בפינת החמידות ששמורה בלב שלנו לכל הדברים החמודים בתל אביב, יש מקום מיוחד שבו אנחנו מאפסנים את עצי הפרי העירוניים, אנדרטה טבעית לעובדה שפעם הכל היה כאן פרדסים ובוסתנים. מעבר לד"ש הנחמד מהטבע, עצי הפרי של תל אביב נותנים לנו בטובם עוד משהו: פירות. ומותר לכולם לקטוף. אלא שהעצים גבוהים ואנחנו נמוכים ואיך נגיע לצמרותיהם כדי ללקט קצת מהמתוק החמצמץ הזה? טוב ששאלתם.

>> לידיעת הגולשים: יש מרכז ספורט ימי חדש בעיר. והוא קהילתי

עיריית תל אביב-יפו החליטה לעודד את ציבור התושבים בעיר לקטוף את פירות העצים שנמצאים במרחב הציבורי, על מנת לצמצם בזבוז מזון ולהדק את היחסים בין התושבים לטבע הסובב אותם. בתקופה זו בשנה עצי ההדר בעיר מלאים בפירות, ובחצרות הבתים ניתן לראות עצי לימון, תפוז, קלמנטינה ואפילו אשכולית גדושים בפירות שלא נקטפים. בעיה? רק אם אין לכם מקטפה.

לכבוד ט"ו בשבט שבפתח רכשה עיריית תל אביב-יפו 15 מקטפות חדשות על מנת לעודד תושבים ותושבות לקטוף את הפירות מהעצים, להשתמש במשאב הטבע ואף לחלוק אותו בין השכנים. כאמור, זה חסכוני, מקיים, טעים, ותורם לצמצום בזבוז מזון. העירייה תשאיל לתושבים את המקטפות ובעזרתן יוכלו לקטוף וליהנות גם מהפירות הגבוהים על העצים.

מפת עצי הפרי של תל אביב

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "את המקטפות שואלים בסמוך לקטיף ומחזירים בסיום השימוש כדי לאפשר זמינות גם לאחרים. אנו מעודדים את התושבים לחלוק בתוצר שקטפו עם השכנים ולהשאיר ארגז עם פירות על הספסל ליד הבית. חשוב לזכור כי שליש מכמות המזון המיוצר בישראל או מיובא, אינו נצרך והופך לפסולת אשר הטיפול בה דורש השקעת משאבים נוספים. מעבר לנזק הכלכלי והסביבתי של כמויות פסולות המזון, יורדים לטמיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון. משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל בשנה".
>> פרטים והרשמה להשאלת מקטפה בהתאם לאזור המגורים כאן בקליק >>

• הבועה
• פירות
• תפוז
• עיריית תל אביב
• עצים

• Facebook
• Twitter
• Email

בכל שנה, כשעה־שעתיים לפני שהסדר אמור להתחיל, נזכרים פתאום בבהלה המארחים שחסר להם אחד (לפחות) מהרכיבים שאמורים לשבת בצלחת הפסח – מרור, כרפס, חרוסת, זרוע וביצה. זה קורה בין היתר, כנראה, כי המסמן לא באמת מסמן את המסומן; הסמלים שנועדים להמחיש את סיפור יציאת מצרים ואת סבלם של בני ישראל בדרך, את המרירות והקושי שבעבדות, הדמעות שנשפכו, עבודת הפרך והקורבנות, לא באמת מצליחים להעביר את המסר, וכמו אלמנטים רבים בהגדה לא ממש מתחברים לימינו. השנה פשטה השמועה שישראלים רבים הולכים לאמץ מסורת אמריקאית רבת שנים (מהאיייטיז כזה) ולהוסיף לבלבול הזה עוד פרי שלא מסמן דבר: תפוז כתום.

>> כך לא תצאו תל אביבים מתנשאים בסדר פסח
>> הבדיחות הכי מאוסות בפסח. שיגעתם את ראבי!
>> שמלות אביביות מושלמות לפסח

מה מסמל פרי ההדר, ולמה דווקא הוא יותר קשור אלינו משכניו שהיו שם תמיד? התפוז לא מסמל שום היבט בהגדה, אלא דווקא, כך נראה, את אלה שהושמטו והודרו ממנה ומהסדר. האגדה סביב הגעתו אל הצלחת מספרת על חוקרת היהדות האמריקאית סוזנה השל, בתו של אחד המנהיגים החשובים של התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית, שביקשה מהרב שלה שיאפשר לנשים לעלות לתורה בבית הכנסת. כדי להסביר לה עד כמה מדובר באירוע חריג ובלתי מתקבל על הדעת, השיב לה הרב: "אישה בבית מבית הכנסת היא כמו תפוז בקערת הסדר!". הסיפור הזה כנראה לא קרה, אבל זו כן הייתה השל שהובילה מהלך לשילובו של תפוז בקערת הסדר דווקא כדי לעורר הזדהות עם הקהילה הלהט"בית ולעודד את שילובה בקהילות הקונסרבטיביות.

"כפי שאנחנו מוציאים את הגרעינים מהתפוז כדי שנוכל לאכול אותו, כך צריך להוקיע את הגזענות, ההומופוביה והטרנספוביה מהקהילות שלנו ומהעולם היהודי כולו", מנסה להסביר הרב אליהו פרץ מקהילת סיני המסורתית־שוויוניות שפועלת בתל אביב. גם כאן, בארץ הקודש, בחלק מהקהילות המסורתיות־שוויוניות מונחים תפוזים בצלחת הסדר. "בכל סדר פסח, לצד סיפור ההגדה והמנהגים העתיקים אנחנו מספרים את הסיפור על איך נכנס התפוז אל הקערה. אצלנו אין מקום לאפליה ואימצנו אלינו את המנהג הזה באהבה". הרב פרץ מספר כי גם הוא האמין לאורך שנים לשמועות שנפוצו על מקור המנהג. "גם אני חשבתי כך עד ששוחחתי עם סוזנה עצמה והבנתי שזה לא נכון. האקט נועד להביע סולידריות עם הקהילה הגאה ולאו דווקא עם הנשים, אבל אנחנו ממש לא מתעלמים מפמיניזם".

בקהילה מצאו גם דרך משלהם להתייחס לנשים שהביאו אותנו עד הלום: על שולחן הסדר בקהילת סיני המקומית, לצד הכוס לאליהו הנביא המסמל את הגאולה, מונחת גם כוס למרים הנביאה. על פי המסורת, בעת שנדדו בני ישראל במדבר ליוותה אותם באר ניידת שקיומה נחשב לנס שחוללה מרים. "כל אישה סביב השולחן מוסיפה מים אל תוך כוס היין וכך אנחנו מזכירים את מה שלא כתוב בהגדה – שבזכותה של מרים לבני ישראל היו מים במדבר במשך 40 שנה". בחנויות יודאיקה ליברליות בארצות הברית אפשר למצוא קערת פסח שמגיעה מראש עם שישה מקומות – אחד גם לתפוז. אם אתם קופצים לשם בפסח, תביאו.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• פסח
• תפוז
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

קורות האנושות רצופות בחיבורים בלתי מובנים מאליהם בין אובייקטים חיוורים, שמתוך שותפות הגורל העצימו את חשיבותם ההיסטורית באופן הדדי: קפה וסיגריה, מצה ושוקולד השחר, סטטיק ובן אל תבורי. בשבועות האחרונים גועשת הרשת האמריקאית בעקבות טרנד חדש ותמוה המחבר בין תפוז למקלחת. לאכול תפוז באוטובוס, הרי, זו גסות רוח; לאכול תפוז במטבח זה סתמי; אבל לאכול תפוז במקלחת, מתברר, זו כבר פרקטיקה שתקנה לכם מצבורי הון סימבולי בשיח על טיפוח וסגנון החיים.

הראשונים לזהות את התופעה היו באזפיד, שדיווחו לפני כשבועיים על שרשור ענקי שהתפתח באתר המדיה החברתית Reddit על אודות אכילת תפוז בעת הרחצה. התומכים מעידים על סגולות אינספור: ניחוח התפוז מידמה לריחה של קטורת אוריינטלית, דביקותו נמנעת הודות לזרם המים, מרקמו עסיסי וטעמו מתקתק. אך האם הסגולות הרבות נשמרות גם בחדר המקלחת של דירה תל אביבית בבניין מתקופת היישוב, עם קירות עבשים ומערכת ניקוז זהובה כבצל בתבשיל מרוקאי? עבדכם הנאמן הסכים לשמש כשפן הניסיונות.

על פי כל כללי ההיגיון נכון לפצוח באכילת התפוז טרם הליך ההסתבנות, אך האינטואיציה (ובשום פנים ואופן לא כוחם של ההרגל והשכחה) החליטה בשבילי אחרת. הניחוח שהתפזר באוויר היה מעט חמוץ וחונק מדי, אבל אין לפסול את האפשרות שהמים הזורמים הפכו את התפוז למתוק וטעים יותר, ושיירי הקליפה נשטפו ממנו כליל. בסוף המעשה, שהרגיש מעט מגונה, נתקלתי בדילמה ממעלה ראשונה: האם לזרוק את קליפת התפוז בפח הקבוע במקלחת או לשאת אותה עירום עד לפח הארעי במטבח, המוחלף מדי יום? מובן שנכנעתי לעצלות ובחרתי במקלחת, כך שהניחוח התפוזי נדבק בגופי ומלווה אותי כבר שבוע ימים. החברים אסירי תודה, שהרי מוטב התפוז מן החילבה.

• יופי וטיפוח
• מקלחת
• תפוז
• החיים היפים