1.Tony's Tapas Bar & Pizza

לפעמים אני נוסע במיוחד ליפו העתיקה כדי לאכול פיצה פרסקה בטוני'ס, מקום נעים וכיפי עם טאבון מטורף ואוכל טעים. הבעלים הוא אביה של הזמרת ולרי חמאתי, איש עם המון תשוקה לאוכל שיודע להכין דברים ברמה אחרת.לואי פסטר 3

https://www.instagram.com/p/CUvSu8aIDIh/

2. בשארה חינאווי

אני לקוח של חינאווי עוד מילדותי, כשהייתי מתלווה להורים לקניות באטליז. הבשר של בשארה חינאווי הוא הכי איכותי שיש ואני סומך עליו בעיניים עצומות. כיום אני משתדל להפחית בכמויות אבל הייתי מוריד אצלו 2,000 ש"ח בחודש. בשארה מיישן בעצמו נתחים מזן הולשטיין, והקבב והאנטריקוט מומלצים במיוחד.
יפת 180

3. דלידה

הדייטים הכי מוצלחים שלי קורים בדלידה, בבר ובמסעדה. בדייט ראשון הולכים לבר ובדייט שלישי למסעדה.
זבולון 7

3. צ'נטרו

יש לי חיבה לחלל שפעם היה מקום שלי, אך בלי קשר אני מאוד אוהב את צ'נטרו. אלון עושה עבודה נפלאה ויודע לבחור חומרי גלם. כל מה שאני אוכל אצלו טעים.
לוינסקי 30

4. בנץ בראדרס

אני אוהב לאכול שם ולדבר איתם. הם מזכרים לי את אחי ואותי.
אבן גבירול 37, פרנקל 4

5. אואזיס

רימה חברה טובה כבר שנים רבות וקיבלתי ממנה המון הכוונה במעדניה. בקרוב אנו פותחים יחד בר יין, אבל באמת שבלי קשר אני פשוט אוהב לשבת באואזיס. סלט הקישואים הנאים הוא מנה מושלמת בעיני ובתפריט החדש כדאי לשים לב לזנב שור בבישול ארוך, מנה מטורפת. חוץ מזה, יש פה את מבחר היינות הכי מגניב בעיר.
מונטיפיורי 17

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• יומי לוי
• מעדניית יום טוב
• רימה אולברה
• אואזיס
• חינאווי
• דלידה

מתקפת בר היין נמשכת – ובגדול. שיתוף הפעולה בין שף רימה אולברה (אואזיס) ויומי לוי, מבעלי מעדניית יום טוב בשוק לוינסקי, סוף סוף פותחים את בר היין המשותף שלהם, עליו דיווחנו לראשונה לפני כחודשיים. שמו, REHAB, הוא מעין בדיחה פרטית על ההיסטוריה האישית של אולברה. בראיון שקיימנו עימהלפני חמש שנים סיפרה השפית המוערכת בגילוי לב ש"אני אלכוהוליסטית מתפקדת, בדיוק כמו שאר השפים, וכל שף שאומר על עצמו אחרת משקר. כולנו שותים המון כל הזמן. אני שותה המון אבל לא אכפת לי כל עוד זה לא פוגע לי בפוקוס בעבודה. כל עוד זה לא דופק לי את העסק או פוגע באהוביי בחיי הפרטיים אני אמשיך לשתות".

"לרימה תמיד היה רצון לפתוח בר יין, במיוחד בשם זה", אומר בחיוך מינטו לה, מנהל וסומלייה מסעדת אואזיס. "לקח כמה שנים עד שהרעיון יצא לפועל ונמצא השותף הנכון, יומי לוי ממעדניית יום טוב, שהוא כוכב בשוק לוינסקי". לוי הוא סיפור בפני עצמו, דור שלישי לבעלי מעדנייה שהחלה את דרכה עוד בטורקיה והועתקה בשנת 1969 לישראל. יומי ואחיו איתן ממשיכי השושלת פיתחו את המעדנייה המשפחתית הקטנה. לגבינות ולזיתים המסורתיים נוספו יינות, מוצרים מיובאים ודליקטסים, שבעקבותיהם הפך המקום לתחנת חובה בכל סיור קולינרי בלוינסקי. "שוק לוינסקי מתקדם לחיי לילה ובילויים", הוא מסביר. "רימה היא שף מהמוכשרים בישראל ובעולם, וקשרי חברות ואהבה כבר יותר מ־15 שנים הביאו אותנו לשיתוף פעולה. כמובן שאיתן ואמא ממשיכים את המסורת בחנות הוותיקה".

ריהאב הוא שילוב של מעדנייה, חנות יין ובר יין בשירות עצמי. תפריט האוכל יכלול ברוסקטות שאולברה תרכיב בעצמה, כיד הדמיון הקולינרי המאפיין אותה. את המעדנייה העשירה בחנות הפינתית יחליפו נקניקים וגבינות ויינות בוטיק מספקים שעובדים עם מסעדות באופן בלעדי. "נביא יינות כיפיים ועונתיים ואולי נעשה הפי האואר של מבעבעים", מספר לה. המקום פועל משעות הבוקר ועד הלילה, שזה נהדר, כי בכל מה שנוגע לברי יין – כל המרבה הרי זה משובח.
לוינסקי 47, תל אביב

• חדשות האוכל
• בר יין
• אוכלים שותים
• אואזיס
• רימה אולברה

• Facebook
• Twitter
• Email

כשרשימת המועמדים הסופית לטקס פרסי האוכל הונחה על שולחן המערכת, אי אפשר היה לא לשים לב למיעוט הנשים לעומת שנים קודמות. ננה שרייר, תמר כהן צדק ועינב ברמן הן רק כמה מהנשים שאינן מועמדות השנה, מסיבות שונות, דבר שגרם לאיחוד מגדרים בקטגוריית שף השנה. השפית רימה אולברה (אואזיס), שמועמדת בקטגוריית מסעדת הקז'ואל הטובה ביותר, לא רק תומכת בכך – השאלה אם יש הבדל בין שף גבר לשפית אישה שורפת לה את הפיוז. "אין דבר כזה שף גבר ושפית אישה. כולנו שפים, לחלק יש פין ולחלק יש וגינה. ההבדל הוא רק בין אנשים שהם שפים ואנשים שהם לא", היא אומרת בכעס. "השקעתי את כל חיי בעבודה ואני טובה יותר מכל גבר. אני לא מוכנה להיות קשורה לשום כתבה שמתייחסת להבדל בין שפים גברים לשפיות נשים. כל העיסוק בשפים על בסיס מגדר הוא בעיניי פוגע ופסול ואני לא מוכנה להשתתף בו".

השפית אביבית פריאל־אביחי (אוזריה) מתנסחת בצורה זהירה יותר. בשנה שעברה היא התנגדה לקטגוריית השפית הטובה ביותר ולבסוף קטפה את התואר. השנה היא מתמודדת מול איל שני, יוסי שטרית ושפים נוספים מהטובים בארץ. "אני אדם ריאלי ויודעת שהסיכויים שלי לזכות בקטגוריה ירדו לאפס, אבל עדיין מבחינה תפיסתית ערכית זה הדבר הנכון. אני לא מאמינה שצריכה להיות הפרדה כי אין הבדל מקצועי בין גברים ונשים".

אז איך את בכל זאת מסבירה את מיעוט השפיות ברשימה?

"אני לא חושבת שיש פחות שפיות מאשר בעבר. ליהלומה אין כרגע מסעדה אבל היא מפעילה קייטרינג. זה לא אומר שהיא לא עובדת. לילך רווה עדיין פעילה ועושה ארוחות. פיפי'ז של יפעת תבואה עובדת אבל בצורה אחרת. זה לא שהבנות האלו לא עובדות כשפיות, הן פשוט עובדות בפורמט אחר. חוץ מזה יש אחרות כמו ב־OPA וק־פה האנוי. הן אולי קצת פחות מדובררות ויותר צעירות, אבל הן עוד יפרצו".

עוד כתבות שיעניינו אותך:
המסעדה שמגישה לכם בלינצ'ס רוסיים קלאסיים
העברנו לילה ארוך וסליזי לאורכו של רחוב אלנבי
הבר החדש של בעלי הלואי והרובינא

פריאל־אביחי היא כאמור המתמודדת היחידה בקטגוריית השף הטוב ביותר, אבל גם בשאר הקטגוריות נשים הן מיעוט. בקטגוריית השף המבטיח מופיעות שתי נשים מתוך שמונה מועמדים. בין כל השף קונדיטורים בקטגוריית הבולנז'רי/פטיסרי נמצאת רביבה וסיליה, שמנוהלת על ידי בנה של רביבה ז"ל. הרוב המוחלט של העסקים שמתמודדים השנה הוא בבעלות או מנוהל על ידי גברים ורק במיעוטם נשים עומדות בפרונט, למשל דוכן הדגים המלוחים של שרי אנסקי בשוק הנמל, מאפיית הבורקס הטורקי דילק'ס ומעדניית משק ברזילי.

ההסבר הפשוט ביותר לכך הוא הקונפליקט בין בית לקריירה. כל אישה שמנסה לשלב בית ועבודה נתקלת בו, אך בענף המסעדנות הדילמה מוקצנת בגלל שעות עבודה שנמתחות אל תוך הלילה והסופ"ש, הימצאות תמידית במטבח – פיזית או מנטלית – ורגשות אשם מכאן ומכאן.

בספרה "להיות מסעדנית" כותבת אירית שנקר על ההחלטה לסגור את מסעדת קרן: "נחמה גדולה מצאתי בהורות ובזוגיות, ולא יכולתי להעלות על הדעת לעמוד מדי ערב בשמונה במסעדה. רציתי ואהבתי להיות בבית אבל מסעדה זה עסק שאינו נותן מנוח". המסעדנית עפרה גנור (מאנטה ריי) מגיעה יום יום למסעדה כבר 20 שנה, אך מודה שהיו מקרים שהילדים כעסו עליה. כיום השילוב של מטבח מקצועי וחיי משפחה מתקבל ביתר הבנה, אך עדיין דורש ג'אגלינג ששף גבר אינו נדרש לו. "אני כבר 32 שנים במקצוע וזה לא עניין של תקופה אלא של תמיכה. התחלתי את הקריירה כרווקה אבל כשהילדים נולדו קיבלתי המון תמיכה מהמשפחה. אישה שרוצה להתמיד במקצוע הזה צריכה רשת תמיכה רחבה. היום השילוב בין עבודה כשפית ומשפחה אולי נתפס קצת יותר בסדר, אבל זה עדיין לא מספיק", אומרת פריאל־אביחי. "למרות כל התנועות הפמיניסטיות, ההווי במסעדנות הוא עדיין פטריארכלי. לכן כשנשים מגיעות לשלב הקמת משפחה רובן לוקחות צעד אחורה, כי זה מקצוע שדורש הימצאות בשעות לא קונבנציונליות. לתפיסתי זה לא הקושי במקצוע אלא קושי חברתי, להסביר שאת לא נמצאת עם הילדים בסופי שבוע ולרוב לא מוציאה אותם מהגן, דברים שנתפסים כמשימה אימהית. אבל זה בסדר. כשגבר מקדיש יום בשבוע להוציא את הילדים מהגן אומרים איזה אבא נפלא הוא ואיך הוא עוזר לאשתו. כשזה הפוך האישה נתפסת כאימא מזניחה".

התהליך שקורה ברפואה, משפטים, הייטק וכל מקצוע אחר שמחייב שעות עבודה ארוכות מחלחל למסעדנות. חוסר שוויון מגדרי כבר לא נתפס כסיבה לוותר על החלום, גם אם במחיר ויתור על שעות שינה. "אם היו מציעים לי מחר לפתוח מסעדה הייתי קופצת על ההזדמנות בחיבוק גדול. אני מתגעגעת לעבוד במסעדה ומכורה לסרוויסים ולעשייה", מודה השפית לילך רווה, אימא לבן 4 ולבת חודש. "אני יודעת שזה נשמע מוזר וברור לי שזה מאתגר, אבל כשיש מחויבות לדבר ולמשפחה מוצאים את הדרך. ישנים הרבה פחות ומתזזים קצת יותר וקמים בשש בבוקר כדי לעשות זמן איכות עם הילדים".

המקצוע השוחק, עם או בלי קשר למצב המשפחתי, מוביל נשים שפיות וטבחיות לפתרונות יצירתיים כמו קייטרינג או אירוח בבית. לא סתם קטגוריית המארחים הביתיים הטובים ביותר היא היחידה שבה קיים איזשהו איזון מגדרי. השפית שיראל ברגר (OPA) בחרה להגדיר את המקום שלה כסטודיו. "אחרי מיס קפלן לא חשבתי שיגיע יום שאפתח מסעדה. הרגע שבו הייתה לי הארה היה כשהבנתי שאני לא מתייחסת לעצמי כאל שפית אלא כאל אמנית יוצרת. כמו שלכל אמן יש סטודיו כך גם לי יש הסטודיו שלי, רק שהעבודה היא כמובן הרבה יותר סיזיפית מאשר יצירה נטו. אני מבינה שיש לי משהו שהוא שלי, ולא מסעדה שדומה למשהו אחר".

מה מבדל את הסטודיו שלך ממסעדה של שף גבר ואפילו שפית אישה?

"הקטע המגדרי לא מעניין אותי כל כך. גדלתי במטבחים קשים שנוהלו על ידי שפים גברים, אבל ברגע שאני רואה לפניי מטרה כל המסביב לא מעניין אותי. כשמישהו הולך עם האמת שלו יש לזה מקום ואני חושבת שזה יתרון גדול שאני אישה בעולם הקולינרי. גברים שולטים בתחום ודווקא שפיות הרבה אין, במיוחד לא בארץ, אז זו ההזדמנות שלי ושל נשים אחרות לבלוט ולהצליח".

הרבה אמונה יש לנשים שעוסקות בבישול כמקצוע בעצמן וביכולתן להצליח. כמי שכבר הוכיחו את עצמן, הן לא חוששות לנקוט עמדה ולקחת פיקוד. עפרה גנור הייתה שותפה להקמת איגוד המסעדות ועמדה בראשו עד לאחרונה. אורנה רסקין מבעלי מסעדת קיטון ורותי ברודו מקבוצת R2M עומדות בחוד החנית של מאבק המסעדנים. אפשר היה לצפות שהכוח יתורגם לסיסטרהוד שיקדם את מעמד הנשים בענף, אך הוא נשאר בגדר פרגון בלבד. "לפני כמה שנים הקמתי קבוצת נשים שפיות והיא איכשהו לא מתרוממת. מדי פעם אני מנסה להפיח בה חיים אבל לצערי בלי הצלחה", אומרת פריאל־אביחי. "אני יודעת שיש פרלמנטים של שפים שעושים דברים ומפרים זה את זה. יש לי חברות שפיות ואני תמיד שמחה לפרגן לקולגות נשים, אבל אנחנו לא מצליחות להתארגן". מקום שבו הכוח הנשי כן בא לידי ביטוי נוגע לנושא ההטרדות המיניות. כל הנשים שאיתן שוחחנו הביעו תמיכה בלתי מסויגת במתלוננות והצביעו על שינוי שחל בעקבות #MeToo. "בעיניי התנועה הזו משפיעה על נשים יותר מאשר על גברים ומעצימה אותן. הן לא פוחדות לדבר ויודעות שיקבלו תמיכה", אומרת ג'ניפר פרגוסון, מנהלת מטבח במסעדת טאיזו. "רוב האנשים שעובדים במטבח הם גברים בגיל 23־27, והם מבינים איפה עובר הקו בין בדיחה מצחיקה לכזו שפוגעת. בעבר הייתי במצבים שבהם צחקתי כי לא רציתי שיחשבו שאני כבדה, אבל הדור הצעיר מבין את ההבדל".

מה צריך לקרות כדי שנשים תהיינה שוות לגברים במטבח?

"השינוי כבר קורה אבל צריך לעבוד יותר על תקשורת ישירה ופתוחה. מטבח הוא מקום קשה שאי אפשר לשרוד אותו בלי הומור. השכר נמוך, שעות העבודה ארוכות, לא רואים מספיק את המשפחה וצריך לעשות בחירות קשות. אם אנשים לא ידברו בכלל לא יהיה שיח ומטבח לא יכול לתפקד בכאלה תנאים. מה שחשוב יותר הוא זה איך מטפלים בחציית הקווים מול אנשים שנמצאים איתם לפעמים יותר מאשר עם המשפחה. יש מצבים של התפרצויות שבדרך כלל נסלחים, אבל הקו האדום שאסור לעבור ברור היום הרבה יותר".

MeToo במסעדות

לפני חודשיים סערה סצנת המסעדנות כשדפנה לוסטיג פרסמה בפייסבוק עדות על תקיפה מינית שעברה מצד שף ידוע. "בגיל 24 הלכתי לשתות בבית של מסעדן ידוע בתל אביב. חצי מכן מכירות אותו, בחלקכן הוא גם פגע, אבל אף אחת מאיתנו לא התלוננה עליו אף פעם. בכנות, אני לא ממש יודעת מה היה שם. באתי, שתיתי, אני זוכרת שלא יכולתי לנהוג הביתה ושהתעוררתי בוכה במיטה שלי, ערומה, בארבע לפנות בוקר", נכתב בפוסט. הווידוי של לוסטיג קיבל אלפי לייקים, חלקם מקרב אנשים מהתחום: המתכונאית שי־לי ליפא העלתה לאינסטגרם סטורי נחרץ כי לא תשוב לאכול באותה מסעדה של השף התוקף, והשפים אייל קיצ'ס (דה באן) ויהלומה לוי הביעו תמיכה. ימים ספורים אחר כך פרסמה אשת האוכל נעמה פלד פוסט שבו סיפרה כי שף מפורסם אחר תקף אותה מינית. בניגוד לתיאור המעורפל של לוסטיג, פלד שיבצה בטקסט מספיק רמזים כדי להבין במי מדובר. טבחיות, שפיות, נשות יח"צ וכאלו שמכירות שפים מקרוב לא הרימו גבה. "ידעתי שיום אחד זה יתחילו לדבר גם על מה שקורה אצלנו. נכון שלא כל השפים מטרידנים אבל יש כמה שבטוחים שמותר להם הכל", אומרת אחת מהן שמבקשת לשמור על עילום שם. עדויות נוספות מהשטח צצו בלי כל מאמץ.

בולט במיוחד סיפורה של ג', שפית מוערכת, שהוטרדה על ידי שף סלב הפעיל גם מעבר לים. "הוא הזמין אותי לטעום קינוח שהושק באותו שבוע. סיפרו לו שזה יום ההולדת שלי, ואז הוא אמר: 'אם הייתי יודע שזה יום ההולדת שלך הייתי נוסע לסיסטרז, בוחר תבנית של זין, מכין ג'ל מלפפון צלול צלול וקושר אותו באגר אגר כדי שיימס לאט לאט כשתדחפי אותו פנימה בשירותים. כי את יודעת, לאגר אגר לוקח זמן להתמוסס בטמפרטורת גוף'". אלא שגם העדות הזו, בוטה וחריפה ככל שתהיה, לא הצליחה לגרום לפיצוץ המקווה. באקלים חברתי פוליטי שבו פצמ"רים בדרום ומנהרות בצפון תופסים כותרות ומשאירים מקום רק לשחיתות ותככנות בשלטון, ההטרדות המיניות של סצנת הקולינריה יצטרכו כנראה לחכות.

• אוכלים שותים
• metoo#
• קפה האנוי
• שיראל ברגר
• יהלומה לוי
• רותי ברודו
• אביבית פריאל אביחי
• לילך רווה
• רימה אולברה
• R2M
• עפרה גנור
• דפנה לוסטיג
• opa
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

לבש בגריל עם בוטרגה

החומרים ל-4 סועדים:

לרוטב –

1 כוס שמן זית

עלי פטרוזיליה מצרור אחד

3 שיני שום

½ כפית מלח

מיץ וגרידה מלימון אחד גדול

להגשה –

1 חבילה לבש (סוג של דפי לחם דקיקים, ניתן למצוא במרכולים רוסיים. אפשר להחליף ב- 4 יחידות פיתה עיראקית או לחוח).
200 גרם גבינת פקורינו רומאנו מגוררת

½ קילו עגבניות שרי צבעוניות חתוכות לרבעים

1 בצל סגול גדול פרוס דק

1 כף אבקת בוטרגה לאדם

אופן ההכנה:

1. מכניסים את כל חומרי הרוטב לבלנדר וטוחנים היטב.
2. מורחים על כל פיסת לבש או פיתה עיראקית שמן זית בשני הצדדים.
3. צולים על גריל חם מאוד מספר שניות בשני הצדדים.
4. מזלפים את הרוטב מעל הפיתות, מפזרים את אבקת הבוטרגה, גבינת הפקורינו, פרוסות הבצל הסגול ועגבניות השרי.
5. מגלגלים לרול ואוכלים.

ספגטי בוטרגה אלה קלבריה

החומרים ל-6 מנות:

1 חבילה (500 גרם) ספגטי

6 שיני שום

עלים מ1/4 צרור פטרוזיליה

פלפל שאטה מטוגן

½ כוס יין לבן יבש

¼ כוס שמן זית

שק ביצי בוטרגה (כ-200 גרם) מגורר

6 פלחי לימון

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הספגטי לפי ההוראות פחות דקה אחת, מסננים ומעבירים למשטח מרוח בשמן זית לקירור.
2. במחבת גדולה וכבדה שמים מעט שמן, מטגנים את שיני השום עד להזהבה ומוציאים.
3. מוסיפים למחבת יין לבן ושמן זית, מוסיפים את הספגטי ומערבבים עד חימום על להבה גבוהה.
4. מעבירים לצלחות הגשה ומפזרים מעל המנות פטרוזיליה קצוצה ובוטרגה. לצד כל מנה מגישים פלח לימון.

5. 

פנקייק רושטי תפוחי אדמה עם גבינת ברי, גרידת תפוז ואבקת בוטרגה

החומרים ל-4 מנות (או 8 מנות ראשונות):

10-8 תפוחי אדמה גדולים

1 כוס חמאה מומסת

מלח ופלפל גרוס

300 גרם גבינת ברי או קממבר

אבקת בוטרגה צעירה – כפית וחצי עד שתי כפיות לכל מנה

אופן ההכנה:

1. קולפים את תפוחי האדמה ומגררים בפומפייה עבה לתוך מסננת. מפזרים על תפוחי האדמה כפית וחצי מלח ומניחים לכ-20 דקות להגיר נוזלים.
2. סוחטים היטב את תפוחי האדמה, ממליחים ומפלפלים.
3. מברישים מחבת טפלון במעט חמאה מומסת, ומטגנים רבע מכמות תפוחי האדמה המגוררים משני הצדדים עד להזהבה. ממשיכים ומטגנים את שלוש הלביבות הנוספות.
4. מחממים תנור לחום 160 מעלות, מניחים על תבנית את מנות הרושטי ומעל את פרוסות הגבינה. מכניסים לתנור למשך 10-8 דקות עד להמסת הגבינה.
5. מפזרים מעל כל לביבה מעט גרידת תפוז וכפית וחצי עד שתי כפיות של אבקת בוטרגה. מגישים לצד סלט עלים וחסות רענן.

פולנטה ים תיכונית עם ביצת עין, גבינה עיראקית, מסקרפונה ואבקת בוטרגה צעירה

החומרים ל-4 מנות:

כוס פולנטה באיכות גבוהה

3 כוסות מים

כוס חלב

שן שום קצוצה

1 צרור רוזמרין קצוץ דק

½ כף דבש

4 כפות שמן זית

מלח ופלפל שחור גרוס

4 ביצים

1 חבילת מסקרפונה (250 גרם)

150 גרם גבינה עיראקית מלוחה

½ כף אבקת בוטרגה צעירה לכל מנה

כפית גרידת לימון

אופן ההכנה:

1. מרתיחים בסיר את המים, החלב, השום הקצוץ, הדבש, שמן הזית, הרוזמרין, המלח והפלפל.
2. ברגע הרתיחה מוסיפים את הפולנטה בהדרגה תוך ערבוב. טועמים ובודקים אם יש צורך להמליח עוד.
3. מסירים מהאש ושומרים בצד במקום חמים.
4. מטגנים 4 ביצי עין.
5. מחלקים את הפולנטה ל-4 צלחות עמוקות (רצוי מחוממות). מעל כל תלולית פולנטה מניחים כף גדושה של מסקרפונה ואת ביצת העין. מפזרים מעל מעט גבינה עיראקית מגוררת. בוזקים גרידת לימון, פלפל שחור ואבקת בוטרגה. מומלץ להגיש עם אוזו או עם כוס יין רוזה מרענן.

• אוכלים שותים
• אואזיס
• רימה אולברה
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכן שיווקי | אואזיס

מוצאים את עצמכם טסים לחופשות וחוקרים את הטעמים המקומיים ואת המנות הכי אותנטיות? מעולה. העלו לאינסטגרם או לפייסבוק תמונות של מאכלים מקומיים שאכלתם בזמן טיול בחו"ל,השתמשו בהשטאגOasisAroundTheWorld# ותייגו את Time Out תל אביב. חמש התמונות המרגשות והאותנטיות ביותר יקבלו אדפטציה של השפית רימה אולברה, ויזכו את המצלמים בארוחה זוגית מלאה ומפנקת במיוחד במהלך הפסטיבל. מוכנים? טוסו על זה.

מסעדת אואזיס של השפית רימה אולברה כבר זכתה אצלנו למקום של כבוד. אולברה, יוצרת לא שגרתית שהגיעה אלינו מקליפורניה הרחוקה, שומרת על הסטנדרטים שהציבה בתחילת דרכה בקנאות עיקשת. היא נוהגת בחומרי הגלם שעוברים תחת ידיה באותה קפדנות שבה היא מטפלת באווירה, בעיצוב ובשירות במסעדה.

עם 30 שנות ניסיון במטבחים הטובים ביותר בקליפורניה וברחבי העולם, אולברה מקפידה להגיש את העולם על צלחת. תפריט העיקריות במסעדה מדמה מסע לאורכו ולרוחבו של הגלובוס עם מנות המסומנות באותיות הקוד של שדות התעופה של ערי מוצאן.

הבישול האקלקטי באואזיס הוא בדיוק מה שהחך הטרנס אטלנטי והסקרן שלנו אוהב – קפיצה מאיסטנבול לפריז, משם לטוקיו וסרדיניה, על כל הטוב המצוי בכל אחת מהן. לקראת פסטיבל אואזיס מסביב לעולם, Time Outומסעדת אואזיסמזמינים אתכם לקחת חלק במסע, להכניס את המנות העולמיות שהכי נהניתם מהן לתפריט ולזכות בארוחה זוגית ומפנקת שתטיס לכם את בלוטות הטעם.

• אוכלים שותים
• אואזיס
• רימה אולברה