המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי ביניהם. את המועמד הראשון בסדרה אין שום צורך להציג, ראש העיר מזה 25 שנים, רון חולדאי. זאת תל אביב שלו.

מהו הדבר שאתה הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"מיזוג אוויר על כל העיר".

מהו הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"את חוף הים שלה. 13.5 ק"מ של חופים פתוחים, נקיים, מונגשים למגוון האוכלוסיות, מתקני חוף מוזלים ומחירים מפוקחים. אני ממליץ על פיתה חולדאי עם חומוס וסלטים במחיר מסובסד. אפשר לקנח גם בארטיק קרח (במחיר מוזל כבר אמרתי)".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"הטיילת בשעות אחה"צ בקיץ. במיוחד עכשיו אחרי שהצלחנו לפנות את כל החסמים שהיו לאורכה ולממש את החזון של רצף טיילות מגבול הרצליה בצפון ועד גבול בת ים בדרום. התוצאה – מראה מרהיב עין, פתיחת המבט לים בנקודות תצפית רבות, שבילים מסודרים להולכי רגל ורוכבי אופניים, מתקני משחק וכושר ומדשאות רחבות ידיים לבילויי משפחות ופיקניקים".

מהו הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"גן מאיר, מלחמת העצמאות ילד בן 3.5 מקיבוץ חולדה שהוגלה מהקיבוץ עקב הפצצה של חיל האוויר המצרי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הגעתי לתל אביב".

איזו שכונה אתה הכי אוהב בתל אביב ומדוע?
"אני אוהב את כולן".

מהו הפרויקט העירוני (בביצוע העירייה) האהוב עליך?
"יש כל כך הרבה אבל מי שמכיר אותי יודע שבתי הספר לחינוך מיוחד הם ציפור נפשי. חשוב לי שהחינוך המיוחד יקבל את ההשקעה הרבה ביותר. אני מאמין שחברה חזקה מורכבת ממגוון של אנשים, ושתפקידו של החינוך המיוחד הוא לאפשר לילדים להגיע לעצמאות מרבית, תוך מיצוי הפוטנציאל הטמון בהם, על מנת שיוכלו להשתלב בקהילה שבה הם חיים".

מהו מוסד התרבות האהוב עליך בתל אביב?
"מועדון הבארבי. ואני מצפה להופעות בעוד מספר חודשים, בביתו החדש של המועדון בנמל יפו המחודש. לאחרונה הייתי שם בהופעה של "פול טרנק" ששרו את השיר ש'תפס' אותי 'סתלבט בקיבוץ'".

איפה אתה אוהב לבלות בתל אביב?
"אצל הסאלוף בשוק התקווה בשישי בצהריים. אוכל, ערק, אנשים טובים ואווירה נהדרת".

מה חסר לך אישית בתל אביב?
"תל אביב ממלאת אותי בהתרגשות וחדוות יצירה. למלא את החסר זה עיסוקי ביום יום".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"המחאה הכי חשובה של העם היהודי מאז קום המדינה. גאה לקחת בה חלק".

• בחירות 2023
• רון חולדאי
• הבועה
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב

המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי ביניהם. המועמדת אורנה ברביבאי, שרת הכלכלה לשעבר, עוזבת את הכנסת כדי לקרוא תיגר על רון חולדאי ולהחליף אותו בתפקיד. זאת תל אביב שלה.

מה הדבר שאת הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"תל אביב היא עיר יחידה ומיוחדת בזכות התל אביבים. לכן אני רואה חובה לשפר משמעותית את איכות החיים של תושבי העיר ולהיות ראש העיר של כולם. נדרש שיפור בביטחון האישי והבטיחות ברחובות, במדרכות, בכבישים, ובשבילי האופניים. הטיפול באיכות החינוך צריך לעלות לראש סדר העדיפויות כדי להכין את דור העתיד שלנו למציאות המשתנה. יוקר המחייה בעיר הכי יקרה בארץ מרחיק צעירים ומשפחות בתחילת דרכן לכדי הגירה שלילית, ובראיה ארוכת טווח חייבים לשנות את המגמה ולהבטיח את צביונה כעיר תוססת הנותנת מענה מותאם לצרכי האזרחים בכל שלב בחייהם. נדרשת תמיכה בעסקים הקטנים והבינוניים בעיר כגלגלי צמיחה המניעים את כלכלת תל אביב והופכים אותה לאטרקטיבית. כל תושב בעיר חייב להרגיש שיפור ברמת החיים ולדעת שיש הוגנות בשירותים שהוא מקבל ביחס למחירים שהוא משלם, לא רק בעתיד, אלא בחיי היומיום".

מה הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"לשמור את רוח העיר המאפשרת לכל אדם לחיות בה בהתאם לתפיסת עולמו. הפלורליזם, הליברליות וערך השוויון, מאפשרים גיוון אנושי ומהווים כר לקהילות שונות הדרות יחדיו. תל אביב-יפו היא עיר שכל אחד יכול להרגיש שייך אליה ועדיין לשמור על הייחוד שלו, וצריך לשמור עליה ככזו".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"תל אביב יפו היא עיר המאפשרת לכל אדם להיות עצמו גם במרחב הציבורי. היא עיר שיש בה קצב חיים שונה, אינטנסיבי, דינמי, עיר של חופש. הכי תל אביבי בעיניי לראות את האנשים נהנים מחוף הים, בכל שעות היום, ולדעת שבתל אביב יש את חיי הלילה ואפשרויות התרבות הכי טובים בארץ ואפילו בעולם".

מה הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"אני זוכרת התרגשות גדולה להגיע בכיתה א' מרמלה לתל אביב כדי לראות את כלבו שלום שהיה אז המגדל הכי גבוה שנבנה בארץ. היו שם משקפות גדולות שאפשרו לתצפת על כל העיר מהגג, וכבר אז כשהסתכלתי על העיר פרושה בפני, התאהבתי בה. היא אמנם השתנתה רבות מאז, אבל הראשוניות הזאת מאפיינת גם היום את תל אביב עבורי".

איזו שכונה את הכי אוהבת בתל אביב?
"אני אוהבת אזורים שונים בתא ובמיוחד את הצפון הישן, את רחובות בני דן ואוסישקין לאורך נחל הירקון. ההליכה באזור הזה נעימה לגוף ולנפש. ואיך אפשר לא לאהוב את השכונות ביפו, החודרת כמו יין לדם".

מה הוא הפרויקט העירוני האהוב עלייך?
"פארק המסילה כשטח ירוק ופסטורלי בלב המרחב העירוני המספק מקור להנאה ובילוי לכל גיל ובכל שעה ביום. הפארק משקף את הרוח של תל אביב-יפו: הקרבה שלו למקומות בילוי, שטחים ירוקים בהם משפחות מבלות אחה"צ, החיבור הישיר לקו הים לצד הבתים היפים של נווה צדק, והחיבור בין החדש לישן עם שימור תוואי המסילה, שמבטא שימוש עדכני במקום עם ניחוח של היסטוריה".

מהו מוסד התרבות האהוב עלייך בתל אביב?
"אני אוהבת את מתחם התרבות של הבימה. מעבר לעובדה שנמצאים בו מוסדות תרבות מרכזיים וחשובים בעיר, עוברים בו תושבים רבים שמבלים בברים ובתי הקפה המקיפים את הכיכר, והמבקרים שיוצאים מאירועי תרבות ישר לשדרה מייצרים כולם יחד אווירה תוססת.

איפה את הכי אוהבת לבלות בתל אביב?
"בתוך כל העיר הגדולה הזאת, יש את המקומות שאני תמיד חוזרת אליהם, קפה בנמל מול הים, בכל מזג אוויר. אני מאד אוהבת את הסצנה הקולינרית של העיר. המסעדות הרבות, בתי הקפה והברים. הופעות חיות של אמנים ישראלים, הצגות ואמנות מודרנית המוצגת בכל פעם בחלל אורבני אחר. השפע והאפשריות הרבות הופכים את העיר הזו לכיפית במיוחד, כזו שאת רק רוצה ממנה עוד ועוד".

מה הכי חסר לך אישית בתל אביב?
"להחזיר את העיר תל אביב לתושביה. לגלות קשב לתושבים לצורך מתן פתרונות בזמן אמת. תנופת הפיתוח של העיר לא יכולה להיות על חשבון ביטחון התושבים החוששים לנוע ברחבי העיר במדרכות, בכבישים ובשבילי האופניים. בעיקר צריך להחזיר את העיר להולכי הרגל ולאפשר להם ליהנות מיתרונותיה. חסרה לי תחבורה ציבורית נוחה ויעילה שאוכל לסמוך עליה ושלא תחייב אותי להשתמש ברכב ברחבי העיר.
נדרש תכנון וביצוע מיידי שיגשר על תקופת הביניים, כדי לעשות סדר בבלגן הבנייה המואצת וחוסר טיפול בפרויקטים כמו פינוי התחנה המרכזית, אשר פוגעים באיכות חיי התל אביבים. ישנם פתרונות אורבניים שיכולים להפוך את העיר לנגישה וחכמה יותר, ירוקה, מתקדמת ומעודכנת. תל אביב יכולה להיות העיר המובילה בעולם בניהול צפיפות עירונית לרווחת התושבים".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"מהיום הראשון של ההפגנה ועד היום, מדי מוצ"ש והפגנה, הקפדתי כחברת כנסת לבוא ולתמוך בהפגנות. ההתעוררות הזאת של לוחמי החופש והדמוקרטיה הליברלים, שאוהבים את המדינה ונלחמים על הצביון שלה מרגשת אותי כמו שלא התרגשתי שנים. המחאה הזו היא התקווה שלנו. בדרך לקפלן אתם מוזמנים לעבור לבקר במטה שלנו בשאול המלך 2, לונדון מיניסטור".

• בחירות 2023
• אורנה ברביבאי
• הבועה
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב

המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי בעיניהם. המועמדת ציפי ברנד הייתה סגנית ראש העיר ועכשיו היא הולכת על הראש. זאת תל אביב שלה.

מהו הדבר שאת הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"נכנסתי לפוליטיקה לפני כעשור, אחרי שהפכתי לאמא וגיליתי כמה קשה לצלוח את המדרכות הצרות והחסומות שלנו, שלא לדבר על הצל שהולך ונעלם עם העצים. יצאתי למאבק "גן זה לא מחסן" כדי לשפר את מספר אנשי הצוות ביחס למספר הילדים, מגמה שהתרחבה גם ברמה ארצית. לצערי, בשני התחומים ולא רק באלה, העיר שלנו חווה רגרסיה קשה בשנים האחרונות: חופש התנועה נגזל מהולכי הרגל ושנים אחרי שהובלתי להקמת האגף לגיל הרך ולהבטחת הטבות למשפחות וצעירים במסגרת דיגיתל, הציבור החשוב הזה – הדור הבא של התל אביבים נאלץ לחפש לעצמו בית בערים שכנות. העירייה לא מצליחה להבטיח סייעות וגננות בהיקף הדרוש, לא מצליחה להקל על יוקר המחייה למשפחות הכבד גם כך בעיר ולא פחות חמור – לא מצליחה להבטיח דיור בר השגה ושכירות הוגנת. עיר שלא יודעת להבטיח קורת גג, חופש תנועה וחינוך טוב לתושביה ותושבותיה – אין לה עתיד. אלה בדיוק הדברים שבכוונתי לשנות: סדרי העדיפויות שדומה שנשכחו אחרי שחולדאי נשא עיניו למושב בכנסת והודה שהוא עם הסיפור של תל אביב סיים. העיר הזאת כאילו נשכחה על טייס אוטומטי, ומגיע לה הרבה יותר!".

מהו הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"למי שנולדה וגדלה בתל-אביב, חוף הים הוא ערך קדוש כמעט. לנו, התל-אביבים, אנשים שחיים בקופסאות בטון קטנות, עם מעט מאוד ירוק בעיניים ועם המון זיהום אוויר, צפיפות ורעש, יש מפלט אחד מהמולת העיר: הים. הים הזה לא שייך לאף אחד. הוא פלא טבע שזכינו לחיות לצדו, לנשום את האוויר הפתוח שבקרבתו, ליהנות מהבריזה שנושבת סביבו ולהצטנן בימי הקיץ הלוהטים במימיו הקרירים. לאף אחד – גם לא לראש עירייה כמעט כל-יכול – אין זכות לנכס אותו ולסחור בו. הוא לא שייך לאיש, ואם כבר מתעקשים לשייך אותו, הרי שבעליו אמור להיות הציבור הרחב. המחשבה שעירייה או מדינה או קבוצת לחץ כלכלית כזו או אחרת, יכולים להתייחס לנכסי ציבור כאל 'שטחי הפקר' שאפשר להעביר מיד ליד מתחת לשולחן לא מתקבלת על הדעת, לפחות לא על דעתי, וכנציגת ציבור שהתחייבה לשרת את הכלל, לא הייתה לי זכות, בעיני עצמי, לתת לדבר הנוראי הזה לקרות. בהתאם אחד המאבקים שאני הכי גאה בהם היה על כיכר אתרים, נגד מכירת החניון ליזמים ללא מכרז ונגד הפקעת רצועת החוף של כולנו לטובת אותם יזמים שתכננו מגדלים. הגענו עם המאבק הזה עד לביהמ"ש והובלנו לשינויים – כדי להגן על זכויות הציבור בחוף ובים".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"תל אביב-יפו, כשמה כן היא: החיבור בין הקצוות המגוונים, של אנשים ומקומות, של תרבויות ועסקים וכמובן של הוויה פוליטית בועטת לצד אפשרויות בילוי קסומות בכל שעה של היום והלילה, שמביאות אלינו תושבים מהארץ ותיירים מכל העולם. אחד מתחומי אחריותי כסגנית ראש העירייה, היה 'עיר עולם ותיירות' בתל אביב-יפו. זהו לא רק שמה של המינהלת שמטפלת בנושא החשוב הזה, זו תפיסת עולם שמתממשת לנגד עיניינו. הקוסמופוליטיות של העיר, הגיוון האנושי והתרבותי, לצד הנופים המרהיבים השלובים באבני דרך היסטוריות – שמו אותנו על המפה העולמית. אני אוהבת להסתובב בשוק ביפו ולשמוע מסביבי דוברי שפות שונות, לצד עברית וערבית, נהנית לצאת לצעידה לאורך הים ולפגוש תיירים מרחבי העולם לצד ישראלים שבאים אלינו לבלות והכי אני שמחה – לפגוש את המשפחות הצעירות לצד סבים וסבתות עם הנכדים המשחקים בכיכר התרבות, ליד תיאטרון הבימה".

מהו הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"כמי שנולדה וגדלה בתל-אביב, הים הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני. המרחב האינסופי של המים הכחולים, שמתמזגים הכחול של השמים; החול הרך והצהוב, שצורב בקיץ את כפות הרגליים החשופות; החופים שמלאים באינספור אנשים יפים – רצים ומדוושים על הטיילת, משחקים בחול עם ילדים, מתעמלים, שוחים, גולשים… כל אלה הם תבנית נוף מולדתי. עד היום, בריכת גורדון על הטיילת שלנו, היא חלק משגרת היומיום שלי, מקום למפגש חברתי, למחשבה עם עצמי בזמן השחייה השבועית וכמובן לבילוי עם המשפחה שלי.
אחד הזכרונות החזקים שלי מהילדות בתל אביב, הוא מאותו יום שבו שאלתי את סבתא גיטה שלי, במלתחות של ברכת גורדון, סמל הבורגנות התל אביבית, מדוע היא מדברת כל כך חלש בנוכחות זרים. תשובתה הדהימה אותי. היא רכנה לעברי ואמרה לי בלחש, שהיא מתביישת במבטא שלה. זה היה שוק. סבתא גיטה, האשה החכמה, היפה, האצילית, פורצת הדרך – אשה שהערצתי כילדה ושאני מעריצה את זכרה עד היום – מתביישת במבטא שלה, שמסגיר את מוצאה ומאיפה היא באה. הילדה שהייתי גדלה מאז, והיום אני יודעת, שהבושה הזו לא נולדה בטריפולי. היא הייתה תוצר של המפגש עם החברה הישראלית של השנים ההן.
למרות שהדינמיקה החברתית שצרבה בסבתא שלי את הבושה הזו השתנתה מאד בינתיים, אני יודעת, שעבור רבים, הכאב והתסכול מהימים ההם עדיין מאוד נוכח בנפשם. זאת עובדה. את התשובה האולטימטיבית לכך, מספקת תל אביב-יפו הפלורליסטית. כמוה, גם אני – גם וגם. גם אשכנזיה מצד אבי וגם ספרדיה טריפוליטאית מצד אימי. גם מקיימת אורח חיים חילוני ליברלי, וגם מעבירה לילדיי מסורות יהודיות שקיבלתי בבית הוריי. גם אימא עובדת עם קריירה תובענית, וגם מעמידה סירים עם תבשילים שממלאים את המטבח בריח המטבח של סבתא. אני אוהבת להיות גם וגם. אני לא רוצה לבחור בין החלקים השונים שמרכיבים את הזהות שלי. אני רוצה לחיות במדינה, שמחבקת את הגם וגם שלי, ושל כל האנשים שחיים בה וגאה לחיות בעיר כזאת!".

איזו שכונה את.ה הכי אוהב.ת בתל אביב ומדוע?
אני קשורה מאוד למקום בו גדלתי ובו אני מגדלת את ילדיי, שכונת דובנוב במרכז תל אביב. הייתי ילדה טובה תל-אביב. תלמידה חרוצה בבית ספר היובל, אליו הגיעו ילדים משכונת מונטיפיורי ומרחוב גורדון, בפאתי הים. משם המשכתי במסלול המצופה: תיכון עירוני א, ריכוז שבט בצופים, מועצת תלמידים, חברים, ים, בריכת גורדון… ילדות תל-אביבית של שנות השבעים והשמונים. רצה הגורל וזו הסביבה פחות או יותר שבה אני מגדלת את ארבעת ילדיי היום, אוהבת מאוד לחרוש את העיר בהליכה לאורכה ולרוחבה ומכירה כל פינה בה. מכאן גם החשיבות שאני מייחסת להליכתיות ולחופש התנועה, להפיכת הפירמידה כך שהולכי הרגל יקבלו את מקומם הראוי בראש ולא חלילה תחת הגלגלים.
אני אמנם תל-אביבית מאז ומעולם, אבל רק כשהפכתי לאימא הבנתי מה המשמעות של היותי תושבת העיר. כשהפכתי לאמא, הלכלוך בגינות הציבוריות הפך למשהו שאי אפשר לצקצק עליו ולהמשיך הלאה. עכשיו זה היה משהו שמפריע לי לתת לילדים שלי לשחק באוויר הפתוח. פתאום העובדה שהמדרכות חסומות בפחי אשפה שלא פונו היא כבר לא סתם ניג'וס שמסרבל לי את הדרך לאוטו, אלא משהו שמונע ממני ללכת לסופר חמושה בעגלת תאומים. פתאום אני צריכה לרשום את הילדים למוסדות חינוך, ומשבצים אותם בגנים שמרוחקים כמה קילומטרים מהבית, מה שאומר שאין סיכוי בעולם שאצליח לפזר אותם במסגרות לפני השעה שבה אני צריכה לצאת לעבוד. האמהות ובאזור הזה דווקא, אילצה אותי להחליף את הניסיון לשנות סדרי עולם דרך העשייה הדוקומנטרית בכניסה למערכת הפוליטית העירונית – כדי לשנות מבפנים".

מהו הפרויקט העירוני (בביצוע העירייה) האהוב עלייך?
"אני שמחה על המשך ההתפתחות של האגף לגיל הרך בעירייה, שאת הקמתו דרשתי בהסכם הקואליציוני כשנכנסתי למועצת העיר לפני שנים. המשמעות היא שהעירייה לוקחת אחריות גם על גילי אפס עד שלוש. החזון שלי לאגף היה מיפוי של כל מוסדות החינוך לגילאים הללו שפועלים בעיר, והכנסתם תחת מטריה של רשת עירונית מפוקחת עם סטנדרטים מוגדרים ומדידים, ולקיחת אחריות עירונית על השמירה עליהם. הובלתי להפחתה של שכר הדירה המשולם על ידי גנים הפועלים בנכסים עירוניים, ניצלנו מבנים עירוניים פנויים שהוסבו ומוסבים גם היום לגני ילדים בקצב של עשרות כיתות מדי שנה. החזון הזה כבר הפך למציאות בעשות גנים פרטיים במבנים עירוניים, ואני מאמינה כי אפשר להרחיבו בעתיד עד לכיסוי של 60% לפחות מהגנים לגילי 3-0".

מהו מוסד התרבות האהוב עליך בתל אביב?
"אני צרכנית כבדה של תרבות ואוהבת לגוון וליהנות מההיצע האדיר של העיר בתחום התרבות, אבל אם בכל זאת, אני צריכה לציין מוסד תרבות אחד הקרוב לליבי – זה יהיה הסינמטק. אני מבקרת קבועה בקולנוע, במיוחד דוקומנטרי, ושמחה תמיד לקחת חלק בפסטיבל דוק-אביב, תחילה כיוצרת ובשנים האחרונות מתוקף שליחותי הציבורית-עירונית. אין כמו העולם הדוקומנטרי, כדי להוכיח שלסיפור טוב שמסופר היטב יש כוח לשנות את העולם – לא פחות, כך למדתי מניסיוני במסע האישי המקצועי שלי. כמי שבאה מתחום העיתונות והעשייה הדוקומנטרית, הורגלתי להיאבק על האמת שלי, ואני מוכנה לשלם על כך מחיר כשצריך (תשאלו את חולדאי). כך קרה כשנאבקתי להוציא מהעיר את מועדוני החשפנות, בהם הפוסיקט הידוע לשמצה למרות הלחצים שהופעלו, או בניסיון להפקיע את כיכר אתרים ואת החוף שלנו לטובת יזמים פרטיים".

איפה את אוהב לבלות בתל אביב?
"יש הרבה מקומות שאני אוהבת לבלות בהם בתל אביב, אבל שוק הפשפשים ביפו הוא ללא ספק המקום האהוב עליי במיוחד היום. ישן וחדש, מזרח ומערב, הכל מתחבר ביפו. הכניסה של מקומות בילוי טרנדיים וחנויות מעצבי אופנה לצד ליבת השוק האוטנטית, בעיניי זו התשובה הכי תל אביבית למעורב ירושלמי – ולא רק בטעמים כמובן. אני אוהבת לגלות מציאות בשוק, לשבת לקפה וליהנות ממוזיקה טורקית – כמו קפיצה קטנה לחו"ל, בלי לצאת מהעיר. תמיד שומעים בליל שפות מסביב, ריחות שונים מתערבלים זה בזה, אי אפשר להישאר אדישים לאופי החזק והמיוחד של יפו. בלי ספק, זה המקום הראשון שאני מביאה אליו את האורחים שלי מחו"ל או מחוץ לעיר".

מה חסר לך אישית בתל אביב?
"בשנים האחרונות, הניהול של תל-אביב-יפו מתמקד בתשתיות, בפיתוח דורסני ובנדל"ן, ולא באמת נלקחים בחשבון תמהיל התושבים או הצרכים והרצונות של האנשים החיים בעיר שאותם העירייה מחויבת לשרת. החוויה העירונית של תושבי העיר – הרחובות אליהם הם יוצאים מבתיהם, מידת הביטחון שהם חשים כשהם נעים ממקום למקום, השירותים הזמינים להם בסביבת המגורים שלהם, המפגשים שהם מקיימים במרחב הציבורי – נדחקה במורד סולם העדיפויות, וההרכב האנושי בעיר מושפע באופן לא מתוכנן מתנופת הבניה והתשתיות (שאינן שוות לכל נפש, בלשון המעטה).
אל קופת העירייה זורמים משאבים אדירים, קו הרקיע מתמלא בגורדי שחקים, המנופים והדחפורים בכל פינה מבשרים על עבודות בלתי פוסקות – אבל מי שהעבודות הללו אמורות לשרת אותם נשכחו בצד הדרך. המשימה העיקרית שלקחתי על עצמי כשהחלטתי להתמודד על ראשות העיר היא החזרת התושבים למרכז העשייה העירונית בתל-אביב-יפו והחזרת הרחוב העירוני לייעודו המקורי – המקום שבו מתרחשים חיי העיר, ולא עורק תחבורה שהתושבים ובעלי העסקים הם שחקני משנה בו. לשם כך, ניסחתי חזון, שנשען על שלושה עוגנים מרכזיים: העיר היא סך כל תושביה, הרחוב הוא מרכז החיים האורבניים, תל-אביב היא מובילת המאבק לביזור סמכויות מהממשלה לשלטון המקומי".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"תל-אביב יפו היא מגדלור של ערכים אוניברסליים שמאיר את הארץ כולה. הימים האלה מדגישים עד כמה חשוב וחיוני התפקיד הזה. לא במקרה הלב של המחאה האזרחית הארצית למען הדמוקרטיה הוא ההפגנות השבועיות הקבועות בקפלן. מי שעושה את העיר הזאת לליברלית, דמוקרטית, מחברת ומכילה, הם התושבות והתושבים שלה, יחסי הגומלין הללו בין הציבור התל אביבי לאופיה של העיר, תלויים בקיומו של תמהיל אנושי מגוון, במגוון של קהילות ופרטים, שבוחרים לחיות ביחד, וכמובן במרחב ציבורי, שמשדר פתיחות ופלורליזם. לכן, חשוב לשמור על מקום בעיר הזאת לכל גווני האוכלוסיה בכל הגילים, דבר שהולך ונעשה קשה בשנים האחרונות.
דמוקרטיה מתחילים מהבית, כך הקפדתי לציין גם בשלט המחאה שהצבתי בקפלן בעיצומה של המחאה ופתח את הקמפיין שלי. אני מאמינה שאת השינוי עלינו להתחיל בבית בעיריית תל אביב-יפו, בהבטחת מענה וייצוג הולם בכל תפקיד, תוך תיקון היעדר השיוויון המגדרי. בנוסף, אי אפשר לדבר על מגדלור ליברלי ועל מנהיגות, מבלי שנוביל ביחד עם ראשי הרשויות האחרים לעצמאות אמיתית. ראשת עיריית תל אביב-יפו חייבת דין וחשבון לתושבי העיר ואותם היא מייצגת, זה לא יכול להיות מושג אם היא תישאר רק זרוע ביצועית של הממשלה – כפי שהדבר נעשה עד היום".

• בחירות 2023
• ציפי ברנד
• הבועה
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב

המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי ביניהם. עמוס שפירא, יזם ומנהל חברתי ועסקי בעל רקורד מפואר, רוצה להיות ראש העיר. זאת תל אביב שלו.

מהו הדבר שאתה הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"ההתייחסות לתושבי דרום העיר חייבת להשתנות. הפער בין דרום העיר ליתר חלקי העיר בחינוך, בביטחון אישי, בתשתיות הוא בלתי נתפס ורע לכל העיר. זה לא מפליא כאשר חולדאי אומר לתושבי הדרום שהם אשמים במצבם ושלא יבואו בטענות. אני רוצה להפוך את החינוך בדרום העיר לחינוך מצטיין שיהווה סיבה לתושבים לגור בדרום העיר ולא בגלל מחירי הדיור הזולים יותר. ברמת התחושה של תושבים כלפי העיריה, התלונה שאני שומע בכל מקום בעיר היא שלא שומעים את התושבים ואת פעילי השכונות. אין זה מפליא כאשר חולדאי אומר לתושבים שמי שלא טוב לו, מוזמן ללכת לעיר אחרת.
כשאבחר איישם את התפיסה הניהולית שלי שאומרת "הלקוח (התושב) במרכז". לצערי במשך 25 שנות כהונתו של חולדאי זה לא קרה.
אפעל לבניית קשר, האזנה אמיתית לתושבי העיר ומצוקותיהם בין היתר על ידי עידוד מעורבות של תושבים ופעילי רובעים ושכונות בנעשה בעיר. אני מתחייב למדוד את רמת השירות שניתנת לתושבים לפחות פעם בשנה ולפרסם את הסקר פומבית. אחד הדברים שמצביעים יותר מהכל על רמת הקיבעון הנובעת משנים רבות מדי בראשות העיר היא המדיניות הכושלת באשר לחנייה לפקקי התנועה לכאוס על המדרכות להיעדר דיור בר השגה והכי חמור זה רמת החינוך בעיר".

מהו הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"בייחוד בימים אלה חובה לעמוד על המשמר ולשמור על תל אביב כמעוז הליברליות, שכל תושב יחיה. תל אביב כיום עדיין נחשבת לעיר תוססת והטרוגנית. זכינו לחיות בעיר שיש בה הכל מהכל וזה מה שהופך אותה כל כך מיוחדת. אסור שתל אביב תהפוך להיות עיר לעשירים בלבד. זה יכול ללכת לכיוון הזה. כבר היום אנו עדים להגירה שלילית מהעיר והעובדה שתל אביב נחשבת לאחת היקרות בעולם אינה תורמת לכך".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"לכל אחד יש את תל אביב שלו. בתור יליד דרום העיר, עבורי תל אביב מתחילה בריחות הבורקס בשכונת פלורנטין, שדרות רוטשילד שלבריכה שלה נפלתי כילד. יותר מהכל הרחובות והשדרות הן מקום למפגש אקראי בין אנשים מגילאים ורקעים שונים".

מהו הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"הזיכרון הראשון שלי הוא תפילות השבת ביחד עם סבי יליד סלוניקי בבית הכנסת של הרב פרנקל ברחוב עמק יזרעאל".

איזו שכונה אתה הכי אוהב בתל אביב ומדוע?
"אני אוהב את השכונה שבה אני מתגורר כיום בכיכר מילאנו. שכונה וותיקה וחדשה הקרובה לציר המרכזי אבן גבירול, בתי הקפה הנהדרים בשכונה ומרכזי התרבות העירוניים הופכים אותה לשכונה שנעים לגור בה ולארח את ילדי ונכדי".

מהו הפרויקט העירוני (בביצוע העירייה) האהוב עליך?
"אני אוהב את כיכר דיזנגוף המחודשת המושכת אליה משפחות ובליינים לאורך כל שעות היממה. תמיד נעים להגיע לככר ולשבת אל מול המזרקה עם חברים ובני משפחה".

מהו מוסד התרבות האהוב עליך בתל אביב?
"ללא ספק הבימה. חלי אשתי ואני נהנים להגיע ולצפות במיטב ההצגות של הבימה כאשר מתאפשר".

איפה אתה אוהב לבלות בתל אביב?
"אין לי פנאי רב לבילויים משום שאני עסוק מאד במפגשים חשובים עם תושבים ובלמידה והכנות תוכניות אופרטיביות ליום כניסתי לתפקיד. חלק מפגישותיי עם הצוות שלי אני עורך בבתי הקפה זוריק וג'ונו ליד ביתי ושם אנחנו מתענגים על קפה משובח ארוחות בוקר קלילות ומפגש שכנים".

מה חסר לך אישית בתל אביב?
"בתל אביב באמת שיש כמעט הכל. אני ממעט לנוע בעיר ברכב, רק כשאין ברירה, וכמובן שחסרה לי, כמו לרבים מתושבי העיר, חניה. בכוונתי להפסיק עם המדיניות הקיימת שגורסת כי יש להתעלל בבעלי הרכבים. המיקוד המרכזי של העיריה חייב להיות בפיתוח התחבורה הציבורית באוטובוסים, אבל כל עוד אין חלופה ראויה אי אפשר לצפות מתושבי העיר לא לנוע ברכב הפרטי. הפחתת כמות החניות כל זמן שאין תחליף ראוי גורמת ליותר פקקים כי חלק ניכר מהפקקים נוצר על ידי תושבים שמחפשים חניה. נוכל להקל במידה רבה על מצב התחבורה בעיר באמצעות שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית. כאשר יש חלופה ראויה לרכב הפרטי, כמו באמסטרדם לדוגמה, תושבי העיר יעדיפו אותה על פני הרכב הפרטי. זו עובדה וזה קורה במקומות רבים בעולם. ענישה ללא חלופה אינה מועילה".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"אני כמובן מתנגד לשינויים המוצעים, אבל אני מסרב להפוך את הנושא הזה לנושא המרכזי בבחירות שמחפה על הכשלים בניהול העיר. מאיר דיזנגוף אמר שכראש עירייה 'הוא לא ימין ולא שמאל אלא רק ישר – ראש עירייה של כולם'".

• בחירות 2023
• עמוס שפירא
• הבועה
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב

המירוץ לראשות עיריית תל אביב-יפו מתחמם לאיטו, ובמהלך החודשים הנותרים נארח את המועמדים לראשות העיר – שישה בסך הכל כרגע – לסדרה של שאלונים זהים בתחומי התרבות, העירוניות, המדיניות והחזון שהם שואפים להציג למצביעים בכרך הגדול. השאלון הראשון שאיתו אנחנו יוצאים לדרך עוסק ביחסם של המועמדים לתל אביביות עצמה: מה הם אוהבים פה ומה פחות, איפה הם מבלים, מה חסר להם בעיר וכמובן, מה הכי תל אביבי ביניהם. ראובן לדיאנסקי, ראש רשימת "חי – חילונים ירוקים", חבר מועצת העיר מזה 15 שנה וסגן ראש העיר לשעבר, רץ לראשונה לראשות העיר. זאת תל אביב שלו.

מהו הדבר שאתה הכי רוצה לשנות בתל אביב?
"בשנים האחרונות העיר המדהימה שלנו הופקרה ואני מדבר בעיקר על המרחב הציבורי. היא איננה מנוהלת והבלגן חוגג. העירייה בעצם איבדה שליטה על המרחב הציבורי. גורמים שונים משתלטים עליו ועושים בו כשלהם והכל תוך פגיעה באיכות החיים שלנו התושבים והתושבות. המרחב הציבורי מופקר לגופים משיחיים, לגרעינים תורניים ולקיצוניים שמקבלים רוח גבית מסמוטריץ', בן-גביר, אבי מעוז והפוליטיקאים החרדים. הם הגבירו את פעילותם בעיר ואנחנו רואים הרבה יותר הדתה, כפייה דתית, אירועים בהפרדה בין גברים לנשים, פעילות דתית בקרב קטינים בשכונות חילוניות ועוד.
העיר מופקרת לנת"ע וליזמי נדל"ן. ת"א-יפו הפכה לאתר בנייה אחד גדול. עבודות הרכבת הקלה נעשות באיטיות רבה תוך כדי גרימת מפגעים קשים, רעש ולכלוך. מתקיימות עבודות תשתית רבות, שחלקן מיותרות בעת הזו, ומאות עבודות בנייה פרטיות מצד יזמי נדל"ן מייצרות מטרדים קשים. עומסי העבודות הבלתי הגיוניות, שמתקיימות באותו זמן ברחבי העיר לא מנוהלות, לא מפוקחות ולא מסונכרנות. דבר שגורם לפגיעה קשה באיכות החיים של התושבים ובהתנהלות בעיר.
העיר מופקרת מבחינת תחבורתית. ישנן בעיות תחבורה ומגבלות תנועה קשות בכל העיר. הנהיגה הפראית והמסוכנת של חלק מהמשתמשים בקורקינטים החשמליים מסכנת את שלומם ואף את חייהם של הולכי רגל מכל הגילאים אך בעיקר קשישים. חוסר היכולת של העירייה לפקח, להגדיל את מספר המצלמות ולעבוד מול הרגולטור – משרד התחבורה כדי שיהיו לוחיות זיהוי לקורקינטים החשמליים ועל מנת להגביל פיזית את היכולת של אותם כלים להגיע למהירות גבוהה הם תעודת עניות מהדהדת. מצוקת החנייה של התושבים זועקת לשמיים ופתרונות אמיתיים של תחבורה ציבורית יעילה, נגישה וירוקה, שתפעל שבעה ימים בשבוע ותביא לצמצום השימוש ברכב הפרטי – לא קיימים".

מהו הדבר שאסור לשנות בתל אביב?
"האופי הליברלי של העיר, התחושה הזו שקיימת אפילו באוויר התל אביבי של הרגשה של ביטחון והכלה, לא משנה מהו גילך, מגדרך, נטיות המין שלך, איך את/ה נראה/ית, במה עוסק – לכולם יש מקום בעיר שלנו כאן. ללא הבדל דת, גזע ומין! שיש לנו ממשלה חשוכה וקיצונית שמובילה הפיכה משטרית שתפגע אנושות בערכי הדמוקרטיה ואף עלולה להביא אותנו לדיקטטורה ולמדינת הלכה – זה לא מובן מאליו שתל אביב תישאר כך! מי שיעמוד בראש העיר – ואני פועל כדי שזה יהיה אני – צריך שיהיה לו מספיק נחישות, אומץ וניסיון על מנת להתמודד עם כל הגורמים שמאיימים על ציביון חיינו. לצערי, במקרים רבים, העירייה בראשות חולדאי משתפת פעולה עם אותם גורמים ותומכת בהם. אצלי זה לא יקרה! תהיה לי אפס סובלנות בכל הקשור לניסיונות לשנות את החיים החילונים והליברליים בתל אביב-יפו וכן לפגוע בשיוויון, בזכויות אדם, במיעוטים, בנשים, בלהט"בים ובחופש של כל אחד ואחת לחיות על פי דרכו/ה בתל אביב-יפו".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"האפשרות לקנות, לצרוך, לרקוד, לאכול 24/7. זה לא קיים כמעט בשום מקום בעולם. לא משנה אם נתקעת בלי מלח או בלי תרופה, אם בא לך לאכול או לצאת עם בת/בן הזוג. דבר נוסף הוא כמובן חוף הים, נכס טבע עירוני, עם 13 חופים מוכרזים אליהם באים כ-150 אלף מבקרים בכל סופ"ש בעונת הרחצה".

מהו הזיכרון הראשון שלך מתל אביב?
"עליתי לארץ בגיל 10 מברזיל. הדבר שהכי הרשים אותי כילד היה שוק הכרמל. מספר שבועות אחרי שעליתי לישראל נסעתי באוטובוס עם סבא שלי לשוק וזה היה מרהיב – השפע, הצבעים, הריחות. זהו בהחלט הזיכרון הראשון שלי מתל אביב".

איזו שכונה אתה הכי אוהב בתל אביב ומדוע?
"זה כמו לשאול הורה איזה ילד או ילדה אתה הכי אוהב. תל אביב היא עיר מגוונת עם שכונות ואיזורים שלכל אחד יש את הייחודיות שלו. אזכיר שתי שכונות מיוחדות עבורי. מעוז אביב, בה גדלתי. שכונה ירוקה עם המון עצים וצמחייה. חיי קהילה מקסימים שיש כאלו שאף מכנים אותה 'קיבוץ'. אציין גם את כרם התימנים המופלאה של שנות ה-80. הצבעים, המוזיקה, האותנטיות, המאכלים והאנשים. כמי ששיחק בנעוריו בקבוצת הכדורגל שמשון ת"א (הקבוצה מהכרם), ביליתי בשכונת כרם התימנים לא מעט".

מהו הפרויקט העירוני (בביצוע העירייה) האהוב עליך?
"אחד הפרויקטים הכי אהובים עלי הוא פרויקט שרונה. במסגרתו הצליחו לשמור על המבנים העתיקים ואף להעביר את חלקם פיזית במבצע הנדסי מורכב. מדובר בפרויקט ששימר חלק מההיסטוריה של העיר, דאג לשימור פיזי של המבנים הטמפלרים, יצר מתחם קניות, בילוי, אוכל ואומנות והכל בתוך סביבה ירוקה עם הרבה צמחייה ועצים".

מהו מוסד התרבות האהוב עליך בתל אביב?
"הכי אהובים עליי הם מוזיאון תל אביב, תיאטרון הבימה, אצטדיון בלומפילד אבל המיוחד מכולם, שם נחשפתי בצעירותי למוזיקה הישראלית, לבידור, לסטנדאפ ולמופעים מגוונים הוא מועדון "צוותא" הנהדר".

איפה אתה אוהב לבלות בתל אביב?
"אני מאוד אוהב את חוף הים (המקום הקבוע שלי מילדות הוא חוף הצוק). אוהב לטייל בשדרות המרכזיות של העיר (ח"ן, רוטשילד ובן גוריון), אוהב מאוד את איזור שוק הפשפשים והשוק היווני ביפו ואוהב לאכול במסעדות המעולות של תל אביב-יפו".

מה חסר לך אישית בתל אביב?
"אישית חסר לי בתל אביב מועדון של מוזיקת סמבה ובוסה נובה איכותיים. אבל ציבורית, כדי שתל אביב תהיה באמת עיר עולם ואנחנו נוכל לשפר באופן דרמטי את איכות החיים שלנו, אני רוצה להביא למימוש משמעותי ולשדרוג התוכנית להתמודדות עם משבר האקלים שהובלתי בעירייה, להוביל להקמת חברה עירונית לתחבורה ציבורית שתפעל 7 ימים בשבוע ולהוביל להקמת חברה עירונית שתבנה דיור לשכירות ארוכת טווח במחירים שפויים".

מהי עמדתך לגבי מחאת קפלן?
"מדובר במאבק על העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. מלחמה על הבית. אם לא היתה כזו נחישות כבר מזמן היתה הממשלה החשוכה מבטלת את עילת הסבירות, משתלטת על הועדה למינוי שופטים, על בית המשפט עצמו, ודואגת למינויי מקורבים כיועצים משפטיים של השרים. כך שהלכה למעשה ישראל היתה מפסיקה להיות מדינה דמוקרטית והמעבר לדיקטטורה ולמדינת הלכה היה מתרחש הלכה למעשה. אני קורא לכל מי שאוהב את המדינה ורוצה בטובתה, כל מי שחשוב לו העתיד שלנו בה, כל מי שמאמין בחיים ליברליים, נאורים, מודרניים, מתקדמים, צאו לרחובות, הרימו את השלט, השמיעו את קולכם – והצטרפו למחאה בקפלן ובכל מוקד אחר ברחבי הארץ".

• בחירות 2023
• ראובן לדיאנסקי
• הבועה
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב