מסתמן, אפשר לומר בזהירות, שחגי לוי עשה את זה שוב. יוצר הטלוויזיה הישראלי המצליח ביותר בעולם וזוכה גלובוס הזהב ("בטיפול", "הרומן", "הנערים שלנו", "תמונות מחיי נישואין") הגיע לפסטיבל ונציה עם הסדרה החדשה שלו, "אתי", שהוקרנה אמש על כל ששת פרקיה באופן נדיר לסדרת טלוויזיה בפסטיבל, וזכתה לסטנדינג אוביישן בן ארבע וחצי דקות.

"אתי" היא עיבוד מודרני ונועז לסיפורה האמיתי של אתי הילסום, אישה יוצאת דופן שהפכה לסמל תקווה והתנגדות בהולנד הכבושה בידי הנאצים. הסדרה מבוססת על יומניה של הילסום, שזכו להצלחה מחודשת בישראל אחרי שבעה באוקטובר, ועוקבת אחר מסעה הפנימי כיהודיה באמסטרדם הכבושה בין השנים 1941–1943.

הסדרה הופקה כקופרודוקציה צרפתית-גרמנית-הולנדית, כשהמפיקה הראשית היא יעל פוגל (Les Films du Poisson), ולצידה חברות ההפקה Komplizen (״טוני ארדמן״), TopKapi (״עוד סיבוב״), Quiddity ו-SIPUR. בעשיית הסדרה השתתפו גם אנשי צוות ישראלים: העורכים יעל חרסונסקי, נטע דבורקיס ואסף קורמן, המפיקה האמנותית מעין עדן ועורכת התסריט אוסי נשרי.

מי שנכחו בהקרנה המיוחדת, שהתקיימה מחוץ לתחרות של פסטיבל ונציה, סיפרו כי מדובר בהפקה מרשימה ומצמררת שחלק ניכר מכוחה מגיע מהחלטתו של לוי למקם את הסיפור באמסטרדם של זמננו ולא כדרמה תקופתית. "זאת לא סדרה על השואה", אמר ל"טיים אאוט" אחד הצופים, "זאת סדרה על מה שקורה בעולם עכשיו ומה אנשים צריכים ויכולים לעשות כדי לעמוד מול עליית הפאשיזם עכשיו, ואתי הילסום היא בדיוק האדם ללמד אותנו את השיעור החשוב הזה".

בריאיונות לתקשורת הבינלאומית לפני ההקרנה, התייחס לוי בהרחבה לצורך לספר סיפור חדש על השואה עם מסרים אוניברסליים, כמו גם למצב בישראל ולאופן שבו היא נתפסת בזירה הבינלאומית בעקבות מלחמת שבעה באוקטובר הבלתי נגמרת. "ישראל מלאה בשנאה – משני הצדדים, מכל הצדדים. אתה מתעורר בבוקר ואתה שונא", אמר לוי לאתר הקולנוע הנחשב "Screen Daily", "ועבורי העבודה על 'אתי' הייתה בריחה מהשנאה. אתי היא אדם משנה-חיים, כל אחד יכול להזדהות איתה בכל סיטואציה מאתגרת. זה סיפור על אדם שמצא את הכוח בתוכו בזמנים קשים מאוד ונותר אנושי, אדם מלא נשמה שלא נכנע לשנאה או לפחד".

עוד הוסיף לוי בריאיון ש"יש סיבה שעבודתם של יוצרים ישראלים רבים נתקלת במחאה בחו"ל, ואנחנו לא יכולים להתעלם מהסיבה הזאת. לפני כמה שנים, כשרוסיה הוחרמה מסביב לעולם בעקבות הפלישה לאוקראינה, הרגשנו שזה מוצדק. אנחנו לא יכולים לטעון שזה לא מוצדק עכשיו רק בגלל שזה אנחנו".

• המסך
• חגי לוי
• ישראלים בחו"ל
• פסטיבל ונציה

הישג ענק לקולנוען הישראלי עמוס גיתאי, שסרטו "למה מלחמה" התקבל למסגרת הבחירה הרשמית (כלומר, מחוץ לתחרות) של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ונציה (שמהדורתו ה-81 תיפתח בעוד כחודש וחצי ב-7 בספטמבר), ויוקרן בו בהקרנה מיוחדת. זו הפעם השנייה בשנה החולפת שסרט של גיתאי מוצג בפסטיבלים הבינלאומיים החשובים ביותר בעולם ("שיכון/עדיין לא מאוחר" שהוצג בפסטיבל ברלין וכעת "למה מלחמה" בוונציה), הישג יוצא דופן לקולנוע הישראלי בתקופה של הדרה וחרם תרבותי שקט על יוצרי קולנוע ישראלים בתעשייה הבינלאומית.

>>

ההישג של גיתאי מרשים אף יותר כשלוקחים בחשבון שכבר יותר מ-10 מסרטיו השתתפו במסגרות התחרותיות והרשמיות של הפסטיבל הגדולים באירופה, מקאן ועד ונציה דרך ברלין. הצלחתו של גיתאי בחו"ל – ובעיקר באירופה – מדהימה שוב ושוב את מבקרי הקולנוע הישראלי שמרבים לקטול את סרטיו בעוצמה ואינם נוטים לו חסד רב. בביקורת שהתפרסמה כאן ב"טיים אאוט" על סרטו הלפני-אחרון שהוקרן בארץ, "לילה בחיפה" (2022, גם הוא השתתף בפסטיבל ונציה)העניקה לו יעל שוב שני כוכבים בלבדוכתבה שהסרט "קיבל ביקורות גרועות במיוחד כשהוצג בתחרות הראשית בוונציה. מתישהו גם מנהלי הפסטיבלים באירופה יפסיקו לקנות את הפוזה הריקה מתוכן".

ובכן, אולי מתישהו, אבל לא עכשיו. את סוד ההצלחה שלו בפסטיבלים האירופאים אפשר אולי למצוא בדברים שאמר עם ההודעה על השתלבותו של "למה מלחמה" בפסטיבל ונציה. "הקולנוע שאני עושה הוא תמיד בהשראת המציאות שבתוכה אנו חיים ('כיפור', 'קדוש', 'בית', 'רבין היום האחרון')", אמר גיתאי. "גם הפעם בחרתי לקיים דיאלוג עם המציאות האכזרית המתקיימת באזור הזה, ולהראות אותה על הבמות התרבותיות הגדולות ביותר בעולם, תוך הימנעות משילוב של צילומי זוועות המלחמה וההרס שממשיכים להזין את המצב המלחמתי".

הסרט "למה מלחמה", בכיכובם של מתייה אמלריק, מישה לסקוט, אירן ז׳קוב, יעל אבקסיס, יבגניה דודינה, מנשה נוי וקרן מור,יוצא בעקבות חלופת מכתבים אמיתית שהתרחשה בין אלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד החל מ-1932, שהגדירה את השיח המודרני על אלימות אנושית המונית המתרחשת בשם הדת, הגזע והלאום ונותרה מאז רלוונטית בכל צומת של הציוויליזציה.בהשראת התכתבות זו, כמעט 100 שנה אחרי שהתקיימה, מתחקה הסרטאחרי שורשיה של המלחמה, ויוצא למסע חיפוש אחר הסברים וסיבות לאלימות ולמלחמות הרבות המאכלסות את עולמנו גם בתקופה הזו.

באתר חברת ההפקה השוויצרית אלפנט פילמס נכתב כי "למה מלחמה?" הוא "מעשייה עם 12 דמויות שמחפשות משמעות דרך פואמה ויזואלית. כשהם אבודים ביער או מסתתרים במרתפים, שש שחקניות ושישה שחקנים מנסים להעביר מסר על מלחמה, מוות, הרס ואובדן". השילוב האופייני לגיתאי בין עיסוק בסוגיות אקטואליות בוערות ובין אמצעי מבע אמנותיים ששואבים השראה מאמנויות אחרות ומהגל החדש הצרפתי (הוא כבר די ישן הגל החדש הזה, לא?), כשבסרטיו האחרונים הוא נוטש את המבנה הנרטיבי לטובת שלל ניסויים, הם כנראה נוסחה שמנהלי הפסטיבלים באירופה לא יכולים לעמוד בה. שיהיה בהצלחה.

• המסך
• קולנוע ישראלי
• עמוס גיתאי
• פסטיבל ונציה

עוד לא נרגענו מ"גולדה", סרטו של גיא נתיב שפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים בכיכובה של הלן מירן, והבמאי המצליח כבר מביא את הסרט הבא שלו אל המסכים בהקרנת בכורה בפסטיבל הקולנוע בוונציה ומחולל לא מעט רעש: "טאטאמי", שמתויג בפסטיבל המוערך כ"הסרט הישראלי-איראני הראשון", אותו ביים יחד עם השחקנית-בימאית האיראנית זאהרה אמיר אברהימי.

הסרט עוסק במתאבקת ג'ודו איראנית שמגיעה עם המאמנת האישית שלה אל אליפות העולם, רק כדי לגלות שבדרכה אל המדליה הנכספת ניצבת ג'ודוקא ישראלית אימתנית, אותה היא עשויה לפגוש בקרב הגמר. הסיפור מבוסס על מקרים אמיתיים שבהם נדרשו ספורטאים איראנים להפסיד בכוונה כדי להימנע ממפגש עם ספורטאים ישראלים, האחרון שבהם אף הוביל להשעיית איראן מתחרויות בינלאומיות. בסרט נדרשות המתאבקת האיראנית הצעירה לילה (בגילומה של אריאן מנדי) והמאמנת הוותיקה שלה (זאר אמיר אברהימי) לביים פציעה ולפרוש מהתחרות תחת איומי פגיעה במשפחותיהן, והתוצאה היא סרט ספורט מרגש שמתערבב עם דרמת מתח פוליטית-מדינית.

נתיב, זוכה האוסקר על סרטו הקצר "Skin", ליהק כהרגלו את השחקנית הנהדרת ג'יימי ריי ניומן (שהיא גם אשתו) לתפקיד משנה, כשבתפקיד המתאבקת הישראלית לוהקה השחקנית ליר כץ. ההפקה כולה טובלת בישראליות, עם אבי ניר ומשה אדרי ברשימת האקזקיוטיב פרודיוסרז הארוכה של הסרט, ועם עדי עזרוני כמפיקה בפועל ועורך הוידיאו המעולה יובל אור על העריכה. הסרט מצולם כולו בשחור לבן אקספרסיבי ודינמי, צילומי הקרבות נראים מופלאים ממש, וגם הביקורות הראשונות מפסטיבל ונציה הנחשק בעיתונות ההוליוודית משבחות אותו לא מעט.

כך למשל ביקורת משתפכת למדי ב"וראייטי" ניבאו לסרט הצלחה רבה במעגלי הפסטיבלים וקראו לו "מותחן פוליטי-ספורטיבי עוצמתי", בעוד אתר התעשייה הנחשב "סקרין ראלי" משבח את משחקה של אריאן מנדי, את הריאליזם המשכנע ואת גישתם הבלתי-ממצמצת של צמד הבמאים. התקשורת ההוליוודית נלהבת מאוד גם מסיפור ההפקה של "טאטאמי", שצולם תחת מעטה סודיות בגיאורגיה תוך ניסיונות הסתרת מוצאם של שני הבמאים ואנשי הצוות, כדי להימנע מהתנגשות עם איראנים שחיים שם, כולל כתבת ענק מרתקת ב"הוליווד ריפורטר". נמשיך להחזיק אצבעות.

• המסך
• קולנוע ישראלי
• גיא נתיב
• פסטיבל ונציה

חדשות מדהימות: "תמונות מחיי נישואין" – העיבוד של חגי לוי ליצירת המופת של אינגמר ברגמן – תוצג בבכורה עולמית במסגרת הרשמית של פסטיבל ונציה, מעמד נדיר לו זכו עד כה סדרות טלוויזיה בודדות. המיני סדרה של חגי לוי ו-HBO, בכיכובם של המועמדת לאוסקר ג'סיקה צ'סטיין וזוכה גלובוס הזהב אוסקר אייזק, תוצג בבכורה בפסטיבל היוקרתי שיתקיים בין ה-1 ל-11 בספטמבר.

https://www.youtube.com/watch?v=mKB57L2MfXY

המיני סדרה בת חמשת הפרקים של לוי ("בטיפול", "הנערים", זוכה גלובוס הזהב על העונה הראשונה של "הרומן") ורשת HBO האמריקאית מפרקת ובוחנת מחדש את הרעיונות היסודיים של אהבה, שנאה, רצון, מונוגמיה, נישואין וגירושין דרך עדשתם של זוג אמריקאי, בגילומם של צ'סטיין (“עץ החיים", “כוננות עם שחר”) ואייזק ("בתוך לואין דייויס”, "מלחמת הכוכבים").

הפנייה אל לוי ממשפחת ברגמן לעבד את הסדרה הגיעה לפני כשמונה שנים, אך רק השנה הוא התפנה אליה. לוי כתב את התסריט ל-5 פרקי הסדרה וביים אותם, ושיתף פעולה גם בהפקתה עם רשת הכבלים HBO שבה יצר את העיבוד האמריקאי ל"בטיפול" ואת הסדרה "הנערים".

צ'סטיין ואייזק ב"תמונות מחיי נישואין" (צילום: HBO)

"אני מאד נרגש ושמח לערוך את הקרנת הבכורה של 'תמונות מחיי נישואין' בפסטיבל ונציה", אמר לוי, "התייחסתי למיני-סדרה הזו כפרויקט קולנועי והיה לי חשוב להקרין אותה בפסטיבל קולנוע, ובייחוד בוונציה – איטליה היא מקור משפחתי והיא תמיד מולדת שנייה בשבילי. הסדרה המקורית של ברגמן, שבקרוב ימלאו לה 50, היא היצירה שהשפיעה עליי יותר מכל עבודת אמנות כלשהי. צפיתי בה בפעם הראשונה במקרה, בגיל 18 בטלוויזיה הישראלית – בחור צעיר ודתי מקיבוץ קטן שלא ידע כלום, לא על קולנוע ולא על מערכות יחסים. ועדיין, אני זוכר אותי אומר לעצמי: אז זוהי אמנות, ככה זה נראה. לקח לי הרבה שנים להעז ולהיענות לפנייתה של משפחת ברגמן ולעבד מחדש את היצירה הזו".

יוזפסון ואולמן ב"תמונות מחיי נישואין" של ברגמן (צילום מסך)

סדרות טלוויזיה הנבחרות להקרין במסגרת הרשמית של פסטיבל ונציה הן מקרה נדיר: עד כה הוקרנו בה רק 3 סדרות – "מילדרד פירס" המעולה בבימוי של טוד היינס, "האפיפיור הצעיר" של פאולו סורנטינו, ו" ZeroZeroZero” על פי ספרו של רוברטו סביאני. "תמונות מחיי נישואין" תעלה לשידור ב-HBO בספטמבר הקרוב. בעשיית הסדרה השתתפו גם לא מעט אנשי צוות ישראלים – מעצב הפסקול הוא הישראלי לשעבר זוכה האוסקר ("כוח משיכה”) ניב אדירי, העורכת היא יעל חרסונסקי ("הנערים", "בטיפול") עורכת התסריט אוסי נשרי, מפיקת הפוסט לי שירה ומתאמת ההפקה מעין עדן.

"תמונות מחיי נישואין" נוצרה במקור כסדרת טלוויזיה בעלת ששה פרקים בכיכובם של ליב אולמן וארלנד יוזפסון. הסדרה שודרה בטלוויזיה השבדית ב-1973. שנה לאחר מכן, קוצרה והותאמה לסרט קולנוע, שזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר והפך לאחת מהקלאסיקות הקולנועיות המוכרות ביותר, וליצירה שהשפיעה על במאים רבים.

• המסך
• חגי לוי
• פסטיבל ונציה
• HBO

• Facebook
• Twitter
• Email

פסטיבל ונציה יחשוף היום (שלישי) את ליינאפ הסרטים שלו – וכבר יש סיבה לגאווה: סרטו החדש של עמוס גיתאי, "לילה בחיפה", התקבל לתחרות הראשית על פרס אריה הזהב, ויוקרן שם בבכורה עולמית.

זוהי הפעם השביעית שבה הבמאי הישראלי מתחרה על הפרס היוקרתי. גיתאי הצליח להשתחל לתחרות בעבר עם "רבין היום האחרון" (2015), "הארץ המובטחת" (2004), "עלילה" (2003) ועוד. "אני נרגש לחזור לפסטיבל ונציה, חגיגת קולנוע ראשונה לאחר תקופה כה ארוכה של חוסר ודאות", אמר. "לילה בחיפה" הוא דרמה קומית סאטירית המתרחשת במהלך לילה אחד במועדון פטוש בחיפה, ומגולל סיפורי אהבה, תשוקה, רוך ואלימות. בסרט משתתפים מריה זריק, ח'אולה איבראהים, בהירה בלאסי, נעמה פרייס, קלרה חורי, צחי הלוי, מכרם ג'. ח'ורי, הישאם סולימאן, טום באום, חנה לסלאו, אמיר חורי, אנדרה סברין ועוד.

הפסטיבל, שזוהי שנתו ה-77, יהיה הראשון מבין הפסטיבלים הגדולים שיתקיים באופן פיזי מאז נכנסה הקורונה לחיינו. הוא מתוכנן להתקיים ב-2.9-12.9 באי לידו שבאיטליה, סמוך לוונציה. את הפסטיבל יפתח סרטו של דניאל לוקטי, "Lacci", שיהיה הסרט האיטלקי הראשון שפותח את הפסטיבל מזה 11 שנה. עוד סרט שיוקרן בבכורה בפסטיבל הוא "Nomadland" של הבמאית קלואי ז'או, בכיכובה של פרנסיס מקדורמנד.

• המסך
• פסטיבל ונציה
• קולנוע
• סרטים
• עמוס גיתאי
• קורונה