Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה יש לך במזוודה דונלד? מה במזוודה?! "לגנוב את הבחירות", יח"צ yes
הבחירות הדרמטיות של חברתנו ממעבר לאוקיינוס מתקיימות הערב, וביננו אין ממש טעם לצפות במשדרי החדשות הקבועים, כי גם הם לא בהכרח ידעו בסוף הלילה הארוך הזה מי יצא המנצח. אז אולי במקום לבזבז זמן על אקטואליה, תנצלו אותו כדי לראות אחד מהמוני הדוקומנטרים שיעשו לכם קצת יותר סדר בבלגאן
הערב זה הערב – ספירת הקולות כבר בעיצומה, ובסיום לילה ארוך בישראל נתעורר לבשורה ש… עוד לא יודעים כלום. נו כן, כבר מעכשיו ברור שהבחירות האלו יהיו צמודות מדי מכדי לקבוע רשמית, וגם אם יצליחו לקבוע שהבחירות הוכרעו רשמית, אז אנחנו במצב בו ארה"ב תעמוד בין ניסיון הפיכה שלטונית ל"דיקטטוריה ליום אחד", כמו שהבטיח טראמפ. וזה אמנם יהיה מעניין, אבל ברור שמשדרי הבחירות שיעלו לנו על המסך הערב יהיו בעיקר מופע שריפת זמן. לכן בחברות yes ו-Hot אספו לקראת הבחירות סדרה של סרטים דוקומנטריים רלוונטים, שיעזרו לכם להבין איך ולמה ארה"ב הגיעה למצב הזה, ואולי טיפה להישען על צרות של אחרים – לפחות עד שיחלחל לנו שהם משפיעים גם עלינו.
אם כך, בחברת yes (דרך דיסקברי+) תוכלו לצפות בסרט "קמלה האריס: עושה היסטוריה", הגולל את סיפור חייה ומסעה מתובעת כללית בקליפורניה עד לקמפיין הנוכחי, ואם תרצו להבין יותר את טראמפ, אולי כדאי שתצפו ב"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום", הסוקרת את הקמפיין של טראמפ, במקביל לצל שמוטל עליו מהתמודדות בארבעה בתי משפט במקביל. גם"לגנוב את הבחירות" (4.11, 22:00)יתמקד בפשעיו של טראמפ, בעזרת שרטוט האופן בו הנשיא לשעבר כמעט והצליח להרוס את הדמוקרטיה אחרי בחירות 2020 כשסירב לקבל את תוצאות הבחירות.
הסרט"משחק מלחמה"(שגם ישודר הערב ב-yesדוקו ב-22:00)מציג בדוקומנטרי מפגש דו-מפלגתי של אנשי הגנה, מודיעין וקובעי מדיניות מארה"ב, שהשתתפו בסוג של משחק תפקידים בו הם מנסים להבין איך להתמודד עם התקוממות אמתית בדמוקרטיה, בעוד שאם תרצו להבין איך אמריקה הגיעה למצב הביזארי הזה שבו הפיכה היא אירוע סביר, כדאי לצפות בסרט"אל ומדינה: עלייתה של הנצרות הלאומנית",הבוחן את האופן בו טראמפ משתמש בלאומנות נוצרית כדי לתדלק את המפעל. לצידם עלו בספריית ה-VOD סרטים נוספים שעוסקים באמריקה ומערוכותיה, כדי שיהיה מזכרת ממה שהיה פעם.
בחברת HOT גם מספקים כמה סרטים שיעזרו לכם לדעת מה קורה במציאות, כמו הסרט"האריס-טראמפ: הבחירה" (שישודר הערב ב-HOT8)של פרונטליין שאסף יותר מ-40 ריאיונות עם החברים, היועצים והמבקרים של המועמדים לנשיאות, במטרה לחפור קצת יותר עמוק מתחת לעור שלהם כדי להבין את התמונה הרחבה. כמו כן, גם כאן יהיו זמינים הסרטים"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום" ו"לגנוב את הבחירות", אבל לצידם יעלו מחדש הסרטים"סטורמי" (שזמין גם הוא ב-yes), על חייה של שחקנית הפורנו שתבעה את טראמפ,"רוג'ר סטון: האסטרטג של טראמפ"שילמד אתכם איך הוא נהיה כזה אכזר, וגם"פלוסי בבית הנבחרים"שיכיר לכם יותר את מנהיגת הרוב הדמוקרטי. כך או כך, זה יהיה ערב טלוויזיוני מעניין, כל עוד תבחרו דוקו שיהפוך אותו לכזה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
גל עצום של תמיכה מהוליווד שוטף את קמפיין קאמלה האריס לנשיאות, והגיע הלילה לשיאו בשבע עצרות-ענק שנערכו בו זמנית במדינות המתנדנדות, עם הופעות של אופרה ווינפרי, ליידי גאגא, ג'ון בון ג'ובי, קייטי פרי, כריסטינה אגיליירה ועוד רבים ורבות. יכול להיות שהאפקט של התמיכה הזאת הפוך?
היום יצאו עשרות מיליוני אמריקאים לבחור את הנשיא הבא של ארצות הברית ולהכריע אם לתפקיד תיכנס אישה בפעם הראשונה בהיסטוריה או פסיכופת דמנטי בפעם השנייה בהיסטוריה, ולאורך השבוע האחרון התגייס כמעט כל עולם הבידור בארצות הברית לתמוך בסגנית הנשיא קאמלה האריס ולהזהיר מפני התוצאות האפשריות של נשיאות טראמפ נוספת. אמש הגיע הבליץ לשיאו בשורה של כנסי בחירות במדינות המתנדנדות, עם ליינאפ מסחרר שכלל את אופרה ווינפרי, ליידי גאגא, ג'ון בון ג'ובי, קייטי פרי, כריסטינה אגיליירה, וויל איי. אם ועוד ועוד.
בפילדלפיה, מול קהל של עשרות אלפים, נאמה אתמול אופרה ווינפרי לפני שהזמינה לבמה את ליידי גאגא, ואמרה ש"אם לא נופיע בקלפיות מחר, זה אפשרי לחלוטין שלא תהיה לנו הזדמנות להצביע שוב אי פעם. ותנו לי להיות מאוד ברורה, אם לא תוודאו שהאנשים בחיים שלכם מגיעים לקלפי – זו תהיה טעות. להחליט שלא להחליט זו הצבעה שמשמעותה היא לתת לאנשים אחרים לשלוט בעתיד שלכם". הגאגא הוסיפה ואמרה בעקבותיה ש"במשך יותר ממחצית חייה של האומה הזאת, לנשים לא היה קול. ועדיין גידלנו ילדים, החזקנו את המשפחות שלנו, תמכנו בגברים בעודם מחליטים את ההחלטות. אבל מחר נשים יהיו חלק מקבלת ההחלטה".
Lady Gaga: For more than half of this country's life, women did not have a voice. Yet, we raised children, we held our families together, we supported men as they made the decisions. But tomorrow, women will be a part of making this decision. Today I am holding in my heart all…pic.twitter.com/eci6RLn3R7
עצרת הכוכבים של האריס התרחשה בלא פחות משבעה ערים בו זמנית, כולן במדינות המתנדנדות, והליינאפ לקראתה נשמר בסוד עד הרגע האחרון. באטלנטה הופיעו הראפר 2 צ'יינז וסיארה, ג'יימס טיילור ופטנזיה בארינו הופיעו בראלי, כריסטינה אגיליירה וסופי טאקר בלאס וגאס, בפילדפיה הצטרפו אל ליידי גאגא גם ריקי מרטין, הרוטס ופאט ג'ו, וגם בפיניקס, מילווקי ודטרויט נרשמו עצרות עטורות כוכבים. מטרת המהלך הדרמטי הייתה מאמץ אחרון להנעת הבוחרים אל הקלפיות, יצירת באזז של התלהבות סביב הקמפיין והרמת מורל כללית למחנה הדמוקרטי. ב-24 השעות הקרובות אפשר יהיה להבין אולי כמה זה עבד.
Oprah: "If we don't show up tomorrow, it is entirely possible that we will not have the opportunity to ever cast a ballot again."pic.twitter.com/H67jaKhXes
הלילה הגדול של האריס, שכלל נאומים מצוינים שלה ושל סגנה טים וולץ, הגיע אחרי שבועיים של גלי תמיכה מכל סלב וכוכב אפשרי בהוליווד, כולל ביונסה וג'ניפר לופז שהופיעו בעצרת שלה בשבוע שעבר, שחקני "הנוקמים" שהעלו סרטון תמיכה מקרינג' ביותר, יוצרי SNL שזימנו אותה להופעת אורח ועברו על חוקי הבחירות, פוסט תמיכה סופר-ויראלי מלברון ג'יימס, עוד אחד מהנסיך הרפובליקני ארנולד שוורצנגר, מדונה הודיעה שתחזור לארה"ב מביתה שבפריז כדי להצביע לה, ועשרות שחקנים מג'ניפר לורנס ועד האריסון פורד נתנו לה אנדורסמנט, בנוסף לענקים כמו טיילור סוויפט וברוס ספרינגסטין שעשו זאת עוד בתחילת הקמפיין. בהוליווד חרדים מהאפשרות שטראמפ יכנס שוב לבית הלבן ומההשלכות שיהיו לכך על חופש הביטוי והיצירה.
בצד של טראמפ נשארו בעיקר יוטיוברים כמו ג'ו רוגן וג'ייק פול, אך לא מעט פרשנים בארצות הברית מעריכים כי התמיכה המסיבית לה זוכה האריס בהוליווד לא בהכרח תועיל לה ואולי אף תזיק, במידה שתייצר בק-לאש נגדי ממצביעים עממיים במדינות המתנדנדות שלא מתים על כוכבי קולנוע ופופסטארים שאומרים להם מה לעשות, ותצייר את האריס כמי שנשענת על תאגידי המדיה, הטכנולוגיה והבידור העשירים. בקמפיין האריס הסבירו כי האימפקט של הצטרפות הסלבס לקמפיין הוא אסטרטגי, ומייצר את הסביבה האופטימית ומלאת התקווה שהאריס מנסה להקרין, יחד עם המסר "לכולם יש בית אצלנו". לא בטוח בכלל שכולם יחשבו כך גם בפנסילבניה ובוויסקונסין.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זה לא מצחיק יותר: עולם הקומדיה מפולג מאי פעם, כמו אמריקה עצמה
כשעוד חשבו שזה מצחיק. דונלד טראמפ מקבל את הרוסט שלו, ניו יורק 2011 (צילום: גטי אימג'ס)
קומיקאי רוסט אחד עשוי להכריע את גורל הבחירות עם בדיחה גזענית, סטנדאפיסטים שמארחים את המועמדים לנשיאות עשויים להטות את הכף ולקומיקאים של SNL כבר אין ממש השפעה - מערכת הבחירות הזו חריגה בכל אופן, כולל בדרך שבה קומדיה מצליחה (או לא מצליחה) לשנות אותה. וזה לא מצחיק יותר
בשנת 2016 הרחוקה, כשטראמפ רץ לראשונה לנשיאות ארצות הברית, היה סנטימנט מסויים בעולם הקומדיה האמריקאי (שתמיד נטה לצד הליברלי) שזה יהיה נורא אם הוא ינצח, אבל לפחות תצא מזה הרבה קומדיה טובה. שנת 2024 – אחרי שטראמפ ניצח בבחירות 2016, הפסיד ב-2020, עודד הסתערות על הקפיטול ב-2021 ורץ שוב לנשיאות – הסנטימנט הזה כבר לא קיים. וזה לא בגלל שטראמפ הפסיק לספק חומר טוב לקומיקאים. הוא עדיין אדם זקן ומטורף עם נאומים מטורפים על זרים אוכלי חיות מחמד ואיברי המין של שחקני גולף אגדיים. יש עדיין הרבה על מה לצחוק, אבל הכל גם נהיה הרבה יותר רציני.
>>
עולם קומדיית המיינסטרים האמריקאי מפולג יותר מאי פעם, כמו אמריקה עצמה. יש ספקטרום רחב: מהאולטרה-ווק שלא יצביעו להאריס כי היא שמרנית מדי, דרך הליברלים שממשיכים לספר בדיחות על טראמפ כאילו זה עוזר, לקומיקאים האדג'יים שמנסים לרקוד על שתי החתונות ועד לקומיקאים הימניים שאשכרה הביעו תמיכה בטראמפ. אחד שכזה הוא קומיקאי הרוסטים טוני הינצ'קליף, הידוע מהמופע החי "קיל טוני", שפתח בשבוע שעבר את העצרת הגדולה של טראמפ בניו-יורק עם מגוון בדיחות גזעניות. סליחה, התכוונתי בדיחות גאוניות שאם לא אהבתם, אתם סתם תינוקות ליברלים בכייניים.
"שמעתם שיש אי גדול של זבל שצף באוקיינוס?" שאל הינצ'קליף על בימת מדיסון סקוור גארדן, וענה "כן, קוראים לו פורטו ריקו". האם זה רעיון טוב להעליב אי שלם של מצביעים פוטנציאליים (תושבי פורטו-ריקו עצמם לא יכולים להצביע, אבל אמריקאים ממוצא פורטוריקני בהחלט יכולים)? כנראה שלא. מספר תומכי טראמפ לשעבר יצאו נגד ההתבטאות הזאת, כולל המוזיקאי הפורטוריקני ניקי ג'אם (שטראמפ חשב פעם שהוא אישה), ויש סיכוי שהינצ'קליף הטה את הכף בבחירות הכי מכריעות באמריקה, וזה אולי הדבר המצחיק ביותר שהוא עשה.
האם לשים את הינצ'קליף על במה כל-כך גדולה הייתה טעות של קמפיין טראמפ? אולי מה שעובד אחרי חצות ב"קומדי סלר" לא עובר באיצטדיון מול קהל של אלפים, ומשודר בלייב לקהל של מיליונים. אולי ברגע שמוציאים בדיחות רוסט מאותם מועדונים קטנים, ומביאים אותם לעצרת פוליטית לטובת מועמד שמגבה את הבדיחות הגזעניות במדיניות גזענית, עשוי לשנות את הקונטסקט של הדברים. הינצ'קליף כנראה שלא נפגע מהאירוע – מעריציו אוהבי ההומור התקיף איתו באש ובמים, ומבחינתם הוא יצא מלך בכך שנשאר נאמן לסוג ההומור שלו בבמה כה גדולה. לטראמפ גם יש תומכים נלהבים ונאמנים, אבל הוא בעיקר תלוי באותם "מתלבטים" שמתנדנדים בין שני המועמדים, ויש סיכוי שלפחות את הפורטוריקנים שביניהם הוא איבד.
מוקדם יותר השנה הינצ'קליף אירח במופע שלו את הקומיקאים שיין גיליס – הקומיקאי השמרני החביב על הליברלים, שפוטר מ-SNL בעקבות הערות גזעניות, אך מאז חזר להנחות את התוכנית – ואדם ריי, אדם שעושה חיקויים של ד"ר פיל בטיקטוק. גיליס וריי הופיעו בתור טראמפ וביידן, ונראה לרגע שהיתה תקווה לקומדיה שצוחקת על שני הצדדים, כי באמת היה על מה לצחוק. ביידן זקן מגוחך לא פחות מטראמפ (גם אם פחות פאשיסט), אבל מאז שהוחלף על ידי האריס קשה יותר לאנשי MAGA למצוא סיבות לגיטימיות לבדיחות, אז הם פונים למכנה המשותף הנמוך (והגזעני) ביותר. ברדיט של "קיל טוני" היו כאלו שהציעו מופע נוסף, אך נראה שיהיה קשה מאוד למצוא אישה שחורה שתסכים לגלם את האריס שם, והשותפות הפוליטית הקומית כבר מזמן אבדה.
בנתיים, באותו מוסד קומדיה אמריקאי שנקרא "סאטרדיי נייט לייב" שבמקרה גם חוגג 50 שנים באוויר, עוסקים בבחירות בעיקר במערכוני הפתיחה שלהם, עם חבר הקאסט ג'יימס אוסטין ג'ונסון בתור טראמפ, וכמה ליהוקים מושכי תשומת לב של כוכבי עבר מהתוכנית: מאיה רודולף מגלמת את האריס כמועמדת אוקוורד עם כוונות טובות, אנדי סמברג בחיקוי מאוד מחמיא לבעלה דאג אמהוף, ודיינה קארבי מבריק כג'ו ביידן, שחוטף יותר חיצים מאז שעזב את מערכת הבחירות. כמו רוב תקשרות המיינסטרים, גם SNL מואשמת בנטייה לצד השמאלי, ויש להודות שכשמביטים בחיקוי הטראמפ המדויק להכאיב של ג'ונסון פולט הערות פאשיסטיות, זה קצת נכון. מצד שני, גם זה שהוא פולט הערות פאשיסטיות קצת נכון.
האם יכול להיות שהתכנית הייתה יותר מאוזנת אם גיליס היה מצטרף לקאסט אז ב-2019, כמו שיוצר התכנית לורן מייקלס התכוון? האם בעולם בו צד אחד מעודד מרד אלים במטרה להרוס את הדמוקרטיה יש בכלל מקום לקומדיה מאוזנת? כי המציאות היא שבזמן שאנחנו מתלבטים על השאלות האלו, קומיקאים רבים מימין מתחילים לקבוע עובדות בשטח, כי בזמן שהקומדיה הטלוויזיונית ממשיכה בנטייה שמאל, הקומדיה חסרת המעצורים של האינטרנט נותנת פייט מימין.במהלך קמפיים הבחירות הנוכחי טראמפ התארח אצל שלושה סטנדאפיסטים שמפלרטטים עם הימין הקיצוני – ג'ו רוגן, אנדו שולץ ותיאו וון.
האירוחים האלו הפכו לכלי משמעותי בקמפיין שלו, סוג של ירידה לעם שעובדת עבור ההמונים שלו. הריאיון אצל רוגן נתן למועמד במה חופשית בת 3 שעות להפיץ את הפרופוגנדה שלו ללא שאלות מאתגרות מדי מצד רוגן, אך כאשר הוצע לקמלה ריאיון היא ביקשה לקבוע תנאים מקדימים (למשל, לקצוב את הריאיון לשעה), אולי מתוך ניסיון שלא ליפול לפח צליבה קונספירטיבי מאת רוגן. במקום זה, קמלה מצאה בנתיים אירוח בפודקאסטעצות הדייטינג הקומי בהנחיית אלכסנדרה קופר, "Call Her Daddy".כשאובמה התארח ב-2015 במה שהיה דאז הפודקאסט המוביל באמריקה – WTF עם מאר מארון – זה היה ביג דיל, וגם אז היה מדובר בפודקאסט מכובד ואהוב, ונשיא בקדנציה השנייה. היום זה טראמפ אצל סטנדאפיסטים מלוכלכים והאריס בפודקאסט שמלא בבדיחות סקס.
זו המציאות שאנחנו חיים בה – קשה יותר לצחוק על המועמדים, כי מעמד הפוליטיקאי האמריקאי (ואולי בכלל) נשחק לרמה הזו. אמנם אין דרך לחזות מי ינצח בבחירות האלו, בטוח לא לקומיקאים, אבל מה שכבר בטוח זה שמערכת הבחירות הזאת היתה לא מי יודע מצחיקה, כאוטית מדי מכדי להיות מעניינת באמת, ובעיקר לא כיפית בכלל. בואו נקווה לתוצאות טובות ועתיד שיאפשר לנו להינות מקומדיה, במקום לפחד מהפאנצ'ליין שיבוא.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
התוכניות והסרטים שיכינו אתכם לבחירות המכריעות בתולדות ארה"ב
מי גנב את העוגיות שבקופסא? "לגנוב את הבחירות". צילום: יח"צ HBO
רגע לפני הבחירות הכי דרמטיות בתולדות בת הברית המערבית שלנו, ב-yes ו-HOT החליטו להפיל עלינו שפע של סדרות דוקומנטריות על המשבר הפוליטי הגדול של ארה"ב, ואנחנו באנו לעשות סדר. בסדרות, לא בארה"ב. אף אחד לא יכול לעשות שם סדר כרגע
רגע לפני שארצות הברית מתדרדרת למלחמת אזרחים/דיקטטוריה פעילה/מה שזה לא יהיה שהיה ב"הטיהור", בחברות השידור yes ו-HOT החליטו לרכז עבורנו לא מעט תכנים שעוסקים בבחירות בארה"ב, שיתקיימו ב-5 בנובמבר. עד יום הבחירות יעלו בשירותים שפע של תכנים דוקומנטריים, שמציירים תמונה די מלחיצה על הבחירות המכריעות שמערערות את בת הברית החזקה שלנו מהמערב. אז אם בא לכם להיכנס לחרדה רגע לפני, או סתם להבין יותר על מה אתם מדברים בויכוח הפוליטי הבא, הנה דאגו לכם.
בחברת yes תוכלו לצפות בסרט "קמלה האריס: עושה היסטוריה" (1.11 בדיסקברי+), הגולל את סיפור חייה ומסעה מתובעת כללית בקליפורניה עד לקמפיין הנוכחי, ואם תרצו להבין יותר את טראמפ, אולי כדאי שתצפו ב"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום" (3.11, 22:00 ב-yes דוקו), הסוקרת את הקמפיין של טראמפ, במקביל לצל שמוטל עליו מהתמודדות בארבעה בתי משפט במקביל. גם"לגנוב את הבחירות" (4.11, 22:00)יתמקד בפשעיו של טראמפ, בעזרת שרטוט האופן בו הנשיא לשעבר כמעט והצליח להרוס את הדמוקרטיה אחרי בחירות 2020 כשסירב לקבל את תוצאות הבחירות.
הסרט"משחק מלחמה"(5.11, 22:00)מציג בדוקומנטרי מפגש דו-מפלגתי של אנשי הגנה, מודיעין וקובעי מדיניות מארה"ב, שהשתתפו בסוג של משחק תפקידים בו הם מנסים להבין איך להתמודד עם התקוממות אמתית בדמוקרטיה, בעוד שאם תרצו להבין איך אמריקה הגיעה למצב הביזארי הזה שבו הפיכה היא אירוע סביר, כדאי לצפות בסרט"אל ומדינה: עלייתה של הנצרות הלאומנית" (7.11, 22:00)הבוחן את האופן בו טראמפ משתמש בלאומנות נוצרית כדי לתדלק את המפעל. כל התכנים יהיו זמינים גם ב-VOD, כך שתוכלו לראות אותם גם אחרי נפילת אמריקה.
בחברת HOT גם מספקים כמה סרטים שיעזרו לכם לדעת מה קורה במציאות, כמו הסרט"האריס-טראמפ: הבחירה" (5.11 ב-HOT8)של פרונטליין שאסף יותר מ-40 ריאיונות עם החברים, היועצים והמבקרים של המועמדים לנשיאות, במטרה לחפור קצת יותר עמוק מתחת לעור שלהם כדי להבין את התמונה הרחבה. כמו כן, גם כאן ישודרו הסרטים"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום" (3.11) ו"לגנוב את הבחירות" (4.11), אבל לצידם יעלו מחדש הסרטים"סטורמי", על חייה של שחקנית הפורנו שתבעה את טראמפ,"רוג'ר סטון: האסטרטג של טראמפ"שילמד אתכם איך הוא נהיה כזה אכזר, וגם"פלוסי בבית הנבחרים"שיכיר לכם יותר את מנהיגת הרוב הדמוקרטי.
במסגרת ספיישל הבחירות, ב-HOT גם מזכירים את הסדרות "בחירות משלהן", "VEEP" ו-"הקנוניה נגד אמריקה", שאיכשהו רלוונטיות מתמיד בספריית ה-VOD שלהם. הולכות להיות בחירות לא קלות, אבל אם כבר המעצמה העולמית על סף קריסה, שלפחות תצא לנו מזה טלוויזיה מצוינת.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בסוף הלילה הייתה בעימות הנשיאותי הזה רק מנצחת אחת: יונית לוי
גוד בלס אמריקה. יונית לוי עם כתבי חדשות 12 (צילום מסך: קשת 12)
העימות הנשיאותי העיר באמצע הלילה את אולפני החדשות בישראל, ובכולם התנהלו כאילו אנחנו עומדים במרכז הבחירות בין האריס וטראמפ (כשבפועל תפסנו בקושי שתי דקות מהאירוע). בחדשות 12 שלפו את כל התותחים הכבדים ולקחו את כל הקופה, אבל שוב הוכח שהדיבייט הוא ספקטקל נהדר ולא יותר מזה
מערכת הבחירות האמריקנית הגיעה הלילה לנקודת הרתיחה המרכזית שלה: העימות הראשון, ואולי היחיד, בין סגנית הנשיא קמלה האריס לבין המועמד לנשיאות (והנשיא לשעבר) דונלד טראמפ. העימות, והעובדה שיש לו משמעות תקשורתית רבה מבחינת השאלה "מי יהיה הנשיא הבא של ארצות הברית?", 54 ימים לפני הקלפיות שייפתחו, אילץ גם את אולפני החדשות בישראל לשים שעון מעורר ולפתוח את האולפנים באמצע הלילה.
כל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים – כאן 11, קשת 12 ורשת 13 – התגייסו לשידור ישיר שקיימה רשת ABC, כולל תרגום סימולטני על המסך (שבעיקר הוכיח כמה ה-AI עדיין לא פיקס). הערוצים שלנו מאוד אוהבים להתקשט בבחירות באמריקה – במובן מסוים זה הג'ואיש טרדישן. כולנו גדלנו על סדרות כמו "הבית הלבן" (או, להבדיל, "בית הקלפים"), נשיאים אמריקאיים היו כאן גיבורי תרבות ומושאי סאטירה, ובאופן כללי הקשר התרבותי והמדיני שלנו לארצות הברית הפך את הבחירות שלהם לקצת בחירות שלנו.
ארבע בבוקר לא נרדמת. יונית לוי, חדשות 12 (צילום מסך: קשת 12)
אבל גם כשאנחנו מנגנים שירי לכת אמריקאיים, מתכסים באנגלית מצוחצחת ומוציאים מהבוידעם את כל מומחי אמריקה (למעט שם אחד שבלט בהיעדרו, פרופ' יעל שטרנהל המצוינת, שעורכי החדשות מפחדים כנראה מהפה השמאלני הגדול שלה), בסופו של דבר ובפרפראזה על שירה של קורין אלאל, החלומות שלנו באוויר אבל הראש שלנו עמוק באדמה, ואנחנו בעיקר מרוכזים בעצמנו.
לא היה צריך לחכות הרבה כדי שהנושא הישראלי יעלה ויצוף, כמעט בכל דיון שקיימו בפאנלים השונים באולפנים. זר לו ינחת ויצפה בשידורי הטלוויזיה בעברית, יחשוב ודאי שישראל היא מרכז מערכת הבחירות האמריקנית, ששני המועמדים היריבים עסוקים מעל הראש רק בישראל ובמזרח התיכון, שגורלנו ועתידנו הוא מה שעומד לנגד עיניהם. האמת, כמובן, אחרת לגמרי. במהלך העימות שנמשך שעה וחצי, החלק שבו התייחסו לישראל ולמלחמה במזרח התיכון היה מצומצם יחסית, שתי דקות בלחץ. על מלחמת אוקראינה-רוסיה, למשל, דיברו יותר. ובעיקר העניין הזה שמערכת הבחירות האמריקנית נוגעת בעיקר, אתם יודעים, לאמריקה.
מגיש ורץ לרשת. גיל תמרי, רשת 13 (צילום מסך: רשת 13)
הנושאים שעליהם התקוטטו טראמפ והאריס היו הרבה יותר הגבול עם מקסיקו והאינפלציה, מאשר ציר פילדלפי או סוגיית החטופים. זה נראה יותר כמו מס שפתיים מחייב, משהו שנשיא אמריקאי צריך להגיד – ולא כמו משהו שבאמת בוער להם לדבר עליו. אז למה אצלנו כל כך התעסקו בזה? קודם כל כי אין דבר שאנחנו יותר אוהבים מאשר לעסוק בעצמנו. שנית, כי לדבר עכשיו על נושאים מורכבים כמו בעיית ההגירה האמריקאית – זה לא משהו שמלהיב צופים בארבע וחצי בבוקר; ומעל הכל, כי אנחנו חיים בתקופה סופר חרדתית ואמוציונלית – ואין דרך למשוך את הצופים יותר מאשר הדיונים שמעסיקים אותם ממילא.
בהשוואה בין שלוש הרשתות, נדמה שרק אחת מהן באה לשחק באמת. בחדשות 12, שלפו את כל התותחים הכבדים: יונית לוי, המגישה הבכירה, נשלפה ממיטתה לטובת המשימה; עמית סגל נשלח לוושינגטון יחד עם הכתבת בארה"ב יונה לייבזון; גם הפאנל באולפן היה חד ומלא בפרצופים מוכרים – ערד ניר וקרן בצלאל מהמערכת של חדשות 12, ולצידם אסי שריב ויקי דיין הכריזמטיים. ובעוד חדשות 12 עלו בהרכב הכי חזק – שאר הערוצים בחרו לשלוח את קבוצת המילואים.
אוקיי, אבל מי אתם. מואב ורדי, אולפן כאן 11 (צילום מסך: כאן 11)
כי רשת 13, למשל, בחרה להציב כמגיש את גיל תמרי – בחירה מוזרה מאוד. תמרי הוא עיתונאי ותיק ורב זכויות, בטח בנושאי אמריקה בתור מי שהיה שם המון שנים, אבל הוא ממש לא מגיש טבעי. גם הפאנל שהקיף אותו היה מלא באנשים מוכשרים בתחומם, אבל קשה להגיד שהצליחו לייצר עניין וציפייה. בכאן 11 נבחר כתב חדשות חוץ אחר, מואב ורדי, שההגשה באה לו יותר בטבעיות. גם הפאנל שלו היה יחסית אלמוני מבחינת הקהל הרחב, אבל הצליח לתת ערך מוסף כלשהו.
ואם נחזור לחדשות 12 – הבחירה ביונית לוי לחלוטין הוכיחה את עצמה. להיא לא רק מגישת החדשות הבכירה של הערוץ (ויהיו שיגידו של המדינה), אלא גם מישהי ששורשיה נטועים בפוליטיקה האמריקאית. רואים שהיא יודעת על מה היא מדברת, והניווט שלה מול שריב, דיין, ניר ובצלאל – הושפע מאוד מהעובדה שהיא שוחה בתחום (אגב, הערוצים הנוספים שבחרו לשלוח את מגישת החדשות הבכירה שלהם להגיש את העימות, היו ערוץ 14 שהציב את מגי טביבי וערוץ החדשות החדש I24News ששיבץ את מירי מיכאלי, כדי להראות שהם משחקים על המגרש של הגדולים. פחות עבד).
טיילור סוויפט ניצחה. סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות ארה"ב קמלה האריס (צילום: דרו האלוול/גטי אימג'ס)
העימות עצמו, אגב, הרגיש בעיקר כמו מופע טלוויזיה די חלול. בלי קהל באולפן, עם שתי הפסקות פרסומות קבועות מראש, ושני מועמדים שעסקו בעיקר בהתגוששות ביניהם – ולא באיזו השוואה של אידיאולוגיות. קמלה האריס ניסתה להביא עובדות ולדבר כמו בן אדם נורמלי, דונלד טראמפ פשוט היה דונלד טראמפ, שיקר במצח נחושה (34 שקרים ספרו בודקי העובדות שעשו עבודה מעולה בזמן אמת) והביא אמירות מחופפות לחלוטין. אבל טראמפ עושה את הטראמפ כבר כמעט עשור, מאז חדר לחיינו כפוליטיקאי. קשה להגיד שדווקא שקר מסוים יגרום פתאום למצביעים להתרחק ממנו.
בעיתונות ובעולמות הניתוחים הסטטיסטיים, אנחנו מיד צפויים לשאלת השאלות: מי ניצח בעימות? האמת היא שבסופו של דבר, לטוב ולרע, זה לא כזה משנה. העימותים הם ספקטקל נהדר לרשתות הטלוויזיה (וגם מניבים הרבה רייטינג), אבל הבחירות בארצות הברית כבר לא קמות או נופלות על איזו אמרת כנף של מועמד. הודעת התמיכה של טיילור סוויפט בהאריס, למשל, משמעותית בהרבה. הדעה הרווחת הייתה שהאריס ניצחה בעימות בנקודות – גם פרשנים רפובליקנים בפוקס ניוז הסכימו עם זה – אבלבסוף, השאלה מי יהיה נשיא ארצות הברית בעוד 55 ימים תלויה, כרגיל, במספר מדינות קטן יחסית, במספר מצביעים קטן יחסית, ובמשתנים שאין לנו שום דרך לדעת חודשיים לפני הדבר האמיתי.אז בינתיים, עסוקים בשואו. ומי יודע להפיק שואו טוב כמו האמריקאים?
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
![טיילור סוויפט ניצחה. סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות ארה"ב קמלה האריס (צילום: דרו האלוול/גטי אימג'ס)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/07/GettyImages-2161323413-1000x667.jpg "טיילור סוויפט ניצחה. סגנית הנשיא והמועמדת לנשיאות ארה"ב קמלה האריס (צילום: דרו האלוול/גטי אימג'ס)")
