• Facebook
• Twitter
• Email

דוד טרטקובר התנסה במהלך השנים בהמון סוגי מדיה: כרזות, אלבומים, גלויות, כריכות לספרים, אפילו קירות. אבל רק עכשיו, בגיל 72, יוצא לו בפעם הראשונה לעסוק באופנה. לקראת פתיחת תערוכת היחיד שלו השבוע במוזיאון תל אביב, שתכסה פרויקטים מתחילת דרכו בשנות ה־70 עד היום לצד כמה עבודות חדשות שלא הוצגו מעולם, האב הגדול של העיצוב הגרפי בארץ וחתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 2002 חבר לחברת קסטרו לעיצוב קולקציית טי שירטס עם דימויים איקוניים מכרזות שיצר לאורך השנים.

הזוג המוזר קסטרו־טרטקובר הכיר אשתקד במסגרת T-Art, שיתוף הפעולה הראשון של המוזיאון עם קסטרו שבמסגרתו השיקה החברה קולקציית טי שירטס עם עבודות מאוסף המוזיאון. בדומה לקולקציה שהשיק המותג יוניקלו עם MOMA בניו יורק, למשל, מדובר בסוג שיתופי הפעולה שיש מי שיראה אותו כהתמסחרות בעייתית של המוזיאון, ויש מי שישיב לו שבהתחשב בדלות התקציב מדובר בצעד כמעט בלתי נמנע. ובכלל, למה לא לחבר אמנות ואופנה?

לאותה קולקציה משותפת ראשונה נבחרה אז גם העבודה של טרטקובר Chapeau – מגבעת שחורה על רקע אדום שהוא יצר כמחווה לחלוץ הכרזות טולוז לוטרק. ההצלחה המסחרית המפתיעה של אותו דגם היא שהביאה את קסטרו, לדברי טרטקובר, לבקש לשחזר את הזוגיות, הפעם באורח בלעדי. הוא נענה מיד. “להפוך את העבודות שלי, שמודפסות ומצוירות על נייר, לדבר לביש, נושם, שאורז גוף, שיש לו נוכחות, זו הרגשה נפלאה. זה פעם ראשונה שהדימויים שלי הופכים למוצרי האוס־הולד, שכל אחד יכול ללבוש, ואני מקווה שזה יצליח״, הוא משתף. “בעולם תמיד היה קשר בין אמנים לאופנה. הדבר החדש הוא רק הנכונות של קסטרו, שיודעת מה קורה היום בעולם הגדול, להיפתח לדבר הזה. מבחינתי זה היה תענוג לעבוד עם המעצבים הצעירים שלהם ולראות איך מתרגמים את הדימויים שלי לבגדים. התייחסות שלהם לחולצה היא כמו כרזה שמקיפה את כל הגוף, לא רק ריבוע בחזה והשאר רקע״.

חולצה היא באמת קצת כמו כרזה ניידת.

"נכון. תראה, פעם לכרזה עצמה היה כוח מסוים, היא הייתה אמצעי כמעט יחיד להעביר מסרים פרסומיים בצבע, והיה לה מקום על לוח המודעות. עם השינויים הטכנולוגיים הכרזה איבדה את המקום שלה כ'מלכת הגרפיקה השימושית'. נשארו רק שלטי חוצות בדרך חזרה מהעיר לפרברים, ואלה בדרך כלל טיזרים לכל מיני דברים שבקרוב תראה בטלוויזיה. הכרזה עדיין משמשת פה ושם ככלי ביטוי אישי בנושאים חברתיים ופוליטיים, אבל את הכוח האמיתי שלה כמפיצת אינפורמציה או כמרכז אורבני היא איבדה. אז יכול להיות שעכשיו דווקא החולצות האלה יהפכו למין כרזות חיות שמסתובבות במרחב הציבורי".

אתה ידוע כאמן פוליטי נוקב – לא מפריע לך שצריך לעדן את הביקורת בשביל פרויקט כזה ולבחור עבודות יותר קלות לעיכול?

"ממש לא. גם אין כוונה בכלל שזה ילך לכיוון הזה. הם בחרו כרזה אחת שעשיתי ב־1977 שנקראת 'דרישת שלום', שיש לזה שתי משמעויות – גם דורשים שלום, וגם היי, ביי. אבל זה ברור שאין פה כוונה לאיזו מחאה גדולה בקונטקסט הזה".

ובקונטקסט יותר רחב – יותר קשה היום להיות אמן פוליטי, מחאתי, בישראל?

"אני אישית לא הרגשתי את זה, אבל זה קיים באוויר, גם אם עדיין בקול חלוש. אם פעם אמרו שהפשיזם לא יעבור פה, אז הנה הפשיזם עובר. אנחנו נמצאים בתהליך הזה, תסתכל מסביבך ותרגיש את זה. הנזק שנגרם מההתנהלות של השלטון הנוכחי במדינה הזאת הוא אולי בלתי הפיך".

אתה ידוע כמובן גם כמי שמזוהה עם ניסוח הוויזואליה של הישראליות, של הצבריות, ועם המושג של "תוצרת הארץ" שמלווה את עבודותיך. זה משהו שהוא עדיין רלוונטי בעיניך בעידן הגלובלי הזה?

"לגמרי. אחד המוטואים של התערוכה זה 'ישראל זה לא אמריקה' )עוד סלוגן שמלווה את טרקטובר שנים רבות – אב"ד(, והייתי רוצה לראות את הכיתוב הזה גם על חולצה. העבודות שקסטרו בחרו מעוגנות בתרבות הישראלית כי העבודה שלי היא עבודה מקומית לגמרי. ואני עדיין מאמין גדול במקומיות, גם בעידן הגלובליזציה".

דוד טרטקובר, 3.6־17.9 במוזיאון תל אביב, שלמה המלך 27 תל אביב.
מחירי החולצות: 60־140 ש"ח, בסניפי קסטרו ובחנות הפופ אפ במוזיאון.

• עיצוב גרפי
• חולצות
• דוד טרטקובר
• כרזות
• קולקציה
• עיצוב
• קסטרו
• עיצוב ואדריכלות
• T-Art
• החיים היפים
• אמנות

• Facebook
• Twitter
• Email

מי שאמר שהכל יחסי לא התכוון לקולקציית הקפסולה של קום איל פו, אבל מה לעשות שלפעמים איינשטיין רלוונטי גם לעו"ש. רשת קום איל פו המקומית משחררת לרגל עונת האירועים 13 דגמי ערב בעלי אפיל אגבי. רובה המכריע של הקולקציה נושק ל־1,000 ש"ח – מחיר ממוצע של פריט יומיומי בסקאלת התמחור הנדיבה של המותג – והיא מורכבת משמלות שחורות, אוברולים, מכנסיים וגופיות בשחור שימושי.

הפרקטיות היא מוטיב חוזר שמתבטא בגזרות הבסיסיות אך ורסטיליות, באלמנטים מתחשבים דוגמת רצועות מודולריות שמאפשרות לשלוט במידת החשיפה של הגוף (להסתיר את החזייה למשל), ובחומר הגלם – מיקרופייבר יפני דקיק שמתכבס בקלות ואינו נוטה להתקמט, כך שבניגוד לכרטיס האשראי, הבגדים לא יצריכו גיהוץ אינטנסיבי.

קום איל פו, 690־1,000 ש"ח,
להשיג בחנויות הרשת

• קום איל פו
• קולקציה
• שחור
• החיים היפים
• אופנה

• Facebook
• Twitter
• Email

עידן לרוס מוכר אמנם בסצנת האופנה בשל שמלות המשי הזוהרות שלו ומישה גת מזוהה עם בגדי קז'ואל קוליים, אך השניים חולקים הרבה: הם החברים הכי טובים, שניהם סטייליסטים שהפכו למעצבי אופנה מבטיחים ולשניהם אובססיה לג'ינס. זה היה רק עניין של זמן עד שהם יעוללו משהו יחד. ביריד הדרס קוד שיתקיים בסוף השבוע, ייחשף לראשונה שיתוף הפעולה בין השניים: 14 דגמים במהדורה מוגבלת על טוהרת בד הדנים.

"הרעיון היה לקחת את הג'ינס למקום קליל, שיאפשר להתלבש בקיץ מבלי להתבשל מחום", מסביר לרוס. כדי להגיע לתוצאה הרצויה, העבירו המעצבים את הדנים סדרת עינויים – החל מכביסות והבהרות ועד פרימה וגילוח. "שום בד בקולקציה לא נקנה כפי שהוא נראה על הקולב", מספרת גת. הקולקציה מבוססת בעיקר על חומר גלם אחד, אך מרכיביה מגוונים מאוד, בהם שמלת מעטפת בסגנון קימונו, סרבל טייסים קצר וטי־שירט רקומה בעבודת יד, שבצילומי הקולקציה שודכה לישבן חשוף לשם חידוד העניין. "הוצאנו ממתקים בסופו של דבר", מסכם לרוס. "אני מקווה שבאמת יהיה טעים לכולם".

מישה גת ועידן לרוס ליריד דרס קוד,
350־850 ש"ח, דובנוב 8 תל אביב,
חמישי־שבת

• DRESS CODE
• דרס קוד
• מישה גת
• דנים
• ג'ינס
• קולקציה
• שיתוף פעולה
• עידן לרוס
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

רגע לפני סגירת התערוכה "החולצה שלי נושמת" (דיברנו עם האוצרת שלהכשנפתחה),יציגבית העיראת הפרויקט עיצוב מחקרי שחוקר שיתופי פעולה בין מלאכה לבין טכנולוגיה בשםCrafted Technology. מדובר בשיתוף פעולה בין בצלאל –תמרה אפרת, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, לבין האוניברסיטה העברית –מורן מזרחיוד"ר עמית צורןמהמחלקה למדעי המחשב. במסגרת הפרויקט, נכתבו שמונה אלגוריתמים שמשנים את תבניות הרקמה, כמו גם תוכנה, שעוזרת להנגיש אותם למעצבים, כך שיוכלו לעשות בה שימוש בעבודתם, ולהשפיע טכנולוגית על טכניקת הרקמה העמלנית.

Crafted Technologyעוסק בקשר שבין טכנולוגיות מתקדמות לבין טכניקות עתיקות. המטרה – לעגן את העיצוב והייצור ההמוניים בהקשר אנושי, ולהעניק משמעות ליחסים בין האובייקט והסובייקט בייצור.בתערוכה תוצג קולקציית התיקים החדשה.

השקת Crafted Technology

27.10, 20:30,מוזיאון בית העיר, ביאליק 27, תל אביב

הכניסה חופשית

נעילת התערוכה "החולצה שלי נושמת" – 12.11

• החולצה שלי נושמת
• ריקמה
• מחשב
• עיצוב תעשייתי
• רקמה
• השקה
• קולקציה
• בית העיר
• טכנולוגיה
• בצלאל
• האוניברסיטה העברית
• תל אביב
• Crafted Technology
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אצל כל מעצב בוקעת היצירה בדרך אחרת: יש שנאמנים למסורת ומציירים תחילה סקיצה, יש שעובדים מתוך לוח השראה. אחרים, בעיקר בשל מצוקת החומרים בארץ, יעדיפו לתת לבד שהם מוצאים להכתיב את כיווני הדגם או האוסף. אצל אביבה זילברמן הדברים מתחילים דווקא ממילים: "לפני תחילת העבודה על כל קולקציה אני יושבת וכותבת. מייצרת בעזרת המילים איזו אווירה, תחושה או סיפור שאני רוצה להעביר". העונה המילה "פרהסיה" היא שהציתה אצלה את הדמיון.

"מתוך המשמעות המקורית שלה, של דיבור אמיץ גלוי וכן", היא אומרת. "אני בתקופה בחיים שלי שאני ישירה יותר, ללא כסות, ובעזרת הביטחון הזה מנסה להבין את המקום שלי מול עצמי ומול הזולת, את היחסים האינטימיים שנוצרים בינך לבין עצמך, בתוך הבגדים שלך, ומה שזה מקרין לסביבה".

העיסוק הזה – בחלל שנפער בין הגוף לבד – הוא מרכיב מוביל בקולקציה, שמצד אחד מורכבת מנפחים שמבקשים ליצור מעין בועת אוויר מגוננת סביב העור, ומצד שני מכילה פריטי בסיס שהם מעין עור שני, המבקשים לכסות את הגוף החשוף תחת פריטים בעלי מפתחים עמוקים, כמו שמלת סרפן שחושפת גב וצדי צלעות.

"אין לי השכלה פורמלית בעיצוב אופנה. הרבה מהידע שלי הושג תוך כדי פירוק והרכבה של פריטים, וככל שאני מתקדמת מה שמושך אותי זה לפשט יותר ויותר את הדברים, להגיע לצורה הטהורה ביותר של הבגד", מסבירה זילברמן את האבולוציה הטבעית בין הקולקציות.

העונה היא יוצרת את הגזרות שלה בעזרת "תפרים נסתרים, כפלים שמתגלים ללובשת רק תוך כדי תנועה ושינויי מיקום מינוריים של תפרי צד".

השקט הבולט בקווים וגם בצילומי הקולקציה (עוד שיתוף פעולה מוצלח עם הצלמת רוני כנעני), מופר בפלטת הצבעים הנועזים ובשימוש הראשון של המעצבת בגוון האדום, שמכניס אנרגיה מעניינת לקולקציה: "יש בצבע הזה חיוניות אחרת שאני לא מכירה כמעצבת וכמתלבשת. וזה היה האתגר הגדול ביותר שלי איתו – למצוא את הגוון הנכון של הצבע הלוהט הזה, שיהיה לו אימפקט אבל שעדיין יצליח להישאר בנוכחות השקטה של האוסף. יש בזה הרבה עניין של איזונים וגם של משחק, כי אף שעבודת ההכנה והעשייה שלי היא מאוד רצינית, אני לא רוצה לאבד את ההומור וההתנסות שבגד אמור להציע ללובשת".

190־1,200 ש"ח, מלצ'ט 23

• אביבה זילברמן
• 2015
• קולקציה
• קיץ
• אופנה
• החיים היפים