• Facebook
• Twitter
• Email

המשפט "In a world full of Kardashians be an Audrey" (בעולם מלא בקרדשיאנס – תהיו אודרי) מתנוסס על גבי טי שירטס ומופיע ברחבי הרשת בשנים האחרונות, ומציע להמונים לזנוח את המודל העממי הפופולרי, ולהעדיף מודל אישי קלאסי ואלגנטי יותר, כמו דמותה של הכוכבת האגדית אודרי הפבורן. הצצה למוחו הקודח של היזם האמריקאי סידני פרנק בתחילת שנות ה־90, ודאי היתה מניבה משפט דומה – "בעולם של וודקה סטנדרטית – תהיו Grey Goose".

בעידן המדובר, הניינטיז באמריקה, דרך כוכבו של המשקה האלכוהולי בעל הטעם הנייטרלי, שמשתלב באופן כל כך חלק כמעט עם כל מיקסר. הוא נמכר במחיר נגיש וזכה לפופולריות אדירה, לרבות כבסיס להכנת קוקטיילים ובראשם הקוסמופוליטן, שהתפרסם בסדרה "סקס והעיר הגדולה" כמשקה החביב על קארי ברדשו.

סידני פרנק, יהודי אמריקאי בעל חוש עסקי מפותח ויכולת יוצאת דופן של חיזוי טרנדים, זיהה את הפוטנציאל הגלום בוודקה, אבל ביקש לקחת את העניין לנקסט לבל, ולייצר אג'נדה חדשה ואולטרא איכותית למשקה – קטגוריית סופר פרימיום וודקה. בהחלטה, שאולי נראתה תמוהה בזמנו, פנה עם הרעיון דווקא לעבר חבל קוניאק שבמערב צרפת, שנודע במשאבי הטבע שלו ובמסורת הזיקוק האיכותית שלו, אם כי בעיקר לצורך ייצור קוניאק. שם חבר לפרנסואה טיבו, מומחה מקומי בעל ניסיון רב בתהליכי ייצור קוניאק, המחזיק בתואר "אשף המרתף" – ((Maitre de chai תפקיד שהוא מסורתי לייצור קוניאק, ובו בחר לעמוד בראש מימוש חזונו וייצור הוודקה Grey Goose.

>>5 מתכוני קוקטיילים מבוססי וודקה למי שנשאר כאן
>>סיפורה של משלחת: הילה אלפרט מספרת על המסע
>>בנצי ארבל מבשל את חבל קוניאק הצרפתי: ככה זה נראה

חיטת חורף רכה ומי מעיין טהורים

טיבו הכריז כי הוא הולך לנצל את הידע הנרחב שצבר במהלך השנים בייצור קוניאק כדי לייצר וודקה בסטנדרטים ובאיכות יוצאי דופן. כדי לייצר את הוודקה הטובה בעולם, יש צורך בחיטה הטובה בעולם. לצורך כך, הוא בחר בחיטת חורף רכה הגדלה במחוז פיקארדי שבצפון צרפת, חיטה איכותית במיוחד המבוקשת מאוד גם עבור המאפים והלחמים הצרפתיים, הידועים בכל העולם כמאפים בעלי טעם שאין שני לו.

לשם ייצור הוודקה החיטה המשובחת עוברת תהליך של זיקוק רציף תחת פיקוחו של המאסטר. התזקיק מעורבב במי מעיין טהורים מלב קוניאק שבצרפת, המסוננים באופן טבעי על אדמת הגיר העשירה בקוניאק. הנוזל מסונן פעם אחת בלבד דרך פחם פעיל, טיפה אחר טיפה עד ליצירת הטעם הבהיר והעשיר שלו, בדומה לקפה איכותי, שלא הייתם רוצים שיסננו לכם יותר מפעם אחת על מנת לשמור על טעמו האותנטי והחזק. במהלך התהליך מתקיימות לא פחות מ־550 בקרות איכות שונות, הכוללות גם טעימה של כל קבוצת ייצור על ידי פרנסואה טיבו בעצמו. ככה עושים את זה המקצוענים.

מביני עניין לא רוצים רק להשתכר

ל־Grey Goose ניחוחות נקיים ורעננים, ארומה אלגנטית של פרחים לצד תווים הדריים מעודנים. על החיך מורגשים טעמים רכים ומתיקות עדינה המתפתחת בהדרגה. המרקם חלק ומעוגל, ותוכלו אולי להבחין ברמז לשקדים. הסיומת מרעננת, קריספית, ארוכה ומהנה.

העיצוב המיוחד של הבקבוק – זכוכית מרוטשת בצבע אפור שמקרינה מראה קפוא, מרמז על הדרך הטובה ביותר ליהנות מהמשקה היוקרתי. אם אתם באמת מביני עניין, תשכילו למזוג לכם כוס קטנה, כמו למשל כוס של שוט, זו תהיה ההוכחה שאינכם מעוניינים רק להשתכר, אלא גם ליהנות מהוודקה. המומחים ממליצים ללגום לגימות קטנות ואיטיות, ולדאוג שיהיה בסביבה גם מזון במנות קטנות, אבל בעלות אחוז שומן גבוה וטעם דומיננטי.

הרווח שבין מוצר אלכהול סטנדרטי לוודקה פרימיום

לאחר תהליך ארוך ויסודי של ניסוי וטעיה, השיקו סידני וטיבו את וודקה Grey Goose בשנת 1997 ושינו את כללי המשחק. הוודקה הסטנדרטית נותרה מאחור, Grey Goose המציאה פלח שוק חדש של פרימיום וודקה וסללה את הדרך לעשרות מותגים חדשים המתבססים על איכות, ולא על כמות. פחות מעשור לאחר היווסדו, בשנת 2004, נמכר המותג Grey Goose לענקית המשקאות "בקרדי" תמורת סכום גבוה. באותה שנה היא הוכרזה גם כוודקת הסופר־פרימיום הנמכרת ביותר בעולם. פרנק עצמו נפטר בשנת 2006, והותיר אחריו תרבות אלכוהול גבוהה ואנינה.

אחוזת Grey Goose המפוארת

אחוזת Le Logis נבנתה במאה ה־17 ותפקדה כביתם של הלורדים ששלטו בקומונת קוניאק, הנמצאת בחבל הארץ פואטו־שראנט שבמערב צרפת. מדובר בבית בעל שם המכיל 14 חדרי אירוח, סלון רחב יריעה ונוף עוצר נשימה לעבר כרמי הענבים של האזור. חברת בקרדי רכשה את הבית ב־2012 והפכה אותו לבית המותג בצרפת, כשמפעם לפעם מגיעים להתארח בו אנשים מיוחדים.

האורחים המוזמנים אינם סתם חובבי אלכוהול מן המניין או אנשי צווארון לבן שחשקה נפשם בנוף הכפרי, אלא רק כאלה הנבחרים בקפידה בידי Grey Goose,כאנשים שהם "Fly Beyond". דמויות שהן פורצות דרך בתחומן: אנשי קולינריה, אמנות, אופנה, צילום ועוד, שמייצגים בעיני החברה את הערכים שלה – יצירתיות ויזמות.

• גריי גוס
• קוניאק
• וודקה
• יומן מסע

• Facebook
• Twitter
• Email

תלמה ויעקב בר חיים, זוג פרנקופילים חובבי יין ואלכוהול שהחליטו עם היציאה לפנסיה אחרי שנים בהיי־טק לייבא קוניאק, ארמניאק וקלבדוס של יצרנים קטנים ואיכותיים – חלום שהתבשל במוחם לא מעט שנים. "אבא לימד אותי כבר בגיל 8 שכאשר חוזרים להפסקת צהריים מבית הספר, כוסית קטנה עם הארוחה רק עוזרת ללמוד", נזכר בר חיים. אפילו בשנות ילדותו בקיבוץ תמיד היה בבית קוניאק, קלבדוס וארמניאק.

חברת היבוא שלהם נקראת Julian6, על שם כלבם ג'וליאן ושש החתולות שהם מגדלים. אלו הבקבוקים שטעמנו ואהבנו (בקרוב במסעדות השונות בעיר):

Calvados Christian Drouin – Selection

גרסה של קלבדוס צעיר יחסית, מזיקוק תפוחי עץ ואגסים. מעודן ומדויק, שופע פרי שנמצא בפרונט, והעץ מעניק לא יותר ממסגרת דקיקה. משקה נהדר לשתות נקי או על קרח, ואפילו לערבב עם טוניק. במחיר שלו – עודף ממאה – מדובר אולי באחת המציאות המוצלחות שאפשר למצוא על מדפי ארצנו (95 ש"ח).

Calvados Michel Huard 1999

על טוהרת תפוחים, ובית שמתעקש לייצר קלבדוס בציון שנת הקטיף. משקה נקי עם ריחות תפוח בולטים לצד תבלון (בעיקר ציפורן) ועץ שמאוד נוכח. מחוספס ובועט, קלבדוס "גברי" ולא מתחנף (300 ש"ח).

Armagnac Blanche, Domaine de Paguy

ארמניאק שקוף, שלא עובר יישון בחביות, המגיע מבית קטן שעיקר פרנסתו הוא צימרים. 55% אלכוהול נותנים וואחד בעיטה בבטן, והטקסטורה (תוצאה של יישון על השמרים לדעתי) ממלאת את הפה. זה משהו בין וודקה לארמניאק, אבל עם הרבה אופי ונוכחות, בוודאי ביחס למשקה "לבן" (95 ש"ח).

Armagnac Domaine Boingneres, Folle Blanche 1986

ארמניאק מהליגה של הגדולים בכל קנה מידה. אדמתי, אגוזי, פרחוני. לא מנסה להתחנף ומלא בקסם אלגנטי, עם המון מורכבות. פשוט למזוג לכוס ולהתמסר לשתייה מדיטטיבית. לא זול אך מצדיק את המחיר (890 ש"ח).

Cognac Bois Ordimaires de l'ile d'Oleron 1989, La Gabare

לה גאבאר הוא בית קוניאק עצמאי שנוסד לפני 25 שנה על ידי ז'אן גרופרין, ברוקר קוניאק מנוסה, שקונה קוניאקים נדירים, מיישן אותם ואז מוכר תחת המותג שלו. הקוניאק הנהדר הזה מגיע מהאי אולרון באוקיינוס האטלנטי, שם הגפנים נטועות באדמה חולית. בגלל השפעת האוקיינוס והשמש היוקדת, ההתנדפות הטבעית של הקוניאק בחביות גבוהה במיוחד. קוניאק מרוכז, עשיר אך מאוזן ומעודן (650 ש"ח).

Cognac Esteve Tres Vieille Reserve de la Famille

בלנד של קוניאקים בגיל 48־50 שנה. העץ נותן מתיקות עדינה והקוניאק רך, שופע ונדיב. משקה הדוניסטי, אולי אפילו מעט חנפן, ותמורה נהדרת למחיר (500 ש"ח).

את הנבחרים הללו ועוד, תוכלו לרכוש דרך האתרjulian6.com

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• קוניאק
• julian6

• Facebook
• Twitter
• Email

לא שהיינו צריכים הוכחה נוספת לכך שהקוניאק כבש את כוסותיהם של שתייני העיר בשנתיים האחרונות, אבל אם מישהו עוד הטיל בזה ספק, אז תערוכת הקוניאק XOXO, שתיפתח בתל אביב בשבוע הבא, מוכיחה סופית שעמישראל אוהב קוניאק.

זה התחיל כמדומני עם הרפורמה במיסוי האלכוהול, שהנגישה את המחירים, והתלבש מצוין על תרבות הקוקטיילים המתפתחת, בארץ ובעולם. וכמובן, בצ'ייסר: כמו שהכל אנחנו אוהבים לאכול בפיתה, ככה את הנוזלים אנחנו אוהבים להוריד בצ'ייסר. איכשהו הצליח הקוניאק להפוך לצ'ייסר לגיטימי – אפילו כזה שמפנקים איתו – בהמון ברים ומסעדות בעיר. אין לי ספק כי לא על זה חלמו יצרני הקוניאק הוותיקים והשמרנים, אבל כל דבר שעוזר לקוניאק להתנער מהתדמית הזקנה והכבדה ומעלה את המכירות שלו, הרי זה מבורך.

בתערוכה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, יוצעו לטעימה עשרות קוניאקים שונים, חלקם מהדורות מיוחדות ונדירות, תמורת קופוני טעימה. הנה כמה קוניאקים ששווה לשים לב אליהם בתערוכה:

HINE

כדאי לשים לב לגרסאות המיוחדות והנדירות של הבית הזה, למשל Domaine Hine Bonneuil 2006 – קוניאק מאזור גראן שמפן, בציר 2006, שיוצר בכמות קטנה. תוכלו לטעום כאן גם את ספינת הדגל, Hine Talent – קוניאק שמגיע בבקבוק קריסטל בעבודת יד ונמכר בארץ תמורת 45,000 ש"ח.

Hennessey

אפשר יהיה לטעום את ה־H250 – קוניאק שיוצר במיוחד לחגיגות ה־250 שנה להנסי. כמו כן יוצעו כאן קוקטיילים המשלבים קוניאק ואספרסו, כחלק מאסטרטגיה חדשה של המותג.

Martell

בית הקוניאק השני בגודלו בעולם, שמשום מה בארץ עדיין לא זכה לדי הכרה. אפשר יהיה לטעום את ה־Cordon Bleu Intense Cask Heat Finish – מהדורה מיוחדות של הקורדון בלו, אחד הקוניאקים המוצלחים בעולם בעיניי, שמקבל סיומת בחביות חרוכות במיוחד.

ODV

חברה שמתמחה ביבוא של קוניאק מבתים קטנים של חקלאים המגדלים בעצמם את הענבים, שמות שלא מוכרים לקהל הרחב אבל גורמים לכל חובב קוניאק אדוק להתרגשות גדולה. לא הייתי מפספס את ה־Paul Giraud, Jaques Denis, Daniel Bouju, Logis de ואת Montifaud.

XOXO,תערוכת הקוניאק, הצורפים 18 יפו העתיקה (גלריה לורנס), רביעי־חמישי (1.3־2.3) 18:00־24:00

• אוכלים שותים
• julian6
• XOXO
• Martell
• קוניאק
• אלכוהול וקוקטיילים

• Facebook
• Twitter
• Email

Gin no. 3

ג׳ין לונדוני פרחוני וחלק, עדין ומענג. זרעי כוסברה וקליפות הדרים מעניקים תחושה של בושם באף. ג׳ין שהכי כיף לשתות נקי על הקרח.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
הדרך הכי טובה לשרוד טיסה היא אלכוהול. כך תעשו זאת נכון
צ'ייסרים ושערים: כל המקומות ששווה לראות בהם את משחקי היורו
נפתח בר חדש שדואג לא להכביד על הכיס שלכם

Ararat 5

הברנדי הארמני העתיק ביותר; מספרים שהיה הברנדי האהוב על צ׳רצ׳יל (דבר שלדעתי כל משקה אלכוהולי בעולם מעיד על עצמו). הוא חנפן ומתקתק, קטיפתי ויורד מצוין בצ׳ייסרים.

Glenrothe s Robur Reserve

סינגל מאלט עדין המתיישן בחביות עץ אמריקאי ואירופי, עם נוכחות מורגשת של חביות שרי. חלק, עם ארומות פירות יבשים ומתיקות נעימה ולא מוגזמת בחך.

Remi Martin Cellar Selection prime 16

קוניאק שאפשר לומר קורץ לשתייני וויסקי. מהדורה חדשה של רמי מרטין (יושבת לצד ה־VSOP מבחינת ההיררכיה), לפי מיקום החביות במרתף. יש כאן וניל דומיננטי, אך לא מהז׳אנר המתקתק. קוניאק מורכב בדיוק במידה ומענג.

Hibiki Master Select

גרסת טרוול ריטייל (כלומר מהדורה שאפשר למצוא רק בדיוטי פרי) של הסינגל מאלט היפני. אלגנטי, פרחוני ועשיר כמו שרק יפנים יודעים.

• אוכלים שותים
• Remi Martin Cellar Selection prime 16
• Glenrothe s Robur Reserve
• Gin no. 3
• דיוטי פרי
• ברנדי
• קוניאק
• וויסקי
• ג'ין
• אלכוהול וקוקטיילים
• Hibiki Master Select

• Facebook
• Twitter
• Email

להגיד שאזור קוניאק נשלט על ידי הבתים הגדולים זה אנדרסטייטמנט. רק כדי לסבר את האוזן, ארבעת הבתים הגדולים (הנסי, מרטל, רמי מרטן וקורווזיה) חולשים על יותר מ־90% מהמכירות של קוניאק. עכשיו תוסיפו את שאר הבתים המוכרים – קאמו, היין, אוטרד, פראפין (רשימה חלקית בהחלט) – ותגיעו למיצוי מוחלט למדי של השוק.

אבל בקוניאק יש אלפי מגדלי ענבים עצמאיים ומזקקים, רובם מוכרים את תוצרתם לבתים הגדולים, מקצתם מייצרים קוניאק ומשווקים אותו תחת שמם. מדובר בשיעור מזערי אמנם, אבל דווקא שם, בקצוות, מתרחשים הסיפורים המעניינים, ואפשר למצוא יהלומים אמיתיים.

לא תשמעו את השמות של המותגים האלו מוזכרים בשום שיר ראפ, לא תיתקלו בשום דוגמנית צמרת שמצטלמת איתם סלפי לאינסטוש, והם לא יימזגו בצ׳ייסרים במסיבות נוצצות של ידועני העולם (כפי שקורה היום עם המותגים הגדולים). עיצוב הבקבוקים והתוויות יהיה צנוע למראה, שום בלינג בלינג ראוותני. אלו משקאות שמספרים סיפור אחר. לא משחקי מיתוג ושיווק, אלא תוכן. תוכן שמחליק בגרון, לפעמים מלווה בצריבה קטנה. את הקוניאקים האלו שותים במסעדות מובילות, בעיקר בצרפת, והם כמעט סוד שמור ליודעי ח״ן. עכשיו יש אותם גם בארץ.

קטן יותר, זול יותר

דימה מושקוביץ ויולי קוסינובסקי הם חברים טובים, אנשי היי־טק ביום וחובבי אוכל ואלכוהול בזמנם הפנוי, עם חיבה יתרה לקוניאקים. כשהיו מטיילים באזור קוניאק הם היו חוזרים הביתה עם שלל בקבוקים במזוודה, עד שהתעייפו מכל הסחיבות. ״בהתחלה היינו מביאים כמה דוגמאות של בקבוקים וטועמים אותם עם חברים, אז החלטנו להתחיל לייבא קצת. מהר מאוד הבנו ש'קצת' זה לא מספיק בשבילנו ולחברים הקרובים, ומצאנו את עצמנו עם 40 תוויות שונות והתעניינות גוברת והולכת בבקבוקים שלנו", מספר מושקוביץ.

מה יש לכם נגד הבתים הגדולים?

"זה לא שהבתים הגדולים עושים עבודה רעה חלילה, אבל אם אנחנו לוקחים בחשבון את התמורה למחיר אז הבתים הקטנים עושים עבודה הרבה יותר טובה, בהבדל גדול. ב־5,000 דולר אפשר למצוא דברים מושלמים מהבתים הגדולים, אבל מדובר במוצרים שאנחנו לא באמת יכולים להרשות לעצמנו, והם יהיו רק 'מושלמים', לא יהיה שם שום טוויסט, שום אישיות. בבתים הקטנים אפשר בקלות לזהות ​את טביעת האצבע של כל משפחה, את הסגנון, את האופי, ולכן זה מעניין אותנו יותר".

​איך הגעתם לכל הבתים הקטנים האלו?

״הרבה מחקר באינטרנט, המלצות מכתבות ונסיעות. זה לקח לנו הרבה שנים, ועם הזמן גם למדנו בעצמנו איך לזהות בתים טובים וקוניאק טוב. עדיין אנחנו מביאים רק דברים שאנחנו גם מתחברים אליהם באופן אישי ונהנים לשתות בעצמנו. יצרן 'נחשב' וטוב שלא יהיה לטעמנו האישי, נוותר עליו".

כגי לשנות מעט הרגלים חברו השניים בחודש שעבר למסעדת הבסטה לפסטיבל קוניאק, שבו הוגש מבחר של קוניאקים במנות ובחצאי מנות לצד ספיישלים של אוכל; את ההתעניינות ואת ההצלחה איש לא תיאר. ״הופתענו מהפתיחות הגדולה של האנשים ללמוד ולטעום", הוא אומר. "הייתה מן הרגשה שממשקה שכולם מבינים את 'כובד משקלו' וחשיבותו, אנשים מתחילים להבין את המשקה עצמו בלי יותר מדי טראראם מסביב". מעוז אלונים מהבסטה מסכם: "הרעיון של לטעום דברים מעניינים יותר ולאו דווקא 'מותגיים' פתח לאנשים את הראש".

אם אתם באמת נמנים עם אוהבי המשקה – ולא על חובבי הפוזה – עשו מאמץ ושימו ידכם על כמה בקבוקים. הבונוס: בניגוד לתעשיית היין, שבה בדרך כלל קטן יותר אומר יקר יותר, כאן ההפך הוא הנכון: קטן יותר הוא דווקא זול יותר. ככה זה כשחוסכים הון עתק על שיווק, פרסום, מיתוג ועיצוב.

להשיג בחנויות פורטו וינו, נמל תל אביב; יינות וטעמים, ז'בוטינסקי 4 רמת גן; או דרך היבואנים: 4773531־054,ובאתר

• אוכלים שותים
• אלכוהול וקוקטיילים
• אלכוהול
• קוניאק
• פורטו וינו
• יין