אנחנו חיות בעידן שבו כבר לא מדפיסים דיסקים, אבל לכבוד השקת האלבום החמישי של קובארי "זהב אדום" החלטתי להרים מזכרת מיוחדת מהאירוע, שת"פ עם רחלי אררה, שפית ובעלים של "בולו" (מטבח עונתי לאירועים וארוחות בוטיק @bulublog) וחברתי הטובה מירושלים. לכל מי שאוהב חומר וסנטימנט, שירים ואוכל.

מדובר בחוברת שירי האלבום, לצד מתכונים שנבחרו ונכתבו בהשראת השירים. הם ילוו באיורים מתוקים ויפהפיים של אמא שלי, חנה לוינסקי-קובארי.החוברת תימכר בהופעת ההשקה ב-12.7, בכניסה לבארבי, לפני ואחרי ההופעה.בסרטון הזה תוכלו לראות אותנו מבצעות את מתכון המטבוחה ששודכה לשיר הנושא, זהב אדום, כשאנחנו תוך כדי מדברות על אקסים, ומה עושים עם הזכרונות.

ויש לנו מתכון:

המטבוחה התוניסאית המסורתית, האדומה והמוזהבת, מתוקה וחריפה כמו אהבה ישנה וטובה עם הכל כמו השיעורים הבלתי נמנעים שאנחנו למדים מקשר לקשר.

מצרכים לצנצנת בינונית:

10 עגבניות בשלות(גרסה נפלאה ויוקרתית: עגבניות מגי) חתוכות לקוביות בלי הקוץ ואם בא לכם להשקיע גם בלי הקליפה (אפשר עם קולפן מיוחד או לחרוץ איקס בקליפת העגבניה בחלקה התחתון, לחלוט קצרות במים רותחים ולפשוט את הקליפה).
10 שיני שום ישראלי(קלוף וכמה שיותר טרי) חשוב להשתמש בשום טוב. אפשר גם בסיני היבש שמגיע בתוך רשת אבל זה משמעותית פחות טעים לטעמי.
פלפל חריףפה אתם צריכים לטעום גם את רמת החריפות של הפלפל (בקיץ הם שורפים ת׳לשון, בחורף הם יכולים להיות מתוקים כמו פלפל ירוק) וגם להבין כמה חריף אתם אוהבים. אבל חייבים קצת. לפחות חצי.
3 כפיות גדושות פפריקה מתוקהמאיכות טובה (לא מהסופר, לא בשמן ולא בטיח).
חצי כוס שמן זית
מלחלפי הטעם (מוסיפים ממש ממש בסוף הבישול)

אפשר תוך כדי בישול להאזין לאלבום המלא:

אופן ההכנה:

1.שמים את השמן יחד עם שיני השום השלמות והקלופות בסיר רחב עם תחתית כפולה על אש בינונית. כשהשום מתחיל לקבל קצת צבע מוסיפים את הפלפל החריף וכששניהם מתחילים להעלות ניחוח מוסיפים אתהפפריקה בבת אחת ומערבבים מהר, ברגע שעולה הניחוח (אחרי שניות ספורות) מוסיפים את העגבניות. חשוב לעבוד מהר בשלב הזה כדי שהפפריקה לא תישרף.

2.מערבבים הכל היטב, מטגנים על אש חזקה מאוד ומדי פעם מערבבים כדי שלא ידבק לתחתית. ברגע שכל הנוזלים מצטמצמים בחצי מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה במשך 20 דקות בערך, תוך כדי ערבוב ובלבד שלא ישרף, רק יצטמצם אט אט. בערך שלוש דקות לפני שמורידים מהאש, טועמים ומבינים כמה מלח צריך. להתחיל לאט, חצי כפית שטוחה, לערבב ולטעום ולהוסיף רק אם צריך, לפי הטעם, אבל לא הרבה. לערבב היטב.

3.מבשלים עוד 3 דקות עם המלח ומכבים את האש. סבתא מימי ז"ל הייתה מכסה את המטבוחה מלמעלה בשמן זית כדי שתישמר, אני עושה כמותה.מגישה את המטבוחה שהתקררה אחרי זמן הפשרה מיטיב בחוץ על השיש, מושלמת בארוחת שישי עם חלה וטחינה, או כמו שהיה אצלנו, עם מיונז ביתי.

>> אלבומה החמישי של קובארי, "זהב אדום", ראה אור בשבוע שעבר ויושקבהופעה חגיגית בבארבי, 12.7, פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• אינדי ישראלי
• אביגיל קובארי
• קובארי
• מוזיקה
• הופעות
• בארבי

• Facebook
• Twitter
• Email

התגעגעתם לפסטיבלים? תודו שהתגעגעתם. איך אפשר לא להתגעגע לרעיון שמוזיקאים רבים וצופים רבים מתכנסים יחדיו לטובת המיטב של המיטב של כל מה שלוהט עכשיו? אי אפשר. וזה הולך להיות קיץ של פסטיבלים. סנונית ראשונה: פסטיבל Duo Art שיתקיים בין 27.5-3.6 בתיאטרון מחול ענבל בעיר, ויציג חיבורים חד פעמיים על הבמה בין מוזיקאים לבין אמנים מתחומי המחול, התיאטרון, האמנות הפלסטית, הפרפורמנס והמילה הכתובה.

הפסטיבל, אותו יזמה חברת התוכן והלייבל Blue Zone Music בניהולו של חיים שמש, נולד מתוך סדרת אירועי "תרבות אונמות" שהתקיימה בשיא תקופת הקורונה ברחבת מוזיאון תל אביב כאירוע מקוון, וכעת יתקיים כפסטיבל העומד בפני עצמו מול קהל.

כל מופע ממופעי הפסטיבל יציג אמן מרכזי, שתוך כדי הופעתו יארח אמן מתחום אחר לחלק במופע שבו יחברו ליצירה משותפת וחד פעמית על הבמה: כך, אל ערן צור תחבור זמרת האופרה נור דרוויש במופע שיציג את הקסם שבחיבור בין העולמות של הרוק הישראלי ומסורת המוסיקה הערבית והאופראית, ואל אמן האינדי גבע אלון יחבור אחד הציירים המובילים כיום בארץ, עמית קבסה, ויחד הם יספקו הצצה למערכת יחסים בין יצירה מוזיקלית לשפה ציורית..

עוד בפסטיבל: המוזיקאית אפרת גוש תופיע עם אמנית הוידאו ארט שלומית Mejadra Eyes, כאשר עבודת הוידאו ארט תתהווה ותתפתח עם הצלילים והתהוותם. קובארי תארח את השחקנית עדי גילת אשר תציג במהלך ההופעה, פרשנות תאטרלית ורבדים נוספים לשיריה. מיקה שדה תארח את הסופרת והמשוררת צרויה להב (שתשיר גם היא) בביצועים שיתנו פירושים חדשים ומפתיעים לשיריה של להב, והצמד מאיה בלזיצמן ומתן אפרת יחלקו במה עם הרקדניות אופיר ינאי ועלמה שמש קרבט (אנסמבל בת שבע – הלהקה הצעירה) אשר תתרגמנה את כל הכישרון של השניים לעולם הפרפורמנס והתנועה.

כרטיסים למופעי פסטיבל Duo Art ברכישה מראש בלבד ולפי תנאי התו הירוק – להשיג כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• מוזיקה ישראלית
• מוזיקה אלטרנטיבית
• אנסמבל בת שבע
• ערן צור
• קובארי
• אפרת גוש

• Facebook
• Twitter
• Email

אביגיל קובארי מסומנת כבר זמן מה כהבטחה הגדולה של הרוק הנשי בישראל. אחרי שני אלבומים עם להקת קובארי ("דת, בית, אלוהים, אהבה" ו"פיל שמן") ותפקיד ב"אורי ואלה", הסינגל החדש של הלהקה שהיא מובילה, רגע לפני אלבום שלישי, פורע את הצ'ק.

"שתיים-שתיים" של קובארי (שכוללת גם את מאור אלוש בבס, לירן פרידמן בגיטרה וקלידים, איתי כפיר בתופים וזיו זק בגיטרות) הוא שיר מלודי מאוד, עם רגלי קצב יציבות מאוד והתקדמות לעבר שיא עדין מאוד, כמעט נסתר. הנוכחות הנשית בשיר הזה ובשירים של קובארי בכלל נותנים תקווה שהז'אנר לא יושאר לידיה (המצוינות) של הילה רוח בלבד.

• מוזיקה
• אביגיל קובארי
• קובארי
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

קובארי – "בריון"

אחרי אלבום הבכורה המצוין "דת בית אלוהים אהבה", חוזרת אביגיל קובארי ולהקתה עם אלבום שני – שממשיך את הקו הרוקיסטי והכתיבה המשובחת שלה (הופעת השקה לאלבום באזור ביום רביעי). אך לעומת קודמו, באלבום "פיל שמן" עוסקת קובארי פחות בתהליך החזרה בשאלה שלה ויותר באותם הדברים שלא נאמרים בתוך מערכת יחסים גוססת. ובכל זאת, עברה כירושלמית מזרם הציונות הדתית איכשהו עדיין מרים את ראשו מבעד לסדקים.לריאיון שעשיתי עם קובארי לחצו כאן.

טל פוגל – "רצח אופי"

הקטע הכי בועט באלבומה היפהפה של טל פוגל, "ערימות חלומות" מ-2014 (בתוכנית אני אומר 2013. אז אומר). פוגל, גיטריסטית מעולה, זמרת עדינה והבטחה גדולה מבחינתי לאלבום חדש בשנה הזאת.לריאיון שעשיתי עם טל פוגל לחצו כאן.

Singapore Sling – "Song for the Spirit"

מתוך האלבום בעל השם המרנין "Perversity, Desperation and Death" של הרכב הפוסט-Pאנק הפסיכדלי מרייקוויק, איסלנד. רוק אפל, מדכא, שוגייזי ונוייזי לעיתים קרובות, עם דרייב דורסני שהופך את כל אלה לכייפים למרות כל הדיכי.

The Raveonnets – "Endless Sleeper"

ומאיסלנד חותכים לדנמרק, לדואו הנויז-פופ הרייבונטס שהוציא ב-2014 את Pe'ahi המעולה, וזהו אחד השירים הכי טובים בו. השם הרייבונטס, אגב, מחבר בין שם השיר "Rave On!" של באדי הולי עם להקת הבנות – הרונטס.

Fat White Family – "Whitest Boy on the Beach"

חוויתי התאהבות קשה באלבום "Champagne Holocaust" של הלהקה המופרעת הזאת מלונדון ומאז מחכה לאלבום חדש. זוהי סנונית ראשונה מתוכו.

Eleventh Dream Day – "Vanishing Point"

הרכב אינדי-רוק וותיק ודי אנדרייטד משיקגו, שקיים כבר מאז 1983, ולפני כמה חודשים הוציא את אלבומו ה-13 בחברת התקליטים המעולה Thrill Jockey.

Vexx – "Flattened Scenes"

לא נרגע מהאנרגיות של השיר הזה, שיצא בשנה שעברה באי.פי "Give and Take" של להקת הPאנק הזאת מאולימפיה, וושינגטון.

Yochai Wolf – "Music for the Funeral of Queen Mary (March)"

Markey Funk – "Chapter I. Hide-and-Seek"

הדיג'יי, אספן התקליטים והיוצר הירושלמי המוטרף מארקי פאנק הוציא אלבום חדש, שעוסק כולו בפחד, מתח וחרדה – וכמו שאתם יכולים לנחש, הוא נשמע כמו פסקול לסרט אימה. הייתי אומר אפילו – סרט אימה איטלקי מהסבנטיז. אך כמו בכל דבר שאי פעם נגעו ידיו של מארקי, זה גרובי גם כשזה אפל.

Pressure Drop – "My Friend"

מותח את אווירת הפחד עם אחד הקטעים האהובים עלי של הרכב הדיג'ייז האקלקטי Pressure Drop. זה מתוך אלבום שיצא ב-1997 ומתאר טירוף ופחד מבעד עיניו של חבר שרואה ואינו יכול לעשות דבר:

"My friend is losing his mind \ for fear of going insane"

Baroness – "Chlorine and Wine"

"Purple", שיצא לפני כמה חודשים, מגיע כשנתיים וחצי אחרי תאונת אוטובוס קשה בה נפצעו חברי הלהקה שבעקבותה הפסיקה לתפקד. חלק מהחברים בה אכן עזבו וחלק התאוששו והמשיכו. בארונס נחשבת ללהקת מטאל, על אף שלהגדיר אותה כך יהיה לצמצם אותה בצורה פושעת. מאז אלבומה הראשון מ-2007 היא משלבת אלמנטים של אינדי-רוק, סלאדג' דרומי ואפילו פרוגרסיב לצד חומרים שלגמרי מתאימים להד-בנגינג.

Mastodon – "Blood and Thunder"

הקטע המלכותי שפותח את האלבום "Leviathan" של מסטודון מ-2004. כבר אפשר לקרוא לזה קלאסיקה?

Panopticon – "Autumn Eternal"

בזמן האחרון, החיבור בין בלאק מטאל לשוגייז נשמע לי יותר ויותר הגיוני ואף ומתבקש. מי ששמע קצת Deafheaven בטוח יודע על מה אני מדבר. ובכן, פנאופטיקון הם לא דפהבן, אבל החיבור הזה שריר גם אצלם, אם כי באופן שאני רואה כהרבה יותר רומנטי. לא שזה לא קשוח, אבל בעיניי, טוב, לא יודע – תאזינו לזה ותגידו לי אם איבדתי כל קשר בין רומנטיקה למציאות.

הילה רוח – "דובה גריזלית" (רמיקס של רד אקסס)

חיכיתי לרמיקס הזה. השיר המקורי לקוח מתוך "רופאה במערב", אלבומה של הילה רוח משנה שעברה, והמילים הן כמובן של יונה וולך. אך הדרייב, הביט, הגיטרות כאן הן כולן לגמרי ניב ארזי ודורי סדובניק – הלוא הם רד אקסס.לריאיון שלי עם הצמד לחצו כאן.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• קובארי
• panopticon
• מסטודון
• מארקי פאנק
• יוחאי וולף
• טל פוגל
• eleventh day dream
• סינגפור סלינג
• פודקאסט
• מוזיקה
• הילה רוח
• רד אקסס
• הרדיו הבינתחומי
• אור בזויות
• אור בזוויות
• vexx
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

"עם תקרת זכוכית אני מוצאת את עצמי שואלת את הרב / אם אפשר להופיע במוצאי תשעה באב / אומרים שהעיר המשיכה להישרף גם ביום העשירי / אבל מצאתי לולאה בצו", שרה אביגיל קובארי ב"דור חדש", אחד השירים הבולטים באלבומה השני – "פיל שמן". קובארי בת ה־28 כבר הספיקה להיות מתויגת בטייפקאסט הרוקרית הדתל"שית, אך הסיפור שלה מורכב מזה. התרחקותה מהדת אינה חד משמעית, אינה תהליך שהגיע להשלמה, ואולי דווקא במתח הזה בין העולמות טמונים הקסם והמשיכה ליצירה שלה.

קובארי גדלה בבית ירושלמי מזרם הציונות הדתית. אלבומה הראשון, "דת בית אלוהים אהבה", שעסק בדיוק בנושאים שעל שמם נקרא, אמנם זכה לביקורות משבחות אך הגיע לקהל קטן יחסית. זה חבל, כי קובארי היא אחת הרוקריות היותר מעניינות שפועלות כיום בארץ (אף שאין לה המון תחרות בענף). היא שרה נהדר, יודעת לבעוט כפי שנדמה שכבר שכחו כאן איך, והמילים שלה מסקרנות וגורמות למאזין לשאול את עצמו שאלות ולתהות על קנקנה של מי ששרה אותן. את האלבום החדש, כמו את קודמו, הפיק זיו זק (חבר בלהקת ילד על הירח).

אם היה נדמה שעל רקע גל המוזיקאים שחזרו בתשובה בעשור וקצת האחרונים יהיה מעניין לדבר עם מוזיקאית שעשתה דווקא את הדרך ההפוכה – מתברר במהרה שזו ציפייה שבבסיסה השקפת עולם פשטנית. אביגיל קובארי עדיין הולכת מכות עם אלוהים.

"זה לא חד משמעי", היא אומרת, "יש לי הרבה געגוע לזה. כשאני חוזרת להורים שלי כיף לי לשמור שבת, לא דחוף לי לחלל אותה. ועדיין, כל שבת שאני מסיימת, יש לי משהו מאחורי הראש ששואל – האם ככה אני רוצה שהשבת שלי תיראה? האם האווירה הייתה מספיק שבתית? ממש לא הגעתי עדיין למנוחה ולנחלה מהבחינה הזאת".

בעבר טענה קובארי שיש משהו מאוד יהודי־דתי בהתנגדות הגלומה ברבים משיריה (כפי שאפשר להיווכח, למשל, בציטוט מהשיר "דור חדש" שהובא לעיל). יש אצלה מין חיפוש אחר תשובות מפולפלות, התחכמויות בסגנון הגמרא, אבל בניגוד לגמרא קובארי שואלת שאלות על החיים שעל קו התפר בין הדת לחילוניות, על חיים שהם לא לגמרי כאן או שם. את תהליך החזרה בשאלה עוד לא לגמרי השלימה וגם לא בטוח שהיא מעוניינת לעשות זאת.

"אני מניחה שאני אדם ביקורתי וספקן, דווקא כי אימא שלי היא פמיניסטית בתוך מערכת דתית. זה גרעין שכל הזמן נמצא שם: לבקר את המערכת שאת שותפה לה. יש בדבר הזה פרדוקס מהותי – כל הזמן לשאול איך את חיה עם זה ולמה את חיה עם זה. לדוגמה, בבת מצווה שלי עליתי לתורה, אבל מול מניין של נשים. אני מניחה שגם האהבה שלי למילים ולטקסטים נובעת מפלפולים הלכתיים".

לעומת אלבומה הקודם, האלבום החדש עוסק הרבה יותר בנושאים שבינו לבינה מאשר ביחסה אל הדת. האזינו, למשל, ל"בריון" – אחד משירי הרוק החזקים שהוקלטו כאן לאחרונה, שבו היא זועקת כמו שמעטות היום מעזות: "תקווה היא בריון גדול / שמכריח אותי להאמין / גם כשאני לא אמורה / גם כשלא צריכים אותי יותר". אך אפילו שהיא שרה על מערכת יחסים גוססת, הרקע של קובארי מוצא את דרכו לשירים. את האמונה שהיא שרה עליה אפשר לפרש בכמה מובנים. להבדיל מרבים מהמוזיקאים החוזרים בתשובה, שמחבקים את האמונה ובזים ל"הבלים" של חייהם הקודמים, נדמה שקובארי לא לגמרי משוכנעת שהפירות האסורים נושאים את הטעם שייחלה לו ושחייה הקודמים היו לחלוטין תפלים.

"בדיעבד, כשאני שומעת את האלבום, עושה רושם שאני עוזבת את הנושא של הדת, אבל זה כל פעם חוזר, ואז אני מבינה שזה עניין מאוד לא סגור".

אביגיל קובארי תשיק את "פיל שמן"בהופעה במועדון האזור, 13.1 21:00

• פיל שמן
• קובארי
• ריאיון
• אביגיל קובארי
• דת
• השקה
• הופעה
• מוזיקה
• דתל"ש
• תרבות