הסם הזה הוא האח המרושע של DMT. אה, והוא גם חוקי לחלוטין

סלוויה דיווינורום. צילום: shutterstock
סלוויה דיווינורום. צילום: shutterstock

"הרגשתי משיכה חזקה לצאת החוצה, אל תוך מה שבעיני נראה כחלל זרוע כוכבים וגלקסיות, זומנתי לעלות על ספינת עץ תלת-תרנית יפיפייה, אלא שבפועל רצתי לתוך הדלת של הבית ופתחתי לעצמי את האף". נשמע לכם מוכר? כך או אחרת לא בטוח שכדאי לכם, אבל אם כן - יש בפנים כמה אזהרות

31 במרץ 2022

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

סלוויה דיווינורום הוא חומר מאוד משונה – הוא הלוצינוגן קשה להגדרה – יש שיגידו שהוא פסיכדלי, יש שיגידו שהוא דיסוציאטיבי (בדומה לקטאמין למשל), יש שיגידו שהוא בכלל דליריאנט (בדומה לדאטורה). הוא פועל על רצפטורים שונים במוח שלנו מכל הלוצינוגן אחר, החוויות עם החומר הן מן המוזרות שיש, ואולי הדבר הכי מוזר לגביו – הוא חוקי לחלוטין.

מי את, סלוויה סיווינורום?
סלוויה דיווינורום, או מרוות המתנבאים, היא צמח הגדל באופן טבעי באזורים מסוימים במקסיקו, ונמצא בשימוש מסורתי-רוחני על ידי תרבויות מקומיות, בדומה לפטריות הפסילוציבין. השימוש המסורתי בסלוויה הוא בלעיסה ממושכת של העלים לחוויה אינטנסיבית יחסית, או דרך תה מהעלים לחוויה יותר עדינה וארוכה. לא ידועה לנו בדיוק מטרת השימוש, אבל כמו עם פסיכדלים אחרים ככל הנראה מדובר במגוון שימושים, מטקסים דתיים וריפוי מחלות ועד תקשורת עם ישויות וניבוי.

המערב המודרני הכיר את הסלוויה באמצע המאה ה-20 והשימוש שלו בחומר הוא מאוד שונה. השימוש הנפוץ בסלוויה במערב הוא דווקא בעישון, כאשר בדרך כלל לא משתמשים בעלים רגילים אלא בעלים מחוזקים בתמצית של החומר הפעיל, בעוצמות שלי עד פי 80 ולעתים אף יותר. חוויית העישון מהירה, קצרה ואינטנסיבית, זאת בניגוד לחוויית הלעיסה וספיגת הסלוויה דרך ריריות הפה, שהיא הרבה יותר מתונה, ארוכה, ועל פי דיווחים רבים גם הרבה יותר נעימה.

גם הקונטקסט של השימוש במערב הוא מאוד שונה. אין לנו שום מסורת טקסית של שימוש בפסיכואקטיביים (מלבד אלכוהול כמובן), ומשום שמדובר בתופעה כל כך נדירה ומיוחדת של הלוצינוגן חוקי שאין עליו שום רגולציה, השימוש בו תופס כל מיני צורות ואופנים. יוטיוב מלא בסרטונים של אנשים עושים שטויות על סלוויה, כולל ערוץ הומוריסטי עם מדריכים לאיך לעשות דברים על סלוויה – כמו לגנן, לנהוג, או לשלוח מכתב לקונגרסמן שלכם. מעט מאוד אנשים מתייחסים אליו באותה רצינות ויראת כבוד שנהוג להתייחס בה לפסיכדלים הקלאסיים כגון פטריות או איוואסקה.

החומר הפעיל בסלוויה הוא Salvinorin A, חומר משונה בפני עצמו. בניגוד לרוב החומרים הפסיכואקטיביים, המולקולה של הסלווינורין לא מכילה אטומי חנקן כלל, והקולטנים במוח שהיא פועלת עליהם היא בכלל קולטנים אופיאטים ועל קולטני הדופמין, זאת בניגוד לפסיכדלים האחרים שפועלים על קולטני הסרוטנין או דיסוציאטיבים שפועלים על קולטני NMDA. היא גם נחשבת למולקולה הפסיכואקטיבית הטבעית הפוטנטית ביותר, משום שהיא פעילה כבר ממינונים של 200 מיקרוגרם. היא גם נחשבת למולקולה בטוחה יחסית – אמנם לא נעשה הרבה מחקר בנושא והמעט שכן נעשה על עכברים, אך לא נמצאו ראיות לכך שסלוויה מזיקה לגוף או למוח בצורה כלשהי.

איך זה מרגיש בכלל?
בדומה ל-DMT, טריפ סלוויה נמשך בדרך כלל עד 10 דקות ועל פניו יש דמיון רב בין חוויות של סלוויה בעישון לחוויות DMT. שתיהן לעתים קרובות כוללות חוויות חוץ גופיות, מסעות במציאויות מקבילות, מפגשים עם ישויות, גיאמוטריה בלתי אפשרית ועוד. עם זאת, יש גם הבדלים עצומים בין החוויות – בעוד שחוויות DMT הן בדרך כלל אופוריות, נעימות, ומרגיעות – חוויות סלוויה הן בדרך כלל דיספוריות, מפחידות, ולעתים מתוארת אפילו כמרושעות. הישויות שפוגשים על DMT הן בדרך כלל חברותיות ושוחרות טוב, בעוד שהישויות שפוגשים על סלוויה בדרך כלל גוערות, לא נעימות, וחסרות סבלנות.

אפילו הצבעים, שבחוויות DMT יכולים להיות מאוד נעימים ואורגניים, יכולים להרגיש מאוד פלסטיקיים, בוהקים ומציקים בטריפ סלוויה. יש עוד כל מיני דיווחים על חוויות שחוזרות על עצמן בטריפים של סלוויה – חוויות של קריעה אלימה החוצה מתוך הגוף, התמזגות עם עצמים דוממים כמו ספות ומנורות, ולעתים אפילו חוויה של חיים שלמים, מלידה ומוות, שכולה מתרחשת בתוך דקות הספורות של הטריפ.

אילוסטרציה לחוויית סלוויה של SalviaDroid
אילוסטרציה לחוויית סלוויה של SalviaDroid

בגלל כל המאפיינים הלא נעימים של הסלוויה, רוב האנשים מתנסים עמה פעמים ספורות ומפסיקים. ככה למשל בסיפור של נ':
"פעם ראשונה שעישנתי סלוויה מחוזקת x30, מהר מאוד עלתה תחושה שהקירות והחפצים בחדר 'מסתכלים' עלי, החדר עצמו התחיל להתעוות, ושוגרתי לתוך החלל. בזמן שצפתי בחלל, הרגשתי תחושת נוכחות עצומה ומאיימת שפירשתי בתור היישות של הסלוויה, היא לא אהבה את הנוכחות שלי. הרגשתי כאילו מופיעים לייזרים ירוקים וחותכים את הגוף שלי למלא חתיכות, ואז חזרתי שוב לגוף הרגיל שלי, מיוזע ומבולבל. משהו בחוויה הרגיש לי לא גמור, אז המשכתי לעשות סשן של סלוויה כל ערב במשך שבוע. 

עם כל חוויה זה הראה לי חלקים אחרים של הפאזל, וכולן היו עם תחושת חרדה מאוד גדולה. בחוויה האחרונה שעשיתי, מצאתי את עצמי חצוי בין המציאות הזאת למימד של הסלוויה, שוכב על המיטה בתנוחה עוברית בזמן ומול עיניי מתגלה מנדלה של הכל – מה שקיים, היה קיים ויהיה קיים, ואני בהווה במרכז של זה. כל מה שאני מרגיש והאופן בו אני פועל משפיע על שאר המנדלה (צורה עיגולית) – והעתיד היה נראה רע ממש, וראיתי איך זה ממשיך ומתפשט דרך האינטרקציות שיש לי עם אנשים ושלהם עם אנשים אחרים והלאה. ברגע אחד הבנתי שהתנודות בתחושות שלי משנות את כל התמונה, ואז נפל לי האסימון. הצלחתי לייצר יותר אומץ, התגברתי על הפחד שהרגשתי, ואז גם כל העתיד השתנה בהתאם למשהו חיובי יותר, ובאופן מפתיע גם העבר. השתחררתי מהתנוחה העוברית, קמתי על הרגליים, חייכתי לתוך המנדלה, ואמרתי "אני לא מפחד יותר". בתגובה לכך, כל ה"מפה" השתנתה לחיובי, המנדלה התמלאה באור לבן, והטריפ נגמר. מאז לא עישנתי סלוויה שוב".

מאפיין חשוב של החומר הוא שבניגוד ל-DMT שבמהלך הטריפ שלו אנשים לרוב שוכבים בלי תנועה, עם סלוויה אנשים ממשיכים לזוז. אלא שבראש שלהם הם זזים בתוך עולם הסלוויה, אבל הגוף שלהם ממשיך לזוז בתוך העולם האמיתי – מה שיכול לגרום לכל מיני תקריות לא נעימות, כמו בסיפור הבא של ד' שעשה ראש סלוויה בבית שלו:
"הרגשתי משיכה חזקה לצאת החוצה, אל תוך מה שבעיני נראה כחלל זרוע כוכבים וגלקסיות, זומנתי לעלות על ספינת עץ תלת-תרנית יפיפייה, אלא שבפועל רצתי לתוך הדלת של הבית ופתחתי לעצמי את האף. הספינה הפליגה בין גלקסיות ושמשות ואינסוף כוכבים, ובשלב מסוים החלו לחוג סביבי שתי גלקסיות בצורה של הכלבות שלי. הגלקסיות האיצו ועברו דרכי ואז קיבלתי בלאק אאוט. בפועל בזמן הזה השתוללתי בבית בחוסר מודעות והעפתי את כל מה שהיה על השיש, על מדפים ועל השולחן על הרצפה. כשירד הטריפ מצאתי את עצמי בכאוס מוחלט בדירה והכל מלא בדם מהאף שלי".

אם החוויה של החומר הזה כל כך קשוחה ולא נעימה, למה בכל זאת אנשים עושים סלוויה? אני מניח שהתשובה היא קודם כל – כי אפשר. כי זה זמין, זה חוקי, ואנשים רק מחפשים עוד דרכים לשנות את התודעה שלהם, לחקור חוויות שונות ומוזרות שאין לנו הסבר בשבילן. רבים מתנסים עם סלוויה פעמים ספורות וזהו, אבל יש גם אנשים שמצליחים ליצור מערכת יחסים ארוכת טווח ונעימה עם החומר.

הם מספרים שדווקא הרבה מהחוויות שלהם עם סלוויה חיוביות, מלמדות, או סתם מצחיקות. ישנם גם דיווחים על אנשים שטוענים ששימוש בסלוויה מקל על תסמיני הדיכאון שלהם, אבל גם כאלו שטוענים שהוא רק החריף אותם. כך או כך, רוב האנשים כנראה יגידו שזה מסקרן ולא מזיק, לפחות אם עושים את זה חכם.

סלוויה דיווינורום. צילום: shutterstock
סלוויה דיווינורום. צילום: shutterstock

אם אחרי כל זה החלטתם להתנסות, הנה כמה דברים שכדאי לדעת: 

 

  • תמיד תדאגו שיש מישהו ששומר עליכם במהלך החוויה. הרבה אנשים מוצאים את עצמים זזים הרבה בחוויות סלוויה, לפעמים ממש רצים ממקום למקום, בלי שום מודעות לסביבה הפיזית שלהם. לעתים קרובות זה יכול לגרום לפציעות ולנזק לרכוש, אז זה רעיון טוב שיהיה מישהו שישמור עליכם מלעשות שטויות.
  • תתחילו מריכוז נמוך. לפעם הראשונה תתחילו מסלוויה בעוצמה x5 או x10 לכל היותר. החוויה יכולה להיות מאוד עוצמתית ובמינונים גבוהים אפילו טראומטית. קחו את זה לאט, אין לאן למהר.
  • תכלס, לא חייבים לעשן. כל החוויות שתיארתי כאן הן חוויות מעישון של סלוויה שידועות בקיצוניות שלהן, אבל אפשר לצרוך סלוויה גם בדרכים אחרות. Salvinorin A לא נספג דרך מערכת העיכול כך שאי אפשר לאכול סלוויה, אבל אפשר לספוג אותה דרך ריריות הפה. למשל, להכין תה ואז להחזיק כל שלוק 15-20 שניות בחלל הפה. אם אתם יכולים לשים ידיים על עלי סלוויה טריים, השימוש המסורתי הוא פשוט ללעוס אותם לאורך זמן ממושך ולתת לחומר הפעיל להיספג בחלל הפה.