• Facebook
• Twitter
• Email

"זה אלבום של ספקות, אבל עדיין האלבום הכי שמח שהקלטתי. לא קל לכתוב אלבום כשכל כך טוב לך", אומר ג'ק טייטום, האיש שמאחורי השם Wild Nothing, שיגיע עם להקתו להופעה ראשונה בישראל ביום שלישי (7.6) עם האלבום השלישי שלו, "Life of Pause". "הרבה מהשירים באלבום החדש עוסקים בתחושה של מקום", הוא ממשיך, "בשאלות כמו האם אני במקום הנכון עבורי בחיים כרגע? אני עדיין תמיד תוהה אם אני עושה את המוזיקה שאני רוצה לעשות, אם אני מנהל את מערכות היחסים שלי כראוי".

טייטום אומץ אל לייבל האינדי Captured Tracks (מק דמרקו, ביץ' פוסילס) במפתיע כשהיה רק בן 20. עם כל הטוב שבכך, זה נשמע קצת מלחיץ עבור סטודנט צעיר שפרסם כמה שירים באינטרנט. "לפני שהתחלתי לעבוד איתם לא היה לי מושג מה אני עושה, לא היה לי שום ניסיון בהקלטה ובהופעות מחוץ לעיר הקטנה בווירג'יניה שממנה באתי", הוא אומר. "אני זוכר את המייל ששלחו לי, שלא הכיל שום פרטים חוץ משאלה פשוטה: 'האם אתה רוצה להקליט אלבום?'. זה היה קצת מפחיד, אבל באותו זמן אני חושב שלא הייתי מקליט את האלבום הראשון שלי, ‘Gemini’, אם זה לא היה קורה. העובדה שלייבל רצה שאעשה אלבום לחצה עליי בצורה טובה לעבוד על משהו שהוא לא סתם אסופה של שירים, אלא משהו עם היגיון פנימי".

אמרת בעבר שרצית ש"Life of Pause" יישמע אורגני, אבל נדמה לי שאורגני היא מילת באזז כזאת שאף אחד לא ממש יודע במדויק מה עומד מאחוריה. מה הייתה כוונתך?

"זה נכון, באמת יש שימוש יתר במילה הזאת. מה שניסיתי להגיד הוא שאני רוצה שבאלבום הזה יהיה איזשהו ספייס, שלכלי הנגינה יהיה יותר מרחב נשימה. אני חושב שהאלבום בהחלט פחות אווירתי, או אטמוספרי אם תרצה, מקודמיו. באלבום הזה הסאונד הרבה פחות דהוי, פחות מימי. ניסיתי להתרחק הפעם משוגייז, מטריפ הופ או איך שלא תרצה לקרוא למה שעשיתי – לכיוון כללי יותר של פופ ורוק".

אחד השירים באלבום החדש, מספר טייטום, נולד כשהוא ראה במהלך טיול בטוקיו נערה שבחרה להסתובב ברחוב כשהיא לבושה כמו אליס בארץ הפלאות. "וזה אפילו לא היה כזה מוזר יחסית לשאר המראות ברחוב. העיניים שלי ספגו כל כך הרבה שם שלא היה מנוס מלכתוב את כל זה לשיר. הרגשתי כל כך זר. זה בעצם שיר על כמה שונה הרגשתי שם, בקטע טוב. מדהים לפעמים להרגיש כמו זבוב על הקיר".

הגיוני לחשוב שהאלבום מושפע מתחושה של מקום מאחר שטייטום עזב בית בווירג'יניה לטובת חיים בניו יורק, עבד על אלבום עם מפיק מלוס אנג'לס על שירים שנכתבו בהשראת יפן וחלק ניכר מהאלבום הוקלט בכלל בשבדיה. "נאלצנו (מפיק האלבום ואני) כל הזמן לעשות נסיעות זה אל זה. וכשחיפשנו נגנים להקלטות הוא יצר קשר עם חברים שלו – להקת פיטר, ביורן וג'ון השבדים – והם הזמינו אותנו להקליט עם המתופף שלהם באולפן שם (שהיה בעבר של להקת אבבא – אז"א). כשהזדמנות כזאת צצה אני קופץ עליה, ולו רק כדי לצאת מאזור הנוחות שלי".

• מוזיקה
• שוגייז
• דרים פופ
• wild nothing
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

יש להקות מעולות במנצ'סטר ויש בה סצנת מוזיקה טובה אבל יש בה גם המון בולשיט, לדעתו של קרייג דייר, האיש שהקים את להקת The Underground Youth ממנצ'סטר, שתופיע ביום רביעי (18.5) לראשונה בישראל. ההופעה שלהם אמנם תתקיים במועדון קטן יחסית (האוזןבר), אך מול קהל שלא ציפה שיזכה להזדמנות הזאת מבלי להחתים דרכון. ומי שטרם החליט להיות באוזןבר בערב המדובר – כנראה עדיין לא האזין לאלבום המעולה שלהם מ־2011, "Delirium".

"הרבה אנשים נתקעים על ההיסטוריה המוזיקלית של העיר", הוא מסביר. למנצ'סטר יש המון היסטוריה מוזיקלית – מג'וי דיוויז'ן והסמיתס, דרך ימי מאדצ'סטר העליזים של הסטון רוזס ועד לאואזיס, אבל ללהקתו של דייר אין קשר לרוב הצלילים המזוהים עם עיר הולדתה: האנדרגראונד יות' מערבבת שוגייז פסיכדלי עם אווירת פילם נואר וגם השפעות מפתיעות (לז'אנר הזה) של בוב דילן.

"הפעם הראשונה ששקלתי להיות מוזיקאי הייתה כשהאזנתי לראשונה לאלבום 'Bringing It All Back Home' של דילן", מספר דייר. "כתבתי שירה וניגנתי באופן חובבני בגיטרה והבנתי שאני יכול לשלב בין השניים כדי ליצור משהו חדש. זאת הייתה ההתחלה, אבל גם מה שדילן עשה כאמן השפיע עליי בדרך כזו או אחרת. האנדרגראונד יות' בהחלט לא הייתה קיימת לולא ההשפעה שלו עליי".

The Underground Youth החלה כפרויקט DIY אישי של דייר, המתגורר בימים אלה בברלין. תוך כמה שנים של עבודה אינטנסיבית וקצב הוצאת אלבומים מרשים הוא הצליח להפוך את הפרויקט האישי שלו להרכב הופעות שממלא מועדונים קטנים ברחבי אירופה עם שילוב מיוחד של שוגייז, פוסט־Pאנק ופסיכדליה (עד כאן סטנדרטי) ואווירה סינמטית שלקוחה היישר מהקולנוע הצרפתי ומפילם נואר קלאסי. ובנוסף, למיקס הזה מתווספת גם אהבתו הגדולה לבלדות של דילן. נכון, מיליונים הושפעו מבוב דילן לפניו, אך הדבר פחות נפוץ בגזרות השוגייז והפוסט־Pאנק.עם זאת, כפי שדייר ציין כבר בתחילת הכתבה, לא ממש מעניינות אותו מסורת מוזיקליות ומגבלותיהן.

איזה סוג של קולנוע משפיע על היצירה שלך?

"ההשפעה הגדולה ביותר עלי הוא הגל החדש הצרפתי. המוזיקה שלי שואבת רבות גם מקולנוע גרמני חדש ופילם נואר הוליוודי קלאסי. כסטודנט לקולנוע היה לי קל לספוג סגנונות קולנועיים רבים מכל העולם ולתת להם להיות השראה עלי. במובן המוזיקלי, אני חייב רבות לקולנוע ולסרטים ששינו את הדרך בה אני רואה וחושב על דברים".

אמרת בעבר ש־Psycheהוא מונח מאוד גנרי בימינו, לפחות כשם ז'אנר. אם כך, מהי אמנות פסיכדלית עבורך?

"נכון לעכשיו היא שום דבר עבורי, כי המונח משומש באופן כה נרחב עד כי עושה רושם שהוא איבד כל משמעות. אני מעדיף שלא לכלוא אמנות תחת מונח כזה או אחר בשביל שתהיה לה משמעות".

האנדרגראונד יות' פופולרית במיוחד ביוון. איך זה קרה בדיוק?

"צריך רק כמה מעריצים שמעריכים אותך כדי לגרום להופעה להיות שווה את המאמץ, ולמרבה השמחה יש לנו לפחות כמה כאלה בכל מקום שאליו אנחנו מגיעים. עבורי, לנגן מול מאוד מעריצים זה בדיוק אותו הדבר כמו לנגן בפני מעטים – כל עוד כולם נהנים. זה כל מה שחשוב לנו".

קצב העבודה שלך הוא היסטרי. מאז 2008 אתה מוציא כל שנה אלבום או יותר. אין לך אף פעם מחסום כתיבה?

"אף פעם. זה תהליך בלתי נגמר. לא יכול לעצור את זה".

• מוזיקה
• הופעה
• המון ווליום
• שוגייז
• אוזןבר
• the underground youth
• האנדרגראונד יות'
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

לקראת הגעתה של האנדרגראונד יות' ממנצ'סטר להופעה ראשונה בישראל,שתתקיים ב־18 במאי באוזןבר, מנהיג הלהקה קרייג דייר בחר כמה מהקטעים האהובים עליו ושהשפיעו על יצירתו.

Nick Cave & the Bad Seeds – "Do You Love Me?"

אחד מהאמנים האהובים עליי ואחת מההשפעות הגדולות ביותר על סגנון הכתיבה שלי. יכולתי לבחור כל כך הרבה שירים שלו, אבל זה אחד שאני אוהב כבר המון שנים.

The Modern Lovers – "Pablo Picasso"

אחד מהשירים האהובים עליי אי פעם, מתאים לכל תקלוט.

13^thFloor Elevators – "Slip Inside This House"

הפעם הראשונה שבה האזנתי ל‘Easter Everywhere’ פוצצה לי את המוח לחלוטין: בעיקר בזכות האינטרו של השיר, שנמשך 8 דקות. דרך נהדרת להכיר תקליט חשוב ומשפיע.

Lee Hazlewood – "Your Sweet Love"

שיר יפהפה שמזכיר לי את המושב האחורי בואן שלנו כשאנחנו בסיבוב הופעות. כשאנחנו יוצאים לטור ארוך או למסע קשה במיוחד אנחנו בדרך כלל בוחרים במוזיקה של לי הייזלווד כדי שתלווה אותנו.

Spacemen 3 – "Losing Touch With My Mind"

שיר אהוב של אחת מהלהקות הכי אהובות עליי אי פעם. הסאונד של ספייסמן 3 ממשיך להשפיע עלי עד היום בהקלטות ובהופעות חיות.

The Brian Jonestown Massacre – "Wisdom"

ההשפעה המוזיקלית הכי גדולה עליי כשהייתי צעיר יותר. בזכות אנטון ניוקומב הכרתי כל כך הרבה מוזיקה חדשה. הבחירה רק בשיר אחד הייתה קשה, אבל השיר הזה תמיד יהיה אהוב עלי במיוחד.

Suicide – "Ghost Rider"

להקה חשובה ומשפיעה ושיר איקוני. לאחרונה הכנסנו את השיר הזה כקאבר קבוע להופעות שלנו.

Cranes – "Adoration"

השיר הזה חשוב לי מאד. בעיני הוא עוצמתי ומוקלט בצורה מושלמת. עוד אחד מהאהובים עליי ביותר בעולם.

Iggy & The Stooges – "Your Pretty Face Is Going To Hell"

האלבום "Raw Power" הוא מאלו שאני מקשיב להם עדיין באותה תדירות כמו שהקשבתי להם כשרק הכרתי אותם. השיר הזה מסכם את האלבום בצורה מושלמת.

Swans – "I Crawled"

גרסת הלייב בת 10 הדקות של השיר הזה, מתוך האלבום ‘Swans Are Dead’, שינתה באופן ממשי את הגישה שלי כלפי מוזיקה, והכירה לי את המוזיקה של הסוואנס – אפלה ויפהפיה.

• האנדרגראונד יות'
• בריאן ג'ונסטאון מסקר
• לי הייזלווד
• the underground youth
• איגי פופ
• סוואנס
• ניק קייב
• שוגייז
• הופעה
• פלייליסט
• פלייליסט
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

במהלך חודש יוני הצפוי עלינו לחום אנחנו עומדים לזכות לעוד 2 הופעות שישברו את הטמפרטורה, כל אחד בצורתו. הרכב השוגייז No Joy צפוי להופיע במועדון הפסאז' בתאריך ה־9 ליוני (100 כרטיסים ראשונים ימכרו ב־79 ש"ח, היתר יעלו 99 ש"ח במכירה מוקדמת ו־120 ש"ח בקופות) ולהקת הרוק הפסיכדלי Psychic Ills יבקר תוך פחות משבועיים, ב־22 ליוני, במועדון לבונטין 7 (99 ש"ח במוקדמות, 120 ש"ח בקופות). על הגעתם אחראים המפיקים אוהד עזרתי (ZUZZ Agency) וויקטור לוין (Auris Media) אשר אחראים גם על הגעתם של Low, Ben Frost והופעתה הצפויה של​ Real Estate.

No Joy, שמגיעים אלינו ממונטריאול, יבקרו בישראל לכבוד הוצאת ה־EP החדש שלהם, "Drool Sucker". להקת השוגייז/נוייז, שהוקמה ב־2009 והוחתמה מיידית ע"י הלייבל הניו-יורקי Mexican Summer (קורט וייל, ביסט קואסט, ריל אסטייט), ידועה בהופעות הפרועות, בהתאם למוזיקה עמוסת הדיסטורשן ואנרגיה הרועמת שלהם. נו ג'וי יגיעו לישראל ללא הגיטריסטית שלהם לורה לויד, אותה יחליף המפיק והמוזיקאי Jorge Elbrecht (אריאל פינק), כך שלא נראה שלמעריצים צפויות תלונות.

Psychic Ills יגיעו לישראל לכבוד הוצאת אלבומם החמישי "Inner Journey Out", אשר צפוי לצאת ב־3 ביוני, כשבועיים לפני שישתלטו על במת הלבונטין. באלבום החדש מארחים הרכב הרוק הפסיכדלי את היוצרת הופ סנדובל (סולנית Mazzy Star) בסינגל "I Don't Mind" וממשיכים את הקו מותח הגבולות שלהם גם למקומות אחרים, המתקרבים יותר לג'אז, בלוז, גוספל ואף קאנטרי. בנוסף, לפני כשנתיים השתתפו באלבום המחווה הפסיכדלי ללהקת הדורז, שקרוי באופן הולם "A Psych Tribute to The Doors", בו ביצעו את השיר "Love me two times".

• חדשות תרבות
• חדשות מוזיקה
• רוק
• שוגייז
• Psychic Ills
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אחת מלהקות השוגייז, הנויז והספייב רוק הידועות בסצנה כיום, A Place To Bury Strangers, תגיע בפעם הראשונה לישראל להופעה אחת שתתקיים ב-18 באפריל בבארבי. APTBS מגיעה לארץ במסגרת מסע ההופעות של אלבומם הרביעי, "Transfixiation". הערב הינו חלק בסדרת ערבי הקונספט TEL AVIV SHOEGAZERS – ערבי שוגייז-דרון-דרים-ועוד בהפקת המון ווליום שהביאה לארץ להקות דוגמת The Jesus and Mary Chain, Wire עוד.

הלהקה הפכה בשנים האחרונות לתופעת קאלט בזכות הסאונד הכבד והאטמוספרי שלה, שמשלב בין רוק פסיכדלי, שוגייז וספייס-רוק, ובזכות הופעותיה האינטנסיביות והידועות לשמצה בווליום הגבוה שלהן (APTBS ידועה בתור "הלהקה הכי רועשת בניו יורק").

הלהקה הוקמה בברוקלין, ניו יורק, בשנת 2002. סולן הלהקה אוליבר אקרמן הוא גם מייסד ומנהל חברת Death By Audio שמייצרת אפקטים לגיטרות ללהקות כמו U2 ו NINE INCH NAILS.

את המופע תפתח להקת ועדת חריגים, תופעת השוגייז המקומית, שאלבומיה "העולם אבד מזמן" ו"השעמום שוקע" קצרו שבחים בחו"ל למרות שהם בשפה העברית. ועדת חריגים תגיע לחמם את APTBS מיד בתום סיבוב הופעות ארוך בארה"ב.

• נויז
• שוגייז
• המון ווליום
• בארבי
• הופעה
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• A Place To Bury Strangers
• תרבות