Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עכשיו באמת המציאו הכל: הצ'ייסריה, מקום שמגיש צ'ייסרים מיוחדים
שנעשה צ'ייסר? הצ'ייסריה (צילום Liya Geldman)
זהו, הגענו לקצה של חיי הלילה: בר חדש שנפתח בנחלת בנימין מתמקד בצ'ייסרים יוצאי דופן, על בסיס תמציות, השריות ושילובי טעמים מיוחדים. כלומר, יש גם קוקטיילים ואוכל, אבל הצ'ייסר בפרונט ואנחנו פשוט שמחים שזה לא עוד בר יין
סנובים, על הצ'ייסריה כבר שמעתם? אחרי גל ברי קוקטיילים וברי היין נפתח בעיר ספוט אלכוהול חדש, שעושה כבוד לדרינק שנלגם בשלוק אחד, ובקטנה. אבל אל תחשבו שמדברים איתכם פה על צ'ייסר קמפרי – בתפריט הפתיחה תמצאו שילובים כמו ג׳ין פטל וגרגרי פלפל ורוד, לימונצ׳לו עם לימון פרסי, וודקה ומנטה מרוקאית, רום בננה הל או ויסקי סקוטי עם משמש וג'ינג'ר. חטיבה אחרת מציעה השריות מחומרי גלם עונתיים, כגון וויסקי שיפון עם מנדרינה ומרווה, אגס עם וודקה קמומיל וברנדי חמוציות וקינמון.
ג'ין, פטל ופלפל ורוד (צילום Liya Geldman)
הורדת צ'ייסרים אינה המצאה חדשה אבל בצ'ייסריה היא מקבלת טוויסט ונימוק. "קיבלנו השראה מהמסורות המזרח אירופאיות ששמות דגש על שימור טעמי הקיץ באלכוהול ושילבנו עם המסורת הישראלית של שתיית גזוז עם פירות וצמחים טריים. אנחנו בוחרים את המרכיבים בקפידה ומשתמשים בטכנולוגיות מודרניות כדי להגיע למיצוי הטעמים האופטימלי", מסביר ג׳ייקוב שטיינציג, שותף ומנהל הבר ואחראי על אוצרות המשקאות בקבוצה המונה חמישה חברים, שאיחדו כוחות כדי ליצור משהו חדש.
מכיוון שהתמציות וההשריות מתנהגות באופן שונה כצ'ייסר עצמאי וכבסיס למשקה, מאפשרים בצ'ייסריה ללקוחות ליהנות מכל העולמות. "יש השריות שמתנהגות טוב יותר כצ'ייסר ואחרות שעוברות טוב יותר בקוקטייל. אנחנו ממליצים לנסות השרייה בצורת צ'ייסר ואחר כך כקוקטייל ולהשוות", מסביר שטיינציג. דניל גולדמן, מהוגי הקונספט, מוסיף ש"קשה יותר להכין משקאות מתמציות. קוקטייל רגיל ניתן לתקן ולשפר במקום אבל משקה מתמציות הוא כמו ספר. ברגע שהוא נכתב – אי אפשר לשנות את הסיפור". המחיר מצחיק, 15 ש"ח לצ'ייסר ו־35 ש"ח לקוקטייל סאוור/הייבול. תמורת בירה תיפרדו כאן מ-20 ש"ח (מלכה, באדווייזר), וכוס יין תעלה 28 ש"ח.
הצ'ייסריה (צילום Liya Geldman)
לצד הצ'ייסרים מוגש תפריט נשנושים קטן ובו מנות סנדוויץ׳ ביס איטלקי עם פסטרמה בקר, הרינג או ארטישוק (28 ש"ח), זיתים, חמוצים תוצרת בית ואגוזים (12 ש"ח) וקומפוט לקינוח. ליין דיסקו ופאנקי וכרזות באווירה מקומית משדרים אווירת ישיבה בסלון של חברים. חברו לכך את מחירים שרחוקים מהנהוג בענף וקיבלתם אופציה לערב של ניסויים באלכוהול מבלי למכור כליה. נחלת בנימין 20, ראשון-שבת 18:00 – 02:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בדיקת Time Out: הברים עברו להגיש לנו צ'ייסרים קטנים בשליש
מי שמסתובב בתל אביב בשנים האחרונות מרגיש שהצ'ייסר יורד לו בגרון יותר מדי מהר. הוא כנראה לא טועה: בדיקת Time Out מגלה שהברים התל אביביים פשוט עברו למכור לנו צ'ייסרים קטנים בשליש
חבר של כבוד בכל ערב בבר תל אביבי, הצ'ייסר, אחיו הקטן של השוט, הגיע למחוזותינו לפני כשני עשורים, לפי מרבית העדויות, ובמהרה השתלט על נחלותיו של אחיו הבכור. האגדה מספרת על בר ירושלמי בשם צ'קרה שלפני כ-15 שנה החל לפנק את לקוחותיו בכוסיות קטנטנות של עראק בחינם כדי להרים את האווירה ולעשות שמח. לפי האגדה התל אביבים ראו כי טוב, אימצו את המנהג וייבאו אותו. במהרה הוא החליף את הכוסות הגבוהות והרזות של השוט והפך לשותף מלא לערב הבילויים כשהם כלל לא חינם, ועולה לפעמים גם 20 ש"ח ויותר. הגודל המקובל של השוט – "מנת אלכוהול שלמה" – הוא 60 מ"ל, והצ'ייסר אמור להיות מחצית ממנו, 30 מ"ל. אלא שמי שהסתובב בתל אביב בשנים האחרונות מרגיש ודאי שהצ'ייסר יורד לו בגרון הרבה יותר מהר. יש הטוענים שהסיבה לכך פשוטה: הוא פשוט קטן יותר. האומנם?
בוגרים ומפוכחיםממבחן מדידת הבירה שערכנו לפני כחצי שנה, הצטיידנו בכבד אמיץ ובכוס מדידה קטנטנה ויצאנו לבדוק את הצ'ייסר התל אביבי. עברנו ב-15 ברים מוכרים ואהובים – מצפון העיר דרך מרכזה ועד דרומה. שמרנו על אחידות – ביקשנו צ'ייסר קמפרי בכל אחד ואחד מהם ומדדנו את הכמות שהוגשה לנו. מכיוון שאין מידה מוגדרת בחוק לצ'ייסר, ומכיוון שהברים לא מתחייבים במעמד ההזמנה על כמות האלכוהול, בחרנו לא לפרסם את שמותיהם, אבל את התוצאה הכוללת המטרידה ראוי בהחלט להביא לפרסום: רק בחמישה מ-15 הברים שבדקנו הגישו לנו צ'ייסר בגודל 30 מ"ל. בשני שלישים מהברים כמות אלכוהול שהוגשה כצ'ייסר עמדה על 20-22 מ"ל בלבד, 33 אחוז פחות מהצ'ייסר המקובל.
צילום: Shutterstock
10 מ"ל אולי נשמעים לכם זניחים, אבל חשבו על זה רגע: בליין תל אביבי שיוצא פעמיים בשבוע, למשל, ושותה שני צ'ייסרים בכל בילוי, מגיע לכ-200 צ'ייסרים בשנה. אם הוא שותה 20 מ"ל בכל פעם כשהוא חושב שהוא צ'ייסר ישראלי כהלכתו (30 מ"ל), גוזרים עליו קופון של כשני ליטר עראק, קמפרי או וודקה בשנה, או לחלופין קופון של מאות רבות של שקלים לאדם. לפני שנתרגז, תהינו בעצם – למה צ'ייסר בכלל צריך להיות 30 מ"ל? "ידוע לכולם שהמידה הישראלית הקלאסית היא 60 מ"ל לשוט, ולכן החצי שלה, הצ'ייסר צריך להיות 30 מ"ל", קובע בנחרצות ליאור הרגיל, מבעלי המנזר, "אלא שהבעיה הגדולה כאן היא שאנחנו מדינה בלי חוק. אין חוק שמצריך להגיש מידה מסוימת, לעומת מקומות אחרים". 30 מ"ל הוא כנראה מספר הברזל הכאן, וזו אגב לא רק הגדרה ישראלית; גם בארצות הברית, באיטליה, ביפן ובהודו זה הגודל של "חצי מנה".
צ', שותף בקבוצה המחזיקה כמה מהברים המוכרים בעיר, מסכים ש-30 היה הגודל המקובל גם כאן, לפחות בעבר. "עד 2010, 'מנת הבית' (שוט שלם – נ"כ) אכן הייתה 60 מ"ל ולכן צ'ייסר היה חצי מזה, 30 מ"ל. "עם השנים הכוסות הצטמצמו, לכוסות של 44 מ"ל לשוט שלם ו-22 מ"ל לצ'ייסר", הוא מספר. "ככה זה בברים שלנו וככה זה בברים בכל העיר – בסוף כל הברים קונים מאותם העסקים, ואלה מוכרים כוסות של 22 מ"ל. זו תמיד אותה הכוס".
כוס בלוף
אז איך הלקוח לא שם לב לכך שהכוס מכילה פחות, אם היא מלאה עד הסוף? הרגיל מסביר: "הכוס לא קטנה יותר, אלא זו כוס 'בלוף'. יש לה תחתית עבה ולכן היא כבדה ובאותו הגובה, זה כאילו מפנקים אותך ומגישים כמו שצריך. בפועל יש בכוס הרבה פחות אלכוהול". האם אכן כך? מכיוון שבעלי הברים טוענים שכולם קונים מאותם המקומות, קל גם להגיע אל ספק הכוסות. "כוס הצ'ייסר הכי נמכר היא זו של 20 מ"ל", קובע רועי עמית, מבעלי ארגל, ספקית הציוד לברים המוכרת ביותר בעיר. "בעלי הברים שמגיעים אליי יודעים מה הם רוצים".
צילום: Shutterstock
בדיוק כמו שההבדל של 10 מ"ל ללקוח מורגש היטב במצטבר, כך הוא מורגש לבעל הבית. "אני מניח שזה משפיע לבעלי הברים גם על הרווח, בכל זאת התכונה היא של 30 אחוז פחות", קובע עמית. צ' דווקא טוען שבניגוד לעוקץ הבירות, כאן קשה לטעון שהמעבר לכוסות קטנות נעשה מטעמים כלכליים. "להבדיל מהבירה, שזה מוצר לא רווחי, בבקבוקים האלה, של הוודקה, העראק והג'ין, הרווחיות כל כך גדולה שאין טעם לשחק עם זה. בכמות הצ'ייסרים שאתה מוציא מבקבוק אחד, העלות מאוד נמוכה לעסק". יש גם כאלה שטוענים כי הכוסות אצלם קטנות פשוט כי "ככה זה אצל כולם": חן פילסקי, מבעלי הוודו והספוטניק, טוען שהשימוש בכוסות קטנות "לא נובע מרצון לרמות את הלקוח או לחסוך כסף", אלא "פשוט משום שכל העיר קונה את אותה הכוס". לדבריו, "אני כבר בכלל לא מסוגל לשתות צ'ייסר של 30 מ"ל, כי אני כבר רגיל לצ'ייסר הקטן יותר של הברים".
הירשמו לניוזלטר העירוני של טיים אאוט:
הירשמו עכשיו >>
צ' גם מבקש להגן על הכוסות הקטנות, וטוען שבלאו הכי מרבית הצ'ייסרים שמוגשים ללקוח מקורם ב"פינוק" מטעם הבר, כלומר – זה לא שהלקוח נעקץ, כי הוא בכל מקרה לא משלם. "תרבות הצ'ייסרים בחינם שיש בארץ היא דבר מאוד ייחודי בעולם. פה אתה יכול להגיע ולשתות שניים-שלושה צ'ייסרים בלי שתכיר אף אחד בבר, וזה חלק מהישראליות וחלק מהכיף פה. בגלל זה קצת קשה לבוא בטענות לברים על הצ'ייסרים הקטנים. זה לא שיש פה איזה עוול ברור, תרבות הברים מאוד נדיבה בארץ".
אבירם כץ, מבעלי "הבסטה" (וכתב האלכוהול של Time Out) חושב אחרת. לדבריו מובן שיש יד מכוונת בהקטנת הכוסות – ומובן שהברים חוטאים בהקטנת הכוסות. "הלקוחות סומכים על המקומות שבהם הם מבלים כשפועל מרמים אותם. הכוס נראית אותו דבר כמו פעם, ואף אחד לא באמת יושב ובודק את הכמות שקיבל. כשמדובר במגה ברים, זה אחלה חיסכון עבורם, ויש לו משמעות כלכלית אדירה".
נציין שוב: מכיוון שהחוק בישראל לא מגדיר (וראוי שיגדיר) מהי כמות האלכוהול שיש להגיש כשאנחנו מבקשים צ'ייסר, אין בסיפור הזה עבריינים. ובכל זאת, מכיוון שאנחנו לא משלמים 33 אחוז פחות על הצ'ייסרים שלנו מאשר מה ששילמנו פעם, היה ראוי שלפחות יודיעו לנו שמגישים לנו הרבה פחות אלכוהול. אז הנה: עכשיו אתם יודעים. לחיים.
[interaction id="59b14529c7f3960001a13db7"]
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
צ'ייסר אחד מפריד בין תל אביב לשאר העולם. ברבאבא חוזר בזמן
המפגש של ברבאבא עם ש' גרם לו להיזכר בימים שבהם צ'ייסרים היו בכלל שוטים, עדות לתקופה שבה נהגו להקפיץ טקילה עם ספרייט, המרענן הרשמי של חיי הלילה בשנות ה־80
אם אתם שואלים עכשיו מי זה ש' ועל מה נרגש כל כך ברבאבא לפגוש בו, הרי שזה סימן שאתם צעירים כמו ימי אביב בהירים. לפני 20 שנה היה הפאב של ש' המקום הכי נכון בתל אביב.
טוסט עם רוסטביף, מרק גולש כמו בפינק הירושלמי – שאז עוד היה חי ובועט – אחד מברזי הגינס הראשונים בעיר ושירותים בקצה החצר שהייתה הומה מזוגות שבחרו להעביר את ההתרחשות אליה או סתם מי שיצאו אליה לעשן, אף שעישון סיגריות היה אז מותר בפאבים.
"הפאב שלך", פצח ברבאבא בנאום, "היה בעיניי המקום שסימל את תחילת עידן הפאבים בעיר: כבר לא רק מה שקראו פעם 'בוהמה' או סתם שתיינים, אלא אנשים שגומרים יום עבודה וקופצים לביס ובירה, או זוגות שקובעים דייט, או הורים צעירים שהצליחו לשכנע את אחת הסבתות לתת להם שעה של שפיות זוגית טובלת באלכוהול".
ש' האזין ואחר אמר: "אנחנו המצאנו את הצ'ייסרים".
ואז זה הכה בברבאבא: בין שאשכרה המציא או אולי רק הפיץ ושכלל, הרי שעד לפני כ־20 שנה לא ידע איש בעיר צ'ייסר מהו. הצ'יסרים הראשונים היו בכלל שוטים ורובם נותרו בבר כעדות אילמת לתקופה שבה נהגו להקפיץ טקילה עם ספרייט, המרענן הרשמי של חיי הלילה בשנות ה־80. הרחק ממשמעותו המקורית של המושג "צ'ייסר" דבק במקומותינו השם הזה בכוסית הקטנה. הברמנים רצו לצ'פר, חברות האלכוהול שמחו להעניק בקבוק או שניים ממשקה שרצו לקדם. חיש מהר תפסו הצ'ייסרים הקטנים את מקומה של השוט הכפולה בגודלה, והפכו לסימן המבדל את תל אביב מכל עיר אחרת בעולם. בכל מקום אחר בעולם אפשר שיזמינו לקוח לדרינק, אבל צ'ייסרים כדיאלוג שבין ברמן ללקוחותיו? רק בישראל! מי היה מאמין שאותו הצ'ייסר הוא רק בן 20? הביט ברבאבא בש', השיל מעליו 20 שנה ומעלה, ולרגע אחד ראה אותו כפי שניצב מאחורי הבר שלו, במקום הכי נכון בעיר.
אם הפוליטיקאים לא עוזרים לנו, לפחות שר המשקאות כן - חנות המשקאות היפואית שמנסה להתמודד עם יוקר המחיה, מתמקמת בלב תל אביב עם בר חדש ומציעה משקאות ב־70 אחוז מהמחיר של מתחריה
כמו שאר השרים בממשלה גם שר המשקאות הבין שהישראלים קורסים תחת יוקר המחיה. אלא שבניגוד לשרים האחרים שלא הטריחו את עצמם לעסוק בעניין, שר המשקאות פותח השבוע סניף שלישי לעסקי המשקאות שלו בלב תל אביב. כבוד השר, אביתר סדן, מפעיל זה תריסר שנים חנות לממכר משקאות ברחוב שלבים ביפו, ונוסף הוא מפעיל חנות שהפכה לבר שוקק ברחוב תובל ברמת גן.
תפיסת העולם של השר מנחה אותו למכור אלכוהול במחיר נמוך בכ־30 אחוז מהנהוג בשאר הברים. למשל: צ'ייסר של ג'יימסון, ערק או טובי ב־10 ש"ח; שליש גולדסטאר מהחבית ב־18 ש"ח, שליש מלכה 19 ש"ח, ועוד עשרות בירות בחלוקה לפי ארצות המוצא ויינות בכוס או בבקבוק (מבחר בקבוקי יין בכ־80 ש"ח). כמו כל השרים, שר המשקאות החל משלב מסוים לטמון את ידו בצלחת והוא דואג לארוחות קלילות לצד המשקאות. בורטה טרייה של דותן מוגשת עם פסטו ועגבניות שרי, לחמג'ון וצלחות של גבינות.
בבר שייפתח השבוע בפינת הרחובות אבן גבירול והנביאים יהיו 50 מקומות ישיבה לאורך שולחנות בר גבוהים בפנים ובחוץ. מדפי תצוגה למשקאות מרפדים את קירות המבנה הספון עץ ובנוי באופן נעים. האם שר המשקאות מבשר על ניצנים ראשונים של שינוי בממשלה?
שר המשקאות, אבן גבירול 35 תל אביב, ראשון־חמישי 9:00־אחרון הלקוחות, שישי סגור, שבת שעה אחרי כניסת השבת־אחרון הלקוחות, 3989352־052
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
