יוצרי סדרת הרשת הכי מטומטמת שיש בריאיון מטומטם עוד יותר
"אחי אני הולך למקסטוק" של עמית קלינג ואורן ברזילי הייתה אמורה להיות בדיחה קצרת מועד, אבל איכשהו יש לה כבר עשרות אלפי צפיות
לאחד מהפרקים של "אחי אני הולך למקסטוק" יש 20 אלף צפיות ביוטיוב. לשאר הפרקים יש אלפי צפיות נוספות. זה היה יכול להיות הגיוני אם היה מדובר בסדרת רשת טובה, אבל מדובר בפרקים בני כחצי דקה שכל מה שקורה בהם הוא שאחד היוצרים – עמית קלינג – מבקש מהיוצר השני – אורן ברזילי (גילוי נאות: שניהם כותבים בטיים אאוט מעת לעת) – להביא לו משהו ממקסטוק. ברזילי חוזר עם האובייקט (מתכון לעוגה, פחית סיכות, פמוט וכו') וקלינג מסיים עם שורה שכל ניסיון לתאר אותה כפאנץ' יהיה עלבון לפאנצ'ים באשר הם. ובכל זאת: זה מצחיק. אפילו מצחיק מאוד.
מאיפה הרעיון בא בכלל?
אורן: "וואו, לא חשבתי שניגע בזה על ההתחלה, אבל לשאלתך כן, אנחנו כן יותר גדולים מישו".
קלינג: "אין מקום להשוואה, אבל אנחנו יותר גדולים משמעותית. וגם הוא מת רק פעם אחת ואני מת פעם אחת בעונה 1 ופעם אחת בעונה 2 ואורן מת פעמיים בעונה 2".
איך עשיתם פיץ' לדבר הזה? ולמה לעזאזל ערוץ טדי הסכימו לשלם לכם על זה?
קלינג: "אני הייתי משחק 'באטלפילד 1' עם מישהו שעובד שם ואמרתי לו שאני אחלץ אותו מאש חיה בשוחה שהוא לכוד בה אם הוא יאשר לנו עונה. אנחנו לא יודעים למה אישרו גם עונה שנייה".
אורן: "כמו כן, עדיין לא שילמו לנו".
באיזה סניף של מקסטוק צילמתם?
אורן: "נכון זה לגמרי סניף של מקסטוק ולא של הרשת המתחרה ג'מבוסטוק ביגאל אלון, וואו זה הכי צולם במקסטוק ואני לא מפחד שהאייטם הזה יגרור תביעה או לפחות הרחקה מהחנות לכל החיים".
באחד הפרקים סצנת ההליכה בסנדלים של אורן משתנה. מה קרה שם?
קלינג: "רמז מכוון על הדינמיות של החיים והחשיבות בזרימה ובהמשכיות… פאק על מה אתה מדבר?! לא שמנו לב לזה עד ששאלת. האמת שזה כנראה פשוט פרקים מיום צילום אחר".
בעונה 2 פרק 3, פרק בועת הדיבור המפורסם, קלינג מצייר זין. קלינג, אתה יודע שזין לא נראה ככה?
קלינג: "למעשה זה לא ציור אלא צילום מדויק של הזין שלי".
המטבח מפרקי מתכון העוגה ולקקן ריקי גל – איפה הוא? ולמה יש בו שתי כוסות נירוסטה עם חיבור לחגורה כמו כוסות של ברנרים?
קלינג: "עידן ברקאי, הבמאי הגאון שלנו, רצה להפנות בפרק הזה את המצלמה לאזור שתמיד נשאר בצד, בצל. אנחנו מתנצלים אם משהו בסדרה הזכיר למישהו את מידברן".
אורן: "וגם זה המטבחון של המשרדים הישנים שלנו מ'היום בלילה עם גורי אלפי'".
אילו רעיונות נשארו על רצפת חדר העריכה?
קלינג: "בבירור אף אחד".
בכל פרק קלינג רוצה משהו, אורן הולך להביא לו את זה, אבל שניהם תמיד נשארים בסוף בלי כלום. האם התוכנית היא בעצם מטפורה לחיים עצמם? מה המסר שאתם מנסים להעביר? שלא משנה מה האדם ירצה, הוא לעולם ירגיש ריק?
אורן: "לא".
איך הייתה נראית הסדרה אם אורן היה יושב במשרד וקלינג הוא זה שהיה הולך למקסטוק?
אורן: "גועל נפש של שאלה. אני מבין שאתם בפשיטת רגל מוסרית אבל אפילו בסטנדרטים שלכם זה נמוך".
מה התגובה הכי מרגשת שקיבלתם על הסדרה?
אורן: "עכשיו רציני – אנשים אמרו שהטמטום שלנו משמח אותם. אפשר רגע לעצור ולהגיד מכל הלב – זה פוגעני אחושרמוטה כלפי קהילת המטומטמים והיינו באים אליכם הביתה ודופקים לכם מכות אם רק היינו יודעים איך משתמשים באינטרקום".
יש לכם רעיונות לעתיד? למה המעריצים צריכים לצפות?
אורן: "האמת שאנחנו חושבים לעשות במקסטוק הקרנה של כל העונה, או אם יתנו לנו רבע שעה שלמה – אפילו של שתי העונות, כולל פאנל A&Q שלנו ושל הבמאי הנאה שלנו עידן ברקאי וגם שירים של מעיין אור-גיל שמשחקת את הקופאית. רציני שחשבנו אבל אפילו את הסדרה לא צילמנו שם".
קלינג: "בוודאי שצילמנו את הסדרה במקסטוק ולא בג'מבו סטוק יגאל אלון, אחרת למה לא קראנו לה אחי אני הולך לג'מבו סטוק? אתה ודאי מתבלבל".
אתם בעצמכם קונים במקסטוק? מה הייתה הקנייה הכי טובה שלכם שם?
אורן: "טוב עכשיו סיפור אמיתי באמת – הסדרה התחילה בפרופיל הפייסבוק שלי כפרוייקט דבילי בזמן ששנינו שימשנו כפועלי פאנצ'ים ל"היום בלילה" זצ"ל. היינו באמת קונים מתנה לכולם פעם בשבוע ממקס סטוק ועל זה הכל התבסס, אז יש לנו חוויות טובות מהמקום".
קלינג: "הקנייה הכי טובה הייתה ללא ספק מדבקות עיניים שפיזרנו בכל מקום, כולל על פוסטר חתום של קונאן או'בריאן מה שגרם למפיק לצעוק עלינו. זמנים יפים, אוהבים אותך נאווי יא מלך".
לסיום: האם אפשר לצפות מכם למשהו טוב באמת או שתמיד תכתבו דברים כאלה מטומטמים?
אורן וקלינג: "כן".
