זוכרים איך במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הבריתכל הוליווד התגייסה לתמוך בקאמלה האריסולהסביר כמה מסוכן דונלד טראמפ ואיזה אסון יהיה אם הוא ייבחר? אז תשכחו מהכל, כי מאז השבעתו השנייה של הנשיא התקפלה הוליווד כמו אוריגמי והפכה לכלבלבו השקט והכנוע של טראמפ, כולל פיטורים שרירותיים של כוכבים ואקזקיוטיבס בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, ועכשיו מתברר שהיא גם מתכוונת להפיק סרטים כבקשתו.

>> איך מארוול הצליחו סוף סוף לא לפשל את "ארבעת המופלאים"
>> אדייייי: דירוג 10 הסרטים הכי טובים בקריירה של אדי מרפי

במהלך סוף השבוע יצאו בארצות הברית דיווחים לפיהם הנשיא מעוניין לראות סרט נוסף בסדרת "שעת שיא" (Rush Hour) עם ג'קי צ'אן וכריס טאקר, ואף שוחח על כך עם התומך הבכיר שלו (ושל בנימין נתניהו), לארי אליסון, מיליארדר ההייטק שרכש לאחרונה את פרמאונט עבור בנו. יומיים אחר כך כבר פרסם אתר חדשות התעשייה "דדליין" שבפרמאונט נתנו אור ירוק להפקת "שעת שיא 4" בהסכם מיוחד בין תאגיד הענק לבין תאגיד האחים וורנר-דיסקברי שמחזיק בזכויות על פרנצ'ייז הקומדיה-אקשן הפופולרי.

כאן זה נהיה באמת מעניין, כי על פי הדיווחים מי שאמור לביים את הסרט החדש הוא ברט רטנר, במאי הטרילוגיה המקורית ומי שלא ביים סרט בהוליווד מאז 2014 ואחרי שהואשם על ידי נשים רבות בהטרדות ותקיפות מיניות מסוגים שונים. מה שראטנר כן עשה זה לעלות לישראל כיהודי, להסתחבק עם יאיר נתניהו והמיליארדר ג'יימס פאקר ולביים לאחרונה סרט דוקו מפרגן על מלאניה טראמפ שיעלה בינואר הקרוב באמזון פריים. ג'ף בזוס, עוד מולטי-מיליארדר שעומד בתור כדי ללקק את בהנותיו של טראמפ, רכש את הסרט לשידור ב-40 מיליון דולר, כי מה זה כמה עשרות מיליוני דולרים בשביל יחסי הון-שלטון טובים.

במקביל, פרמאונט גם הגישה הצעת רכישה על וורנר-דיסקברי, בדרכה להפוך לתאגיד הבידור הגדול בעולם, וההסכם הזריז ביניהם לגבי הפקת והפצת "שעת שיא 4" מסמן את הלהיטות של כל הצדדים לשמח את הדיקטטור האמריקאי שבדרך. בתקשורת האמריקאית מציינים כי התערבותו הישירה של טראמפ היא שהובילה לתחייתו של המותג, אך למרות זאת אין וודאות מלאה כי הסרט אכן יופק בסופו של דבר, ולו מהסיבה שג'קי צ'אן כבר בן 71 ואינו בנוי לתצוגות הפיזיות שהיו חלק מרכזי מהכיף בטרילוגיה המקורית, ואילו כריס טאקר לא הוביל סרט בתפקיד ראשי מאז 2007. אם חשבתם שכרגע הוליווד מוציאה בעיקר סיקוולים גרועים, חכו חכו מה טראמפ מתכנן לה.

• המסך
• דונלד טראמפ
• הוליווד
• אקשן
• פרמאונט+

התופעה שהיא יוצר הטלוויזיה טיילור שרידן עוד תילמד בספר תולדות הטלוויזיה. שחקן טלוויזיה מקרטע שההישג הכי גדול שלו הוא לגלם שריף ב"ילדי האנרכיה" במשך שנתיים, שמחליט על שינוי כיוון ועובר לחווה בטקסס לגדל סוסים, ועל הדרך מנסה את מזלו בכתיבת תסריטים – עד שהוא יוצר את "ילוסטון", טלנובלת קאובויים שהפכה ללהיט הכי גדול שהטלוויזיה ראתה בעשור האחרון. מאז שרידן הפך למיני אימפריה של יצירה, סוג של שונדה ריימז לגברים. ו"לנדמן" היא ללא ספק היצירה הכי טובה שלו עד כה.
>>ציד מכשפות: דונלד טראמפ לא הולך לאהוב את "מרשעת: חלק 2"

"'לנדמן' היא לא 'ילוסטון', גם אם היא עוסקת בנושאים שמרגישים חופפים", כתב עליה לירון רודיקבביקורת על העונה הראשונה. "היא כיפית, היא צבעונית יותר והיא גם לפעמים מרגשת. טיילור שרידן הוריד את הווליום של הטלנובלה, הגביר את הפן הקומי של הכתיבה שלו, ויצר דמויות שבראש ובראשונה הן נגישות. הוא הכניס מעט קלילות וזרימה לעלילה וניצל את ההזדמנות כדי לדבר על המקצוע השלישי המסוכן בעולם, באופן לא חד משמעי. כלומר, גם אם הצופה יודע שאיל הנפט שהוא רואה על המסך הוא אכן אדם מרושע שאומר ועושה דברים פסולים מוסרית, תהיה לזה סיבה מספיק מוצדקת כדי שנוכל גם להתחבר אליו".

למי שלא נתקל בתופעה, נספר שמודבר בסדרה העוקבת אחר העולם הפרוע, האלים והמסוכן של כריית נפט בטקסס – זה שנע בין אילי נפט אכזריים, קרטלים תוקפניים ועובדי צווארון כחול מחוספסים. בילי בוב ת'ורנטון מגלם את טומי נוריס, עובד בכיר בחברת נפט קטנה, סוג של פיקסר שתפקידו לשמן את המערכת המטונפת, בדרכים חוקיות או לא. לצד קאסט נרחב שכולל גם את ג'ון האם ודמי מור (שלא קיבלו מספיק זמן מסך), ת'ורנטון מגנט אותנו למסך בעונה הראשונה, וההייפ לקראת העונה השנייה – שעלתה השבוע בפרמאונט וב-HOT – נראה מוצדק מתמיד, כי אליהם הצטרף סאם אליוט האחד והיחיד בתפקיד אביו של טומי, וגם דמי מור צפויה לקבל יותר זמן מסך העונה, מי שראה יודע כבר למה. בקיצור, הטקסנים מחכים לכם על המסך.
"לנדמן", עונה 2, פרק ראשון עכשיו בפרמאונט, HOT ונקסט TV

• מה רואים הלילה
• פרמאונט+
• טיילור שרידן
• סדרות מומלצות

שנת תשפ"ו יצאה לדרך ואיתה גם תקופת החגים/אחרי החגים, הלוא היא תקופת השיא של הטלוויזיה בארץ. הקיץ, שאף פעם לא הצטיין בטלוויזיה טובה, חלף עבר לו, מזג האוויר מתקרר מעט, הסתיו בדרך ואיתו מגיע ה"פיק" – המקום שבו סדרות חדשות אמורות לזנק אל המסך. אלא אם אתם בדיוק עוברים מגה טראומה מיד אחרי החגים שמשבשת הכל.

אחד הסימנים הראשונים לפיק הטלוויזיוני הוא "רשת מרגלים", סדרה בת שמונה פרקים פרי הפקה משותפת של yes ושל פרמאונט האמריקנית (שחולשת בישראל על ענני, מחברות ההפקה הגדולות בארץ). זהו תוצר ראשון של השת"פ ביניהן ואמורים להיות נוספים, אבל במציאות הנוכחית קשה לראות הפקות מהסוג הזה מתממשות. "רשת מרגלים" – שקיבלה באנגלית את השם המוצלח "Band of Spies" – החלה להצטלם ביולי 2023, שלושה חודשים לפני שנפלו השמיים, ועלייתה נדחתה בעקבות המלחמה. הפרק הראשון שלה שודר ב-yes השבוע, אך בעולם עדיין לא נרשם לה תאריך עלייה, גם לא בשירות הסטרימינג פרמאונט+.

יוצר הסדרה הוא אמיר מן, שהיה מעורב כתסריטאי בכמה הצלחות גדולות (ביניהן "פאודה" ו"מנאייכ"), ועכשיו עולה לליגה של הגדולים עם יצירה רחבת היקף. שמונה פרקים יש ל"רשת מרגלים", שעוסקת בנושא שכבר עסקו בו רבות בקולנוע ובטלוויזיה: האירוע מתחיל ב-1972, מיד אחרי טראומה לאומית ועולמית כבדה: טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. הסדרה מתחילה ברגע שבו האסון מתרחש, ומדינת ישראל מחליטה ללכת על אם כל הנקמות במבצע "זעם האל", שבו חוסלו כל מתכנני הטבח אחד אחרי השני, בכל המקומות שבהם התחבאו בעולם.

>> דונלד טראמפ יצא למלחמה בלייט נייט. בקרב הזה הוא הפסיד
>> "ילד רע" ועוד 19: הסדרות הישראליות הכי טובות של השנה
>> אורות, מצלמה, אקשן: 20 הסדרות הכי טובות בסטרימינג עכשיו

זה כמובן אתגר לא קטן, לא רק כי מדובר בדרמה תקופתית מורכבת להפקה, אלא גם כי טבח הספורטאים באולימפיאדה כבר הוביל לא מעט יצירות בעבר, מ"מינכן" של סטיבן שפילברג, דרך שורה של סרטים דוקומנטריים מעולים (ביניהם "יום אחד בספטמבר"), ועד לסרט "5 בספטמבר" שיצא בשנה שעברה ותיעד את הסיקור התקשורתי של רשת ABC לטבח. כל הסרטים הללו הופקו על ידי גורמים חיצוניים שהזדהו עם הכאב, אבל הביטו עליו מבחוץ. ב"רשת מרגלים" יש שני הבדלים גדולים: ראשית מדובר בסדרה שמאפשרת מן הסתם לספר סיפור רחב יותר, ושנית, יש בה את הטאץ' הישראלי וישראל עומדת כאן במוקד.

וכמו כל סדרה שהמוח שלנו נתקל בה בשנתיים האחרונות, מיד מגיעים הפילטרים שלנו, שמזהים בה את הדילמות שמלוות אותנו עד עצם היום הזה: חוטפים שמשתמשים בשבויים לצרכים פוליטיים, מחדלים בטחוניים מופרכים וכמובן הנרטיב של הגורל היהודי, לפיו באף מקום אנחנו לא באמת בטוחים, ותמיד נתקל באכזריות הפלסטינית ובאדישות העולם. האבסורד הוא שהסדרה הזאת נוצרה כאמור בחודשים שלפני טבח שבעה באוקטובר, אבל נראית עכשיו כמו עוד חוכמת בדיעבד לכך שהדברים שצפו בעקבות ה-7.10 תמיד היו שם – והעדפנו להסתכל הצידה.

כמו בכל סדרות yes בשנים האחרונות, גם כאן יש קאסט עטור בשמות גדולים: הישאם סלימאן (ששיחק גם ב"מינכן" מלפני 20 שנה), מאור שוייצר, עוז זהבי, דניאל גל ואפילו דיאנה גולבי שממשיכה להפתיע; אבל הדמות הבכירה, גם בסדרה וגם בקאסט, שייכת לדרור קרן שמגלם את ראש המוסד דאז, צבי זמיר. קרן תמיד היה ידוע בתור שחקן איכותי ומבריק שגילם שורה של תפקידים נהדרים, אבל הסדרה הזאת ממחישה עד כמה הוא באמת גדול. הוא קיבל תפקיד משמעותי, בסדרה בינלאומית, ועושה אותו כמו מאסטר אמיתי בהופעה רבת עוצמה.

ומעל הכל, כאמור, זו סדרה שמדברת מהבטן הישראלית וגם משדרת אליה. למרות שיש כאן הצגה של הצד השני (ושל הנימוקים שלו), קצת כמו ב"פאודה" התחושה היא שבסוף הכל מתכנס לטובת נראטיב ישראלי מאוד ברור. עם הנראטיב הזה מגיע גם המיתוס על ישראל החזקה, על "ידנו הארוכה שמגיעה לכל מקום", על המוסד הישראלי שמסוגל לרדוף כל אויב ולא משנה איפה הוא נמצא. אולי זאת הסיבה שהסדרה עלתה רק עכשיו, פוסט מבצע הביפרים ו"עם כלביא" – כי בשנה הראשונה אחרי הטבח והמחדל הביטחוני-מדיני שהוביל אליו, היה קצת קשה למכור לנו סיפור על ישראל הגיבורה והחסמב"אית.

עם כל הניסיון לצפות בה כסדרת מתח רגילה, הטריגרים עדיין שם – חוסר האונים והתחושה היהודית הקדומה שמולך עומד כוח שקשה מאוד להילחם בו – כוח של שנאה יוקדת ואמיתית שמבקשת למחוק את קיומך ולא מקבלת אותו בשום מצב. מול הכוח הזה מציבה "רשת המרגלים" את החזרה לימי אגדת הביטחון הישראלית, עם גנרלים עזי מבט וחדורי רוח לחימה וממזריות ישראלית קלאסית. אבל את הצופה הישראלי היא גם מחזירה לימי הטבח, להלם הגדול, לחיים שנלקחו באיבם ולאלימות הקשה שהסכסוך מביא איתו.

יהיה מעניין לראות כיצד הסדרה הזו תתקבל בארצות הברית, אם וכאשר תשודר שם. בתקופה הנוכחית קצת קשה אפילו לאמריקאים – שמסורתית תמיד תמכו בנו – לקבל ככתבו וכלשונו את הסיפור הישראלי. הסדרה עומדת בכל סטנדרט אמריקאי של בימוי ותסריט, אבל כבר הוכח שהפוליטיקה עומדת מעל השיקולים האלה אם זה לא טוב לביזנס. כך או כך, רמת הרעילות סביב ישראל עלתה מאוד בארצות הברית, גם בקרב האליטות התרבותיות-ליברליות וגם בקרב הימין הטראמפיסטי, אבל עבור צופי yes זו סדרה חשובה ואיכותית שמזכירה כמה אמיתות ישנות ובעיקר את הבעיות שמונחות יותר מתמיד לפתחנו:את החטופים שעדיין אפשר להציל ואת השנאה שעדיין צריך להילחם בה – גם 53 שנים אחרי.

• ביקורת טלוויזיה
• סדרות ישראליות
• yes
• פרמאונט+

המוניטין הישראלי תלוי על חוט שערה. גם בעולם הטלוויזיה, שנהג בעבר להציג ישראלים כסוכני מוסד מסוקסים וקשוחים, התדמית של ישראל שורדת אך ורק בזכות הדי תהילת העבר. לכן ברור לנו שלאורך השנים הבאות נראה פחות סדרות בינלאומיות שמציגות גיבורים ישראלים, ויותר סדרות שנצמדות לנרטיב הפלסטיני שלא יודעים אם שמעתם, אבל לא ממש מציג אותנו באור טוב. לכן דרמת הריגול החדשה של yes, בהפקה בינלאומית של סטודיו ענני מבית פרמאונט וחברת Archery Pictures היא כזה ביג דיל.
>>יום אחד נהפוך לסרט: עוד סדרות ישראליות שצריכות לפרוץ לקולנוע

"רשת מרגלים" (שבחו"ל תיקרא Band of Spies) היא עוד גרסה מתוסרטת לאירועי טבח הספורטאים במינכן, והמצוד אחר המחבלים. האירוע והשלכותיו תוארו כבר במגוון סרטים הוליוודים בעבר, לרבות "5 בספטמבר" משנה שעברה, ו-"מינכן" של ספילברג שנעזר במגוון שחקנים ישראלים. גם הסדרה הזו נשענת על קאסט ישראלי משמעותי, עם שחקנים כמו דרור קרן, מאור שוויצר, עוז זהבי, דניאל גל ודיאנה גולבי, וגם השחקנים הערבים-ישראלים אמיר בוטרוס והישאם סלימאן ("פאודה"). את הסדרה יצר התסריטאי אמיר מן, שהיה הכותב הראשי בעונה השניה של "פאודה".

לצד סיפור מחודש של מעשה הטרור והמרדף של המוסד אחר המחבלים, הסדרה גם מתמקדת בהשלכות המחיר של המלחמה בטרור בכל מחיר, ולא חוסכת בערכי הפקה כדי לשחזר באופן מדויק להרשים את לבנון, ישראל ומינכן של שנות ה-70. מכיוון שמדובר בהפקה של ענני, הסדרה גם תעלה לשידור בשירות הסטרימינג ברחבי העולם, למרות שלא היינו מחזיקים את נשמתנו עד שהיא תחזיר את דעת העולם לטובתנו. בשביל זה צריך, אתם יודעים, לעשות משהו קצת יותר מתוחכם מלהרוג מחבלים. עד אז, נסתפק בדרור קרן בגרסתו הקשוחה.
"רשת מרגלים", פרק 1 עכשיו ב-yesVOD, פרק חדש מדי יום א'

• מה רואים הלילה
• yes
• ריגול
• פרמאונט+

העולם אינו מקום מצחיק בעשור השלישי של האלף השלישי. מגיפות, מלחמות, אסונות ודיקטטורים ממלאים את מהדורות החדשות, אלימות וגזענות, שנאה ומוות, כלכלות קורסות ואפוקליפסה אקלימית, שום דבר מצחיק. זאת בדיוק הסיבה שהקומדיה משתלטת על המסכים. אנחנו חייבים לצחוק כדי לא לצרוח. המגמה הבולטת החודש במצעד הסדרות הכי טובות שלנו היא שלא פחות מ-11 סדרות ברשימה הן קומדיות בעיקרן, ולא בהכרח סיטקומים קלאסיים. למעשה, הקומדיה פולשת ומסתעפת לתוך ז'אנרים נוספים כולל דרמות קומיות, אקשן-קומדי, קומדיות אימה וקומדיות מד"ב, קומדיות בלשיות וקומדיות רומנטיות. העיקר שנצחק.

מצעד הסדרות הכי טובות כרגע מתבסס על בחירתם של מבקרי "טיים אאוט", ואם חיפשתם מה הכי כדאי לראות עכשיו – יש ברשימה הזאת את כל התשובות הנכונות. גם אם רציתם לברר איזה שירות סטרימינג יתן לכם את התמורה הכי איכותית לכסף תמצאו כאן תשובות טובות, כשהחודש מובילה דיסני+ עם 6 סדרות ברשימה, בעוד אמזון פריים ו-HBOmax משתרכות מאחור עם 3 כל אחת, ונטפליקס, פיקוק ואפל TV+ עם 2 כל אחת. החוקים: במצעד משתתפות רק סדרות שמשודרות כעת או ששידורן הסתיים במהלך החודשיים האחרונים, המקום ה-20 שמור לסדרה אהובה שיוצאת מהמצעד, ומי שאומר "ריאליטי" נפסל וצריך לעשות כלים כל השבוע.

>> בחודש שעבר במצעד: הסדרה שהגיעה לטופ שלה בעונה 27
>> מראה שחורה: הרגעים הכי טובים של תשפ"ה בטלוויזיה. היו מעט
>> אין עלינו: 15 הרגעים הכי מטומטמים של שנת תשפ"ה בישראל

20. טוויסטד מטאל 2 Twisted Metal // פיקוק

סדרת הטראש הכיפית של פיקוק מבינה טוב מאוד מהי ולאיזה סיבה היא קיימת, ולכן בעונה השנייה שלה הגבירה ל-11, ואז הדליקה באש. אמנם היה טיזינג ארוך עד לטורניר שעל שמו נקראת הסדרה, אבל הוא גם היה מהנה ברמת הטיזינג, וגם היה משתלם עם קיום ההבטחה בענן אש ענק ומכוניות הרוסות. הקאמפיות המופרעת, הדמויות המוזרות, הבדיחות המטופשות והאקשן שאפקטיבי כמו שהוא מופרך הופכים את טוויסטד מטאל לסדרה הכי מופרעת וכיפית שאתם לא צופים בה, ויש אפילו הבטחה מעניינת מאוד לעונה שלישית. אנחנו מצדיעים לה. יאללה גם כן, כאילו שאתם מכלים את זמנכם בצפייה בדוקומנטרי על מדעני אטום.

19. הסיפור הלא ייאמן של אמנדה נוקס // The Twisted Tale of Amanda Knox // דיסני+

בין כל תעלומות הרצח הנפוצות על המסך, סוגת המבוסס על סיפור אמיתי כבר הפכה לז'אנר משל עצמה, עם תחושה שכבר ראיתם אותו. אבל גם אם שמעתם את הסיפור על אמנדה נוקס, הצעירה האמריקנית שהואשמה ברצח במהלך שנת לימודים באיטליה, לא ראיתם אותו מסופר כך. הסדרה, בהפקתה של לא אחרת ממוניקה לוינסקי, לוקחת חופש אמנותי למקום אחר – לא בשינוי העובדות, אלא בשינוי הפרספקטיבה. בהתאם, הסדרה אודותיה מסוגננת יותר משהתרגלנו לז'אנר, מה שהופך אותה לממתק בינג' מהנה למדי.

18. דה ראנאראונדס // The Runarounds // אמזון פריים

העולם צריך יותר סדרות נוער בוגרות שגם מבוגרים יכולים לצפות בהן בלי לרצות לעלות על קרחון ולהפליג איתו אל הישימון, ו"דה ראנאראונדס" היא בדיוק הסדרה הזאת. "ציפיתי לגרסה מודרנית של 'היי סקול מיוזיקל' וקיבלתי שילוב יותר מודרני והרבה יותר מעניין בין העלילה של 'גריז' לסגנון של 'סקינס'", כתב לירון רודיק בביקורת המפרגנת שלו לסדרה, ואחרי שבדקנו בעצמנו אנחנו חותמים על התיאור הזה. יותר מזה: אנחנו מרשים לכם לראות אותה גם אם אין לכם ילדים מתבגרים.

17. אפלטוני 2 Platonic // אפל TV+

כל המבקרים עפו על "הסטודיו", הסדרה הקומית של סת' רוגן שצולבת את הוליווד והולכת לקבל הרבה פרסים בתמורה. אבל האמת היא שהקסם הרוגני בא לידי ביטוי הרבה יותר בסדרה של אפל TV+ שבה הוא רק מככב ומפיק, הלוא היא "אפלטוני", שבעונתה השנייה שחררה אפילו יותר את הרוגן ליהנות. בסדרה מגלמים רוגן ורוז ביירן הנפלאה זוג חברים טובים שמחדשים קשר מהעבר, בעודה כבר נשואה, ולכולם ברור לאן זה אמור ללכת בקומדיית קרינג' טובת לב שכזו. אבל זה לא לגמרי הולך לשם, והתוצאה מחזיקה מתח זוגי-רגשי שלא נראה כמותו מאז "בלשים בלילה", שזה איזה 30 שנה פלוס. אבל מי סופר.

16. וושינגטון בלאק // Washington Black // דיסני+

לא ראינו את זה בא, אבל "וושינגטון בלאק" היא סדרת הרפתקאות נפלאה לכל המשפחה, בדיוק כשחשבתם שכבר לא עושים כאלה. היא מסעירה ומלאה בדמויות צבעוניות, קצב משגע, הפקה עשירה וסיפור מעניין וסוחף שמשגר ילד שחור שנולד לעבדות אל מסע הימלטות שהופך למסע ניצחון מרהיב. היא הייתה יכולה להתמקם גם גבוה יותר ברשימהלמעט בעיה מהותית אחת: הגיבור שלה מושלם. כולם מתאהבים בו מיד. זה תמיד מחלץ אותו מצרות. באיזשהו שלב זה פוגם במתח העלילתי, כי ברור שווש הצעיר (וגם הבוגר) יצליח לצאת מכל סיטואציה. שאלה יהיו הצרות שלנו אמן.

15. דקסטר: התחייה // Dexter: Ressurection // פרמאונט+

הרבה דברים מוזרים קרו ב-2025, אבל לחזור ליהנות מדקסטר? מי ידע? חשבנו שבשלב הזה הפריקוול והסיקוול לסדרה המקורית היו יותר ממספיק, אבל כנראה שמייקל סי הול הרגיש משהו בעצמותיו הקרירות. וכל מה שהיה צריך זה לשחרר לגמרי את עצם ההיגיון, ולחזור לשורשים. העונה החדשה היא הכי מהנה מאז הראן הראשון של ארבעת העונות, ולא במקרה גלריית הרוצחים הסדרתיים החדשים והישנים מלאה בפרצופים אהובים – כולם באו לעשות כיף, כולל השואוראנר המקורי, וזה ניכר. פיטר דינקלג' וקריסטין ריטר נפלאים, מייקל סי. הול במיטבו, וסוף סוף יוצא משהו טוב מעוד רוצח פסיכופט שלא מצליח למות.

14. פרפר // Butterfly // אמזון פריים

כל צופה יודע שלפעמים כל מה שצריך זה אקשן עשוי היטב. והוט דיגיטי דאם איזה אקשן עשוי היטב יש ב"פרפר". היא אולי לא תיכנס לרשימת הסדרות הטובות של 2025, אבל בז'אנר שלה – דרמת ריגול בינלאומי עתירת מכות ופיצוצים –היא לגמרי טופ נוץ' ובינג' מושלם. דניאל דיי קים מ"אבודים" אדיר בתפקיד הראשי ואחלה אקשן הירו, ובכלל העובדה שהיא מבוססת על נובלה גרפית שהיוצר שלה – אראש אמל הוולשי-פרסי – הוא גם היוצר של הסדרה, נותנת ל"פרפר" איזה אדג' שרוב הסדרות האמריקאיות בז'אנר איבדו מזמן מרוב כניעה לקונבנציות. לא לשכוח דלי של פופקורן וכמה בירות.

13. וונסדיי 2 Wednesday // נטפליקס

צריך לומר ביושר: זאת לא הייתה עונה טובה לסדרת הלהיט של נטפליקס. אחרי עונה ראשונה מפתיעה, מבדרת וקאמפית שהייתה מלאה בקריצות ורפרנסים למורשת של "משפחת אדאמס", בעונה השנייה והמפוצלת נדמה היה ש"וונסדיי" מנסה להיות קצת יותר אפלה ומורכבת ולעשות קצת (יותר מדי) מקום לדמויות משנה. וזה לא עבד. גם הלוק הטים-ברטוני שנראה כל כך טוב ב-2022, נראה פתאום קצת צ'יפי וממוחזר, והאלמנטים הקומיים שהולכים טוב עם הטאץ' הוויזואלי הזה כמעט נמחקו לחלוטין. לא ברור מה קרה פה. נקווה להתאוששות בעונה הבאה.

12. כאלה אמיצות 2 Such Brave Girls //יHulu

אין דרך לא נחרצת לנסח את זה: "כאלה אמיצות" היאהקומדיה הנשית הכי טובה ופרועה שראינו זה שנים, והיוצרת קאט סאדלר שגם מככבת בה יכולה ללמד את לינה דנהאם כמה שיעורים בייצוג אותנטי של נשים חבולות על סף התמוטטות עצבים. למען הסר ספק: מדובר בצפייה חובה. מה שיש כאן בגדול זה את סאדלר ואחותה האמיתית (ליזי דיווידסון), שמגלמות שתי אחיות שסובלות מהפרעות נפשיות ומאמא מופרעת שחיה איתן ומאבא לוזר ואפס שנטש אותן, ומנסות להתחיל את חייהן מחדש מהמקום הכי נמוך – רק כדי גלות שתמיד אפשר ליפול נמוך יותר. זה לא נשמע מצחיק אבל איכשהו זה קורע. וזה כל הקסם.

11. בלאדי מורי 2 // yes

קאמבק מצוין לדרמה הקומית של yes על שתי חברות בשנות ה-30 פלוס פלוס לחייהן שעדיין לא התחתנו ולא הביאו ילדים לעולם, דבר שללא ספק ייחשב תוך מספר שנים לעבירה על החוק בישראל.המבקרים עדיין חלוקים לגבי השאלהאם "בלאדי מורי" יוצאת נגד טירוף החתונה-ילודה הישראלי או מנרמלת אותו, אבל נעמי לבוב ורותם סלע כל כך טובות שזה כמעט לא משנה, ולמעשה אנחנו מוכנים לצפות גם בסדרה שכוללת רק את שתיהן מדברות זו עם זו על רקע מתחלף.

10. העלאה 4 Upload // אמזון פריים

כשסדרה טובה מאבדת קיטור זה די מבאס לצפייה, ואם היה צריך הוכחה ש"העלאה" הסתבכה בעצמה לאורך העונה השלישית, זו העובדה שהיא קיבלה רק 4 פרקים לעונה הרביעית כדי לארוז את הכל זריז. לשמחתנו, הלב הענק שהיה בסדרה של גרג דניאלס (איך אנחנו אוהבים) נשאר גם בתוך כל הבלגן ש"העלאה" הפכה להיות, ולמרות שקשה לעורר מחשבה כמו בהתחלה עם 4 פרקים בלבד, הוא הצליח להנחית את הספינה הגדולה והמוזרה הזו בדרך סבירה, ועם הלב במקום. גם עם סיום פגום, מאוד אהבנו את הרוח של קומדיית המד"ב הזאת, שהזכירה ברגעיה הגדולים את "המקום הטוב", אולי המחמאה הגדולה ביותר שקומדיית מד"ב יכולה לקבל.

9. רק רציחות בבניין 5 Only Murders in the Building // דיסני+

אחרי שדעכה ההתלהבות הראשונית מהקאמבק המושלם של סטיב מרטין ומרטין שורט והחיבור המעולה שלהם לסלינה גומז ולסוללת הכוכבים בתפקידי משנה בהובלתה של מריל פאקינג סטריפ– רגע רגע רגע, לא דעכה שום התלהבות ראשונית, איך יכולה לדעוך התלהבות מול הממתק המתוק הזה שכולו פאן טהור של כל העוסקים במלאכה? נכון, העונה הרביעית הייתה קצת מקושקשת ומרוצה מדי מעצמה, אבל הלקחים הופקו והחמישית התחילה נהדר ואיזה תענוג שיש את הדבר הזה בחיים שלנו.

8. סאות' פארק 27 South Park // קומדי סנטרל

העונה שנפתחה בקול תרועה בסדר גודל היסטורי, עם השפלה בוטה וישירה כנגד נשיא ארה"ב טראמפ, כסוג של התרסה, האטה מאוד לאחר שני פרקים מצוינים, גם ברמת קצב הפרקים (4 בלבד אחרי חודשיים!), וגם באיכות הפרקים שפחות או יותר חזרה לרמת העונות הקודמות. אז עם כמה שאנחנו אוהבים לראות את טראמפ מוצג כמאהב של השטן ובעל המיקרו-פינס המפורסם בעולם, מאוד כדאי שהעונה תחזור לחדות ולנועזות של פרקי הפתיחה. אחרת טראמפ שוב ניצח.

7. פיסמייקר 2 Peacemaker //יHBOmax

הבייבי של ג'יימס גאן חזר לעונה שנייה עם אותה תנופה מלהיבה שהובילה את הראשונה – שזה אומר מכות, פיצוצים, רוק אמריקני קלאסי והמון אמריקנה עזובה. גוש השרירים והטראומות שהוא פיסמייקר מגולם לשלמות על ידי ג'ון סינה, שגם בעונה הזו מרחיב את המנעד הרגשי וגמישות הפרצוף שלו, ולמרות שאנחנו רק באמצע העונה, עד כה הם הצליחו לא הרסו את הכל עם כל עניין המולטיוורס (כן, מארוול, אנחנו מסתכלים עליכם), ולראות את גאן מתפרע בהנאה זה כיף בלתי רגיל שרק מלהיב אותנו יותר לקראת המשך עלילות ה-DCU והמשך העונה של סדרת גיבורי העל הכי חכמה ומוצלחת אחרי "הבנים".

6. פלישה 3 Invasion // אפל TV+

כמעט כל סדרות המד"ב של אפל TV+ נכנסות לקטגוריית "הסדרות הכי טובות שאתם לא רואים", אבל את שתי העונות הקודמות של "פלישה" אפילו המנויים של אפל TV+ לא ראו בהמוניהם והיא עברה גם מתחת לרדאר של מכונות ההייפ האינטרנטיות. זה חבל, כי אלה היו שתי עונות מצוינות, מפתיעות ומאוד לא שגרתיות בז'אנר, בהפקה קולנועית מושקעת ורחבת יריעה, ועלילה מהפנטת שמגוללת את סיפורה של אחת הפלישות החייזריות היותר מקוריות שנראו על איזשהו מסך בעשור החולף. בעונה השלישית שהחלה החודש מתחברים כל קווי העלילה המפוצלים של הסדרה משתי העונות הקודמות, ועכשיו או ש"פלישה" תתפרק ותיפול לקלישאות הז'אנר, או שהקסם המשונה שלה ימשיך לעבוד והיא תמשיך להפתיע. מספיק להסתכל על החייזר שבתמונה כדי להיות לטובתה.

5. העיתון // The Paper // פיקוק

גם אם נשים בצד את הציפיות שלנו מספין-אוף ל"המשרד", ואת האהבה שלנו ליצירותיו של גרג דניאלס, ואת הקרבה הרגשית שלנו לנושא בתור מקומון עירוני בעידן קריסת העיתונות – היה הרבה איפה לפספס בסיטקום המקום עבודה הזה. ואיכשהו, זה מרגיש כמו התחלה של משהו מצוין – קאסט שחקנים מסקרן, עולם תוכן שאפשר לשאוב ממנו קומדיה עד אין קץ ולב חם כמו שאנחנו אוהבים אצל דניאלס. הלוואי שהיא תשתדרג בעונה השנייה ותסיים כמו "מחלקת גנים ונוף", ולא תאבד את עצמה לרומנטיקה כמו "העלאה". כך או כך, אחרי עונה ראשונה חמודה ביותר עם כמה הברקות קטנות, עשינו מנוי.

4. טאסק // Task //יHBOmax

הרבה זמן לא ראינו מ-HBO סדרה שאפשר לומר עליה בסיפוק "וואלאק איזה סדרה של HBO זאת". בארצות הברית נכתב לא מעט על הטלטלות והכישלונות שהכו בשנים האחרונות ברשת הפרימיום ששינתה את פני היצירה הטלוויזיונית, ויתכן ש"טאסק" מסמנת חזרה ל"HBO של פעם" – דרמת אקשן פסיכולוגית, איטית ואיכותית, עם תצוגות משחק אדירות של מארק רופאלו וטום פלפריי כבלש FBI ושודד סדרתי במרדף אחר עצמם, ועם הפאנץ' של המסר החברתי המהדהד שעבר כחוט בלתי נראה בין סדרות המופת של HBO. בוא נדבר אחרי הפרק השביעי שלה ונראה אם סתם התלהבנו.

3. פילדלפיה זורחת 17 It's Always Sunny in Philadelphia // דיסני+

הסיטקום המצולם הארוך בהיסטוריה, סדרה שמשחקת "ים-יבשה" עם גבול הטעם הטוב כבר עשרים שנה ונפסלת בכוונה כי זה מצחיק, היצירה הכי דפוקה בטלוויזיה. וזה כמעט בלתי נתפס להגיד, אבל עונתה ה-17 היא אחת העונות המצטיינות בתולדות הסדרה. מפרקים מסובבים על כל הראש כמו פרק הטבח הנייד, או העוגה של פרנק, ועד לפיניש פשוט מופתי עם פרק פרודיה על "הרווק", זה כבר מרגיש בשלב הזה שגם בעונה ה-50 הם ימשיכו להיות הדבר הכי מופרע שראינו על המסך, גם אחרי שה-AI ישתלט על כל התוכן הטלוויזיוני.

2. אז בקיצור // Long Story Short // נטפליקס

ביקורות רבות (גם אצלנו) שמו דגש מתבקש על היהדות שנידפת מהסדרה החדשה של רפאל בוב-וקסברג ("בוג'אק הורסמן"), וזה באמת מובן. לא רק כי אנחנו ישראלים, אלא כי זו באמת סדרה ששמה את היהדות שלה במקום הראשון. אבל בכל שאר המקומות יש רק אינטיליגנציה רגשית, כאב לב משפחתי, דרמת מערכות יחסים, הומור שנון ומטופש, ואת כל הרגשות בעולם. התוצאה היא סדרה יוצאת דופן שלא סובבת נראטיב מסוים או אפילו ציר זמן, אלא מחוברת באמצעות זיכרון רגשי לבדו, ומחזיקה את המתח הזה באופן נפלה. אתם לא מרגישים חלק מהמשפחה, אלא שזו המשפחה שלכם – על כל ההומור הפנימי, הטראומות המשותפות, הטעויות, השמחות והכאב שבלגדול עם משפחה גרעינית. פנינת אנימציה נדירה למבוגרים באמת.

1. הנוסע השמיני: כדור הארץ // Alien: Earth // דיסני+

נואה האוולי עשה את זה שוב. אחרי שהפיח חיים חדשים ב"פארגו" והעביר מהנייר למסך את "לגיון", הוא מצליח עכשיו לעשות ריבוט מבריק לפרנצ'ייז המצליח של "הנוסע השמיני". אולי זה כי הציפיות היו נמוכות, אבל האוולי התעלה על עצמו ומדובר בסדרה מעולה, חכמה, מלאת הקשרים להווה. ופרק 5 אותו כתב וביים לבדו הם מאסטרפיס של טלוויזיה שעושה כבוד למקור, ואז לוקחת אותו למקומות עמוקים ומעניינים יותר. זה היה אחד הפרקים הטובים ביותר שנראו השנה באיזושהי סדרה, והשבוע כש"הנוסע השמיני: כדור הארץ" תגיע לסיומה אפשר יהיה לסכם שמדובר באחת ההפתעות הגדולות של השנה. רשמו לפניכם

• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סדרות מומלצות
• דיסני+
• נטפליקס
• פיקוק
• פרמאונט+
• HBO
• אפל טיוי