בשבועות האחרונים אנחנו עוקבים בעיון והנאה אחרי הישורת האחרונה של "תרגיע", הסדרה המבריקה מראשו החלקלק של לארי דיוויד. וכן, אנחנו נהנים כמו כולם (ושבורי לב מריצ'רד לואיס), אבל לא פחות מכך, אנחנו סקרנים איך ואיפה יסיים את דרכו לארי דיוויד. כלומר, אל.די, הלא הוא לארי דיוויד הפקטיבי. לאורך השנים קיבלנו אינספור סופים שונים ומשונים לסדרה – למעשה, בערך מאז העונה החמישית (כלארי מת, ומעצבן את המלאכים מספיק כדי לחזור לחיים) קיבלנו פרק סיום עונה שתמיד יכול לתפקד גם כסיום סדרה. את העונה הקודמת, למשל, לארי שקל לסיים עם (שוב) מותו של אל.די. בטביעה בבריכה. זה בסוף לא קרה, מה שהופך את הסוף הקרב לעוד יותר מסקרן.

>>ערבים בלתי נשכחים על ציר התנועה הסקסי. העיר של ענת מושקובסקי

אך לאחרונה ראינו תאוריה שהחלה להתפתח סביב כמה רמזים מעניינים בעונה, ממנה שודרו עד כה 6 פרקים. מבלי להיכנס לספוילרים מיותרים, רק נגידשהפרק הראשון לעונה מסתיים עם מעצר, ונראה שלארי מכוון לסיים את העונה הזו, ואת הסדרה בכללותה, במשפט שיכריע האם לארי דיוויד ישלח לכלא בעקבות חוק מטופש לחלוטין. היי רגע, זה נשמע ממש מוכר. נגיד, כמו פרק הסיום המיתולוגי של סיינפלד – נו, אתם יודעים, הסדרה הקטנה שהוא יצר לפני "תרגיע".

אם כך נראה שהקו העלילתי מוביל למקום דומה, אם לא זהה, אבל חוץ מזה ישנם עוד כמה רמזים לכך שלארי עומד לעשות מחווה לעצמו, ולסגור את הסדרה השניה שלו באותה הדרך שבה סגר את הראשונה – מאז תחילת העונה, בכל פרק יש אזכור כזה או אחר של סיינפלד, כשבפרק האחרון לארי הגדיל והציג מפגש עם אחד הכותבים של סיינפלד (לא אדם אמיתי, אלא דמות), שהזכיר שלארי כתב את פרק הסיום של סיינפלד (אחרי שעזב בעונה 7, וחזר עבורו), וגם הוסיף אזכור לתגובה השנויה במחלוקת לאותו פרק אייקוני. עכשיו אתה שמת את זה בראש שלנו לארי, ואנחנו כבר לא רק מדמיינים.

יש עוד סיבות להאמין שזה הכיוון שלשם העונה הולכת. זו, למשל, דרך מעולה לארח את ג'רי סיינפלד חברו הוותיק, שעשוי שלפי התאוריה עשוי להגיע כעד אופי מטעם לארי במשפט – בדיוק כמו שמול סיינפלד הגיעו דמויות רבות כעדי אופי, מה שהוביל לשליחתם לכלא. אבל אולי יותר מכל הנ"ל, הדבר שהכי גרם לנו להאמין לתאוריה זה כי היא כל כך מתאימה לאופיו של לארי, ובעיקר לרעיון שהוא הביא לסיטקום עוד בימי "סיינפלד" – סגירת המעגל. לארי היה זה שלקח את קוי העלילה המקבילים של הסיטקום המהפכני ההוא, וארז אותם יחדיו לסיום שקורץ אחד לשני – ונראה שהפעם הוא מתכנן לעשות את אותו הדבר בדיוק, רק בהיקף גדול יותר.

ותכלס, תחשבו על זה רגע – כמה מתאים ללארי דיוויד לחזור לרגע הכי מעורר מחלוקת בחייו המקצועיים, הפרק המיתולוגי שכתב וזכה לתגובות פושרות, האירוע בו הרגיש שלא מבינים את הגאונות שלו, ופשוט להגיד – "יודעים מה? לא רק שזה היה פרק טוב, אלא שהוא היה כל כך טוב עד שאעשה אותו שוב". פייר, אין יותר רגע "תרגיע" מזה. שימו את המוזיקה –טו-טו-טו…
"תרגיע", HBO זמין בשירותי ה-VOD של yes, HOT, סטינג וסלקום TV

• המסך
• HBO
• לארי דייוויד
• תרגיע
• סיינפלד

כמו שכתבנו בעבר כאן, אינטליגנציה מלאכותית זה העתיד. אם הכל ילך לפי התוכנית, עוד כמה שנים אנחנו נחיה בכיסאות המעופפים שלנו, נוזן על ידי רובוטים ונצפה בתוכניות טלוויזיה שיצרה אינטליגנציה מלאכותית.למדנו כבר שתכנת ChatGPT מסוגלת לכתוב פרקים של סיטקומים אהובים, אבל מה נעשה עם הפרקים האלה? נמחיז ונצלם אותם עם שחקנים וצלמים בשר ודם? מה פתאום! אנחנו נשתמש בעוד תוכנות AI כדי שאף נשמה אנושית לא תהיה מעורבת בתהליך היצירה! וכך נוצרה "Nothing, Forever" ("כלום, לנצח" – כי "סיינפלד" היא, כזכור, תוכנית על כלום). בקיצור, ה"סיינפלד" הממוחשבת מהסיוטים שלכם.

"כלום, לנצח" הוא פרי יצירתם של Mismatch Media, והוא עושה שימוש במספר תוכנות כמו Dall-E וGPT3, כדי ליצור גרסה וירטואלית של "סיינפלד" שמשודרת כל יום, כל היום, וכמובטח – לנצח. בכל שלב בעתיד הנראה לעין, אתם יכולים ללכתלערוץ הטוויץ' WatchMeForever, ולראות גרסאות ממוחשבות של ג'רי, איליין, ג'ורג' וקריימר מדברות על דברים מגוחכים עם קטעי צחוק מוקלט מושמעים באופן אקראי. התוצאה מרגישה ונראית כמו שיתוף פעולה בין לארי דייוויד, דייוויד לינץ' (זוכרים את סיטקום בובות הארנב שלו מ"אינלנד אמפייר") והאנשים שעשו את הקליפ של Money for Nothing.

חוויית הצפייה ב"כלום, לנצח" לא באמת דומה לשום דבר אחר. עלילות וסצנות מתחילות ונגמרות בפתאומיות. הדיאלוגים חסרי משמעות, ולא כמו בן אדם שמנסה לכתוב דיאלוג חסר משמעות אלא באמת חסרי משמעות. הדמויות בדרך כלל בוהות בקיר במקום בדמות האחרת איתה הם אמורים לנהל שיחה. הקהל צוחק ברגעים לא מתאימים, לתקופות זמן לא קבועות. הפורמט המוכר של סיינפלד לפחות שם: מדי פעם אנחנו חותכים למועדון סטנדאפ, שם לארי פיינברג (ולא ג'רי סיינפלד. לכל הדמויות פה יש שמות אחרים משום מה, אולי בגלל חשש מהפרת זכויות יוצרים) מופיע עם סטנדאפ די שונה מהומור האבחנות הקטנות שסיינפלד ידוע בו. הבדיחות של לארי נעות ממשחקי מילים לנונסנס בסגנון "אני גר בעיר כבר תקופה ושמתי לב לדברים מוזרים. מה הקטע עם הבניינים הגבוהים האלה? כמו מלכודות עכברים לציפורים". לא יודע איך זה יילך בבמה פתוחה אמיתית, אבל הקהל הממוחשב בדרך כלל נהנה.

משם אנחנו חותכים לדירה של לארי שם ייבון (איליין), פרד (ג'ורג') וקאקלר (נחשו) ידברו על אירועי היום. זה יכול להיות משהו מופרך כמו "שמעת שראש העיר רוצה שכולם יילבשו נעלי ליצן?" או סיפורים אמיתיים מהעולם שלנו כמו "היי לארי שמעת על 'שעון יום הדין'? הוא עבר ל-2 דקות לחצות" (כלומר, יש סכנה אקטיבית של מלחמה גרעינית. ואז כמובן גם מגיע הצחוק המוקלט). ה-AI קלט כנראה את האובססיה של "סיינפלד" עם אוכל, כי סצנות רבות עוסקות בגלידריה או חנות סנדוויצ'ים חדשה שנפתחה בעיר. בכל מקרה, השיחות האלה בדרך כלל ממשיכות בצורה יבשה וחסרת הומור, עד שלפתע אנחנו חותכים לסצנה הבאה. זו בהחלט סדרה על כלום.

"כלום, לנצח" עדיין מרגישה כמו ניסוי ולא כמו מוצר תוכן,שזה באמת מה שהיא. זה לא כלי אמיתי לבידור. ספק אם האדם הממוצע יוכל להחזיק יותר מרבע שעה מול אסופת הפיקסלים האקראית הזאת (למרות שכמעט 10,000 גולשים צופים בה ברגעים אלו ממש ודנים באינטנסיביות בצ'אט שמופיע לצד המסך). אז כן,זה בהחלט ניסוי מעניין, ונחמד מדי פעם להיכנס לשידור ולראות מה קורה עם לארי וייבון כרגע, אבל זה לא תחליף אמיתי לסיטקומים, וכנראה שנאלץ לחכות עוד ליום שבו האינטליגנציה המלאכותית תהפוך אותנו למיותרים לחלוטין. או כמו שלארי פיינברג היה אומר "מה הקטע עם אינטלגנציה מלאכותית? טוסטר, מכונת כביסה, ציפור. ביפ ביפ!" *צחוק מוקלט*.

• המסך
• אינטרנט
• סיינפלד
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 932 // הטבע מתעורר

11. הרולד ברמן // היי ארנולד

הרולד הוא אולי לא בדיוק דמות יהודית איקונית, אבל עדיין מגיע לו מקום ברשימה הזאת. בפרק "Harold's Bar Mitzvah", הרולד, הבריון השכונתי, נאלץ ללמוד לבר מצווה שלו, למרות שהוא לא באמת מתעניין בזה ונראה שמתבייש ביהדות שלו. בהמשך הפרק הוא בורח מהטקס, אבל בעזרת ארנולד (הגוי!) לומד על העקרונות היהודיים של תפילה, עזרה לזולת וצדקה. בסוף של הפרק הרולד מוצא מקום בליבו להיות יהודי גאה ועולה לתורה. אז מה היה המסר החינוכי של הפרק הזה של "היי ארנולד"? ללמד את הגויים באמריקה לאהוב ולכבד את אחיהם היהודים? ללמד את כולנו להתגאות במורשת שלנו? להראות לנו שגם הבריון השכונתי יכול להיות יהודי ולא רק הנעבעך הנוירוטי? כך או כך, זה לא כזה עבד (עובדה: רוב הדמויות בהמשך הרשימה הם נעבעכים נוירוטיים).

איך להיות יהודי עכשיו // טיים אאוט סופ"ש
>> אם השאלה היא איך להיות יהודי עכשיו, אזהתשובה נמצאת בתל אביב
>> העגלה שלנו רחוקה מלהיות ריקה. הנה ארון הקודש שלנו בתפארתו
>> כן, אנחנו שולטים בהוליווד: הסרטים הכי יהודיים של השנים האחרונות
>> מהו הומור יהודי? אחת מהתשובות מתחבאת אצל טאיקה וואיטיטי
>> היהדות הטעימה שלנו: מסע אל אוצרות הקולינריה של בני ברק

10. גיל פייזון // קרול שואו (וגם הספיישל Oh, Hello)

החברים הוותיקים ניק קרול וג'ון מולייני יצרו ביחד את צמד הדמויות של גיל פייזון וג'ורג' סנט-גיגלנד, שני רווקים מזדקנים ממנהטן, שאוהבים להתלונן, להתרפק על העבר ולמתוח אנשים עם כריכי טונה ענקיים. למרות שרק הדמות של גיל, בגילומו של קרול, הוא באמת יהודי, ג'ורג' תיאר את עצמו כ"לא יהודי ולא אישה, אך כמו גברים רבים שעברו את גיל 70, בשלב הזה של חיי אני איכשהו שניהם". בכל מקרה, גיל הוא יהודי, היפוכנדר, פוחד משינויים, אגרן ומאוד מצחיק, אבל מעבר לאישיות שלו, הוא לא עושה הרבה אזכורים ליהדות שלו, ולכן הוא מגיע רק למקום העשירי.

9. קראסטי הליצן // משפחת סימפסון

ספרינגפילד, העיר הפיקטיבית בה מתרחשת הסדרה הקלאסית "משפחת סימפסון" היא עיר מאוד מגוונת: הודים, אסייתים, איטלקים – כולם שם וכולם מדובבים על ידי לבנים. וגם ליהודים כמובן יש נציג בעיר והוא הליצן האהוב קראסטי, או בשמו האמיתי הרשל קראסטובסקי (בקולו של דן קסטלנטה. איטלקי, כמובן). כפי שנחשף בפרק "Like Father, Like Clown", קראסטי הוא בנו של הרב קראסטובסקי וחייו הם… ובכן, די דומים לעלילת הסרט "זמר הג'אז". מאז הפרק הזה, אביו של קראסטי, בדיבובו של הקומיקאי היהודי ג'קי מייסון, הופיע במספר פרקים וקראסטי אף אירגן לעצמו בר מצווה. בהשתתפות מיסטר טי, אלא מי.

8. מורט גולדמן // איש משפחה

צריך גם לתת כבוד, או חוסר כבוד, למורט גולדמן – הדבר הכי קרוב ברשימה הזאת לקריקטורה אנטישמית. מורט הוא מנהל בית מרקחת בעיר קואוהוג, והוא גם קמצן, נוטה לבעיות בריאתיות ונפגע מאוד מאנטישמיות, באופן אירוני אני מניח. "איש משפחה" היא כמובן לא סדרה אנטישמית אלא סדרה פוגענית כאידיאולוגיה והיא אכן מעליבה אנשים מכל הגזעים והדתות, אז מורט הוא פשוט עוד חתיכה בפאזל ההומור השחור העולמי שלהם. תכלס, אם הם לא היו קוטלים גם יהודי, אנחנו היינו נפגעים שלא כללו אותנו, ורק בזכות זה מגיע לו את המקום השמיני.

7. ד"ר טובי פליישמן // פליישמן בצרות

"פליישמן בצרות" היא סדרה מאוד יהודית. היא נכתבה על ידי הסופרת היהודייה טאפי ברודסר-אקנר, ומבוססת על הספר שהיא כתבה בעצמה. היא עוסקת ברופא יהודי נוירוטי בגילומו של ג'סי אייזנברג וצוות השחקנים של הסדרה כולל גם שמות כמו ליזי קפלן, אדם ברודי, וג'וש סטמברג. אז כמובן שד"ר טובי פליישמן הוא דמות יהודית מאוד: נוירוטי, חסר ביטחון ובעל היכולת להפוך הכל, אפילו את ההתפיידות המסתורית של אשתו לשעבר, לעוד סיבה לעיסוק עצמי חטטני. פליישמן הוא מעין גרסה מחודשת ומוארת יותר של דמות הנעבך היהודי של וודי אלן, אבל הוא גם קצת יותר מדי גרסה חדשנית – ולכן הוא יצטרך להסתפק במקום השביעי.

6. פראן פיין // נני

צריך קצת ייצוג נשי ברשימה הזאת, ומי יותר מתאימה מאשר פראן פיין, האומנת מקווינס בסיטקום "נני"? "נני" מבוסס על המפגש בין שני עולמות שונים אך קרובים גאוגרפית: משפחת המעמד הגבוה של מר שפילד במנהטן צריכה לקבל את פראן היהודייה ומלאת חוכמת הרחוב מקווינס. בסיטקום הניינטיזי החמוד הזה יש הרבה אזכורים לרקע היהודי של גברת פיין, וכמובן היא מגולמת על ידי פראן דרשר, אישה שעצם קיומה הוא סטריאוטיפ יהודי.

5. נעמי באנץ' // האקסית המטורפת

ומה עם אמהות יהודיות, אותו סטריאוטיפ שהוליווד כל כך אוהבת? רבקה באנץ', הדמות הראשית ב"אקסית המטורפת", המגולמת על ידי רייצ'ל בלום בסדרה הקומית-מוזיקלית שהיא גם יצרה היא אמנם בהחלט דמות יהודית מאוד המייצגת נאמנה את הדמות של ה-Jewish American Princess. אבל היא בהחלט לא הדמות הכי יהודית בסדרה, כי יש גם את אמא שלה, נעמי (טובה פלדשו). רק תראו את השיר הזה, בו מתלווה אליה גם רבנית (פאטי לופון), שכולו חגיגה של אחת המסורות היהודיות הוותיקות ביותר: להיזכר בדברים נוראיים שקרו בעבר.

4. מורה פפרמן // טרנספרנט

ואם כבר אימהות יהודיות צריך לעשות מקום ברשימה הזאת גם למורה פפרמן, האם הטרנסג'נדרית בגילומו של ג'פרי טמבור, שפשוט שמה את ה"אוי" ב-HBOy. "טרנספרנט" למעשה הייתה סדרה יהודית לא פחות (אם לא יותר) משהייתה סדרה להט"בית: משפחת פפרמן היא משפחה יהודית למופת (הבן האמצעי, ג'וש, בעצמו סוג של קריקטורה של יהודי צעיר חרמן ומתוסבך, אפילו היה מאורס לרבנית רייצ'ל), ובמסגרת ההתאמה המגדרית שלה מורה הופכת למעשה מאב יהודי מלחיץ לאם יהודייה לחוצה, כי אין דבר כזה – הליך רפואי שעושה אותך פחות יהודי (יש הליך רפואי שעושה אותך יותר יהודי, זה כן). וכמובן שאי אפשר לשכוח את הפרק בו כל המשפחה יצאה לטיול שורשים בישראל (גם אם רובו, מה לעשות, צולם בלוס אנג'לס).

3. ג'ייקוב נער הבר מצווה // סאטרדיי נייט לייב

ל"סאטרדיי נייט לייב" יש היסטוריה מכובדת של מערכונים יהודיים משיר החנוכה הקלאסי של אדם סנדלר, דרך "חנוכה הארי" והגרסה היהודית של "אלו חיים נפלאים". אבל ב-2012 חברת הקאסט היהודייה ונסה באייר ("יפה לך") הרגישה צורך לייצג את היהודים בתכנית עם דמות קבועה. ככה נוצר ג'ייקוב נער הבר מצווה, ילד בן 13 חמוד שבא לדבר בעיקרון על חג החנוכה, אבל במקום זה פשוט עושה את נאום הבר מצווה המביך ומלא בדיחות הקרש שלו. ג'ייקוב הוא הזדמנות ליהודים מכל ארץ להזדהות עם מערכון SNL. אנחנו אולי לא חיים בניו יורק, או מבינים בפוליטיקה אמריקאית, אבל רובנו חווינו בר מצווה מביכה ויכולים לצחוק עם ועל ג'ייקוב.

2. הדוד ליאו // סיינפלד

מה? לא ג'רי עצמו? לא! למרות שג'רי סיינפלד האמיתי הוא הקומיקאי היהודי הכי מפורסם בעולם, הדמות שלו בסיטקום האגדי שנקרא על שמו, בסופו של דבר – לא כזו יהודייה. אפילו ג'ורג' הוא יותר סטריאוטיפ יהודי ממנו והוא בכלל איטלקי קתולי (או לטבי-אורתודוקסי, תלוי מתי אתם תופסים אותו) – הוא, כמובן, מבוסס על לארי דיוויד עצמו אבל הוחלט להעביר אותו לעם אחר הידוע באימהות המלחיצות שלו בשביל שהסדרה לא תהיה יהודית מדי עבור הקהל האמריקאי של שנות ה-90. בכל מקרה, בשביל למצוא את היהודי הכי יהודי בסדרה נצטרך ללכת עמוק יותר לסבך דמויות המשנה של הסדרה, ושם נמצא את הדוד ליאו (הלו!). לא רק שהוא זקן נרגן, צועק וכועס, יש לו את התכונה היהודית מכולן: להתלונן על אנטישמיות. היהדות היא כזו חלק חשוב מליאו, שהוא רואה כל פגיעה אישית בו עצמו כפגיעה בדת כולה. וזה יהודי! אבל לא הכי יהודי…

1. לארי דייוויד // תרגיע

נו באמת, האם זה היה יכול להיות מישהו אחר? אחרי שיצר את "סיינפלד" ואף ביסס את הדמות של ג'ורג' קוסטנזה על עצמו, לארי דייוויד הביא למסך דמות אף יותר יהודית – את לארי דייוויד. כלומר, הגרסה הפיקטיבית של עצמו בסדרה "תרגיע" של HBO. דייוויד של "תרגיע" הוא כל מה שאנחנו מצפים מיהודי בסדרת טלוויזיה אמריקאית: נוירוטי, עקשן, חכם מדי וכמובן: הכי מצחיק בעולם. ההרפתקאות של דייוויד והתעקשותו לחשוב יותר מדי על כללים חברתיים (ואם תרצו ללכת עם זה יותר עמוק: האם זה בגלל שלמרות כל ההצלחה, והמיליונים, והחיים הפריווילגיים בלוס אנג'לס, העובדה שהוא יהודי עדיין הופכת אותו לאאוטסיידר נצחי? זו בהחלט פרשנות פסיכולוגית אפשרית לדמות שלו) סחבה את הסדרה הנהדרת שלו כבר במשך 11 עונות, עם עונה מספר 12 בדרך. ברור שמגיע לו את המקום הראשון. וכמובן, על הפרק של "העוף הפלסטיני".

• המסך
• לארי דיוויד
• סיינפלד
• תרגיע
• טרנספרנט
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 930 // השאלה היהודית
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 946 // 25 שנות דוקאביב

אף על פי שכל ילד בישראל יודע שעכשיו מתחילה תקופת החגים, משום מה המנהג האמריקאי של פרקי ספיישל לכבוד התקופה הזו לא הצליח לחדור לתרבות הטלוויזיה הישראלית. פרקי ספיישל הם פרקים המשודרים בחג מסויים והוא כתוב ומבוים בהתאם לחג. בדרך כלל מדובר בחג המולד, חג ההודיה וליל כל הקדושים.כדי להיכנס לאווירת החג, החלטנו לאסוף עבורכם את פרקי הספיישל הכי טובים ששודרו בטלוויזיה, לא כולל פרקי ההאלווין של הסימפסונס, כי באמת – איך נבחר את הטוב ביותר?

הג'וקר גונב את חג המולד // "באטמן: הסדרה המצוירת"

הפרק השני בלבד של סדרת האנימציה המיתולוגית של באטמן הוא בכלל ספיישל חג מולד בשם "חג המולד עם הג'וקר". הפרק נפתח, איך לא, בג'וקר שבורח מארקהם אסיילום המפורסם בעזרת טיל שהסתיר בתוך עץ חג המולד, תוך כדי שהוא שר גרסה קצת אחרת של Jingle Bells. באטמן ורובין יוצאים למסע חיפושים בגות'הם ומגלים שהכל די שקט, לפחות עד שהם מגיעים הביתה לצפות בסרט לכבוד חג המולד ומגלים שהג'וקר השתלט על אולפן טלוויזיה. הוא לכד שלושה בני ערובה: נציב המשטרה גורדון, שדרנית החדשות סאמר גליסון ואת הבלש הארווי בולוק. הג'וקר, ראוי לציין, מדובב מארק האמיל האחד והיחיד, שגם עיצב את הצחוק המטורף של הג'וקר והציב רף גבוה לגבי איך שהג'וקר נשמע.

הונאת החג של ג'ורג' קונסטנזה // "סיינפלד"

הפרק התשיעי בעונה העשירית של "סיינפלד" אמנם אחרי הרבה פרקי ספיישל, אבל גם זכה לאינספור שבחים והתמקם במקום השלישי ברשימת "פרקי החגים הטובים ביותר" של TV Guide. בעיניי, הפרקים הכי טובים של סיינפלד הם הפרקים בהם לכל דמות בחבורה יש סיפור נפרד לחלוטין, וזה בדיוק המקרה בפרק הזה: ג'רי יוצא עם מישהי שלפעמים נראית מושכת ולפעמים נראית מכוערת (עלילה שבחיים לא הייתה עוברת מסך היום), קריימר חוזר לעבודה הישנה שלו בחנות הבייגל ואיליין נותנת לבחור במסיבת חנוכה מספר מזויף, ומגלה שהיא נתנה את המספר על כרטיסייה לחנות הבייגל של קריימר. אבל את ההצגה גונב ג'ורג' (ואביו, בגילומו של ג'רי סטילר) כשהוא מנסה לחמוק מלקנות מתנות לקולגות שלו באמצעות כרטיסי תרומה מזויפים לעמותה שלא קיימת – וכמובן, חושף לעולם את החג פסטיבס, פארודיה נהדרת על עצם קיום חגים.

שלושה תרנגולי הודו // "משפחה מודרנית"

לרוב אני מוצא שפרקי חג ההודיה לפעמים נוטים להיות פרקים פחות מרגשים, אבל במקרה של הפרק השמיני בעונה השישית של "משפחה מודרנית", מדובר באחד הפרקים המצחיקים של הסדרה. פיל דנפי, אותו מגלם בכישרון רב טיי בארל, מקבל אישור מאשתו קלייר (ג'ולי בואן) לקבל את האחריות על ארוחת חג ההודיה, כשבפועל היא לא מוכנה לשחרר ומכינה בסתר תרנגול הודו נוסף בזמן שפיל ובנם לוק עובדים על תרנגול הודו אחר. בינתיים, ג'יי (אד אוניל) וגלוריה (סופיה ורגרה) מנסים להתחמק מארוחת החג לאחר שחופשתם בוטלה. כיאה לסדרה, כולם נמצאים שם אחד בשביל השני וזאת בדיוק האווירה שצריכה להיות בפרק ספיישל.

חג הסטירות // "איך פגשתי את אמא"

אפשר להגיד הרבה על "איך פגשתי את אמא" – במיוחד על האופן שבו היא נגמרה – אבל הסדרה בהחלט ידעה איך לבנות בדיחה חוזרת באופן שניתן לקפוץ אליה בכל רגע נתון, בדיוק כמו התערבות הסטירות של ברני ומרשל. בעונה השנייה ברני מפסיד בהתערבות למרשל וצריך לבחור: עשר סטירות עכשיו או חמש סטירות שאותן מרשל יכול להעניק לברני בכל זמן נתון. ברני בוחר בחמש סטירות. עד הפרק התשיעי של העונה השלישית ברני מקבל כבר שתי סטירות ובימים שלקראת ארוחת החג מרשל מתגרה בברני וגורם לו לחיות בפחד מהסטירה השלישית. הוא אפילו מייצר ספירה לאחור. מרשל נהנה אולי קצת יותר מדי, כי לילי, אשתו, שמה לב שהוא עסוק יותר בברני מאשר בהכנות ואוסרת עליו לסטור לברני. כמובן שברני מתגרה בו עד עשר השניות האחרונות, בהן גם ללילי נמאס ומחליטה לאשר למרשל לסטור לברני. אני לא אשקר, זה נראה כואב.

ארמדילו החגים // "חברים"

בפרק העשירי בעונה השביעית של קומדיית המצבים המצליחה רוס מחליט שהגיע הזמן להכיר לבנו הצעיר קצת מורשת יהודית בחג המולד. בן הקטן רגיל שסוזן, אמו וגרושתו של רוס, מתחפשת לסנטה בכל שנה, אך רוס לא מצליח להשיג תחפושת מספיק יהודית ברגע האחרון וממציא לסנטה חבר – ארמדילו החגים, שבא ללמד אותו על חנוכה. צפו בפרק הזה ותגידו לי שלא צריך לאמץ את ארמדילו החגים כסמל לאומי. נראה אתכם.

זומבים בקולג' // "קומיוניטי"

לא רק שהסדרה הזאת עשתה פרקי חגים מצוינים, היא גם עשתה פרודיות מצוינות, רובן לפני העונה הרביעית. הפרק השישי של העונה השנייה מתרחש בליל כל הקדושים ואנחנו מקבלים פרודיה על סרטי זומבים כאשר מחלה מסתורית מתחילה להתפשט במסיבת ליל כל הקדושים בקולג' הקהילתי. הפרק כולל כמה רגעים נהדרים של כל הדמויות, כולל סצנת סקס בין שירלי (איווט ניקול בראון) וצ'אנג (קן ג'ונג) והרגע שבו עבד מקריב את עצמו ומפציר בטרוי להיות "האדם השחור הראשון שישרוד עד הסוף". פשוט זהב.

השוד המסורתי // "ברוקלין 99"

הפעם לא מדובר על פרק מסוים, אלא על מסורת ארוכת שנים של "ברוקלין 99", העוסקת ביחידת משטרה בברוקלין. בכל עונה היה פרק המתרכז בתחרות פנימית בתחנת המשטרה שהתחילה בהתערבות בין הבלש ג'ייק פרלטה (אנדי סמברג) וקפטן הולט (אנדרה בראואר). במהלך השנים המסורת הלכה, השתכללה ונהייתה מטורללת יותר ויותר ואף פעם לא נמאס לראות ולהמר תוך כדי צפייה מי ינצח. אלו פרקי חג מצויינים לא רק בגלל המתח, אלא בגלל שעלילת הצד הזאת, שחוזרת פעם בעונה, מדגימה באופן מדהים איך מסורת מתפתחת ומשתנה עם השנים.

הפעם שכולם הגיעו מחופשים לעבודה // "המשרד"

"המשרד", הסדרה שהמציאה את הקרינג', ידועה בפרקי החגים שלה, אבל זה פרק יוצא דופן כי הוא נתן לנו גם את אחת הדמויות הבולטות בחברת הנייר "דנדר מיפלין": קריד בראטון. קריד הוא הדמות הכי מופרעת במשרד. אם הסדרה בנויה כאילו המשרד הוא בעצם גן ילדים, אז קריד הוא הילד הפסיכופט שיושב בפינה וגוזר לברביות את הראש עם מספריים. בתחילת העונה השנייה מייקל כבר קיבל הודעה שעליו לפטר את אחד העובדים עד סוף החודש, אך מייקל, שרק רוצה שכולם יאהבו אותו, מחכה עד הפרק החמישי כדי לקבל את ההחלטה הזאת. עליו לבחור אם לפטר את דבון או את קריד וכמובן שקריד יעשה הכל כדי להישאר. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו נחשפים לטירוף של קריד ואיזה כיף שמייקל בחר לפטר בסוף את דבון במקום.

ספיישל ליל כל הקדושים בחוות טגרידי // "סאות' פארק"

כולם יודעים עד כמה יוצרי סאות' פארק, טריי פארקר ומאט סטון יכולים ללכת רחוק. הרבה שיט קרה בסדרה הזאת: קארטמן נתן לילד שהוא שונא לאכול את ההורים שלו ללא ידיעתו, רנדי הזדיין עם עטלף ובכל רגע נתון יכול להגיע האיש-דוב-חזיר ולהשתגע לגמרי. לרוב הסדרות ברשימה הזאת היו מספר מרשים של פרקי חגים, אבל לא כמו לסאות' פארק – שבשלב הזה כבר הגיעה למעל 20 עונות. הפרק החמישי של עונה 23 נפתח כשרנדי מגלה שלבת שלו, שלי, יש "בעיית מריחואנה". היא פשוט ממש ממש שונאת מריחואנה. הוא כמובן מנסה לגרום לה לאהוב את מה שהוא עושה למחייתו אבל נכשל ולבסוף שלי מחליטה להרעיל את החומר שרנדי תכנן למכור כ-"ספיישל ליל כל הקדושים". הספיישל מעיר את המתים וגם את פו הדוב, אותו רנדי רצח באכזריות לטובת היחסים שלו עם סין. אבל השיא של הספיישל הוא דווקא עלילת הצד המתארת את מערכת היחסים הרעילה של באטרס עם מומיה שהחליטה לקלל אותו, וכל פרק שבו באטרס מקבל תפקיד מרכזי זה פרק טוב.

חג המולד הלבן // "מראה שחורה"

אחרי העונה השנייה של "מראה שחורה" שוחרר פרק ספיישל לכבוד חג המולד בכיכובו של ג'ון האם, רייף ספאל ואונה צ'פלין. מראה שחורה היא סדרת אנתולוגיה המציגה סיפורים שונים המתמקדים באדם מול הטכנולוגיה, כך שהיה מפתיע לראות שהסיפור של הפרק מתמקד בשני גברים שתקועים בבקתה בשלג בחג המולד, אבל משם הסיפור רק נהיה מעוות יותר ויותר. בניגוד לפרקי החגים האחרים ברשימה, זה לא פרק שגורם לך לצאת בתחושה חמימה לחגים, אבל הוא אחד הפרקים היצירתייים והמרתקים ביותר של מראה שחורה בפרט ובסדרות טלוויזיה בכלל.

• המסך
• חגים
• סיינפלד
• באטמן
• חברים
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 914 // בשנה הבאה

מחווה לשורשים (2000)

לא נעים לרמות ככה על ההתחלה – זהו קטע מהפיילוט של "תרגיע", שהיה אמור להיות מוקומנטרי חד-פעמי באורך שעה של HBO והתגלגל במפתיע לסדרה הקומית בפורמט המוכר לנו היום. אבל הוא כאן בגלל שהוא מאפשר הצצה ללארי דיוויד בפורמט בו הוא התחיל את הקריירה שלו: סטנדאפיסט. כסטנדאפיסט הוא היה ידוע לשמצה על נושאים מופרכים לקטעים (חברים רבים מהתקופה אוהבים להזכיר שהוא נהג לפתוח עם בדיחה שעסקה בתופעות מופרכות בדקדוק הלטיני), וכאן הוא מקדיש דקה שלמה לסיפור על היטלר במופע של קוסם. למרבה הצער, נראה שזה התיעוד-לא-תיעוד היחיד של השלב הזה בחייו בו ניאלץ להסתפק.

מקבל את פרס האמי (1993)

זהו נאום קבלת הפרס הטוב ביותר בהיסטוריה, שמסכם טוב יותר מכל קטע אפשרי אחר, באמת במשפט וחצי, מה זו תופעת הטבע הזאת הקרויה "לארי דיוויד". הפרס הגדול ביותר בטלוויזיה האמריקאית, על "התחרות", הפרק האגדי של "סיינפלד", ואת לארי מעניין רק דבר אחד. ומה זה אם לא התגלמות ההומור של לארי דיוויד: חוסר יכולת (מעושה, כמובן) להתגבר על עצמך ולהתאים את עצמך לאיזשהו מעמד מכובד.

פירגון קולגיאלי (2018)

כשג'וליה לואי-דרייפוס זכתה ב-2018 בפרס מארק טוויין, הפרס היוקרתי בו יכול לזכות קומיקאי אמריקאי, דיוויד כמובן הקליט לה סרטון ברכה. כצפוי, עיקר הסרטון עוסק בדיוויד עצמו ובכמה שהוא היה רוצה לזכות בפרס במקומה, וברגעים הבודדים בהם הוא עוסק בלואי-דרייפוס, הוא צוחק על הסרטן ממנו החלימה זמן קצר קודם לכן. עכשיו זו חברות אמת.

תחומי עניין נפגשים (2010)

לכל מי שתוהה איך לארי דיוויד עושה תשדיר שירות: אז ככה, וזה מושלם (ושימו לב איך הוא מחבר כאן, בגדול, את שתי התמות בסרטונים הקודמים. זה מה שיפה בו: האובססיות שלו).

שיער! יש לו שיער! (1981)

אז בואו נתן ללארי את הכבוד ונראה אותו רגע בימים בהם היה לו שיער. כאן הוא משתתף בתוכנית קצרת היומין Fridays, שהייתה אמורה להיות התשובה של ABC ל"סאטרדיי נייט לייב", וכמו כל האחרות שניסו להתחרות בה במגרש שלה – לא שרדה יותר מדי (שלוש עונות, במקרה הזה), אבל הפגישה את לארי הצעיר עם מייקל ריצ'רדס (לימים קריימר). לאחר הביטול של Fridays, דיוויד מיהר לחצות את הכביש למתחרה ולהיות תסריטאי בה למשך עונה אחת בלבד, עם שיא שלילי מדהים – הוא הצליח להכניס לתוכנית רק מערכון אחד לאורך כל העונה. האחרים נגנזו באכזריות.

סיבוב ניצחון (2015)

ב-2015, בדיוק 30 שנה לאחר שפוטר מ-SNL, והרבה אחרי שכבר זכה בתהילת עולם, לארי דיוויד חזר ללייט נייט האגדי בזכות מאפיין לא צפוי: הדמיון הרב שלו (גם פיזי וגם בחיתוך הדיבור הברוקלינאי) לסנטור הדמוקרטי ברני סנדרס, שעלה אז לכותרות כאשר התמודד בפריימריז מול הילרי קלינטון והפך למועמד רציני במפתיע. הליהוק של דיוויד לתפקיד היה מתבקש אבל גם מפתיע: למרות הכל, הוא כמעט אף פעם לא נראה כשהוא משחק דמות שאינה עצמו או וריאציה מאוד קרובה על עצמו, ופתאום הוא נכנס לתחום זר לו של חיקוי של פוליטיקאי מוכר (וגם ההומור שלו בכללי בדרך כלל די רחוק מעולמות הסאטירה הפוליטית) – והפך לאחת התופעות האהובות ביותר בתוכנית באותה עונה. כמובן שלארי לא היה צריך להתאמץ יותר מדי בשביל לשחק את ברני סנדרס, אבל רק כעבור שנה וקצת, בתוכנית Finding Your Roots, החושפת בפני סלבריטאים אמריקאיים עובדות על אילן היוחסין שלהן, לארי גילה קרוב משפחה שלו. ותראו כמה הוא שמח מזה!

סיבוב ניצחון (2017)

וכאן הוא משלים את סיבוב הניצחון שלו, מנחה את SNL ב-2017 ומבצע מונולוג סטנדאפ – כאמור, מחזה נדיר במיוחד. כמובן שהמונולוג הזה, בו הוא צוחק בין היתר על הארווי ויינשטיין (הפרשה בדיוק התפוצצה זמן קצר לפני כן) וגם על השואה, עורר שערוריה קלה.

אז מה אם זה קריפטו (2022)

https://www.youtube.com/watch?v=BH5-rSxilxo

וכאן הוא מסמן וי על עוד אבן דרך בתרבות האמריקאית: פרסומת לסופרבול. נכון, זה לקריפטו, וכולנו יודעים מה הולך עם השוק הזה כרגע, אבל זו עדיין פרסומת מושלמת, בה לארי מראה איך הוא יכול להישאר לארי גם בשלל תחפושות תקופתיות.

אמיתי לגמרי (2012)

אבל בסוף, הסרטון שמראה הכי טוב שלארי דיוויד במציאות הוא פשוט לארי דיוויד שאנחנו מכירים מהטלוויזיה הוא הסרטון הזה (מתחיל כחצי דקה לתוך הקטע): לארי דיוויד נתקע ביציאה מחניון (למי זה לא קרה?) ומתועד על ידי הנהגת ברכב מאחוריו שפולטת בהשתאות "פאק, זה לארי דיוויד" בעודה מצלמת אותו מתנהג בדיוק כמו בפרק של "תרגיע". אין מה לעשות, למי שאוהב את לארי דיוויד, והרבה מאוד אנשים אוהבים את לארי דיוויד, יש משהו שפשוט מחמם את הלב בידיעה שהוא באמת כזה. אף פעם אל תשתנה. לא שהיית יכול גם אם היית רוצה.

• המסך
• לארי דיוויד
• תרגיע
• סיינפלד