בשורה גדולה לתושבי תל אביב-יפו בקעה מהעירייה בשעות הבוקר: סוף לצפירות המכוניות במרחב הציבורי. הסוף הזה מגיע באדיבות ועדת הכספים של עיריית תל אביב-יפו, שאישרה ביום ראשון תיקון לחוק העזר העירוני למניעת רעש ולצו עבירות הקנס, לפיו תהפוך הצפירה לעבירת קנס ובעל הרכב ייחשב כמי שאחראי על העבירה, מה שיפריד אותו מ-450 שקלים פר צפצוף.

>> הישראלי הצועק: ערוץ התעמולה החדש מצא אידיוטים שימושיים

בתל אביב אסור למעשה לצפור כבר שנים רבות, וסעיף 2 לחוק העזר העירוני לתל אביב-יפו (מניעת רעש) אוסר במפורש על הפעלת צופר רכב, אלא אם הדבר נדרש למניעת סכנה ובאופן מיידי. כמו שאתם שומעים אם אתם גרים בעיר, האיסור הזה נשאר עד כה על הנייר. עכשיו מבקשת העירייה להפוך את התקנה לבת אכיפה באמצעות טכנולוגיה חדשנית: רשת של מצלמות שתפוזר ברחבי העיר, כשכל אחת מהן מצוידת בעשרות מיקרופונים זעירים המאפשרים זיהוי מוחלט של הרכב ממנו מתבצעת העבירה, וזו תועבר לפקחי היחידה לאכיפה אלקטרונית.

ההחלטה צפויה לקבל את אישור מועצת העירייה, ואחר כך תצטרך לקבל את אישור משרדי הממשלה הרלוונטיים ואת אישור ועדת חוקה בכנסת, ואחרי כל האישורים ניתן יהיה להתחיל באכיפה באמצעים אלקטרוניים. אך בעוד מועצת העירייה תאשר מן הסתם את התיקון בהתלהבות, בממשלה צפויה התקנה להיתקל בהתנגדות לא בהכרח עניינית.

גורם באחד ממשרדי הממשלה שיצטרכו לאשר את ההחלטה העריך בשיחה ל"טיים אאוט" כי התקנה תתקשה לעבור את מחסומי משרד התחבורה של מירי רגב ואת ועדת חוקה בראשות שמחה רוטמן. על פי המקור הממשלתי, התקנה מעוררת שאלות לגיטימיות שיצטרכו להתברר – ביניהן הלגיטימיות של הטכנולוגיה, שיעור והיקף הקנסות ויכולתו של הציבור לעמוד בגזירה – אך עיקר ההתנגדות תהיה פוליטית ופרסונלית, כחלק ממדיניות מוכחשת לפיה "לא נותנים מתנות" לראשי רשויות מקומיות שאינם תומכים בשלטון (או במקרה של רון חולדאי, מתנגדים לו בקולניות).

שאלת טובת הציבור, אם זה מעניין מישהו, מוכרעת בבירור לטובת אכיפה קשוחה של צפירות כלי רכב. כפי שיודע כל מי שמתגורר סמוך לכביש או צומת מרכזייםף צפירות מהוות מטרד של ממש הפוגע באיכות החיים של המתגוררים בסמוך לכביש, והופך את המרחב האורבני לרועש, לא מזמין ומטרדי. מחקרים רבים כבר הוכיחו כי חשיפה ממושכת וקבועה לצפירות כלי רכב פוגעת בבריאות הגוף והנפש ועשויה לגרום הפרעות שינה, בעיות שמיעה, לחץ דם גבוה ובמקרים מסוימים גם למחלות לב.

"צפירות מכלי רכב הן אחד מהמפגעים המטרידים שקיימים במרחב הציבורי ועמו מתמודדים תושבות ותושבי העיר לאורך שנים", אמר ראש העיר רון חולדאי. "מדובר במפגע בטיחותי ובריאותי כאחד. על אף שהחוק קובע כי יש לצפור רק בעת סכנה ממשית, נהגים רבים עדיין צופרים לדרבן את הנהג שלפניהם להתחיל בנסיעה עוד טרם התחלפות הרמזור לירוק, או על מנת לזרז את מחפשי החניה המעכבים אותם בדרכם. אני שמח לבשר שהמנהג הקלוקל הזה עתיד להיעלם מחיינו העירוניים, כיוון שבקרוב, בעזרת טכנולוגיית זיהוי ייחודית שפותחה במיוחד למטרה זו, נתחיל גם באכיפה שתביא לנו עיר נקייה, שקטה וטובה יותר".

סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, הסבירה ש"על פי החוק, הצפירה מותרת רק במצבי סכנה, והשימוש בה בדרך השגרה פוגע בסביבה ובאיכות החיים של התושבים. במענה לתלונות תושבים על רעש מצפירות, פעלנו להקטין את הבעיה באמצעות שילוט ברחובות וקמפיין אזרחי על המרפסות, ובמקביל ביצענו פיילוט שמטרתו זיהוי מוקד צפירה מרכבים במטרה לפקח ולאכוף כנגד עבירות רעש מכלי רכב בצמתים עמוסים וברחובות הסובלים מזיהום רעש. לשמחתנו, הטמעת אמצעי אכיפה אלקטרונים הוכחה בפיילוט כמוצלחת. תל אביב-יפו מחויבת להיות עיר שטוב נעים ובריא לחיות בה, ורעש זו סוגיה שלקחנו על עצמנו להתמודד עמה לטובת עיר בת קיימא".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רעש

לפני בדיוק עשור תל אביב התעסקה באיום אחר מאשר טילים איראניים. לא, הסיפור הכי גדול בעיר, הדבר שהטריד את התושבים יותר מהכל, היה "הצועק" – בחור צעיר שצועד ברחובות העיר עם אוזניותוצורח את נשמתו עד אין קץ. אז זה היה קוריוז עירוני חמוד, אבל ככל שחולפות השנים כך אנחנו מתחילים להבין שאולי הוא בכלל היה נביא. אנחנו רוצים לצעוק את התסכול שלנו כבר המון זמן, אבל בחצי השנה האחרונה זה כבר הפך לבלתי נסבל, ואנחנו פשוט רוצים לשחרר. מצאנו את המקומות הכי טובים בעיר בשביל שתוכלו לצעוק בהם את כל הכאב*, ובתקווה לסיים בלי קול ועם פחות משקל על הלב.
*קחו את ההמלצות בערבון מוגבל – זו תקופה רגישה עם המון פוסט טראומה, ואף אחד לא באמת צריך להיות מופתע מצעקה אקראית ברחוב.

>>נפלנו ברצפה: השעשועון הלוהט ביותר בעולם בדרך לכאן 11

הים

משורר בינוני פעם כתב "כשעצובים הולכים לים, לכן הים מלוח". אנחנו חושבים שלא צריך בהכרח לבכות (למרות שזה ממש בסדר אם אתם כן), כי אפשר פשוט לצעוק. מצאו חוף מבודד, אולי בשעת לילה לא חשודה, אולי ביום סוער, וצעקו לחמכם על פני המים ואל תוך הגלים. הדגים לא יענו, אנחנו מבטיחים.

סירת פדלים בירקון

דמיינו את זה לרגע: אתם שטים בפסטורליות המצחינה של הירקון, נישאים עלי המים העכורים, נעים ונדים לפי הרוח. לפתע צעקה מפלחת את האוויר, וזה בכלל אתם שצועקים. אף חיה לא בורחת (כי מי יכול לחיות שם), ואף אדם שפוי לא שומע, כי איזה אדם שפוי שהוא לא תייר עדיין שוכר סירת פדלים בירקון? בכל מקרה, רצוי רק להזהיר את הפרטנר שלכם לפדלים. אתם לא רוצים שיקפוץ בבהלה לתוך המים, רק כדי לא להיראות שוב לעולם.

שוק הכרמל

נכון, זה אולי יהיה מביך לצעוק בין כל האנשים האלה, אבל היי – אם תעמדו מספיק קרוב לקובי בוריקה, זה אפילו לא ירגיש רועש מדי ביחס אליו. נכון, זה גם לא הכי חכם לצעוק בשוק הומה אדם, אבל אם תתנו אזהרה ברדיוס סביר מראש, סביר להניח שרוב האנשים יצטרפו אליכם בשמחה ובזעם.

בעבודות הרכבת באלנבי

היי, אם כבר להוציא תסכול בצעקה חסרת אחריות ומעצורים, אז שלפחות יופנה למשהו שאנחנו כועסים עליו. ברור, הצד ההגיוני שלנו מזכיר שזה הכרחי ושכולנו נרוויח מזה בסוף, אבל הצד האנוכי שלנו רוצה להגיע למקומות במרכז העיר בקלות והכל פקוק. כשהמכונות שם רועמות – צעקו כאילו אתם מקדחת ענק שחופרת בלב אלנבי, שחררו כאילו אתם פטיש האוויר של בומבה צור.

גינת לוינסקי

פינת הנרקומנים הכי מוכרת בעיר היא נקודה נהדרת לצעוק בה, כי גם ככה אדם שעומד וצורח את נשמתו החוצה זה לא מראה חריג באזור. אולי אפילו תמצאו פרטנר לצעקה. ברגע שהוא מתחיל לצעוק על אלוהים, זה הזמן שלכם להתחפף. אתם אולי קצת משוגעים, אבל לא עד כדי כך.

מתחת לגשר רוקח

על אי התנועה הרועש של אחד הצמתים המרכזיים בעיר אפשר לצעוק ולצרוח עד ככלות הקול, די בקלות ומבלי להפריע לאף אחד. מקסימום תפתיעו איזה ליצן רחוב שעושה ג'אנגלינג. זה בונוס.

פארק בגין

קודם כל – וסליחה מאנשי מזרח העיר – לא נורא אם תבהילו קצת מהאנשים שמבלים בפארק היפהפה הזה. הם צריכים ריגושים בחיים. אם תעשו את זה קרוב מספיק לרעש הסקי מים באגם, לא בטוח שישמעו אתכם בכלל. מצחיק, אדם צועק תוך כדי גלישה מהירה על המים ואף אחד לא מניד עפעף, אבל אדם שצועק 10 מטר משם על שפת האגם, ופתאום כל האמהות בורחות. עולם עקום.

בארבי

טוב זה חישוב קל יחסית – מצאו את ההופעה המתאימה (מרסדס בנד, למשל, נשמע מתאים), תגיעו בשעה הנכונה, עברו את התור, חכו לשיר הראשון ואז צעקו בלי שום קשר לשיר. אתם יכולים להמשיך עד ששאול יגיע לצעוק עליכם, ואז תשבו בשקט ותחשבו טוב טוב על מה שעשיתם.

ליד פהקפה

ובכן, אנחנו חייבים להתוודות – כאן מדובר נטו באינטרס אישי. הפינה היפהפיה הזו כל כך עמוסה כל הזמן, שצעקה משוחררת ומופרעת אחת עשויה לפנות אותו לגמרי מכל הנוכחים. אחרי שכולם ילכו תוכלו להזמין כוס מקיאטו שיבולת ולהמתין למשטרה שבוודאות בדרך אליכם, אבל הנהגים שמנסים לקחת את הסיבוב יריעו לכם. וזה מה שחשוב.

ההפגנה במוצ"ש

מרוב צעקות לרגע שכחנו למה אנחנו צועקים – ממשלת עלובים לא מתפקדת, בידוד עולמי, 1600 הרוגים ו-133 חטופים. ובניגוד לכל הצעקות בכל המקומות האחרים, צעקה בהפגנה היא אשכרה משהו שעשוי לשפר את המצב המחריד הזה. אל תבזבזו את האוויר שלכם, בואו במוצ"ש להפגנה וצעקו כאוות רצונכם עם אנשים שצועקים איתכם מאותו תסכול. זה מרגיש הרבה יותר טוב ככה.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• צעקה
• רעש

נתחיל עם גילוי נאות, כי למה לא: אני רגיש לרעש. בין אם זה רעש של אכילה בקול רם או סירנת אמבולנס ששועט ברחבי העיר ליעדו. לחיות בגוש דן עם רגישות כזו זה משהו שצריך לעבוד עליו. ואיתו. אבל בטח גם אתם חשתם בזה, כשאתם נמצאים בערים גדולות באירופה ואפילו בחלק מהערים הגדולות באמריקה, והכל פשוט נהיה שקט יותר. כן, אתם בחופשה בעיר אחרת וזה מצב מנטלי שונה, ועדיין. גם אם לוקחים בחשבון את רמת המתח הכללית ביום יום הישראלי, אי אפשר לחמוק מהתחושה שתל אביב רועשת. מאוד רועשת.

כדי לתת מענה אובייקטיבי לעצמי, רכשתי מד דציבלים ויצאתי לבדוק את השאלות: מה רועש בתל אביב ועד כמה, איפה אנחנו עומדים ביחס לאירופה, ומהן ההשלכות של זה על הבריאות של כולנו? לפני שאנחנו צוללים למספרים ולגורמי הרעש בתל אביב, בואו נתחיל במושג "זיהום רעש" – צליל ממקור אנושי, מכונה או בעלי חיים שגורם להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני אדם ובעלי חיים. לזיהום רעש יש השפעות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו עם תופעות כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה ורמות לחץ גבוהות. לפיממצאים של ארגון הבריאות העולמי, זיהום רעש הוא הסיבה הסביבתית השנייה בגודלה לבעיות בריאותיות (אחרי זיהום אוויר).

כמה רועש זה "רועש"?

בארגון הבריאות העולמי יודעים לתת לנו מספרים ספציפיים לגבי רעש. לפי הפרמטרים שלהם, כל חשיפה קבועה לרעש של 55 דציבלים (dB) עלולה לגרום לנזקי הבריאות הנ"ל. דציבלים היא יחידת מידה לוגריתמית, כך שרעש ב-50 דציבלים חזק פי 10 מ-40 דציבלים, 60 דציבלים חזקים פי 100 מ-40 דציבלים, וכן הלאה. לצורך ההשוואה, הרעש בבית אריאלה, הספריה שממנה נכתבו שורות אלה, הוא 40 דציבלים.

הרחובות לא שותקים: רעש בתל אביב

אז כמה רועש ברחובות העיר? את המדידות ביצעתי בין השעות 09:00 עד 11:00, ומ-16:00 עד 18:00 בערב. הבדיקות נעשו ברחבי רחובות סואנים ושקטים. הרעש במרבית הרחובות הסואנים בעיר נע בין 75-80 דציבלים (ולפרקים יכול להגיע גם ל-85-90 דציבלים), וברחובות השקטים הרעש צונח ל-50-55 דציבלים (כלומר, שקט יותר פי 20-30). יש לציין שבזמני הפוגות מתנועת רכבים ברחובות סואנים ניתן למדוד גם רעש של 60 דציבלים, מה שמוביל אותנו היישר לסיבת הרעש המשמעותית ביותר בעיר – תנועת כלי רכב.

על מה כל הרעש?

אם כן, הגורם הבולט ביותר לזיהום רעש במרחב עירוני הוא כלי רכב, חלקם רועשים יותר וחלקם פחות. על פי ארגון הבריאות העולמי, רכב פרטי מייצר בממוצע 70-80 דציבלים במהירות של 50 קמ"ש, משאית ואוטובוס עם מנוע דיזל מייצרים בין 80-90 דציבלים באותה המהירות. המדידות בתל אביב הראו תוצאות דומות, כאשר תחילת נסיעה של אוטובוסים ומשאיות מעמידה ייצרה רעש של 85-90 דציבלים. בתנועה צפופה בעיר תאוצה מעמידה מתרחשת לעיתים תכופות, אם כי לזמן קצר.
הטוענים הבאים לכתר הרעש הנחשק הם הקטנועים והאופנועים שמציפים את תל אביב ומוציאים אותנו משלוותנו. אופנועים במהירות של 50 קמ"ש מייצרים רעש של בין 85-95 דציבלים, ובתאוצות מעמידה הרעש אף יכול לעבור זאת (לזמן קצר כאמור).

מה עוד רועש בעיר?

1. מכונות הטיאוט(כן, יש מילה כזאת, לא המצאתי), הלוא הן מכונות ניקוי הרחוב של העיר, הקרויות גם "מכונות לפיזור רעש ולכלוך" בפי העם. לרעש שמכונות אלה מייצרות ולהפרעה שלהן לתושבי העיר כבר הוקדשו כתבות נפרדות, ובצדק. מכונת הטיאוט מייצרת רעש של 95 דציבלים (!) בזמן פעולתה. אפשר לטעון שהרעש הוא לזמן קצר, אך מכונות אלה נוסעות לאט, על בסיס קבוע, ובדרך כלל בשעות מוקדמות (ושקטות יחסית) של היום.

2. צפירות.לא, לא הצפירה כסמל לאומי. צופר של כלי רכב בארץ הוא חלק אינטגרלי מתרבות הנהיגה, אף על פי שלא חוקי להשתמש בו אלא במצבי חירום. ואכן, במדידות שביצעתי, צפירה של כלי רכב יכולה לנוע בין 95-90 דציבלים, ועל פי דוחות רשמיים יכולה להגיע גם ל-100 דציבלים פר צפצוף.

3. אמבולנסים וכלי חירום.סירנת אמבולנס רועשת פי עשרת אלפים (10,000!) משיחה רגילה. הסירנה מופיעה בקבועי זמן קצרים לכאורה, אבל כשבית חולים איכילוב נמצא במרכז העיר, התכיפות וההפרעה לתושבים באזור היא גבוהה. והאם זה אפקטיבי? ובכן, לא כל קריאה של אמבולנס מצריכה נסיעה במהירות גבוהה עם סירנה. בנוסף, ישנם מחקרים שטוענים כי הסירנה לא מקצרת את זמן הנסיעה במרחב אורבני צפוף, או מקצרת בקבועי זמן נמוכים (30-90 שניות).

4. עבודות בינוי.רעש נוסף שנוכח בתל אביב מגיע מעבודות הבינוי הרבות כגון תמ"א, פינוי-בינוי, והרכבת הקלה. המדידות שלי הראו שרעשים אלה בממוצע מגיעים ל-80 דציבלים. רבי מתושבי העיר חיים עם הרעשים באופן קבוע, ואולם, לעבודות בנייה ושיפוצים יש חוקים ברורים, ניתן (ורצוי) להתלונן על מוקדי רעש שעוברים על החוק דרך העירייה והמשטרה.

הפתעה מרעישה: אנחנו לא לבד

אוקיי, אז חשבתם שככה זה אצלנו במזה"ת הרועש? גם אני, והופתעתי לגלות שבמדידות הרעש הממוצעות ברחבי העיר, תל אביב דומה לערים אירופאיות רבות. למעשה, הסוכנות הסביבתית האירופאית (EEE) מצאה כי חמישים אחוז מכלל תושבי אירופה אשר חיים באזורים אורבנים חשופים לרעש ממוצע של יותר מ-55 דציבלים לאורך כלל שעות היום. סיבות אפשריות לכך שתל אביב 'מרגישה' לנו רועשת יותר, בהתחשב בטבלת הרעש הנ"ל, היא הצפיפות, הפקקים, הימצאותו של בית חולים גדול במרכז העיר, וכמובן – הצפירות האהובות על הנהגים כל כך.

קמפיין השתקה: איך מטפלים ברעש?

הדרך הכי אפקטיבית להילחם ברעש הנובע מכלי רכב הוא לייצר אזורים ורחובות ללא כניסת רכבים. הפתרון מיושם כבר שנים בערים רבות באירופה ובאפקטיביות רבה, ואפילו הגיע לתל אביב עם סגירת רחוב נחלת בנימין בשעות מסוימות של היום, חלקים משוק לוינסקי ומספר רחובות בכרם התימנים. יש לציין שבהינתן מצב התחבורה הציבורית הצולעת בארץ, פתרון שכזה יתן מענה חלקי בלבד לציבור אשר משתמש ברכב להתניידות. בנוסף, ערים מרכזיות באירופה כמו מדריד וברלין משתמשות בנוסף במבנים ועמודים חוסמי קול באזורי רעש מרכזיים, אך מדובר בפתרון יקר ומורכב.

דרך נוספת לצמצום הרעש בעיקר במרחב עירוני צפוף, היא מעבר לתחבורה ציבורית ורכבים חשמליים. חברת דן מחליפה כבר השנה מחצית מצי האוטובוסים שלה להנעה חשמלית – בשורות טובות להורדת אחד מהכלים הרועשים והמזהמים ביותר במרחב העירוני. חשוב לומר שככל שמהירות הנסיעה עולה, כך הרעש שנובע ממפגש הצמיג עם הכביש עולה, וזה נכון גם לרכבים חשמליים.

ומה לגבי צפירות? במשרד להגנת הסביבה יתחיל בקרוב פיילוט של שימוש במצלמות אקוסטיות לזיהוי צפירות לא נחוצות. נהג שיצפור שלא לצורך – יקבל קנס. באופן טבעי רשויות רבות מעוניינות להצטרף לפיילוט. והאמבולנסים? כלי חירום בישראל שלא מפעיל סירנה לא נחשב ככלי חירום. נשמע מטומטם? לגמרי, ולכן המשרד להגנת הסביבה פועל מול משרד התחבורה לביטול תקנה זו. במצב כזה אמבולנסים יוכלו לנסוע ללא הפעלת הסירנה כאשר הם מסיעים אדם שאין דחיפות להגעתו לבית החולים. האם הם באמת יעשו זאת? שאלה טובה. בינתיים לא הייתי זורק את האוזניות מבטלות הרעש שיש לכם בבית. מדובר בבריאות שלכם אחרי הכל.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• רעש
• שקט נפשי
• תחבורה בתל אביב
• #פיד_תחבורה

איזה מטומטם זה עוגות שנראות כמו אוכל אחר

זה ציפור? לא! זה מטוס? לא! אה, זו עוגה, כוסעמק. ולא רק שהטרנד הבלתי נסבל הזה נמאס עוד מהאינסטגרם, עכשיו הוא גם שוכפל לחיים האמיתיים, ואנחנו לא אוהבים את זה. צחקנו צחקנו מ"Is It Cake" בנטפליקס, אבל הבדיחה היא עלינו. או במקרה שלנו, כל הזין. למה שנרצה לאכול משהו שלא נראה כמו הדבר שרצינו לאכול? למה אנחנו צריכים לחתוך נעל כדי להינות מפרוסה של עוגה? ומי בכלל ביקש וופל בלגי בצורת אברי מין?

איזה מטומטם זה ארוחות מהספרים/מהסרטים

עד שכבר התרגלנו לארוחות קונספט כרעיון כללי, עכשיו צריך להתרגל לספציפיות של איזה סופר מהמאה ה-19 שפשוט אהב את המילה "דייסה". זה אולי נשמע כמו הברקה, אבל בפועל התוצאה בדרך כלל מסתכמת בשלם שקטן מסך חלקיו. אולי במקום לאלץ רעיונות חיצוניים לארוחות בינוניות תנסו להגיש אוכל טעים וזה? אחרי זה תספרו לנו כמה שאתם רוצים על איזה ספר אהבתם לקרוא.

איזה מטומטם זה שבכל פינה יש שניצל-חציל-מטבוחה בחלה

אוקי אוקי, קחו רגע אוויר. אין לנו בעיה עם המנה עצמה – היא ללא ספק טעימה. אבל אלוהים אדירים בכמה וריאציות שונות אתם כבר רוצים אותה? אה, כל מקום שעושה את המנה הזו בעצם עושה אותה אותו הדבר בדיוק? אז שמישהו בבקשה יסביר לנו למה צריך 80 מקומות כאלה, ואז יכין לנו משהו אחר.

איזה מטומטם זה שולחן שפע

גועל מרוכז. כמויות בלתי נתפסות של אוכל בצורת ההגשה הכי בלתי נסבלת – בואו נזרוק הכל על השולחן כמו חיות, נסדר כאילו יפה כדי שתמונת האינסטגרם תתפוצץ בהגזמה ושיהיה בתאבון. יאק. מעבר לאקט הדקדנטי להחליא, אחרי זה כולם דוחפים את הידיים לכל פינה עד שהמקום נראה כזירת רצח, רטבים מדממים על הרצפה, חתיכות בשר רנדומליות מבכות את מות חבריהן, חסות שחוטות עם סימני נעל על הרצפה. מי שבאמת אוהב אוכל לעולם לא יעשה לו פשע שכזה.

איזה מטומטם זה הווליום במסעדות

חאלס, הבנו את הקטע. אם אתם רוצים לעשות הצפת חושים שתסתיר את טעמי האוכל, אנחנו כבר מעדיפים שתעקרו לנו את העיניים. אנשים באים למסעדה כדי לשבת, לסעוד וליהנות עם האנשים איתם באו, או לכל הפחות להכיר אחרים. מוזיקה בווליום מופרע לא מאפשר לעשות את זה, ובנוגע למסעדות שמתיימרות ל"אווירה", הרשו לנו להשאיל משפט שנהוג להגיד בקרב אנשי רדיו – שמח באולפן, עצוב בבית.

איזה מטומטם זה תוספות מוזרות בפיתה

אדוני, זה סיגר. מה הוא עושה בפיתה? מי שם אותה שם? בחייך, לכל דבר יש מקום בחיים, ולסיגר אין שום מקום בפיתה. נא להשתפר.

איזה מטומטם זה פופ-אפים

עוד רעיון טוב בבסיסו שהתגלה במהרה כקונספט אידיוטי – בואו נלך למסעדה, אבל היא לא ממוקצעת, לא מנוסה, עמוסה יותר מהרגיל ואם במקרה הטוב אשכרה תיהנו מהחוויה, אז היא גם תיעלם בעוד רגע. ברור, זה הכרח שנולד מהמשבר הנוכחי בסצנת המסעדות, אבל זה ללא ספק ההרגל הכי מעאפן שנשאר. מה זה, אנחנו צריכים עכשיו לצוד את הארוחה הבאה שלנו? למה מקום שקראנו עליו לפני שניה כבר לא זמין? איפה הדונר של גרטי? אוף איתכם, פשוט תחליטו איפה ומתי אתם מוכרים אוכל, אנחנו כבר נבוא. גם ככה יש לנו חרדות נטישה.

איזה מטומטם זה יוגורט בכל מנה

עד לפני עשרים שנה תל אביב היתה בירת הפרוזן יוגורט. כנראה שהפשרנו. מסיבה שעד עכשיו לא לגמרי ברורה לנו – אולי ניסיון להיות "מתוחכמים", לשדר פאסון יוקרתי, "ים תיכוניות" או סתם לקפוץ מעל הפופיק – בשנים האחרונות כל שף חושב שהוא ממציא את אבן היוגורט מחדש, ומשלב את החלב המוחמץ במנה שלו. יש מנות בהן זה עובד ואף מתבקש, אבל בכל מנה? למה? אולי נסו להשתמש גם בעוד מוצרים ששכחתם מהם. לא, לא טחינה, תתרחקו מהטחינההההה.

איזה מטומטם זה תוספות אמריקאיות מוגזמות על המבורגר ופיצה

די כבר, הבנו, אתם רוצים להיות טראש, לשדר צבע ולהצטלם מושלם לאינסטגרם, אבל לא כל המבורגר ירוויח מתוספת חלת בצל שלמה והפיצה הזאת תסתדר יותר טוב בלי קילו בשר מפורק ברוטב וויסקי. חאלס, עומר מילר עשה את זה לפני שש שנים, וכבר אז וזה היה יותר מדי. ותעיפו את המק אנד צ'יז הדוחה שלכם מהאוכל שלנו (אם כבר אז קודם שתהיה מנת מק אנד צ'יז נורמלית בעיר הזאת, אחר כך נחשוב עליה כתוספת, זה אמור להיות סדר הדברים).

אה, ואיזה מטומטם זה גרסה ים תיכונית

לא, אנחנו לא רוצים טחינה ועמבה עם צנוברים ושקשוקה על הטאקו שלנו, תודה.

ולקינוח, איזה מטומטם זה גלידות בטעמים "מיוחדים"

לא כל המאכלים נולדו שווים. כן זה די ברור שמנסים להמציא מחדש את הגלגל, ובשוק התחרותי של היום המוזר זוכה לכל היח"צ (וכן, גם אנחנו אשמים בזה לפעמים), אבל האנושות לא היתה צריכה גלידה גבינה בולגרית, אף אחד לא רוצה שקדי מרק קפואים ובבקשה, אם אפשר, ממש כדאי שהטרנד הזה ירגע לפני שמישהו פה יעשה גלידה עמבה. כן גולדה, אנחנו מסתכלים עליך.

• אוכלים שותים
• טרנדים
• רעש
• מטבוחה
• גולדה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 913 // הכל מטומטם

העיר רועשת, זאת יודע כל מי שמשוטט בה, ומשבר התחבורה של תל אביב הופך אותה רועשת יותר כשמכל רחוב וכביש מיתמרות צפירות מחרישות אוזניים של נהגים זועמים ומיואשים.כבר ראינו התארגנויות אזרחיות שנועדו להילחם במפגע, וגם העירייה ניסתהלפנות אל הנהגים בדרכי נועם, אבל עכשיו מגיע השלב הבא במלחמה נגד נהגים שמצפצפים ברחבי העיר שלא לצורך: פיילוט שיתעד נהגים הצופרים בניגוד לחוק וישלח אליהם אוטומטית קנסות בהתאם.

במסגרת הפיילוט החדש יותקנו לאורך רחוב אבן גבירול מערכות דיגיטליות משולבות וידיאו ואודיו, שמאפשרות הקלטה וזיהוי של רמות רעש חריגות ואת כלי הרכב שמהם הן מגיעות. בשלב הראשון תיבדק מידת הדיוק והיעילות שלה, ואם תוכח תחל העירייה בשיגור קנסות של 250 שקלים על כל צפירה, ככתוב בחוק. הקנס אולי אינו נראה מרתיע, אולם מערכות אוטומטיות מסוג זה עשויות להפוך אותו לאפקטיבי ביותר.

מערכת Noize Keeper עשויה לחולל מהפכה מבחינת יכולתה של העירייה לקנוס מצפצפים ללא צורך בפקחים, ופיילוט דומה מפעילה החברה בשבועות האחרונים בפתח תקווה. העירייה כבר מפעילה מערכת קנסות אוטומטית עבור חלק מהנת"צים בעיר, ובמהלך השנה האחרונה תרמו את שלהם לגביית לא פחות מ-600 מיליון שקלים בקנסות. הפיילוט יחל במהלך יוני והצלחתו תוביל לפריסת המערכת ברחבי העיר כולה.

• הבועה
• רעש
• עיריית תל אביב
• אבן גבירול
• תחבורה בתל אביב