטיפולי האודיטינג המזוהים עם הסיינטולוגיה ואביזרים נוספים הקשורים לארגון. מצד אחד יכולה להיות כאן רתיעה מסוימת מהתצוגה שעלולה להזכיר מיסיונרים שמנסים למשוך מאמינים חדשים בישו. מצד שני, יש משהו מרגיע בקבלת המידע על הדת האפופה בערפל מסתורין ושמועות הזאת, ולהבין שהיא אולי די גלויה אחרי הכל.

בקומה השנייה, הגענו לאולם הכנסים של הסיינטולוגיה. בעבר, המבנה הפנימי של אלהמברה היה חלל אחד, עם תקרה גבוה ו-1,200 מושבים בשני יציעים (מזכיר קצת אולם קונצרטים גדול). באחד מגלגוליו של המבנה, לאחר שהפסיק לתפקד בתור קולנוע ותיאטרון, רכש אותו יזם שפיצל אותו לשלוש קומות כדי להפוך אותן לשטחים מסחריים. הסידור הזה נשאר עד היום.

למרות פיצול הקומות, בזכות המרחב הגדול והאווירה החגיגית שעוטפת את אולם הכנסים, ממש אפשר לדמיין איפה היו מוקרנים הסרטים ואיפה ישב הקהל. בתקרה של האולם ניתן לראות את תעלות האוורור של הקולנוע המקורי שנבנו גם הן בסגנון אר דקו, וביציאה ממנו אפילו פינת מסגרת של הבמה ששרדה. למרות זאת, קשה להישאר אדישים אל מול פסיפס רצפה עם סמל הארגון, פסל של ראשו של האברד על הבמה ושלטים עם ערכי הסיינטולוגיה המקיפים את האולם. ייאמר לזכותם שהאולם משמש לא רק למטרות הארגון, אלא גם להופעות וקונצרטים שפתוחים לקהל הרחב.

אלהמברה 1936: אום כולתום מככבת בכניסה

בסוף ההסבר באולם ואחרי שסיימתי לגעת ולמשש כל אחד מהקירות המשוחזרים, הגענו לצד השני של הקומה שבה מתקיימת תערוכה קבועה על ההיסטוריה של אלהמברה. בתחילתה אפשר לראות דגם של המבנה המקורי עם בית הקפה הקטן שהיה ממוקם מחוץ לאולם, השלט שעליו היו מעצבים פרסומות לסרטים המוקרנים וביתן שהיה ממוקם מעל הקולנוע והוסר באחד הגלגולים שלו. תהינו למה חלק מהדמויות הקטנות של הדגם שוכבות על הרצפה והוא סיפר שאמנם במלחמת העצמאות באמת היה פיצוץ ליד המבנה, אבל הדמויות נפגעו דווקא מפיגוע אחר – הזזה של הדגם מחדר אחד לאחר בזמן שיפוצים. אנחנו חשבנו שזה דווקא הופך אותו לאטרקטיבי.

בהמשך עברנו בתערוכה שמסבירה במילים, כרזות ותמונות על התחנות שעבר המבנה לאורך השנים. קולנוע אלהמברה נפתח בשנות השלושים על ידי החברה הערבית לקולנוע בשדרות ירושלים ביפו, שנקראו אז שדרות המלך ג'ורג'. משמעות המילה "אלהמברה" בספרדית היא "הבית האדום", מהמילה הערבית "אל חמרא" (האדום), ותיאטראות ובתי קולנוע בעולם נקראו כך בגלל שליטתו של הצבע האדום בקולנוע (בריפוד הכסאות ובצבע הוילונות) וגם כמחווה למתחם הארמונות העתיקים בספרד.

את המבנה תכנן האדריכל הלבנוני אליאס אל מור, שתכנן גם את קולנוע רוקסי הידוע בביירות. הקולנוע היה אחד המפוארים והגדולים בארץ ומשך אליו את תושבי פלשתינה-א"י היהודים והערבים כאחד. הוקרנו שם סרטים מפורסמים כמו "שירת התקווה" בהשתתפותה של אום כולתום, שגם כיכבה באופן זמני על שלט הכניסה.

במהלך מלחמת העצמאות הקולנוע נסגר ומניות החברה התרסקו. בסוף המלחמה הקולנוע עבר לידיים של ישראלים ולא סתם, כי אם נכי צה"ל שנפגעו במלחמה וקיבלו את הבעלות על הקולנוע כהבטחת הכנסה לאורך שנים. מאחר ובאותן השנים בקושי היו טלוויזיות בארץ, הקולנוע היה עסק רווחי ומשתלם. ב-1948 הקולנוע נפתח מחדש תחת השם קולנוע יפאור.

אלהמברה 1963: גיורא גודיק סופרסטאר

בשנת 1963 עבר המבנה שינוי נוסף כשרכש אותו גיורא גודיק, שיפץ אותו, החזיר את כתובת הניאון עם השם המקורי והפך את המקום לתיאטרון. גודיק, אמרגן ומפיק תיאטרון מפורסם בזמנו, היה ידוע בכך שהביא אמנים מצליחים מחו"ל להופיע בארץ בשנות ה-50 וה-60, ביניהם פרנק סינטרה וקליף ריצ'רד. פאן פאקט: הציעו לו להביא את הביטלס לארץ וכשהוא שמע את השם המשעשע שלהם הוא חשב שעובדים עליו והחליט לוותר. גודיק, היזם המצליח, שאף להביא את הזוהר של ברודווי לתל אביב ולהקים תיאטרון שיעלה הצגות מהארץ ומהעולם. אלהמברה (או בשמו השני דאז, "קולנוע גודיק") העלה הצגות רבות, חלקן היו הצלחה מסחררת, כמו "קזבלן" ו"כנר על הגג", וחלקן כישלונות מפוארים שגררו את גודיק לבוץ עמוק של חובות.

יום אחד ב-1972, רגע לפני עלייתה של הצגה חדשה בתיאטרון ומבלי שאף אחד חוץ מאשתו ידע על כך, החליט גודיק לברוח מהארץ, הותיר מאחוריו חובות, נושים ושחקנים המומים (גודיק היה ידוע בכך שהמליך שחקנים אלמונים רבים כמו יהורם גאון, תיקי דיין ושולה חן). גודיק ואשתו הגיעו לפרנקפורט ומכרו נקניקיות בדוכן סמוך לתחנת הרכבת המרכזית, כאחרוני המהגרים. בעזרת עבודה קשה ובהיותו איש עסקים מוצלח, הצליח גודיק לרכוש עוד דוכנים ומסעדות ואחרי ארבע שנים החל להחזיר את החובות שלו בארץ. אלא שאז, ממש לפני טיסתו לישראל, הוא נפטר בפתאומיות מסרטן מתקדם במעיים. נערך לו טקס אזכרה חגיגי בתיאטרון הבימה בהשתתפותם של שחקנים ואנשי תיאטרון רבים.

המדריך,ספי פישלר, סיפר לנו שהוא כה התרשם מסיפורו של גודיק, עד כי החליט ביחד עם ארי דוידוביץ', במאי הסרט הדוקומנטרי "מחכים לגודיק" ועם חוקרת יפו ורד נבון, לבקש מהעירייה לקרוא לרחוב האלמוני על יד אלהמברה על שמו. לדבריו שמו של גודיק אמנם הוכפש בישראל אחרי בריחתו, אבל זה לא לוקח ממנו את השינוי שעשה בתרבות הישראלית. פרויקט הענקת שמו לרחוב נמצא כיום בתהליך והוגי הרעיון אופטימיים.

העשורים הבאים היו גרועים למדי מבחינת המבנה המרשים: בשנות השבעים והשמונים, כשיפו במשבר עמוק, מתגלגל המבנה בין ידיים של יזמים שונים ומשונים, חלקם שאפו להפוך אותו לאולם אירועים ופסז' מסחרי בתהליך שנקטע באמצע. בהמשך הפכו חלק ממנו לסניף בנק של דיסקונט וחלקו השני ניתן ללא תשלום לתיאטראות מאולתרים ואינטימיים כמו "נוצר" ו"קליפה". בשנת 2008, כאמור, הוא נמכר לסיינטולוגיה, ושופץ ושומר בקפידה ובתכנונו של האדריכל איל זיו, שאחראי בין היתר גם לעיצוב מתחם התחנה. כך הגיע האלהמברה היפואי למראה הנוכחי שלו.

אלהמברה 2022: האברד על הגג

אחרי שנשטפנו בסיפורים ותמונות על ההיסטוריה של יפו, שלגמרי יכולה להיות מיקרוקוסמוס להיסטוריה של מדינת ישראל, המשכנו לקומה האחרונה ולגג. בדרך לשם עוברים על פני פוסטרים ממוסגרים שתלויים בכל מקום. מרחוק, הם נראים כמו פרסומות של סרטים שמציגים עכשיו בקולנוע, מה שיכול לתת את התחושה שחזרנו בזמן לתקופת הזוהר של אלהמברה. כשמתקרבים אפשר לראות שמדובר בפוסטרים עם תוכן שיווקי של הסיינטולוגיה שמקדם הרשמה לקורסים בתוך הארגון.

בדרך למעלה אפשר גם לראות את החלק האחורי של השעון המיתולוגי שעיטר את אלהמברה עוד משנות השלושים. הוא לא עובד אבל אפשר לראות מתוכו את שדרות ירושלים ולהרגיש שנמצאים ליד פיסת היסטוריה. כשמגיעים לגג, אפשר לקבל הצצה לבניין שממול, בו נמצא חלק מהמסך של קולנוע פארוק שהוקם ב-1940 והיה שייך לאותם בעלים. עוד אפשר לראות מהגג את האותיות האייקוניות של אלהמברה, שאמנם עברו שינויים רבים בשיפוצים אבל עדיין נותנות תחושה של חזרה לימים שבהם אנשים היו מגיעים לבית הקולנוע בחליפות ושמלות.

בסוף הסיור הרגשתי שאני לא יכולה לעזוב מבלי לשאול את המדריך, שהיה נחמד ואינטיליגנטי בצורה יוצאת דופן, את השאלות שניקרו בי. קולנוע אלהמברה זה מגניב והכל, אבל מה לעזאזל קורה פה היום? המדריך, שלא נבהל כלל מהשאלות, לקח אותנו לסיור חדש בסגנון סיינטולוגיה שבו הוא הדגים עלינו את המכשיר שבו משתמשים בטיפולים, ואמור לסמן מתי אנחנו חושבים או מדברים על משהו שמטריד אותנו. הוא הראה לנו סרטונים שמסבירים על החיים של האברד, את תקנון האודיטור (המטפל) ושלט עם השלבים והדרגות שאפשר לעבור בתוך הארגון. אני מודה שגם אחרי כל זה, נשארתי עדיין עם כמה שאלות לא פתורות. בכל זאת, עשיתי תחקיר רציני לפני שהגעתי וסיור קצר וחביב במרכז הוא לא מה שיגרום לי להיות פחות סקפטית כלפי הסיינטולוגיה.

מה שקרה אחר כך זה שהמדריך לקח שלוש כסאות (לו, לי ולחברה), סובב אותם אחד אל השני, התיישב על אחד ואמר "תשאלי הכל". אז שאלתי. שאלתי על הסיפור האישי שלו, שאלתי על ההאשמות כלפי הסיינטולוגיה, שאלתי על הספקות שיש בנוגע לאישיות שהבארד היה. בסוף השיחה לא קיבלתי את כל התשובות שחיפשתי, אבל לפחות לכמה רגעים הרגשתי שיש פה שיח אמיתי. והבניין. איזה בניין.

בשולי הדברים: מה זה בכלל סיינטולוגיה?

יותר מעשרים מדינות, ביניהן ארצות הברית וקנדה, אישרו את ההגדרה של הסיינטולוגיה בתור דת. במדינות אחרות היא נחשבת לכת ויש המגדירות אותה כמסוכנת, כמו גם כעסק מניפולטיבי למטרות רווח. הסיינטולוגיה הפכה מוכרת בזכות הצטרפותם של כוכבים הוליוודיים כמו ג'ון טרבולטה, אליזבת' מוס וכמובן טום קרוז, שבעבר על פי השמועות יועד לעמוד בראש הכנסיה. לא חסרים גם מפורסמים שהיו בסיינטולוגיה וכעת יוצאים נגדה, כמו ליאה רמיני, שחקנית הוליוודית שהצטרפה לארגון בגיל תשע יחד עם אמה וכעת פועלת נגדו בכל החזיתות עם ספר, תוכנית טלוויזיה ופודקאסט, בהם היא מספרת על מקרים שערורייתיים שנחשפה אליהם.

הסיינטולוגיה היא תורה דתית שפותחה בשנות החמישים על ידי הסופר ל. רון האברד. הוא נחשב לסופר הפורה בעולם עם 1,084 ספרים שכתב בימי חייו (למען ההשוואה, אני בקושי מצליחה לסיים את הכתבה הזאת), ובין ספריו ניתן למצוא ספרי מדע בדיוני, בלשים והרפתקאות. ב-1950 הוא מוציא ספר ראשון שמתייחס לבריאות הנפש, "דיאנטיקה". השיטות המוצעות בספר התקבלו בעולם המדע בחוסר אהדה ונקבע כי הן פסאודו-מדעיות ולא מוכחות מחקרית. עם זאת, הוא הפך להיות רב מכר ורבים התחילו להשתמש בשיטות שלו. בהמשך הוציא הבארד ספרים נוספים והרחיב את השיטה. ב-1954 הוא הקים את כנסיית הסיינטולוגיה בלוס אנג'לס.

על פניו התורה שהאברד מדבר עליה מושפעת משיטת הפסיכואנליטיקה של פרויד ותורות שונות מהמזרח. מצד אחד, הוא מציע שיחות ומפגשים בין מטפל למטופל כדי לנקות את כתמי העבר. מצד שני, מדבר על גלגולים קודמים ועל האדם כישות רוחנית. בהמשך הדברים נהיים קצת יותר שנויים במחלוקת, עם ההתנגדות החריפה שלה לתרופות פסיכיאטריות והתייחסות בסיפור "ההיסטוריה הקוסמית של העולם על פי הסיינטולוגיה" לחייזר בשם זנו שהגיע לכדור הארץ לפני 75 מיליון שנה ושתל בהרי געש נשמות של חייזרים. זה מוזר, אבל עוד קודם לכן היה לנו משיח שנולד מבתולה, נביא שעף לשמיים עם סוסה מכונפת ורבנו אחד שקרע את ים סוף עם מקל, אז מוזר זה די הסטנדרט.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• יפו
• תיאטרון אלהמברה
• סיינטולוגיה
• מבנים לשימור
• היסטוריה

• Facebook
• Twitter
• Email

יריד הקנאביס הראשון בישראל, שהיה אמור להתקיים בתחילת יוני בדיזנגוף סנטר בוטל במפתיע בעקבות מחאה נגד האירוע שהחלה ברשתות החברתיות, בה התבקשו האזרחים המודאגים לפנות להנהלת הסנטר ואף לעיריית תל אביב-יפו. מבדיקה ניתן לראות שפעילה אחת מבין המוחים היא חברה בולטת בתנועת הסיינטלוגיה (שמוגדרת ככת ע"פ המרכז לנפגעי כתות), המתנגדים בתוקף ללגליזציה של קנאביס ובין היתר גם לתרופות פסיכיאטריות כגון ריטלין. לעתים הפעילות שלהם בנושא מתבצעת דרך זרוע חיצונית המוגדרת כתאגיד ללא מטרות רווח בשם "עולם ללא סמים".

האירוע שהיה אמור להתקיים בחלל המעצבים בסנטר היה צפוי לכלול בין היתר הרצאות, סדנת מתכונים, תערוכת אומנים וממכר מוצרים (ללא קנאביס חי). האירוע היה יוזמה של עמותת קאנה, הפועלת לקידום לגליזציה בישראל, והנהלת הסנטר כבר החלה לפרסם אותו, עד שהחליטה במפתיע לבטל אותו, החלטה שנומקה בפניות תושבים להנהלה, שהתלוננה על כך שילדים יהיו חשופים לתכנים.

יו"ר קאנה ויוזם האירוע, פלג פסטיג, אמר כי "הודיעו לנו שיש מתנגדים לאירוע, ולאחר שעתיים הם מחקו את האירוע בפייסבוק. היו שם תגובות של חמישה אנשים. הם טענו שהיו גם טלפונים ומיילים, אבל היה מדובר בגברת אחת שעמדה מאחורי הבלאגן, סיינטולוגית מוצהרת. זה תמוה ומוזר שהסנטר בחר להיכנע לתכתיבים מהסוג הזה. מדובר בהדרה לכל דבר ועניין, לא רואה הבדל בין זה להדרת הומוסקסואלים או ערבים".

הפוסט שפרסמה הנהלת הסנטר, הפך במהרה לזירת התכשתות בין תומכי קנאביס למתנגדיו. במקביל, אותה פעילה שדחפה לביטול האירוע פרסמה במקביל בדף הפייסבוק שלה פוסט בו התגאתה על כך שמנכ"ל דיזינגוף סנטר שלח לה הודעה אישית על ביטול האירוע. הפעילה הכחישה בתוקף בעימות האינטרנטי בתגובות להודעת הביטול כי היא חברה בסיינטולוגיה וטענה כי "זו השמצה פרועה", אך מבדיקה ניתן לראות כי היא אכן חברה בסיינטולוגיה ישראלית.

מהנהלת דיזינגוף סנטר נמסר כי: ״בעקבות פניות ותלונות רבות שקיבלנו בכל האמצעים האפשריים, החלטנו לבטל את קיום היריד. בין המתלוננים נמצאים הורים, מתנגדי ליגליזציה ותושבים מודאגים. אנו קשובים ללקוחותינו ולקהילה שאנו פועלים בתוכה והבנו שהקונספט שתוכנן ליריד לקוי ואינו נותן אפשרות לקיום דיון מעמיק בנושא. מכיוון שגילינו שהנושא טעון, מורכב ונפיץ הרבה מעבר למה שחשבנו, אנו נפעל על מנת ליצור את הבמה הראויה לדיון אובייקטיבי ושיוויוני שיאפשר לכל הצדדים לבוא לידי ביטוי". בתגובה לשאלה האם המרכז לסיינטולוגיה היה אחראי לביטול האירוע בפעילות יזומה, דובר כנסיית הסיינטולוגיה ספי פישלר מסר כי "לא. הפעילות הארגונית שלנו מתמצה בחינוך על סמים דרך הארגון העולמי 'עולם ללא סמים' והשלוחה הישראלית שלו 'ישראל אומרת לא לסמים'".

• עירוני
• סיינטולוגיה
• דיזנגוף סנטר
• קנאביס
• לגליזציה

• Facebook
• Twitter
• Email

סיינטולוגיה

להתנקות מחייזרים במקום לקחת כדורים

"תרבות ללא אי שפיות, ללא פושעים וללא מלחמה, שבה בעלי היכולת יכולים לשגשג ולאנשים הגונים יכולות להיות זכויות, ושבה האדם חופשי לצמוח לעבר פסגות גבוהות יותר. אלו הם יעדי הסיינטולוגיה". נשמע מושלם, לא? זהו הציטוט של מייסד כנסיית הסיינטולוגיה ל' רון האברד, בעברו סופר מדע בדיוני, שמתנוסס באתר הבית הישראלי של הארגון. הסיינטולוגיה החלה לפעול בישראל בשנות ה־70 (שני עשורים לאחר שהאברד האמריקאי פרסם את "דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש") והמרכז הגדול ביותר שלה בישראל נמצא בשדרות ירושלים שביפו.

לפי המייסד האברד מקור הצרות של בני האדם הם חייזרים שהגיעו לכדור הארץ לפני 75 מיליון שנה ומאז נשמותיהם אינן מרפות מאיתנו. לפיכך הסיינטולוגיה מתנגדת בכל תוקף לטיפול פסיכולוגי ולכדורים פסיכיאטריים ומציעה שיטות טיפול מוזרות יותר ופחות, שהמוכרת בהן היא אודיטינג, שאמורה לנקות את הנפש משאריות החייזרים (ויש גם אי־מטר – מכשיר לגילוי מטענים חשמליים שמעידים על טראומות עבר). הסיינטולוגיה הכתה שורשים בישראל באמצעות תת ארגונים אשר לא מזוהים באופן מובהק עם הסיינטולוגיה, אך כן מפיצים את רעיונותיה ומנסים לחדור אל תחומי חיים שונים, בהם חינוך, ייעוץ עסקי ובריאות הנפש. הפעילות הבולטת ביותר היא זו של הארגונים המתנגדים לכדורים פסיכיאטריים, ובהם עמותת מגן לזכויות אנוש.

עוד קהילות סודיות שמתחבאות בתל אביב:
עובדי המזנון של אייל שני חושפים את כל הסודות
פחד וניצול בצפון העיר: הצצה לחיים בכת תל אביבית
כת הכותנה: חיתולי הבד משתלטים על העיר

בשנים האחרונות – בזכות תחקירים, סכסוכים פנימיים וסרטים תיעודיים – נחשפו פרטים רבים על הסיינטולוגיה, המנגנון הכלכלי שלה והקשיים שעוברים חברים שמנסים לצאת ממנה. בסרט "הסיינטולוגיה וכלא האמונה" למשל, מתוארים השפלות, חרמות, ניצול כספי והשתלטות מוחלטת על חייהם של החברים, כולל ניתוק קשר בכפייה עם כל מי שמוגדר "מדכא". בישראל הצטברו עדויות על אנשים שבחרו לעזוב את הארגון המרכזי בעקבות טענות כאלה, חלק מהם פורשים לדרך סיינטולוגית עצמאית.

התנועה הראלית

משובטים חובבי מין וארץ הקודש

סיפורי התנ"ך ושיבוט בני אדם, פגישה עם האלוהים וסקס עם חייזרים – אלה הרעיונות העומדים בבסיס האמונה של התנועה הראלית, אשר חבריה טוענים שהם בכלל אתיאיסטים. הכל התחיל בצרפת ב־1973 בקרבת הר הגעש פוי דה לסולס. נהג מרוצים בשם וורילהון טוען שבזמן שנסע במכוניתו הופיעה לפניו חללית, וזה היה המפגש הראשון שלו עם גזע חייזרים קדום שיצר את המין האנושי. אלו נקראים בשם אלוה (אלוהים הוא צורת הריבוי), ובתרגום חופשי לשפתם – אלה הבאים מן השמים. האלוהים הזמינו את וורילהון אל החללית ושם קראו איתו בתנ"ך תוך שהם מפרשים בפניו את סודות הבריאה ומעניקים פרשנות חדשה למה שבאמת קרה שם – פיצוצים אטומיים ושיבוט המין האנושי מ־DNA חייזרי. החייזרים סיפרו לוורילהון שהוא האחרון בשרשרת הנביאים והעניקו לו את השם ראל (שליח) ומשימה להכין את כדור הארץ לבואם המחודש של החייזרים ולעזור למין האנושי לממש את הפוטנציאל הגלום בו.

הראלים תומכים בין השאר בשיבוט בני אדם כאמצעי להשגת חיי אלמוות, ובתחילת שנות ה־2000 טענו שהצליחו לשבט תינוקת אנושית במכון קלונאייד שהקימו בקנדה. בתנועה טוענים שמאז הצליחו לשבט עוד אנשים ושחלקם נמצאים בישראל, שבה גם פועלת נציגות של כמה מאות חברים. המפגשים מתקיימים אחת לחודש בתל אביב ובתנועה ממליצים לקרוא את הספר "האמת על אלוהים: תכנון תבוני – מסר מהיוצרים" לפני ההגעה.

לפני כעשר שנים זכו לפרסום כאשר הכריזו על כנס האורגזמה הגדול שאמור היה להתקיים במרכז הארץ ולבסוף בוטל עקב לחצים. בשלב זה ראוי לציין שהם גם תומכים במין חופשי כנדבך חשוב בהתפתחות האדם – כולל מין עם חייזרים. בקשת הראלים להקים בישראל את אתר הנחיתה לשובם של האלוהים נדחתה שוב ושוב על ידי הממשלות.

סילקן טייגר

השכל הבלתי מותנה ושבעת הדיסייפלים

בשנות ה־90 החל לעשות לעצמו שם בחוגי הניו אייג' בישראל אדם מסתורי שכינה את עצמו "נמר המשי" (סילקן טייגר). הוא פרסם הגיגים רוחניים באתר אינטרנט בשם "הצב המהיר" ומיתג את עצמו כ"אדם חופשי" וכ"שכל בלתי מותנה", וכן העיד על עצמו כי הוא בעל סגולה שתודעתו נמצאת מחוץ לזמן ולכן הוא מסוגל לראות את כל אפשרויות הבחירה בכל רגע נתון. הקהילה הסגורה שבראשה עומד האיש הזה נודעה לימים ככת סילקן טייגר.

אנשים שהצטרפו לקבוצה ועזבו אותה העידו על מנהיג שהבטיח להם "אבולוציה של המיינד" ועל כת בעלת מבנה היררכי. לפי המרכז לנפגעי כתות מתחת למנהיג יש שבעה דיסייפלים, המוכרים בסביבתם כיועצים, יודעי דבר ובעלי סוד. הם מהווים גם את שער הכניסה לקבוצה, הפועלת בבתיהם של המאמינים במרכז הארץ. יוצאי הכת מספרים כי השיטה היא של חבר מביא חבר: לאחר שאדם מגיע לפגישה אישית עם הדיסייפלים, שחלקם מורים ליוגה ומטפלים מסוגים שונים, הם יספרו לו (אם קנה את אמונם) בשלב מסוים על "הקבוצה".

במרכז לנפגעי כתות אומרים כי לפי עדויות העוזבים ההרגשה היא שהצלחת להיכנס למועדון אקסקלוסיבי ביותר, מעין קבוצה אלטרואיסטית שעוסקת בפלאי הקיום. המפגשים הקבוצתיים (שעליהם נגבה תשלום) מלווים בארוחות גורמה, באלכוהול ובטקסי היטהרות. בין השאר טוענים כי הטייגר אוסר על תלמידיו לקיים יחסי מין, ללדת ולהתחתן ללא רשות, אולם לו מותר לקיים יחסי מין עם תלמידותיו שבתמורה זוכות "לעלייה בסולם הרוחני". המניפולציה המינית מלווה גם בהשפלות מילוליות והתעמרות רגשית עד כדי מצב של ערעור "העצמי" של האדם. בני משפחות של חברי הקבוצה סיפרו לגל"צ כי לעתים התלמידים משתעבדים כלכלית למאסטר עד כדי כך שהם מעבירים לידיו בתים, ירושות, ולמעשה כל דבר שיבקש מהם. חברה לשעבר בכת סיפרה לפני כשנתיים בגל"צ: "המאסטר יכול להגיד לו תכין לי קפה, כל מיני דברים. הוא יכול להגיד לו תעביר לי את כספי הירושה שקיבלת, ועושים את זה. כל הרכוש כולל הבן אדם עצמו, הנפש, עובר למאסטר".

סידהא יוגה

יוגה, חוקן וחתיכה מהמשכורת

ב־2012 מת הגורו איתמר אורן, לשעבר יחיאל בדיחי, אשר היה מוכר למאמיניו בשם סייג' נאראדה, אולם הקבוצה שהקים עדיין פעילה ומנהלת אותה אחת מתלמידותיו הוותיקות. תלמידיו של אורן האמינו כי הוא זכה באנרגיה אלוהית ייחודית והוא מרעיף אותה עליהם. חמש שנים לאחר מותו הרצאות המבוא והפעילות של הקבוצה עדיין מתקיימות כבכל יום חמישי ברחוב תוצרת הארץ 17. אורן, שהיה לטענתו ד"ר לנטורופתיה, פיתח שיטת "טיהור" אגרסיבית למאמיניו בשם "קולוניק הידרותרפיה", שבבסיסה דיאטות מיצים, צומות וחוקנים. כבכל מרכז רוחני של דתות המזרח מתרגלים כאן מדיטציה ושירת מנטרות, אך אם הרגשת כי אתה מגלה את האור דרך הסידהא יוגה מוטל עליך גם להפריש עשירית ממשכורתך. לטובת הכלל כמובן.

תמונתו של אורן, הגורו, נעלמה אמנם מאתר האינטרנט של הקבוצה, אך באתר עדיין מצוין שעמותת סידהא יוגה הוקמה על ידי המורה הרוחני סייג' נאראדה ש"מלמד ומעניק חסד ועוזר לכל אדם". מאמינים שעזבו את הקבוצה סיפרו על שבי מחשבתי שחדר לכל אורחות החיים ועל פולחן אישיות: המאמינים הקימו מקדשים בבתיהם, שרו שירי הלל לגורו, הסתובבו עם תמונתו בארנק והתייעצו עמו בכל נושא – מזוגיות עד איזו מכונית לקנות. אנשים דיווחו על ניתוק מבני זוג ומבני משפחה שמפריעים לדרכם הרוחנית בשל העיקרון שתלמידי הסידהא המוארים זוכים להשפעת האור מהגורו האלוהי, והלא מאמינים אינם זוכים בשפע הטוב. בסידהא שמים דגש על נטישת הזהות הישנה ואימוץ שם חדש התואם את רוח הקבוצה.

צעיר שהצליח לעזוב את הקבוצה סיפר לפני כמה שנים למוסף "הארץ" עד כמה השפיעה המסירות לגורו על המאמינים: "החברה שלי התמסרה לגמרי, אבל אני הייתי בעייתי מבחינתם: ישבתי מאחור, שאלתי שאלות, הייתי מסויג. הם לא ראו את זה בעין יפה. השיטה הכי טובה לשרוף את הקארמה השלילית הייתה לדעתם במתן שירות למרכז: לנקות או להפעיל את המזנון. היו כאלו שעבדו בבית של אורן בגני תקווה – גיננו, בישלו, ניקו. אני הגעתי מוקדם ושמרתי לגורו מקום חניה".

המשיח מתל אביב

משיח עם תקציב פרסום עצום

מתברר שהמשיח חי בתל אביב ושמו דוד גולדנר, או דוד סגל, או דוד מקפיאל. מה שבטוח שהוא דוד, בנו של משיח בן דוד. ייתכן מאוד שנתקלתם בכרוזים בצבעי שחור־לבן המפרסמים את משיחיותו בצירוף של מספר טלפון נייד המופיעים לפעמים בתל אביב, פרסומות ברדיו או בעיתון, או באנשים הצועקים ברחבי העיר: "משיח בן דוד כבר כאן". יש לו אפילו אתר אינטרנט שבו הוא נותן פרשנות משיחית לנושאים אקטואליים.

בעברו היה דוד מהנדס בכיר ברפאל, עד שגילה את חוכמת הקבלה והתוודע למשיחיותו. לקבוצה שלו הוא קורא "קולו של משיח", והוא מצליח למשוך בעיקר אנשים מרקע דתי וחרדי. מרכז פעילותו של המשיח הוא בתל אביב, אך הוא גם צץ באזורים אחרים בארץ, ובמרכז לנפגעי כתות יש עדויות על אנשים שנפלו ברשתו של משיח הטוענים לשעבוד טוטאלי, הקדשת כל החסכונות והמשכורת לפרסומים על אודות משיחיותו (מדובר בסכומים לא מבוטלים) וכן התנתקות מבני המשפחה כאשר הוא שומע משמים כי המשפחה מפריעה לביאתו של משיח.

נכון להיום אתר האינטרנט שלו מעודכן לסוף יוני, וסביבו התקבצה קבוצת מאמינים המקדישה את חייה ואת מיטב כספה לגילויו של משיח גולדנר ולפרסומים על ביאתו. אחד המאמינים לשעבר סיפר לפני כמה שנים כי העביר למשיח 100 אלף ש"ח וכי גולדנר משכנע את מאמיניו כי בקרוב – עם ביאת המשיח – ייסגרו הבנקים בכל מקרה.

מדיטציה טרנסצנדנטלית

מהביטלס עד דיוויד לינץ'

מי לא היה רוצה ללמוד לעוף? זו אחת ההבטחות הניתנות למתרגלי המדיטציה הטרנסצנדנטלית, שהשלוחה שלה בארץ מוכרת בשם "המכון הישראלי למדע האינטליגנציה היצירתית", אולם התעופה אינה הבעיה העיקרית שלה. במרכז מתרגלים טכניקה מדיטטיבית שפותחה על ידי מהרישי מהש יוגי, ומאז קנתה לה מיליוני מאמינים ברחבי העולם וגם רבים בישראל (ההתעניינות של הביטלס במהרישי תרמה רבות לפופולריות שלו).

אף על פי שהמדיטציה אינה מזיקה בפני עצמה ורבים יעידו שהיא מפיגה מתחים ומשפרת את הבריאות הכללית, הקבוצה הדוגלת במדיטציה טרנסצנדנטלית ספגה במהלך השנים האשמות כי היא מסתירה את היותה דת וכן נטען כי נאמני המהרישי משכנעים אנשים להירשם לקורסים יקרים מאוד ומבטיחים למאמינים רווחה כלכלית בצד רווחה נפשית.

המבקשים להרחיב בתרגול יגיעו בסופו של דבר לתוכנית הסידהים האינטנסיבית, שבה יתרגלו שעות ארוכות של מדיטציה וישננו כתבים כדי להגיע לתעופה היוגית המובטחת. ככל שאדם מבקש ללמוד עוד, כך הוא ישלם יותר. עם קשר לכך או בלי, המדיטציה הטרנסצנדנטלית מזוהה בשנים האחרונות עם סלבריטאים כגון דיוויד לינץ' ועם בכירים בסיליקון ואלי שיכולים להרשות לעצמם לשלם. המהרישי מהש יוגי מת ב־ 2008, כשהאימפריה שבנה שווה מיליארדי דולרים. בישראל עולים לימודי המדיטציה הטרנסצנדנטלית 3,000 ש"ח כמעט.

עמותת בני ברוך – "קבלה לעם"

תנועה דתית עם חיבה לתביעות

עמותת בני ברוך נוסדה על ידי ד"ר מיכאל לייטמן והיא מבוססת על רעיונותיו של המקובל הרב אשלג, הלוא הוא בעל הסולם. ההערכה היא כי זו תנועה דתית המונה עשרות אלפים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם. התלמידים האדוקים משתתפים בשיעורי קבלה ליליים עם לייטמן במרכז שבפתח תקווה. הדחיפות של פעילות התנועה – שפתוחה גם ללא יהודים – נובעת מהאמונה שאנו נמצאים כעת בדור האחרון שלפני הגאולה, והלימוד המעמיק של כל אחד הוא חלק ממה שיוביל למהפכה הרצויה.

שי בן טל, חוקר מאוניברסיטת בן גוריון שחקר את הקבוצה בשנים האחרונות, הסביר באחד ממאמריו: "על פי בני ברוך, הקבלה היא היורשת הטבעית של המדע. המדע המסורתי הגיע לקץ דרכו, והגיעה העת ששיטה מדעית אחרת תתפוס את מקומו על במת ההיסטוריה ותוליך את האנושות לשלב האחרון בהתקדמות".

מאמצי התנועה להפיץ את הקבלה נושאים פרי ויש לה גם חסידים ידוענים, אבל יותר מכל היא ידועה בתביעות שהגישו נגד מי שטענו כי היא בעלת מאפיינים של כת. ב־2013 הגישה העמותה תביעת ענק נגד אהרון אפלבאום בגלל מכתב תלונה שהגיש לפקידים וגורמים מקצועיים אחרי שגילה שעמותת בת של בני ברוך בשם "לגדול בכיף" נכנסה למערכת החינוך הכללית בבית ספר בטבעון. בעקבות הפרשה התפרסם תחקיר ב"ידיעות אחרונות" אשר גולל סיפורים של עדים לטובתו של אפלבאום, שלדבריהם היו חברים בקבוצה ונפגעו. חלקם טענו כי החברים מפרישים עשירית ממשכורתם לעמותה. בני ברוך הכחישו את הטענות ואף הציגו רשימת עדויות סותרות.

• הבועה
• דתות
• הכתות הסודיות של תל אביב
• הביטלס
• סיינטולוגיה
• קבלה
• רוחניות
• יוגה
• תל אביב
• המשיח
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

ספי פישלר הוא אודיטור (יועץ רוחני בסיינטולוגיה) ומדריך קורסים של הארגון המרכזי בישראל, היושב בבניין הגדול והמפואר בשדרות ירושלים. מבחינתו כל האווירה המסתורית סביב הסיינטולוגיה היא מחשבות קונספירטיביות גרידא, רחוקות שנות אור מהמציאות. "אני חושב שזה לגמרי עניין של מדיה ועיתונות", הוא מסביר, "לדעתי הדרך הטובה ביותר לעשות כתבה מעניינת היא לנסות להציג את הנושא שלה כמשהו מסתורי או דרמטי יותר".

אז מה זה סיינטולוגיה?

"גוף גדול של ידע עם המון כתבים והרצאות מוקלטות של המייסד, ל' רון האברד (שמלבד הקמתו את הסיינטולוגיה היה גם סופר מדע בדיוני – א"ס). זו פילוסופיה דתית יישומית, משהו שאפשר להשתמש בו גם פרקטית, לא רק לדבר עליו".

מה הם עיקרי האמונה שלכם?

"קודם כל – שהאדם הוא ישות רוחנית ונצחית. הוא היה קיים הרבה לפני תקופת החיים הנוכחית ויהיה קיים גם הרבה אחריה. כל אדם הוא טוב ביסודו, אבל החוויות מהעבר וההתנסויות גרמו לנו להתדרדר במצבנו. על ידי האודיטינג (תהליך שבו האודיטור שואל שאלות – א"ס) אנחנו מצליחים להסיר את המטענים מהחוויות האלו ולהחזיר את האדם להיות האני המקורי שלו. לכל פגישה כזאת אנחנו קוראים סשן, וסשן לא מוקצב בזמן, הוא יכול לקחת שעה וגם שלוש שעות. האודיטור שואל את הבן אדם שמולו שאלות שגורמות לו להסתכל ולהתבונן על החיים שלו מכל מיני נקודות מבט או להיזכר בדברים. אחר כך הוא עונה לאודיטור את התשובות שלו ונשאל שוב ושוב את אותה השאלה, עד שעוברים לשאלה הבאה. כך זה קורה עד שהבן אדם מגיע לנקודה שבה נופל לו האסימון ומגיעה תובנה. זה נקרא 'תהליך'".

אתה מרגיש שאתם לא מובנים בציבור?

"לא. הסיינטולוגיה היא פשוט דבר לא כל כך מוכר, אבל אנשים מבינים די מהר ברגע שיש תקשורת. יש חוסר ידע אבל גם הרבה סקרנות. ברחוב יש פחות קונספירציות, זה בעיקר במדיה".

עוד אנשי דת (ואתאיסט אחד) מדברים על אלוהים:
הרב אבי זרקי, המוהל הראשי לתל אביב
האב גבראב מהכנסייה בנווה שאנן
השיח' סטל סלימאן ממסגד נוזהה
הנזיר הבודהיסטי לירן קוצ'ק כץ
הכומר האורתודוקסי נאסר קונסטנטין
הרב אליהו פרץ של קהילת סיני
האתאיסט עמיר שנבל

בינינו, יש חייזרים?

"יש, אבל האמונה בהם היא לא חלק מהסיינטולוגיה. בהחלט יכול לקרות מצב שבן אדם נכנס לאודיטינג ונזכר בתקופות חיים קודמות אז הוא יכול להיזכר בכל מיני דברים. אף אחד לא יכול להגיד לו שהוא טועה, זה נורא אינדיבידואלי. הדבר העיקרי הוא התוצאות – אם הבן אדם יצא מהסשן כשהוא השתפר".

ומה עם הפרק ב"סאות' פארק" שבו צחקו עליכם?

"נו, הם יורדים רצח על כל מי שהם עוסקים בו. זה הקטע שלהם, אני לא לוקח אישית. זו גם לא תהיה הפעם הראשונה או האחרונה שסיינטולוגיה תהיה על הכוונת של איזו תוכנית סאטירה או הומור. בכל דת אפשר למצוא דרך לרדת עליה. בסדר, אז אנחנו בקטע של חייזרים וכאלה, על הכיפאק, אבל לדברים שהם אמרו עלינו אין קשר למציאות. אפשר גם לצחוק על הנצרות ולהגיד שהם מאמינים בזה שישוע נולד מבתולה".

יש אלוהים? נמק.

"כן, בהחלט. תסתכל מסביב, אתה רואה חיים בכל מקום. זה הכוח שמניע את הכל. החומר בפני עצמו רק עומד שם דומם. מה שמנפיש את הכל ושם תנועה ומשמעות זה הכוח של החיים. זה לא דבר חומרי אלא משהו מעל העולם החומרי. אתה מבין? סיינטולוגיה לא מגדירה את אלוהים במדויק, רק מתייחסת לקיומו. האמת הכי גבוהה היא אצל כל בן אדם בעצמו".

• מיוחדים
• סיינטולוגיה
• יש אלוהים?
• אנשי דת

• Facebook
• Twitter
• Email

"North by Northwest"

קלאסיקת הריגול הסופר כיפית של אלפרד היצ'קוק מ־1959 מחזיקה גם כמעט 60 שנה אחרי צאתה, ואין הרבה סצנות בקולנוע שמסוגלות להתחרות בארבע וחצי הדקות המושלמות עם מטוס הריסוס.

אורך: 136 דקות

[tmwdfpad]

"Better Call Saul"

הפריקוול המפתיע באיכותו ל"שובר שורות" נישא מעלה בעיקר בזכות הנוכחות הכריזמטית של בוב אודנקירק המופלא – שחקן עם עבר קומי ענף והווה דרמטי מעולה.

אורך: 53 דקות. סך הכל: 3 שעות, 15 דקות

"W/ Bob and David"

רוצים לראות את בוב אודנקירק בשיאו הקומי? כאן הוא חוזר לשתף פעולה עם חברו דיוויד קרוס בעונה קצרה (ארבעה פרקים וספיישל מאחורי הקלעים) של סדרת מערכונים משוגעת ומעולה שהיא היורשת הרוחנית של תוכנית הקאלט "Mr. Show".

אורך: 27 דקות. סך הכל: 3 שעות, 36 דקות

"Going Clear"

חובבי הקונספירציות כבר שרצו שעות באתרים החושפים את הצדדים של הסיינטולוגיה, שהם יותר אפלים מהדברים שהם אשכרה מאמינים בהם (ספוילר: משהו עם נשמות של חייזרים מתים). לכל השאר, הסרט הדוקומנטרי מביא שעתיים מצמררות באריזה מעולה.

אורך: 120 דקות. סך הכל: 5 שעות, 36 דקות

"Mission Impossible"

כי האסוציאציה הנכונה היחידה לסיינטולוגיה היא טום קרוז, וכי הסרט המקורי (מ־1996) הוא הרבה כיפי משאתם זוכרים.

אורך: 110 דקות. סך הכל: 7 שעות, 26 דקות

"Unbreakable Kimmy Schmidt"

הקומדיה המעולה והקלילה (עם הסאבטקסט האפל) של טינה פיי היא יהלום מפוספס. לוקח לה כמה פרקים להתניע, אבל זה לגמרי שווה את זה. חוץ מזה, יש לה את שיר הפתיחה הכי מידבק בעולם.

אורך: 28 דקות. סך הכל: 7 שעות, 54 דקות

"DMT: The Spirit Molecule"

סרט תיעודי מרתק על הגלגולים ההיסטוריים השונים של הסם DMT, משימושים משוערים בימי קדם ועד היום (בין היתר בגלגולו בשם איוואסקה). עושה תיאבון.

אורך: 75 דקות. סך הכל: 9 שעות, 9 דקות

"Archer"

סדרת ריגול מצוירת שהיא מעין יורשת רוחנית ל"משפחה בהפרעה" (השתיים חולקות חלק מהקאסט ומהכותבים). העונות המאוחרות קצת מאבדות כיוון, אבל שלוש הראשונות לגמרי שוות את זה.

אורך: 20 דקות. סך הכל: 9 שעות, 29 דקות

"It Happened One Night"

קומדיות רומנטיות התחילו כאן. קלאסיקה ענקית של פרנק קפרה.

אורך: 105 דקות. סך הכל: 11 שעות, 14 דקות

"Anthony Jeselnik: Thoughts & Prayers"

במופע הסטנד־אפ החדש של אנתוני ג'סלניק הוא מרחיב את המנעד שלו מפאנצ'ים קצרים ואפלים למשהו שונה לגמרי. אין מה לדאוג, הוא עדיין חוצה את גבולות הטעם הטוב חמש פעמים בדקה.

אורך: 59 דקות. סך הכל: 12 שעות, 13 דקות

"The One I Love"

הסרט הזה מסווג משום מה בנטפליקס (גם) כקומדיה רומנטית, אבל הוא לא. מדובר במותחן פסיכולוגי משונה עם כמה תפניות מטרידות, מסוג הסרטים שעדיף להגיע אליהם טאבולה ראסה.

אורך: 91 דקות. סך הכל: 13 שעות, 44 דקות

"Brooklyn Nine-Nine"

קומדיית משטרה כיפית ומוגזמת עם אנדי סמברג בתפקיד הראשי ועוד הרבה פרצופים כיפיים (צ'לסי פרטי! פרד ארמיסן!) בכל פינה.

אורך: 23 דקות. סך הכל: 14 שעות, 7 דקות

"True Grit"

המערבון המעולה של האחים כהן מצליח להיות כבד וקודר מצד אחד והרפתקה קלאסית מצד שני. נראה שהסרט, שקיבל ביקורות טובות בזמן אמת, נשכח קצת בחלוף השנים בפילמוגרפיה של האחים, ולא בצדק.

אורך: 110 דקות. סך הכל: 15 שעות, 57 דקות

"The Fall"

מותחן בריטי שחור משחור שעוקב מצד אחד אחר שוטרים המחפשים רוצח סדרתי, ומצד שני מציג מקרוב מאוד את חייו הכפולים של אותו רוצח.

אורך: 60 דקות. סך הכל: 16 שעות, 57 דקות

"Beasts of No Nation"

הסרט העלילתי הראשון שנטפליקס הפיקו. קורי פוקונאגה (מהעונה הראשונה והפנטסטית של "בלש אמיתי") בכיסא הבמאי, אידריס אלבה בתפקיד הראשי בתור מפקד של צבא ילדים־חיילים באפריקה.

אורך: 137 דקות. סך הכל: 19 שעות, 14 דקות

"Star Trek: First Contact"

כי זה הסרט הכי טוב בסדרה, נקודה. ואפילו לא צריך היכרות עם הסדרה בשביל ליהנות ממנו (אבל יותר כיף אם שוחים בחומר כמובן).

אורך: 111 דקות. סך הכל: 21 שעות, 5 דקות

"Bloodline"

הפקת מקור של נטפליקס. דרמה משפחתית שהולכת ומתפתחת למותחן. אטית מאוד, קצת רצינית מדי וקצת מלאה בעצמה, אבל בסך הכל שווה את ההשקעה.

אורך: 60 דקות. סך הכל: 22 שעות, 5 דקות

"Adventureland"

קומדיית נעורים כיפית (אבל חכמה) מהתקופה שהפרצוף של ג'סי אייזנברג עוד לא נמאס לחלוטין (טוב, זה היה ב־2009).

אורך: 107 דקות. סך הכל: 23 שעות, 52 דקות

• DMT
• סיינטולוגיה
• משפחה בהפרעה
• Unbreakable Kimmy Schmidt
• Better Call Saul
• שובר שורות
• טינה פיי
• נטפליקס
• המסך
• NETFLIX
• The Fall
• בוב אודנקירק
• בינג'
• מלחמת הכוכבים
• אלפרד היצ'קוק
• האחים כהן
• תרבות