כמו אחרי חגיגות מימונה אמיתיות, קמנו הבוקר עם האנגאובר – אבל פחות בזכות הדרינקים ליד המופלטה (לא עושה גלוטן יפה שלי), ויותר בגלל הפסקת האש ו-40 הלילות השדודים שלפניה. מה קרה פה? האם זה יחזיק מעמד? איך זה עוזר למישהו חוץ מלביבי? איך ד"ר רובי אמור לשרוד את המשמרת האינסופית הזו ב"דה פיט"?! הרבה שאלות, כל כך מעט תשובות כנות. אבל דבר אחד אנחנו בהחלט יודעים בוודאות – עולם התרבות לא מבזבז זמן, וחוזר תיכף ומיד.

אחרי כמעט חודש וחצי של קיפאון משתק, בסופ"ש הקרוב יחזרו הופעות המוזיקה שכל כך התגעגענו אליהן, ועוד הערב תוכלו לבלות עם טיפקס במימונה בבארבי, למשל – ובהמשך הסופ"ש גם להינות משי טרא בלבונטין או בלולו במרץ 2 או פשוט לרוץ ברחוב עם אוזניות מבלי לתכנן מסלול למקלט הקרוב לסביבתכם. אלו הדברים הקטנים שמרכיבים את האושר. אבל אם בא לכם לחגוג קצת יותר, ולסמן את היציאה לחירות הפסקת האש בשואו קצת יותר גדול, קבוצת toMix הרימו מסיבת פופ-אפ מהרגע להרגע בשם "יוצאים מהמקלט" שתתקיים מחר בצהריים (ו', 10.4, 13:00) בהאנגר 11, עם הופעות שוות ואנרגיה שתפציץ את הנמל מבלי התרעה.

במסגרת ההאפנינג, שכרטיס אליו יעלה לכם 189 ש"ח, יופיעו הדג נחש האדירים שתמיד מבשרים רק שלום, פלד שכנראה רועד על באסים מרוב רצון לחזור לבמות ולהקת שאזאמאט האהובים עלינו, שרק בתחילת השבועכתבו עבורנו טור נוקבעל הרצון העז שלהם לחזור לבמות. בהפקה מבטיחים הפתעות נוספות (מקווים שזה לא תקיפה נוספת בלבנון), ויהיו דיג'יים שירימו את זמנכם בין ההופעות, ובסך הכל בדיוק סוג ההתרעננות שהיינו צריכים, לפחות עד המלחמה הבאה. עזבו שטויות, עכשיו הזמן לצאת ולתמוך באמנות ישראלית, שבתמורה תתמוך לכם בנפש המעורערת. בשביל זה היא קיימת.
יוצאים מהמקלט, 10.4, 13:00, האנגר 11,לרכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• הדג נחש
• פלד
• ראפ

1. מגדלים

אצלי זו מסורת, תמיד לפתוח אלבום בטראק שהוא סוג של הכרזת כוונות, וקצת לפרוק עצבים רגע לפני שצוללים פנימה. מתחילת הדרך של האלבום ידעתי שראפרית תפתח אותו, גם כדי לתת במה למישהו שהוא לא אני (כי מי אני בכלל), וגם כי קלטתי לא מזמן שבאלבום שאני הכי אוהב בהיפ הופ, ״דוגיסטייל״ של סנופ דוג,את הוורס הראשון מבצעת ראפריתבשם The Lady of Rage, וזה פוצץ לי ת'מוח – איך לא שמתי לב לזה אף פעם, ואיזה אומץ זה דורש. לא היה לי ספק שעדן דרסו (שהיא לדעתי ראפרית מספר 1 בארץ) הולכת לפתוח את האלבום הבא שלי.

2. פלורנטין

כמו שלד״ר דרה יש את הפ'אנק, כמו שלפארל יש ג'יימס בראון וריק גיימס, וכמו שלקניה (השם ייקום דמו) יש את הגוספל – לי יש את המזרחית של פעם שגדלתי עליה. בפלורנטין המטרה הייתה להביא את הטעם הזה של פעם, ביחד עם ביט סטייל ניו אורלינס שנותן בראש. למשימה נקרא לירון עמרם שאני מעריץ גדול שלו, והקול המיוחד שלו פשוט הביא בדיוק את מה שדמיינתי.

3. פילה פי כפרה

שיר שללא ספק הגיעה מהאהבה הגדולה שלי להיפהופ הדרומי בארצות הברית.U.G.K, הרכב משנות ה-90, הצליחו להביא את הסגנון של הטראפ עוד לפני שקראו לזה טראפ, ועדיין השירים היו מאוד עשירים במוזיקה ומאוד סולפול. זה ללא ספק הם, ההשראה לשיר.

4. TATE WE MADE IT

המון שנים ציפו ממני לפתוח קצת יותר את הלב, אבל מעבר לזה שקשה לי לעשות מה שמצפים ממני – לפתוח את הלב בראפ זה לא כפתור שאני מרגיש שאפשר פשוט ללחוץ עליו. צריך קצת לצבור רזומה, כדי לחלוק את מוסר ההשכל של הדרך שעברתי. לפעמים כשאתה תוך כדי תנועה אתה לא שם לב לאן הגעת, ובאחד הסשנים של האלבום נפל לי האסימון שאני ליטרלי עובד בעבודה שתמיד חלמתי עליה, וזה שווה יותר מכל דבר אחר. זה, מבחינתי, טאטע ווי מייד איט.

5. אני זה אני

״אני זה אני, אתה זה אתה״ הוא משפט שאני זוכר שהייתי אומר כשהייתי ילד ממש קטן. אם יש משהו שלמדתי מהחיים זה שאסור לעשות השוואות. כל אחד והאופי שלו, הטעם שלו והכי חשוב, הסטייל שלו. הרגיש לי נכון לדבר על זה בשיר ביחד עם אחשלי סוויסה, שהוא בעצמו דמות מאוד אינדיבידואלית בסצינת הראפ המקומית.

6. עזבת תבית

הרבה זמן רציתי לסמפל את״תשובה לאהבה״ של זולה ממברס. נראה לי שהם היו הראשונים בארץ שהשתמשו באוטוטיון, אם אני לא טועה. כשהשיר יצא באותה התקופה פחות התחברתי אליו, כי הייתי מאוד בררן בהיפ הופ הישראלי שאני שומע. אבל ככל שהשיר הזה התרחק עם הזמן, זה הרגיש לי כמו פסקול של תקופה שאני קצת מתגעגע אליה.

7. טוסט

כתבנו את הפזמון של ״טוסט״, שבו אני מספר איך פעם הייתי עובד בקיוסק של אלון, על פינת פלורנטין ויטל, ונזכרתי שהיתה תקופה קצרה שהבאתי את רביד פלוטניק גם לעבוד שם, כדי שיתאפס על החיים שלו (הוא עזב אחרי חודש, אבל כולנו יודעים היום שהוא התאפס על עצמו מהר מאוד). זה הרגיש לי הזמן הנכון והשיר הנכון בו אנחנו יכולים לסגור ביחד מעגל.

8. קבריולט

השיר הזה התחיל מרצון לעשות ביט שנשמע כמו מה שהיה קורה אםחיילי הנקמההיו חותמים בלייבל שלפאף דאדי(ולמי שלא יודע, תמיר קליסקי מאתניקס הפיק אותם בתחילת דרכם). אפילו קראנו לסקיצה ״פאף קליסקי״, שילוב של אתניקס ובאד בוי רקודס. מאוחר יותר היה לנו הכבוד להביא את תמיר קליסקי בכבודו ובעצמו לאולפן, ונוצר שם הקסם. ג׳קסוןמאקסוםהיה החתיכה האחרונה בפאזל, והוסיף לנו את הקסם של אקסום לשיר.

9. סתובבי איתי

פה אני הולך לעשות קצת חיים קלים לכל אלה שמחפשים מאיפה הבאנו סימפולים. כל השיר הזה נבנה על סמפול שכהן שלף מאלבום נידח משנות ה-90 של דוגמן איטלקי. אני לא הולך לגלות את שם השיר, נשאיר לכם קצת עבודה בחיפוש, אבל אפשר להגיד שהשיר המקורי הוא כלכך הזוי על גבול המצחיק. חשוב לי לציין שזה כלכך מרגש אותי למצוא סמפולים במקומות הכי נידחים של המוזיקה, לקחת שיר שסביר להניח לעולם לא היה מגיע לאוזניים שלכם, וליצור ממנו משהו שונה לגמרי. זה למה אנחנו כלכך אוהבים היפ הופ.

10. נגמר

פה אני לא הולך לחשוף את הסמפול של השיר, ניתן לחופרים שבניכם אתגר. אני כן יכול להגיד שיש סיפור מאוד מעניין מאחורי הדגימה של השיר, וזה כל מה שאני יכול לספר כרגע.

פלד ישיק את האלבום "TATE WE MADE IT" ב-23.3 בהאנגר 11, לצד אורחים חגיגיים כמו רביד פלוטניק, סוויסה, כהן, עדן דרסו, לירון עמרם ושלומי אלון.לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים.

• ❤ תרבות
• מוזיקאים
• ראפרים
• ראפ בעברית
• היפ הופ ישראלי
• פלד

Cypress Hill – Hand On the Pump

ב"כסף ותהילה", הפתיחה של חרקות, עשיתי הומאז׳ ל״לה לה לה״ שבשיר הזה של סייפרס.

Gucci Mane – Lemonade

באותה התקופה שוחט, כהן ואני היינו באטרף על הראפר הזה מאטלנטה, ואני לא אשכח כמה שאנשים לא הבינו את הראש שלנו. היום גוצ’י נחשב הסנדק של הגל החדש של ההיפ הופ והטראפ.

אבי דן – נערה מדליקה

השיר המקורי שממנו סומפל״נערה מדליקה״. כשאישרנו את הסימפול אמרו לנו שהלחן עממי, ואחרי שהאלבום יצא פנה אלינו בחור יווני שטען שהוא הלחין את השיר, ומסתבר שהוא צדק. אם הייתי זוכר את השם שלו, הייתי שם את השיר היווני.

פורטיס– את לא

אם בסמפולים עסקינן, סמפלנו את ״את לא״ לשיר״לא טוב״. השיר של פורטיס הוא נכס צאן ברזל בתולדות הרוק הישראלי, והוא התלבש על הסטייל שלי ושל ההופעה כמו כפפה. ופורטיס הוא המלך, גם בא להתארח באחת מההופעות שלי, שזה חלום שהתגשם.

מוקי – מי אמר אני

שמע ישראל, אחת מהקלאסיקות של ההיפהופ הישראלי, הכי גדולות לדעתי. טחנתי בתיכון את האלבום הזה בלופים. והיה לי הכבוד לארח את מוקיבשיר האחרון של ״חרקות״.

אסתר רדא – Life Happens

ואם בשיתופי פעולה עסקינן, בשיר״מלודי״אירחתי את אחותי אסתי, שבאותה תקופה התחילה לעבוד על הפרוייקט שלה. סקופ קטן: אסתר עשתה לי כמה שיעורי פיתוח קול, ולימדה אותי הרבה דברים שלא ידעתי בתור ראפר בור.

Saian Supa Crew – Raz de Maree

"KLR" בטופ 5 מהאלבומים הכי טובים שלי, ועדיין אין לי מושג על מה הם מדברים שם בראפ. מאוד השפיע עליי בתקופה של חרקות.

UGK – Diamonds & Wood

אחד ההרכבים שהכי השפיעו עליי ועל הסגנון שלי בראפ. ההיפ הופ הדרומי הוא מבחינתי הכי מקורי, והסגנון שאני הכי מתחבר אליו. UGK הם ללא ספק ההשראה הכי גדולה ללהיט שלי"באסים בבאגז". גם לנושא של השיר, וגם לפזמון עם הפיץ׳ הנמוך.

סאבלימינל והצל – הפינאלי

ללא ספק הלהיט הכי גדול בהיפ הופ הישראלי, שאותו הפיק אורי שוחט הגאון, שגם עבד איתי ועם כהן על האלבום. השיר"כף כף"התחיל מסמפול שיש בו כפיים, ויש מצב שבאותה תקופה קיוויתי שכף כף יהיה להיט כמו הפינאלי. לצערי זה לא קרה, אבל זה עדיין שיר שלי שאני מאוד אוהב.

בני אלבז – חוזר הביתה

מעבר לזה שבקליפ של חרקות אני חוזר הביתה ומצלם את השכונה שבה גדלתי, בני אלבז באותה התקופה שר לאריה דרעי ״הוא זכאי״, וזה נתן לי השראה לפזמון של״הוא זכאי״שלי. להגיד שאני זכאי ולהתעסק בכל הביקורות שספגתי באותה תקופה. חשוב לציין שאני באמת זכאי בכל ההאשמות, ודרעי ישב בכלא.

פלד יחגוג עשור לאלבום הבכורה שלו, "ח.ר.ק.ו.ת", ב-26.11 בהופעה מיוחדת במועדון הבי-סייד, עם אירוח מיוחד מאורטגה.לפרטים נוספים וכרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקאים
• פלד
• ראפ ישראלי
• ראפ בעברית
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 922 // הקינג והסנטר

1. פלורנטין

כשהייתי ילד פריפריה צעיר שמגיע לעיר הגדולה חשבתי שתל-אביב זה בבילון. כל הבניינים והתחבורה עשו לי סחרחורת, חשבתי שבתי קפה זה סמל לבורגנות. ואני? אני מהשכונה מה בית קפה עכשיו?! אבל ברגע שעברתי לגור בעיר הבנתי שההפך הוא הנכון – שהרעש הזה נותן לי שקט, שהבניינים הם כמו כוורת דבורים ובתי הקפה בעיר זה סמל לעממיות ולעוני, אנשים שאין להם עדיין את הכסף להשכיר משרד פותחים עמדת עריכה במחיר של קפוצ׳ינו. פלורנטין זה הבית שלי כבר המון המון שנים. מאוד קשה להוציא אותי מהשכונה וכל מה שברדיוס חצי קילומטר מפלורנטין נחשב אצלי חוץ לארץ.

2. המכולת של אברם (הדודות)

הלא היא המכולת של הדודות, מרכז השכונה ומרכז העולם מבחינתי. מעבר לאווירה החמה שתקבלו שם, ומעבר לזה שזו מצווה לפרנס עסקים קטנים ולא רשתות גדולות, יש להם שם את הסנדוויץ' הכי טעים ביקום – ״חביתניק״. שזה בעצם חביתה ונקניק בתוספת ירקות, פלפל צ׳ומה והמון אהבה. יסלחו לי דני ואילן שעובדים שם משמרת בוקר – אבל חשוב להגיע לאכול חביתניק בשעות הערב כשעופרה ויעל עובדות, שהן בעצם הדודות, יש להן את הטאץ' להוציא את המנה הכי טובה.
ויטאל 7

3. הסטאקס

אחרי שסגרו לי את הג׳קסון בפלורנטין, היה ברור לי שאני צריך למצוא בית חדש. הסטאקס היה מבחינתי המקום המושלם. מה שעושה את המקום הזה זה האנשים שפתחו אותו והאנשים שעובדים שם. בלי יותר מדי מניירות ובלי פוזה, אם בא לך אינטימי תקבל שם אינטימי, אם בא לך לעשות שמח תעלה על הבר ותעשה שמח. אווירה של בית.
מזא"ה 49

4. בלומפילד

חשוב לציין שאני לא אוהד אף אחת מהקבוצות העירוניות, אבל תמיד כשמכבי חיפה מגיעה למשחק חוץ בבלומפילד השכונה נצבעת בירוק ונותנת לי הרגשה ביתית. החוויה הזאת של ללכת מהבית ברגל למגרש זו אווירה שאי אפשר לתאר במילים. עדיין שומר נאמנות לסמי עופר שהוא אצטדיון מספר 1 בארץ ללא צל של ספק, אבל בלומפילד אחרי השיפוץ גם נותן קצת הרגשה של אירופה במרחק 2 מטר מהבית.

5. צ׳ופ שופ

שתי חנויות של אפנת רחוב שבורה, בדיזנגוף 81 ובוגרשוב 64, שמייצרות את הבגדים שלהן כבר יותר מ-15 שנה. אני לא מכיר חנות שמוכרת רק את המוצרים שלה ששרדה כל-כך הרבה זמן, אז כנראה שהם עושים את זה נכון. מעבר לזה שזאת אופנה כחול לבן שמאווררת לי קצת את הארון ממותגים, האנשים שעובדים שם נותנים במה לציירים מקומיים ובכלל לא מנסים לשחק אותה חוץ לארץ אלא דווקא לתת אווירה מקומית, שזה כנראה מה שמשאיר אותם על המפה. כשאני לובש צ'ופ, אני מרגיש שאני חלק מקבוצת תחתית שהולכת לקחת אליפות בקרוב.

ב-11.2 פלד והלהקה מגיעים לעשות בלאגן במועדון הבי-סייד (יד חרוצים 11, תל אביב).לפרטים נוספים וכרטיסים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• פלורנטין
• פלד
• בלומפילד