>> אריק שנברגר גדל במטבחים של קפה אירופה המתחדש ולאחרונה חזר להוביל את המסעדה אחרי שלוש שנים של התמחויות ועבודה במסעדות מכוכבות בניו יורק. "אני מאמין בבישול ישיר ופשוט שמתבסס על חומרי גלם מעולים", הוא פורש את משנתו. "אני מעדיף להשקיע זמן במציאת המוצרים הכי טובים ולבשל אותם בצורה הכי טבעית שיש,על גחלים ואש,מאשר להסתמך על טכניקות ומניפולציות מתוחכמות. המטרה שלי כשף היא שלמרות שאני מבשל למסעדה שלמה, כל אורח ירגיש כאילו בישלתי רק בשבילו".

>> קפה של כוח נשי והמקום הכי חשוב להיות בו // העיר של מיכל לויט
>> להביט בים מלמעלה ולהיות תיירת בתל אביב // העיר של סיון טלמור

1. רומנו

יצא לי בעברי לעבוד עם אייל שני, והפילוסופיה שלו לגבי אוכל היא משהו שאני מכיר ומתחבר אליו. למרות שרשימת המסעדות שלו בעיר כבר בלתי נגמרת, פאשה, השף של רומנו, מצליח לקחת את הקו של אייל ולתרגם אותו בצורה חדשנית ורעננה, וכל זה קורה בסט-אפ האייקוני של בית רומנו.
דרך יפו 9

2. האופרה הישראלית

אני לא הטיפוס של אופרה. בפעם הראשונה שהגעתי לשם הייתי בן 18, נגררתי עם בחורה שהייתה גדולה ממני בכמה שנים והייתי די מאוהב בה. אופרה היא לחלוטין הסביבה הכי לא טבעית שלי, אבל אולי זו הסיבה שאני אוהב את זה. יש משהו בחוויה הזו שמוציא אותי מעצמי, כאילו אני מתחזה למישהו שהוא לא אני, כמו שחקן שנמצא בדמות.
שאול המלך 19

3. יפו

אני כמעט ולא מוצא זמן לשוטט בארץ, אבל איכשהו יפו תמיד מצליחה למשוך אותי. יש שם קסם שאין בשום מקום אחר. הארכיטקטורה, הים, התיירים, ואולי זה הדו-קיום – הכול מתערבב יחד ויוצר תחושה של ניתוק. יפו גורמת לי להרגיש תייר בעיר שלי.

4. שוק הכרמל

אחרי ארבע שנים בניו יורק, עיר שבה הפוד קורטס הפכו לחלק ניכר מהתרבות הקולינרית, אני חוזר לשוק הכרמל ומבין שזה הפוד קורט הכי טוב בעולם. בלי תכנון, בלי יומרות ובלי עיצוב מוקפד. השוק נוצר בצורה הכי אורגנית שיש, וכל פינה בו היא הזדמנות לגלות טעם חדש. פה יש את הביסים הכי טובים, מנות שמספרות סיפורים של תרבויות, של משפחות, של עיר שלמה. השוק הוא בעיקר השראה.

5. הוטל מונטיפיורי

כשאני רעב ואין לי כוח לאתגרים, אני הולך להוטל מונטיפיורי. בתוך עולם שלם של שאלות ותהיות, בהוטל מונטיפיורי יש רגע של וודאות. אתה יודע מה אתה מזמין, אתה יודע מה אתה מקבל ואתה יודע שזה יהיה טעים.
מונטיפיורי 36

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

תל אביב הכבושה ביום חמישי בלילה.לכאורהתל אביב היא עיר גדולה ללא הפסקה, אבל בשבילי היא קיבוץ קטן ואפילו משפחתי. אנחנו מצליחים להתעלם מהקורקינטים ומהנהגים של וולט שדורסים אותנו, אנחנו יודעים מתי להתעלם אחד מהשני ומתי להנהן עם הראש – הרמוניה! –ואז מגיע חמישי בלילה.ההמון משתלט, הרחובות מרגישים זרים, והעיר שלי הופכת למסיבת ענק שלא הוזמנתי אליה, ולא בטוח שהייתי רוצה. אני אוהב את תל אביב כשהיא לא פופ-אפ של גוש דן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
Ball Out Teder– כשספורט פוגש תרבות.טורניר כדורסל הרחוב בתדר היה מהרגעים המיוחדים שהיו בעיר לאחרונה. תדר, שכבר הפך למרכז התרבות האמיתי של העיר, יצר אירוע שחיבר בין עולמות ספורט רחוב וסצנת הלילה התל אביבית. בתקופה מאתגרת, הניצוץ בעיניים של כולם נתן תקווה והזכיר לנו למה אנחנו מאוהבים בעיר הזאת.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט ״מישהו יאהב מישהו״ של הדס בן-ארויה זו היצירה האחרונה שבאמת נגעה בי. לצערי, אין לי כל כך זמן ללכת לפעילויות מסוג זה לאחרונה. איכשהו, מאז המלחמה מה שהכי מרגש אותי זה בעיקר אנשים.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
חמ״ל ההסברה של אלה קינן ודני בולר.בפרוץ המלחמה אלה קינן לקחה על עצמה את אחד הדברים שגם אותו הממשלה זנחה במשך שנים ועדיין זונחת, וזה הקרב על התודעה. בשבעה באוקטובר הממשלה והצבא נעלמו להם, ומי שהגיע ופעל הם האזרחים. כך קרה גם בקרב על התודעה, ואת זה חמ"ל ההסברה עושה עד היום. הם פועלים בלי מימון ממשלתי, רק עם מתנדבים ותרומות, ואם אנחנו רוצים להישאר פה כדאי שנעזור להם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לצעירים של העיר. המלצרים, הטבחים, הברמנים בני 25-21 (פחות או יותר), הדור שחווה את סגרי הקורונה כנערים, ושהמלחמה ביטלה להם את הטיול הגדול. חלקם במילואים, חלקם איבדו חברים, וכולם למדו מהר מדי איך להתמודד עם מציאות שמשתנה ברגע.הם חכמים, הם חדים והם העתיד. מגיע להם שנרים להם.

מה יהיה?
האמת? אני עדיין מנסה לפענח את ההווה.

• העיר שלי
• קפה אירופה
• רומנו
• האופרה הישראלית
• שוק הכרמל
• יפו
• הוטל מונטיפיורי
• תדר

טליה רסנר היא הבעלים והמייסדת של נולה אמריקן בייקרי, הקפה-מאפיה הייחודי שמתמחה במאפים ומאכלים אמריקאים איכותיים (דיזנגוף 197). היום (שני, 24.2), במסגרת "סיפורים מהמטבח המשפחתי", מיזם של מוזיאון העם היהודי "אנו" וחטיבת האוכל שלו FOODISH, תקיים רסנר מפגש בבייקרי ובו היא תספר על "קייג'ון יהודי: האוכל של הקהילה היהודית בניו אורלינס" ותגיש לאורחים גאמבו כשר.הכניסה חינם. עוד פרטים כאן.

>> ריח של תל אביב הישנה וסמל של קוליות // העיר של ענת ברזילי
>> יופי אנושי שלא קיים בשום מקום אחר // העיר של רון מיכאל

ב-7.10 הייתי בבית, במיטה עם ארי הבן שלי (היום 5.5). חדר השינה שלנו הוא הממ"ד, אז האזעקות לא היו דרמה גדולה. בכל זאת, באזעקה השנייה ההורים שלי כבר עדכנו שיש טבח במסיבה ברעים, ואני זוכרת שזה היה נשמע לי הזוי לגמרי. זה עדיין נשמע לי ככה.הייתי בשוק לגמרי בהתחלה, כמו כולן.ם. בהיתי יום שלם בטלוויזיה (ארי היה כל היום בטלוויזיה השנייה ולא הבין מאיפה כל הטוב הזה נפל עליו…).
למחרת הלכתי לתרום דם בסנטר. יש לי סוג דם o, והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו, לעזור. הייתי שם כל היום עד שבע בערב ולא הצלחתי לתרום. הגיעו כל כך הרבה אנשים, שלא הגיעו אלי בכלל. התור היה עוצמתי. במהלך היום, כשאני עדיין בתור, קיבלתי שיחה מחברה שסיפרה לי שהודיעו שמי שהיה יד ימיני בשנה הראשונה בנולה, עמרי מיכאלי, נהרג.
עמרי היה בן אדם שהיה כולו לב, כזה שרואים אותו בעיניים ובחיוך ובכל דבר שהוא עשה. פרינס צ׳ארמינג, באמת, מהקלישאות. הרגשתי תמיד בטוחה לידו, כמו כולן.ם. הוא היה בלתי מנוצח. אני עדיין לא קולטת שהוא מתושכל זה עדיין כל כך רחוק מלהיגמר.

1.שקיעות בים

הכי קלישאה תל אביבית, אבל לא מזמן הגעתי להבנה שכולנו קלישאות של עצמנו… אני אישה של הצפון הישן אז גבעת הילטון זה ה-go to שלי.

2. פארק הירקון

זה באמת נכס מטורף שיש לעיר, שני רק לים. יש בפארק כל כך הרבה חלקים שונים עם אופי אחר. אני אוהבת מאוד את האזור שקרוב לשכונת חרוזים ברמת גן, איפה שהפארק מרגיש יותר טבע אמיתי. לא מזמן גיליתי גם את הגן הטרופי, מקום מהמם באמצע הפארק שלא הבנתי איך לא הייתי בו קודם. זה בדיוק מה שאני אוהבת – שאני תמיד מגלה בפארק משהו חדש.

3. קפה יעל

אני אוהבת מקומות אמיתיים וזה מקום ממש אמיתי בעיניי. נעים, לא מתיימר, אגבי במובן הכי טוב של המילה, עם אוכל שהוא תמיד ממש טעים ומוקפד.
צייטלין 18

4. הקיר של דור

דור פלג, חבר קרוב ואמן מוכשר, עשה קיר לעירייה ברחוב ראש פינה 25 פינת הרכבת. עבודה מרגשת ויפהפיה, שבקטע מצמרר העבודה עליה הסתיימה ב-6 באוקטובר 2023, מה שהפך אותה למדויקת יותר מתמיד, כמו חץ בלב וכמו חיבוק חם מלא בנחמה.
ראש פינה 25

5. מסעדות שיושבים בחוץ ויש בהן אווירה קלילה

אייבי, התדר ורומנו, פיצה לילה. איכשהו עם השנים, ואולי גם בגלל העיסוק בתחום, בסוף בא לי לשבת במקום נעים, שאני יכולה לשבת בנוחות, לאו דווקא בכיסא ושולחן וסטינג סטנדרטי. להיות באוויר הפתוח ולאכול אוכל טרי וטעים ולא מתחכם. אמיתי.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

זה לא המקום, אלא הסטרס באוויר. ברור שכל מה שקורה פה משפיע על כולנו, אבל היציאה לרחוב כבר מרגישה כמו יציאה לקרב. העבודות בכל מקום, המרחב הצטמצם ממש פיזית בהמון מקומות בעיר, כולם לחוצים ומוציאים הכל על כולם – צופרים, מעירים זה לזה, מתערבים לך בחיים בלי שביקשת, נדחפים בתור, לא מכבדים מרחב אישי… זה קשוח. תנשמו עמוק ותנסו להיות נחמדים אחד לשני. Make love not war.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההרצאות של יערה קידר. הייתי בינתיים ב-2 הרצאות, אחת על הנסיכה דיאנה ואחת על ג׳קי קנדי, אבל אני בטוחה שכל ההרצאות מעולות מעניינות ומהנות בדיוק כמוהן. יערה דוברת רהוטה, אמיתית ומלאת ידע וחן. קשה שלא להתאהב בה. ההרצאות מספקות אסקפיזם לעולם האופנה והאומנות, אבל גם הצצה לעולמן של נשים אייקוניות חזקות ופורצות דרך ושיעור באיך אפשר להעביר מסרים ולהשפיע גם כשהתנאים מוגבלים, להשמיע קול גם דרך אופנה.

איזויצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
#strugglingwithgoodbye הוא שמו של פרויקט של יעל רסנר. כן, היא אחותי, אבל היא גם אמנית רגישה, עדינה ונוגעת ללב. היא מצלמת פרחים נובלים ועוסקת בקושי שבפרידה ממשהו שהיה בו יופי וזמנו עבר. היופי מלא הרגש של הפרחים הנובלים מעורר אצלי, במיוחד מאז השבעה באוקטובר מחשבות על הרבה דברים שהיו ואינם, אבל גם מעורר תקווה שתמיד אפשר למצוא יופי וחמלה, גם במקומות שנראים לנו אבודים.את הפרויקט ניתן לראות כאן.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה מטרות טובות. בונות אלטרנטיבה, תרבות של סולידריות, תמיכה בנשים, פליטים. לא חסר לאן לתרום או להתנדב. פשוט תתרמו, תתנדבו, תנו מה שאתם יכולים, מתי שאתם יכולים. גם כשזה קטן, זה טוב לעשות קצת טוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
"האחים" עושים עבודה מדהימה מבחינה עירונית, תרבותית וחברתית. יש להם מסעדות מעולות, אבל הם כל כך הרבה מעבר לזה. העשייה שלהם רק הולכת ומעמיקה וזה פשוט מעורר השראה. שאפו.

מה יהיה?
זאת שאלה שאני שואלת את עצמי כל יום, ואין לי תשובה. אני מנסה להתרכז במה שטוב ממש כרגע. השגתי כרטיסים לכבש השישה עשר וזה כבר מנחם את ליבי. יש מלא דברים מהממים שיקרו בשבועות הקרובים, אני מתרגשת.

• העיר שלי
• נולה בייקרי
• חוף הים בתל אביב
• פארק הירקון
• קפה יעל
• אמנות רחוב
• אייבי
• תדר
• רומנו
• מוזיאון אנו ANU

דברים טובים קורים ברומן המתמשך בין אייל שני לבית רומנו. לתדר הוותיק, שכבודו במקומו מונח, נוספו בעידודו של פארק המסילה גם קפה מיראז', בר הג'אז קיסה והגלידריה הנהדרת קסטה. כעת מתפנה המאסטר שף לטפל ברומנו, המסעדה שבקומה השנייה של המבנה: מינוי שף חדש עם ניסיון וקונספט מעט שונה מזרימים דם חדש בעורקיו של המקום הוותיק, שעוטף את ערכי היסוד בעטיפה עדכנית־קלאסית.

>> גיהנום בלשון, גן עדן בלב: 11 המנות הכי חריפות בתל אביב
>> הרגו את השליח: כך ניסיתי להיגמל ממשלוחי וולט, ולגמרי נכשלתי

מה זה אומר בעצם? שהבטטה תמשיך להתבוסס ב"דבש חצי שחור שבקע מעור גופה" (לא הגיע הזמן לעדכן דימויים? מדינה שלמה בטראומה), אך שככל שהקבוצה גדלה ונפתחים עוד ועוד מקומות – אין ברירה אלא לשחרר. וכך, בחלוף עשור מאז הפתיחה, רומנו פורשת כנפיים (בערבון מוגבל כמובן), והופכת למין גרסה לונדונית של בראסרי, בשילוב בין האסתטיקה שמאפיינת את המוסד הצרפתי והא-פורמליות של גסטרו-פאב בריטי.

על הכיוונון העדין של רומנו בגלגולו החדש מופקד שף פאשה צ'קין, שהתחיל את הקריירה במסעדת אידי באשדוד ומשם המשיך לדיינינגס, בר 51 ובסטה. שלוש שנים בסלון הספיקו לו לקלוט את הסגנון של שני, וברומנו הוא מוסיף את פרשנותו הביסטרואית. "הסגנון פחות אייל שני קלאסי ויותר קלאסיקות עולמיות בהשראתו, ממטבחי צרפת, איטליה וספרד. אני ממשיך להיצמד לחומרי גלם ולפשטות, בלי קציפות ושטויות", הוא מסביר ומצביע על סרטנים וצ'יפס בחמאת פרנו, "מנה עכשווית אבל די קלאסית צרפתית".

עוד תמצאו כאן בתפריט המתחדש פסטה שחורה וסבידה לבנה (89 ש"ח), פילה פלמידה עם תרד שנמס אל תוך עצמו (99 ש״ח), ארנצ'יני פארו וארטישוק ירושלמי (72 ש"ח) ומולים מרינייר (88 ש"ח). חדי עין יזהו מכרים ותיקים ממסעדות אחרות של שני – שקית שעועית ירוקה בלימון, שום ושמן זית (48 ש"ח), רוסטביף קרפצ'ו בשמן זיתים וזרעי עגבנייה (64 ש"ח) וסאק דה קוק (64 ש"ח). כל אלה – וכאן כבר מדובר בשדרוג של ממש – מוגשים בצלחות ממותגות כמקובל בבראסרי, שינוי מרענן לעומת הקרטון מפעם. אנחנו מתות על הראש היצירתי של אייל שני אבל יש סיבה שאוכל אוכלים מתוך צלחת ולא על ריבוע נייר, מוזהב ככל שיהיה.

במקביל לעבודה על תפריט הערב יצר צ'קין בראנץ' חדש, שנותן עוד סיבה להגיע לרומנו בשעות האור ולהתרשם מהמבנה המיוחד. בימי שבת (12:30-16:00) תוכלו לזלול כאן לצד ארוחת בוקר אנגלית (89 ש"ח), האש בראונז עם ביצה רכה ואנשובי (64 ש"ח) ומנות בוהריים נוספות מהממלכה המאוחדת, שמשובצות בין חומוס מסבחה ושקדים של פרה (101 ש"ח) לסלט מהעיר העתיקה (52 ש"ח). בהפי האוור (ראשון-חמישי 17:30-19:30) המחירים נחתכים ב-20 אחוז והייאוש נעשה יותר נוח, כמעט כמו בלונדון. אז ביסטרו בריטי יש לנו וגם קפה, בר וגלידה. רק שאף אחד לא יעז לגעת בפיצה של התדר.
>> רומנו, דרך יפו 9, ראשון-שבת מ-17:30

• אוכלים שותים
• רומנו
• אייל שני
• בית רומנו

>> רביד כחלני הוא המנהיג הצבעוני והכריזמטי של ההרכב האדיר ימן בלוז מאז 2010, ובמלאת 15 שנים לפעילותם באמת שהגיע הזמן לאלבום האולפן השלישי, עשור שלם מאז הקודם שזכה להצלחה מסביב לעולם. האלבום החדש, Only Love Remains, יושק בהופעה חגיגית בבארבי (רביעי 29.1), ויש עדיין כרטיסים,אז אתם יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות עכשיו.

>> הבית הרועש של אבא ופינה טובה לגדול בה // העיר של איתי תורן
>> היא הגברת הראשונה של עולם האופנה המקומי. העיר של הגר אלמביק

1. רומנו

חצי עוף וטאטאמי עם בת הזוג שלי שתחיה לשנים טובות, הדייט האהוב עלי. הם לצערי הוציאו את המנה מהתפריט אבל זה היה העוף הכי רך בעולם, קריספי מבחוץ מתנפץ בקלות בפה, נימוח וג׳וסי מבפנים, סלט פרש ליד של שומר ספוג בלימון מנקה, ושליכטה של חרדל שגומרת עליך. בקיצור משהו סקסי מאוד, אם יש למישהו מתכון של זה אולי אני אכין יום אחד. אבל זה לא העוף או עוגת הביסקוויטים 😉 זה לשבת עם אהובתי ולהרגיש בר מזל, וללמוד איך להיות פשוט מול האהבה. תבורכי.
דרך יפו 9

2. פנטסטיק

דרינק עם אריאל לייזגולד בבר הקוקטיילים שלו שנקרא פנטסטיק, כשמו כן הוא. אריאל והמקומות שלו (בל בוי, 223 , פליקס, קלמטה ועוד) הם חוויית האירוח וההשראה האנושית אולי הכי מדהימה שיש בישראל ומעבר. אריאל זכה בכל פרס שיש בערך בעולם בהכנת קוקטיילים ובכל מהשקשור באירוח וקונספט. עבדנו יחד מאחורי הבר בסניף הראשון שלמוזס לפני 20 שנה בערך, הוא היה מנהל בר ואני ברמן. בזכותו היה רגעהיסטורי במוזס, שבטח לא קרה שוב: אריאל ביקש ממני לשיר אריהקלאסית בדיוק בתקופה שלמדתי לשיר אופרה, אז ככה באמצע משמרתהתחלתי לשיר "אמרילי מיה בלה", בקול קונטרה טנור מהבר וכל מוזסוהיושבים בו השתתקו לשקט מוחלט. זה היה אחד הרגעים הקסומים בחיי.מאז ועד היום הוא בן אדם שלא משנה מה יקרה, הוא תמיד יגרום לי לאורבנשמה עם הגישה המרימה שלו.
צידון 3

3. בז ולוטרה

לשבת עם ליאורה טרגן בגלריה/חנות בגדים שלה -יפו העתיקה, חלל שליאורה עיצבה בצורה שפשוט כיף לצלול שם ולמדוד שם וללכתלאיבוד בתוך העולם שלה. ליאורה היא מעצבת אופנה אייקונית, תל אביביתשהשפיעה על עיצוב האופנה בישראל בעשורים האחרונים. יש לה שםשמלות ערב לא מהעולם הזה, ועד ג׳ינסים שהיא עיצבה מחדש הכי קולשיש. אני מת על הטוטליות שלה, אוהב את העולם שלה, מזכיר לי תמידאת עצמי כאמן וכמה חשוב המקום שלנו והבית שלנו כיוצרים, מעטיםהאנשים שחיים את האומנות שלהם בצורה כל כך עמוקה. למזלנו יש כמהוכמה כאלה בישראל בתחום האופנה, כמו ויקטור בלאיש, ששון קדם, שישלום, נירן אביסר, הד מיינר, קובי לוי, נעמי מערבי, אומרי שוחט, וכמובןעוד כמה שאני בטח לא מכיר. אלה אנשים שפשוט אין להם ברירה אחרתכי זה מי שהם בכל רמ"ח אבריהם, והם צודקים בהחלט, כי הם באמתנועדו לעשות את מה שהם עושים.
הצורפים 1

4. מוזיאון לאמנות תימנית

קפה תימני ותמר בגלריה של בן ציון דויד ביפו העתיקה, האיש שמכין אתהתכשיטים והתשמישים התימניים הכי יפים בצורה הכי עתיקה שיש וגםעם פיתוחים מודרניים, דור שמיני למשפחה של צורפים וזה שהכיןלכל כך הרבה אמנים את התכשיטים שלהם, כולל עפרה חזה. היסטוריה ישראליתיהודית תימנית. החברות שלנו החלה לפני יותר מעשור, בן ציון אהב אתהמוזיקה של ימן בלוז, שילב את זה בוידאוז של המוזיאון התימני הקטןוהחשוב שיש לו שם על יהודי תימן, עם וידאו הסברה על העלייה שליהודי תימן ועל ההיסטוריה והטכניקה של התכשיטים.במשך כל השנים אני עונד רק את התכשיטים של בן ציון. עשינו גם במשךהשנים ליין תכשיטים של ימן בלוז שנוסיף למכירה בקרוב באתר החדששלנו.
מזל דגים 3

5. סנטה קתרינה

5. לשבת עם הד מיינר בסנטה קטרינה. ללא ספק אחד המקומות הכי טעימיםבתל אביב, עצוב שהוא נסגר. אכלתי שם אין ספור פעמים מהרגע שהמקום נפתח, תומרהשף הוא בן אדם שתמיד כיף לראות אותו ולדבר איתו, תמיד חיוך תמידמלא אהבה והערכה לחברים וללקוחות שלו, תמיד חוקר אוכל ושתיה,הקינוחים הכי טעימים, הפיצה ובייגלה טירוף, היינות הכי מיוחדים, הג'ין,האווירה.

השילוב של זה ולשבת על חבר מוכשר כמו הד זה בית ספרלחיים. הד הוא אחד ממעצבי אופנה הכי מדהימים שהיו בהיסטוריה הישראליתוהעולמית, וגם מאיפה שרוב הבגדים שלי. הוא פרץ בגדול וכבש את פריזשנה אחרי שנה בשבוע האופנה, זכה בפרסים כאחד מהגילויים הגדוליםשל מעצבים הצעירים בעולם. הכרתי את הד בזכות ריף כהן האחתוהיחידה, חברה יקרה כבר שני עשורים, שאפשר בהחלט להגיד שהיאאחת מתופעות המוזיקה והפרפורמנס הכי מיוחדות ועמוקות שהיובהיסטוריה הישראלית ומעבר. על ריף אפשר לכתוב ספר שלם. הד הואבן אדם עם מתנה גדולה מאוד בכל מה שקשור לחזון אומנות הבגדובחירת הבדים, ההשפעות והגזרות. הבגדים שלו מרגשים וגורמים לךבאמת להרגיש לבוש בהשראה שעוזרת לך להרגיש הכי שיק הכי על זמניוהכי נעים. בלי קשר, הד הוא אחת השיחות היותר מעניינות ועמוקות שאנימייחל לכמה שיותר מזה.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

חוסר ניקיון בעיר!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ערב שעשיתי עם בת הזוג שלי שנקרא Wake ועלה בסוהו האוס, ויעלהשוב בקרוב. שיתוף פעולה של מוזיקה ומחול ספונטני של חבורה שלאנשים שכל מה שהם זה אהבה ואומנות והרבה מאוד כשרון, מרגעים לאצפויים עם נגנים ורקדנים הכי מדהימים שיש. ביצירה המתבשלת הזאתיש רגעים של סולו ריקוד תיאטרלי על סולו גיטרה חופשי, ועדכוריאוגרפיה אחוזת טירוף של שלישיית רקדנים על סולו תופים טרנסי, עםהפסקות של שירים שגורמים לך לבכות.מעבר להרגשה המדהימה של ליצור עם בת הזוג שלי שאני מעריךומעריץ, יש בערב הזה משהו כן וחסר אגו שהחזיק אותנו מלאי תקווהבזמן המלחמה.
הייתי בהרבה מהזמנים הקשים שהיו כאן מאז תחילתהמלחמה, והקלטנו אלבום תחת האזעקות והבומים. אני מרגיש קרובמתמיד, ולא חלמתי שאכזריות כזאת תגיע לארץ שלנו, נלחמתי עם עצמימה להרגיש ומה להגיד אבל את האמת הכי עמוקה שלי אני יכול לדבר רק דרךהמוזיקה. מאז תחילת המלחמה המון אנשים לא מצאו את עצמם ובחרולהתעסק רק באיזה צד הם לוקחים, אבל אני חושב שלהשאיר פשוט ולתתמהמתנות האמיתיות שלנו הרבה יותר חשוב, כל אחד והמתנה שלו. בגלל זה אני חושב שהמקום שלנו כאמנים מאודחשוב, שיישאר שם ויביע את עצמו משם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכה של מוחי במוזיאון תל אביב.מוחי (מוחמד אבו סאלמה) הוא בן אדם מדהים ויחיד במינו. למזלי עבדנו יחד כמהוכמה פעמים בהופעות של ימן בלוז ובעוד פרוייקטים של חברים, אבל זאתרק ההתחלה. מהאנשים שמהרגע הראשון שנפגשנו החיוך שלו אמר הכל.לא רק שהוא התאורן הכי מבוקש בישראל, הוא בן אדם עם חזון רחוק, וזהבא לו בקלות. הוא גם אחד האנשים הכי נעימים ומביאים דרייב בו זמנית.התערוכה שהוא הקים במוזיאון תל אביב מלאה בתעוזה מכל כךהרבה זוויות, אישיות ועד לאומיות, תערוכה מלאה באור שהולך דרך כלהחושך.יש לי הערכה אקסטרה מיוחדת למוחי ותמיד אהיה שם איתו בכל דבר.כשהייתי בתערוכה שלו זכיתי לסיור איתו, וזה היה מדהים כמה מחשבהיפה יש לו על כל המצב, מוות וחיים, אור וחושך. רקדתי ושרתי מתחתלמיצב העצום הזה, ממליץ מאוד לכולם לבוא ולחוות את זה, זה נמצא שםעד מרץ, ואנחנו בטוח נעשה שם כל מיני שיתופי פעולה מתחת למיצב עדאז.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתמוך במוזיקה ואומנות, במיוחד לדור הבא, כי זאת התשובה הכי טובהשיש לנו היום ותהיה לנו תמיד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חן אגרון, היא כוח יצירה אדיר שהעולם צריך להכיר. אני יודע שאני לאאובייקטיבי לדבר על בת זוג שלי, אבל הרבה אנשים אחרים בעיר יעידו גםכן שהיא כוח עצום. עזבה את בת שבע לפני שנתיים, מאז הקימה את KICK,להקת מחול של רקדני על, אקס בת שבע ונוכחיים שמביאים אתהמחול למקומות לא שגרתיים, יצרה דואט מרגש מאוד עם אביגיל שפריר,עובדת על קברט רוק, נלחמת על שכר הרקדנים בישראל וזאת רקההתחלה. כוריאוגרפית עם כישרון טבעי, טעם טוב, והרבה כנות ולמידה.היא גם הנכדה של אושיית תחום המחול בישראל חסיה לוי-אגרון. בקיצורהיא יודעת מה לעשות עם הזדמנות.

מה יהיה?
הכל מהכל.הופעת השקה בבארבי לאלבום החדש של ימן בלוז ב-29.1.25,השקת מותג אופנה שאני מקים עם נירן אביסר בניו-יורק, הופעות של "קולות תימן" כל חודש בטארב (אל שייך) בכרם התימנים, הקלטותושיתופי פעולה מוזיקליים בעולם עם ימן בלוז שהולכים להפתיע אתכולם, עוד הופעות ספונטניות עם נגנים לא מהעולם הזה כמו שאני אוהב.והמלחמה תיגמר!

• העיר שלי
• ימן בלוז
• רומנו
• הפנטסטיק
• יפו העתיקה
• ליאורה טרגן
• הד מיינר
• חן אגרון
• סנטה קתרינה
• אופנה

הוווו, איזה כיף הולך להיות לכם השבוע: כבר עשורים רבים שאין בתל אביב פיאנו בר ראוי לשמו, כי מה שעבד כל כך יפה עד לשנות ה-70' במאה שעברה איבד עם הזמן את זוהרו, והרעיון של בר שבמרכזו פסנתר ופסנתרן שמציב כוס טיפים על הכנף ומקבל בקשות לשירים על מפית נייר נראה כאילו חלף מהעולם. אבל לא. הנה הוא כאן. פיאנו בר. ועוד בבית רומנו.

>> "אנחנו חיים במדינה מטורפת עכשיו. אין פלא שהסצנה מבעבעת"

זה קשור כנראה גם לעלייתו המחודשת של הג'אז כמושך קהל בברים תל אביבים, מה שהתחיל עם המיראז' ג'אז קיסה באותו בית רומנו, מה שפתח את הקהל המקומי לסוגים חדשים של בילוי מוזיקלי. הפיאנו בר, אפלולי, סליזי ומעושן כמו שכל ג'אז בר חולם להיות, הוא המסקנה ההגיונית לצעד הבא באבולוציה, גם אם היא הולכת לאחור.

כך, למשך ארבעה לילות פברואר קרירים, הבר-מסעדה המוכר ישנה פאזה "למחוזות של כוכי פיאנו אפופי רומנטיקה ואדי אלכוהול, בתוכם אנשים מצטופפים כדי להפיג את הבדידות של העיר הגדולה למשמע ההדהוד המרגש של 88 הקלידים של הפסנתר". הרעיון הוא שמדי לילה השבוע, החל מהערב (ראשון) ועד ליל ולנטיינ'ס ב-14.2, יפנו השולחנות מקום לפסנתרנ.ית לפני כל סשן, והרומנו יהפוך בחצות ללייט נייט דייב בר אפוף סאונדים עמוקים ולבבות שבורים.

האחים תלמודי מרימים. רומנו פיאנו בר (צילום: אריאל עפרון)

בתוכנית האמנותית:
ראשון ה-11.2 >על הפסנתר – אורח נכבד וסודי \\ על התקליטים – ספי ציזלינג
שני ה-12.2 >אסף תלמודי טריו > אסף תלמודי, גיאגיא ואורי קוטנר \\ על התקליטים – צח בר
שלישי ה-13.2 >על הפסנתר – דריה \\ על התקליטים – שיר שושן
רביעי ה- 14.2 >על המיקרופון – שאיי \\ על הפסנתר – יובל מנשה \\ על התקליטים – קידנאפה קוק
כל הופעה חיה תלווה לפני ואחרי בסלקטור מוזיקלי תואם מאורע עם סלקשן מכונן אווירה, והאווירה אם להסתמך על תקדימי העבר תהיה אש חמה ומתוקה. יתכן שיש כאן תחילתו של טרנד חדש, יתכן שזה רק התקף נוסטלגי מהסוג שפוקד את העיר מדי פעם, אבל דבר אחד בטוח: כדאי לכם להיות שם כשזה קורה.
>> רומנו פיאנו בר, ראשון עד רביעי החל מחצות, דרך יפו 9. כניסה חופשית מגיל 21

• אוכלים שותים
• חיי לילה
• פיאנו בר
• רומנו
• בית רומנו