• Facebook
• Twitter
• Email

אם תשאלו את רון (רונקו) קאהן, מנהל הקריאייטיב של קבוצת רנואר וזה שאחראי ללא מעט סטייל מקומי, צרכן האופנה הישראלי הממוצע לא יודע שובע. למרות המחשבה הרווחת כי הכל מגיע לכאן מאוחר, לדעתו בישראל מאמצים טרנדים מאוד מוקדם ובווליום מאוד גבוה. "בתור צרכנים ולקוחות אופנה, דברים עולים ויורדים בארץ בקצב מטורף", הוא מסביר. "שלוש שנים אחורה משבצות סקוטיות היו ה־טרנד, בישראל הוא הגיע ומיצה את עצמו מאוד מהר אבל בפריז או בלונדון הוא היה לגיטימי וחי. מעצבים וחברות אופנה פה צריכים להיות מחודדים מאוד כל הזמן. אם בעבר היו עובדים מעונה לעונה, היום מדובר בעניין של כמה שבועות. זה משהו שמאוד מאתגר ומסקרן לעמוד בו".

קאהן, שאחראי על הקמת ליין הגברים רנואר מן ומותג הבית לצעירות טוונטיפורסבן, מתעסק בתמונה הגדולה של מותג האופנה הנמכר ביותר בארץ. "ההגדרה הכי קלה למה שאני עושה היא שאני מעצב את המותג, לא את המוצרים", הוא מספר. "כל מה שנמצא בטווח בין מה החוויה שמקבלים בחנות, מה תראו בפרסומות, מי יהיו הפרזנטורים, ועד הפונט שיהיה על שלטים בחנויות. והדבר הכי חשוב הוא לקחת טרנדים ולתרגם אותם למשהו לביש ונגיש".

איך מזהים טרנד? מה נכון ומה לא בעולם הזה?

"הדיגיטציה המסיבית שקורית בשנים האחרונות משנה את כל ההתייחסות למה טרנדי ומה נחשב למגמה שצריך לטפח או לזנוח. מוסדות איקוניים בעולם האופנה כמו שבועות האופנה ומגזינים מאבדים מהכוח שלהם והכוח נמצא ברחוב וברשתות החברתיות. המעגל הזה של רחוב־מעצבים־חנויות־רחוב תמיד היה קיים, אבל עולם האופנה עובר איזושהי אבולוציה. הייתי בניו יורק לא מזמן לפגישת ספקים ובזמן שאני אצלם פתאום התחילו מלא טלפונים ומיילים ולחץ – והכל כי ג'יג'י חדיד העלתה תמונה שבה היא לובשת קולר פרנזים שהיא גזרה ממעיל עור. כולם התקשרו לחפש את הדבר הזה והנה – טרנד שצריך לייצר לפיו. מאוד קשה לדעת מה הטרנד הבא שיצוץ וצריך חוש ויכולת לספוג המון אינפורמציה כל הזמן.

"הדרך הכי טובה עבורי לקבל השראה, מעבר ללחפור בפרופילים שאני אוהב ברשתות, היא לטוס לעיר שאני מחזיק ממנה כמו לונדון, לשבת ברחוב ולראות אנשים. מה החיבורים שלהם, מה נראה טוב, מה קורה בשטח. אף חברה לא מרשה לעצמה להתמקד בטרנד אחד, צריך להיות רחבים ולחלוש על כל מה שאפשר ולהיות עם איזשהו עמוד שדרה פנימי שבו אתה יודע להמר על מה נכון ועל מה לא".

מה צופה החורף הקרוב מבחינת טרנדים?

"יש הרבה מאוד כיוונים בווליומים שונים. אפשר לראות עדיין רפרנסים לגלאם רוק, לשחור וניטים עם משבצות או מראה מכובס וגראנג'י, ומצד שני כיוון של תחרה ושילובי עור גותיים־רומנטיים. הדבר הכי חזק שעומד לקרות הוא מראה יותר מוקפד עם בדי משבצות בגוונים חום, חרדל ובורדו. כבר אין בשורות אופנתיות גדולות, והתפקיד של רשתות האופנה הוא להגיב למה שקורה".

יש מקום לסגנון אישי בעולם של אופנה מסחרית?

"טעם אישי וחיבורים אישיים זה המקום שבו נולדים דברים חדשים. אנשים משליכים הרבה מטענים על אופנה וסגנון לבוש. יש כל מיני דאגות של 'מה לגילי' או 'מה גורם לי להיראות כך וכך', אבל מדובר רק בבגדים. לבשת משהו ואתה מרגיש טוב עם זה? מצוין. צא עם זה החוצה. בעידן שלנו יש מקום לכל כך הרבה מודלים, והדבר שעובד הכי טוב והכי מחמיא הוא ביטחון עצמי".

• אופנה
• רנואר
• עיין ערך: סגנון
• רון קאהן

• Facebook
• Twitter
• Email

צילום:אלכס פרגמנט |סטיילינג:טליה בליסטרא |איפור:רינת שור |שיער:שי אוחיון |הפקה:גל זיסקין
צולם במלוןLightHouse by Brown Hotels, בן יהודה 1 תל אביב

אדם סרור, 35

עורך וואלה! סלבס

“במשך הרבה שנים חשבתי שסטייל זה מה שהכי חדש, הכי יקר, הכי בולט. עם השנים הבנתי שיותר פשוט זה יותר יפה, זה עניין של משחק. הטעם שלי מאוד אקלקטי, ובמידה רבה משקף את הראש והמחשבה שלי. כשאתה עובד באתר רכילות אתה נחשף להמון אאוטפיטים ולוקים, אם באירועים ואם ביומיום. אני מוצף בהשראה כל הזמן, רואה עבודות של סטייליסטים, אבל בניגוד למה שחושבים אני לא מתפקד כמשטרת אופנה, זה נטו עניין של טעם“.adamsror@

>>עיין ערך: סגנון – חלק א'
>>עיין ערך: סגנון – חלק ב'
>>עיין ערך: סגנון – חלק ג'

מתן שופן, 33

עורך המשנה של מגזין “השולחן״

“יש בקולינריה חשיבות גדולה לוויזואליה ואסתטיקה, וזה משהו שמתפתח עם השנים כאיזושהי אמירה אישית שמזוהה איתך. אחי הגדול הוא חוקר אופנה, למדתי ממנו שאופנה היא משהו הרבה יותר גדול מבגדים יפים, היא משהו שמשקף תהליכים פוליטיים וכלכליים בחברה. הערכים שמאחורי הבגדים, איפה הם יוצרו ומי תפר אותם חשובים לי גם בקולינריה – מאיפה מגיעים חומרי הגלם ואם היצרנים מתוגמלים מספיק“.matanchoufan@

לילך אליאש, 29

זמרת ושחקנית

“אני דמות שמשתנה כל הזמן. התאהבתי בבדים ובטקסטורות בגלל אימא שלי, היא תמיד אהבה לתפור ולגעת בבדים, לעשות דברים שונים. בגדים וסגנון הם הדרך לייחודיות, זה מחצין את הטבע, משרה אווירה ואנרגיות מסוימות. לילך של היומיום שונה מלילך של הערב, ביומיום אני יותר בולטת, משלבת יותר אביזרים ופיסים שתופסים את העין, ובערב זה משהו יותר מאופק ונקי“.lilah_eliash@

נועה כהן, 37

ספרית ומעצבת שיער

“במשך השנים אני עוברת תנודות גדולות במשקל, וסטייל זה מה שעוזר לטשטש את מה שלא טוב ולהבליט את מה שכן. אני משחקת עם זה המון, סטייל זה מה שעוזר לך לבטא את עצמך, זו הדרך הכי טובה לרזות 20 קילו בעשר דקות – פשוט להתלבש נכון. בשיער כמו באופנה יש קווים אלמותיים, קווים ישרים וקצרים שמתחברים להיי פאשן. אני מבטאת את הפאשניסטה שבי דרך הלקוחות שלי“.noacohen811@

שירה מוטולה, 34

מאפרת

“איפור הוא חלק בלתי נפרד מאופנה, והדבר הכי כיף בהם הוא שהכל מאוד זז ודינמי. זה אף פעם לא משעמם, אסור שאופנה תישאר סטטית, היא צריכה להתפתח ולגדול ולהשתנות. סטייל זו היכולת של אדם להשאיר חותם, לדבר עם הסביבה. איפור, תכשיטים, שיער, לבוש – הכל מקרין החוצה ומספר סיפור. במקרה שלי הדבר שלא אוותר עליו לעולם הוא התלתלים. זה אופי, ברגע שגוזרים את הכנפיים האלה – את כבר לא את״.shiramotola@

יותם שבו, 32

מנהל שיווק בחברת קוקה קולה

“אומרים עליי בצחוק שאני ׳ערסטר׳ – חצי ערס חצי היפסטר, בעיניי זה קז׳ואל מוקפד. רוב האנשים בתפקידים שלי מתלבשים מאוד משעמם ופורמלי, עניבה, מכופתרת, כאלה – אני לא. אני מרגיש את הצורך להביא את עצמי לכל סיטואציה ולהרגיש נוח כשאני עושה את זה. להתלבש כמו שאתה אוהב ולהרגיש טוב בתוך מה שאתה לובש – מקרין על כל תחומי החיים, בהם העשייה היומיומית שלך. זה מי שאני וזה הולך איתי לכל מקום“.yotamshabo@

ירדן קליימן, 25

סקספוניסטית האוס, טכנו ו־EDM

“כשיש לי הופעה גדולה בפתח אני חושבת מה יביא את המוזיקה לידי ביטוי. סקסופון הוא התכשיט הכי כסוף ובולט שאני יכולה לשים על עצמי, והקו הוא תמיד כזה – מנצנץ, מגיב טוב לתאורה ומפוצץ אנרגיה. תמיד הייתי טום בוי, וכשהתחלתי להופיע על במות שדורשות משהו טיפה יותר מגונדר, מצאתי שהשילוב בין השניים הוא התשובה. מה שאני אוהבת ונותן ביטוי לאופי שלי הוא מה שיהיה עליי“.yarden_saxophone@

נדב יהלומי, 29

צלם

“אנשים מעניינים אותי, התקשורת איתם, המראה שלהם, ולכן לרוב אני מצלם פורטרטים. אני אדם מאוד ויזואלי, וצילום זו הדרך הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה כדי להביע את עצמי. סטייל זה פשוט כיף, זה משחק, זה פורקן, זה לבנות את עצמך וזה נעים לי. כשאני בוחר את האנשים שאני רוצה לצלם, הם בדרך כלל כאלה שיש להם סטייל אישי מאוד מפותח. הלוק הוא הרגש, זה איך שאתה אוסף את השיער ואיך שהפנים שלך בנויות, על הנתונים הטבעיים האלה בונים לוק שלא דווקא מפציץ באביזרים אבל מייצר אימג׳ אמיתי ואותנטי“.nadavyahalomi@

גל גבעולי, 27

ברמנית ואשת חיי לילה

“עולם חיי הלילה הוא עולם שלם, עם המון מחשבה ורקע מאחוריו. לא סתם קוקטיילים קיימים ושורדים מאות שנים, זו אמנות. אני חיה את הלילה וחושבת שהסטייל הנכון ללילה הוא התפר בין מתוחכם לפשוט, בין קלאס לקרקס. סגנון זה משהו שמתפתח איתך, אני תמיד עם אנשים או מאחורי הבר או בפגישות, וכל חלק ביום שלי מושפע מסגנון וממה אני לובשת. זה כלי, זו פלטפורמה להבעה וזה מגיע מכל מקום״. galgivoli@

אייל חג׳בי, 31

סטייליסט

“אני חי ונושם אופנה מגיל קטן, עושה הפקות אופנה, טלוויזיה ופרסומות, ואני יכול לומר בביטחון שאני עושה את מה שאני אוהב. סטייל משלב את כל עולמות התוכן של אדם, זה לא רק פריט יפה, זו תשוקה והרגשת ביטחון. מדהימה אותי המחשבה של מעצבי על כמו באלאנסיאגה ומרג׳יאלה ליצור משהו כל כך גדול ועוצמתי, שילובים שאף אחד לא חשב עליהם, ויז׳ן מיוחד, חיבור אלמנטים – זו אמנות“.eyal_hagbi@

• אופנה
• סטייל
• רנואר
• עיין ערך: סגנון

• Facebook
• Twitter
• Email

צילום:אלכס פרגמנט |סטיילינג:טליה בליסטרא |איפור:רינת שור |שיער:שי אוחיון |הפקה:גל זיסקין
צולם במלוןLightHouse by Brown Hotels, בן יהודה 1 תל אביב

ליטל גוראי, 30

מעצבת וארט דיירקטורית

“השראה גם בעולם העיצוב שאני עוסקת בו וגם בסטייל האישי שלי – יכולה להגיע מעציץ, חלון ראווה ואסתטיקה. אני פריקית של סימטריה וצבעוניות מדויקת, והנגיעה העיצובית הזו שיש לי בעולם של אנשים בעבודה שלי – אם זה בקריאייטיב ואם בלעצב קאבר לאלבום – גורמת לי סיפוק אדיר. סטייל זה מצב רוח, זה אווירה, כשאני עצובה אני לובשת צבעוני, כשאני שמחה אני לובשת שחור. איך שאת נראית יכול לשנות לגמרי את איך שאת מרגישה. אני חולת גרביים, גרביים בקיץ, בחורף, עם כפכפים וסנדלים, גרביים שקופים או אטומים – יו ניים איט, כבר אין לי מקום בארון״.gurait@

דין פוקס, 26

>>עיין ערך: סגנון – חלק א'
>>עיין ערך: סגנון – חלק ג'

מקעקע

“קעקועים זו אופנה. קעקוע הוא הפריט האידיאלי מבחינתי והוא אביזר לכל דבר, כזה שמאוד משלים את התחכום של הרחוב ואופנת הסקייטרים שאני מאוד מחובר אליה. כמעט אי אפשר למצוא אותי בלי כובע, ואם מוסיפים לזה חולצת אוברסייז וצבעי שחור־לבן אני מסודר. אני נותן לקעקועים לתת את הטון, לא צריך להשתגע מעבר לזה“.deanotattoos@

רנה גליקסמן, 35

סטייליסט, House of Style – rene&limka

“לא בחרתי בתחום שאני עוסק בו, הוא במידה רבה בחר בי. סטייל זה מה שבעצם גורם לי להישאר בתחום ולא להשתעמם – הוא משתנה אצלי כל הזמן. פעם הייתי אומר שזה אורח חיים או תשוקה, היום אני חושב שבאיזשהו מקום כל אחד רואה סטייל בצורה אחרת, וזה מה שהופך אותו לכל כך מיוחד ומלא באמירה. אני במקור מירושלים והמעבר לתל אביב חשף אותי לטווח מאוד רחב של אנשים, של מראות. במקרה שלי הסנדלר די הולך יחף – אין ממש קשר בין איך שאני מתלבש ואיך שאני מלביש – אני תמיד לובש שחור ותמיד בבגדים נוחים, את האמירות האישיות שלי אני לא לובש על עצמי, אלא מלביש אותן על אמנים ובהפקות שאני עושה“.renegliks@

מאיה ורטהיימר, 28

שחקנית, קומיקאית ומנחה

“אימא שלי תמיד אמרה לי שאיכות עולה על כמות ושמה שמשנה זה לא כמה בגד עולה, משנה כמה את הולכת להשתמש בו. הארון צריך להיות מורכב מפיסים אלמותיים, וההשקעה הכי טובה היא נעליים או תיקים כי המידה לא משתנה לעולם. הייתי בטוחה שמה שאעשה בחיים זה אופנה – התמחיתי בעיצוב באיטליה והייתי אסיסטנטית של מעצבת איטלקייה, החיים לקחו אותי למקום אחר בסוף, אבל האופנה תמיד נשארה אצלי בלב. סבתא שלי, אימא שלי ואחותי הן לגמרי הנשים שאני שואבת מהן השראה לאיך להיראות ואיך להתלבש – הגבול בין קלאסי מחויט לסטייל צבעוני ועם קריצה הומוריסטית – הקונטרסט הזה שם אותי באמצע“.mayawertheimer@

יותם שילה, 32

מיקסולוג ובעלים של ספייס האוס גרופ

“אני שם דגש במקומות שלי על לוק ופיל, תמיד. זה בא לידי ביטוי בתוכן שלהם, באווירה, בקוקטיילים ובנראות של הצוות, אני תמיד מעודד את העובדים שלי להביא את עצמם לידי ביטוי באיך שהם מתלבשים. אני מאוד מתחבר לאופי המחויט של קוקטייל ברים, אבל מאוד נהנה לראות את השוני שיש בין הברים. לכל מקום יש את האופי והסטייל שלו, חבילה אחת בה בונים איזושהי שפה שכוללת גם סטייל. הפריחה של תרבות הבר בניו יורק, לונדון וגם בתל אביב היא חלק בלתי נפרד מזה“.yotamshilo@

אביחי דעי, 26

בלוגר אופנה

“התחלתי להתעסק באופנה מתוך תשוקה, רציתי לפרוץ גבולות ולהוכיח שאהבה לאופנה באה מבפנים. אני משתדל לשבור כמה שיותר סטיגמות בנוגע לאופנה וסטייל, והצורה שבה אני מתלבש ומציג את עצמי מחושבת, אני עובד עליה כל הזמן.
אי אפשר לקנות אטיטיוד, ועם הגישה הנכונה אפשר ללבוש כל בגד בעולם. אם אתה לא מביא את עצמך לידי ביטוי בחיים שלך – אתה בבועה שתתנפץ מתישהו. מאז שאני זוכר את עצמי כנער בטבריה ניסיתי לפרוץ את גבולות המותר בלבוש ולחפש את הקול הייחודי שלי, היום אופנה היא אוויר לנשימה“.avihay_dei@

עדי נוי, 31

די.ג׳יי ומפיקה

“תרבות ההיפ הופ וההנגשה שלה בארץ לא הייתה מדויקת לאוזן שלי, והתקלוט שלי הוא התשובה שלי לכך. מצד אחד הסטייל שלי הוא כמו המוזיקה שלי, מלא השראה וקשור בתקופה שאני נמצאת בה בחיים, ומצד שני צריך להיות קליל ונוח כי אני כל הזמן בתנועה. אני מנסה להציג את עצמי בצורה הכי מדויקת באמצעות הסגנון שלי – אבל אם זה לא נוח לי, אני לא אלבש את זה. אדג׳י, סקסי, נעים, משהו שאפשר לקפוץ איתו, להתחבר לקהל ולהרגיש כאילו אין עליי בגדים. ככה זה, כשאת חשופה את אותנטית“.adi_noy@

עומר עוז, 36

בעלים של קבוצת נוקס

“צוחקים עליי שחוץ מהחודשיים של החורף שיש פה, אני תמיד בכפכפים. ג׳ינס קרוע, גופייה, אני הכי לוס שיש – זה מה שנוח לי. בעולם חיי הלילה וכמנהל שמסתובב בין הברים – זו ברכה וקללה. העיסוק שלי לא מכריח אותי להיות בסגנון לבוש מסוים או להיות מגולח, להבדיל מחברים שלי שצריכים להגיע לעבודה בחולצה מכופתרת, יש לי הפריבילגיה להרגיש בנוח תמיד. אני לא קורבן של טרנדים אבל הייתה לי תקופת שרוואלים וליפה בשיער. מזעזע, אבל לכולם יש נפילות“.omerozzz@

טום אביב, 30

שף ומסעדן

“כמו בבישול, סטייל זה לקחת את החוזקות שלך ולהשתמש בהן. גם באוכל וגם בלבוש חשוב לי להיות אמיתי עם עצמי וללכת על מה שעושה לי טוב – לא להיות יותר מדי, אבל גם לא משעמם. חשוב לי להקפיד שאני עושה דברים שמרגישים לי טבעיים, שהם חלק ממי שאני ולא לרדוף אחרי מה שאופנתי וטרנדי, חשוב לי מאוד להרגיש בנוח ושלם עם עצמי“.tom_aviv@

עדי כרמלי, 25

אשת עסקים וחיי לילה

“אני עובדת על מי שאני כל הזמן. אני עובדת בארבע עבודות, למדתי משחק, אני מולטי טאלנט ואוהבת לעבוד. אני אוהבת לקנות בגדי גברים, והדרך הכי טובה לעשות את זה אצלי היא לחשוב על מה אף גבר לא יקנה ועליי הופכת את זה לסטייל. אני אוהבת לדפוק הופעות, גם ככה אני עוף מוזר, אז למה לא עד הסוף? יש הרבה אופי בסטייל, ואני מעריכה אנשים שאפשר ללמוד עליהם מלהסתכל על איך הם מתלבשים ונראים. חושבים שאני גנובה, אבל אני פשוט לובשת מה שבא לי – אין לי מושג מה קורה בעולם, יש לי מושג מה קורה אצלי”.adicarmeli@

• רנואר
• טום אביב
• עיין ערך: סגנון
• מאיה ורטהיימר

• Facebook
• Twitter
• Email

צילום:אלכס פרגמנט |סטיילינג:טליה בליסטרא |איפור:רינת שור |שיער:שי אוחיון |הפקה:גל זיסקין
צולם במלוןLightHouse by Brown Hotels, בן יהודה 1 תל אביב

שיינה היידי, 26

כוריאוגרפית ורקדנית

“ריקוד זה החיים שלי, זה מי שאני, זה השחרור שלי, זה מה שמאפשר לי להוציא את האישיות שלי החוצה, זה נדוש אבל כל כך נכון. חלק גדול מריקוד זה לבוש וסטייל – וייב יותר גברי או נשי, היפ הופ או קלאסי, זה מאוד תלוי סיטואציה ותנועה. יש לי פטיש מטורף לנעליים, אני מחזיקה מעל 150 זוגות וזו עוד דרך להוציא את עצמך החוצה, תמיד אהבתי להיות יוצאת מהכלל – וזה קורה בעולם הריקוד ובחיים האישיים שלי במקביל”.shayna_heidi@

>>עיין ערך: סגנון – חלק ב'
>>עיין ערך: סגנון – חלק ג'

תומר רומן, 21

אשת חיי לילה, בעלת הליין וירג׳ין באלפא

“להתלבש מבחינתי זה לעטות על עצמך דמות. אני יכולה לקום בבוקר ולהרגיש בהתמחות לעריכת דין, ויום אחר להרגיש מצועצעת ותיאטרלית, אני אול אובר דה פלייס בעניין הזה. מאז ומתמיד אהבתי לחקור, ומאז שיצאתי מהארון אני מעיזה יותר – לתלוש את הפריטים הכי משונים שאני מוצאת ולהתאים להם דברים מכוערים, נוצצים ומושכים. הד פיסים, גבות מחומצנות, יו ניים איט. אני לוקחת את חיי הדראג כהשראה, יצורי הלילה שמשמשים באופנה ובחיי הלילה כדי לבטא את עצמם. אני מרגישה שאני בפרפורמנס 24/7, זה נותן לי חופש להיות אני“.tomeromn@

רז רהב, 27

שף ומסעדן

“סטייל זה גישה. זו היציבה של הבן אדם, איך הוא מחזיק את עצמו, איך הוא הולך, איך הוא עולה ויורד במדרגות ואיך הוא מתנהג גם כשלא מסתכלים עליו, זו דרך פעולה וסגנון שאתה מסגל לעצמך. זה ההפך הגמור מצביעות, וזה מלווה אותי גם באוכל – אני לא מתנהג בצורה שלא הייתי רוצה לראות במישהו אחר, ואני לא עושה משהו שלא הייתי רוצה להיות חלק ממנו בתור עובד או בתור לקוח. אני מאמין גדול במינימליזם, זה הכי סטייל שיש“.razi_barvazi@

רן יחזקאל, 30

צלם

“גדלתי בבית מלא במצלמות, אבא שלי היה צלם וזה משהו שתמיד היה סביבי. המון שנים הייתי מקובע בתוך מסגרות שכפו עליי איך להיראות, וברגע שהפכתי לעצמאי מצאתי את החיבור לעצמי – זקן, קעקועים, פירסינג וסגנונות לבוש שונים. סטייל אישי הוא חלק מהעצמאות שלי וזה משהו שמאוד יקר ללבי, גם כשאני מצלם אנשים. אני מבקש מהמצולמים שלי להגיע ליום צילום עם פריטי הלבוש שהם הכי אוהבים, ויחד אנחנו מרכיבים טוטאל לוק שמייצג אותם הכי טוב ומבליט את התכונות שלהם בצורה הטובה ביותר“.ran_all_over@

אסף קופרשטיין, 28

דייל

“הרשתות החברתיות הופכות את הרעיון של סטייל ואופנה למשהו חדש לגמרי. היכולת שלך להיחשף לאנשים, לדרך החיים והסטייל שלהם היא מדהימה. להסתובב בעולם ולראות אופנה בערים כמו ניו יורק, הונג קונג ולונדון משנה כל מה שאתה חושב על סטייל, זה פותח לך את הראש. כשאני נכנס לחנויות בגדים בעולם מעניין אותי תמיד לשמוע את המוזיקה, להריח את הריח שהחנות בוחרת, האווירה שלה, מה רוצים לגרום לאנשים להרגיש כשהם באים לקנות בגדים״.asafkuper@

תמר בר, 31

מקעקעת ובעלת סטודיו לקעקועים

“את הסטודיו שלי פתחתי לפני כמעט שנה. גם באופנה וגם בקעקועים, הסגנון האישי שלי הוא איזשהו שילוב בין משהו עדין ואלגנטי למשהו סופר קיטשי ומבולגן. הייתי עכשיו במרוקו ואני מרגישה שזו ההגדרה של האסתטיקה שלי – משהו מאוד מפואר ומוגזם וקיטשי אבל מבולגן. זול, נמוך, גבוה, תרבותי ופראי. קעקועים, אמנות ואופנה הולכים יד ביד – את מעצבת יצירת אמנות שמישהו לובש על הגוף שלו, זה משהו חד פעמי שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר“.tamar____bar@

דלית רצ׳סטר, 30

שדרנית רדיו ודי.ג׳יי

“ניסיתי עקבים, ניסיתי שמלות, זה לא עבד. סגנון אישי זה המון להקשיב לעצמך ולאו דווקא לטרנדים, ובעיקר לא להיות קורבן של טרנדים. ברגע שמישהו אוהב מה שהוא לובש ומרגיש בזה טוב – הוא ייראה טוב. במקרה שלי מדובר יותר בסטריט סטייל, אבל זה תלוי בכמה זמן יש לי. אני חולה על מנומר ומתפללת שנעלי באפלו יחזרו – בתור ילדה נסעתי במיוחד לתל אביב כדי לקנות כאלה, היו לי ורודות והן הזכירו לי את הספייס גירלז. נוסטלגיה“. dalitrechester@

שרה קורי, 20

מקעקעת

“קעקוע זה איזושהי צעקה שאפשר לצעוק בלי להוציא קול. זה משהו מבפנים שיוצא החוצה וזה איזשהו אוסף שיש למישהו על הגוף שלו. הרבה אנשים שאני מקעקעת בעצם מראים מי הם לסובבים אותם ולעצמם באמצעות קעקוע. זה לוק לכל דבר – את בוחרת את הסטייל שאת מתחברת אליו מבחינת צבעים, גודל, צורות, מיקום. זה לסדר איזושהי פינה בלב דרך ציור, זו דרך לחגוג את הגוף ואת הנפש“.sarakori@

ברק ביטון, 27

זמר, שחקן תיאטרון ורקדן

“אצלי אין דבר כזה אי אפשר, מאז שאני זוכר את עצמי אני חולם. גדלתי במושב חלמתי להיות שחקן וזמר, והוכחתי לעצמי ולכולם שבעבודה קשה הכל אפשרי. במקצוע כמו שלי מאוד חשוב להיות עם אמירה, והקשר בין אופנה למוזיקה ומשחק הוא בלתי נפרד. סטייל זו הדרך להוציא החוצה את האישיות שלך לעולם, זה גרוב, זה מקצב ועמדה. יש לי נטייה להיכנס לחנויות בגדים ולבחור את הדבר הכי מכוער שאני רואה, המיוחד, השונה – זה שאף אחד לא ילבש ואיתו ליצור משהו אישי. אין נכון ולא נכון“. barak_biton@

עדי ששון, 31

שדרנית רדיו וסטנדאפיסטית

“אני עושה סטנדאפ, ומאז שאני קטנה שיחקתי. כמו בתהליך הכתיבה שלי, אין בסטייל שלי גבול, אין חוקים. בבידור כמו בבידור אנשים רוצים שיסתכלו עליהם, יש ימים שבא לי לי לשים ג׳ינס וטישירט ובימים אחרים אני אלך עם צבעוני מוגזם, שקוף, חשוף ואמשוך מלא תשומת לב. כל מה שנתפש ‘פרחי׳ בעיניי הוא מדהים, נצנצים זה החיים, פייטים, שילובים לא הגיוניים, מנומר עם פסים, כאלה. לא אכפת לי, זה חלק מהקסם שלי, סיימנו עם עידן הצניעות, הכל בסדר, נקסט“. adisasson@

• סטייל
• רנואר
• דלית רצ'סטר
• עיין ערך: סגנון

• Facebook
• Twitter
• Email

הצגת קולקציית הקיץ של "רנואר" הייתה אירוע מעורר געגועים. לא לימים ארוכים וחמימים, לחוף הים או לחופשות ביוון. גם לא לבגדים קצרים ודקיקים, לבלונד הבוהק של ניבר מדר או לחיוך הממיס של גפן ברקאי, מנומש העל.

האירוע, שהתקיים הבוקר במרינה בהרצליה, עורר געגועים עזים לדבר פרוזאי בהרבה – הקונספט המוכר, המסורתי והמיושן אפילו של תצוגת אופנה קלאסית, שבה דוגמניות ודוגמנים צרי מותניים מהלכים לאורכו של המסלול, ואילו הקהל, מי בשורה הראשונה ומי בשורות שאינן הראשונה, יכול לבחון את מגוון הפריטים, ולגבש דעה ורושם. בהצגת הקולקציה של רנואר – בטח כבר ניחשתם – זה לא קרה.

תצוגות קולקצייה בעלות אופי קונספטואלי (מילה יפה למיצג מתחכם), הפכו כבר לדבר שבשגרה במקומותינו, ומאפיינות בעיקר את החברות הגדולות, שכן אלו היחידות בעלות תקציבי הענק להשקעה בשואו אוף ייחודי ובלעדי, ומה שהן מקוות גם ייחודי.

כך בשנים האחרונות, חשיפת קולקצייה מאת מיטב מותגי קניוני ארצנו התחרו ביניהן מי תכבוש את האינסטוש עם ההצגה הכי טובה בעיר. קסטרו הציגו בתוך בריכה, גולף השתלטו על המוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן ורנואר, ובכן, רנואר הלכו הפעם על קונספט של לאונג' טרופי ורדרד, מתקתק ועתיר פלמינגואים, באווירת הוואי ים תיכוני כולל הסניקרס הלבנות המסורתיות. ברמה הרעיונית – הרי שמדובר במחשבה שהולמת יותר את קיץ 2012, וברמה הביצועית – המראות הזכירו יותר חלון ראווה של רשת כלשהי בקניון כלשהו, ופחות העלו את החשק לפשוט סוודרים, להיכנס לבגדים של רנואר ולהמתין ליוני בכיליון עיניים.

מבחינת מקורות ההשראה, הם הביאו אותה פה בשום חידוש משום בחינה (מישהו אמר אננס? כן. כולם. כבר שנתיים. שלוש. עשר). נקודת האור היחידה היא הדינמיקה באירוע – המראה של עשרות עיתונאי האופנה, אושיות הסטייל, הפאשניסטות והבלוגרים, המניפים ניידים, המתרוצצים וממרפקים את דרכם במטרה לתפוס פריים מוצלח לסטורי מקצה אחד של החלל (שמותג בשלטים כ:"Café renuar ו-"Hotel Renuar", עוד ריפרור לווס אנדרסון וסרטו "מלון גרנד בודפשט" שיצא ב-2014 ונטחן אופנתית מכל כיוון אפשרי).

אבל אליה וקוץ בה – הניידים שהלכו בעקבות הדוגמנים שצצו מפה ומשם, עשו פוזה למצלמים והמשיכו להסתובב בקהל, יצר בלאגן ולא החמיא לאירוע או לדוגמנים. הקונספט הדינמי שהגו ברנואר רצה להיות מגניב, צעיר ומשוחרר, אבל בסופו של דבר עשה שירות רע ומסורבל מאוד גם לקהל, שנאלץ להידחף (מי בשם הפיד ומי בשם האייטם בעיתון) על מנת להצליח אולי לראות משהו מהקולקצייה החדשה גם למותג עצמו.

חבל, כי מהמעט שבכל זאת הצלחנו לראות, קלטנו צבעוניות נעימה (גווני פודרה רכה וירוק- אפרפר בהיר שחיבבנו), כמה פרינטים פרחוניים עדינים ויפים וגזרות בלתי מעצבנות, כמו שמלות-חלוק, מכנסיים מתרחבים וז'אקטים קלים לנשים, ומכנסי צ'ינו לגברים. היינו שמחות להאמין שהמוצרים עשויים מבד איכותי, אך כרגע מדובר בספקולציה נזילה בלבד. כך או כך, לצד חטיבת השחור-לבן, המחוייטת יותר, הקולקציה מציעה גם דגמים ספורטיביים בלבן-אדום-כחול-שחורבאווירת ים ויאכטות, שפחות עשו לנו את זה, כי יש רק בן אדם אחד שעושה טומי הילפיגר כמו שצריך וקוראים לו טומי הילפיגר. עזבו לו את הנאוטיקה.

בהודעה לעיתונות שהוציאה רנואר נטען ש"הקולקצייה עומדת בסימן האופטימיות וההתחדשות המתקשרת עם בוא העונה החמה, תוך מתן פרשנות מסחרית לסגנון הריזורט לצד השפעות טרנדיות מעולם הסטריט והספורט". בהתחשב במצבו הידוע של שוק האופנה המקומי – שכר הדירה הפסיכי בקניונים והלקוח הישראלי שמעדיף להקליק ASOS – שרנואר היא אחת השחקניות המרכזיות בו, היינו מצפים ל"פרשנות מסחרית" קצת יותר משכנעת ומקורית. כי הרבה "אופטימיות והתחדשות" לא ראינו (או חווינו) הבוקר.

• רנואר
• סקירת קולקציות
• אופנה
• החיים היפים